בחורה מוסרת את נדונייתה לבעלה המובטל. הוא קונה בכל הכסף סוס, מחליפו בחמור, כלב, חתול, כובע. הכובע נשטף בנחל אליו מתכופף האיש כדי לשתות. הוא פוגש קבוצת אנשים החוששים ללכת לבתיהם: הם עזבו את הבית לפני כמה שנים ועתה שבים עם רכוש רב, אך אינם יודעים כיצד יתקבלו ע"י נשותיהם. הבטלן צוחק ואומר שהוא אינו חושש למרות ששב בידיים ריקות. מתערבים כי אם אשתו לא תגער בו למרות סיפורו ביש המזל, הם ימסרו לו את כל רכושם ויהפכו לעבדיו. האישה מקבלת בברכה את כל מעשיו (באמצעות פתגם - העיקר שהראש ישנו ? נקנה כובע אחר) והם זוכים ברכוש רב.