אברך משי מתנה את תנאיו לנישואין עם בתו של ישובניק: 1. הוא ומשפחתו ישבו סמוכים על שולחנו במשך 12 שנה (קעסט). 2. שיקיים מצוות "איזהו עשיר" ויבנה לו בית כיסא סמוך לשולחנו. הישובניק מסכים והחתונה נערכה. לאחר 3 שנים אומר החותן לאברך שמעתה הוא חייב לדאוג לפרנסתו. האברך עוזב את אשתו וילדיו ובורח. לאחר כמה שבועות תופס הישובניק את האברך בשוק של העיירה. הוא מחזיק בזקנו ומכריח אותו להתדיין בפני הרב. באים לרב, הישובניק טוען: הוא ברח ועזב את אשתו וילדיו. האברך טוען: הוא לא עמד בתנאים ונאלצתי לחפש לי פרנסה. פסק הרב מה שפסק והאברך חזר לבית חותנו, לאחר שזה הבטיח להזינו עוד 9 נשים במקום לומר 9 שנים. לאחר כמה שבועות מקבל הרב מהישובניק חבילה ובה שלוש עשרה עוגות גבינה, בקבוק יין ופתק בו נכתב: "רבי, אני שולח לך לאה פקודי". הרב לא הבין את פשר הדברים והישובניק שבא אליו מסביר שאם שרה זה 10 אז רבקה זה 11 רחל 12 ולאה 13 ופיקודי בתרגום זה עוגות גבינה.