אשת ר' נחמיה ניהלה חנות בדים. כשילדה בתה, נסעה לעזור לה ובעלה מילא את מקומה בחנות כששכנם, גם הוא בעל חנות בדים, הבטיח לעזור במקרה הצורך. לקוח חשוב בא לקנות בדים ומאחר שר' נחמיה לא ידע רוסית קרא לשכנו לעזרה. השכן משך את הקונה לחנותו והוא מכר לו את הסחורה בכסף רב. כעבור שבוע ראה ר' נחמיה את הקונה מתקרב לחנות שכנו עם מפקד המשטרה. מיד נכנס לחנות השכן, לקח את אמת המידה שלו ושם במקומה אמת מידה מחנותו, כי הבין שהשכן השתמש באמת מידה מזוייפת. לאחר שהקונה והשוטר לא מצאו כלום והסתלקו, ביקש השכן סליחה מר' נחמיה, לא זו בלבד שלא שמר לו טינה אלא אף הצילו ממאסר. בתמורה דרש הרב מן השכן כי לעולם לא ישתמש עוד באמת מידה מזוייפת.