הקיסר ניקולאי הראשון וחבורתו ביקשו לגרש את היהודים מרוסיה. בהתחשב עם אומות אחרות לא רצו לנקוט באמצעים דרסטיים לכן הציעה המלכה כי היהודים יביאו לגן החיות של מוסקבה 12 דובים לבנים וימלאו שק בדיבורים. אם לא יעמדו במשימה אפשר יהיה לגרש אותם. חתנו של ראש הקהילה, עורך דין ממולח, קיבל על עצמו להציל את הקהילה היהודית. הוא נסע לגרינלנד ושם קנה 14 דובים לבנים שהיו מיועדים לקרקס. מאחר וניקולאי רצה להיות בטוח שלא יגיעו לעיר הבירה 12 דובים, ניסה לסכל את הקניה ושלח את ראש שריו מחופש על מנת לקנות מעורך הדין אחד הדובים. עורך הדין שחש במזימה מכר לו דוב אחד במחיר 14 הדובים גם יחד. המחיר המופרז ששילם ראש השרים עבור הדוב האחד גרם לצאר ולמלכה לחשוב כי שיטה בהם. המלכה יצאה בעצמה, מחופשת לסוחרת, על מנת לקנות דוב נוסף מעורך הדין. היהודי הסכים למכור לה את הדוב בתנאי אחד בלבד: שתנשק לו בעכוזו. המלכה , לאחר לבטים רבים, הסכימה בלית ברירה לתנאי המשפיל. כל זאת על מנת לסכל את מילוי המשימה שהעמידו בפני היהודים. משחזר עורך הדין למוסקבה, נספרו הדובים ואכן התברר כי הצליח להביא 12 דובים לבנים. את השק שהיה עליו למלא בדיבורים עד אשר תגיד המלכה שהשק מלא- "מילא" עורך הדין בסיפור קורותיו במכירת הדובים לראש השרים ולמלכה. כאשר הגיע לתיאור התנאי שהציב בפני המלכה - היא צעקה "די!" והכריזה כי השק מלא. הקהילה היהודית ניצלה.