היה מלך ולו אישה יפהפיה. כשמתה אשתו רצה לשאת את בתו שהיתה דומה לאמה. שאלה הבת בעצתה של אישה ואמרה לה שתבקש שמלה שכולה אבנים יקרות ומרגליות כשמלת ערב, ושמלה שכולה זהב כשמלת יום. ואביה נתן לה כל מבוקשה. ושוב יעצה לה האשה שתבקש מהנגרים לבוש מעץ, ומאביה שידחה את החתונה בחודש, והוא הסכים. נכנסה הנערה לגוף העץ ולקחה עמה את השמלות וברחה מאביה. נסעה באניה חדשה ועבדה במטבח וכולם התפעלו מעבודתה. גוף העץ נתנה פעם כמתנה לקצין באניה, והוא נתנה במתנה למלך. וגם אצלו עבדה יפה. המלך הלך למשתה והיא לא רצתה ללכת איתו. כשגמרה את עבודתה יצאה מהעץ, לבשה את שמלת הלילה ובן המלך התאהב בה. בנשף השני לבשה את שמלת היום וכשרצתה לברוח נפלה לה נעל. בנשף השלישי החליט בן המלך להשאר בבית לעשות עצמו חולה ולראות מי יוצא מגוף העץ. כשגמרה עבודתה והתלבשה, יצא בן המלך ותפסה. יצאו שניהם למשתה ושמחו ההורים וערכו את הנישואין. אביה המלך נעשה חולה מרוב חיפושים. כתבה לו מכתב והוא צעק: הבת שלי חיה ואני נהרסתי ממנה ומאשתי, ומת. הוזירים הודיעו לה שאביה מת והיא מלכה במקום אביה יחד עם בעלה.