תמורת אפיית לחם הוא דרש את הכלום ורק את הכלום. המלך- השופט פוסק לטובת הדורש את ה"כלום". המלך דחה את המשפט בשבעה ימים. בינתיים ביקר אצל האשה עובר-אורח וזו קיבלה אותו יפה וסיפרה לו על המשפט הצפוי לה. האורח הרגיעה ויעץ לה לרחת למשפט סיר ריק ומטפחת גדולה. כשהגיעו לשם ביקש את האדם להכניס את ידו פנימה. וכשהוציא משם את היד ונשאל מה הוציא, ענה: "כלום". התובע נפל מת והאישה נישאה לאורח.