תמציות סיפורי העדה

תימן

שם הסיפור	תמצית	מספר	מספר אסע"י
העוגה המורעלת	אשה עשירה כועסת על אלמנה ענייה שבאה לקבץ נדבות. היא מכינה עוגה מורעלת ונותנת אותה לענייה ליום הולדתו של בנה. הענייה מזמינה את כל החברים של בנה למסיבה. בן העשירה חסר סבלנות וטועם בחשאי מן העוגה שהכינה אמו. הוא נופל מת. העשירה מודה באשמה ובעלה, הרב, מגרש אותה.	אבני, ימימה	14811
המעביד הרשע	אביה של נערה יפה דורש מן המחזרים: 1. לחרוש 7 שדות ביום אחד (החורש הגיבור חורש רק 3 תלמים בכל שדה). 2. לחזור הביתה כאשר הכלב חוזר (הגיבור מאיץ אותו הביתה מתי שהוא רוצה). 3. להכניס את השוורים דרך החלון לרפת (הגיבור חותך את השוורים לחתיכות). 4. לאכול כיכר לחם ולהשאירו שלם (הגיבור אוכל רק את תוכו של הכיכר). 5. לשתות חלב מקומקום סגור (הגיבור עושה חורים). 6. להכניס רקשי העדר למערה קטנה (הגיבור חותך את הראשים). תנאי העבודה היו שאם המחזר לא ימלא את תפקידו יחתוך בעל הבית רצועות מעורו. 6 אחים מנסים את מזלם אולם כולם מוצאים את מותם. הצעיר עושה את כל שהוטל עליו. כדי להפטר ממנו רוצים לזרוק אותו מהר בשעה שהוא ישן. הוא מחליף מקומו עם אשת בעל הבית וזורקים אותה. כעת מתרגז בעל הבית. הגיבור הורג אותו ומתחתן עם הבת.	אחרק, סעדיה	1900
השדים שלקחו את הילדים	השדים נהגו לקחת את ילדיה של המספרת כשלושה חודשים לאחר שנולדו, כי ישנה במטבח והפריעה להם. בהריון עם שתי הבנות האחרונות ענדה קמיע ובחודש הרביעי להריון "מכרה" אותן, כאילו לא שלה הן, והן נשארו בחיים. אחת מהן מתה בדרך מעדן לתימן.	אייל, אסנת	18217
האיש שלא רצה לקלל את איבליס	אלמנה עניה שולחת את בנה למכור שור בשוק במחיר של לא פחות מעשרים קרש. שיך אחד מערים על הנער ולוקח ממנו בכוח את השור במחיר קרש אחד. איבליס (השד) עוזר לנער הבוכה לנקום בשיך כתודה על כך שסירב לקללו. איבליס הופך עצמו לסוס, והנער רוכב עליו לכפרו של השיך. שם הוא מוכר לשיך את הסוס המופלא היודע לרקוד בתנאי שישקה אותו בסיר נחושת בלבד. הסוס נכנס לסיר ונעלם ואוזניו מציצות מהמים כל פעם שהשיך מסתכל לעברו. השיך משתגע מהמעשה ואיבליס שולח את הנער מחופש לרופא כדי לרפאו כביכול. הנער מכין לחולה מכוות אש ומכאיב לו מאוד. בסיימו, הוא לוחש לאוזנו כי עשה זאת במחיר השור. השיך חולה עוד יותר והנער מגיע שוב מחופש למקיז דם ומקיז את דמו עד למותו. איבליס לוקח את הנער לארמונו שבהר, ושם הוא אוסר עליו להיכנס לאחד החדרים. הנער נכנס ובחדר נמצאים כליו של איבליס- רשת, מקל, שמיכה וקרן. איבליס נוזף בנער על שהפר את הבטחתו ומסביר לו כיצד הוא משתמש בכלים כדי לסכסך בין אנשים.	אלג'רופי, מע'יצה	14618
האשה והמאהב	אשה רוצה לסלק את בעלה לזמן מה מהבית כדי שתוכל לתנות אהבים עם מאהבה ומייעצת לבעל לחפש לו פועל קבוע. הבעל שכר דרוויש ולקחו לביתו. הדרוויש מגלה כי לאשה יש מאהב ומסכל את פגישותיהם. הדרוויש שומע את דברי האשה הזוממת לעוור את עיני בעלה ואת עיניו שלו. הוא מתחפש לפקיה במסגד ונותן לאשה המגיעה אליו הוראות כיצד עליה לעוור את עיני בעלה. הדרוויש והבעל עושים עצמם כאילו הם מתעוורים לאט לאט וכ"שהתעוורו" לגמרי, האשה והמאהב באים כדי להתעלל בהם. הדרוויש והבעל מכים אותם והבעל מגרש את אשתו ונושא לו אחרת תחתיה.	אלג'רופי, מע'יצה	14619
בין שתי נשים	בעת הבציר הוביל שיח' אלנקיב צלאח ענבים לשוק ובדרכו התארח אצל השיח' מחמד אלרמאח. אשת השיח' כיבדה את האורח כראוי. אלנקיב רצה לגמול על הכנסת האורחים והזמין את שיח' מחמד לביתו. אשתו המרשעת של אלנקיב מזלזלת בכבוד האורחים. השיח' מחמד נותן לשדאדי הלוואה כדי שיגרש את אשתו המרשעת וישא את בת דודו לאישה. עשה כעצתו. בת הדוד כיבדה את בעלה ובעזרתה התעשר ואף הצליח להחזיר לחברו את ההלוואה.	אלג'רופי, מע'יצה	14620
גונדל ודנדל ומשפר אנטל	שלושה אנשים מן העיר חג'בה חוללה את כבודה של כלה משבט השדאד, כשהיתה בדרך לחופתה. כשנודע הדבר לבני השבט התקיפו את העיר חג'בה, הרגו את אנשיה והרסו אותה. העיר נשארה חרבה.	אלג'רופי, מע'יצה	14621
הו מועדך... הוא המועד שלך	בערב פסח כותב יהודי עני מכתב לאלוהים ומבקש כסף לצרכי החג. המכתב מגיע אל בית מושל העיר המלווה את הכסף הדרוש. כשהיהודי אינו יכול להחזיר5 את ההלוואה מבקש המושל מהיהודי שיגרום לכך שסוחר עשיר ורמאי יובא לפניו למשפט. היהודי עושה עצמו סוחר עשיר, הסוחר השרשע מראה לו את כל הבדים שבחנותו ולבסוף בוחר היהודי בבד היקר ביותר ורוצה לקנות ממנו חתיכה קטנה לטלאי לכיפתו. הסוחר הרשע מכה אותו והיהודי תובע למשפט. בעצת השופט דורש היהודי תחילה משפט אלוהים (עין תחת עין ומכה תחת מכה) ולבסוף מוכן להתפשר על פיצויים שהוא מתחלק בהם עם השופט.	אלג'רופי, מע'יצה	14623
חרב הכליפות	אלמנה נותנת לסוחר מטבע זהב טהור, שנוצר מדמעותיה של כלבה אסירת תודה, כדי שיקנה בהם דבר מה לבנה שגם הוא הצטרף לשיירת הגמלים. הסוחר קונה לבן את חרב הכליפות. אם הבן מתה והוא יוצא לנדוד בחברת מונה הכוכבים וצולל המצולות. משיחת הציפורים לומד כיצד לרפא בת מלך חולה, מקבל אותה לאשה וכן שליש המלכות. על פי גורל שהפילו זכה מונה הכוכבים בבת המלך ובמלכות. חרב הכליפות מתגבר על העפרית שעד עתה נאלצו להקריב לו נערה כל שנה, וכורת את לשונו. על פי הלשון מזהה בת המלך שניצלה מן העפרית את מצילה, אך בהפלת גורל היא ניתנת לצולל המצולות ביחד עם שליש המלכות. בדרכו מתגבר חרב הכליפות על עפרית נוסף, מציל בחורה שבויה ונושאה לאשה. שולטן זקן, ששערה משערות ראשה של הבחורה הגיעה אליו, חוטף אותה בערמה בעזרת זקנה והורג את בעלה. מונה הכוכבים מגלה כי חרב החליפות נהרג. צולל המצולות מוצא את חרבו בבאר ומחזיר את המת לחיים בעזרת סם שקיבל מזקן החי בתוך הבאר. הבחורה שנחטפה מתנהגת כמשוגעת וקורעת את בגדיה. השולטן משכנה אצל תופרת שתתפור לה בגדים חדשים. חרב הכליפות מציג עצמו בפני השולטן כרופא שיחזיר לו את עלומיו אם יבלה שנה שלמה סגור בביתה של התופרת עם הבחורה. השולטן מסכים ובבואו הורג אותו חרב הכליפות וכן את הזקנה הערמומית. כעבור שנה יצא חרב הכליפות עם אשתו כאילו הוא השולטן ששבו אליו נעוריו, והפך למלך העיר.	אלג'רופי, מע'יצה	14624
הסולם, החתול והתוף	אב הוריש לשלושת בניו סולם, חתול ותוף. בעל הסולם הציג עצמו בפני אשה תמימה כמיישר "לוודה" (עקמומיות בגוף). בהעדר בעלה קשר אותה אל הסולם, אסר עליה להשמיע קול ובינתיים רוקן את הבית. בעל החתול מתארח עם חתולו בביתו של איכר, מציץ למטבח ורואה כי האשה מחביאה מעדנים על המדף ולו ולבעל מגישה ארוחה דלה. הוא צובט את החתול כדי שיילל ואומר כי החתול גילה לו שעל המדף יש מעדנים. האיכר קונה ממנו בכסף רב את "חתול הפלא". בעל התוף מתחבא בלילה במערת שודדים. כשהם מחלקים ביניהם את שללם, לפי כובעיהם, הוא חוטף בחושך את אחד הכובעים וחשבונם מתבלבל. האיש מכה בתוף והחיות השוכנות במעמקי המערה יוצאות החוצה. השודדים בורחים והחיות מפילות במרוצתן את השודדת. בעל התוף אוסף את האשה והמטמון וחוזר לביתו.	אלג'רופי, מע'יצה	14629
סיפור חידה	מלך תימן, מחופש לחייל פשוט, מגיע לביתו של צורף יהודי וזה אומר לו שהוא מרוויח 8 קרוש ליום והוא מוציא הכל על פרעון (כלכלת הוריו הזקנים), הלוואה (חינוך הבנים), לא פרעון ולא הלוואה (כלכלת הבנות), ועל עצמו ואשתו. המלך מייעץ לו לא למכור בזול. המלך חד את חידת 8 הקרוש ליועציו והם מגיעים לצורף, המוכר להם את התשובה תמורת כסף רב כך שאינו צריך להמשיך ולעבוד קשה כל כך.	אלג'רופי, מע'יצה	14630
עור החמור	שד הבטיח ליהודי עשיר וערירי ילדים, בתנאי שהבכור יהיה לו. הוא נתן לו 2 גרגירים לבליעה לו ולאשתו, ואכן נולדו לזוג 5 בנים. כשהבכור סיים את בית הספר בא השד לדרוש את המגיע לו והאב נאלץ למסור את בכורו. בבית של השד, בתוך ההר, מותר לבן להיכנס לכל חדר מלבד לאחד. כשהשד איננו הבן נכנס לחדר האסור ומקבל מנערה יהודיה ספר קסמים. כשגומר ללמוד את הספר מבקש מהשד לצאת קצת מן ההר. תחרות קסמים: הבן יונה, השד עיט. מיונה הופך עצמו שוב לנער כשמגיע לביתה של אישה יהודיה. ביום השוק הופך עצמו לגמל ומזהיר את האשה שתמכור אותו בלי האפסר. השד קונה את הגמל והגמל בורח. הופך עצמו לעץ רימון בחצר הסולטן. השד הופך עצמו לתרנגול כדי ללקט את גרגירי הרימון, הנער הופך לשועל וטורף את התרנגול. הנער חוזר כדי לשחרר את הנערה. בטעות נפל לבריכת קסמים וכל גופו צופה זהב. הוא מתעטף בעור של חמור. בת הסולטן מתאהבת בנער הזהב שמתחת לעור החמור ונישאת לו בניגוד לרצון הוריה. השולטן יוצא למלחמה ועור החמור יוצא לפניו ובעזרת השדים מכריע את האוייבים. בפעם השנייה פוצע אותו השולטן כדי שיוכל לזהותו. כשנודעה זהותו מושיבו על כסאו תחתיו.	אלג'רופי, מע'יצה	14631
עלי המייבל	עלי המייבל רצה להביע הערצו ליופיה של בת הסולטן ולנשק את רגלה. היא בעטה בו בגסות. שכנו, סייד עשיר, עוזר לו להתחזות לסוחר עשיר ולהינשא לבת הסולטן. לאחר החתונה הוא לוקחה לביתו הדל ומגלה לה את האמת. בעצת אשתו הוא לוקח שני קרוש ויוצא לעדן לסחור. כדי לנקום בסייד שגרם לנישואיה עם עלי מספרת לו בת הסולטן כי אביה מסרב להשיאה, ומבקשת ממנו שיתעקש בפניו כי רצונו לשאתה. היא נותנת לו את שמו וכתובתו של "אביה" שהיה למעשה אביה של בחורה פיסחת, אילמת וחירשת. הסייד מתגבר על דברי האב, נושא את הבחורה לאשה ומביאה מכוסה אל ביתו. כשמגלה את התרמית הוא שולח מייד את הבחורה בחזרה לבית אביה. הסייד שקוע בדיכאון עמוק על שנפל בפח. כשחזר עלי לאשתו, כשהוא עשיר גדול, לקחה חלק מן הסחורה שהביא ונתנה לסייד כפיצוי על הוצאות החתונה שנגרמו לו וכך התפייסו.	אלג'רופי, מע'יצה	14632
הפקיה שהשלים את יצירת העובר	בעל נוסע למכה לחאג' ומבקש מהפקיה של עירו להשגיח על אשתו הצעירה הנמצאת בהריון. הפקיה "עוזר" לאשה להשלים את יצירת הוולד שבבטנה, וכשהיא יולדת בן היא מודה לו על "עזרתו". הבעל שחזר נוקם בפקיה על הפרת האמון. מחופש כנערה, בתה של זקנה היוצאת לחאג', הוא משתכן בין 7 בנותיו של הפקיה. בכל לילה ישן במיטתה של אחת הבנות ובלילה השמיני ישן גם עם אשת הפקיה. כשגומר את מבצע הנקמה מזדהה בפניו ומסתלק.	אלג'רופי, מע'יצה	14633
צאלח כורה העפר	צאלח כורה העפר ראה כיצד מזונו של חרדון מזדמן לו ישר לתוך פיו מבלי שיטרח על השגתו. הוא מכריז כי לא יעבוד יותר וה' ישלח לו מזונו עד לפיו. מחוסר ברירה שכרה אשתו של צאלח פועל גוי שילך לכרות עפר ויעמיסו על החמורים. הגוי התחיל לכרות, מצא אוצר והעמיסו על החמורים. כשירד למחפורת להביא את כלי העבודה שלו התמוטטה המחפורת והוא נהרג ונקבר תחת המפולת. החמורים חוזרים עמוסי זהב לבעליהם.	אלג'רופי, מע'יצה	14634
רוטל הבשר	עני מאושר בחלקו מפריע בקולות שמחתו לשכנו העשיר הטרוד כל הזמן בחישוב חשבונות. העשיר נותן לעני רוטל זהב כדי שיסחר בו ואם עד סוף השנה לא יוכל להחזיר לו את הסכום שנתן לו יקח רוטל מבשרו של העני. העני היה עתה טרוד בחישוב חשבונות ולא נשמעו קולות שמחה מדירתו. כשעברה שנה והעני לא יכול היה להחזיר את החוב תבע אותו העשיר למשפט ודרש רוטל מבשרו. השופט לא יכול היה לפסוק במשפט. אשת העני התחפשה לאמיר, התארחה בבית השופט והציעה לפסוק בדין. ה"אמיר" הרשה לעשיר לקחת רוטל מבשר העני בתנאי שיקח משקל מדויק (לא פחות ולא יותר), ולא יותז ראשו. הסוחר חוזר בו מתביעתו וה"אמיר" קורע את השטר. בבית מודה האשה כי היא היתה האמיר וכהוכחה מראה לו את קרעי השטר.	אלג'רופי, מע'יצה	14635
שוטה שבעולם	שוטה מזדמן ללוויה ובמקום לאמור את המילים המקובלות אומר דברי שטות. המלווים מורים לו מה לומר. אחר כך מזדמן בזה אחר זה ליד חמור מת, תהלוכת חתונה, אנשים ניצים, סיעת כלבים ורצען. בכל מקום הוא חוטף מכות כי לא אמר את המילים המקובלות. הרצען הכועס תוקע את המרצע בלבו של השוטה והורגו.	אלג'רופי, מע'יצה	14636
שלוש חכמות	בדרכו לחפש כבשה שאבדה לו לן רועה בבית קברות על ידי צנעא והפקיד עצמו למשך הלילה בידי אבן אלאחמד מלך השדים. 2 שדים נושאים אותו למסיבה באיסטמבול, כשהוא ישן. כשמתעורר מתנה אהבים עם הכלה שלכבודה המסיבה וכשהוא מוחזר לצנעא הוא משאיר אחריו את מקלו ואת תרמילו. אבי הכלה תולה את המקל והתרמיל על שער העיר צנעא וכעבור שנה מגיע לשם הרועה, מזהה אותם ונוסע לאיסטמבול לשאת את הכלה לאשה. האשה רוצה לחזור עם בעלה לתימן אך לפני כן שולחת אותו לקנות שלוש חכמות בשוק (אל תחפז, אל תקמץ, אל תתבייש). העצות מוכיחות את עצמן כנכונות: הם לנים בלילה בפונדק והשיירה שלא חיכתה נסחפת בשיטפון. הם בונים מסגד עם כיפת זהב ומייד עם סיום הבנייה נפקדת האשה בבן זכר. אנשי המקום בוחרים בבונה המסגד לשייך שלהם.	אלג'רופי, מע'יצה	14637
שלושה חכמים מבהילים את השדים לבוא לסעודה	שלושה בעלי מלאכה יהודים עובדים בביתה של בת שבט הקבילים. היא מגישה להם ארוחה ענקית. הם חוששים שתתרגז אם יותירו משהו בקערות ולכן קוראים לשדים שיעזרו להם לגמור את האוכל. כשראתה בעלת הבית שהם גמרו הכל חששה שהם עוד רעבים והגישה להם עוד. שוב באו השדים לעזרתם, וכך הלאה. לבסוף התוודו על מעשיהם והבטיחו שלהבא לא יגרמו לה טרחה כה רבה.	אלג'רופי, מע'יצה	14638
תולדות יהודי אלג'רוף	מקורם של יהודי אלג'רוף בהר צבל בקרבת צנעא. 4 אבות המשפחות של יהודי אלג'רוף (נגר, נפח, רצען וחייט) נאלצו לברוח מהר צבל בגלל ריב על מים שבעקבותיו נהרג קבילי. הם נטשו את בית הכנסת וספרי התורה והתיישבו תחת חסותם של אנשי עמיסה. גם שם היו בעיות על רקע שאיבת מים ובעזרתו של סייד אלהג'וה רכשו את הר ג'רוף ואת מערותיו. תחילה גרו במערות (שהיו בהן שרידי מגורים של בני אדם קדמוניים) ואחר כך בנו שם כפר בשם קריית אלג'רוף.	אלג'רופי, מע'יצה	14639
אין מנוס מן הגורל	מלך חולם שלוש פעמים שבתו תינשא לעבדו הזקן והשחור. בעצת המשנה נשלח העבד למשה רבנו לשאול היש מנוס מן הגורל. בדרכו מתבקש העבד לשאול מדוע לעץ אין עלים ומדוע מי בריכה עכורים. משה הנביא עונה שאין מנוס מן הגורל, מי הברכה בכוחם להפוך זקן לצעיר, צעיר לזקן ושחור ללבן. לעלי העץ היבשים יש כוח מרפא. העבד רוחץ במי הברכה והופך לבן וצעיר. הוא אוסף את עלי העץ ומרפא את המלך שעצמותיו הזקנות התרסקו מרכיבה על סוס. המלך משיא את בתו ל"רופא" הצעיר שהצילו. הבעל הצעיר שולח את אשתו להודיע לווזיר כי אין מנוס מן הגורל. המלך והמשנה שומעים את סיפורו של הבעל והמשנה ממהר לרחוץ בברכה. הוא הופך זקן ושחור ומגורש מן הבית.	אליהו, חנה	15470
העקרב והצפרדע	שני חכמים ראו כיצד מתקרב עקרב לנהר, מגיעה צפרדע ומעבירה אותו אל גדתו השנייה, שם הוא עוקץ אדם שישן ליד הנהר וממית אותו. העקרב והצפרדע היו שליחי האל ועל פי רצונו עשו מה שעשו.	אליהו, חנה	15471
המכשפה מפתה את הילדים	מכשפה מפתה ילדים באמצעות ממתקים להיכנס לביתה, וכולאת את כולם בכוונה לאכול אותם פרט לצעיר ביותר, אותו היא הופכת לעוזר שלה. היא מציעה להם לבקש משאלה אחרונה, והצעיר מבקש בשמם שתביא להם מים מהמעיין במסננת. הקטן משחרר בינתיים את אחיו והם שמים במיטות אבנים ומכסים בשמיכה, לוקחים ממנה כסף וזהב ובורחים. המכשפה חוזרת, למרות שלא הצליחה לתפוס את המים, ומנסה לאכול אותם ושיניה נשברות. הם שומעים מרחוק את צעקות תסכולה ושמחים על שניצלו.	אלמגור, שושנה	11506
נקמת הדם (הירח מגלה את הרוצח)	סוחר יוצא לסחור בכפרים ואשתו הרה. איש אחד מלווה אותו והורג אותו בדרך בשל כספו. הסוחר עוד הספיק לאמור כי הירח יהיה עד למעשה זה. הבן שנולד שואל על אביו והולך לחפש אותו. הוא מגיע לבית הרוצח. שינתו קלה במיוחד. ליל ירח. הוא שומע את בעל הבית מתפאר כי הנה עברו כל כך הרבה ירחים ולא נענש על הרצח. הבן נכנס לחדרו שך הרוצח שהירח מאיר על פניו של זה. מחפש ומוצא את כספו של אביו וחוזר אל ביתו לאור הירח.	אלמגרי, יעיש	1122
השדה שאריה נכנס לתוכו	איש החוזר מן החאג' מרגיש בדבר מוזר במיטה. חושב שאשתו בגדה בו בזמן שהיה במכה. מתחמק מפניה ואומר לה כי הוריה רוצים לראות אותה. מציע לה לנסוע אליהם. לעבדו המלווה את האשה, אמר כי יעזוב אותה בפתח בית הוריה ויברח. באה האשה להוריה אולם היא רוצה לחזור כעבור כמב ימים. אביה הבין כי בעלה גרש אותה והשיב לה שאם יבוא בעלה בעצמו אז תלך עמו. עוברות שבע שנים. עם תום תקופה זאת שואל האב את שני בניו הגדולים מה לעשות באחותם. הם רוצים להרוג את הבעל. הבן השלישי רוצה לתבוע אותו לדין. הולך לביתו ושם כל גדולי העיר מסובים. תובע אותו למשפט: מכרתי שדה לאיש זה וכבר שבע שנים אינו מעבדו. מתגונן הבעל באומרו כי אריה נכנס לתוך שדהו. אחד המסובים (אותו "אריה") נשבע כי לא נגרם כל נזק לשדה. הבעל מחזיר את אשתו בכבוד גדול.	אלמגרי, יעיש	1123
גלגל המזל נהפך	איש, חאג' עשיר, ירד מנכסיו. מכר בא לבקר אצלו ומייעץ לו לשנות את מקום מגוריו בכדי שמזלו ישתנה. לחאג' אין ילדים. הוא ואשתו מוצאים מקלט אצל בדואי אחד. הבדואי מנסה את מזלו של האיש: נותן לו לזרוע תלם בשדה בין יתר התלמים. במשך 3 עונות אין תלם החאג' נושא פרי. בעונה הרביעית הוא נושא פרי וזה הסימן שחזר מזלו של החאג'. לפרידה עורך לו הבדואי משתה גדול. באותו ערב הלכה אשת החאג' לישון מוקדם, יותר מהגברים, כי היתה עייפה מאד. היא שוכבת במקום אשת הבדואי. בלילה בא בן הבדואי שרגיל היה לישון עם אימו. נשכב על יד אשת החאג'. זה בא בלילה לאשתו והורג את הבחור. הבדואי אינו אומר דבר אלא מוציא את הגופה לשדה ודורש כופר מאותו השייח שלשדהו הביא את גופת בנו. את הכופר נותן לחאג'. החאג' ואשתו הולכים העירה. החאג' שוב מתעשר ונולד להם בן. הבדואי מודיע להם שהוא חולה ועליו לאכול לב ילד בכור. החאג' שולח לו את בנו יחידו. אחרי זמן נולד עוד בן. הבדואי לוקח גם אותו אליו. כאשר נולד הילד השלישי מזמין החאג' את הבדואי. הוא מבקש לראות אותו לפני מותו. בא הבדואי ומביא את שני הבנים.	אלמגרי, יעיש	1240
הבן שבשינה מופיע זהב לראשו	שולטן יוצא למכה כדי לבקש בנים. בדרך שומע דיבור ציפורים: מי שישן הלילה עם אשתו, ממנו תתעבר ותלד בן. כל בוקר תימצא למראשותיו של בן זה שקית מלאה כסף וזהב. חוזר השולטן, ישן עם אשתו והולך למכה. כעבור 4 חודשים נודע למשפחתה של האישה כי היא בהריון. רוצים להרוג אותה בשנתה כי לא מאמינים שהרתה מבעלה. המשרתת שומעת את הדיבורים האלה, מספרת לגבירתה והן בורחות. כאשר היא יולדת היא משאירה את הילד במסגד והולכת. הילד נשאר אצל אימאם המסגד ומביא לו כסף. האימאם מתעשר ובונה ארמון. לאישה אין מנוחה. היא חוזרת אל אותה העיר בה השאירה את בנה. היא בונה ארמון ובו היא מאכילה כל עני. באולם האוכל תלויה תמונתה. האימאם מחתן את הבן עימה אולם הבחור ברוח לפני ליל החתונה. בא השולטן שגם יצא לנדוד. רואה את תמונת אשתו ומתעלף. מביאים אותו אליה והכל מתברר. הבן חוזר להוריו.	אלמגרי, יעיש	1276
החתונה	המספר רצה ללכת לחתונה והכין את הבגדים והחמור. אביו השביע אותו שלא ילך כי הזקן עומד למות. הלך עם אביו, ראה שהזקן מזיע ואמר שהוא לא ימות. חזר לקחת את בגדיו ואת החמור, שדה ענקית חסמה את דרכו וזזה רק לאחר שהבטיח לחזור לזקן ולא ללכת לחתונה.	אסד, יחיא וסעדה	22380
החמורה	אדם ראה בדרכו אתון, רכב עליה עם כל משאו. השתין עליה והיא נעלמה. במרחק מה ראה גדי, לקח אותו על כתפיו. השדה צחקה עליו ואמרה: אתה השתנת עלי ואני השתנתי עליך.	אסד, יחיא וסעדה	22381
חמסה	אמו של המספר ראתה בלילה שדה המנסה להתעסק עם בעלה. לא פחדה ממנה. השדה דחפה אותה בחזה ובבוקר מצאה טביעת אצבעותיה. סיפרה הכל לבעלה. ביתם היה מלא שדים אלא שה' עשה שבני אדם לא יראו אותם כל הזמן, אחרת ישתגעו.	אסד, יחיא וסעדה	22382
הטבילה	המספר לקח את אשתו לטבילה למקום רחוק ומסוכן אפילו ביום, נחשים, מדבר. הבריכה מוקפת אילנות. שמעו קול פעיה של עז וידעו שזו שדה. הוא לא רצה להכריח את אשתו להיכנס לבריכה אבל אשתו נכנסה תוך כדי שירת בקשה נגד משטינים. לא בטוח אם זו היתה טבילה כשרה.	אסד, יחיא וסעדה	22383
ליל הפסח	לאחר ליל הסדר עישן המספר נרגילה וקם לקחת גחלים מן המטבח. במטבח ראה אשה לבושה כמו מלאך המוות. פחד, ובכל זאת לקח את הגחלים. יצא מהמטבח והיא צחקה. פחד. ישב על יד אביו עד שקם ללכת לבית הכנסת. שעבר פעם בשדה של כרוב של ערבים קיבל טפיחות חזקות על גבו מהשדים. אלה מסוכנים יותר מן השדים בבתי היהודים.	אסד, יחיא וסעדה	22384
סיפורו של אבא	בלילה נכנסה שדה לחדרו של אבי המספר. היא ביקשה שיסיר ממנו את החרב (הברזל) שאתו נהג לישון ולא יאונה לו כל רע. עשה כבקשתה והיא ישנה במיטתו. בבוקר העירה אותו לקום לתפילה והסתלקה.	אסד, יחיא וסעדה	22385
סעודת ערב שבת	כזוג צעיר גרו המספרים עם ההורים. בהעדר ההורים לן בביתם בחור ערבי, בן השכנים, כדי לשמור על סעדה, האשה. בבוקר מצא את גינת הריחן מושקית ואת דיר העיזים נקי. כל זה מעשי השדים. בליל שבת שומעים קולות רמים. הבחור מציע שהמספר יוציא להם את שאריות האוכל. אכן, השדים היו רעבים. הערבי מסרב להישאר בבית הזה. השדים אומרים למספר שישאיר הכל פתוח והם ישגיחו על האשה ועל הבית. כך היה.	אסד, יחיא וסעדה	22386
הכישוף	דבר שקרה כאן, בישראל. מישהו עשה שבעה קשרים בתול (הינומה) של כלה, לכן החתן לא יכול היה למלא את תפקידו בלילה. שכנה חלמה שצריך להתיר את הקשרים בהינומה. בדקו, מצאו את הקשרים, התירו אותם והחתן חזר לתפקד.	אסד, יחיא וסעדה	22387
הנדוניה	המספר היה במקום זר, רחוק מהבית. פגש שדה שצריכה להשיא את בתה. ביקשה שיכין לה דברים לנדוניה. נתנה לו חומרים והיה צריך להעביר הכל לביתו המרוחק. העמיס את החמור ויצא בלילה. בוואדי רחב ראה מעגלי אורות. חשב שאלה אנשים. מנביחת הכלבים הבין שאלה שדים.	אסד, יחיא וסעדה	22388
ילדה כלה	הוריה של המספרת השיאו אותה כשהיתה ילדה. היא ברחה מבית הוריה, וגם מהיישוב הערבי, והלכה למקום שבו היו שדים. עמדה וצפתה בהם כל הלילה. כלב-שד הסתובב סביבה והיא ליטפה את ראשו. בבוקר בא שליח מהוריה על גמל והוביל אותה לביתה.	אסד, יחיא וסעדה	22389
הלידה והמים	המספרת, בעלה ודודתה הולכים לשאוב מים ליולדת. במעיינות הקרובים לא היו מים ורק ממעיין מרוחק שהגיעו אליו בלילה ניתן לשאוב. העמיסו את הכדים על חמור וכל הדרך חזרה היו מסביבם רעשים ועדרים של פרות ועיזים לא טובים ("מגרעה"). אלה הם שדים.	אסד, יחיא וסעדה	22390
המבשלות הצעירות	המספרת וחברתה מבשלות דייסה. שכחו לשים מים והתבשיל לא מוצלח. משאירות אותו ל"בני הבית", השדים, שיאכלו הם. ברגע שיצאו מן המטבח שמעו את השדים רבים מסביב לאוכל.	אסד, יחיא וסעדה	22391
מי טחן את הקמח	נהגו לטחון את הקמח במרתף. אשה ירדה למרתף ומצאה על הריחיים חמישה גורים (כמו חתולים). פרשה עליהם צעיף שלא יהיה להם קר. אמם, השדה, הציעה לטחון עבורה את החיטה כאות תודה.	אסד, יחיא וסעדה	22392
מחיי העיירה שלנו	בפתח בית הכנסת בעיירה היה בור. אנשים פחדו לעבור שם פן השדים יתפסו אותם. דוד התנדב לפתוח את דלת בית הכנסת. ברגע שנכנס נסגרה עליו הדלת. אסור היה לו להיכנס לבד. כך גם מת, אסור להשאירו לבד עד להכנסתו לקבר. השדים, מלאכי החבלה, שנוצרו מזרע אדם שהוטל לבטלה, רוצים חלק ב"אביהם". כאן, בישראל, תפקיד שמירת המת מוטל על ה"שחורים", החברא קדישא, והשד פוחד מהם.	אסד, סעיד	22393
מראה השדים	כילד ישן המספר בפתח הבית והוריו הלכו לישון עם דלת סגורה (האם היתה במקווה באותו ערב). הופיעה דמות מפחידה של שדה, שד אחד שלה מלפנים והשני מעבר לכתפה. נשאה אותו אל מעבר למפתן ואמרה שאסור לישון בפתח כי הוא חוסם את המעבר.	אסד, סעיד	22394
סעיד והשדים המודרניים	שלושה שדים, גנבים, בני שלוש דתות, גונבים כבש, קמח ושמן. בישלו תחילה את הכבש. יקבל אותו מי שיחלום את החלום היפה ביותר. האחד חלם שראה שיירה והכניס את כולה לכיסו. השני חלם שעוף טורף משך אחריו שיירה שלמה של גמלים. השלישי, היהודי, אכל בלילה את כל הכבש ובבוקר סיפר שמלך השדים ציווה עליו לאכול את כל הכבש וכך עשה. החברים כעסו עליו וגרשוהו. בישלו את הקמח והשמן. היהודי שישב בחוץ החל צועק שהוא לא גנב אלא שני חבריו שבפנים. השניים ברחו והשד היהודי אכל הכל. שני האחרים הודו שסידר אותם.	אסד, סעיד	22395
