שמעון פרינטי רצה לחגוג את הבר מצווה של בנו והיה זקוק להרבה בשר, אולם לא רצה לקנות כי ידע שאם יקנה כמות גדולה חציה יהיה עצמות. לכן הלך וביקש מאחד הקצינים הצרפתיים שיקנה לו, כי לקצין לא ייתן הקצב עצמות. לאחר שקנה הקצין את הבשר, נעצב הקצב, כי בעצם הפסיד באותו יום. מה עשה? הלך לאב בית הדין יעקב טולידאנו וסיפר לו כי מצא מחט בין העצמות וזה שקנה את הבשר טרף הוא. הלך שמש בית הדין והודיע ברחובות העיר כי הבשר שנקנה אצל קצב זה וזה טרף הוא. לא ידע שמעון פרינטי מה לעשות והצטער מאוד. הדברים הגיעו אל ר' רפאל ברדוגו והזמין אליו את הקצב ואמר לו להביא את העצמות והמחט. הקצב החל לבכות וסיפר לרב את כל האמת. הוא אמר כי הרגיש שהקצין לא קנה את הבשר לעצמו. הלכו וקראו לשמעון והוא גם סיפר את הסיפור והרב ציווה עליו לשלם את הפרש המחיר לקצב.