לפני שנים רבות חי מלך אחד עם מלכתו היפה והחכמה באושר ובשלווה. יום אחד יצא המלך השכן נגדו למלחמה. נמשכו הקרבות כמה ימים ובסוף ניצח הפולש, שבה את המלך והוביל אותו אל מחנה השבויים אשר בארצו.

כתב המלך האומלל אגרת לאשתו המלכה בה ביקש לשחרר אותו משביו אפילו אם יהיה צורך למכור את ארמונו הגדול והמפואר.

המלכה לא ענתה על המכתב, והמלך התעצב מאוד.

כאשר קיבלה המלכה את הבשורה הרעה שאישה בשבי, גזרה את שערותיה ולבשה בגדי גבר. לקחה נבל בידה ויצאה אל המלכות השכנה.

כאשר שמע המלך את הקול הנאה שאל את משרתיו: "מי הוא הזמר הזה?"

ענו לו כי זהו צועני הנודד ממקום למקום. קרא המלך לבחור, אי אפשר היה להכיר כי זאת היתה למעשה אשה, ובקש ממנו להישאר בארמונו ולהנעים את חייו במנגינות וניגונים.

הסכים הבחור להישאר בחצר המלך, אך כעבור ששה חודשים ביקש להיפרד מן החצר.

הצטער המלך מאוד ואמר לו: "הנעמת לי מאוד, רוצה אני לתת לך מתנה. בחר לך דבר ואמלא את בקשתך."

"איני רוצה דבר," השיב הבחור, "מלבד אחד משבוייך אשר שבית במלחמתך האחרונה. אינני אוהב לשוטט לבד בעולם לכן אני מבקש לי חבר בנדודי."

הסכים המלך מיד ונתן לו איגרת לראש שומרי השבויים.

"אתה יכול לקחת איזה שבוי שתרצה." הוסיף.

הלך הבחור אל השומר והגיש לו את איגרת המלך. פתח השומר את שער המחנה לפניו והבחור הצביע מיד על המלך השבוי ואמר: "זה יהיה חברי."

יצאו שניהם לדרך וכשבאו אל גבול ארצם אמר הבחור: "מעתה אלך לבדי. אין לי עוד צורך בחברתך."

"לא." השיב המלך, "זוהי ארצי. אני כאן המלך, בוא אתי לארמוני ואתן לך מתנה אשר מגיעה לך כי שחררת אותי משביי."

אבל הבחור עמד על שלו ונפרד מהמלך.

המלכה מיהרה אל הארמון והקדימה את המלך, מיד החליפה את בגדיה, וכשהגיע המלך כבר היתה מוכנה לקבל אח פניו, התחבקו השניים אך לב המלך היה מר על אשתו: "מדוע לא ענית על מכתבי?" שאל בתרעומת.

קרא לשלושה עשר יועציו בנוכחות המלכה ושאל אותם מה לעשות באשתו. בהיותו בשבי כתב לה איגרת בה ביקש לשחרר אותו ואילו היא התעלמה מן המכתב הזה ולא ענתה לו אפילו.

בעוד הוא מדבר התגנבה המלכה החוצה, לבשה מעל בגדיה את בגדי הצועני בהם הופיעה בחצר המלך השכן. כאשר גמר המלך את דבריו נכנסה.

"זהו הבחור אשר הצילני ממחנה השבויים." קרא המלך, "לו אני חייב תודה מעומק הלב."

בשלווה ובנחת פשטה המלכה את בגדי הבחור לעיני האסיפה, ועכשיו כולם ראו שבחוכמתה הרבה הצילה את המלך מבלי למכור את הארמון וכל שיש בו.

המלכה פודה את המלך משבי בחכמה. היא מתחפשת כזמר נודד, מגיע לחצרו של המלך האויב, מתחבבת עליו ומקבלת כמתנה את בעלה.