חמישים אגורות	אחד היה חייב לחברו 50 אגורות. עשה עצמו מת כדי שחברו ימחל לו על החוב. החבר שמר על ה"מת" בסוכה בבית הקברות. בלילה הגיעו למקום שבעה גנבים כדי לחלק את שללם. ה"מת" קם מן הארון. הגנבים ברחו והחברים חילקו ביניהם את השלל.	אסד, סעיד	22396
שלושה פתגמים, עצות	בירושת אביו קונה אדם שלוש עצות: אל תהא בז למעט כדי שלא יחסר לך הרבה. הוא לוקח עבודה קטנה (מכתב) והמלך רואה את כתב ידו היפה ומעסיק אותו כסופר. רואה במקרה את אשת המלך עם שר במיטה. המלכה מלשינה עליו והמלך מצווה על עבדו לכרות את ראשו של הראשון אשר בא אליו. ביחד עם זאת שולח את הסופר עם מכתב לעבד (מכתב אוריה). מישהו קורא לו לאכול (העצה השניה - "אם קוראים לך בבוקר לאכול - אכול"). בינתיים הולך השר לעבד והוא נהרג. *העצה השלישית - "אל תוכח לץ פן ישנאך", אינה באה לידי ביטוי. קטוע.	ארנסט, שמעון	947
החייט המרוויח את הזהוב שלו	מלך מחופש מוצא חייט המרוצה מחייו כי הוא מרויח את הזהוב שלו יום יום. גוזר המלך על החייטים שלא יעבדו. החייט בינתיים הרויח את הזהוב שלו בעבודת בניין. הפעם אוסר המלך את עבודת הבניין. החייט רעב והמלך מאכיל אותו	ארנסט, שמעון	948
אבו-נואס מוכר את ביתו	אבו נואס מוכר את ביתו כדי לשלם חובות. אולם הוא עושה חוזה שלפיו מותר לו לתלות על העץ העומד בקומה התחתונה כל מה שהוא רוצה. הוא תולה שם בשר מסריח. הבעלים החדשים מחזירים לו את הבית בעד מחצית המחיר ואף הסכימו שישלם את הסכום מתי שיהיה לו כסף.	אשבל, יוסף	1351
הנחש בבטן אדם	פלח נרדם תחת עץ וישן עם פה פעור ונכנס נחש לבטנו. כעבור כמה ימים שתה חמאה חמה. נכווה הנחש ויצא בדרך טבעית.	אשבל, סעיד יוסף	1277
מישכן התרנגול בעד התרנגולת	יהודי הרוצה לגזול מערביה תרנגולת שמנה, מצליח לשכנעה לקבל תרנגול קטן ורזה כפקדון עד שיביא לה את הכסף. הכסף לא שולם מעולם.	אשתר, משה	9814
עגל שאינו למכירה	יהודי רוצה לקנות מערבי עגל. הערבי אינו רוצה למכרו. היהודי שם בסתר פלפל בפי העגל. העגל מפריש ריר רב והיהודי טוען שנחש הכיש אותו ולכן אין ערך לבשרו ואפשר רק להשתמש בעורו. הערבי מוכר ליהודי את העגל במכיר נמוך.	אשתר, משה	9815
שבירת יצר הרע	בשום אופן אי אפשר לשבור את היצר הרע. צריך רק להגביר את היצר הטוב. ר' שלום שרעבי מטיף מוסר למשמשו.	בדיחי, סעדיה	610
צוואה של מלכה	אחרי מות אשתו הראשונה מחפש המלך כלה שתתאים לטבעתה, והיא נמצאת מתאימה רק לבתם הנסיכה. הנסיכה ברוחת ביום חתונתה המשוער עם אביה ומתחפשת לרועה עזים. היא מתחתנת ועם נסיך יולדת בן. בתיווך בנה, היא פוגשת באביה הזקן, אך יום אחד נער שלומד איתו תורה רוצח את בנה. מאשימים אותה ברצח וקוברים אותה איתו, אך אליהו הנביא מחייה את הילד ועוזר לה לשקם את חייה כרופאה עממית. הוא משביע אותה לא לגלות את סודה וכאשר אביה מגיע אליה היא שולחת אותו והוא מת.	בדרה, עובדיה	343
שם ילד מגלה את רוצח אביו	גוי עומד להרוג את שותפו היהודי. מבקש ממנו למסור לאשתו שתקרא לילד אשר תלד בשם "אבדה אמת". כאשר גדל הילד שומע האימם את השם המוזר. הוא שואל את אמו של הילד ואת השותף. השותף מודה באשמת רצח אבי הילד ובא על עונשו.	בושדי, דוד	2076
מלחמת בעלי חיים	פיל הורס קן ציפור (דוכיפת). כל הציפורים באות ומעוורות את הפיל. זה אינו מספק את הציפור האם, שמתכננת להפילו לבור חפור: כל הציפורים יעשו רעש כאילו זה נחל והפיל העיוור ילך לקראת ה"נחל" ויפול.	בישאדי, יחיא	2372
מתנות החג של הבדווי	אמיר בדווי מבטיח לבני משפחתו כסף לחג. יצא לעיר למכור גדי. אשת עשיר גרשה אותו בחוצפה. מתחבא באסם הבית ורואה צעיר נכנס הביתה. זמן קצר לאחר מכן מגיע הבעל והצעיר חומק לתוך האסם. הבדווי גורם לגדי לפעות והצעיר נותן לו את כספו ובגדיו ובלבד שישתיק את הגדי. הגדי ממשיך לפעות, הבעל מגלה את הצעיר ומכה אותו ואת אשתו. הבדווי מספר לו מה קרה. העשיר נותן לו כסף לחג ונושא את בתו של הבדווי לאשה.	בית-יעקוב,שלמה	18897
העירוני ואשת הבדווי	עירוני חומד אשתו של בדווי. מזמין את הבדווי לביתו ובלילה שולח לחדרו זונה המציגה עצמה כאשת העירוני, אשר שלח אותה לבדרו. הבדווי נאלץ להזמין את העירוני לביתו ובניגוד לרצונו לתת לו את אשתו ללילה. הבדווי מקונן: מה מתוקה ההלוואה ומה קשה פרעון החוב.	בית-יעקוב,שלמה	18898
אין סברת - מרת וחמאר ואין מא סברת - דאוויה והדאר	בעל ואשה מחצ'ור מרחמים על סומא בדרכם לצנעא ומרכיבים אותו על חמורם. בהגיעם לעיר טוען הסומא שהחמור חמורו והאשה אשתו. השופט אוסר אותם ומעמיד אנשים שיאזינו לדבריהם. אלה מספרים שהסומא דיבר אל עצמו ואמר שאם יצליח יזכה בחמור ובאשה ואם לא תהיה רק המולה. ואילו החצ'ורי אמר: אמרתי לאשתי שאין לנו צורך במצווה והיא התעקשה ועכשיו רוצה זה את החמור ואת האשה. שיחרר השופט את בני הזוג ואת הסומא דן לעשרים מלקות.	בן דוד,ישועה	11293
אל תעמוד על מחיר הבשר ואל תקרב אל אשתך לפני שהיא תקרב אליך	איש צנעא מצווה שני דברים לבנו יחידו לפני מותו. כאשר קונה יחיד, בדווי, אינו מתמקח על מחיר הבשר, הוא מבקש את בתו לאשה. שנה לא נגע בה כי חיכה ליוזמתה אך זו אינה נהוגה שם. כעבור שנה ביקרו בבית אביה. בדרך ראתה האשה מעשה גבורה מצד בעלה בהתנהגותו עם שודדים, כאשר הביא לה מהם בשר ומים. היא גילתה להוריה כי היא עדיין בבתוליה ושבעת אחיה מחליטים לסלק את גיסם. הם שלחו אותו לשמור על הבוסתן (והיו בטוחים כי "פרת הלילה" תטרוף אותו). באותו לילה השיאו את אחותם לבן דודה. הצעני הרג את הפרה. אשתו נזכרה במעשהו האמיץ של בעלה ורצה לבוסתן להצילו. שם חשה בסכנת הפרה וחיבקה את בעלה. אז נענה לה. באמצעות קצה הלשון שלקח מן החיה הוכיח לכל שהוא, ולא האחים שהתיימרו לכך, גבר על הפרה. הם שהו חודש ימים בבית אבי הכלה וחזרו כאשר היא בהריון.	בן דוד,ישועה	11294
הזבוב שנחנק בסעודתו	זבוב נחנק מן העדשה והזבובה מבקשת מן הפרה חלב. הפרה מבקשת תלתן, בעל התלתן מבקש מגל, הנפח מבקש פחמים, העץ מבקש למנוע מן הצאן מלאכול ממנו, העז מבקשת למנוע מן הזאב לטרפה, הזאב מבקש למנוע מן הצייד מלירות בו, הצייד מסכים, והכל באים על סיפוקם. אלא שהעזרה באה מאוחר מדי והזבוב כבר נחנק.	בן דוד,ישועה	11296
כיצד נקם איש חצ'ור את נקמתו מן הסומא הנוכל	סומא נוכל פוגש בצנעא בצעיר שבא מחצ'ור לקנות בגדים לחג לבני המשפחה. הסומא מתחזה כידיד של אביו ומגלה כמה כסף בידי הצעיר והיכן הסתירו. הוא צועק לעזרה ומספר לשופט שהצעיר שדד אותו והשופט מוסר את הכסף לידי הסומא. הצעיר נכנס אחריו לביתו וכשהסומא מושיט את הכסף לחברו לחדר, שאף הוא סומא, נוטלו הצעיר ונמלט ושני הידידים מכים זה את זה. פעם נוספת בא הצעיר לבית הסומא וכשהסומא מוסיף כסף לארגזו נוטל מתוכו חבילות כסף. בשלישית פוגשו בשוק ומכעיסו. הסומא שובר את כלי החרס שלפניו. בעל הסחורה תופסו ומכהו, הצעיר נוקם בו את נקמתו.	בן דוד,ישועה	11297
ערמת השועל	ארנבת נבהלה מעלה עץ שנפל עליה בשנתה וחשבה כי סוף העולם הגיע. יחד אתה בורחים השועל, הנמר והצבוע. מבשלים בלילה את הטרף אשר הנמר והצבוע צדו. הצבוע מסכים לישון בלילה ליד השועל כדי שלא יערים עליהם ויאכל לבדו את הבשר. הצבוע נרדם, השועל אכל את המאכלים ושם את העצמות בפי הטבעת של הצבוע. כך הוכחה אשמתו של הצבוע והוא נטרף.	בן דוד,ישועה	11298
פ'תנה (הווזיר והרועה הבדווית)	הווזיר זכר רק את התחלת האימרה ("לסנא") הנאמרת כאשר מגרדים את העור, והמלך דורש ממנו את השלמתה ומאיים להוציאו להורג. הווזיר ביקש שהות של שנה והיא ניתנה לו. בדרכו פגש רועה בדווית חכמה שדיברה בשפת רמזים ובחרוזים. היא רמזה לו לשמה פ'תנה. ממנה למד גם את האימרה. הוא לא חזר למלך כי הנערה מצאה חן בעיניו. הוא הציע לה נישואין והיא הטילה עלי משימה - לגנוב ראש צאן ולשחטו מבלי שתרגיש, הוא מצליח. היא נותנת לו הוראות כיצד לנהוג כאשר יבוא אל אביה לבקש את ידה. מועד החתונה נקבע כעבור שנה בדיוק, ואז על הווזיר להביא את המוהר. אם יאחר להגיע יפסיד את הנערה. הווזיר חזר למלך ומסר לו את האימרה אך הגיע באיחור של יום בדיוק לחתונת פ'תנה עם בן דודה. הוא הודיע לכלה בחרוז-רמז על בואו והיא ענתה לו.	בן דוד,ישועה	11299
הצנעני הנלוז והאיכר החצ'ורי	איכר עני מחצ'ור, שאינו יכול לשלם לבעל האדמה העשיר מצנעא, מסכים להצעתו, ומתיר לו לשכב עם אשתו היפה תמורת ויתור על היבול. העשיר אינו ממלא את חלקו בהסכם. האיכר המרומה, שרוצה לקבור עצמו חי, נכנע לאיומי בנו ומספר לו את העניין. הבן נוקם את כבוד המשפחה. הוא נכנס לבית העשיר מחופש כבתו של האיכר העני ומכנה עצמו "ביני בין". שם שוכב עם כל אחת משבע בנותיו של העשיר ועם אשתו ומכניסן להריון, בספרו שהקדוש שלו מסוגל להפכו לבן. כשכולם נעדרים מהבית קושר את בעל הבית בחוט אל המשקוף וכשזה מבקש שיצילוהו מידי ביני בין חושבים האנשים שמדובר בעניין שבינו לבין עצמו ואינם באים לעזרתו. הצנעני מת. הבן נוטל שלל רב מביתו ושב לכפר וכך נוקם את נקמת אמו.	בן דוד,ישועה	11300
השועל החסיד	שועל שחזר בתשובה מזמין תרנגולת לעלות אתו למכה. בדרך מצטרפים אליהם תרנגול, דוכיפת ועקב (ציפור). מחלקים ביניהם תפקידים: דוכיפת - שופט, תרנגול - שייך וכו'. במערה מאשים השועל את המלווים בפני ה"שופט" ודינם יוצא למוות. העקב נמלט מפני השועל כשזה פותח את פיו. הדוכיפת, כאשר השועל מזמין גם אותה למשפט, מזעיקה את הכלבים והם טורפים את השועל.	בן דוד,ישועה	11302
השועל משכין שלום בין העכבר לבין אשתו	עכברית נטשה את בעלה העכבר כי החתול הטיל גאותו עליו. גמל וחמור לא מצליחים להחזיר את העכברית, כי מבקשים זאת ממנה. השועל מצליח אחרי שהודיע כי העכבר עומד להתחתן.	בן דוד,ישועה	11303
השועל השופט	יהודי מציל נמר הממעט את עצמו לתוך אמתחתו. כאשר הוא במקום מבטחים, רוצה הנמר לטרוף את מצילו. הנפגשים בדרך (נאקה, עץ) מצדיקים את הנמר, השועל מתעניין במצב הקודם. הנמר ממעט עצמו ונכנס לאמתחת, ואז נקשר בה וגולגל מראש ההר.	בן דוד,ישועה	11304
שיך עלי ענקוד (השועל מזווג זיווגים)	שועל מפרסם את מטיבו שייך עלי ענקוד בפני הסולטן. שואל מן הסולטן כלי מדידה בשביל השייך ומדביק בו שני ריאלים של כסף, ואח"כ חוזר הדבר בשנית השועל מסביר כי השייך מדד שבועיים את כספו. אח"כ מציע השועל שידוך בין השייך ובת הסולטן. הסולטן דורש מוהר גדול והשועל מכים. מביים התנפלות שודדים ובדרך נשארת השיירה עם שקים קרועים. "גם הבגדים נגנבו". הסולטן משלים הכל. בחתונה צוחק החתן והשועל מסביר כי יש לו ארמון גדול יתר. השועל חונק מלך במדינה רחוקה, תופס את מקומו ומודיע לשני בניו (כצוואה) שיש להם אח רחוק שיגיע בקרוב ועליהם להתחלק אתו בירושה. שייך עלי ענקוד מגיע למקום זה עם אשתו. השועל מקבל תרנגולת מדי יום ביומו.	בן דוד,ישועה	11305
שלמה המלך, הציפור "אום עומר" והדוכיפת	אשת שלמה המלך ביקשה מבעלה לבנות לה ארמון ממקורי הציפורים. כל הציפורים הגיעו. הראשונה הייתה "אום עומר" שמיהרה ביותר. הדוכיפת איחרה. היא עונה על שאלות שלמה ונרמזת בדבריה תוכחה על שלמה שנשמע לאשתו. הוא ביטל את הגזירה ומקוריהם ניצלו. רק אום עומר הפסידה את מקורה כי לא הייתה לה סבלנות וקפצה מראש.	בן דוד,ישועה	11306
אלבדה (המכשפה)	אשה בת אנוש יכולה לההפך למכשפה אם תקלל את הוריה, תבצע ארבעים עבירות, תשתין לאור השמש, וכל זה במשך ארבעים יום. מכשפה אחת חטפה אדם אחד, שביום היא רכבה עליו ובלילה שימש אותה כבעל. רצה האיש לחזור לביתו. היא הבטחיה לו שחרור אם יאות לחזור אליה לאחר שנה. כדי להבטיח את שובו ביקשה ממנו את קצוות שערו, אך האיש נתן לה בעורמה את קצוות תיק העור שלו. כעבור שנה, כשלא שב, לקחה המכשפה את השערות והזמינה אותו לשוב. במקום האיש הופיע תיק העור.	בן דוד,ישועה	11575
אלשעיבי ותעלוליו	אלשעיבי - יהודי עני, אמיץ והרפתקן. חייל שהתבקש לשמור בלילה על כובעו שעל יד הרובה נרדם. היהודי הסתיר את כובעו ואת הרובה והחמור של החייל. לקח את החמור ועבד כל הלילה בהובלת עפר שאשתו השתמשה בו למלאכתה. החייל דרש ממנו את הרובה והיהודי דרש את הכובע שלו. היהודי פנה לשייך אלדאעי ושאלו מדוע שלח את החייל אליו. החייל נשלח לגביית מס. השייך שאל אותו איפה החייל. כשהיהודי משיב שהוא אינו שומר החייל שולח אותו השייך לדרכו.	בן דוד,ישועה	11576
הגיבור היהודי סעיד סאלם	סעיד סאלם היה גיבור שהכל הכירוהו. פעם יצא לשוק וכמה מוסלמים רצו שילווה אותם, כיוון שהדרך בה הלכו איננה בטוחה. סעיד רוצה קודם להתפלל. הללו אינם מסכימים והולכים. בדרך נתקלו בשודדים שתפסו את כל הפרות שקנו. סעיד מגיע ומשיב בחזרה את הפרות. הוא אינו רוצה לתתן למוסלמים כיוון שלחם כדי להשיגן. השייך שכבר שמע את סיפורו מזמינו לארוחה. הוא מספר לכל השוכנים באוהל את מעשה הגבורה של סעיד. הוא פודה מידיו את הפרות ומחזירן לבעליהם, לא לפני שמביישם בפני כל.	בן דוד,ישועה	11577
הרוג הדרך ולא הדרך תהרוג אותך	אדם רוצה לבחון את 3 בניו. אומר לבן הראשון שילך לשוק ויביא משם בשר בלא לשלם ובלא להרוג את הדרך. הולך הבן הראשון, אוסף את שיירי הבשר, חזר מהר עייף והלך לישון. הבשר אינו ראוי למאכל. אותם הדברים אומר האב לבן השני וגם הוא רץ מהר, היה עייף מאוד, הלך לישון והבשר התקלקל. עתה מגיע תורו של הבן השלישי, בן השפחה. בן זה הלך לאט, קנה בשר בכסף מלא, הלך הביתה לאט כשהוא נח כל אימת שמזדמן לו. בזמן הסעודה אומר האב כי הוא היחידי שהבין את כוונתו. את הדרך הרג ולא היא אותו - הוא לא התעייף. ובשר טוב שווה כפליים מבשר פסול.	בן דוד,ישועה	11578
חיטה חמאה בשר ויין לחג הפסח	שלושה אחים יהודיים עניים רוצים להשיג את צרכי חג הפסח. בעית החיטה נפתרת על ידי כך שהם קוצרים בלילה חיטה משדה שלא שלהם. חמאה הם משיגים על ידי גניבת נאד מסוחר בשוק לאחר שהעמיסו על ידיו ושיניו נאדי חמאה פתוחים שהם כביכול לא רצו בהם. צימוקים הם גנבו מסוחר שישן בשוק, ובשר על ידי סחיבה שחיטה ופשיטת העור בלילה אחד, דבר שגם שופט לא האמין כי אפשר לעשות. הם חגגו את חג הפסח בלי לבזבז פרוטה.	בן דוד,ישועה	11579
מגיד העתידות (נוסח ב')	אשתו של עני מרוד אומרת לו כי יהיה לבעל חפץ. העני מגיע לעיר של מלך ומצליח לנחש היכן מוסתרת אבן יקרה של צורף (בעזרת ההגיון). הוא מוזמן למלך כדי שימצא לו 7 ארגזים מלאי זהב. אם לא ימצא - יומת. הוא מתכנן בריחה עם אשתו. אימת מגיד העתידות נפלה על הגנבים והם מחליטים להחזיר את הגניבה. והנה, כאשר אומרת אשת "מגיד העתידות" "יצא אחד", והיא מתכוונת לכך שכוכב אחד יצא, יוצא אחד הגנבים, מחזיר את הארגז ומבקש רחמים מבעלה. וכך שהיא אומר "יצא שני" וכן הלאה עד שכל הנבים מחזירים את 7 הארגזים. המלך רוצה לנסות את בעל החפץ פעם נוספת. הפעם מוטל עליו לנחש מהו תוכנם של 3 בקבוקים. בעל החפץ אומר: "הראשון דבש, השני חומץ ובשלישי דומן". כוונתו היתה כי בפעם הראשונה הצליח, בפעם השניה הסתכן ובפעם השלישית בוודאי יכשל. ואולם שוב קרה לו נס, תוכן הבקבוקים היה בדיוק כפי שאמר.	בן דוד,ישועה	11581
נבאש אלקבור (החותר בקברים)	אומרים שבשלושה ימים ראשונים לאחר קבורתו של אדם עלולה להופיע חיה ולאכול את הגופה - נבאש אלקבור. לכן חייבים לשמור על הגופה 3 ימים ולילות. שלא עושים כן החיה אוכלת את הגופה כעונש. אדם אחד שאחיו מת שמר על גופתו בלילה , אך נתפתה לשינה ונרדם. כאשר ישן בא הנבאש אלקבור, ובחושבו את הישן למת חטף אותו והביאו הרחק למערה שם היו גוריו. האיש הבהיל את הגורים באמצעות סיכות שהיו באמתחתו. החיה עצמה ניסתה לדרוס אותו אך האיש זז והיא נחבלה קשות. החיה וגוריה ברחו. בבוקר ניסה האיש לצאת מן המקום אולם ראה שהוא מכותר בסלעים חלולים ונמצא בתוך גיא עמוק. האיש ראה מרחוק שלוש ערביות, הוא קרא להן ועל ידי סימנים הן הבינו את מבוקשו. האיש מילא אמתחת עור בכסף וזהב מתכשיטיהם של המתים שהיו פזורים במערה. הנשים משכו בחבל שהתקין האיש, הוציאו את התכשיטים וכן את האיש עצמו. הוא שב לביתו.	בן דוד,ישועה	11584
הנערה שהפכה לביצה	נשות אחי המלך מעלילות על אחות המלך שהיא הרה לזנונים. המלך מאמין להן ומשליך את אחותו לבור. הנערה נהפכה לביצה. אשה זקנה לוקחת את הביצה לביתה. כשהיא יוצאת מביתה וחוזרת היא מוצאת את הבית נקי והלחם אפוי. היא מגלה את הנערה היוצאת מהביצה ומאמצת אותה. כשפעם לקחה הזקנה את הנערה לאגם, שערה משערותיה שהיו כה ארוכות נכנסה למים והפחידה את סוסו של המלך. המלך הבחין בשערה ואמר בליבו שהיא שייכת לנערה יפה. הוא פגש בזקנה וביקש להינשא לנערה. בליל כלולותיה הנערה אינה נותנת לחתן להתקרב אליה, היא זורעת בחדר אגוזים ורקיקים ואומרת להם לגלות למלך את האמת - כי היא אחותו וכי העלילו עליה. הנשים נענשות והמלך שמח באחותו.	בן דוד,ישועה	11585
אלשעיבי גונב בצק	ביום חמישי, בבית אלשעיבי, אין מה לאכול. הוא לוקח את התרמיל, הולך לבית השיח' ונכנס למטבח דרך הגג. שם הוא לקח בצק מוכן לאפיית "רחי" ולקח אותו לביתו.	בן דוד,ישועה	12100
אלשעיבי והשדים	אלשעיבי היהודי היה במסיבה אצל שיח' מוסלמי. במסיבה נאמר כי מי שיביא עלים מעץ שליד מערה שנודעה כמערת שדים, יקבל 5 ריאל. לאחר ששני אורחים קמו ללכת והתחרטו, קם אלשעיבי ואמר שהוא מוכן ללכן בתנאי שישלשו את הסכום. היהודי הלך למערה בלילה וראה שהשדים ערכו חתונה מוסלמית. הוא נכנס למסיבה, לקח חרב ורקד כאחד מהם. השדים נתנו לו את מבוקשו ואף כמה תבלינים מהודו, יקרים מאוד. לאחר שהרגיש כי השדים רוצים לחטוף אותו, הראה להם את אחוריו העירומים והם ברחו. הוא רץ עם העלים, התבלינים והתרמיל שהיה מלא פחמים שהיו קודם כסף והפכו לפחמים כדי להקל את המשא. כשהגיע לביתו ראה כי בתרמיל יש פחמים זרק, אותם והגיע לבית השיח'. נתנו לו 15 ריאל כמובטח והשייח' קנה ממנו את החרב עמה רקד במסיבת השדים. כשניער אלשעיבי את התרמיל למחרת ראה כי הפחמים אינם אלא מטבעות, הצטער מאוד ויצא לחפש אחריהם. לשווא, השדים הזדרזו ולקחו את המטבעות.	בן דוד,ישועה	12104
שתי מכות תחת מכה	בתימן, בתקופת השלטון התורכי, יהודי בשם סעיד סאלם הולך לשוק ורוצה לקנות אצל גוי טבק טוב. באותו רגע באו ערבים והסוחר מוכר את הטבק להם. היהודי מתנגד והסוחר מקלל אותו ונותן לו מכה אחת בפניו. היהודי משיב לו בשתי מכות. חיילים מביאים את בעלי הריב לבית הדין, היהודי אומר שהוא קיבל מכה אחת ונתן מכה אחת. הסוחר העדיף לשתוק כדי שלא לבייש את עצמו בפני הקהל ולהודות ביתרונו של היהודי. השניים שילמו קנס, חזרו לשוק והיהודי אילץ את הסוחר למכור לו טבק.	בן דוד,ישועה	12105
ארוחת חיטה וארוחת דורה	בעל מלאכה יהודי עובד בביתו של שייח. לצהריים מכינה אשת השייח אוכל לבנה, רקיקי חיטה בחמאה ובדבש, ולבעל המלאכה דורה בחלב חמוץ (כותח). אמרה ליהודי היכן ארוחתו והלכה. היהודי אכל את ארוחת בן השייח ובמקומה שם לו את מנתו שלו. בן השייח מתרעם על לחם העוני שהכינה לו אמו. גער בה על שהיא מפלה בין העובדים ובין בני המשפחה ודרש אוכל שווה לכל.	בן דוד,ישועה	18900
אחמד שורבאן הורג אלף, שובה אלף וחונן אלף	אחמד שורבאן, בעל השפם הגדול, מוכר ענבים, נלחם בזבובים וסופר את ההרוגים. הרג 1000. אחר כך שבה אלף ושחרר אותם. הזמין אצל הנפח היהודי חרב עליה כתוב: סיפו של אחמד שורבאן הגיבור ללא חת" הורג אלף, שובה אלף וחונן אלף, מהנץ החמה ועד הצהריים". יוצא לדרך. נרדם מתחת לעץ הסמוך למדינה אשר מרדו במלכה והמלך הכריז, אחרי כשלונות רבים, על פרס למי שיכניע את המורדים. חיילי המלך רואים את הכתובת על החרב. אחמד מובא בפני המלך. בזמן הקרב הוא מסתתר על עץ כפחדן, אך הענף נופל, הוא צורח וחיילי האוייב נבהלים ונסים והעיר נכנעת. אחמד עולה לגדולה והמלך שרוצה להפטר ממנו, שולחו להלחם באלעפרית, שלו מקריבים מדי שנה בתולה יפה, ובתמורה לא מתייבש המעיין. אחמד מורד לבאר ורואה את קרבנותיו ? חמש בנות של אלעפרית. נעזר בהן בשעת הדו-קרב ? שואב מהבאר, אלעפרית מסב ראשו כדי להסתכל ואחמד כורת את ראשו. נשלח להרוג אריה, נוטל איתו 80 עזים ומאכיל את האריה. רוחש את אמונו ובא לרכב עליו העירה. המלך נבהל ומילא את כל בקשות אחמד והשיאו לבתו. אחמד (כמלך) לא שוכח את הנפח היהודי שעשה לו את החרב וממנה אותו ליועצו.	בן יוסף דוד, ישועה	3850
חמור יהודי	כדי להכעיס את שכנו היהודי קורא ערבי לחמורו "יהודי". החמור עמוס כדים למכירה. הכניס היהודי זבוב לאוזן החמור. זה משתולל ושובר את הכדים. במשפט מתגונן היהודי באומרו כי רק הזהיר את בן עמו כי למחרת שבת.	בן יוסף, יפת	1703
לא ענה אמן	התגלע ריב בין יהודי אחד וחזן הקהילה. אחריו ברכותיו של החזן בבית הכנסת אמרו הכל אמן מלבד היהודי הזה אשר אמר: "ממני לא יקבל החזן אפילו "אמן" אחד.	בן עובדיה, יחיאל	3640
הנסיכה וציפור הזהב	לנסיכה ציפורים רבות בכלובים. היא אהבה במיוחד את ציפור הזהב וליטפה אותה בכל יום. הנסיכה, הוריה והמשרת הדואג לציפורים יוצאים למסע. ציפור הזהב מבקשת מן המשרת למסור דרישת שלום ממנה לבנות מינה. כאשר ראה מסיפון האוניה להקת ציפורים הדומה לציפור שבכלוב, מסר מסר להם המשרת ד"ש מן הציפור שבכלוב. אחת מן הציפורים בלהקה נפלה מתה על הסיפון. כשסיימו להתעניין בה פרשה כנפיים ועפה. בשובם מספר המשרת לציפור בכלוב מה קרה. כאשר הנסיכה באה ללטף את הציפור כמנהגה, מצאה אותה מתה על רצפת הכלוב. משאירה את דלת הכלוב פתוחה ורצה לקרוא למשרת. כשחזרו גילו שהציפור עפה לחופשי.	בן ציון, יחיאל	22598
צוואת אב: שמע בקול אמך	אב מצווה על בנו, לפני מותו, לעשות כל מה שתאמר לו אמו. האם מחליטה לצאת עם בנה לחפש פרנסה. מגיעים לבית בודד. האם יורדת למרתף, נתפסת על ידי שדון שדורש ממנה לסלק את בנה. היא מעמידה פני חולה ושולחת את הבן על גבו של סוס להביא לה פירות מן הבוסתן, בידיעה שחיות טרף יטרפוהו. החיות מפנות לו דרך והוא מביא לאמו את הפירות. השד והאם מעוורים את עיני הבן ומשלחים אותו כבול בשק על גבו של הסוס. שתי יתומות מגלות אותו. לומדות משיחת ציפורים שעליהן לקנות ציפור כחולה ביום השוק, לצלות ולטחון את הכבד והכליות שלה ולזרות את האבקה על עיני הבן. עושות כך והוא מתפקח. לוקח סוס וחרב וחוזר לבית השד. הורג את השד וכובל את רגלי אמו לשני גמלים המושכים בכיוונים שונים. לוקח את האוצרות מבית השד וחוזר אל האחיות. נושא אחת מהן לאשה ומשיא את אחותה. מספר א	בן ציון, יחיאל	22599
למי המלכות, העושר והכבוד?	בן מלך חולה עוזב את ביתו ומקבץ נדבות. מלך אחר מגרש את ביתו אשר טענה כי המלכות שייכת לאלוהים. המלך נותן את בתו לקבצן שהוא למעשה בן המלך החולה. הנערה דואגת לבחור ומרפאה אותו (בקרבו נחש. מתוך שיחת הנחשים התרופה נודעה לה). היא מוצאת אוצר והם מתחתנים. שני המלכים מתרוששים ובאים לארמון הצעירים.	בשרי, זכריה	346
חגורת הזהב	זוג בורח ועוף חוטף מידו את חגורת הזהב שלה. הוא רץ אחרי העוף. היא מתעוררת והולכת כגבר לדרכה. כמורה היא באה לעיר ולנה בבית עזוב. בלילה בא נחש פעמיים, היא הורגת אותו ומוצאת אוצר בבית. קונה את הבית, בונה ארמון וממשיכה ללמד. הבחור מחפש אותה וגם מוצא אותה. 2. הבחור שומר בגן המלך. בלילה נלחם במישהו וכורת ליריבו יד. על היד ישנו צמיד. הצמיד מגיע לידי האישה הראשונה של המלך וגם השניה רוצה צמיד כזה. האיש יוצא לדרך ומגיע לארמונן של שלוש שדות (אחת מהן חטפה את החגורה ממנו). הוא מקבל את אשר ביקש, חוזר ונעשה מלך.	בשרי, זכריה	354
