שני סוחרים ידידים, אחד יהודי והשני מוסלמי, יצאו לדרך בערוב יום, והגיעו למדבר. המוסלמי הלך לישון והיהודי שמר. בא נחש עצום והיהודי הרגו. העיר את חברו, הפכו את הנחש ומבטנו התגלגלו שתי פנינים. חיפשו בחורבה בה לנו ומצאו אוצר גדול. מלאו את כיסיהם. את היתר לא יכלו לקחת. המוסלמי ביקש מהיהודי שישן כי רצה להרגו. היהודי הרגיש בזה אך סופו היה כי נהרג. לפני מותו ביקש את המוסלמי למסור לאישתו, שהיתה בהריון, שאם ייוולד ילד יקרא שמו קם אל חק, ואם תיוולד בת תקרא פאת אל חק. מלבד זאת, עליו למסור כי גזלנים הרגו אותו. לאחר המעשה חזר המוסלמי ומסר לאשת היהודי את שהלה ביקש. נולד בן ושמו היה קם אל חק. בהיותו בן שלוש עשרה שמע המלך את השם המוזר וביקש לדעת מה סיבת הדבר. הלך לרב הקהילה והלה סיפר לו כי אבי הילד נהרג בידי גזלנים לא הרחק מהעיר. החלק המלך לחקור מי הרג את אבי הילד, אך איש לא ידע. ערך המלך סעודה והזמין את כל שריו ואת נכבדי העיר שביניהם היה גם אותו מוסלמי אשר הרג את היהודי. ערך המלך משאל מי עשה את הרעה הגדולה. הותר ליהודים כי "השומר דת אבותיו ההורג יהודי נוחל גן עדן". אזי התפאר המוסלמי במעשיו וכך נתגלה מי הרג את אבי הנער בעל השם המוזר.