אדם מפקיד את כספו אצל שייח כי אמרו לו שהוא ישר. כך הוא חוסך כסף. כאשר בא האיש לקחת את כספו חזרה, אומר השיח שאינו מכיר אותו ומגרשו מעל פניו. האיש מתיישב תחת חלון של בית ובוכה. בעלת הבית שואלת את האיש מדוע, וכשהוא מספר לה היא מחליטה לעזור לו. היא לובשת את מיטב בגדיה ומתבשמת. נכנסת באותו ערב אל השיח וטוענת שהיא רוצה להפקיד אצלו קופסת תכשיטים. השיח, ההולך שבי אחרי יופיה, רוצה בחסדיה ומזמינה לסעוד עמו. בעודם סועדים נכנס אותו אדם ותובע את כספו. כעת לא נותרה לשיח ברירה אלא להחזיר לו אותו. עתה מגיעה עוזרתה של האשה ואומרת שבעלה הגיע והיא ממהרת לצאת ונוטשת את השיח. השיח יוצא קרח מכאן ומכאן והאיש מודה לאישה על עזרתה.