האח הצעיר משיג את בת המלך	למלך 3 בנים: 2 מן הגבירה והצעיר מהשפחה. הגדולים יוצאים זה אחר זה לחפש את מזלם. באים לעיר זרה ושם מכניסים אותם למסעדה בה מטפלים בהם יפה. הם תוהים על הדבר. מוסרים להם מפתחות ממספר חדרים. לחדר האמצעי אסור להכנס. שם נמצאת בת מלך יפה. הם בכל זאת נכנסים ותופסים אותם. אפשר להשיג את הנערה אם דוהרים מסביב לעיר והנערה מסתכלת מחלונה. היא לא מסתכלת ושניהם נעשים בזה אחר זה למשרתי המלך. יוצא האח הצעיר ביותר, פותח חנות תמרוקים. משחד את המשרתת של בת המלך ובזה מפתה אותה לאמר לו מדוע הנערה אינה רוצה להינשא. היא ראתה בחלום 2 צבאים (זכר ונקבה) רוקדים, ועד שלא תראה גבר הדומה לצבי לא תרצה להינשא. הבן עושה צבאים מעץ והם רוקדים בחנותו (יש בתוכם מנגנון ולוחצים על כפתור). באה בת המלך והם מחליטים להתחתן. הוא דוהר מסביב לארמון והיא זורקת לו תפוח. הם מתחתנים ולאחר החתונה חוזרים 3 האחים הביתה ולוקחים את בת המלך איתם. זורקים האחים הגדולים את הצעיר לתוך באר. בשובם רוצה האב להתחתן עם הבחורה. בינתיים הוצא האח הצעיר מהבא על ידי עוברי אורח. הוא בא לעיר, מתייצב לפני אביו והכל מתגלה.	בשרי, זכריה	1008
איך באו יהודים לכפר חרייה	כשלכפר הישן מרפק שמעל ההר באו שדים, ירדו לעמק, לחרייה.	בשרי, זכריה	1924
הכלה המוחלפת	כאשר בת איכר צוחקת יוצא מפיה ורד ודמעותיה נהפכות למרגליות. המורה שלה (כומר) מספר על כך לשופט. זה בא לאביה ומתחתן איתה. בדרך לשופט (מלך) מסנוורת אותה עיפרית וזורקת אותה למדבר. שמה את בתה במקומה וזו באה לשופט. השופט אוסר את הכומר כרמאי. איש אחד מוצא את הנערה העיוורת התועה ולוקח אותה לביתו. דמעותיה נהפכות למרגליות והאיש מתעשר. הנערה מבקשת לבנות לה מסגד בעל כיפה ולשים בתוכו ארגז. כן היא מבקשת לשים אותה בתוך הארגז לאחר מותה. לאחר שגמרו את הבניין ואת הארגז היא מתה. אות ושופט (מלך) בא למסגד זה בשעת טיולו. הוא מוצא בו את הארגז. הוא שוכב על יד הנערה ומחזיר אותה לארגז. כעבור כמה ימים היא מופיעה לו בחלום: הוא מוצא אותה בריאה (מאור עיניה חזר) וכן הילד עמה.	בשרי, זכריה	2139
עץ היד	לפי מצוות האב כורת הבן אח ידו של האב המת וקובר אותה בגנו. עליו להסתיר את העניין מכולם. מהיד גדל עץ עם פרי סוכר. כל העולם מתפעל מן העץ. איש מפתה את החותנת וזו את בתה, כלומר אשת בעל העץ. זו עושה את עצמה כאילו חולה עד אשר בעלה מגלה את הסוד. העד לשתיקתה הוא השמש. היהודי נקרא למלך והאיש מגלה את הסוד תמורת חייו ורכושו של היהודי אליהו הנביא מלמד את היהודי לבקש עדות מן השמש. אם תעלה ממערב האיש לא אמר את האמת. השמש עולה ממערב.	בשרי, שלום	154
הבחור שמוכר את אביו ואמו	בחור עני מוכר את הוריו ויוצא לעולם. במדבר אין לו אוכל ואין לו שתיה. אוכל עובר מאיילה מתה ושותה את זיעת סוסו. בתחרות חידות משיג את יד בת המלך. היא שואלת: כמה כוכבים יש בשמיים, ובמקום תשובה הוא שואל: מי מכר את אביו ואת אמו, אכל לא מצאן ולא מבקר ושתה לא מהארץ ולא מהשמיים. אין לה פיתרון והם מתחתנים.	בשרי, שלום	245
האח המציל	בנו בכורו של איש הולך לעולם ומגיע לאוכלי אדם בעלי זנבות. האח הצעיר הולך בעקבותיו כדי לחפש אותו ומגיע ברגע האחרון כדי להצילו. אוכלי האדם שואלים חמש שאלות (חידות) והצעיר יודע את התשובות. השאלות: 1. מי נולד לפני "אביו" (העשן נולד לפני האש). 2. איזו חיה הולכת על הראש? (כינים). 3. איזה עשב ריחני צומח בהרים? (שגור רעיה). 4ץ מי הולך והמעיים שלו מאחוריו? (המחט והחוט מאחוריה). 5. מי הולך ומביט אחורנית? (האישה המגורשת המביטה אם בעלה רטצה להחזירה). מנהיג השודדים נותן את בנותיו לאחים לנשים.	בשרי, שלום	605
הירושה	3 אחים רבים על ירושת האב. הולכים לקאדי שישפוט ביניהם. בדרך רואים עקבות של גמל. הראשון רואה שהגמל צולע, השני רואה, לפי מצב העשב שאכל בצדי הדרך, כי הגמל היה עיוור בעין אחת, והשלישי רואה לפי צורת הצואה כי זנבו של הגמל היה קטוע. פוגשים בבעל הגמל וזה מאשים אותם בגנבת הגמל משום שאמרו לו את הסימנים המיוחדים לו. באים לשופט. הלה מזמין אותם לארוחה ויוצא. משאיר משרת אשר מאזין לשיחתם. הראשון אומר כי השופט הוא יהודי, השני אומר כי הטבחית מלוכלכת והשלישי אומר כי הם אוכלים בשר כלב. השופט מזכה אותם מאשמת גנבה לאחר שהסבירו לו את הסימנים לדבריהם אשר נאמרו ליד השולחן. השופט יצא והשאיר אותם לבד מזה הסיקו שהוא יהודי. האוכל בושל והוגש ברשלנות המסקנה: הטבחית מלוכלכת. שומן הבשר ירד ולא צף כרגיל המסקנה: הבשר היה בשר כלב. השופט הולך לשאול את אמו והיא מספרת לו כי אביו היה חייט יהודי. המבשלת מתוודה כי לא שמה לבה לאוכל והרועה מתוודה ששחט כלבלב משום שהגדי שביקש לשחוט מת. הכלבלב ינק מן הכבשה אם הגדי ההוא. השופט שולח אותם הביתה כי הם חכמים ממנו וכבר חילקו בעצמם את הירושה.	בשרי, שלום	1477
אישה בורחת עם חבר בעלה	לאב 3 בנים, מחתנם. לאחד בן לשני בת לשלישי 3 בנות. 2. אב הבן מת אבות הבנות מנסים לחתן אותן עם בן זה. לוקח את הקטנה משלוש הבנות. 3. יוצא לחג'. חוזר כל לילה מהדרך לאשתו 3 פעמים ושוב חזר לחג'. אשתו נתנה לו תמונתה שלא יתגעגע אליה. 4. מהחג' חזר אתו חבר הינדי, שהתאהב בתמונת האישה. פתח חנות, וממנ חפר מנהרה אל חדרה. היא הלכה אליו לישון. 5. הבעל שם לב לאור בחנות ההנדי וראה שם את אישתו. זו הרגישה וחזרה מהר לחדרה והטעתה את בעלה. 6. ההנדי מתחתן עם משרתת האשה וחוזר לעירו. אבל האישה החליפה בגדים עם עם המשרתת. 7. הבעל רודף אחריהם. זקנה עשתה לו גמל שיכנס לתוכו (הלכה ל3 נגרים והזמינה אצל המחיר ביותר). קונה בד (שלושה סוחרים), תופרץ לגמל מבדים שונים (שךושה חייטים) מקום לשתן לצואה ולמכשפים (שניים) שיכשפו את הגמל שיהיה בעל כושר ריקוד. 8. הזקנה מובילה את הגמל הרוקד דרך רחובות עד בית ההנדי ושם הגמל רוקד. 9. בת ההנדי מזמינה את הגמל ללון בביתם. הבת מייעצת לקחת חרב קסם וכל הבית נכנע לה. 10. ההנדי מוסר את בתו ואשת האיש. מרוב קנאה שהוא אוהב את הבת, מתה האישה.	בשרי, שלום	2140
האחות הבוגדת	אב מצווה על שלושת בניו שאם בהיעדרו תלד אמם בת ? שיהרגוה. הבן הצעיר מרחם והאב שולחו להרגה. הוא בורח איתה. חיים ביער, הוא מחנך שני אריות. מלך מוצא שיער זהב שלה, שולח זקנה למוצאה, היא מוצאת אותה, הבת מסכימה לבוא אם יהרגו אחיה. בא צבא לקחתה. האח מנצחם. הבת סותמת אזני האריות וחותכת את רתמות הסוס. האח מנוצח ? נדקר. הבת הולכת למלך. את האח מציל עובר אורח. חוזר למלך, מצליח להרוג את אחותו, חוזר לביתו.	בשרי, שלום	2786
העונש על הריגת נחש	נחש נכרך סביב ילד, אך בהשפעת נר שביד האב, הוא נמשך אחריו ועזב את הבית. כאשר בני הבית רצו להורגו, לא הסכים לכך אבי המשפחה. שכנים הרגו את הנחש וכעונש באו עליהם צרות רבות וכולם מתו.	בשרי, שלום	7498
בעל הכובע	נערה מסכימה להתחתן רק עם חתן עם כובע גדול. נזדמן לה אוכל אדם. היא בורחת מביתו אחרי שהצילה משם סוחר יהודי וחוזרת אל ביתה. רודפים אחריה, אבל בני משפחתה מרעילים את כולם ומשיאים אותה מחדש.	בשרי, שרה	307
שדים החזיקו אשה	אישה זקנה הלכה לטייל לפנות ערב ברחוב שבזי בתל-אביב. בהגיעה ליד חורבה אחת, קרא לה בעלה להכנס אל החורבה. כל הלילה נאלצה לרקוד שם ולצעוק עם רוחות ושדים. בבוקר מצאו אותה ילדים ואלו קראו לבני ביתה. התפללו כולם תפילת "שמע", כל הרוחות נעלמו עם השדים , והאישה הזקנה נשארה לבד בחורבה.	בת שמעון, רומיה	3716
זכריה מוכר פולים	1. בעל חנות עשיר לא נותן לרוכל למכור את סחורתו בקרבת החנות. כאשר הרוכל מנסה למוכרה על אנייה העוגנת בנמל, סופת רוח חזקה מטביעה את הספינה. הרוכל ניצל ומגיע לאי המיושב ילידים ערומים. הוא פודה את עצמו מהסכנה להיהרג על ידי נתינת סיגר שמצא בין שברי האנייה למלך, בטענה שהחפץ הוא כתר בעל ערך רב. כאותה הערכת המתנה נותן לו המלך אוצרות רבים. 2. בעל החנות מקנא בעושרו של הרוכל ורצונו להגיע גם הוא לאי. בכדי למצוא חן בעיני הילידים הוא מוציא את כל כספו לקניית בגדים עבורם. מלך הילידים חושב שאינו יכול להביע את הערכתם למתנת העשיר מאשר במתן הרכוש היקר ביות שהיה אי פעם בין נכסיו והוא ה"כתר" שקיבל מהרוכל.	ג'ובני, ברכה	3389
בכל אשמה האישה	היה מלך אלמן אכזר ששפט נתיניו לפי שרירות לבו. הייתה לו בת יחידה שהייתה אומרת אחרי כל פסיקה לא צודקת: "בכל אשמה האישה". רגז המלך והחליט להפטר מבתו. רכב איתה דרך המדבר, הגיע ליער ושם השאיר אותה לבד. הלכה יומיים עד שראתה אור מרחוק. הלכה לשם והגיעה לבית אישה, שם לנה ואכלה. לאישה היה בן שאף הוא גר בבית הזה, אך הוא היה עצלן והזקנה הרוויחה משהותה של הבת. ביקשה בת המלך מהזקנה שתביא לה מעט גרעינים וכשחזרה האישה מעבודתה הביאה לה חיטה. בת המלך זרקה את החיטה אל דלת חדרו של הילד ובאו הרבה ציפורים לאכול את הגרעינים. האישה קראה לבנה לגרש את הציפורים. כשבקשתה לא עזרה איימה עליו במכות והוא קם לגרש את הציפורים. לאחר מכן לימדה אותו קרוא וכתוב והנה הנער מוכשר ואף התקבל אחר כך בעיר כפקיד. כפקיד עלה בתפקידו מהר מאוד והרוויח הרבה כסף. בסוף התחתן עם בת המלך. פעם כשחזר מעבודתו הביתה מצא אבן נוצצת. הרים אותה, שפשף אותה, והנה יצאה שלהבת ואחריה אדם אשר שאל אותו מה רצונו. שאל את אישתו, והיא ביקשה כי יהיה לה ארמון כמו זה שלאביה. המלך בינתיים נפצע קשה כשחזר מן היער בו השאיר את בתו. חודשים רבים שכב עד אשר החלים. בתקופת מחלתו הרהר ונשבע להיות שופט צדק ולחפש את בתו. ובכן, יצא המלך לחפש את בתו ומצא את הארמון ביער אשר היה דומה כל כך לארמונו הוא. נכנס, אך לא הכיר את בתו. לעומת זאת, הכירה הבת אותו. בשעת ארוחה סיפרה את קורות חייה ואז גם הוא הכירה.	ג'ובני, ברכה	3390
איזהו עשיר – השמח בחלקו	חוטב עצים מצליח, מהכסף המועט שהרוויח, גם לחיות וגם להזמין זמר שירקידו אחרי עבודתו. המלך שרוצה לראות אם ימשיך בדרכו גם במקרה של חוסר פרנסה, מונע ממנו להמשיך במקצועו, וכאשר החוטב מצליח למצוא עבודה אחרת, שולל גם אותה ממנו, אך ללא הואיל. כאשר המלך לוקח ממנו כל אפשרות לפרנסה וממנה אותו לתליין, מוכר החוטב את חרב התליין, כשהמלך קורא אותו לבצע המתה מבוימת, מוציא החוטב חרב מעץ בטענה שהחלפת חרב הברזל לחרב עץ הוכיחה שהנאשמים נידונו למוות ללא הצדקה.	ג'ובני, ברכה	3479
הרמז בגללו נגמלה האישה מעצלות	בעל שהתחתן עם אישה למרות שאמרו לו שלכלתו יש תכונה להיות פעם בחודש אדישה, נותן לה מכות חזקות כאשר המקרה הזה קורה בפעם הראשונה במשק ביתם. הוא מצדיק את עצמו באומרו כי לו יש התכונה להכות את אישתו פעם בחודש. האישה נרפאה.	ג'ובני, ברכה	3561
המלך שידע לארוג שטיחים	מלך שלמד לארוג שטיחים, משתחרר משבי בו הוא נפל כשללא ידיעת שוביו, הוא הכניס בשטיח את תולדות אסונו ואת מקום המצאו. השטיח הגיע לידי אנשיו ששחררו אותו.	ג'ובני, ברכה	3862
צוואת השייך העשיר לבנו הבזבזן	אב לבן בזבזן מסתיר שקית עם דברי ערך על אחד הקירות של גג ביתו. כאשר אחרי מות אביו הבן בזבז את כל רכושו, הוא מנסה, לפי רמז אביו בצוואתו, לתלות את עצמו. בקורה האחרונה הוא מוצא את המטמון. הבן משנה את אורח חייו.	ג'ובני, ברכה	3965
האשה הבוגדת	זוג צעיר גר סמוך לאם הבעל שהיה שכיר יום. האישה בגדה בבעלה בעת העדרו מן הבית. כאשר היה בבית עשתה את עצמה חולה. אם הבעל השגיחה כי איש זר נכנס לבית בנה. כאשר האישה הרגישה כי חמותה עוקבת אחריההיא אמרה לבעלה כי אמו אשמה במחלתה. הזהירה האם את בנה אך ללא הועיל. לאחר זמן מה מתה האם. שמח האיש כי חשב שהתפטר מן הצרות ולכבוד המאורע שחט כבש. האישה ואהובה אכלו את הכבש מבלי להשאיר שריד לבעל. שוב הואשמה האם כי אכלה את הכבש כולו. הלך הבעל כדי להוציא את גופת אמו מן הקבר ולפזר את אפרה לכל העברים. בדרך פגש ביהודי. במשך השיחה גילה לו את כוונתו. אמר לו היהודי כי יש לבדוק את נאמנותה של אישתו. על פי עצתו שחט הבעל כבש שני, יצא מן הבית אך לא הלך לעבודה אלא השקיף על ביתו מרחוק. אז נוכח לדעת כי אשתו בוגדת בו. הכה את האהוב וגרש את אשתו.	ג'ובני, ברכה	3966
הבוגדת פטימה	לפני מותו קרא שייך עשיר לבנו ואמר לו כי אשתו בהריון ואם יולד בן עליו לגדל ולחנך אותו אולם אם תוולד בת עליו להמית אותה מיד כי היא תביא עליו אסון. מת האב והאם ילדה בת אולם הבן נרתע מלהרוג את התינוקת. עברו כמה שנים והמשפחה ירדה מנכסיה וכאשר האחות היתה בת חמש שנים מתה האם. ידע האיש כי רק בגלל האחות באו עליו כל האסונות והוא קם הרכיב את אחותו על סוסו האחרון ורכב איתה מן העיר כדי למצוא את מזלובמקום אחר. הגיעו למדבר ובאו אל מבצר אחד שהיה תפוס על ידי שודדים. הם נכנסו דרך פשפש קטן כי לא היתה דלת אחרת ולא נמצא איש. עמדו על יד הפשפש עם חרבות ביד וכשנכנסן 4 השודדים התנפלו עליהם ושלושה נהרגו. הרביעי התאושש למחרת כאשר האח לא היה במבצר. האחות טפלה בו והתאהבה בו. אמרה לו כי אינה אוהבת את אחיה אשר הרג את יתר השודדים ופצע קשה את אהובה. האהוב יעץ לה לשלוח את אחיה למדבר. שם בוודאי יפגוש בכושי אשר יגמור את חייו. הנערה הכניסה את אחיה על פי סימן מוסכם מראש (במקרה ואין איש במבצר עליה להניף דגל לבן) ועשתה כאילו היא חולה. ביקשה ממנו להביא מים חיים להחיות אותה. הוא האמין לדבריה ורכב כמה ימים במדבר. אזלו המים ןהןא התעלף. כאשר שבה הכרתו ראה מעליו כושי אשר החיה אותו. סיפר לו הכושי כי פעם היה עבד אצל שייך אכזר שממנו ברח לאחר שהכה אותו מכות בשוט. ברח למדבר בו הציקו לו 40 שודדים. 36 הרג אולם נותר 4. הניח הכושי כי אחותו של בן השייך בוודאי מתעסקת עם אחד מאלה אחרת לא היתה שולחת אותו למדבר. בן השייך והכושי כורתים ברית ידידות (בן השייך מכיר בו כאביו) ושניהם יוצאים כדי להרוג את הזוג. הם הורגים את הזוג.	ג'ובני, ברכה	3967
האלמנה הצעירה ובנה החולה	אשה התאלמנה בגיל צעיר ונשארה עם שלוש בנות וילד אחד שנולד אחרי מות בעלה. ילד זה היה חלש מאוד ותמיד נשקפה סכנה לחייו. בכתה האישה והכריזה שהיא מוכנה לתת את חייה למען יחיה הילד. שכן אחד שמע את יללותיה וביקש לבחון אותה. לבש בגדים משונים, הרכיב קרניים למצחו והלך למחסן בו האישה נהגה לטחון את הקמח. הוא התקרב אליה ואמר לה כי הוא מלאך המוות וכי בא לקחת את נשמתה. קמה האישה וקראה: קח את בני החולה אנוש. אני בריאה וחזקה ועלי לפרנס את שלוש בנותי.	ג'ובני, ברכה	4402
דאגה בלב איש ישיחנה	על שלוש שאלות של מלכו: א. מה מחשבתו של המלך בזמן שהוא שואל את שאלותיו? ב. איפה אמצע העולם? ג. מה ערכו של המלך? עונה האפנדי לפי עצת ידידו היהודי את התשובות הנכונות הללו: א. המלך חושב שהיהודי עזר לנשאל ב. אמצע העולם נמצא באמצע החדר בו הם נמצאים. ג. המלך שווה לערך הקוראן שהנשאל מראה למלך. האפנדי מעניק ליהודי, ךפי הבטחתו, את מחצית עושרו.	ג'ובני, שושנה	3560
ראש גרון שנשא בת מלך לאשה	למלך לא היה ילד, הובטח לו ילד שיהיו לו רק ראש וגרון. המלך הסכים אך כשנולד הילד התחרט וציווה להרגו. בדרך אמר הראש לעבד שהלך להשליכו למים כי מוטב שישרתו. העבד הסכים ואכל על חשבון הראש. נכנסו לבית שבו היו אנשים מתים. הראש הרג בערמה את הנחש שהיה מטיל בלילה את ארסו לתוך המים שבבית. הנחש עצמו שתה מים אלה. העבד הצטווה על ידי הראש לבשל את הנחש וזה נהפך למטבעות כסף. העבד קנה את הבית מן השולטן והתקינו לשבע קומות. אחר כך ביקש הראש את העבד ללכת לשולטן ולבקש את יד בתו. השולטן מטיל משימות ומאיים במוות אם לא יתמלאו: להריק באר (בעזרת השדים), למלאה מחדש (כי לא היו מים בעיר), למיין תבואה. הראש מצליח בכל. הוא דורש מן המלך שיותר לו לא לראות במשך שנה את אשתו. זה ניתן לו ואשתו אינה רואה אותו. כעבור שנה הפך ה' את הראש לגבר ונערכה חתונה גדולה. הורי הראש התחרטו על שזרקו אותו ויצאו לחפשו. הגיעו לארמון ושם ראו את הצעיר. עשה משתה והזמין את האנשים שיספרו את קורותיהם. גם ההורים סיפרו והבן התוודע אליהם. נשארו אצלו והוא נתמנה למלך.	ג'מילי, יונה שדרה	6692
אח בוגד	איש עשיר נאלץ לשאת אישה שניה לאחר מות אשתו אך זו נוהגת באכזריות כלפי בניו ובמיוחד כלפי הצעיר. הוא בורח ומגיע למשפחה עשירה המאמצת אותו ומגדלת אותו כבן. לימים, הוא נושא את היתומה הנוספת שהמשפחה אימצה, ונולדים להם ארבעה ילדים. כעבור זמן, מגיע אליו מכתב המבשר על מותה של האם החורגת ועל מחלתו של אביו האמיתי. הוא נוסע אליו והאב מוריש לשני הבנים חלק שווה. אך בהמלצת אשתו, האח הצעיר לא תובע את חלקו ורק כעבור שנים, הוא נענה להצעת אחיו לעבוד בבית מסחר שירש בקפריסין. לאחר שהבעל נוסע, אחיו הבכור מבקש לפתות את אשתו וליהנות מהישגיו. האשה משקה אותו ביין ובורחת. למחרת, הוא שוכר עדי שקר ומעליל עליה כי זנתה והרב דן אותה לסקילה. האשה שורדת את הסקילה ונאספת לביתם של זוג חשוך ילדים המטפל בה. לאחר זמן, נולד לזוג בן והיא הופכת לאומנת שלו. ערב אחד כאשר ההורים יוצאים, מגיע שוב האח הבכור ומאיים על האישה. הוא דוקר את התינוק למוות והיא בורחת. בדרכה, היא פוגשת את אליהו הנביא המרפא אותה ומקבלת ממנו שלושה בקבוקים. הראשון, סם חיים, השני, סם מוות, והשלישי, תרופה לכל מחלה. הוא שולח אותה להקים בית חולים בקפריסין מאוצר שנטמן במגרש שם. היא עושה כן ושמה מתפרסם. כעבור זמן, מגיעים אליה בעלה ואחיו החולה, שלושת עדי השקר והרב הדיין החולים באותה מחלה (אלג'תם) והורי התינוק המבקשים תרופה לעקרותם. היא מסתתרת מאחורי צעיף ומבקשת מכולם להתוודות. בסוף הוידוי שלו, מת אחי הבעל, וכך גם שלושת עדי השקר והרב שקיבל גם הוא שוחד. היא מבטיחה לזוג חשוך הילדים שיוולד להם בן נוסף וחוזרת לחיק בעלה וילדיה.	ג'רידי, זהבה שרה	11592
החמות המרשעת	מלך נושא לאישה שפחה יתומה, אך מתנה זאת בכך שהיא תלד שלישיה. בזמן לידתה, לוקחת אם המלך הקנאית את שלושת התינוקות ומשליכה אותם לאמת המים ובמקומם שמה אבנים. המלך המאוכזב מעניש את אחי האישה. ירקן עני מבחין בתינוקות ומאמצם ומגדלם בביתו עם אשתו ובנו. יום אחרי שהכניסם לביתו הוא מקבל כיס זהב לכל אחד. בן הירקן, המודע למוצאם של הילדים, חושף אותו בפניהם. הם מחליטים לבנות ארמון ואם המלך חושדת בהם ומנסה להפיל אותם בפח. היא עוברת ליד ארמונם ואומרת כי חסרים בו פנינים. הם משיגים את הפנינים ואז היא אומרת כי כדאי להם להוסיף לארמון אספקלרית מלכים. הם מרחיקים למדבר, פוגשים באם השדים, עפריתה, יונקים משדיה והיא לוקחת אותם למנהרה שם מוחבאת האספקלריה. עתה, טוענת אם המלך, חסר לארמון עוף מדבר. אח אחד יוצא להביאו ומקבל מעפריתה כלוב לתפוס אותו, אולם העוף הורג את האח. האח השני מגיע ולוכד את העוף ובעצתו נותן לאחיו מים המחיים אותו. המלך פוגש באחים ומארח אותם בארמונו וגם העוף נוכח בפגישתם. אמו מנסה להרעיל את העוף שלא יחשוף את מעשיה הזדוניים. אולם העוף מרגיש בזאת ומספר לנוכחים על מעשי האם. אם המלך מתה משבץ והמלך מבקש סליחה מאשתו ומאחיה והמשפחה חוזרת לחיות באושר.	ג'רידי, זהבה שרה	11593
סם מרפא לעיני המלך החולות	למלך שלושה בנים, שני גדולים בני הגבירה והקטן הוא בן שפחה. המלך מנסה אותם. להוריד שקית מטבעות מתקרה. הגדולים אינם מצליחים והקטן מוריד אותה בחרבו. המלך עיוור והבנים יוצאים לחפש את הסם. מגיע הגדול למלון ולוקחים ממנו את כל כספו כי לא ידע לספר שקר גדול יותר מבעל המלון. נשאר לעבוד אצל קולה גרעינים. לשני קורה אותו הדבר ורק הקטן מנצח את בעל המלון. יוצא לדרך ופוגש בשדה. בשבילה ניצח שד וקבל בגד זהב ובגד כסף. השדה בתור גמל מובילה אותו לסם. נותנת לו כובע העושה אותו בלתי נראה. הוא נכנס לבית המלך ובת המלך מתאהבת בו. היא מגלה לו את הסם ומחרוזת יקרה. הוא מבצע שלוש עבודות כדי שיוכל לשאתה לאישה (לאכול הרבה, לשלם הרבה ולמיין גרעינים). השדים עוזרים לו. הולכים לביתו. השדה נותנת שלוש שערות. הוא פודה את אחיו, אלה זורקים אותו לתוך באר וחוזרים למלך. הוא יוצא מן הבאר חוזר לעירו ועבד אצל חייט. לאחיו נקרע בגד הזהב. הוא מתקנו. משתתף בעזרת השדה במרוץ סוסים שלוש פעמים. למחרת חתונת אחד האחים עם בת המלך. החייט מביא את חליפות הזהב ובת המלך מכירה שתקן אותה הבן הצעיר. הגדולים נהרגים.	גבאי, שמעון	64
סיף, החוזה בכוכבים ושוט במים	אשתו של מלך עקרה. בא אליהם זקן אשר נותן להם לבלוע גלולה ומנבא כי הבן אשר יוולד צרות רבות תעבורנה עליו. כשהבן גדל הוא עוזב את הבית ונפגש בדרכו ב"חוזה בכוכבים" וב"שוט במים" שנעשים ידידיו. הם מגיעים לשדה בעלת שדיים ארוכות מאד. בן המלך ניגש אליה בגנבה ושותה משדיה ובמעשה זה נהפך ל"בנה". היא מסתירה את שלושת הרעים מפני מלך השדים. מגיעים לשד שכלא נערה. החוזה בכוכבים הורג אותו ונושא את הבחורה לאישה. מגיעים לשד שני ושם שוט במים רוכש לו את אישתו לאחר שהרג את השד הזה. באותה הצורה עצמה רוכש לו סיף, בן המלך, את הנערה השלישית לאישה. שלושת הנערות הן אחיות. שלושת הרעים שותלים, כל אחד במקומו, פרחים. מלך מארץ אחרת מתאהב באחות הצעירה ביותר בראותו 3 שערות משערותיה שנשטפו בנהר אל חופי הים וגרמו לבהלתם של סוסיו. המלך שולח מכשפה היא הורגת אותו. החרב הושלכה על ידה לתוך הים. הידידים מצילים את הסיף. הם מוצאים את החרב בים ומחזירים אותה לנרתיקה. שלושתם נוסעים לעיר המלך, מנצחים בתחרות, הורגים את המכשפה ואת המלך ומחזירים את האישה לסיף.	גבאי, שמעון	263
הנער שהפריע לאמו החורגת להפגש עם אהובה	אמו החורגת ומורהו של נער מאוהבים זה בזו. הנער מלשין לאביו ומורהו מגרש אותו מבית הספר. האשה מתחזה לחולה ושוחטים כבש. הנער מסכסך בין אביו והמורה ועושה כדי שהמורה לא יבוא הביתה לפי הזמנת הבעל. הנער מפריע לנאהבים להפגש והוא חותך את גברותו של המורה המנסה לפי לחישתו של הנער (מאחורי דלת עושה כאילו הוא האישה) להנות את אהובתו דרך חור בדלת. המורה מתנקם לפני מותו באישה בחושבו כי היא סירסה אותו. גם היא מתה כמשוגעת (בלי לשון). הילד שם את הזכרות לתוך המרק. הכל מתגלה, האהובים נקברים בקבר אחד.	גבאי, שמעון	289
האיש שגילה את אהוביהן של שתי נשים	לאישה יש אהוב. היא שוחטת בשבילו פרה לאחר שרימתה את בעלה ועשתה כאילו היא חולה. היא שולחת אותו למכור את עור הפרה וגורמת לכך שידרוש מחיר העולה על ערכו של העור. החנווני מזהיר את הבעל מפני אישתו. הוא חוזר הביתה והאישה ממהרת להסתיר את אהובה בתוך שק תבן. ידע הבעל שהאהוב בתוך השק אף על פי כן הולך למכור את התבן (עושה כאילו אינו יודע את הסוד). הוא בא לביתו של העשיר שאישתו אף לה יש אהוב. האישה רוצה לגרש את האיש אך הוא אינו זז ממקומו לאחר שנוכח באהוב. חוזר הבעל והאישה מסתירה את האהוב בתוך התנור. האורח מגלה את שני הגברים. העשיר מגרש את אשתו. אחי האישה רוצים לדעת מה קרה ולאחר שנודע להם, הורגים את אחותם. גם הראשון מגרש את אישתו.	גבאי, שמעון	290
