הבעל-בית של אלינקע השומר, משה לוריא, מסתובב בלילה בחוץ ונתפס על ידי אלינקע החובט בו קשות (משה לוריא שמח ששעון הזהב שבכיסו לא ניזוק). אלינקע מסביר כי בלילה אין בעלי-בית או פריצים. מי שמסתובב בלילה הוא גנב. בבוקר נקרא אלינקע למשרד, אשתו חוששת שיפטרוהו, אך במקום זה קיבל רובל כסף מבריק במתנה.