יהודי וערבי סוחרים שותפים. פעם מעדה בהמתו של היהודי והוא קרא בשם האבות. הערבי טוען שאסור ליהודי לקרוא להם כי הם לא של היהודים אלא של הערבים. היהודי אומר כי יש לו צדיק אחד שהוא חזק מכל האחרים - רשב"י. הערבי מודה כי צדיק זה הוא הוא של היהודי, ומוכן לקנות ממנו את שם הצדיק בעשרת אלפים לירות. היהודי מסכים לעסקה ומתעשר. הוא מסביר לאשתו התמימה כי מה שמכר היה בסך הכל רשות לקרוא בשם הצדיק.