הרון אל ראשיד, וזירו פפר אל ברמקי והלץ אלפכי עלי	בזמן שהרון אל ראשיד היה מלך היה אלפכי עלי שהיה עני חוטב עצים. אחר נעשה מורה. היה עליז ושמח והיה ידוע בעיר ואפילו שלא היה לו מה לאכול היה יושב עם אשתו מעשן והמלכה מקנאה בו שמעריך את אשתו וטענה לפני המלך שלא חי אתה באושר והנה העניים חיים באושר. המלך סקרן ומבקר אצל העניים המאושרים. משום שהוא רעב מבקש אלפכי עלי אוכל מן המלך והמלך מבקש ממהו שילמד את חמורו. הוא לא לימד את החמור כי המלך לא שילם לו בעד מאמציו. כועס המלך, לוקח את חמורו חזרה ואלפכי סובל רעב. מגיע לבית כושי ומבקש אוכל. הלה פוקד עליו לאכול 2 קילו שעועית ו-2 קילו לוביה ואם לא יגמור יהרוג אותו. אבל הוא שוכב על מחצלת ונופל לבור ומגיע למנהרה ובה כלבים משסעים בני אדם. הוא תופס בזנב כלב ויוצא. אלפכי מגלה את המקום למלך. המלך שורף את בית הכושי ואוסר על אלפכי שהתל במלך בהביאו לבית הכושי להשתסע בפני הכלב. אלפכי הוכנס לבית הסוהר. היה רעב וביקש לו אוכל מחוץ לבית הסוהר. יצא והגיע לבית חתונה ולא נתנו לו שם אוכל. הגיע לבית בעל שש קומות ולמעלה מוצא אישה מבוגרת ואישה צעירה בוכות. ביקש אוכל ונתנו לו. סיפרו לו צרותיהן, שהצעירה היתה ארוסה וחתנה מתחתן עם בת המלך. אלבכי מתחפש כמה פעמים ומצליח להחזיר לה את ארוסה. המלך כועס, מברר את העניין ומשחרר את אלפכי. זב רוצה לנקום את עלבונו מהמלך. מתחפש למלך. הרון אל ראשיד מזמין אותו ובתו מתאהבת בו ומזמינה אותו אליה. הוא חי אתה והיא הרה. המלך מבקש מזקנה למצוא תרופה וזו מביאה משחה שבת המלך צריכה למרוח על האיש שעיבר אותה. משחה זו מורידה שערות. אלפכי לוקח את המשחה ושופך אותה לתוך בריכה בה מתרחצים רבים ולרבים נשרו השערות. כך לא נתפס. בת המלך מסמנת את ביתו של אלפכי לפי עצת הזקנה והוא צובע את כל הבתים. אלפכי גונב את הנאקה של הזקנה ושוחט אותה. מבקשים בשר גמל בכל בית ואלפכי לא נתפס כי הזקנה הגיעה בנתיים לביתו והוא הכניס אותה בעורמה לתנור בו נשרפה. אחר כך נדד ומגיע לבית מטבחיים. שם זורע קרני עזים ומוכר את האדמה אשר מצמיחה עזים, והרוויח סכום עצום. משרתי המלך מגיעים לביתו. מכין להם אוכל טוב על צינור פלא. קונים ממנו את הצינור שנותן מלח ופילפל לאוכל מלמעלה ובבית אינו פועל. שוב באים שומרי המלך והוא עושה כאילו רב עם אישתו וכאילו הורג אותה (קשר מעי מלא דם מסביב לצווארה ואת זה הוא חותך). חולדה המלקקת את הדם כאיל ומחייה את האישה. הוא מוכר לשוטרים את נחולדה והם הורגים את נשותיהם אולם החולדה לא הקימה אות ןלתחיה. אלפכי יוצא לנדוד. מחפשים אחריו. המלך והווזיר מוצאים אותו ושמים אותו בתוך שק. מובילים אותו לים. בדרך הם נחים ונרדמים. אלפכי בנתיים מתחלף עם רועה צאן. חוזר עם העזים, ומספר לווזיר ולמלך כי מצא את הצאן בים. המלך והווזיר קופצים לים כדי "להביא צאן משם". הם יודעים לשחות ולא טובעים. אז מחליטים שלא לרדוף יותר אחרי אלפכי עלי.	גבאי, שמעון	724
מעשה באדם שהשביע את בנו לפני מותו	1. איש מצווה על בנו להתחתן עם בחורה שאביה אינו דורש הוספה לכמות הבשר שקונה בשוק. בדווי שעונה לדרישות אלה מראה לבחור בדרכו לבתו את חכמתו. הוא מכריז שהוא מעדיף שדה בלתי מעובד על פני שדה מעובד יפה, שוורים רזים על פני שוורים שמנים, משק בלתי מגודר על פני משק מגודר. הבדווי יודע לנמק את דעתו. הצעיר מגלה את פיקחותו, על פי הסיסמא שנמסרה לו על ידי בת הבדווי ביחד עם הסעודה אשר שלחה לו, הכיר שחותנו אכל מן הסעודה כאשר היה בדרך אל אכסנייתו. החתן מביא לכלה 1000 גמלים, חמורים וצאן. מלווים ממלאים את תנאי הכלה שהם: לאכול בחתונה 1000 עיזים (על כל אורח לאכול עז שלמה). אכלו את הבשר לאט, לאט, מילאו את כובעיהם בשר בזה אחר זה. 2. בהעדרו של בעלה נכנסים אל האשה 7 גברים. היא מרדימה אותם בסם שינה. מסמנת אותם בשוקיהם כעבדי בעלה. לאחר מכן היא מוציאה את הישנים לרחוב. כנקמה מפשיטים השבעה את בעלה כאשר הלה בדרכו הביתה, ולוקחים ממנו את כל סחורתו. לפני משפט המלך הם טוענים כי הוא עבדם והתכונן לגנוב מהם. האשה יוצאת לחפש את בעלה ומופיעה בעיר מחופשת כגבר. היא מוצאת חן בעיני המלך וגורמת לחידוש המשפט ולגילוי השקר של השבעה. היא מוציאה את בעלה מן הדלות שבה היה שרוי עד להופעתה.	גבאי, שמעון	1499
נור-אדין מטייל בעולמות אחרים	שלושה אחים שומרים בגן. הצעיר תופס את השד ורץ אחריו לפירצה באדמה. מוציא בחורה אך האחים זורקים אותו. משם הוא עובר לעולם עמוק יותר באדמה. מציל בחורה משד אוכל אדם אך לא רוצה להתחתן אלא חוזר לעולם הזה אל אותה הבחורה ששחרר קודם לכן. מגיע למדינה זרה. מנצח שם בתחרויות, אך אינו לוקח את הבחורה משם אלא חוזר אל ביתו. מתו אחיו והוא מתחתן עם אהובתו	גמליאל, זכריה [סבו	151
האחות הבוגדת (מעשה בנסיך ובנסיכה)	האב מצווה על בנו להרוג את אחותו. הבן מרחם עליה ובורח איתה. הם גרים במקום בודד. מלך הארץ מפתה אותה לבוא אליו. היא פוצעת את אחיה והולכת. האח מבריא, בא מחופש לעירה, עובד באורוות המלך וכ"אביר אלמוני" הורג את אחותו וחוזר הביתה.	גמליאל, זכריה [סבו	152
מעשה בבן אמיץ	אם חורגת מגרשת את הצעיר מבין 7 הבנים מהבית (מצווה לבנים להרוג את נשותיהם. כולם עושים כן מלבד הבן הצעיר). 2. הבן ואשתו מתגוררים בביתם של שדים, אשר הרגו מלבד השד הצעיר. האישה הרתה מהשד הצעיר. 3. הבעל מתיידד עם מישהו שהוא לאמיתו של דבר אישה. אשתו אינה יודעת על כך. 4. אישתו מבקשת להרוג אותו. בעצת השד אהובה היא שולחת אותו להביא תרופות: עצמות משדה נשרים, תפוח ומי חיים. הבעל הולך ובעזרת ידידו משיג את הכל. 5. כוחו הגדול בא לו משערותיו. אישתו והשד הורגים אותו. הידיד מחיה אותו ומתגלה כבחורה. הם הולכים לאביה ומתחתנים. 6. שניהם באים לאביו שאינו מכיר את בנו אך חושק באישה. מנקר את עיניו. יונה מגלה מי תרופה. ביום החתונה חוזר הבן ומזדהה	גמליאל, זכריה [סבו[	313
האהבה סופה לנצח	במרעה נפגשים מוחמד וחסיבה אך אביה מפריד ביניהם. מוחמד גיבור. כשרוצים להשיא את חסיבה לאחר הוא מופיע מחופש כדרוויש. פעם אחת מציל את עדרה של חסיבה מיד שודדים. אז מכירים אותו ומשיאים אותם.	גמליאל, זכריה [סבו]	148
מעשה בבן עשיר ובבת אשמדאי	עשיר יוצא למסעות ומגיע לארץ אשמדאי בעזרת צפור "קפופה". בתו מצילה אותו ממוות תמורת נשואים אתה. פעם הוא מבקש חופש כדי לחזור ולבקר בביתו ולא חוזר בזמן. בת אשמדאי הולכת לחפש אותו. כשהיא מוצאת אותו הוא מסרב לחזור. היא חונקת אותו בשעה שהיא מנשקת אותו.	גמליאל, זכריה [סבו]	149
איך חמיד בן השפחה הפך ל"חמיד הגדול"	שני בני גבירה וחמיד בן השפחה. 1. הגדול יוצא לדרך. בעיר רמאים מרמה אותו קיטע והוא משלם לו פיצויים. בפונדק מפסיד את כל עושרו. 2. עובד אצל איכר בתנאי: מי שמתמרמר יהיה עבדו של השני. האיש נעשה עבדו של האיכר. לאח השני קורה אותו הדבר. 3. חמיד יוצא, מרמה את הקיטע והורג את הפונדקאית. מתחתן עם בתה החורגת. מרמה את האיכר ומוכר אותו כעבד (מוריד את ראשי צאנו, הורג את שווריו ואת אישתו). 4. פודה את אחיו. הם רוצים להרגו. הוא בורח. הם מוצאים שתי אחיות ומתחתנים. לבסוף - פיוס כללי.	גמליאל, זכריה [סבו]	150
המחלל	שיך מוצא תינוק באוהל בודד והוריו הרוגים על ידו. לוקח אותו עימו ומכנה אותו בשם אסמר. הוא מגדל אותו. הנער יפה, אמיץ וכישרוני. השיך לוקח אישה צעירה בשם הניה. אסמר והניה מתאהבים. אסמר אינו רוצה לפגוע באביו. עוזב את השבט ומתבודד על יד שבט אחר. שנה לאחר מכן מת השיך והניה יוצאת לחפש את את אסמר. מוצאת אותו והם מצטרפים אל השבט שעל ידו התיישב.	גמליאל, זכריה [סבו]	659
הנוקם	שני חברים נעים (יפה, נולד לעקרה והביא עושר לאביו) ואבו ראס שהוא מכוער. הם מתאהבים באותה הבחורה - נור, והיא אוהבת את נעים. אבו ראס מנסה לאנוס אותה כדי לזכות בה ונעים תופס אותו ומחלץ את נור. הם מתחתנים ונולד בן - נור אדין. נותנים אותו לחינוך לבדווים. אבו ראס הורג את נעים ונור אדין נזעק. באה אמו ומוסרת לו את שם הרוצח ומתה. נור אדין מחפש אותו ומוצא אותו כראש כנופיית שודדים. נור אדין מצטרף לכנופיה ובשעת קרב, מכה אותו ולוקח אותו לאותה הבאר שעל ידה נהרג אביו. בדרך פוגע בנור אדין כדור תועה. אבו ראס עוזב אותו ובורח. לוקח את שללו, הולך לעיר וחי כעשיר עם הרבה נשים. נור אדין נאסף על-ידי עוברי אורח אשר מרפאים אותו. שוב הוא יוצא לחפש את אבו ראס ומוצא אותו. הוא מתקשר עם אחת מנשותיו הרבות ובעזרתה חודר לבית. בלילה מכה את שומר ראשו ואת אבו ראס עצמו, קושר אותו, מעלה אותו על סוסו ומביא אותו אל הבאר כדי להרוג אותו. האישה רכבה אחריו. נור אדין הורג את אבו ראס בסכינו כמו שהלה הרג את אביו. מתחתן עם האישה בשבט הבדווי שבו התחנך והיה לראש.	גמליאל, זכריה [סבו]	737
מגלה הנסתרות	יהודי עני יוצא לשוק ומחפש פרנסה. אחר חיפושים רבים רואה את המלך נכנס לבית השימוש ואת סוסו וסייחו משאיר בחוץ. הסתיר היהודי את הסייח בבית השימוש ועשה עצמו "מגלה נסתרות" ומצא את הסייח. אחרי זה "מגלה" את הטבעת שאבדה לבת המלך (ראה שאווז בולע אותה וסימן את האווז). נעשה שר. השרים מנסים אותו: מה מחזיק המלך בתוך ידו? נזכר האיש באשתו ציפורה שעלולה להישאר אלמנה לאחר שיגלו כי הינו רמאי , ונאנח "ציפורה", ובכך למעשה ניחש כי המלך מחזיק בידו ציפור. מקבל מתנות ומתכוון לברוח עם צאת הכוכב השביעי. 7 גנבים גונבים מזהב המלך. ציפורה סופרת את הכוכבים אולם הגנבים חושבים כי היא סופרת אותם. מתוודים על הגנבה. ליהודי מוסיפים מתנות והוא סוף סוף בורח.	גמליאל, זכריה [סבו]	760
לא לי ולא לך ולא לשלפוחית השמן	אב השאיר לבנו שיוולד סכום כסף והחביאו במקום מסויים, שרק אשתו ידעה. לאחר מות האב וכשגדל הבן סיפרה לו את הסוד. מישהו שמע את הדברים ובא בשם הבן, כביכול, לקחת את הכסף לאחר שמסר סימנים. הבן החליט ללכת בדרכי רשע כיוון שסבל מרשעים. שמע אישה ששרה לבנה כי בעלה המת השאיר לו ירושה. התחפש למת ואמר לה שבא בשם בעלה. גיסה רדף אחריו כששמע על הדבר. בדרך בריחתו ראה בחור עובד בלבנים. סיפר לו שהרודף אחריו מחפש קרחים כדי לעשות מקרקפתם שלפוחית שמן. התחלפו בבגדיהם. הגיס רדף אחרי הקירח (לפי הכוונתו של הגנב האמיתי). כשראה הקירח את הרודף קרב, ניפץ את גולגלתו ואמר לא לי ולא לך ולא לשלפוחית השמן. נוכח הגיס שזה לא הגנב, חזר על עקבותיו אך הגנב נעלם.	גמליאל, זכריה [סבו]	7640
הבור במסגד	איש בור מבלבל את התפילה במסגד. מחקה כל מה שעושה האיש העומד לידו. כשהוא דוחפו במקרה הוא עושה זאת לאיש העומד לפניו.	גמליאלי, נסים בנימין	258
אלג'ברת	תושבי עדן מאמינים שהכושים הנקראים אצלם "אלג'ברת" הם אוכלי בשר ושותי דם אדם ושהם זקוקים מפעם לפעם לגולגלתו של יהודי לצרכי כשפים. מספרים שפעם גנבו יהודי עם מיטתו, שישן ברחוב על מנת להשתמש בו לכישופיהם. אולם הם החזירוהו כאשר גילו למראשותיו בקבוק ערק. לפי אמונת הכושים, נכנס הערק לדם השותה ופוסל אותו בזה לשימוש בכשפים.	גמליאלי, נסים בנימין	7499
החתול היהודי והחתול המוסלמי בחגים (ערפה ועצרת)	חתול מוסלמי וחתול יהודי נפגשים. לחתול המוסלמי חתיכת בשר בפיו. החתול היהודי שואל את החתול המוסלמי לכבוד איזה חג יש לו בשר. באמרו את שם החג, הוא "ערפה", מוכרח החתול המוסלמי לפתוח את פיו ולהפיל את הבשר. החתול היהודי אוחז בבשר. כשהחתול המוסלמי מנסה את אותה עורמה אצל חברו היהודי, ממלמל היהודי בין שיניו "עצו-רו-רו (עצרת), מבלי להניח את שללו.	גמליאלי, נסים בנימין	7500
רצח היהודים באצ'לע	שליחיו של האמיר מאצ'לע רצחו יהודי עשיר שהיה בדרכו מאלג'לילה לאצ'לע ושדדו את הממון שהיה על חמורו. את יתר הונו החרים האמיר.	גמליאלי, נסים בנימין	7502
הבן הפיקח והפקיה המנאף	איש שקינא לאשתו, לא שלח את בנו ללמוד מחשש שהמלמד יתאהב באם הילד, כי אם הוא, הילד, כל כך יפה וודאי אמו יפה יותר. לבסוף השתכנע ושלחו. הפקיה (המלמד) ראה את יפי הבן וביקש לראות את אמו. שלח לה מגדנות באמצעות הנער. הנער מסר את המגדנות לאשת הפקיה בשם אביוכביכול, ואמר לה שאביו מזמינה לביתו. לפקיה מסר שאמו קבלה את המגדנות ומזמינה אותו אליה. כשבגיע הפקיה לביתה הורה לו הבן ללכת לאורווה כשהגיע אשתו כיוון גם אותה לשם ...	גמליאלי, נסים בנימין	7638
החמור המלומד שעלה לדרגת שופט	זוג חשוך בנים אימץ חמור וביקש ללמדו. שלחוהו לפקיה שקיבל סכומים גדולים ומזון כדי "לפתות" את החמור ללמוד. לאחר זמן מה ביקשו לראות את הישגיו. הפקיה אילף את החמור לדפדף בספר על ידי כך ששם בין דפיו גרגירי חיטה. כשבא אביו לא שם חיטה, החמור חיפש ואביו חשב שהוא קורא. כעבור חודש מכר הפקיה את החמור. לבעליו סיפר שהוא שופט בעיר דמר. כשהלך לשם האב וביקש לדבר עם בנו השופט - החמור - קיבל מכות. חזר שמח כי בנו זכה לכבוד.	גמליאלי, נסים בנימין	7639
עזבונו של כלב	לבו הנאמן של הרועה ליווהו תמיד. פעם התנפל עליהם זאב. הכלב יצא נגדו והציל שב מפיו. הרועה הקדיש את השה לכלב. כעבור שנים היו לשה צאצאים רבים. במות הכלב חפר לו הרועה בור וקרא למוסלמים לספוד לו ולשבת "שבעה". אחד שלא הוזמן לסעודת האבל הלשין על כך לשופט. כשהובא הרועה למשפט סיפר לשופט שעשה הכל בפקודת הכלב שהשאיר בצוואתו ירושה למסגדים וריאלים רבים הוריש לראש השופטים. השופט זיכה את הרועה.	גמליאלי, נסים בנימין	7641
תרנגולת הרש	עני עבד אצל אישה ותמורת ריאל שקיבל כשכר קנה תרנגולת שגלה ויפתה. אחיו העשיר חשק בה. מרוב תאוותו חלה והיה נאלץ לקנות את התרנגולת תמורת 100 ריאל שדרש אחיו. כשהחלים דרש את כספו. הלכו לקאדי. בדרך ניסה ישמעאלי לתפוס את חמורי, שלח את העני שירדוף אחריו. ברדיפתו פגע בו באבן והרגו. הישמעאלי הלך גם הוא לקאדי, בעצת העשיר. בדרכם הוזמנו ללון בכפר, העני נשען על תינוק והרגו. קמה המולה והעני קפץ מהחלון, פגע בזקן והרגו. בנו של הזקן, יחד עם אבי התינוק הישמעאלי והעשיר הובילו את העני לקאדי. העני לא רצה לחכות שהשופט יגיע ופרץ לחדרו. ראהו שותה ערק עם חבריו. השופט הבטיח לזכותו בתנאי שלא יגלה זאת. לבנו של הזקן אמר שיקפוץ עליו ויהרגהו או שישלם קנס. לאבי התינוק אמר שישען עליו או שישלם קנס. בישמעאלי נזף עד שהריצו והטיל עליו קנס. לעשיר אמר שעליו לשלם פי כמה, כי העני הציל את חייו. את כל הקנסות ששולמו מסר לעני וביקש ממנו בתמורה בקבוק מדי בואו לביקור.	גמליאלי, נסים בנימין	7642
מעשה בשלושה אנשים ובעל הגמל	שלושה אנשים מתארים לבדווי כמה סימנים של גמל שאבד לו. לפיכך חושב הבדווי שהשלושה העלימו את הגמל, ומאשימם בפני השייך. הנאשמים טוענים שמעולם לא ראו את הגמל וסימניו נודעו להם על ידי העקבות: תבניות רגליו היו עמוקות - מכאן שנשא משא כבד, כנראה ברזל. הוא אכל את הצמחים בדרך רק מצד אחד - סימן שהוא עיוור בעין אחת. עקבות השתן בדרך היו קו ישר ולא מקוטע - כי זנבו הקצוץ לא מנע מהשתן לזרום ישר. בזמן הארוחה שהשייך מגיש להם כדי לגלות את האמת על גורל הגמל, טוענים השלושה שהבשר שמגישים להם הוא בשר כלב, שללחם יש ריח של בית קברות ושהשייך הוא ממזר. מתברר שהכבש ינק מכלבת הרועה, הלחם הוכן מחיטה שגדלה בשדה שהיה פעם בית קברות, אם השייך הכריחה צורף יהודי לשכת אתה במקום בעלה שהיה עקר. השייך נותן לשלושה כסף רב, אך מצווה עליהם לעזוב מייד את קרבתו כי הם עלולים לפגוע בו בחוכמתם יותר מאשר עשו זאת עד כה.	גמליאלי, נסים בנימין	10302
האריה והשועל	החיות באות לבקר אצל האריה החולה. השור מתבקש להריח את פיו של האריה. כאשר מודיע כי הוא מסריח, נטרף. החמור למוד הנסיון משבח את הריח ונטרף כי הוא חנפן. השועל טוען שיש לו נזלת.	גמליאלי, נסים בנימין	11324
כאשר עשה כן יעשה	מלך אוסר את יועצו הנאמן, כיוון שיעץ לו להטיל מס כבד על האיכרים, וכתוצאה מכך הפסיקו האיכרים לעבד את אדמתם והעזובה רבה. באחד הימים מוצא המלך בבית גנזיו תוכנית מפורטת של ארמון מפואר. הוא מבטיח שכר גדול למי שיבנה לו ארמון כזה תוך שישה חודשים, אך היה ולא יסיימו, אחת דינו - מוות. בנאי יהודי מבצע את המלאכה ובתמורה מבקש מהמלך להשיב את יועצו לתפקידו. נגר ערבי, שהתקנא ביהודי, נוטל על עצמו להשלים את עבודת הנגרות ומצליח לסיימה במועד שנקבע, בזכות עצותיו של היהודי. בתמורה מבקש הערבי מהמלך להשליך את היהודי לים. היועץ, אסיר התודה, מזהיר את היהודי וגורם לכך שיטילוהו בקרבת האי עליו נמצא נווה הקיץ של המלך. הוא מצילו, מסתירו בעליית הגג ומספק לו את כל מחסורו כולל חכה כדי שלא יבזבז זמנו לבטלה. בשלושה מקרים פונה המלך אל נווה הקיץ שלו ובכל פעם נופל לו דבר מה לים: המסבחה (מחרוזת התפילה), הטבעת והאצדעה, והוא שב בכעס לעירו. היהודי דג את הדגים שבלעו את החפצים ומוצאם. בעזרת היועץ מגיע לחוף, רץ בבגדים רטובים אל הארמון ומציג עצמו כשליחו של מלך רם. הוא מוסר למלך נרתיק מעור לויתן ובו שלושת החפצים היקרים ומכתב. במכתב נאמר שהוא שליחו של שר הים והחפצים ניתנים למלך במתנה כאות תודה על ששלח את הבנאי שבנה עבורו בים ארמון זהה לזה של המלך. כן התבקש המלך לשלוח את הנגר שישלים את המלאכה. בפקודת המלך מושלך הנגר לים ומת.	גמליאלי, נסים בנימין	11325
למנצח יא עבארייה	שלושה גנבים באו לשדוד בית יהודי. לבקשת היהודי הותר לו להתפלל. בזמרתו סיפר בעברית את שמתרחש. שכניו היהודים ששמעוהו חשו לעזרתו. הגנבים נמלטו והוא ניצל.	גמליאלי, נסים בנימין	11326
עמי עשה עצמך אילם	חוטב עצים יהודי עבר בשוק כשעצים על גבו וביקש שיפנו לו דרך. כשראה שאין שומעים לו נדחף ועבר וכך שרט מוסלמי אחד. ההמון הרוגש הובילו אל השופט. בדרך יעץ לו יהודי, בעברית, שיעמיד פני אילם. עשה כך והשופט זיכהו מכיוון שאינו יכול להזהיר את העומדים בדרכו. כעסו העדים וסיפרו ששמעוהו צועק "פנו דרך". הבין השופט את העניין וזיכה את היהודי בשנית.	גמליאלי, נסים בנימין	11327
הראש לראש המשפחה	אשה צעירה רבה עם בעלה, עזבה את ביתו ושבה לבית אביה. כעבור ימים הגיע הבעל לפייסה, אך אביה של האשה סירב ללהיענות להפצרותיו של חתנו. הוא העדיף לדחות את שובה. הבת רצתה כבר להתפייס והיא רמזה על כך לאביה, כאשר חילקה בשעת הארוחה את התרנגולת ונתנה חלק מיוחד (בליווי שיר בשפת הרמזים) לכל אחד מבני המשפחה.	גמליאלי, נסים בנימין	11328
דבב ודו-נואס בליל החתונה	משפחת כלה עשירה מחליטה להסתיר את דבר העדר הבתולים של הכלה על ידי הכנסת נערה תמימה (דבדב), שידעה לשמור על כבודה, למיטת הכלולות של המלך דו-נואס. הוא מרגיש בשינוי, חוקר, שומע את האמת ונושא את הנערה לאשה.	גמליאלי, צפורה	4015
איזוהי אישה שיבור לו האדם?	אחמד אלמנג'י התעשר, כאשר בדרגו לשדהו בשעת גשם, מצא מטמון: הוא נתקל באבן חדה שקטענ לו אצבע מרגלו, וע"י כך פטור היה מפדיון (קרבן). הוא לא שינה אורח חייו ורק כאשר השיא את בנו בכורו וערך חתונה מפוארת נתגלה הדבר. בבוקר ציווה האב על בנו לסלק אבן גדולה משדהו, אך הבן לא הצליח בכך. אשתו הצעירה נשארת אדישה והאב ציווה על בנו לגרשה, על אף כל ההוצאות שהוציא . כך קרה בחתונה השנייה. הכלה השלישית בראותה את מאמצי בעלה קמה ועזרה לו ויחד הצליח לסלק את האבן. האב שיבח את האישה החסה על בעלה וזו נשארה אשתו.	גמליאלי, שלום בנימין	11308
הבן שירש מאביו מקל		גמליאלי, שלום בנימין	11590
יחיא רביעה	יחיא רביעה הוא אדם עני ולו שבע בנות. עם הולדת הבת השמינית הוא מזמין את הקהילה לברית. אך רגע לפני הברית הוא מודיע על הטעות והמוזמנים עוזבים. עם התרוששותו, הוא יוצא לשוק ובידיו צרור מפתחות ומתלונן לפני האל כי עליו לכלכל את כל בנותיו. בשוק הוא פוגש בגויה שהציעה עגל למכירה. לאחר שלא הצליח להוזיל את מחירו, הוא מסר בידיה את המפתחות כפקדון ונעלם עם העגל. בדרכו, פגש את אחד מעבדי האמאם, פגע בו ולא הצליח לברוח. אך אחרי שפנה שוב לשמיים והעבד התעניין בדבר, שכנע אותו שיש לו כוכב למעלה, ואף הצליח "למכור" לו את הכוכב תמורת כסף, לשביעות רצון העבד. המלך ששמע על כך כעס ושלח אותו לרב הקהילה שפסק לו מאסר עולם. מבית הסוהר, ביקש יחיא מאשתו שתביא לו מאכלים אהובים, ואחרי שסיים לאכול, נשכב על הרצפה והתחזה למת. בזמן הקבורה, קם מקברו ואמר שעשה עצמו מת כדי לקיים את דינו של הרב למאסר עולם. אחרי שקם, חזר לביתו והרב פסק לו קצבה.	גמליאלי, שלום בנימין	11591
האב שרצה לשאת את בתו	אלמן מתכנן לשאת את בתו לאשה. הבת בורחת כששטה בים בתוך ארון. דייגים מביאים את הארון לבית המלך. בן המלך מגלה את הבת ומתאהב בה. כשעולה בן המלך למכה זורקות בנות דודו את הארון לאשפה. יהודי עני מציל את הבת. בן המלך חוזר ממכה ונהיה חולה. בהוראת הבת מציג עצמו היהודי כרופא, נותן לבן המלך להריח ממחטה של של הבת והוא מבריא. לבקשת הבת מתגייר בן המלך, הם נישאים ונולדים להם שני בנים. זקן מגלה כי ריחו של הילד מזכיר לו את ריח בתו. אמו של הילד מזמינה את הזקן לביתה, הוא מספר את סיפורו ומתחרט על מעשיו. המשפחה מתאחדת.	גראמה, סעידה	21506
אוויל שמצא אוויל גדול ממנו	שכן חושק באשתו של נגר תמים. בעצת זקנה מתגנב לביתם בתוך ארון ומפתה את אשת הנגר. הנגר מגלה אותם, מאשים עצמו בתמימותו היתרה. נותן לאשתו כסף לכלכלתה ויוצא לחפש תמימים כמותו. מוכן לשלם למי שילמד אותו מה לעשות בליל הכלולות. אדם נכבד משכנע את אשתו ללמד את הנגר. לאחר שלמד דורשים הנכבד ואשתו את שכרם. הנגר מסרב ועוד דורש מהם כסף כדי שלא יפרסם את חרפתם בכל האזור. שילמו לו. הנגר חוזר אל אשתו, שמאהבה עזב אותה, וחי באושר.	גראמה, סעידה	21507
חכמתו של יהודי	ליהודי זוג שכנים ערבים. השכנה מתחלה, שולחת את בעלה להביא לה תרופות ממרחקים ובנתיים היתה מכניסה אל ביתה מאהב. היהודי מגלה זאת לערבי ומכניס אותו בתוך תרמיל לתוך הבית. כשיצאה השכנה לחלוב את הפרות חנק בעלה את המאהב ובעצת היהודי הסתתר בבית הקברות. כשהגיעה האשה עם גופת המאהב הודיע לה "קול ממרום" שאין מקום למאהב, והיא נאלצה לגרור את הגופה אל מרתף ביתה. הפעם חלתה באמת ומתה. הבעל השתחרר מאשתו הבוגדנית ונאלץ לתת ליהודי את שורו, בהתאם להסכם שהיה ביניהם.	גראמה, סעידה	21508
מוות וחיים ביד הלשון	ילד גנב ביצה מחצר השכנים והביאה לאמו. האם שיבחה את מעשיו ועודדה אותו להמשיך. כך עשה עד שנעשה שודד מסוכן. נתפס על ידי חיילי המלך ונדון לתלייה. בקשתו האחרונה: להביא אליו את אמו. כשהגיעה נשך את לשונה עד שנחתכה. האם דיממה ומתה. השודד מסביר למלך כי אלמלא עודדה אותו אמו לגנוב לא היה מגיע לעמוד התלייה. המלך פוסק שהשודד אינו אשם ומשלח אותו לחופשי.	גראמה, סעידה	21509
משפט צדק	חוטב עצים עני רצה לתלות את עצמו ביער. העץ נעקר ובין שורשיו מצא העני זהב. שם את הכד בתרמילו כדי לשוב לביתו. איש לבוש מלכות דורש ממנו את כל כד המטבעות ואינו מסכים להשאיר לו ולו מטבע אחד. כשהאיש מתכופף לקחת את הכד כורת החוטב את ראשו בחרב, כותב פתק בו הוא מודה ברצח, לוקח את הכד וחוזר לביתו. חיילי המלך לוקחים אותו למשפט. המלך דורש לדעת מדוע רצח. מששמע המלך את הסיפור הוא משחרר את החוטב לביתו.	גראמה, סעידה	21510
נקמתו של עלי	בניו של ערבי עני יוצאים בזה אחר זה לעבוד אצל זקן עשיר ואכזר כדי לעזור לאביהם בפרנסה. שני הבנים הגדולים מתים תוך כדי עבודה כי לא עמדו בתנאים שהעמיד הזקן (יקבלו אוכל כאשר הכלב ינבח, ישאירו את כד החלב חתום ואת הפת שלמה). האח הצעיר מגיע אל הזקן, מכה את הכלב כדי שינבח, מנקב את תחתית כד החלב ושותה מלמטה, אוכל את תוך הפת ושומר על השוליים שלמים. הנער ממלא את הוראות הזקן באופן מילולי ושוחט את השור, הצאן והגמלים. כך גורם גם למותם של ילדי הזקן, אשתו ולבסוף של הזקן עצמו. לוקח את אוצרות הזקן וחוזר אל אביו.	גראמה, סעידה	21511
העיוור המדומה	השיאו אשה לעשיר שדאג לכל מחסורה. חיפשה דרך לעוור את בעלה, כדי שתוכל להיות עם מאהבה. פנתה ליהודי וזה יעץ לה להאכיל את בעלה מאכלים (משובחים) ש"יעוורוהו". הודיע לבעל שיעשה עצמו מתעוור. כשהשתכנעה האשה שבעלה עיוור הכניסה לבית את המאהב. הבעל הכה את שניהם. המאהב ברח ואת האשה שלח הבעל לבית הוריה עם מכתב, בתירוץ שאביה חולה. האב, המתגלה כבריא, קרא את המכתב שהיה גט, חקר מה קרה, הרג את הבת הנואפת והשיא את בתו הצעירה לעשיר, לאות תודה על ששמר על כבודו.	גראמה, סעידה	21512
העיוור הנוכל	זוג עני הובילו את מעט החיטה שלהם לשוק למכירה. בדרך פגשו עיוור, ריחמו עליו והרכיבוהו על חמורם. בשוק צעק העיוור שהאנשים מנסים לגזול ממנו וכי החמור והחיטה הם שלו. הכניסו את שלושתם לתאים נפרדים בבית הסוהר, כשבין האסורים הושתלו "מדובבים". הבעל והאשה בכו וסיפרו על צרתם. העיוור התגאה כיצד הונה את הזוג. כעבור שעה קלה שוחררו בני הזוג והעיוור נקנס וגורש.	גראמה, סעידה	21513
עצה טובה	חמות מציקה לכלתה. הבעל רואה בצרת אשתו וחושש לפגוע בכבודה של אמו. הוא מבקש עצה מחבר. בעצת החבר משלח הבעל את אשתו לבית הוריה ומביא הביתה כלה חדשה (החבר המחופש כאשה). ה"כלה" החדשה בזבזנית מאוד והחמות נאלצת לעמול קשה ולשאת כדים רבים של מים מן הבאר. לבסוף מתחננת בפני בנה לשלח את הכלה החדשה ולהחזיר את הכלה הקודמת. הבעל עושה זאת והשלווה שבה אל הבית.	גראמה, סעידה	21514
תפסת מרובה לא תפסת	אורג יהודי חוסך את כספו בכד הטמון באדמה לרגליו. האורג היה מפזם ובמילות השיר אמר היכן הכד. שכן גוי גונב את הכד. היהודי חש בדבר ומתחיל לפזם תוך כדי עבודה: לו השאיר לו הכד במקומו היה הכד מתמלא עד תומו. הגוי תאב הבצע החזיר את הכד למקומו והיהודי פיזם: תפסת מרובה לא תפסת.	גראמה, סעידה	21516
