ערב אחד מטייל לו ג'וחא, הולך לסוק-אל-עטרין (שוק הבשמים) בעיר העתיקה.

הוא רואה שם מוכר כעכים עם מגש גדול, אבל בלי כעכים - נשאר רק השומשום שנשר מעל הכעכים.

שואל אותו ג'וחא: "תגיד לי, מה אתה מוכר?"

אומר לו: "אני לא מוכר שום דבר!"

"אבל בכל זאת, יש לך פה משהו. מה אתה מוכר?"

מתרגז המוכר ואומר לו: "מה, זה? זה זרעים של גמלים."

אומר ג'וחא: "כן? אתה מתכוון לומר שאני יכול לקחת את הזרעים האלה ולזרוע אותם ויצמחו גמלים?"

"הו הו, ועוד איזה גמלים יצמחו לך!"

"בחייך, תמכור לי קצת."

המוכר חשב אותו למשוגע. לקח שקית נייר, הכניס לתוכה קצת שומשום וקיבל בעדו תמורה טובה מאוד.

"ומה אני עושה עם זה?" שואל ג'וחא "איך להשתמש בזה?"

אומר לו המוכר: "תראה, אתה הולך לאיזה שדה שומם, זורע את זה ושוכב לישון. בבוקר יצמח לך שם עדר של גמלים."

"תודה רבה! תודה רבה!" שילם ג'וחא את מלוא המחיר והלך לו. בינתיים יורד הערב, מחשיך, וג'וחא מחפש לו שדה. יוצא מן העיר, רואה איזה שדה שומם, יבש.

אומר ג'וחא: "זה צריך להיות מקום טוב לצמיחת גמלים." מסדר לו אוהל קטן, זורע את כל הזרעים סביבו ושוכב לישון.

באמצע הלילה עברה שם שיירה של בדואים עם גמלים. הבדואים היו כנראה עייפים מאוד - כל הלילה הלכו במדבר, על כן נשארו ללון בשדה. ירדו מעל הגמלים, הבריכו אותם ושכבו לישון.

בבוקר, כשמאיר היום, מתעורר ג'וחא, משפשף את עיניו - שומו שמים! מה הוא רואה? שדה מלא גמלים. לא התל בו המוכר, ממש גמלים חיים מסתובבים בשטח.

ג'וחא קם כולו מאושר, לוקח חבל, קושר גמל לגמל, גמל לגמל ו...דיו! יאללה! מושך את כולם אחריו, והבדואים עדין ישנים.

פתאום מתעורר מישהו מהם מן הרעש. מה הוא רואה? הוא רואה את ג'וחא סוחב אחריו את כל הגמלים שלהם.

"הי! אדון!" קורא לו, "מה אתה עושה"

עונה לו ג'וחא: "מה אתה רוצה?"

"הגמלים!" אומר הבדואי.

"כן, הם צמחו בלילה, אתה רואה."

"מה צמחו בלילה? - אלה גמלים שלנו!"

"לא יתכן, איך זה יכול להיות? קניתי זרעים בסוק-אל-עטרין בעשרים וחמש אגורות. אמרו לי שאזרע אותם והם יצמחו, ובאמת במשך הלילה הם צמחו!"

לא יודעים - הוא משוגע האדם הזה? התחילו כל הבדואים לרוץ אחריו ולצעוק ולמשוך את הגמלים לצידם. בסוף ראו שיש להם עסק עם משוגע.

אמרו לו: "טוב, בוא נלך אל הקאדי (השופט) והוא יחליט אם הגמלים הם שלך וצמחו בשדה, או שהם גמלים שלנו."

"בסדר גמור" אומר ג'וחא.

הולכים לקאדי, והקאדי יושב בחוץ עם נרגילה, עם רגלים פשוקות, לבוש שרוול (מעין מכנסים רחבים), ותסלחו לי, רואים לו את הכל.

מסתכל ג'וחא וכולו בוש ונכלם.

הוא נותן סימן לקאדי בשתי ידיים - ככה (המספרת מחזיקה את שתי כפות ידיה באוויר כאוחזת כלי גדול). הוא רוצה להסביר לו שהצורה בה הוא יושב אינה יפה. אבל הקאדי, לעומת זאת, מבין שהוא עומד לתת לו איזה שוחד גדול - עם שתי ידיים הראה לו - על כן הוא מחייך אל ג'וחא.

