בעיר רחוקה מאוד גרו אם ובתה, שהיו עניות מאוד. כל יום היתה האם אופה לחמים בתנורה הדל, והבת מכרה אותם ברחובות העיר. פעם, כשעברה הנערה ליד הארמון, יצא הנסיך מארמונו וכד זהב בידו. מהתרגשות, נגעה הנערה בכד, והוא נפל והתרסק. התרגז הנסיך, וגירש את הנערה. כשנכנסה הנערה לביתה, החלה קרן אור בוקעת מחלון ביתה. התופעה הפחידה את תושבי העיר והם הרחיקו את האם ובתה מעירם, עד שעברו לכפר מרוחק. יום אחד החליט אביו של הנסיך שהגיע זמנו לשאת אשה, והנסיך החל לחפש אישה, שתהה טובת לב. לשם כך נדד הנסיך ברחבי הממלכה, ולא מצא את מבוקשו. עד שהבחין בנערה עניה מוכרת לחם הניגשת לקבצן ומושיטה לו לחם בחיוך. הוא החליט שזו תהה בחירתו. כשעקב אחריה, והגיע עד ביתה, הבחין, שמחלון ביתה בוקע זוהר המאיר את הרחוב כולו. הוא לקחה לארמונו , וכשניכנסה לארמון התמלא המקום באור יקרות זוהר. הנסיך נשאה לאישה , והם ואימה היו מאושרים עד מאוד.