פרשת המלווה והלווה	לווה מעמיד פני מת לפני המלווה. הוא מובא לקבורה בלווי שומרו. בלילה שודדים מחלקים שללם במערה ורוצים לנסות את חרבם על "המת". זנ מזעיק את כל המתים. השודדים בורחים. בלווה והמלווה מחלקים את השלל. איש שלא האמין לשודדים שהמתים קמו, בא לראות מה נעשה והלווה לוקח את כובעו תמורת חובו למלווה.	גרוני, שלום	1933
אישה צריכה שנה לרעות צאן, שנה לטפל בתינוק ושנה לטאטא את השוק	בעל שומע שאישתו נאנחת בשנתה. לפי עצת רופא שם על ליבה חזה עוף מיוחד. הלב מספר: עליה שנה לרעות, שנה לטפל בתינוק, שנה לטאטא את השוק. הדבר נודע לאישה. מצווה על רופא שיקיז לה דם, אבל באופן שיהרגה. הרופא עושה כן, ארון המתים שלה נלקח בסערה למקום אחר, שיירה מוצאת אותה, מרפאים אותה. האישה שריפא אותה צריך לרעות צאן, היא עושה זאת במקומו. נולד תינוק, מטפלת בו. עליו שנה לטאטא את השוק, היא עושה זאת במקומו. האיש רוצה לחתנה עם בנו. בעלה מופיע לחתונה (אסף כל אנשי העיר לחתונה לספר סיפורים). הם שוב יחד.	גרוני, שלום	2379
הזקן ומשה רבנו	המלך מגלה בחלומו שמשרתו הזקן עתיד לשאת את בתו לאשה. בעצת מקורביו, הוא מחליט לשלוח אותו למשה רבנו עם אגרת, מתוך תקווה כי ימות בדרך. המשרת פוגש בדרכו עץ תמר, עץ גפן ושתי בריכות של שלמה המלך. כל אחד מהם מתלונן כי לא ברכו עליו ומבקש מהמשרת להגיד זאת למשה רבנו. בדרכו, פוגש המשרת הזקן את אליהו, המתחזה כמשה רבנו, ומורה לו לחזור באותה הדרך בה הגיע. בדרכו, כפי שציווה עליו אליהו, טובל הזקן בבריכה והופך לצעיר, שותה ממימי הבריכה השניה ומחכים, ונוטל מעלי הגפן ומגרעיני התמר המשמשים אותו כצמחי מרפא, והוא שב לעירו והופך לרופא. לימים, הוא מרפא בעזרתם את המלך החולה, ובתמורה, נישא לבתו. המלך, ששומע מי הוא, יוצא בעצמו לדרך כדי למצוא את הבריכה בה טבל משרתו, אך כשהוא טובל בה הוא הופך לזקן יותר ומת, ומשרתו מתמנה למלך במקומו.	גרידי, רוס (שושנה)	11309
ערמת השועל (הסוחר השועל והתרנגולת)	סוחר הולך עם חמורו הטעון תרנגולות. שועל עושה עצמו מת בדרך חמש פעמים והסוחר אינו מרים אותו. בפעם החמישית מחליט הסוחר לאסוף את יתר ארבעת השועלים. מוריד את התרנגולות ליד "החמישי" ומחפש את היתר רכוב על חמורו. השועל טורף ומסתיר את העופות. הסוחר מחפש לשווא את השועלים המתים ומפסיד גם את העופות.	גרמה, שלום (שלמה)	705
הקבצן בעל התחבולות הרמאי	יחיא, יהודי תימני, ממציא כל מיני דברים כדי לא למות מרעב. מודיע שנולד לו בן, האורחים באים לברית ומביאים אוכל. יחיא מודיע לאורחים שטעה אך האוכל נשאר לו. הוא מרמה אשה ומקבל ממנה עגל. פעם שלישית מוכר לשוטר את כוכב מזלו. המלך מצווה לעצרו ומזמין את הרב לשפוט אותו. הרב אומר שרמאי צריך לצאת מבית הכלא רק מת. יחיא מעמיד פני מת וקופץ מן הקבר בזמן הקבורה. הרב מרחם עליו ומבטיח לו את תמיכת הקהילה.	דאר, שרה	11696
פותר המזלות	אשה משכנעת את בעלה, יהודי תימני בשם חמיד, לפתור מזלות כדי לתמוך במשפחה. הוא לא יודע כיצד פותרים מזלות. למרות זאת הוא מצליח ושמו מתפרסם. כשלאימאם גנבו אוצר הוא מזמין את חמיד ומצווה עליו למצוא את אוצרו, אחרת יאבד את ראשו בעוד 10 ימים. חמיד מבקש מאשתו לקנות 10 תפוחים כדי לספור את ימי חייו שנשארו לו. בינתיים שלח מפקד הגנבים את אחד מחבריו לשמוע דרך חלונו של חמיד כיצד מתקדם החיפוש. לפי דבריו הוא מבין שחמיד רואה אותו ונבהל. הוא חשב שחמיד סופר את הגנבים כאשר הוא סופר את התפוחים. הגנב מגלה לו את מקום האוצר. האוצר חוזר לאימאם אך הוא רוצה לעשות לחמיד עוד ניסיון. חמיד צריך לומר מה יש בצנצנות. בראשונה סוכר, בשניה דבש, השלישית ריקה. חמיד חושב על תהליך חייו ואומר: סוכר, אחר כך דבש ועכשיו כלום.	דאר, שרה	12220
אל תמנה את אוצרך בטרם השגת אותו	לאדם אחד היה חמור חרוץ שהיה כל הונו. יום אחד קרא לאשתו וסיפר לה על תכניותיו לפיתוח משק הבית, לאחר שיתעשר בזכות חמורו. הוא תכנן לבנות לול, וזרק אבן לסמן את המיקום העתידי. תכנן לבנות דיר, וזרק אבן לכיוון. ביקש לסמן את מיקום האורווה וזרק אבן בכל כחו. באותה עת יצא בנם בריצה מן הבית. האבן פגעה בו והרגה אותו.	דהרי, יוסף	22820
החמור שהמליט מטבעות זהב	לאדם אחד היה חמור שהמליט כל חודש מטבע זהב אחד. אדם עשיר קנה ממנו את החמור. הביא אותו לביתו וסיפר על החמור לכל בני ביתו. הבן הבכור ביקש לבדוק כיצד זה קורה, שחט את החמור, חיפש בבטנו ול מצא דבר. כששב העשיר לביתו, ניגש אליו בנו וטען שעשה עסקה רעה, כי אין בבטן החמור מטבעות זהב. האב במקום לכעוס על בנו אמר לו שכל דבר בעתו, ולא ניתן לקרב את הקץ.	דהרי, יוסף	22821
החתולה שן-שי והכלב שן-שה	מדוע חתולים וכלבים תמיד רבים? חתולה הלכה עם חתיכת בשר בין שיניה. כלב ראה אותה ואמר לה שין שה, כלומר שלום. החתולה השיבה לו: שן-שי, כשהבשר עדיין בין שיניה. למחרת הכלב אחז חתיכת בשר בין שיניו. החתולה ברכה אותו והכלב השיב לה: שן-שה, וכשאמר זאת, הבשר נשמט משיניו, והחתולה חטפה אותה. הכלב לא הצליח לתפוס אותה כי היא נמלטה על עץ. ומאז הם שונאים אחד את השני וכל גור כלבים שומע מאמו את הסיפור, וכך עוברת השנאה מדור לדור.	דהרי, יוסף	22822
טבק הנחריים שגרם לרצח	איש אחד ממש תאב לטבק נחיריים. עובר איש עשיר על סוסו ומריח לנגד עיניו. ביקש הלה 3 פעמים אך הרוכב לא רצה לתת לו, אלא הציע לו את גללי סוסו. הלך האיש אחריו, זרק את רומחו, רצח את הרוכב ולקח ממנו את הטבק. מעט הטבק גרם לשתי עבירות ולמותו של איש.	דהרי, סעדיה	5253
מת בגלל "רובע ריאל"	שני שותפים רבים בבית קברות על הפרש קטן בסך רבע ריאל בחשבונם. שודדים, ששדדו את אוצר המלך ועומדים לחלק את שללם באותו בית-קברות, סבורים כי התגלו ובורחים. השותפים מחלקים ביניהם את השלל, אך גם אחרי החלוקה ממשיכים לריב על ההפרש בחשבונם. כשאחד מהם מביים הלוויה מדומה עבורו, דוקרו שותפו (שאינו יודע כי ההלוויה מדומה) במקל, עד שאינו יכול לסבול את הדקירות ומוותר לו.	דהרי, סעדיה	9819
קירנאן ומכירת עראק למוסלמים	בנו של יוסף קירנאן מקבל מאביו כסף כדי לקנות עראק. היות והוציא סכום קטן מהכסף לקניית אוכל לעצמו, לא הספיק הכסף שבידו לתשלום בעבור בקבוק מלא עראק. כדי לנקום בחנווני, המסרב למלא את הבקבוק, נותן הבן למוסלמי, החובב את הטיפה המרה, את טליתו וכיפתו. כך הוא נכנס לחנווני (למוסלמי אסורה שתיית יין) ורק לאחר ששתה כמה כוסות מגלה החנווני את המרמה ומגרש את המוסלמי מחנותו מבלי לבקש תשלום, משום שהוא חושש שיענש על מכירת משקה למוסלמי.	דהרי, סעדיה	9820
רצה שהעייר יהיה שופט	ערבי מקבל מערבי אחר, הרוצה בעייר שלו, את הצעתו לתת לו את העייר ללימוד. בעל העייר נותן ל"מורה" כלכלה עבור תלמידו בזמן הלימודים. כששואל בעל העייר את המורה על התקדמות התלמיד שולחו האחרון לשופט בדמאר. בעל העייר פונה לשופט כאילו הוא העייר שלו. השופט הנעלב מצווה להלקות אותו ולאוסרו.	דהרי, סעדיה	9821
מעשה במקמץ על קמצוץ טבק	מוסלמי רצה קמצוץ טבק להרחה ולא מצא. פרש עשיר וקמצן שעבר לידו ועצר כדי להריח טבק סירב לחלוק עמו את הטבק שלו והעליב אותו. הכפרי התרגז כל כך שהלך לביתו, לקח עמו את הרומח שלו והשליך אותו על הרוכב שסירב לחלוק עמו טבק. אחרי שלקח מעט מן הטבק שהיה לרוכב, הוא כעס עליו והאשים אותו שבגלל קמצנותו הוא הפך לרוצח. הוא חוזר לכפר רכוב על סוסו של המת.	דהרי, סעדיה	14202
הצלת נפש	יהודי מסתתר במערה בשעת גשם. נכנסו אחים שהאשימו את אחותם בכך שאבדה בתוליה ורוצים להורגה. היהודי עושה את עצמו כשד. בורחים האחים והבחורה ניצלה על ידו.	דחבוש, שושנה	214
לפני מלוך המלך	שודד מוריד מאיש את משאו (חוטי אריגה) ומעמיסו על עצמו. אך המשא כבד עד כדי כך שהאיש יכול להוליך את השודד לאן שהוא רוצה. הוא מוליכו אל כפרו ומחזיר לעצמו את סחורתו.	דחבוש, שושנה	226
נקמת החלש	מולה מעליב יהודי בחגיגת הכפר. היהודי מתנקם בזה שהוא מלכלך את המולה בשעה שהלה ישן. הלה נאלץ לברוח באישון הלילה מן המקום.	דחבוש, שושנה	349
פגישה עם שד בדמות עז	המסגרת: יהודים חוזרים הביתה בין השמשות. הם מפחדים משדים ומספרים סיפור: אחד פגש בלילית בדמות חמור. הוא רכב עליה והיא ברחה ממנו. הופיעה הלילית בדמות עז ורק אומץ ליבו הציל אותו ממנה היא השתינה עליו. (הפתגם: רכיבה תחת רכיבה והשתן רווח נקי). המשך המסגרת: רואים היהודים עז ומפחדים שזו לילית. מתנפלים עליה בסכינים. באותו רגע בא רועה ובורח מפניהם ביחד עם העז כי מאמין שהם שדים.	דחבוש, שושנה	1911
ובאבוד רשעים – רינה	שיח' מוסלמי, צורר ישראל, חשש שמא מנסים היהודים בתפילותיהם בשעת הלוויה לשכנע עת הקב"ה לתת להם מקום בגן עדן. הזמין אליו יהודי עני שיגלה לו תוכן תפילתם. פנה תחילה באיומים, אחר כך בשידולים ולבסוף הציע מתת כסף. היהודי נאות, דרש כסף והבטחה בשבועה כי השיח' לא יגלה את הסוד. היהודי אשר הכיר את אמונת המוסלמים, סיפר כי ישנה פרצה, חלון בקיר, המפריד בין הגהנום לגן העדן. בשעת הלוויה משננים היהודים לנפטר "חלון, חלון, זכור את החלון", כדי שיזכר מהיכן להתנגנב לגן העדן. השיח' הצורר מאבד את עצמו לדעת לגלות דבר הפרצה לנביא מוחמד, שומר שערי גן העדן.	דחבוש, שושנה	3373
בטיטה ובאט	מעשים טיפשיים של בעל ואישה כסילים. 1. בוחרים בקנייתם בעז זקנה וכחושה במקום כבש טוב, כי חושבים שהעז שווה יותר מאשר הכבש. 2. מכניסים את העז לתנור עם קרביה. 3. מודיעים לכל אלה שפוגשים ברחוב, שהשאירו בעזבם את ביתם את המפתח במקום מסוים ומזהירים אותם פן יגנבו את העז מהתנור. 4. חושבים שהזבובים, שהתאספו על עצמות העז שבשרה נאכל ע"י אנשים שניצלו את הודעת הזוג ברחוב , זללו את העז. 5. הבעל פוצע את אשתו בניסיון להרוג על מצחה זבוב גדול, שחושב אותו למצביא הזבובים. 6. חושבים שהשדיים המתפתחים על חזה בתם המתבגרת, הם קרניים. 7. נותנים את בתם ל"טיפול" לבן אדם בכדי לרפאתה ממחלתה. 8. האישה חושבת ששמלה המרשרשת הרבה, היא שמלה חגיגית ולובשת לביקור בתה שמלה עשויה נייר. 9. הזוג מנסה לטגן תרנגולת בעזרת קרני הירח. 10. לוקחים אתם תנור אפיה עם תוכנו מפני שלא מצליחים להוציא את תוכנו המהווה מתנה לבתם. 11. מכסים פרחי בר בניר על מנת להגן עליהם מפני הגשם והקור. 12. הבת פוגשת את הוריה מלבישה אותם בבגדים ממש, נותנת להם מתנה, שיעשו כאילו הם מביאים לה. 13. כשההורים מתארחים אצל בתם נולד לה בן, ולשכנתה תאומים, אמה מקנאת בשכנה וחוצה את הבן כדי שיהיו שניים. הבת מגרשת את הוריה.	דחבוש, שושנה	5447
חנינת אללה (חנונת אל)	1. עושה בובות חרס תולה את מתנת בובה לילדה בתנאי שהילדה תהרוג את אמה ותשפיע על אביה שיתחתן איתה. הילדה הולכת אחרי עצות עושה הבובות, הורגת את אמה במחט שהיא תוקעת בראשה ומראה לאביה שהיא כבר גדולה ולכן הוא יכול לשאת את עושה הבובות לאישה כשמגיעה לכל תכשיטי אמה בעזרת סירי הבישול שהיא שמה אחד על השני. 2. אחרי החתונה שוחט אבי הילדה פרה שחורה ירושת הילדה מאמה. היות ואשתו טוענת שהיא זקוקה לכבד הפרה לריפוי מחלה מבוימת. הילדה מתלוננת על מות הפרה מעל קבר אמה. קול האם מייעץ לה לקבור את כל שיירי הפרה במקום אחד. 3. האם החורגת מטילה על הילדה שורה של עבודות קשות. העבודות מתבצעות באופן מאגי אחרי שהילדה התנהגה באופן מסוים לפי עצת אמה. באותה הדרך נהפך אוכל רעוע לאוכל טוב. כשאם החורגת מטילה אחת העבודות על בתה האמיתית מפנה אותה הילדה לחמור שחור על מנת שיעזור לה. החמור בועט בה במקום לתת לה עזרה. 4. משפחת האם החורגת מבקרת בנשף ריקודים של המלך ומשאירה את הילדה להפרדת הגרעינים השונים שהאם החורגת ערבבה אותם. אם הילדה מפרידה אותם עבורה. לפי עצת האם מוציאה הילדה את שיירי הפרה שקברה והחלקים השונים נהפכים לתלבושת יפה ולתכשיטים. לבושה תלבושת פאר הולכת הילדה גם היא לנשף מבלי שיכירו אותה. כשהילדה בורחת לפני גמר הנשף היא מאבדת אחת מנעליה. בן המלך שהתאהב בנערה מצווה לחפש את בעלת הנעל. היות והנעל מתאימה רק לנערה מכריזים על חתונה בינה ובין בן המלך. 5. בליל החתונה מחליפה האם החורגת את הכלה עם בתה, אבל הילדה משדלת את הבת שבאה למטבח בו היא עובדת בכדי לזלול ממתקים, להחליף אתה את הבגדים ומספיקה להגיעה לטקס. 6. בן המלח מתחתן גם עם בת האם החורגת. בזמן העדרו יולדות שתיהן: הילדה תאומים והבת רק ילד אחד. על מנת שלבתה גם יהיו תאומים חותכת האם החורגת את נכדה לשניים. 7. לקראת שובו של בעלה משפצת הילדה את ביתה, שוב היא מייעצת למרוח את הבית בחלווה. בן המלך מתגלש כמה פעמים בבית המרוח. כשהבת מגישה לו מרק עשוי ראש חתול הוא מגרש אותה ושולח את הודעת הגרוש על צעיפה מבלי שהאישה מרגישה בזה. בן המלך שולח אותה בתירוץ לאמה. שם מגלים את הפתקה והיא כבר לא יכולה לחזור לבעלה.	דחבוש, שושנה	5448
יתומים	1. אישה דורשת מבעלה לגרש את הילדים, בת ובן צעיר, מאשתו הראשונה. בתירוץ שעליו לסדר את צרכיו משאיר אותם האב לבדם ביער. אם הילדים מופיעה לפניהם בצורת פרח ומבטיחה להם להגן עליהם מפני חיות היער. 2. הנער שותה מבריכה, למרות שקול מראש ההר מזהיר שמי הבריכה הם מסוכנים. מלך שמקבל את הילדים מסיר מראש הנער את הקרניים שצמחו לו אחרי ששתה מהבריכה. 3. הבת טוענת לפני המלך שכשתבכה ירד גשם. כשתצחק יברק ברק, כשתרקוד יחוגו יונים סביבה וכשתסתרק תיפולנה מרגליות משערותיה. המלך מתחתן איתה. בלילה החתונה, במקווה, תוקעת בת דודו של המלך מחט בתוך ראש הכלה שנהפכת ליונה ובורחת. היריבה תופסת את מקומה. המלך סוגר את אח הכלה, שהוא מאשימו כשותף לבריחתה, באורווה. 4. היונה מבשרת לחורשי המלך כמה פעמים גשם. המלך יוצא עם החורשים בכדי לבדוק את אמיתות סיפוריהם. בשדה הוא תופס את היונה ומלטף את ראשה. המחט יוצא והיונה נהפכת שוב לאישה. 5. בזמן הריונה נופלת האישה עקב חיפושיה אחרי מים בתוך באר הבית. שם היא יולדת בן. אחיה שהמלך ציווה עליו לחפשה, מוצא אותה ומוציאה מהבאר.	דחבוש, שושנה	5449
מעשה נורא בזהרה ואליהו הנביא זכור לטוב	בטענת שוא, שעליה ללכת אתו לחטוב עצים לחמין של שבת, מצליח איש, לשדל את בתו החורגת ללוות אותו למקום מבודד. שם הוא מנסה לשכב אתה. היא מתנגדת והוא קוטע יד ורגל ממנה ומשאיר אותה לגורלה. הנערה מגיעה לצורף יהודי המטפל בה, מסדר לה אברים מכסף ומתחתן אתה. לקראת לדתה מעבירה בעלה לחמתה לשם טיפול. החמה ששונאת את הנערה כי לא סולחת לבנה שלקח בעלת מום לאשה ולוקחת ממנה את האיברים המלאכותיים. הנערה בורחת כשהתינוק קשור לגופה. בדרך מופיע לה בחלום אליהו הנביא ומבטיח לה, שאם תהפוך נוזל שהוא מוסר לה, על גופה ותטבול בבריכה הקרובה 7 פעמים, יצמחו אבריה מחדש. הבטחותיו מתגשמות. אליהו הנביא מל את הילד (דבר שהחמה הזניחה בכוונה), מוסר לה הרבה כסף ומיעץ לה לקנות ממנו בית מסוים שאף אחד אינו רוצה לרכשו. לפי עצת הנביא שמה הנערה חבית מלאה מים לפני פתח הבית. בלילה הראשון מנסה נחש לפרוץ את דלת הבית. כשלא מצליח שותה את כל המים אשר בחבית אבל מחזירם בהכאו לתוכה. כשבלילה השני שוב לא מצליח במשימתו, שותה הנחש את המים המורעלים על ידו ומת. הבת מבשלת את בשרו ומוציאה שבע מרגליות מבטנו. כשהיא שמה אחת מהן מתחת ללשונה, היא מגלה אוצר גדול מתחת לביתה. עם העושר עשתה הנערה חסד בין העניים, היא מטפלת בהם ושופטת את המחלוקות ביניהם. גם קרוביה, מופיעי לפניה והיא שופטת אותם על הריב שפרץ ביניהם אודותיהם. אחרי המשפט מתים אביה וחמותה מות פתאומי אבל טבעי.	דחבוש, שושנה	5450
סלימאן ובאנה	1. לזוג בן ובת. האם מכה את הבת עד מוות. היא קוברת אותה על יד המכתש בחצר הבית. הבן מוציאה מהקבר ומחייה אותה בעזרת צמח שמביא מהשדה. 2. בתרוץ להביא לחתן שמצא, כביכול, עבורה, מביא האב את בתו ליער על מנת לשכב אתה. לפי בקשת הנערה נסדק הסלע והיא נעלמת בתוכו. 3. העז השייכת לבת, עליה שומר אחיה באופן מיוחד, אוכלת מפירות הצמח שגדל על הסלע. הבת מגלה לאחיה את מקום מסתורה. האח מבקש ממנה לצאת מהסלע, היא דורשת כתנאי לצאתה את כבדו של אביה. 4. האח מהסס למלא את דרישת אחותו ומביא לה כבד של עז. היא מגלה את התרמית ולא יוצאת מהאבן עד שמגיש לה את כבד האב. 5. האח מזהיר את אחותו פן תרים את גרעיני הדורה הנשפכים בעת כתשם. כשעוברת על מצוות אחיה, כאשר פעם נפלו לה כל הגרעינים, חודרות עצמות אביה לתוך אצבעותיה והיא מתה. האח שם אותה בתוך ארגז עץ ולוקח אותו עמו. 6. האח משאיר את הארגז אצל בן סולטאן. אשת בן הסולטאן טובלת את אצבעותיה של המתה בלבן ומלקקת אותן. עצמות האב שהיו תקועות בהן יוצאות, הבת חוזרת לחיים ואשת הסולטאן מתה. בן הסולטאן מתחתן עם הבת שקמה לתחייה.	דחבוש, שושנה	5451
עוף העושר	בן אדם מקבל משד שני כדורים עבור אשתו העקרה. עליה לבלעם על מנת להתעבר. הבעל בולע בטעות את אחד הכדורים וכתוצאה מכך מטיל ביצה אותה הוא משאיר בשדה. עוף האושר לוקח את הביצה, דוגר עליה ומטפל בילדה היוצאת ממנה. כל פעם שהציפור מגיעה לרגלי הצוק בו נמצאת הנערה היא מבקשת ממנה לשלשל למטה את שערותיה הארוכות ובעזרתן היא עולה אליה למעלה. נסיך מוצא אחת משערותיה של הנערה ומתאהב בה. בהעדר הציפור הוא מצווה לחצוב מדרגות בצוק. בשובה הורסת הציפור את העבודה בטרם הספיקו לסיימה. בניסיון השני מצליח הנסיך להגיע אל הנערה. היא מסכימה להתחתן איתו בתנאי שלא יטיל עליה עבודות קשות. הציפור מתה מצער על אבידת בתה החורגת. בזמן העבודה שחמותה מטילה עליה, בהעדרו של הנסיך, ממיתה הנסיכה נחש שחור שעמד להרוג נחש לבן. כגמול בונה לה הנחש הלבן, שהפך לבחור צעיר, ארמון ליד ארמון בעלה והיא מסתתרת בתוכו. חותנתה, שאינה מוצאת אותה, מכניסה את אחותו של הנסיך לחדרה במקומה, מבלי שהוא ירגיש בכך. הנערה רומזת לבעלה על מקום מסתורה כשהיא מעבירה את מי הביוב של מטבחה ליד קיר ארמונו של הנסיך. הנסיך שולח שני שליחים לנערה, בזה אחרי זה, על מנת לברר את סיבת הרטיבות בקיר ארמונו. לשליח הראשון מקצצת הנסיכה את לשונו והוא לא יכול לדווח לנסיך. השליח השני רושם את דברי הנסיכה והם מגיעים לנסיך. הזוג מתאחד שוב ואם הנסיך ובתה נענשות.	דחבוש, שושנה	5452
עלי בן האמה	למלך שני בנים מגבירתו ובן שלישי שנולד מאמתו. הבנים מקבלים כסף וסוסים כדי להוכיח את עצמם אם הם ראויים להתחתן עם בת דודתם. הם מגיעים בזה אחר זה לאשה המציעה להם להכפיל את הרכוש שבידיהם אם יצליחו לשתות מכד המוגש להם על ידי בתה היפהפיה מבלי לשברו. במקרה של כשלון עליהם למסור לה את כל הרכוש אשר בידיהם. בו בזמן ששני בני הגבירה נכשלים, בן האמה מצליח. בן האמה מצליח, תחת אותם תנאים, לסייד את מטבח האשה בזמן המוקצב לו, כשסותם את אזניו ומסב את תשומת לבו מפיתויי האהבה של הבת ואף מתיז עליה צבע. כשקושר את עצמו בחבלים כדי למלא את תנאי האשה לישון עם בתה מבלי לנגוע בה, מחזירה האשה את כבליו והוא מפר את ההסכם. השופט לפניו הוא נתבע מזכה אותו היות והאשה, כפי שהבין מהמשלים בהם משתמשים שני הצדדים שלפניו, היתה היא הגורם להפרת ההסכם. כשהאשה רוצה להמית את בן האמה ומביאה אותו סמוך לפיתחו המוסווה של הבאר, דוחף בן האמה, שהבת גילתה לו את תוכניתה של אמה, את האשה לתוך הבאר והיא ומתה. בהמשך מסעו מואשם בן האמה, מבלי סיבה, על ידי עיוור שהוא אשם במומו, ועל ידי אשה שהוא נטש אותה ואת ילדיה. הוא נחלץ מתשלום פיצויים. נושא את בת הזקנה. בדרך לבית אביו משחרר בן האמה את שני אחיו. הם מקנאים בו ומשליכים אותו לבאר. הוא נמשה ממנו על ידי עובר אורח. בהגיעו הביתה הוא זוכה בבת דודתו ויורש את כיסא אביו.	דחבוש, שושנה	5453
עלי בן הציד	למרות בקשתו של האב שלא לגלות לבנו את מקצועו, אחרי מותו מגלה הבן שאביו היה צייד והופך לצייד בעצמו. הוא צד עוף מיוחד ושומר המלך מגלה לו שמדובר בעוף האושר (טאיר אסעד) ושיוכל להתעשר אם ימכור אותו למלך. המלך קונה את העוף אבל הצייד מתחמק מהשומר ולא נותן לו את המתנה שהבטיח תמורת עזרתו. כנקמה, מייעץ השומר למלך לדרוש מהצייד להביא לו את בת זוגו של הציפור, והצייד מצליח. אחר כך, דורש המלך ,בעצת השומר, כלוב מיוחד, והצייד עושה זאת בעזרת שד. לבסוף, מבקש המלך את בת צין א צין, והצייד שפוגש בדרך אחים הרבים על ירושה מיוחדת, גונב מהם את החפצים הפלאיים ובעזרתם (מרבד מעופף, כובע מעלים, אלת פלא ושולחן מתמלא) מגיע אליה וחוזר עימה לארמון. שם הוא לוקח את המלך על המרבד וזורקו הימה ומכתיר עצמו למלך. אחרי זמן קצר הוא מדכא מרידה בעזרת אלת הפלא ומבסס את מלכותו.	דחבוש, שושנה	5454
צבי הטירות וצבי המדבריות	שני בנים הנולדים לשתי נשותיו של אב אחד נקראים צבי הטירות וצבי המדבריות. דמיונם הרב לא מאפשר לאמהות לזהות אותם, ואחרי מות האחת, מעמידה האחרת את הבנים במבחן ומתפשטת. הבן שלא התבייש לראותה עירומה הוא בנה. היא מפרידה בין האחים ומנסה להרעיל את בנה החורג, צבי הטירות. אחרי שזה מגלה שניסתה להרעילו, הוא משאיר ביד אחיו צמח שיבשר כאשר יבול את מותו, ויוצא לדרך. הוא פוגש נערה המזהירה אותו מארמונו של אל עפרות אסלימאני, שם הוא מוסר את סוסו לזקנה ונכנס ומוצא בארמון שבע נערות שרות ומנגנות. הוא שר איתן אך לא מצליח להתאים את שירתו לקצב שלהן, והן הורגות אותו. האח השני מגלה זאת באמצעות הצמח המיוחד, ומגיע בעצמו לארמון כדי להציל את אחיו. הוא מצליח להמית את עפרות בעזרת עצתה של הנערה ומשחרר את כל הנשים והחיות הכלואים בארמון. הנערות מביאות לבקשתו תרופה המחיה את אחיו, והארמון כולו ושני האחים בתוכו מועבר על ידי השדים למדינה של שני האחים.	דחבוש, שושנה	5455
הקופה	שתי אחיות מבקשות פרי בטן במערת המשאלות וזוכות לבנות, לפי בקשתן. הבת הראשונה יפיפיה כירח אך לא מוכשרת לעבודה כלל, והבת השניה מכוערת כקופה אך מוכשרת לכל עבודה ובעלת תושיה. אחרי מות הוריהן במגיפה, מטפלת הבת המכוערת ביפה ומכלכלת את שתיהן בעזרת השלל שהיא גונבת מארמון המלך. בן מלך מוצא את השערה של הבת היפה בנהר ומחליט לשאתה. אך הוא נתקף חרטה כי אין לה משפחה. הבת המכוערת מאתרת בדרכה משפחה עשירה ומתחזה לבעל הבית החולה,כדי לספר למשפחה על בנותיו בסתר, ולצוות עליהם להשתתף בחתונתה של הבת היפה ולהביא עימם מתנות. אחרי נישואי הבת היפה, מוצאת לעצמה הבת המכוערת בעל עשיר שאשתו גוססת, והיא קושרת את לשונה כדי שדבריה לא יהיו ברורים, והיא תוכל לצוות על הבעל בשמה לשאת את הבת המכוערת.	דחבוש, שושנה	5456
קם הצדק קם הצדק	סוחר ערבי הורג בלי עדים את שותפו היהודי על מנת להתעשר מרכושו. לפי בקשתו האחרונה של הקורבן, מוסר הרוצח לאשת שותפו ההרה חרס ובו חרוט כי על האישה לקרוא לבן שיוולד "קם הצדק", ואם תוולד בת, "מת הצדק". האישה יולדת תאומים, בן ובת, וקוראת להם כפי שהתבקשה. אחרי שהילדים גדלו קצת, שומע המלך על שמותיהם, והבן מספר לו כיצד מת אביו. הוא מעסיק את הערבי ומצווה על הבן לתעד את כל השיחות שלו עימו, עד שיודה ברצח. יום אחד הערבי אכן מתוודה ונתפס, והמלך שופט אותו למוות.	דחבוש, שושנה	5457
שבעת השודדים	שבע בנות מבודדות על ידי אביהן בבית בצאתו למסע. מוזהרות לשמור על תומתן. שש אינן עומדות בכך. מתעברות ויולדות שישה בנים לשישה שודדים שנכנסו לביתן, בהתחפשם לנשים שבאו להפיג את בדידותן. השודדים ושש הבנות שנישאו להם לאחר שהאב חזר, מעוניינים בבת השביעית המצליחה להימלט על סוס לחצר ארמון המלך והופכת מלכה. בעצת זקנה ערומה נכנסים השודדים לתוך הארמון, מוסווים בשישה שקי צימוקים. תופסים את המלכה תוך איום לשרפה. לילית מצילה את המלכה בעזרת קופסה המשמיעה קול נפץ עז ומזעיקה מצילים.	דחבוש, שושנה	5458