"כן" הוא אומר, "מה העניין?"

הבדואים מספרים: "אנחנו באנו בלילה, היינו במדבר. באנו ורצינו לנוח, הגמלים היו עייפים, לכן שכבנו לנוח. בבוקר בא האדם הזה, לוקח לנו את כל הגמלים ואומר שהגמלים צמחו לו בשדה. האם גמלים צומחים בשדה?" שואלים את הקאדי.

הקאדי מסתכל בג'וחא "מה יש לך לומר?"

אומר ג'וחא: "מה אגיד לך, אדוני הקאדי, הייתי בסוק-אל-עטרין, קניתי זרעים. אמרו לי שזה זרעים של גמלים. זרעתי אותם בלילה ובבוקר הם צמחו."

"צודק בהחלט!" אומר הקאדי, והבדואים מסתכלים אחד בשני: מה זה, הקאדי גם מטורף?

"אדוני הקאדי, האם גמלים צומחים?"

"כן! במקרה הזה הם צמחו!"

מסכנים הבדואים - הקאדי גוער בהם ואומר: "תלכו מפה ואל תבלבלו לי יותר את המוח! האדם הזה זרע את הגמלים והגמלים צמחו!"

הבדואים המסכנים לא יודעים מה קרה פה. מתחילים לילל ולבכות, אבל עוזבים את המקום. הקאדי הרי גרש אותם.

אחרי שהלכו הבדואים, בא הקאדי ואומר לג'וחא: "נו, ג'וחא, איפה מה שהבטחת לי?"

שואל ג'וחא: "אדוני הקאדי, מה אני הבטחתי לך?"

"הלא כשנכנסת הבטחת לי בשתי ידים ממון גדול שתתן לי אם אהיה לצידך!"

"אוי, אני נורא מצטער!" אומר ג'וחא "אני לא התכוונתי לזה. אני פשוט רציתי למנוע בושות!"

"בושות?" שואל הקאדי.

"כן, אדוני הקאדי ישב בצורה כזו שזה היה ממש בושות!"

מתרגז הקאדי, נותן לו בעיטה, זורק אוהו החוצה ואומר לו: "ככה, רמאי! ככה רימית אותי! אני לא הייתי יכול להיות לצידך לו ידעתי שאתה לא נותן לי שוחד."

הקאדי זורק את ג'וחא החוצה, אבל ג'וחא שמח. אין לו כסף בשביל לשלם לקאדי, אבל הוא שמח. לוקח את הגמלים והולך הביתה.

בא ג'וחא הביתה וצועק: "אמא, אמא, תצאי החוצה - תראי מה הבאתי לך!"

"אוי, הנה ג'וחא, עוד פעם מבלבל לי את המוח." אומרת אימו "מה יש, גו'חא?"

"תסתכלי, תסתכלי כמה גמלים הבאתי לך!"

"ג'וחא, אתה גנבת גמלים!"

"לא, בהן צדק שלא! אמא, את לא יודעת - זרעתי אותם והם צמחו!"

"אוי ואבוי!" אמרה אימו "המטורף שלי - מי יודע מה עשה הפעם..."

הערה: הורד מקלטת. לשון הדיבור של אימי הייתה מאוד מדויקת, והסיפור תומלל מתוך ההקלטה והובא כאן עם שינויים קלים.

מוכר בשוק (סוק אל עטרין בעיר העתיקה) מהתל בג'וחא התמים ומוכר לו זרעי סומסום כזרעי גמלים. ג'וחא זורע אותם מחוץ לעיר ובמהלך הלילה מגיע לשם שיירה של בדואים עם גמלים. ג'וחא חושב שאלו הגלמים שלו. הוא הולך למשפט עם הבדואים למשפט אצל הקאדי (שופט). ג'וחא רומז לקאדי כי הוא יושב בצורה בלתי מכובדת החושפת את אברו. הקאדי מבין מתנועות ידו שהוא מנסה לשחד אותו, ופוסק לטובתו. ג'וחא חוזר הביתה ומראה לאימו את הגמלים.