פרזוז ביקש ללכת לחאג' והשאיר את ארגזו מלא הזהב ואת בתו אצל הפקה. כאשר חזר מן החאג' וביקש מן הפקה את רכושו, הכחיש הלה שקיבלו. הלך פרזוז וגילח את ראשו. הלך לספר וביקש ממנו "תספורת" מגיר מצוייר על ראשו. הלה גרשו מחנותו בחושבו כי הוא משוגע. אברהים, אחי פרזוז, אסף תלמידים מסביבו וחיכה למשפטו של פרזוז ברחוב. עבר המלך וביקש לדעת מדוע לועג אברהים ושאל אותו אם הוא רוצה להיות בנו. הסכים אברהים והלך עם המלך. חלם איברהים כי יקבל סטירת לחי. הלך לאביו המלך, סיפר לו על חלומו ונפרד ממנו כדי לקבל את הסטירה במקום אחר. הלך לעירו של פרזוז. שם נולד למלך בן ולמשתה הוזמנו נכבדי המדינה. אברהים הופיע שם כפקה וישב מול הגנב. שאל הגנב את אברהים מה הוא יכול להביא מתנה למלך. השיב אברהים כי יביא למלך עשרה ארגזי זהב, ארבע אוניות ושתי ערים תהיינה על שם בנו. חשב הגנב כי הוא לועג לו ונתן לו סטירת לחי. חזר אברהים אל אביו המלך וביקש ממנו את כל המתנות שהבטיח להביא למלך העיר השניה. ניתן לו והוא חזר, הפעם כאברהים בן המלך. הלך אל החצר, ישב לשולחן עם המכובדים ושאל את הפקה (הגנב) מה הבטיח הפקה שישב מולו להביא בפעם הקודמת (אז הפקה-הגנב העלה הכל על הכתב ואברהים חתם על כך). קרא הפקה את הרשימה. ועל מה חתם עוד? סיפר הפקה-הגנב כי סטר על לחיו של הפקה משום שלעג לדעתו ועל כך השיב הלה כי תיכרת ימינו. גילה אברהים כי הוא היה הפקה. עתה הביא את כל המתנות המובטחות ולפקה-הגנב. ציווה אברהים על האסירים להביא כל מה שיש בביתו של הפקה. הביאו את הארגז ואת בתו של פרזוז. פרזוז הובא להעיד כי זה רכושו והפקה-הגנב נידון למוות.