הבט אל האלוהים	בדווי בא לעיר, לשוק, למכור את סחורתו. במקום "מתביית" עליו אדם מקומי וטוען שהוא זקוק לו לצרכי הגנה. בהתחלה מקבלו הבדווי באי רצון, אולם לבסוף הוא משלים עם עוזרו. לאחר יום סופר הבדווי את פדיונו והמקומי עומד מן הצד ומחכה שהבדווי ישלם לו שכר. הבדווי סופר את כספו 3 פעמים ומוצא כי חסר לו מטבע של ריאל אחד. מיד הוא מאשים את המקומי כי גנב. מתעורר ויכוח ואנשי המקום חשים לראות את המחזה. הבדווי מציע למקומי כי ישבע, אבל בצורה מיוחדת: ישא את ראשו ופניו כלפי שמיים. המקומי עושה כן ומתוך מצנפתו נופל הריאל החסר.	דחבוש, שושנה	11595
כשהשמים המטירו כותח	ילד קטן מוצא חרדון ועוקב אחרי. משמגיע החרדון לעץ, מוצא הילד אוצר בנקרה של גזעי העץ. אמו של הילד לוקחת במרמה את האוצר, מאחר שהילד חושב שהאוצר שייך לחרדון. האם מבשלת כותח (מן חלב חמוץ), שמה אותו על הגג כך שיטפטף על הילד. הילד מלקק את הכותח. לאחר מכן הילד מצהיר בפני כל אחד כי נמצא אצלם אוצר. כשושאלים אותו מתי, עונה הילד ביום שירד גשם של כותח. כמובן שאף אחד לא האמין לו, וזאת בדיוק היתה כוונתה של האם.	דחבוש, שושנה	11596
מתעלולי בנואס ובאכבאש	בנואס ובאכבאש הם שני נוכלים המסדרים את העולם המטופש, כמו לקחת במרמה שור שאינו שלהם, כשהם אומרים לבעל השור שהמלך עושה מעור הקרקפת שמן, דבר שלא היה ולא נברא, או שהם "זורעים" באדמה חלקי בעלי חיים ומוכרים את חלקיהם כמו שמוכרים זרעים המסוגלים לנבוט כבעלי חיים. או מצמיחים עצים וחפצים של כסף וזהב, ומוכרים את העץ כמסוגל לגדל את כל החפצים הללו. פעם עזר בנואס לבאכבאש לכבוש נסיכה (בעזרת תעלול כאילו אשתו צריכה ללדת, והיות ולא היו נשים במקום, היא נשלחה לעזור). גם באכבאש עזר לבנואס לישון לצד נסיכה (שניהם התחפשו לרוכלים, רכשו את ידידות הנסיכה ושפחתה, וכך, ביום גשם, הכניסה אותם הנסיכה לחדרה ועל מנת להשתיקם עוד שילמה להם). שני הידידים שמעו ליד מערה שני שדים משוחחים. שד אחד אמר כי יבש נחל ליד עיר והעיר גוועה בצמא. על מנת להחזיר את המים צריך כמה ענפים מן העץ. שד שני הכה בשגעון בת של סולטן. על מנת לרפא אותה צריך גם כן את ענפי עץ המערה. 2 הידידים שמעו את הדברים ומיהרו לקטוף מן העץ. הם מגיעים לעיר ובעזרת העלים משיבים את המים. המלך, כמובטח, נותן להם חצי המלכות. הם מגיעים לבת המלך החולה, משקים אותה מן העלים היא מבריאה. המלך נותן להם מחצית המלכות וגם את בתו. מאז שהתעשרו החליפו שמותיהם והיו לאזרחים הגונים.	דחבוש, שושנה	11597
מעשה במלך וחוטב עצים זקן	ביום חג שואל מלך חוטב עצים זקן ארבע שאלות אניגמטיות ומקבל תשובות מתאימות: א. אפילו? (אתה זקן ובכל זאת עובד אפילו בחג?) אם היה - לא היה (אם היה לי כסף לא הייתי עובד). ב. איך השניים? (הרגליים) - השלישי (מקל הליכה) ביניהם. ג. איך החברים (השיניים) - החבילה נתפרדה (רוב השיניים כבר אינן). ד. איך האחים (העיניים) - הרחוק - קרוב (הראיה טובה רק למרחקים). המלך מייעץ לחוטב העצים לא למכור בזול, הזקן עונה שעל המלך לא ללמד פיקח. המלך נותן למשנהו למצוא את פירוש המילים בינו ובין החוטב. אם לא יצליח דמו בראשו. בלית ברירה פונה המשנה לחוטב המוסר לו את פירוש השאלות והתשובות רק אחרי שהמשנה מסר לו ארגז גדול מלא אבנים טובות. חוטב העצים מוכיח בזה שהמלך לא צריך היה ללמדו למכור את ידיעותיו רק במחיר הוגן.	דמתי, נסים	10300
הילד היהודי והכומר	כומר שונא יהודים כועס על המלך שעומד לימינם. הוא מחליט להתנצח עמהם בענייני דת, ומבקש מהמלך שאם ינצח יותר לו לעשות ביהודים ככל העולה על רוחו. המלך מזמין ילד יהודי להתנצחות. הילד משיב על שאלות הכומר הנוגעות ברובן למנהגי היהודים (לצאת מבית הכנסת בשמחה, להשיא בנות בעודן קטינות, לחלוק כבוד למלך ומדוע נובחים הכלבים עליהם), ומקבל בתמורה מהמלך דינר זהב אך מסרב לקחת אותו. לשאלת הכומר, מדוע הוא לא מקבל את מתנת המלך, עונה הילד, כי אימו לא תאמין לו שקיבל מהמלך דינר אחד ותחשוב שהוא גנב אותו, המלך צוחק ומחליט לתת לו הרבה דינרים.	דמתי, נסים	11310
הצייד והתוכי	תוכי מבטיח לצייד שתפס אותו 3 עצות בתמורה לשחרורו, והעצות הן, לא להתחרט לאחר המעשה, לא להאמין בבלתי אפשרי, לא לעלות היכן שאי אפשר לעלות. אחרי ששוחרר, עף התוכי לעץ, ואומר לצייד כי בבטנו יש אבן יקרה שיכלה להעשיר אותו. הצייד מנסה מיד לתופסו אך נכשל בניסיונו לטפס על העץ ושובר את רגלו. התוכי מוכיח אותו על כך שלא קיבל את עצותיו.	דמתי, נסים	11311
שלוש חכמות	המלך אסף לארמונו תינוק שמצא במדבר וגידל אותו. האסופי הפיקח ששמו היה חנון יצא עם המלך לצייד, ואחרי שהמלך מת, הוא הואשם כי לא השגיח עליו כראוי וגורש על ידי הנסיך מהארמון. בדרכו, קנה מזקן שפגש שלוש חוכמות: להסתפק במועט, לא לבגוד במי שנתן בו אמון, ולא להחמיץ שעת שמחה. במעט הכסף שנותר לו הפך לכותב בקשות בשער המלך, וכיוון שהסתפק במועט גילה אותו המלך ולקח אותו כסופר לארמונו. יום אחד ראה את עבד המלך נואף עם הפילגש וזו, שפחדה להיתפס, האשימה אותו, את חנון, בניאוף. המלך הכועס שלח בידיו אגרת והורה לנמען להוציאו להורג ולשלוח לו את ראשו. בדרך, התעכב כעצת הזקן בשמחת חתונה, ובמקומו, נשלח העבד הנואף שהיה שם גם כן לשאת את האגרת. ראש העבד נכרת וכאשר ראה זאת המלך הבין כי יד אלוהים בדבר, והזמין את חנון למסור לו דין וחשבון על קורותיו ודן את הפילגש למוות.	דמתי, נסים	11312
אלוף כזבי בעיר הכזבנים	מלך חומד לעצמו כושית שראה בגן. כעבור 9 חודשים היא יולדת בן. יחד עמה יולדות שתי נשותיו של המלך, בדיוק כפי שניבא מגיד העתידות. בן הכושית לומד יחד עם בני המלך אך בני המלך לועגים לו. בן הכושית מכה את בני המלך. כשנודע למלך מי הוא הוא מגרשו. שני בני המלך נשלחים לדרך על ידי אביהם, בציידו אותם בזהב וממון. הם מגיעים לעיר בה מתחרה בן המלך בכל הבא לעיר בסיפורי כזבים. הם מנסים כוחם ומפסידים את כל ממונם. בן הכושית מגיע גם כן לאותה עיר. הוא מתנה את השתתפותו בתחרות בכך שאם ינצח תינתן לו הממלכה. בן המלך, בהיותו בטוח בעצמו, מסכים מיד. בן המלך מספר כיצד הוא ואביו הלכו בדרך, אביו רכב על נאקה כאשר לפתע הופיע עוף ענק, חטף את הנאקה יחד עם האב ונעלם. לפתע הנאקה החלה להשתין, הוא תפס בזרם ולא הניח מידו עד שהנאקה ואביו נחתו בשלום על פני האדמה. סיפורו של בן הכושית: אביו היה חולה ואמו שלחה אותו להביא חומרים להבראת האב. הוא הוציא את העייר מהאתון ההרה וטס איתו להביא את המבוקש. הוא ראה על חוף הים קישוא גדול מאוד ותחב אותו לפי הטבעת של העייר. לאחר מכן, בגלל חוסר יכולתו לבחור את החומרים, הוא מביא את כל בצרה על גב העייר. לאב הוטב והוא רוצה בקישוא מטוגן. נזכר היכן תחב את הקישוא, אך העייר כבר דאג לשתול את הקישוא באדמה ולהצמיח עץ. הוא קוטף קישוא גדול ורוצה לחתוך אותו על מנת לטגנו. הסכין נאבד בתוך הקישוא והוא נאלץ לחפשו בתוכו. הוא מתפרנס בתוך הקישוא שישה חודשים כטבח. בעל הבית נותן לו לחתוך דג וכך הוא מוצא בחזרה את הסכין. אז הוא שב הביתה ומוצא שהכל במחבת עלול להישרף. הוא מטגן את הדלעת, מגיש אותה לאביו וזה מבריא. סיפורו של בן הכושית הוא שזכה בתחרות והוא הזוכה בכתר.	דמתי, נסים	11599
אשה במאה פרות	איכר עשיר משיא את בתו תמורת מאתיים פרות, כל רכושו של החתן. האשה ובעלה מתפרנסים בדוחק רב. בחור אחד רואה את האשה דרך החלון ומתאהב בה. הוא מתוודע אליה בעת העדרו של הבעל וקובע עמה פגישה. אבי האשה מגיע לביקור ולבת אין כסף כדי לקנות מצרכי אוכל. היא מבקשת מאותו בחור לקנות בשר, ותמורתו מבטיחה להתפנות כדי להיות עמו ביחידות. הבעל מגיע ומוצא את חמיו והם משוחחים. האשה מגישה בשר והבעל מתפלא מהיכן השיגה זאת. בינתיים מציץ המאהב בדלת והבעל, בלא חשדות מיוחדים, אומר לו להיכנס. האשה מגישה את הבשר ומפטירה "קחו שוטים ויערב לכם!". לשאלתם של שלושת הגברים היא משיבה כי אביה שוטה משום שמסר חפץ יקר מאוד (היא עצמה) במחיר זול מאוד (200 פרות). הבעל שוטנה משום שהתעקש להשיג אותה, דווקא, למרות שלא היה לו כסף לשלם, ולנוכח העובדה שיש עוד נערות יפות. המאהב שוטה משום שנתן נתח בשר והוא מבקש דבר שבעלה קנה במאתיים פרות.	דמתי, נסים	11600
אב ובנו ואשה בין שניהם	בן מחזר אחרי אלמנה המבוגרת ממנו בשנים רבות. היא מסרבת להינשא לו ומסתבר שהיא עומדת להינשא לאביו. האב מבטל את הנישואין למען בנו. האלמנה עושה עצמה חולה, נאנחת ומתלוננת על כאבים, זאת כדי להסיר מעליה את אהבת הבן. היא מצליחה. הוא מתאהב בבתה בת ה-17. האב בא אל האלמנה כדי לבקש את בתה לבנו והיא מסכימה בתנאי שהוא, האב, ישאה אותה לאשה. וכך היה.	דמתי, נסים	14640
היזהר מן הצנועים והצנועות	אשה נשואה לגבר מבוגר לא הצליחה ללדת ממנו ילדים. היא פיתתה את שכנם, רווק צעיר שמעולם לא ראה אותה בשל צניעותה. הם מתנים אהבים והיא הרה. הבעל מזמין את השכן הצעיר לברית המילה של בנו, לאחר שהטיפולים שעברה אשתו הצליחו. בחגיגה מזהה הבחור את אשת השכן.	דמתי, נסים	14641
העשיר הקמצן וגיסו של אלוהים	עני מתערב עם חבריו שיצליח להוציא מידיו של עשיר קמצן ארוחה, ואם כך יקרה יזכה בעשר רופיות מידי חבריו. עטוף בגדים לבנים הוא מעיר את העשיר בלילה ומציג את עצמו כגיסו של אלוהים. אשת העשיר מגישה לו ארוחה גדולה . לאחר ברכת המזון הוא מסיר את הטלית והעשיר מזהה אותו. העני אומר כי אחותה של אשתו נלקחה בצעירותה על ידי אלוהים (מתה) וכך הוא נעשה לגיסו. הוא מודה על הארוחה ועל שבזכות העשיר זכה בעשר רופיות.	דמתי, נסים	14643
קבורת חמור	יהודי קבר את חמורו. בדווים חשבו את הקבר לקברו של קדוש ובנו מסגד. חזר היהודי לאותו המקום וצחר מהם. קאדי פתח את הקבר ומצא בו את שלד החמור.	דן, יחיאל	2087
עונש ליהודי שמכר שיכר לגוי	יהודי עושה ערק-חג'שותה אצלו. יהודים אחרים מזהירים אותו לא לעשות כן. הוא בכל זאת ממשיך, עד שהחאג' פעם משתכר ומכה אותו מאוד.	דן, יחיאל	2475
מגיד עתידות מצליח	עני אומר שהוא מגיד עתידות: 1. לפלאח ניתן לשתות כוס דבש כדי שימצא חמורו האבוד. מוצאו במקום בית שימוש שהדבש המריצו לשם. 2. לצורף שאיבד פנינת המלך ניתן לשתות כוס דבש. ברגע שזה מרים עיניו לשתיה ? רואה את הפנינה. 3. "מנבא" למלך ארבעה גנבים (נברח בשעה ארבע). 4. צריך לדעת מה ביד המלך. אומר שם אשתו ובזה פותר.	דן, יחיאל	2477
סוחר הודי מצליח להשיג צדקתו בפני קאדי	סוחר הודי בא לצנעא, נותן סחורה בהקפה. כולם לוקחים ואף אחד לא משלם. כמתרושש לא אומרים לו אפילו שלום. הוא שוב מתעשר, כעת כן רוצים לברכו לשלום ולקחת סחורה, וחובם לא לשלם. ההודי עונה: שלום לחנות. מובא לקאדי, מסביר עמדתו, הקאדי משיג תשלום החובות.	דן, יחיאל	2733
שיח' מחפש גנב תרנגול	לעני נגנב תרנגול. השיח' מחפש את הגנב. הניזוק צריך להזמין את כל אנשי הכפר, זה אחר זה במשפט שבו מופיעה המלה "תרנגול" אבל מוסוות. האשם גילה עצמו. האשם באמת אמר: איזה תרנגול?	דן, יחיאל	2734
צוואת האב: כל הרכוש לעבד	אב משאיר צוואה לבן שנעדר: כל הרכוש לעבד, לבן דבר אחד. הרב פותר: על הבן לקחת את העבד. שם האב: נתן גמליאל.	דן, יחיאל	2735
משפט חלוקת הירושה (מי הבן האמיתי)	משפט חלוקת הירושה: אב היו לו בנים רבים, מי האמיתי? הרב פוסק: עלינו לחכות על הקבר, האמיתי מסרב. שם האב: שלום גמליאל.	דן, יחיאל	2736
מי קדם לאלוהים?	מלך מוסת ע"י כמרים נתן ליהודי 30 יום כדי שישיב לו על השאלה: מי קדם לאלוהים? היהודי אובד עצות. בנו מציע כי הוא עצמו ילך למלך כי השאלה פשוטה מדי כדי להטריח את האב. הבן מבקש מהמלך לספור משלוש אחורנית. המלך אינו יודע מה לפני אחת. נוכח לדעת כי נער חכם הוא.	דן, יחיאל	3177
עשרת הדברות	מלך מוסת על ידי כמרים שואל רב מדוע אין בחמש מעשרת הדברות את שם ה'. הרב מבטיח תשובה כעבור זמן. פעם מטיילים שניהם יחד בעיר. בבתים היפים ובשכונות היפות תלויה תמונת המלך, מה שאין כן בשכונות זוהמה ובבתי שימוש. הרב מסביר למלך שאין מקום לשם קדוש בענייני טומאה, כגון לא תגנוב, לא תרצח... והמלך מקבל.	דן, יחיאל	3179
הרמב"ם והקראים	בתקופת הרמב"ם היתה המחלוקת הכבדה בין היהודים והקראים. מלך מצרים ביקש לשים קץ למריבות הקשות והזמין את נציגי שני הפלגים אליו. ראשון הגיע אליו רב הקראים אשר חלץ את נעליו, העמידן במקום המיועד והתקרב למלך. הרמב"ם איחר לבוא. כאשר נכנס סוף-סוף, חלץ את נעליו ושם אותן מתחת לבית שחיו. כאשר שאל אותו המלך לפשר הדבר השיב החכם: "כאשר משה בן עמרם השאיר את נעליו לפני עלייתו אל ההר כדי לקבל את התורה מה', בא קראי וגנב לו אותן". התפרץ הקראי וטען שאז לא היו עוד קראים. קם המלך ואמר שכל הויכוח הוא מיותר מאחר והקראי חרץ את המשפט: היהודים קדמו לקראים, ועל כן הצדק עמם.	דן, יחיאל	4383
כבלי עגונה	אניה שעל סיפונה קבוצת סוחרים, נטרפה בלב ים. כולם מלבד אחד ניצלו, והאחד נעלם וגורלו לא ידוע. כעבור זמן מה ביקש אחד מנכבדי העיר צנעא לשאת את אישתו של הנעלם. אולם הרבנים טענו כי היא אסורה כל עוד גורלו של בעלה לא ידוע. התערב המלך ושם אותם בבית הסוהר. אולם הרבנים עמדו על שלהם ולא הסכימו לנישואים אלה כל עוד לא היה ברור שהאיש נפטר. יום אחד ערך המלך משתה לכל נכבדיו והובא לפני יצור משונה, ספק אדם ספק בהמה. בהמשך התברר כי זהו אדם, משום שהעדיף מאכלי אדם והתבייש במערומיו. אט אט גם התחיל לדבר וסיפר כי פעם נטרפה אונייתו והוא הגיע לאי בודד, עליו הוא היה עד אשר נסיך המדינה לכד אותו והביא אותו לצנעא. התברר שזה היה האיש הנעלם והמלך הצדיק את חוקי היהודים.	דן, יחיאל	4384
בן המלך והעבד הנוכל	בן מלך יוצא עם עבדו לשוטט בעולם. מגיעים למדבר, צמאו למים, מחפשים ומוצאים באר. מבקש העבר מבן המלך לרדת לתוך הבאר ולהוציא מים. בן המלך עושה כן, אך העבד לא רצה להחזיר את בן המלך אלא אם יחליף עמו את בגדיו. בלית ברירה עשה בן המלך כן, לפי דרישתו של עבדו. מגיעים לעיר שהייתה במלחמה עם עיר שכנה. הולך העבד בלבוש בן המלך למלך ומציע לו את עזרתו תמורת בת המלך. לעבד אין מושג בתכסיסי מלחמה והוא דורש מבן המלך להלחם נגד האויבים. לשיחה זו מקשיבה בת המלך והיא מבינה מי הנסיך האמיתי. בן המלך מגרש את האויבים ובת המלך מתחתנת איתו. העבד גורש בחרפה.	דן, יחיאל	5111
המלך ואשתו	מלך רוצה לגרש את אישתו האהובה משום שלא ילדה לו יורש עצר. אומר לה שהיא יכולה לקחת אל בית הוריה את הדבר היקר בעיניה מארמונו. היא מזמינה אותו למשתה, משכרת אותו ביין ולוקחת אותו אל בית הוריה ? הדבר היקר לה מהארמון. אינו מגרש אותה וכעבור שנה נולד להם בן.	דן, יחיאל	5290
סוחר הודי	סוחר הודי ועבדו, הסובלים במדבר מחוסר מים, מוצאים אשל ותחתיו אבן. כאשר מרחיקים את האבן בכוחותיהם האחרונים מגלים מים.	דן, יחיאל	5372
המלך והתפוחים	בן אלמנה מביא למלך תפוחים ומקבל בתמורה מטבעות זהב. כאשר הדבר נשנה, מקנא בו שומר המלך ומחליט להכשילו. הוא מספר למלך שהנער בז לו, ומפנה את ראשו ממנו כי הוא טוען שיש לו ריח רע מהפה. המלך מחליט לנסותו, וכאשר הנער מתקרב לארמון, השומר אומר לו להסיט ראשו הצידה כמחווה של כבוד למלך. המלך רואה את הפניית הראש, מתרגז, ושולח את הנער לשר המשטרה עם אגרת המורה לו להורגו. השומר אומר לנער כי ילך במקומו (ברצונו להשיג את הכסף), ומומת מיד. האמת מתגלה כשהנער חושף את השתלשלות העניינים בפני המלך.	דן, יחיאל	6007
סופו של סנדלר ערום	שוליה של סנדלר מוצא עצמו מפוטר כל קיץ ללא פיצוי כספי. בצר לו, הוא שופך ליבו בפני אדם שפוגש בדרך, ומגלה לו היכן טומן הסנדלר את כספו. עובר האורח שואל בכמה כסף היה השוליה מסתפק, ופונה לביתו של הסנדלר מחופש לשוטר. הוא לוקח מהסנדלר את הכסף בטענה שעליו לבדוק אם הוא מזויף, אך עובר שבוע והוא אינו חוזר. הסנדלר פונה למשטרה ומבין שנפל בפח. השוליה מקבל את שביקש, אך כעת הוא מבקש חצי מהסכום, ולשוטר המתחזה אין ברירה אלא לתת לו.	דן, יחיאל	6008
אישה חכמה	בדואי מבקש לשאת את בתו של נשיא השבט. הנשיא מבקש תמורתה אלף ראשי בקר. הבדואי נותן אותם שהם כל רכושו. הוא נושא את בת הנשיא וחיים בדוחק. פעם ביקש הנשיא להתארח בביתם. האשה אינה יודעת מאין תכין ארוחה. גבר זר חושק בה ונותן לה בשר כרצונה כדי שתתמסר לו. היא מקבלת את הבשר ומבשלת. בשעת הארוחה ישבו הבעל והנשיא לשולחן, בא באיש והם הזמינוהו. האשה הביאה את האוכל וכינתה אותם משוגעים. היא אמרה שהבעל משוגע שנתן לאביה את כל פרותיו; אביה משוגע שנתן אותה תמורת אלף פרות ולא יותר, והבחור משוגע שחשב שתתמסר לו תמורת בשר. בעלה גרש את הבחור הזר ואביה נתן להם את פרותיו ומכספו.	דן, יחיאל	6570
המלך ושלושת בניו	למלך היו שלושה בנים. פעם חלה והתעוור. בחלומו לחשה לו הרוח שאם יריח את פרח התרופה, יפקחו עיניו. שלח את בניו ואמר כי מי שיביא את הפרח, יירש את כסאו. הבן הבכור היה גאנ, לא ברך אנשים בדרכו עד שהגיע לבית מרזח ושכח את מצוות אביו. הבן הצעיר היה מנומס, טוב-לב וחברותי. פגש בדרך זקן, ברכו לשלום ופרס לו מפתו. הזקן נתן לו את הפרח. הבן הביאו לאביו, ריפאו וישב למלך אחריו.	דן, יחיאל	6573
נערת הזהב	ליהודי, סנדלר עני, היתה בת יחידה שהגיעה לפרקה. בא לעירו הודי וכשראה בעוניו של הסנדלר לחש מילות קסם ועלה סרט זהב מהאדמה והקיף את הנערה. כשהגיע הסרט לצוואר הנערה ניתק אותו ההודי. התעשר היהודי לזמן רב אולם אחר כך שוב הגיעו ימי דלות. הוא לחש את אותן מילים שלחש ההודי, אך כשהגיע הסרט לצוואר בתו, לא יכול היה לנתקו. הנערה נחנקה ומתה.	דן, יחיאל	6574
השייך החכם	שרי המלך מעלילים דברים רעים על השייך, כדי להשניאו על המלך, וכל זאת מקנאתם בו. המלך יוצא עם הוזיר, שניהם מחופשים. באים אל השייך והוא מארחם יפה בביתו. בא אדם בפני השייך וטוען שנגנב כספו. השייך מזמין את החשודים בגנבה ואומר להם להניח ידם על זנב הסוס והוא יבעט בגנב. השייך מזהה את הגנב כי הוא לא נגע בסוס. ידיו היו נקיות ואילו זנבו של הסוס היה מכוסה בפיח וליכלך את ידיהם של אלה שנגעו בו. הגנב פחד ולא נגע. המלך התוודע בפני השייך ומינה אותו לראש שופטי המדינה.	דן, יחיאל	6576
האריה שטרפו חמק מידיו	אריה טרף עגל ולקח את בעלת העגל על גבו כדי לאכול אותה במועד מאוחר יותר. כשהאריה עומד לשבור את צמאונו ליד מעין, מצליחה האשה לעלות על עץ סמוך. האריה מתפקע מרוב כעס שאיבד את שללו, ומת.	היבה, ניסים ובנו שלום	9824
יהודי שהציל ילד מוסלמי מטביעה בברכת המסגד	יהודי מציל ילד מוסלמי מטביעה בבריכת המים של המסגד. האם דורשת, וכן קהל הנאספים, שהיהודי יענש על כך שטימא את מי הבריכה. מושל המחוז מעניש את המוסלמים ומזכה את היהודי כי המוסלמים אינם מגיבים כאשר כלב, הטמא יותר מיהודי, שותה ממי הבריכה.	הילל [תימן]	9828
רוכל יהודי והסייד שסירב ללון במחיצתו	ערבי, שהיה נוהג לארח יהודי, ידידו הטוב ביותר, מוסר בלחץ איש דת מוסלמי את המקום הטוב ביותר בביתו לאיש הדת. היהודי מסתפק, לפי בקשת ידידו הערבי, במקום פחות נוח. בלילה עושה היהודי את צרכיו בחוץ ומלכלך בצואתו את מיטת המוסלמי מבלי שזה ירגיש במעשיו. בבוקר יושב במארח שאורחו המוסלמי לא הטריח את עצמו בלילה ללכת החוצה ועשה את צרכיו במיטתו. המארח מגרש את איש הדת בגידופים מביתו.	הילל [תימן]	9831
איך התחרט מלך עריץ	המלך היה קשה מאוד לנתיניו. מצץ את דמם. יום אחד ראה שהם כבר נאלצים להסתיר את כספם בקברים ואז שינה את המצב.	הצנעי, אליעזר	211
הפחמים שלא בערו	ערבי אינו רוצה לשלם ליהודי את המחיר אשר הלה דרש לתיקון נשקו. הולך הערבי ליהודי שני אשר דורש מחצית המחיר, אולם היהודי הראשון מעכב בעד בעירת הפחמים על ידי כשפים והערבי מוסר לו את העבודה.	הקפר, סעדיה	180
נקמת היהודי במואזין	מעבירים את האורח היהודי לרפת כדי שילון שם משום שבא אורח נכבד יותר (מואזין). כדי להתנקם, מלכלך היהודי את המואזין כאשר הלה ישן. המואזין בורח בבוקר.	הקפר, סעדיה	239
עדנית מקבלת תשובה מוצלחת מתימניה	מעשה בן זמננו במחנה חשד בעדן, מעשה שנובע מהעובדה שיהודי עדן חושבים עצמם יותר מיוחסים מאשר התימנים. תימנית לא פותחת את הדלת לשכנתה שאפה נתקע בה מפני שהבינה כאילו שאלה על גורם הלכלוך בדלת ופחדה מהקללות של שכנתה העדנית.	הרון, סעיד	2303
האשה החסכנית	אשה אומרת לבעלה שהיא אוכלת 3 שקדים ו-3 צימוקים ליום וזה מספיק לה. הבעל מנסה לעקוב אחריה בבית ואינו מצליח לגלות אם היא אוכלת עוד משהו. בעצת חבר לוקח אותה לשלושה ימים עם צידה מספיקה. האשה דורשת לחזור מהר הביתה כי שכחה משהו. ביום השלישי, כשחוזרים, רואה הבעל, המתחבא על גג המטבח, כיצד אשתו מכינה ברעבתנות תבשיל מקמח (מלא חרקים ועכברים) וזוללת הכל.	הררי, זהבה	16164
האשה והמושל	בחורה יפה, אשת איש, רועה את פרתה בחלקה השייכת למושל הכפר. המושל שולח כמה שליחים כדי לתפוס אותה. היא מזמינה כל שליח ליום אחר לביתה, כשמעוררת בהם תקווה לבלות איתה באותו יום. הראשון שבא צריך לעלות זבל פרות על הגג, השני להוריד אותו, השלישי שוב להעלותו וכך הלאה. כל פעם אחרי שגמרו את עבודתם בא בעלה של האשה ונתן לכל אחד מהם מכות נמרצות. כאשר בא המושל בעצמו, חותכת לו האשה את אוזניו כאשר מנסה להאזין למתרחש בחדרה.	ונציה, אברהם	8757
האשה והשודדים	אשת מורה מוסרת לסוחר את כל הכסף של חותנה, תמורת שני כלי חרס שברצונה לקנות. האשה וחותנה יוצאים לחפש את הסוחר. בדרכם עולים על עץ שמתחתיו מתאספים גנבים כדי לחלק את שללם. האשה משליכה לוח שלקחה איתה , הגנבים בורחים. הזוג תופס את שללם. כשאחד הגנבים חוזר הם מזמינים אותו להשתתף בארוחתם. האשה עושה כאילו מנקה את לשונה בסכין והשודד מבקש ממנה שתנקה גם את לשונו. היא חותכת לו את הלשון והוא, וכל השודדים שעמדו לחזור לעץ, שוב בורחים.	ונציה, אברהם	8758
בן המלך שהתמרד נגד אחיו	מלכה שוכבת עם אופה ויולדת ממנו את בנה הבכור. עם מות המלך יורש אותו הבכור. בנו השני, האמיתי, מתמרד נגד אחיו הגדול בנימוק שאינו בן המלך, אך אינו מצליח להדיח את היורש. אחרי המרד שואל המנצח את אמו על מוצאו והיא מאשרת שהוא בן האופה.	ונציה, אברהם	8759
ילד שהמית ארבעים במכה אחת	ילד ממית ארבעים זבובים שהתאספו סביב הדבש שעמד לאכול, ומתפאר בפני הסובבים אותו שהרג ארבעים במכנה אחת. עקב השמועה מינה אותו המלך למצביא העליון של צבאו. בצאתו לקרב מחזיק המצביא החדש את רובהו בכיוון הפוך, נותן פקודת אש, והורג את עצמו ואת כל חייליו.	ונציה, אברהם	8760
הפרה שנמכרה שלוש פעמים	3 פעמים הצליח כפרי אחד לרמות: היה נושא ונותן בשוק על מחיר פרתו ונקבע מחיר. לאחר מכן היה הקונה נותן לו מחצית הסכום ואץ לחפש את המחצית השניה. המוכר חיכה עד שבא קונה אחר ונתן לו מחצית הסכום (גבוה מקודמו) והולך לחפש את המחצית השניה, וכן הלאה. המוכר שלנו החליט שהרווח מספיק עבורו. הוא הולך משם ומשאיר את הפרה לאנחות. בינתיים חזרו שלושת הקונים יחד וכל אחד מהם תבע את הפרה לעצמו. הלכו לשופט. השופט ציווה להכניס את הפרה למכלאה ללא מזון ומים. לאחר יומיים אמר השופט לחייל שישחרר את הפרה וילך לאן שהפרה תגיע. הפרה הלכה כמובן לבעליה המקוריים. כך יכול היה החייל להוביל את בעל הפרה לפני השופט.	ושצ'י, שלום ניסים	11602
קורות נערה נאמנה (חולדה ובור)	בחור מבטיח לבחורה לשאתה לאשה. הבאר וחולדה עדים. הוא אינו מקיים את ההבטחה וילדיו הנולדים לו מאשה אחרת מתים בנפילה לבור ומנשיכת חולדה. אחרי שמבין את סיבת הדבר מוצא את הבחורה שנשארה נאמנה לו כל הזמן ומתחתן עמה.	זוהר, יעקב	163
