קבצן מגיע לעיירה בערב שבת, שואל אצל מי הוא יכול לאכול. נותנים לו כתובת של גביר והקבצן הולך להתרחץ בבית המרחץ של העיירה. בבית מרחץ זה יושב עוד יהודי ו, בבית מרחץ זה יושב עוד יהודי והקבצן מביע בפניו את החשש שמא אותו עשיר הוא קמצן ככל הגבירים. כיוון שזה אותו גביר שהחליט הלה כי הוא יסדר אותו. אמר לקבצן כי הגביר נותן רק דגים וכדאי לו לנצל ולאכול הרבה מזה. הקבצן מגיע לביתו של הגביר, שבנתיים שינה את צורתו. והגביר מגיש לו מההתחלה דגים, הקבצן מתנפל על הדגים ואוכל עוד ועוד, עד שלא יכל יותר. רק אז מגיש הגביר על השולחן בשר צלוי חום, מרק וליפתן, שאף על פי שעיני הקבצן מתנקרות הוא אינו ימסוגל לטעום ממאכלי התאוה האלה.