אניה שעל סיפונה קבוצת סוחרים, נטרפה בלב ים. כולם מלבד אחד ניצלו, והאחד נעלם וגורלו לא ידוע. כעבור זמן מה ביקש אחד מנכבדי העיר צנעא לשאת את אישתו של הנעלם. אולם הרבנים טענו כי היא אסורה כל עוד גורלו של בעלה לא ידוע. התערב המלך ושם אותם בבית הסוהר. אולם הרבנים עמדו על שלהם ולא הסכימו לנישואים אלה כל עוד לא היה ברור שהאיש נפטר. יום אחד ערך המלך משתה לכל נכבדיו והובא לפני יצור משונה, ספק אדם ספק בהמה. בהמשך התברר כי זהו אדם, משום שהעדיף מאכלי אדם והתבייש במערומיו. אט אט גם התחיל לדבר וסיפר כי פעם נטרפה אונייתו והוא הגיע לאי בודד, עליו הוא היה עד אשר נסיך המדינה לכד אותו והביא אותו לצנעא. התברר שזה היה האיש הנעלם והמלך הצדיק את חוקי היהודים.