צוואת האב - מעשה שלושת האחים	אבא מצווה לשלושת בניו לקברו במקון שם ייעצר הגמל האהוב עליו שישא את גופתו. אך תחילה עליהם לשמור במקום זה את גופתו 3 ימים ולילות מפני חיה רעה. שני האחים הגדולים רצו להיפטר מן הצעיר כדי שיגדל חלקם בירושה. הוא שמע את סודם. בלילה הראשון כרת הבכור את ראש החיה, בשני עשה זאת הבן האמצעי עם חיה גדולה יותר. כל אחד צריך היה להכין ארוחה בשביל כולם. בלילה השלישי כיבתה המפלצת את האש של הבן השלישי והוא ידע שלא יוכל להכין את הארוחה. קול מסתורי שלחו ליער. שם פוגש יצור ענק ומבקשו בעזרת פסור להאריך את הלילה. היצור ממונה רק על היום ושולח את הגיבור למנהיג הלילה. הוא פונה אליו בלשון חלקות וזה עוזר לחפש את האם שרק בעזרתה יוכל לחזור לאחיו. הוא מגיע למערה ובה 12 גברים ישנים. בסיר בפנים יש אוכל. דילג מעל כולם ואכל. כשרצה לצאת נתקלבגבר שישן בפתח. בשיחה מתברר שהם גנבים. הם הזמינוהו להצטרף אליהםלשדידת ארמון המלך.הוא עובר ראשון מעל לחומת ארמון המלך, שולף את חרבו ועורף את ראשיהם של הגנבים, אחד אחד, כשעוברים מעל החומה. אח"כ נכנס לדלת פתוחה, רואה את המלך והמלכה ישנים וקושרם בערותיהם. לבסוף מגיע לחדר בת המלך הפורטת בנבל. מתאהב בה ומקבל ממנה גפרורים בשביל האש. בו בלילה הוא מספיק להגיע לגופת אביו ולהכין את הארוחה בשביל אחיו. בת המלך מבטיחה לשמור על סודו. האחים הוזמנו לסעודת המלך, שנערכה לכל הזרים ביום עלותו על כס המלוכה. הפ סיפרו כל אחד את סיפורו. הצעיר זוכה בבת המלך לאשה.	זוהר, יעקב	6173
מעשה בשני אחים יתומים	אישה מתה ובעלה מתחתן שנית בגלל ילדיו אך אינו חי עם האישה. הוא עולה לרגל למכה ומשאיר את כל ביתו בידי האישה. שני הילדים באים לבקש ממנה אוכל והיא רוצה לחיות איתם. הילדים בורחים. ביער מביאה להם ציפור אוכל: האוכל ראשון יהיה מלך; האוכל אחרון - צרות תעבורנה עליו. האח הקטן שומע זאת ונותן לאח הגדול לאכול קודם. נכנסים לעיר זרה בה מת מלך והעני הראשון הבא יהיה מלך. מכתירים את האח הגדול למלך. הקטן משרת את הוזיר ומכים אותו קשה. בת הוזיר מתאהבת בו. האח הגדול שוכח את אחיו הקטן אשר עוזב את הוזיר ובונה לו סוכה ליד בית המלך. המלך שואל אותו, למה זה. הנער, שלא הכיר את אחיו מספר לו את קורותיו. המלך מכירו ועל הוזיר לשפוט את האדם המכה את פועליו. גזר הדין הוא: תליה. תולים את הוזיר והמלך מחתן את אחיו עם בת הוזיר. האב חוזר אל ביתו והולך לחפש את בניו. מגיע לבית המלך. זה מכיר אותו אך אינו מזהה עצמו לפני אביו. הוא מבקש להביא את האם החורגת. זו מכחישה את הסיבה לבריחת הילדים. המלך הורג אותה, מחתן את אביו ושולח אותו הביתה.	זוהר, יעקב [אביו]	626
מעשה באיש שהרוויח את לחמו בדייג	דייג שלה קומקום מן המים. הקומקום חתום בחותם שלמה. ממנו יוצא בתוך עמוד של עשן שד ענקי. השד מאיים על הדייג כי ישליך אותו המימה אבל חוזר לקומקום בכדי להוכיח לדייג שיצא ממנו. הדייג סוגר אות ושוב בתוכו. כאשר ממשיך השד לאיים עליו מספר לו הדייג שני סיפורים. מהם יוצא שחיי המאיים תלויים בחיי הקורבן: 1. מלך היה מת לולא יונה שהמלך רצה להרגה היתה הופכת את כוס המים המורעלים מהם עמד המלך לשתות. 2. רופא שמלך אחד המיתו בלי צדק, ממית את רוצחו כאשר מוסר לו - בעודנו חי - ספר שדפיו מורעלים. המלך מת בדפדפו בספר הזה כשהראש הקטוע של הנרצח נמצא לפניו, מדבר ומעודדו להמשיך לקרוא בעיון. השד מראה לדייג ברכה ממנה שולה הדייג שלוש פעמים שלושה דגים גדולים אותם הוא מוכר למלך. ממטבח המלך נעלמים הדגים מן המחבת אחרי שהבטיחו לאשה או לכושי, שהופיעו בקיר שנפתח מעצמו, על שאלותיהם או אמוניהם. בחוקרו את סיבות המאורעות במטבח מוצא המלך במערה דמות שהיא חצי אדם וחצי אבן. זהו מלך אשר נהפך על-ידי אשתו בגלל אהבתה לכושי. יום יום מצליפה האשה על הדמות ונותנת לה מעט לחם ומים. את נתיני המלך הפכה המלכה לדגים. בעוקבו אחרי האשה מוצא המלך הראשון את מאהבה וממיתו ולובש את בגדיו. אחרי שהכריח את המלכה (שחשבה אותו למאהבה בגלל התלבושת) להסיר את הקסם מעל בעלה ונתיניו, הוא ממית גם אותה. בשובו למדינתו, ממנה המלך את הדייג לסגנו.	זכאי, שלמה	1497
בת המלך שאינה מדברת	בן מלך מחליט לדובב נסיכה. אלה שאינם מצליחים מוצאים להורג. בנוכחות עד הוא מספר סיפורים. אחרי כל סיפור - חידה מתערבת הנסיכה ופותרת בדרך שונה (וסבירה יותר) מפתרון בן המלך. אבי הנסיכה חייב להודות אחרי הפעם השלישית כי בן המלך רשאי לזכות בבתו. הסיפורים-חידות: נגר, חייט וקאדי עושים מלבושים ומחיים נערה (מבול עץ). - שייכת לקאדי. בעלי משקפת פלאים, שטיח מעופף, תרופה מחייה מחייה נסיכה. שייכת לבעל התרופה. שר ועבדו הכושי נרצחו ע"י שודדים וראשיהם נכרתו. אשת שר שנשארה בחיים שומעת משיחת עופות, כיצד אפשר להיות מתים. היא עושה זאת, אך מחליפה את הראשים. - שייכת לראש השר, כי הראש משכן המוח ונראה לעין.	זנדאני, עובדיה	11313
השועל והצבוע	השועל מודיע לצבוע כי הממשלה החליטה כי כל אחד רשאי לאכול מה שהוא רוצה. הצבוע נתפס בשוק הקצבים, השועל נמלט. כאשר הצבוע שואל את השועל מה בדבר ההחלטה החדשה והחוק, מתחתק השועל, כי אי אפשר לקרוא מכתבים (שבהם נתפרסם החוק) במהומה כזאת.	זנדאני, עובדיה	11314
כיצד סעדיה הצורף גבר על השודד והוביל אותו שבוי?	יהודי הולך לקנות חומרים הדרושים לעבודתו. בדרך הוא נתקל בשודד, שקנה רובהו מכוון אליו. הוא מצליח להערים על השודד, לוקח את רובהו ומובילו לכפרו, לבושתו של השודד. בני המקום רוצים לפצות אותו על הנזק, עורכים לו סעודה ונותנים לו פיצויים.	זנדאני, עובדיה	11604
מתעלולי סאלם היהודי	נוכל יהודי המתחזה כצורף לוקח את כל תכשיטי הכפריים בסביבה, מוכרם ברווח ואחר כך נעלם לכפר אחר. אי אפשר לתפוס אותו כיוון שהוא חביבו של איזה שייך היושב בכפר שהוא "מהג'ר", עיר מקלט. פעם הלך לכפר וגוי אחד, בשמעו שהוא צורף, נתן לו מקום עבודה בביתו ותושבי הכפר נתנו לו את כל תכשיטי הזהב שהיו להם. בתואנה שהוא צריך חמור כדי להביא פחם הדרוש לעבודתו, לקח הנוכל את התכשיטים שאסף והסתלק. פעם אחת, בשבתו עם השייך, הגיע סייד בדואי מכובד. בעת הארוחה שואלו השייך אם מותר למוסלמי לסעוד לבו עם יהודי. הסייד, שונא היהודים, ענה כי אסור, היהודי מקולל הוא. השייך מוריד את מצנפתו של סאלם הנוכל ומתגלות פאותיו. הבדואי מפסיק את אכילתו. השייך גוער בו ואומר שליבו של יהודי זה טהור יותר מלבם של ישמעאלים. הבדואי נאלץ להמשיך לאכול.	זנדאני, עובדיה	11605
עוצפרי וג'ראדה	אשה מייעצת לבעלה להיות מגיד עתידות. הוא מנחש היכן נמצאות פרדותיו של המלך. המלך שומע על כך ומזמינם להיות לו מגידי עתידות. ההצעה קוסמת לאשתו. המלך מנסה את מגידי העתידות, 10 במספר, לנחש מה בידו. האחרון הוא עוצפרי. עוצפרי ממלמל לעצמו "ללא עצת ג'ראדה לא היה נתפס עוצפרי". ובאמת, בידו האחת של המלך ציפור ובידו השניה ג'רדה (ארבה). מאז הזוג חי בחצרו של המלך. פעם אבדו לבת המלך תכשיטי זהב. המלך קורא לעוצפרי ואומר לו שאם לא יגלה את התכשיטים תוך מספר ימים ראשו יכרת. לקח עוצפרי 10 תפוחים מהעץ והיה אוכל כל יום תפוח אחד והיה אומר לאשתו: אחד הלך, תשעה נשארו. כוונתו היתה כי עוד 9 ימים יוצא להורג. אימת המגיד נופלת על הגנבים וכאשר שמעו את משפט הזה חשבו כי הכוונה אליהם, התוודו לפני עוצפרי, החזירו את התכשיטים וביקשו רחמים על ראשם. עוצפרי גילה למלך שהתכשיטים טמונים בגן.	זנדאני, עובדיה	11606
כיצד הגיעה משפחת זנדאני למחוז ברט	צורף יהודי הרג בשגגה את שכנו הגוי שלא רצה לשלם לו את חובו. היהודי בורח מן העיר זינדן ומבקש את חסותו של שייך עשיר ממחוז ברט. השייך מביאו לעירו, רגוזה, ושם, כעבור 7 דורות, נולד המספר.	זנדאני, עובדיה	14645
ג'בל ג'והר נאכר	מלך מכבד את בנו הראשון, אוהב את בנו הקטן אך אינו שם לב לבנו האמצעי. בן זה עוזב את ביתו ומולדתו בלי שהדבר יעורר התרגשות מצד אביו. הוא מגיע לעיר בה מכריז כרוז שצריך אדם שיוריד אבנים מראש הר תלול. הוא מסכים . מכניסים אותו לתוך גופת דוב כך שנשר מרים אותו אל ראש ההר. הוא מגיע לשם ומוריד אבנים. לאחר שסיים הוא מטייל בהר ורואה ארמון מבוצר, ללא כל שער. לפתע הוא רואה חלון ובו אשה יפה. הוא מבקש ממנה להיכנס אך היא אומרת שלא כדאי לו כי בעלה, העפריט, חוזר. הוא מתעקש והיא משלשלת חבל. שהוא כבר בפנים הבעל הענק מסכים לתת לו לשהות שבוע ימים בטירתו. הוא נותן לו חמישים מפתחות ואומר שמפתח לחדר אחד אסור עליו. בן המלך מבקר בארמון, נהנה מחמודות ועושר הבית, אך סקרן לדעת מה יש בחדר החמישים. הוא פותח את החדר ורואה בתוכו בריכה שבה שלוש ציפורים שהן נערות יפיפיות. כשהן מרגישות בו הן מתעופפות ונעלמות. בן המלך, החושק באחת הנערות, מבקש את העפריט כי יתן לו אותה. העפריט אומר כי עליו להמתין שנה ואז לחטוף את שאהבה נפשו ולהלבישה שמלת אדם. כך הוא עושה. הוא יורד מן ההר עם הנערה, שב לביתו וחי עמה כאילו היא אשתו. הנערה מתגעגעת אל חברותיה ולילה אחד, כאשר הוא מנמנם, היא לוקחת את כנפיה שמונחות בפינה ועפה אל החברות. בן המלך אינו משלים עם זה והוא הולך לחפשה. שוב הוא עובר את אותו תהליך: מהכרזת הכרוז ועד להכנסתו לטירה על ידי האשה. שוב העפריט אומר שעליו לחכות שנה עד לבואן של הנערות-ציפורים ושוב עליו לחטוף את אהובתו ולהלבישה שמלה. וכך אכן היה. אך הפעם הוא שורף את הכנפיים. הוא ואשתו יורדים מן ההר ובאים למולדתו. נולדים להם ילדים והם מאושרים מאוד.	זנדני, גדעון	13489
מעשה בקאדי, פגי ויהודי	יהודי, קאדי ופגי החליטו לגנוב משהו כדי לאכול. נגשו לשוק והחליטו שהקאדי ישיג בשר, הפגי שמן והיהודי קמח. כל אחד מהם מסמן בחשאי את המצרך שעליו להשיג. לאחר מכן הם טוענים לבעלות עליו מפני שהאשה השאירה שם חפץ. הם גם עוזרים אחד לשני לפני השוטר, כך שהמוכר נאלץ להסכים. לאחר מכן מתווכחים כיצד יחלקו את הבשר. היהודי מציע שהיות ולקאדי יש את הכבוד הגדול ביותר שיתחיל הוא לחתוך, לאחר מכן הפגי ולבסוף הוא עצמו. הם הניחו את הבשר בתנור, שכבו לישון ואמרו שמי שיספר את החלום המוגזם ביותר הוא שיזכה בנתח הגדול. היהודי קם באמצע הלילה ואכל את כל הבשר. הקאדי והפגי קמים למחרת וטוענים שחלמו שהם טיילו עם קדושיהם בשמיים. היהודי מספר שחלם ששני אנשים הכריחו אותו לאכול את הבשר. הקאדי והפגי כעסו מאוד אך לא יכלו לעשות דבר וברחו. אז לקח היהודי את השמן והקמח הביתה.	זנדני, שלמה	13490
שני אחים: סעדיה ויוסף חאזי	יהודי עשיר חמד את התרנגולת היחידה של אחיו העני. כשהאח העני מסרב לתת לו אותה נופל העשיר למשכב. העני נותן לו אותה תמורת 100 ריאל. אחרי אכילת התרנגולת מבריא העשיר. הוא מתחרט שנתן לאחיו סכום כל כך גדול עבור התרנגולת ודורש את הכסף בחזרה. שניהם הולכים לשופט להתדיין. בדרך הורג העני חמור באבן שזרק עליו כדי לעצור אותו כפי שביקש בעל החמור. בעל החמור מצטרף לשני האחים בדרכם לשופט. כאשר בדרך ישן העני ליד ילד של מארחו, מת הילד הזה. אביו דורש מהעני פיצויים ומצטרף לעני ולחמר בדרכם לשופט. העני רוצה לאבד את עצמו לדעת ומפיל את עצמו מגג גבוה ארצה . בנפילתו הוא הורג את אביו הזקן של מארחו. גם זה יוצא עם הקבוצה לשופט. השופט, המקבל מהעני מפעם לפעם עראק, מבטיח לעני לסדר את המשפט לטובתו אם הוא לא יגלה שראה ששתה משקאות חריפים האסורים למוסלמים. לפי כך קובע השופט שעל העשיר לשלם לעני 150 ריאלים מפני שאכילת התרנגולת הצילה את חייו. על החמר לתת 10 ריאלים מפני שלפי ציוויו רצה העני לעצור את החמור. על האיש שילדו מת בנוכחות העני ללכת לאשתו שתלד לו ילד במקום המת. על האיש שאביו מת בנפילתו של העני מהגג לשלם לעני 10 ריאלים מפני שהעני נפצע במעשה הזה, ועוד 75 ריאליל כופר נפש.	חאזי, יוסף	10630
החמור - אחיו של יהודי	בתימן עובר יהודי, הרוכב על חמורו, מושל מקומי ההולך ברגל. המושל מצווה על היהודי לרדת מחמורו. היהודי יורד ממנו, אבל זמן קצר אחר כך עולה עליו שוב. הדבר חוזר עוד פעמיים. המושל הנרגז פוגע ביהודי במקלו. היהודי מכה את המושל עד זוב דם ומוריד לו את כובעו ואת המטפחת אשר תחתיו. המושל מאיים שיתלונן על היהודי במקום גבוה יותר. היהודי אינו מפחד כי תלונות כאלו אסורות בתימן.	חאזי, יוסף	10632
הכלב טמא, הכבש טהור	1. ערבי שואל יהודי למה אצל היהודים הכלב הנקי נחשב טמא והכבש המלוכלך נחשב טהור. בתשובתו טוען היהודי שבני עמו נמשלים לכבש שהם מלוכלכים מבחוץ ונקיים מבפנים, ואילו הערבים הם נקיים מבחוץ ומלוכלכים מבפנים. שכניו של היהודי, שהוא היטיב עמם, הצילו אותו מתלייה שהמושל גזר עליו, כשאיימו להתמרד אם יתבצע גזר הדין. 2. היהודי מברך את המושל במילה גסה. הוא מצדיק את שימושו במילה כשנותן לאותיותיה פירוש של ראשי תבות של משפט שמוסלמי טהור יצום במשך שלושים יום בשנה.	חאזי, יוסף	10633
שמירת המת	המספר היהודי מבחין בבית הערבי בו הוא מבקר, ששד אינו מצליח לקחת אתו את גופת המת המונחת שם. על מנת להגיע למשכן השד מתחזה המספר למת והשד לוקח אותו למעונו שבהר. בהגיעם לשם מנסה השד לתת את ה"מת" לאכילה לילדיו. ה"מת" מתעורר ומשליך את כל המשפחה לוואדי על יד ההר. אחר כך לוקח מהמערה את אוצרות השד ומחלק אותם בינו ובין אלה שעזרו לו להוביל אותם מההר לכפרם.	חאזי, יוסף	10634
סלימן חג'בי והשד	שד יהודי תקף את סלימן חג'בי, היה אילם במשך שלושה ימים. רופא השקה אותו תרופה והוא הבריא.	חג'בי, יהודית	18792
האשה והשד	אשה זלזלה בבעלה, נתנה לו גחלים במקום אוכל. קיבלה סטירה, התעלפה ומאז נכנס בה שד, פעם בדמות כבש ופעם כיתוש, והיה מתעלל בה עד שנפטרה.	חג'בי, יהודית	18794
אחמד ג'נה בן האימאם יחיא	לאחמד ג'נה נודע משד, בחלום, כי מזלו בהר. לקח 20 חיילים, חפרו ומצאו אוצר. זו הייתה עיר קבורה של השדים. מצאו באר שכל מי שנכנס אליה לא חזר. אחמד נכנס, נלחם בשדים וחזר. מצאו בבאר שד מזהב. יהודי שהיה שם לקח חתיכת זהב, דאג למזון לעובדים כי השייח במקום סירב להאכילם. נבחר להיות מלך לשלוש שנים. חוטבת עצים לקחה תכשיט מן האוצר, נחש התיישב בפתח ביתה ולא הסתלק עד שהחזירה את התכשיט.	חג'בי, סעדיה	18793
בחורה שרצתה להיכנס להריון	בחורה בדווית רצתה להיכנס להריון ופנתה לאחי המספר, שלום. זה פתח בספר השדים (כמו ספר רזיאל) וקרא שהיא צריכה לשתות שתן של סוס. נתן לה והיא נכנסה להריון.	חג'בי, סעדיה	18795
השדה בדמות עז	סבו של המספר הרכיב על כתפיו שדה בדמות עז. כששמעה כלבים נובחים רצתה לברוח. הכריח אותה לרקוד בחתונה . אחר כך נשבעה שלא תיגע לרעה במשפחתו של הסב ויצאה מבעד החלון.	חג'בי, סעדיה	18797
סיפור מעורב בדבש	בדרכו לחאג' הפקיד עבדאללה אלמדהום אצל הנאמן מוחמד אליעג'רי בקבוק ובו זהב מכוסה בשמן. כשחזר החזיר לו בקבוק שמן בלי זהב. גם השולטן וגם 98 שופטים לא יכלו לפסוק במשפט כי לא היו עדים. הגיע לעירו של הרמב"ם ובה למד בשמו של הרמב"ם, ממשחקם של ילדים, כיצד לפסוק את הדין ואליעג'רי נאלץ להחזיר את הזהב. אליעג'רי שלח את בתו לבית הרמב"ם כדי שתפתה שם צעיר יהודי ויאשימו את הרמב"ם. איש מצעירי היהודים לא הסכים לשכב אתה. אליעג'רי הכין פסל נוצרי, הגישו לשולטן כשרק באחת מעיניו יש אבן טובה. האבן השניה אצל הרמב"ם. השולטן שלח שני חיילים, סארור ופראח, להביאה. בהגיעם משחדת אותם בתו של אליעג'רי והם מכניסים אותה להריון. האבן נפלה למים. מאשימים את הרמב"ם בהריונה של הנערה. שולחים 30 חיילים להביאו. אחרי התפילה של היהודים מקבל הרמב"ם ממלאך 2 מראות. שמים אותה משני צידיה של הבת. השולטן מכה על בטנה והתאומים מדברים מתוך הבטן ומזהים את אבותיהם האמיתיים. היא נדונה למוות והשולטן מתנצל בפני הרמב"ם.	חדד, סעדיה	17185
בלי שגעון ובלי עצלות	מלך משיא את בתו לבחור ומזהירו שיום אחד בשנה חולה בתו במחלת העצלות, ואז אין לנסות להקימה ממיטתה. זמן מה לאחר הנישואין מזמין הבעל חברים לסעודה ומביא לאשתו מצרכים לבישול. בחוזרו מצאה במיטתה, חולה בעצלות. הכה אותה במקל והיא ברחה לאביה. כשבא לקחתה משם גער בו המלך על שהפר את הבטחתו ואילץ את בתו לקום. ענה הבחור כי שכח לספר למלך שיום אחד בשנה הוא חולה במחלת השגעון ובמקרה נפלו שני הימים, של מחלת אשתו, ושל מחלתו, באותו יום. האשה חוזרת לבעלה ומחשש יום ה"שגעון" של הבעל היא אינה חולה עוד ב"עצלות".	חוברה, שלומית	16023
הכוכב המאיר והיופי המושלם	לפני צאתו למסע מבקשת הבת השביעית (ששמה היופי המושלם) מאביה, בעצת סבתה, את "הכוכב המאיר". זהו כינויו של גבר יפהפה, הסוטר לאב שביקש לקנותו בחושבו שזה שם של תכשיט. האב הכועס מצווה על בנו להרוג את אחותו. האח משלחה למקום סתר ומשקה את אביו דם עיזים. הסבתא נותנת לה לדרך את גרעין התבונה בעזרתו תגלה נסתרות. מחופשת לקצין היא מתארחת בביתו של הכוכב המאיר, החושד בה כי היא אשה. בעצת אמו בוחן אותה בתכשיטים, בפרחים וברחצה בברכה. היא מגלה את כוונתו ומתנהגת כגבר. משאירה לו הודעה מרגיזה וחוזרת למקום המסתור. הכוכב המאיר מאיים על אבי הבחורה שאם לא ישיאנה לו יהרגהו. האח מוציא את אחותו מן המסתור. בליל הנישואין היא כורכת מעי דם מסביב לצווארה. הבעל דוקר אותה בחרבו. המעי נקרע והוא סבור שנקם בה.	חיים, שושנה	18901
פרה מזהב	מלך מודיע כי בתו תינשא למי שיצליח לחדור לחדרה בקומה השביעית בארמונו. בחורים צעירים רבים נכשלים ומוצאים להורג. צעיר הזמין אצל צורף פרה מזהב ומכסף והתחבא בתוכה. לפרה היה מנגנון מופעל מבפנים לצעידה וריקוד. מכניסים את הפרה לחדרה של בת המלך. הבחור מבלה אתה במשך 3 ימים. בת המלך בהריון. ביום בו רוצה המלך להוציא להורג את הבחור היא יולדת בן. המלך מודה בנצחון הבחור.	חיים, שושנה	18902
התפילה בתוך האמתחת	אשה שולחת את בעלה לחפש פרנסה. רואה אנשים נכנסים לבית הכנסת. מסבירים לו שהולכים ל"צלאה" (תפילה). בטוח שזו סחורה טובה אם רבים עטים עליה. אשתו נתנה לו מאתיים ריאל כדי לקנות "צלאה" לפרנסתם. נוכל לוקח ממנו את כספו ומבטיח למלא את אמתחתו (קורעה) ב"צלאה". ממלא את האמתחת בדבורים ומזהירו לא לפתוח עד שיגיע לביתו. בבית תוקע ראשו באמתחת ונעקץ.	חיים, שושנה	18903
החיה מחזיקה טובה ולא כן האדם	איש מציל נחש, שועל ובן אדם מבור. הנחש נותן למצילו שתי אבנים טובות. הניצול מלשין על מצילו למלך כגנב. המציל מושם בבור. הנחש מצילו כשהוא מסובב את צוואר המלך ואינו עוזבו עד שמתגלה האשם האמיתי, הניצול. המלך ממנה את המציל כסגנו ותולה את המלשין. כשהמציל חוזר לביתו הוא מגלה שהשועל דאג לקיום משפחתו כשהביא להם יום יום שלוש עיזים.	חלה, סעדה	9833
הסוסה "אל צמיטא"	לשודד ולבן אחותו אוזל המזון במדבר. השודד מצווה על בן אחותו לספק לו אוכל וקפה. הבן מוציא מגמלו את גירתו, מכין ממנה אוכל וממימיה שתיה ומדם הגמל מכין קפה. השודד ממית נחש שתקף אותם אבל בזמן גסיסתו הורג הנחש את בן האחות. השודד תופס סוסה אצילה על יד המעיין כשקופץ עליה כשהיא באה לשתות. קורא לה אל-צמיטא (השד). מלך תימן מבקש את הסוסה ומאיים על בעליה שיכרות את ראשו אם יסרב לו. השודד מסרב. ביום שבו עליו למות הוא מבקש את הרשות לרכב על סוסתו בפעם האחרונה. הוא קופץ עם הסוסה מעבר לחומות העיר ומגיע לביתו. לסייח של הסוסה שלא הצליח לקפוץ מעל החומה הוא כורת את הראש.	חלה, סעדה	9835
השדים הסתלקו ולקחו הבתולים אתם	אם של צעירה ערביה, ששכבה עם בחיר ליבה לפני חתונתם, מפחדת שידונו את בתה למוות כי לא ימצאו אצלה בליל החופה את סימני הבתולים. האם פונה לרוכל יהודי המזדמן לכפרה לעצה, ומבטיחה לו שכר הגון אם יעזור לה. לפני החופה מצווה היהודי על הכלה לרקוד עד שתתעלף. כשמתעלפת אומרים האנשים שנכנסו בה השדים. היהודי מנסה כמה פעמים לגרש את השדים, כביכול ללא הצלחה. לבסוף הוא משחרר שתי יונים, הן עפות והיהודי טוען שאלה הם שני השדים שדבקו בכלה ושבגללם לא היו לה סימני בתולין. מאמינים לו.	חלה, סעדה	9836
תנאי הערל לנושא בתו	מחזר אחרי בת ערל ממלא את התנאים שאביה שם לחתונתם: א. לשאוב מים מן הבאר עד שהמים ירדו למטה מן הבאר. ב. להביא עצים מן היער מבלי לקשור אותם. ג. להכניס את ראשי הצאן בזמן הגשם לתוך מערה. המחזר ממלא את התנאים: א. ממלא כלי במים, מנקב אותו בתחתיתו ויורד עמו מתחת לבאר. ב. תוקע את העצים בדבשת ובחזה של הגמל, הגמל מת מפצעיו. ג. כורת בזמן ירידת בגשם את ראשיהם של הצאן ומשליכם לתוך מערה. כאשר המחזר והורי כלתו ישנים ליד תהום, מחליטים ההורים להשליכו לתהום. למחזר נודע הדבר והוא מחליף מקומות עם מחותנו. המחותנת דוחפת את בעלה לתהום. היא מסכימה לחתונה.	חלה, סעדה	9837
האיש שחיפש טיפשה גדולה יותר מאשתו	איש נותן את כל כספו ואת שאר רווחיו לאשתו כדי שתשמור הכל ל"ימים הארוכים" (בהם לא תהיה לו עבודה). האשה מוסרת הכל לאיש שבא אליה ומברך אותה ב"ימים ארוכים". בעלה יוצא כדי למצוא אשה שטיפשותה שווה לזו אל אשתו. בהתארחו אצל זקן שומע האורח באמצע הלילה שבת מארחו צועקת. היא מספרת שחלמה שהתחתנה עם האורח, ילדה לו ילד, שכבה עם ילדה והוא מת. אשת המארח מביעה את דעתה שהאורח יהרוג את בתה אם ישמע על מעשיה. הזקן משיב שהוא מוכן לתת כופר עבור הילד. האורח ששמע את הויכוח המשפחתי דורש את הכופר ומקבל מן הזקן כסף רב.	חמדי, יחיא	8761
גנב בן גנב	לפי בקשתו מגלה אם לבנה שאביו המנוח היה גנב. הילד מחליט להיות גנב כאביו. מצליח לגנוב פעמיים מקרוביו , שהם גם כן גנבים, מבלי שירגישו, כבש. הקרובים משבחים את הילד כגנב מעולה.	חמדי, יחיא	8762
למי שייך הילד	זקן מופלג מתחתן עם צעירה ומת מייד לאחר החתונה. זמן קצר לאחר מותו מתחתנת הצעירה שנית. כשיולדת בן, מתעוררת השאלה למי שייך הנולד: למשפחת הזקן או לבעל השני. אחרי שבתהליכים משפטיים הדבר לא הוכרע ואחרי התנגשויות מזויינות בין שני הצדדים, הולכים היריבים לחכם. החכם שולח את בן הצעירה ,שמלאו לו שלוש וחצי, לבתו - רועת צאן, להביא מעדרה כבש שהוא מתאר במפורט. לפי מסירת התיאור על ידי הילד ולפי מבט פניו מכירה הרועה שהילד הוא בן הזקן.	חמדי, יחיא	8763
הנער התימני שנעשה למלך אנגליה	לאחר חיפוש ארבה נרדם נער תימני עני על פסגת הר בו שולטים שדים. השדים מגלים אותו ומלכם מצווה על שני השדים-חיילים לשמור עליו במשך הלילה. החיילים רוצים להשתתף בחתונת בת המלך בלונדון ולכן לוקחים אותו איתם ללונדון. בלונדון מגלה הנער את בת המלך. הם ישנים יחד ונשבעים שיתחתנו. החיילים מוצאים את הנער במיטת הנסיכה ומחזירים אותו לתימן כאשר חותכים את השטיח עליו ישן הזוג. הנער משארי אצל הנסיכה חנית ותיק. הנסיכה חולה במחלת האהבה ומכריזה שתתחתן רק עם התימני שהיה איתה בלילה. אבי הנסיכה יוצא לחפש את הנער, מוצא אותו בצנעא, בחנות שסידר לעצמו בעזרת הכסף שהשיג ממכירת חצי השטיח. הזוג מתחתן והתימני נעשה למלך אנגליה.	חמדי, יחיא	8764
הבן שרצה להיות סוחר	נער יוצא לסחור בעזרת סבתו. הוא מגיע עם אוניה לארץ אחרת, ושם מציעים לו תמורת סחורתו מים, כ"סחורה היקרה ביותר בעולם". הוא חוזר ויוצא שנית. חסר לו דלק והוא לוקח הלוואה הקשורה בתנאי, שאם לא יחזירה כעבור שנה יהיה מלווה רשאי לחתוך בשר מבשרו. מגיע לסוחר שנתן לו מים ודורש את לבו. במקומו, הוא מקבל סחורה רבה ואת בתו של הסוחר לאשה. הוא בא אל המלווה והלה דורש את בשרו. אשתו, המחופשת כקאדי, פותרת את הבעיה כשהיא דורשת מן הקצבים לחתוך את משקל הבשר בדיוק, ואם לא יצליחו- להוסיף או להוריד מבשרם. המלווה מוותר על הבשר. האשה, מחופשת לקאדי, דורשת לבלות לילה עם אשתו של הבחור בתמורה, אך אחרי שהבחור מסרב בתוקף, היא נחשפת והם חוזרים לביתו כדי לקיים את חתונתם.	חסר, ברכה	301
הנסיך ובחירת לבו משמים	קוסמי המלך ניבאו לו כי בנו היחיד ישא לאישה את הרועה הראשונה שתצטרף אל 99 רועיו. כדי לדעת מי היא המיועדת לו, עקב בן המלך אחר רועיו ולבסוף גילה את הרועה הבדווית המיועדת לו. הציגו עצמם שני הצעירים זה לזו באמצעות חידות שפתרו בהצלחה והנערה הנחתה את הנסיך כיצד לבקש את ידה מאביה. בקשתו של הנסיך נענתה בחיוב והוסכם על מוהר שעליו להביא עמו מהארמון. בדרכו עם המתנות מהארמון הצטרף לנסיך עבדו של המלך "מיסמאר" (מסמר). הלה ניסה להרוג את הנסיך ומשלא הצליח שיכנע אותו לרדת לבאר ונטש אותו שם. העבד הציג עצמו כנסיך בבית הכלה, אך זו גילתה בהכנות לטקס ה"חינה" כי הלה אינו הנסיך המיועד. שליחיה לקחו את סוסו של הנסיך וזה הובילם לבאר ומשם הם חילצו אותו. הנסיך הציע להזמין את העבד לרכב עם אצילי המלך ביודעו שהעבד לא יודע לרכב וכך הוא נפל ואפשר היה להורגו. הנסיך חזר למקומו בארמון ואחרי שענה כראוי על חידות הנסיכה השניים התחתנו.	חסר, סעדה	6265
