בעל מביא כל יום עוף הביתה. אשתו מכינה ממנו מטעמים והבעל אוכל אותו לבדו. על כל נתח שהוא אוכל, הוא מודיע לאשתו שהיא לא תקבל אותו, כנפיים כדי שהאישה לא תפרח מהבית, רגליים כדי שהיא לא תשוטט אצל השכנים, הראש כדי שהיא תגביה ראשה. לאישה נותר רק לפנות את העצמות. לאחר שהאישה מספרת לשכנתה על כך, השכנה מציעה לה להכין את העוף ולאכול אותו מיד, תוך הכחשה שבעלה קנה אותו. האישה עושה זאת. הבעל כועס כל כך שהוא מת משבץ. במסע ההלוויה הקצב מספר שהנפטר עוד הספיק בבוקר לקנות אצלו עוף. המת קם לפתע ומבקש מהקצב שיספר זאת לאישתו. כולם נמלטים בבהלה. בני הזוג שבים לביתם, הולכים לשופט הפוסק כי עליהם לחלק את העוף ביניהם.