מלך עשיר הוריש לבנו הון רב. הבן חי חיים טובים במשך 12 שנה עד שאזל כספו. אישתו שולחת אותו לחטוב עצים. ביתו של בן המלך (יהודי) עומד ליפול והוא פונה לשכנו, בנאי נוצרי, שיבנה לו בית חדש. עשו הסכם שמה שימצא הנוצרי בעת חפירת יסודות הבית, שלו יהיה. התחיל הנוצרי לחפור ומצא נאד. אשת היהודי עברה, לקחה את הנאד ורחצה אותו. בעת הרחצה נפל ממנו מטבע זהב. נתנה את המטבע לבעלה והוא הלך לשוק לקנות אוכל ובגדים. התברר כי המטבע מתרבה כל הזמן. אשת הנוצרי באה לבקש את הנאד, קיבלה ומצאה בו תכשיטי זהב. כשבא היהודי לבקש חזרה את הנאד סירב הנוצרי להשיבו. הלכו למשפט. היהודי שם על השולחן מטבע, הנוצרי שם את הנאד והשופט יהלום. השופט מספר שפעם רכב הרחק מהעיר, הגיע למעיין, טבל בו והפך לאישה. חזר לביתו סיפר לאישתו, הלכה וטבלה במעיין והפכה לגבר. מאז הם חיים בשלווה ובנחת ואף הולידו ילדים. פסק הדין: הנאד לנוצרי, המטבע ליהודי והיהלום נשאר בידי השופט.