בת עני מזהה מלך מחופש ולשאלתו היא מסבירה, כי אביה מרוויח שלושה גרוש ליום, אחד נותן לאחיה המוכר את חייו וקונה את המוות (חוסך לקניית חנות ולכן אינו אוכל), השני משליך לים ואינו יודע אם לטובה אם לרעה (חוסך לנדוניה מבלי שידע מי בן הזוג), והשלישי מבזבז (לצרכי המשפחה). אמה עושה משלוש שתיים (מטליאה כותנות). המלך נותן לבת 31 דוקאטים ואוסר עליה לספר את סודה אלא לאחר שתראה את פניו 31 פעם. כדי לבחון את צייתנותה, מצווה המלך על הוזיר לפתור את דבריה הסתומים של הנערה. הוזיר מגיע אליה, והיא מגלה לו את פשרה. המלך כועס, אך היא מסבירה שראתה לפני כן את פניו 31 פעם חרוטים על פני הדוקאטים. המלך מצווה עליה לבוא אליו לא ברכב ולא ברגל לא לבושה ולא עירומה, והיא מגיעה רכובה על כבשה, כשרגליה נגררות לארץ ולבושה ברשת דייגים. המלך נושאה לאשה ואוסר עליה להתערב במשפטיו. חמורו של כפרי מתחבא מתחת לעגלה, ובעל העגלה טוען כי העגלה ילדה את החמור ועל כן הוא אינו צריך להחזירו. המלך פוסק לצדו ואשתו כועסת ומתערבת. היא מציעה לכפרי לפרוש לפני המלך רשת דייגים ולקרוא לדגים שבתוכה. המלך עונה כצפוי שאין דייגים ביבשה והכפרי בתגובה מוכיח אותו כי עגלה לא יכולה להוליד חמור. המלך מצווה להוציא את אשתו להורג כיוון שהתערבה במשפט, אך היא מצליחה לשכר אותו במשתה, וכולאת אותו באורווה. כתנאי לשחרורו, היא מבקשת שיחון על חייה והוא גם מרשה לה להתערב בענייני מלכותו ושמח על כך.