סוחר צעיר שירש רכוש רב מאביו המנוח בזבז את כל הונו במשך שנה אחת. כאשר כבר לא היה לו מה לאכול הלך לעיר אחרת וביקש מאחד מעשיריה, מכיר אביו המנוח, הלוואה. ההלוואה ניתנה לו בתנאי ובחתימת הסכם, שאם לא יחזיר את החוב כעבור שנה, יחתוך העשיר מגוף הצעיר קילו בשר. בלית ברירה הסכים הצעיר לתנאי זה. אולם במשך כל השנה לא האיר לו מזלו פנים. כעבור עשרה חודשים חשב לשים קץ לחייו והלך והתיישב ליד החומה של ארמון המלך. אדם שדרך במקום זה דינו היה דין מוות. הסוחר הצעיר התיישב מתחת לחלונה של בת המלך ושם בכה במשך שלושה ימים. לבסוף פתחה הנערה את חלונה ובקשה שיכנס ויספר לה את צרותיו. היא אמרה לו לחזור לעיר וכשיבוא יום המשפט יהיה לו עורך דין. בת המלך לבשה בגדי גבר ונכנסה כעורך הדין של הסוחר אל אולם בית המשפט. כאשר דרש העשיר את קילו הבשר מגופו של הצעיר קם עורך הדין (בת המלך) ותבע כי יחתוך קילו אחד במדויק, לא פחות ולא יותר. אם יחתוך פחות יהיה עליו להוסיף מבשרו שלו ואם יחתוך יותר יהיה עליו להוריד מבשרו ולהחזיר לצעיר. נבהל העשיר וויתר גם על הכסף וגם על הבשר. הצעיר התחתן עם בת המלך ושניהם נסעו לעיר אחרת בה לא היכירו אותם.