שתי חברות מבטיחות זו לזו שכאשר תנשאנה ואם אחת מהן תלד בן והשניה בת - כשיגדלו הילדים ינשאו זה לזו. עבר זמן רב; שתי החברות נישאו. האחת היתה עשירה מאוד, השניה עניה. לעשירה ביתה בת לעניה - בן. העשירה אינה רוצה שהבת שלה תינשא לבן העניה. ולכן מכניסה את הילד בתוך אבטיח חלול, ומשליחה אותו לים. הגלים נושאים אותו לעיר רחוקה; רב המוצא את האבטיח עם הילד, מאמץ אותו ומלמדו תורה. גדל הילד וילדים מכנים אותו בן אבטיח. הוא רוצה לדעת מדוע ואביו מאמצו נאלץ לספר לו. כשבוגר הילד הוא יוצא לחפש את הורין האמיתיים. מגיע לעיר הולדתו. כיוון שהוא נראה עשיר ובקי בתורה המשפחה העשירה מזמינה אותו לביתה בשבת. שם הוא מתאהב בבת העשירה - אותה ילדה שהיתה מיועדת לומלכתחילה. הם מתארסים. יום אחד פוגש הבחור באישה עניה בוכיה כל הזמן. שואל אותה מדוע, ומתוך השיחה עולה בו החשד שזאת אמו. הוא מאלץ את חותנתו לעתיד לספר לו מה עשתה. הוא בא אל אמו חזרה ומגלה לה (ע"פ סימנים) שהוא הוא בנה. נערכה החתונה ע"י הרב שאימץ אותו וכך התקיימה השבועה.