"אין המתים קמים לתחייה." אמר איש לחברו.

"כולם מדברים על כך." השיב השני.

שוחחו אז אנשים, לפני שנים רבו בעיירות היהודיות של פולין, כי בלילה, אחרי חצות, יוצאים המתים מקבריהם וכל בית הקברות מלא עמהם. היו שני חברים, אשר אחד מהם לא האמין בסיפורים אלה.

"אינני מאמין." אמר.

"בכל זאת לא תעיז להתקרב לבית הקברות בשעות הלילה."

"אעיז." ענה, "איני ירא. עוד הלילה אכנס לשם. אינני מאמין בשטויות אלה."

חברו לא האמין לו.

"כיצד תוכיח לי, שאמנם בקרת בבית הקברות?"

השני מצא פתרון.

"אתה תמתין לי בחוץ, ואני אכנס. אקח אתי יתד מעץ ופטיש, אכנס בין המצבות ואדפוק אה היתד עמוק לתוך האדמה. כעבור חצי שעה אצא משם. לפנות בוקר תוכל להיווכח, כי אומנם היתד תקועה באדמה."

וכך, מאוחר בלילה, אחרי חצות, ניגשו שני החברים לבית הקברות. הצעיר, הבלתי מאמין, נכנס פנימה כשבידו יתד ופטיש.

כעבור כרבע שעה, שמע חברו מבחוץ את הדפיקות בפטיש, בתוך בית הקברות.

"אמיץ לב." אמר לעצמו.

הדפיקות התפשטו בחלל האוויר, כאילו דפקו שם באלפי פטישים באותו הזמן, ולא בפטיש אחד של חברו.

לפתע הכל נדם. שוב נהיה שקט. כל שאון וכל רעש לא בא מבין המצבות. כנראה, שעתה מחכה שם הצעיר עד שתעבור מחצית השעה.

חברו טייל הלוך וחזור בחוץ. עלי העצים שמאחורי הגדר רשרשו מהרוח הנושבת. אך מה קרה לו שם? האם עדיין לא חלפה מחצית השעה?

הוא לא הבחין בזמן, האיש. מאז ששניהם הגיעו לכאן, חלפו כבר יותר משלוש שעות. הוא לא ידע, חברו, כי שם, בפנים, בתוך בית הקברות, בין מצבות האבן, קרה דבר מוזר לצעיר "אמיץ הלב".

דפק שם הבחור את היתד עמוק לתוך האדמה ולא ירא, כפי שאמר. הוא לא ראה בפניו כל מת היוצא מתוך הקבר, כשלפתע, לא היה יכול להתיישר. קצה מעילו נכנס לתוך האדמה. הוא ניסה להוציאו, אך הדבר לא עלה בידו. היה נדמה לו, כי הקצה נכנס יותר ויותר לאדמה, כאילו סחב מישהו את מעילו עמוק עמוק.

לכן חיכה חברו בחוץ לשווא: הוא לא יצא כבר אליו. מתוך פחד, נעמד ליבו מלדפוק, והוא נשכב ליד היתד ללא רוח חיים.

הוא היה בטוח, כי אומנם סוחבים אותו המתים לתוך הקבר. הוא לא ידע, המסכן, באותו רגע, כי קצה מעילו נתפס באדמה על ידי היתד עצמה.

איש מתפאר בפני חברו כי אינו מפחד ללכת בלילה לבית הקברות. איננו מאמין שהמתים יוצאים מקבריהם. הוא מתערב עם חברו כי יתקע יתד בלילה בבית הקברות. שניהם הולכים לשם. החבר נשאר בחוץ והאיש נכנס לבית הקברות. הוא תוקע את היתד ופתאום נדמה לו כי מעילו נתפס ונמשך יותר ויותר לתוך האדמה. הוא מת מרוב פחד. לא ידע כי נתפס מעילו על-ידי היתד שבעצמו תקע.

סיפור 9093