איש מתפאר בפני ידידו הסוחר שהוא מכיר את אשת הידיד באופן אינטימי מאוד. הסוחר, המשוכנע בצניעות אשתו, תובע מהאיש שיביא לו הוכחות ממשיות לטענותיו. שני הידידים מסכימים שהאיש יקבל את כל רכוש הסוחר אם יצליח במשימתו. אם לא, עליו למסור את כל אשר לו לסוחר. האיש מנסה להיכנס לדירת האשה בהעדרו של בעלה. הוא משחד זקנה שתכניסו לשם בארגז בו עשה חורים כדי שיוכל להציץ. פעמיים מצליח התוכי הפיקח של הסוחר למנוע את כניסת הזקנה לדירה, בספרו לאשת הסוחר סיפורים בהם הוכח שכניסת זר למקומות לא לו מביאה לתוצאות בלתי רצויות. במקרה הראשון ילדה, שהסוחר נתן לה לישון בחנותו, הופכת אותה על פיה. במקרה השני מלכה שנישאה למוכר לביבות החזירה אותו לעניותו כי נכנס בלי רשות לחדרה. בפעם השלישית הצליחה הזקנה להכניס את האיש בתוך הארגז לדירת האשה שהתוכי ישן. האיש ראה דרך החורים בארגז את סידור הבית ואפילו סימנים מיוחדים על גוף האשה, כשהזקנה רחצה אותה בסמוך לארגז. כדי להציל את הסוחר, נותן התוכי לאשה נעל בודדת, המקושטת באבנים טובות. לפי עצת התוכי טוענת האשה לפני בעלה כי הסוחר האיש גנב את הנעל השניה. כדי שלא יביאו אותו למשפט מוותר האיש על זכותו לפי החוזה. לפי עצה של נשר מתנהג התוכי כמת. הוא שומע שברצון האשה להשליכו לאשפה ובעלה אינו מתנגד למרות שהתוכי תרם רבות לאושרם ולעושרם. התוכי מאשים את הזוג בכפיות טובה ומביע את רצונו להיות חופשי ולנסוע לארצות הברית.