אדם רוצה לבחון את 3 בניו. אומר לבן הראשון שילך לשוק ויביא משם בשר בלא לשלם ובלא להרוג את הדרך. הולך הבן הראשון, אוסף את שיירי הבשר, חזר מהר עייף והלך לישון. הבשר אינו ראוי למאכל. אותם הדברים אומר האב לבן השני וגם הוא רץ מהר, היה עייף מאוד, הלך לישון והבשר התקלקל. עתה מגיע תורו של הבן השלישי, בן השפחה. בן זה הלך לאט, קנה בשר בכסף מלא, הלך הביתה לאט כשהוא נח כל אימת שמזדמן לו. בזמן הסעודה אומר האב כי הוא היחידי שהבין את כוונתו. את הדרך הרג ולא היא אותו - הוא לא התעייף. ובשר טוב שווה כפליים מבשר פסול.