חרש אף פעם אינו עוזב את ביתו פן יפגעו בכבודה של אשתו היפיפיה והחכמה.כאשר לפי צו שלמה המלך על החרש לעזוב את מעונו כדי להשתתף בבניין בית המקדש, מוסרת אשת החרש לבעלה צלוחית ובה פתיל בוער. אם האש נשארת בוערת סימן שהאשה לא בגדה בבעלה. לשלמה המלך נודע על תכונות הצלוחית והוא ניגש לאשה כדי לנסותה. האשה מגישה לו מספר ביצים בצבעים שונים ושואלת אותו אם הוא מוצא הבדל בטעמן. כיוון שהוא משיב בשלילה טוענת האשה שגם ביו אשה לאשה אין הבדל בסיסי. המלך אינו נוגע בה ומשאיר לה כהוכחה את שעונו במיטה בה ישן לבדו. בשובו לביתו מוצא הבעל את השעון. מציאתו עוררה בו את החשד שאשתו בגדה בו ולכן הוא נמנע מכל מגע מיני איתה. לפי יוזמת אבי האשה מופיעים הוא והזוג לפני שלמה המלך על מנת להתדיין. אבי האשה משווה את בתו לגן שמסר לחתנו כדי שיעבד אותו כל הזמן אך לאחרונה הזניחו. הבעל מודה בהזנחה, ומנמקה בטענה שהוא לא רצה לטפל בזן בו טיפל כבר אחר. שלמה המלך מספר לו על פגישתו עם האשה ואומר לו לשוב אליה.