בימי הביניים, יהודי בעל עגלה הגיע לעיירה ובעיירה צמים. שאל מדוע. אמרו לו שיצאה גזירה מהפריץ שה"גלח" (כומר) והרבי ינהלו ויכוח תיאולוגי בסירה בנהר. מי שבפעם הראשונה לא יידע לענות על שאלה, השני רשאי להטביעו בנהר. חששם היה שאם הכומר יהיה גוי בריא הוא עלול להטביע את הרבי, בין אם ידע את התשובה ובין אם לא. בעל העגלה הציע את עצמו במקום הרבי ועלה על הסירה וזמן קצר לאחר מכן תפס את הכומר וזרק אותו. עשו לו קידוש בבית הכנסת והרבי שאל אותו מה שאל את הכומר ולא ידע. ענה לו ששאלו מה התרגום של "אינני יודע" והכומר ענה:- "איך ווייס נישט". כיוון שלא ידע, אז זרק אותו למים. הרב שאל אותו כיצד הסיק שהכומר לא ידע את התשובה. על כך ענה בעל העגלה שאם הטייטש חומש לא יודע ומתרגם זאת ל"איך ווייס נישט", מאיפה ידע הכומר.