יהודי מקבל מכתב מחברו מנוער כי יבוא להתארח בביתו בעיר מרוחקת. היהודי מסרב באומרו כי אם יסע יפסיד מפרנסתו. חברו משיב לו כי יחזיר לו את כל ההפסד כיוון שהוא אמיד, רק שיבוא. היהודי בא, חברו מקבלו יפה מאוד. כשרוצה ללכת מפציר בו שישאר, חוזר על הבטחתו כי יחזיר לו הפסדים והיהודי מאריך פעמיים נוספות את שהותו. לבסוף כאשר היהודי רוצה לנסוע חזרה מגיש לו חברו חשבון כמה כסף חייב האורח לשלם בעד האירוח. היהודי נדהם וכועס והמארח מציע לו ללכת לרב ולהתדיין. כך הם עושים והרב פוסק שעל היהודי האורח לשלם. בכעס מוציא היהודי את כספו ורוצה לזרקו בפרצופו של המארח אלא שאז מוציא המארח את כספו שלו ונותן לאורח את מה שהבטיח לו. לתדהמתו של היהודי עונה המארח כי התכוון להראות לאורחו איזה רב יש להם בעיירתם.