הרב בן עטר חי בספרד. פעם זרקו לעברו הנוצרים תרנגולת עירומה. הרב אמר שמשמעות הדבר היא שהיהודים יגורשו, ומוטב להקדים רפואה למכה ולברוח למארוקו. היהודים וביניהם הרב בן עטר עוזבים בחיפזון את ספרד ועובירם למארוקו. תוך כדי כך משאיר בן עטר את אחד מבניו, ואת ספרייתו בספרד. הבן גדל בידי משפחה נוצרית ואינו יודע מיהו אביו. הבריות מתלחשות והוא דורש מאביו המאמץ לספר את האמת. האיש מספר לו גם על הספרייה. בן הרב מכניס את הספרים בארגזים ונוסע למארוקו לחפש את אביו. איש מבין אלה שהוא שואל אינו מוכן לומר לו היכן מתגורר אביו מפחד הספרדים. זקן מוכן להוביל אותו למקום מגורי אביו. מגיע הבן והאב לא מכירו. כהוכחה כי אכן זה הוא, מראה לו את הארגזים מלאי הספרים. רק אז מתחבקים האב והבן.