האחות הבוגדנית	לפני צאתו למכה מצווה אב על שלושת בניו שאם תוולד לאשתו בת יהרגו אותה. הבנים מבריחים את הבת שנולדה עם אחד האחים. מצאו בית וגרו בו. הבית שייך לשד. הוא חי עם האחות ומתחבא כשהאח נכנס הביתה. האחות בוחנת את האח, כיצד ניתן להשתלט עליו (כמו שמשון ודלילה). מגלה כיצד לא ישתחרר מכבליו. השד והאחות דוקרים את האח, מכניסים אותו לארגז ומטמינים בבאר. האב חזר הביתה ומגלה כי לא הרגו את האחות. בעזרת חוזה בכוכבים מגלים היכן נמצא האח. הצילים אותו והורגים את האחות והשד.	חסר, עובדיה	22587
בת השולטן	שולטן רואה מגג ביתו זקן אוחז מטפחת. לצעיר שמבקשה ממנו מספר שבת השולטן זורקת כל חודש מטפחת. זה שעל ראשו נופלת המטפחת יתחתן איתה. הבחור הולך לבית השולטן, פוגש זקנה שמספרת לו כי ישנם שלושה שומרים לשלושה שערים. לשומר הראשון סיפר שהוא רעב, קיבל כסף ומבקשל היכנס כדי להביא מהעץ שבבוסתן תרופה לאביו. בת השולטן מוצאת אותו ישן, מניחה לידו תפוח. בפעם השניה שוב נרדם בבוסתן, בת השולטן שמה לידו חצי תפוח. הזקנה הסבירה שבפעם הבאה שתמצא אותו ישן תחתוך אותו לחצי. בפעם השלישית שנכנס לבוסתן הביא עמו, לפי עצת הזרנה, שעורים ואבנים מעורבבים ומיינם. בת השולטן מצאה אותו ער, ברחה איתו. רדפו אחריהם עם גמל מעופף, התחבאו בפרדס. הלך לקנות אוכל ופגש זונות. הן הפשיטוהו ודרשו שיביא את אשתו מתנה למלך. כשהביאוה למלך הציגה עצמה כמשוגעת. סגרו אותה ,ואת בעלה שחררו בתחתוניו. פגש אדם שהבטיח לעזור. הלך לבית השולט וסיפר שהוא מרפא, הבטיח לרפא את החולה ועזר לה לברוח. היא קפצה מהחלון בלילה וברחה עם השומר הכושי בחושבה אותו לבעלה. בבוקר ליד הבור גילתה שהוא כושי\ חתכה את החבל מהסוס והסוס והכושי טבעו. בעיר הבדווים קיבלוה יפה וקנו לה בגדי מלך (תחפושת). בעיר אחקת מצאה אנשים בוכים. ספרו לה שהשולטן מת ואחיו עלה במקומו. בתו של השולטן רוצה להתחתן עם ה"בחור". הוא דורש שישחררו את האסירים ושיקים מדינה חדשה. בעלה שוחרר, ביקשה שיהיה עוזר בבית השולטן. לאחר החתונה מבקש ה"בחור" מבעלה שיכנס לישון עם בת השולטן. "הבחור" ביקש לחזור עם אשתו לבית הוריו. בדרך הסביר שהוא בחורה והציע ששתיהן תשארנה נשות הבעל.	חסר, שמחה	11227
השדים צועקים בגורן	בזמן עבודות חקלאות מרוכזות (זריעה, קציר), בעל הבית נהג להביא אוכל לפועליו. היה תוקע את סכינו ואז נשמעו צעקות השדים מסביב לגורן. בגלל הברזל של הסכין לא יכלו השדים לפגוע.	חסר, שרה	22597
האשה שלימדה את בעלה לקח	לאחר ששלושת ילדיהם בגרו והתחתנו הציק בעל לאשתו הזקנה, לא נתן לה כסף להוצאות הבית ולבסוף סילקה מהבית. שני בניה הראשונים מסרבים לקבלה. הצעיר מטפל בה והיא נראית שוב צעירה יותר. האב לא מצא אשה צעירה ושמח להצעת בנו הצעיר להביא לו כלה. הבן מלביש את אמן בבגדים חדשים, כיסה את פניה והביאה לבעלה. בדרך אספה האשה מקל, אילצה את בעלה לשרתה (להביא לה סיר לילה) והכתה אותו על כל הצרות שעשה לה.	חתוכה, רחל	18077
לכלוכית	בת שכנעה את אביה האלמן לשאת את שכנתם, אם חברתה הטובה, לאשה. הוא מתחתן ושוכח את אהבתו לבתו ולא שם לב שהאם החורגת מציקה לה ומעבידה אותה קשה. האם החורגת ובתה הולכות לנשף ואמה המתה של היתומה נתגלתה לה. בעצתה חפרה הבת מנהרה ממנה תבוא ותחזור לנשף בסתר. נתנה לה בגדים יפים והיא הופיעה בנשף בריקודים וחילקה לאורחים תמרים וצימוקים. לאמה החורגת נתנה תמר וגחלת אש. האם החורגת חשדה שזו לכלוכית ונתנה לה עבודה יותר קשה בבית. בן המלך חטף את נעלה מרגלה של לכלוכית ולמחרת יצא למדוד למי מתאימה הנעל. זיהה את לכלוכית ונשאה לאשה בהסכמת אביה ובהתנגדות אמה החורגת. היתומה ילדה בן. אמה החורגת מבקרת אותה. הרגה את בנה, כישפה אותה כדי שתחזור ותהיה שפחתה ושמה במיטת היולדת את בתה. הבעל גילה את התרמית. הרגו את האם החורגת ואת בתה והחזירו את האשה האמיתית.	חתוכה, רחל	18078
שני חברים ואריה	שני חברים נשבעים זה לזה לחלק כל דבר. השני אוכל את האוכל של הראשון. ישנים בחוץ משום שהגיעו לעיר סגורה מסביב. הראשון הורג אריה אשר הציק לעיר. לוקח את לשונו ואת זנבו כסימנים. השני מתעורר בבוקר ומבקש מחברו את הסימנים. הולך ומתחתן עם בת המלך. כעבור שנה בא החבר וכותב על דלת חדרה של בת-המלך: "זה שיושב בכבוד שיהיה לו גם לב". בת המלך מבינה שלבעלה יש חבר, אך היא אינה רוצה להגיד. היא שולחת עבד לחכמים שיפרשו את המילים. הוא מתארח אצל איש אחד הגר עם בתו. הבת שואלת את אביה מה לתת לאורח. זה מצווה בזה אחר זה: שור, פרה, עז, תרנגול, תרנגולת, חלב, אך הוא תמיד עוצר בעדה לשחוט ברגע האחרון כי חבל לו. בסוף נותנים לאורח מים מלבניה. הבת מפרשת: "למי שהיה מזל בתחילה, גם יהיה לו מזל בסוף". בת המלך דורשת להביא את החבר. כל הדבר מתברר והיא נותנת לו את בתה אשר נולדה בינתיים.	טיבי, יצחק	1236
חתונת שדים	בלכתו בלילה על יד בריכת מים ומקום מעופש, ראה אדם חתונת שדים וברח.	טיבי, יצחק	1237
הבורסקי והכילי	פיקי (מלומד מוסלמי) שאינו פיקח ביותר מגיש לבורסקאי שהזמין לעבוד בביתו רק אוכל דל על כך ענה הבורסקאי שלא מקובל להגיש אוכל דל שכזה לבעלי מלאכה העובדים בבית המזמין. הפיקי משיב שפרתו, בגלל חוסר ירק, אינה נותנת מספיק חלב בכדי שיוכל לכבד את אורחו כנהוג. על מנת לשפר את המצב, מייעץ הבורסקאי לפיקי לקחת בעצמו את הירק לפרתו משדות שכנותיו, היות והירק הה מגיע לו בתור איש דת, כמעשר. על הפיקי לגשת לשדות בלילה, להניף בתחילת עבודתו את החרמש ואת החבל שהביא איתו ולשיר בקול רם שיר הרומז על פעולתו, פן יחשדו בו לגנב. הפיקי לוקח כמה פעמים את הירק מאותו שדה ונתפס בסוף על ידי בעל השדה והוכח קשות כשבעל השדה שר בקצב שיר, הפיקי , שיר הרומז על אופן העונש של הגנב. הפיקי מכבד בעתיד את בעלי המלאכה כראוי. (או"ש).	טירי, ניסים	5188
אחמד המבקע והסיף	אחמד היה מבקע עצים שמח בחלקו. פעם אחת בא המלך לביתו של אחמד מחופש לאחד העם וראה אותו שר עם אשתו. לשאלתו ענה אחמד שהוא מבקע עצים. למחרת אסר המלך לבקע עצים אצל אחמד. אולם הוא מצא את פרנסתו ושוב שר. בא המלך מחופש וכשראה את אחמד הוציא פקודה האוסרת בכלל לבקע עצים. גם הפעם מצא אחמד את פרנסתו, כשמוט כסף נפל מעל סוס של פרש והוא מכר אותו ברווח טוב. המלך מבקש את אחמד להיות מוציא לפועל של גזרי דין מוות. המשכורת טובה אך לפי גולגולת. אחמד קונה חרב מעץ. המלך רוצה לראות מה יעשה אחמד והוא מביים הוצאה להורג. אחמד שואל כל אחד מן הנידונים אם אשם הוא, כשאלה עונים לו שאינם אשמים הוא אומר למלך שלאור הספק חרבו הפכה להיות מעץ. המלך נהנה מחוכמתו זו ומעניק לאחמד בתמורה משכורת קבועה	טירי, ניסים	11607
פרש דוהר	למשפחה אחת בתימן שלושה בנים ובת אחת. הבת נהגה להביא אוכל לשדה המרעה בו שהו אחיה עם הצאן. יום אחד הרגישו ההורים כי היא בהריון. לשאלה במי פגשה בדרך סיפרה כי היה זה בן מלך. הוחלט לגרש אותה מהבית, אולם האח הצעיר ריחם עליה ונתן לה את העצה שתפגוש בבן המלך עוד פעם, לא תספר לו דבר אך תבקש ממנו כובע, מקל וצעיף למזכרת. כן עשתה והאח הלך איתה לבקתה של אישה זקנה ונשאר איתה שם מאחר ואביו אסר עליו לעזור לאחותו. נשארו כמה שנים עד שהילד גדל והאח לימד אותו שיר מסויים. לאחר מכן בנה ארגז יפה מאוד וביקש מהזקנה לשלוח את הילד אחריו ברגע שתשמע כי המלך ירצה להוציאו להורג. נכנס האח לתוך הארגז וסבל הביאו לחדרה של אחותו של בן המלך. שם נשאר זמן מה ובת המלך נכנסה להריון. בן המלך הרגיש בכך ואחותו הפגישה אותו עם הבחור. ציווה בן המלך להוציא את הבחור להורג. כאשר שמעה זאת הזקנה שלחה את ידה ופקדה עליו לשיר את השיר שלמד מדודו, כאשר יתקרב לארמון. רגעים ספורים לפני שתלו את דודו הגיע לשם הילד וקרא את השיר בקולי קולות. שמע אותו בן המלך וניגש אליו. ראה שהילד חבוש כובע וצעיף ובידו מקל. הכיר את הדברים וזכר כי נתן אותם לבחורה. חזר הילד על דבריו ובן המלך נתן פקודה להשהות את התליה עד אשר יתברר כל העניין. סיפר לו הבחור את סיפור אחותו. נשא בן המלך את אחות הבחור לאישה והבחור נשא את בת המלך.	יהוד, חנה	4857
האישה ששמה פוך בעיניה	צעירה השמה פוך בעיניה מוצאת חן בעיני בת השכנים, המבקשת אותה כי תשים גם לה פוך בעיניה. הצעירה מוכנה לעשות זאת בתנאי כי תשכנע את אביה לשאתה לאשה. מסיתה אותה להיפטר מאמה. הבת דוחפת את האם לתוך הבאר. האב נושא את הצעירה. הבת זוכה בפוך. אך האב מגלה את המזימה מגרש את אשתו ובתו, האישב נופלת לבאר. הבת מתעוורת מפוך.	יהוד, חנה	5695
המכשף הערבי והערבייה בת העשיר	בת ערבי עשיר הולכת להביא אוכל לרועה, מתרחצת במעיין ונכנס בה שד. היא מסתובבת בלילות כסהרהורית. מזמינים מכשף ערבי הבא במשא ומתן עם השד. השד בוכה ורוצה כסף תמורת יציאתו. וכך היה.	יהוד, צביה	14653
המכשף הערבי מכניס גמל לקומה ג'	המכשף שהוציא שד מגופה של נערה שהתרחצה במעיין, התארח את משפחה. הם הזמינו אנשים (ביניהם משפחתה של המספרת) כדי לראות את כוחו. המכשף ביקש מכולם לא להרים את העיניים ופתאום היה בחדר גמל. השד שהביא את הגמל כעס על האנשים שלא האמינו בו ודרש קנס - מעט כסף.	יהוד, צביה	14654
המכשף הערבי מתנבא	יהודיה צעירה לא חשה בטוב. הוריה לקחו אותה אל המכשף והוא גילה את סיבת הדבר, היא היתה מאורסת לבחור שלא רצתה בו. האירוסין בוטלו.	יהוד, צביה	14655
שתי חברות או הנער שנזרק לים בתןך אבטיח	שתי חברות מבטיחות זו לזו שכאשר תנשאנה ואם אחת מהן תלד בן והשניה בת - כשיגדלו הילדים ינשאו זה לזו. עבר זמן רב; שתי החברות נישאו. האחת היתה עשירה מאוד, השניה עניה. לעשירה ביתה בת לעניה - בן. העשירה אינה רוצה שהבת שלה תינשא לבן העניה. ולכן מכניסה את הילד בתוך אבטיח חלול, ומשליחה אותו לים. הגלים נושאים אותו לעיר רחוקה; רב המוצא את האבטיח עם הילד, מאמץ אותו ומלמדו תורה. גדל הילד וילדים מכנים אותו בן אבטיח. הוא רוצה לדעת מדוע ואביו מאמצו נאלץ לספר לו. כשבוגר הילד הוא יוצא לחפש את הורין האמיתיים. מגיע לעיר הולדתו. כיוון שהוא נראה עשיר ובקי בתורה המשפחה העשירה מזמינה אותו לביתה בשבת. שם הוא מתאהב בבת העשירה - אותה ילדה שהיתה מיועדת לומלכתחילה. הם מתארסים. יום אחד פוגש הבחור באישה עניה בוכיה כל הזמן. שואל אותה מדוע, ומתוך השיחה עולה בו החשד שזאת אמו. הוא מאלץ את חותנתו לעתיד לספר לו מה עשתה. הוא בא אל אמו חזרה ומגלה לה (ע"פ סימנים) שהוא הוא בנה. נערכה החתונה ע"י הרב שאימץ אותו וכך התקיימה השבועה.	יהוד, צביה	14660
בת הזקן החכמה	נער הולך עם זקן בדרך ומדבר באופן תמוה לדעת הזקן. הוא שואל אותו מי ישא את מי- הזקן את הצעיר או להפך. כאשר חולפת על פניהם לוויה, הוא שואל האם האיש חי. ובראותו בית מפואר הנשמר על ידי שומרים הוא מצר על יושביו. לבסוף, כאשר הם עוברים על פני כפר דל הוא מקנא באנשיו. הזקן מספר לביתו על הנער והיא מסבירה לו את כוונותיו הסמויות. בשאלה הראשונה התכוון הנער לשאול מי מהם יספר בדרך סיפור כדי להנעים את הזמן. בדבריו על המת התכוון לשאול האם יש לו בנים. בהמשך הוא מרחם על אנשים החיים בפחד וזקוקים להגנה, ובסוף הוא מבחין שהכפר הפרוץ הוא בעצם מקום שקט ובטוח. הנערה שולחת לצעיר כיכר לחם, ביצים וחלב ומוסרת עם אביה דברי משל אודותם. האב טועה בדרך ואוכל ממה ששלחה. הצעיר מוסר דרכו בחזרה לבת דברי משל, מהם היא לומדת, כי האב אכל בדרך ממה ששלחה לו. הבת נוזפת באב ומסבירה לו את פשר הדברים.	יהי שלום [כובני], ישראל	5500
אומבאח, אומבאח, אומבאח	אשה ביקשה מבעלה כי יביא את השור אל הפרה והשור לא רצה, אף על פי שהפרה געתה "אומבאח, אומבאח". עקצה האשה את בעלה ואמרה שאולי הפר עישן קאת ולכן אינו מוכן. הבין הבעל את העקיצה וכעס על אשתו. הוא נדר לא לבוא אליה כל עוד לא תקרא שלוש פעמים "אומבאח". הגבר לא בא אל אשתו במשך שנה שלמה. לבסוף הבינה האשה וכדי לפתור את הבעיה אמרה לעצמה שכאשר תגעה הפרה היא תגיד לבעלה כי הפרה עושה אומבאח אומבאח אומבאח, וכאשר יביא בעלה את השור לפרה יבין את הרמז ויבוא הוא אליה. כך אכן היה.	יוסף, משה [תימן]	14146
עלי בן השפחה	אב חד לבניו חידות שונות אך רק בן הפלגש הצעיר, עלי, עונה עליהן לסיפוקו: לשאלה, מהו הדבר הכבד ביותר? עונה עלי כי הצורך להתפנות הוא המכביד ביותר. לשאלה, מהו הריח הנעים ביותר, עונה עלי כי זהו ריח הפיתות שאופה אמו בבוקר. עם מותו של האב, מגרשים אותו האחים והוא נודד מכפר לכפר. בחיפוש אחר מקום ללון, הוא שומע כי יש בית נידח שכל מי שישן בו מת ולא קם למחרת. ביאושו הוא מחליט ללון שם. אולם הוא נשאר ער, ורואה כי בלילה נחש שותה מכד המים ומרעיל אותם בארסו. כך הוא יודע להימנע משתיה והנחש שב לשתות את המים והוא זה שמת. גופת הנחש פולטת כסף, זהב ויהלומים ועלי מתעשר ונעשה מכובד. אחיו, לעומת זאת, יורדים מנכסיהם ובנדודיהם מגיעים לביתו של האח העשיר. הם אינם מכירים אותו והוא מחליט לארחם. במסגרת האירוח, הוא מגיש להם פיתות חמות ומכיוון שהם רעבים הם מעריכים מחדש את תשובתו לאביו על הריח הטוב בעולם. בלילה, אחרי הארוחה, הוא סוגר את דלתות חדריהם והם לא יכולים לעשות את צרכיהם ונוכחים בצדקתו גם לגבי השאלה, מהו הדבר הכבד ביותר בעולם. בבוקר, אחרי התפילה, הוא מקבל את פניהם שוב ומציג את עצמו ודואג להם.	יוסף, משה [תימן]	14150
הקוסם שהחיה גמלים שחוטים	קוסם היה מוביל אורחות דרך המדבר כי השודדים פחדו ממנו. פעם פגש בשודדים אשר לא הכירו אותו ולא רצו להניח לו. הלך ושחט את כל הגמלים וצעק בכעס: "קחו אותם!" נבהלו השודדים וברחו. החיה הקוסם את הגמלים בחתיכות בד מכובעו.	יזון, הדה	903
גנב גונב מגנב	עני חסך פרוטה לפרוטה למען משפחתו. כשהוא רוצה לקבל תמורת פרוטותיו לירה, עיוור מסכים להחליף לו, אך כאשר נותן האיש את פרוטותיו צועק הלה כי האיש שדד אותו. האנשים מגרשים את העני והקבצן הולם לביתו, אך אינו יודע כי העני הולך בעקבותיו וגונב את הכד בו הוא שומר את הכסף. העיוור מזעיק את שכניו ואחד מהם נותן לו עצה לשים את כספו בכובע. העני שומע וגונב את הכובע. בעל הכובע מזעיק את חבריו ואחד מהם מייעץ לו לשים את כספו בתוך מקל, אך כאשר זה מניח את מקלו בבית הכנסת מחליפו העני במקל חלול. כשגמר להתפלל וראה שהמקל חלול זועק לעזרה. אחד מייעץ לו לשמור את כספו במעיל שהרי הוא לובש את מעילו כל היום. האיש מחביא את הכסף במעיל אך העני מביא לו לחם עם דבש ובו דבורים. הדבורים עוקצות אותו והוא זורק את מעילו. העני לוקח את הכסף ובורח. פותח עסק ונהיה עשיר.	יזון, הדה	14037
האישה והנמר	אשה הרה הוציאה קוץ מרגלו של נמר. כשהגיעה זמנה ללדת הביא לה הנמר תיש במתנה. ליטפה את ראשו, הודתה לו והוא הלך.	יחיא גלנר, כרמית	22222
יחיא והשדה כבשה	יחיא היה מגרש את השדים. ראה כבשה, נשא אותה על כתפיו. בכפר החלו הכלבים נובחים כי חשו שזו לא כבשה אלא שדה. יחיא הוריד את הכבשה ובכפר צחקו עליו.	יחיא גלנר, כרמית	22223
המיילדת של השדים	אשה ראתה לטאה בהריון והביעה משאלה להיות אתה בלידה. מגיע מישהו (שד) ומזמין אותה ליילד את הלטאה-שדה. כשכר קיבלה סל מכוסה שאסור לפתוח אותו לפני שתגיע הביתה. פתחה בדרך, ראתה גחלים והשליכה אותם. בבית גילתה 2 גחלים שנדבקו לדפנות הסל והפכו למטבעות. הצטערה.	יחיא גלנר, כרמית	22224
גלגל המזל	שלושה סוחרים נודדים לארצות רחוקות כי אינם מוצאים קונים לסחורתם היקרה (זאפרן). בסוף מוצאים את הסוחר אסד וזה קונה ומארח אותם יפה. לאחד מהם הוא נותן קערה יקרה במתנה. לאחר זמן מה נדלק זנבו של חתול בנרו של אל אסד והחתול יושב על גג הבית. החתול מגיע למחסן חומר נפץ שבמרתף הבית והבית מתפוצץ. אל אסד פצוע אך מתרפא. הוא הולך לעולם ומקבץ נדבות. מגיע לסוחר שנתן לו את הקערה. לא מכירים זה את זה. משכיבים את העני בקומה התחתונה ומעליו אורוות הסוס. הלה משתים על אל אסד. אומר אל אסד פתגם: היונות מתרבות על עצים ואשר נהפך הגלגל תשתינים הסוסים על אסד. שומעים זאת בני המשפחה ןמכירים אותו. הקערה מגלה את אל אסד והסוחר מחלק אתו ברכושו.	יחיא, [אביו של יחיא, יחיא]	1039
חיים הפורע הלוואות	מלך מצווה לכבות את כל האורות בלילה. הוא יוצא בלילה ומוצא אור אחד: אורו של חייט עני שצריך לעבוד גם בלילות. הוא פורע הלוואה (מחזיר להורים את טיפולם עד כדי כך שאף מכניס אותם לעריסות). לפתרון החידה מתאספת כל העיר ואין מוצאים אותו. רק עני יודע את התשובה ומקבל פרס.	יחיא, [אמו של יחיא]	179
גלגל החוזר לעולם	עשירה מאלצת מקבצת נדבות לרקוד לפניה ורק אז היא נותנת לה נדבה. לעניה יש בת. היא מחליפה בליל הכלולות את אשת בן המלך (שאיבדה את בתוליה) ובבוקר מסדרת את החדר. האישה אינה מסדרת ולפי זה הבעל רואה שאין זו אותה הבחורה שהיתה איתו בלילה. בעזרת צמיד מכירים את הכלה הנכונה. העשירה מתרוששת ובאה לקבץ נדבות לביתה של העניה.	יחיא, [אמו של יחיא]	337
שבעה ליסטים	עורב חוטף צמיד שנמסר לתיקון לצורף עני. הצורף יוצא אחר העורב ומוצא אותו ביער. מטפס אל קינו ומוצא את הצמיד. נשאר ללון על עץ. בלילה באים ליסטים והוא רואה את מקום מחבוא כספם. בבוקר לוקח ומתעשר. לדרישת אשתו יוצא אחיו העשיר בעקבותיו אולם הפעם הליסטים שמרו והרגו את האח העשיר. הם חותכים את גופו לחתיכות. העני בא ואוסף את החתיכות וחייט תופר אותן. הליסטים יוצאים לעיר. החייט בתומו מתפאר לפניהם ובכך מגלה את הצורף. הליסטים נכנסים לביתו של הצורף בעורות המתוארים כמיכלי שמן. האישה שומעת אותם מדברים ביניהם. הבעל רץ לראש העיר. זה בא וקונה את השמן ומנסה אותו בברזל חם וכך הורג את כולם.	יחיא, [אמו של יחיא]	665
מעשה בעני מסכן	עשיר ועני טוענים כי המלך החדש אינו מבין משפט. מחליטים לנסותו ומופיעים לפניו בשתי טענות המלך הטוען כי העני הודה במקצת הטענה, מחייב את העשיר לשלם לעני את כל הטענה. לא עוזרת טענת העשיר כי רק לנסותו באו, ומוטל עליו לשלם לעני.	יחיא, [אמו של יחיא]	5693
תעתועי הגורל	שייח אחד התכונן לעלות למכה. כדי שאשתו לא תבגוד, הוא סתם את הכניסה לבית ונתן הוראה לקצב, לחנווני ולירקן שבכול בוקר ישימו את המצרכים בסל והמשרתת תעלה אותם דרך החלון. שייח עובר אורח ראה אור ואנשים בבית בלי כניסה לבית. טפס ונכנס דרך החלון. בקש לנוח והאישה הסכימה בתנאי שלא יגע בה. נח ובבוקר הלך לדרכו, ושכח את מטהו במיטת השייח. כשחזר השייח מצא את המטה וחשד באישתו. הוא הציע לה לערוך ביקור בעיר מולדתה והשאירה שם שבע שנים, בלי שחזר לקחתה. אביה התייעץ עם בניו מה לעשות, דחה את עצת בכורו להרוג את השייח וכן את עצת הבן השני לנקום בו. הוא קבל את עצת הצעיר לתבוע אותו למשפט באשמת הזנחת האישה. במשפט נכח במקרה גם השייח האורח והאמת התגלתה. השייח החזיר את אישתו. מזלם השתנה לרעה. הם הפכו להיות עניים חסרי כול. נדדו וקבצו נדבות עד שהגיעו לבדווי בעל נכסים ואדמות, והוא אירח אותם, דאג להם וניחם אותם. הוא הציע לשייח לזרוע כמה שורות בתוך החלקות בשדה. אם ינבטו השורות יפה, כמו החלקה הגדולה, סימן שמזלם השתנה לטובה. אם לא, עדיין יד הגורל קשה. במשך שש שנים השורות לא עלו יפה ורק בשנה השביעית הנביטו השורות. ערב לפני שובם לעירם חגגו הבדווי והשייח את המאורע. בינתיים חזר בן הבדווי מצייד וכמינהגו שתה חלב. שכב ליד אימו והניח עליה את ידו. הפעם היה מאד עייף ולא שם לב ששכב ליד אשת השייח. כשנכנס השייח לאוהל וראה את המראה שלף את חרבו והרג את הבחור. האב ניחם את כולם ואמר שהגיעה שעתו של הבן למות. הניח את הגופה בהרים ובבוקר העמיד פנים שהוא מחפש אותו. שבט ששכן ליד מקום הגופה שילם לבדווי את כופר הבן, כך ניצל השייח ממשפט. הבדווי נתן את הכסף שקבל לשייח ולאישתו. הם חזרו לעירם ושוב התעשרו. נולד להם בן בכור וכשהגיע מכתב מהבדווי שבו בקש לשלוח להם את הבן כי הוא חולה אנוש, ורק לב וכבד של בן בכור יצילהו. אשת השייח שכנעה את בעלה האומלל למלא את הבקשה ולגמול חסד למטיבם. כך קרה גם עם הבן השני שנולד. בינתיים נולד לבדווי בן לעת זקנתו ולשייח בת. כעבור שנים לקח הבדווי את בנו ואת שני בני השייח שגידלם במסירות ובא להתארח אצל השייח. השמחה הייתה גדולה, מה עוד שהבנים הוחזרו בשלום.	יחיא, [אמו של יחיא]	6014
דגים באבטיח	איש אחדמתחתן רק לאחר שלמד את כל החכמות של הנשים מפי זקנה. מאחר ולא נתן לאישתו לבקר אצל הוריה, מכניסה אישתו דגים לאבטיח ושולחת אותו למלך כדי להראות את הפלא. כאשר מגיע אל המלך הדגים כבא אינם ומצהירים עליו כעל משוגע.	ינאי, חזקיה	2184
החאג' החוזה ובנו החזק	1. א. החאג' מונה כוכבים ומגלה על-ידי כך גנבים שחושבים שהצביע עליהם וגילה את מעשיהם. ב. מוצא אוצר (לא גנוב) בעזרת עיפרית שנהפך לסוס. ג. ישן במשך 3 לילות עם בת המלך אשר הובאה אליו על-ידי העיפרית. כל הנסיונות לגלות את המאהב נכשלים משום שהעפרית סימן את כל העיר באותו סימן בו סימן המלך את המאהב. ד. רב עם העיפרית וחברי העיפרית הורגים אותו. 2. לפני מותו מצווה כי יש לכלוא את בנו במשך 40 שנה ולהאכילו טוב. לבנו של החאג' כוכחות על אנושיים אולם שיכלו בלתי מפותח וכל שאיפתו להשיג אוכל. הוא בולע כמויות עצומות. לאחר שהתחבר עם שני גנבים הוא בא למלך וזה זומם להרוג אותו בשל יצרו המופרז. בן החאג' קורע את האריה אשר נשלח על-ידי המלך. מגיע לשפת הים ופורק אניה לבדו. מקבל כמויות עצומות של אוכל אשר אינן מספיקות לו.	ינאי, חזקיה	2185
בעל הבית העני שגנב	בעל הבית מערים על גנב כך שזה מסתבך בין כלי הבית. בעל הבית מכה אותו והגנב חושב שהכילים הם שהכוהו.	ינאי, חזקיה	2220
בת צין אצין	צעיר צריך להביא למלך כל מיני דברים ובסופו של דבר את בתו של צין אצין. הכל נעשה לפי עצת הווזיר הרשע (יהודי עיוור). בת צין אצין דורשת את מות הווזיר. המלך מוותר עליה. היא מתחתנת עם צעיר.	ינאי, חזקיה	2235
אישה שולחת בעלה למאהבה	אישה מזמינה מאהב ושולחת תמיד את בעלה לפגוש אותו. המאהב תמיד מוצא תירוצים וניצל.	ינאי, חזקיה	2793
הגורל ושברו	אם מבקשת מבעלה, קורא גורלות, לגלות את גורלה של בתה. הגורל הוא 7 שנים לטפל במת ואחריתה תטיב. כדי למנוע את האסון יוצאות האם והבת לדרך. פוגשות בארמון ששערו נפתח רק לבת והאם נשארת בחוץ. הבת מוצאת נסיך ישן ומטפלת בו. במשך הזמן היא קונה שפחה. כעבור שבע שנים, כשהבחור מתעורר השפחה על ידו, והוא מתחתן עמה. הגבירה נעשית שפחה אצל ההיא. כאשר הנסיך יוצא למסע כל בני הבית מבקשים מתנות. היא מבקשת קופסת סבלנות (אילבית סבור). הנסיך שוכח וספינתו אינה מפליגה. חוזר קונה את הקופסא מאיש המזהיר אותו שלא להיות נוכח בשעה שהאדם שבקש את הקופסא ישפוך לפניה את צרותיו, כי ברגע שיגמור יצא מן הקופסא ה"משחית" ויהרוג את בעל הקופסא. כשחזר לביתו, יצאה הנערה לחורשה והנסיך אחריה. ספרה את ספורה והנסיך הרג את המשחית, והתחתן עמה.	ינאי, רומיה	434
האבא שחתך ידיה של בתו	אשה נותנת צדקה לעניים בסתר, כי בעלה הקמצן אינו מרשה לה. כאשר מתה האישה, הבת ממשיכה את דרכה. אשתו השניה של הקמצן מלשינה על הבת בפני אביה, ואביה לוקח את הבת למדבר שם קושר אותה לעץ, חותך לה את הידיים, ועוזב אותה לבדה. חוטב עצים עני רואה אותה, ואליהו מופיע, ואומר לחוטב העצים, כיצד להשיב ידיה, בעזרת מטפחת שהוא נותן לו. אליהו גם נותן לחוטב העצים את המטפחת במתנה, ומסביר להם כיצד, בעזרת סיסמה יוכלו לבקש כל דבר שבעולם. בה הקמצן וחוטב העצים נהיים עשירים, בונים ארמון ובו הם פותחים בית לעניים. בינתיים, אבי הנערה מתרושש משנה לשנה; הוא מחליט לנדוד למקום אחר ומגיע אל הבית שבנתה בתו ובעלה. הוא חושד ושואל לזהותם של בעלי הבית. כאשר נודע לו מי הם, מלשין עליהם לפני המלך. המלך קורא לחוטב העצים לשעבר ושואלו כיצד הצליח לצבור הון כזה. האיש מראה לו את המטפחת. המלך רוצה לקחת אותה לעצמה; הוא מנסה בעזרת אותה סיסמה שהאיש למד מאליהו, לגרום לעושר, אך יוצאים מהמטפחת נחשים ועקרבים. המלך מבקש את האיש לקחת את המטפחת בחזרה, רק שתסלק את הנחשים! וכן הרשה לו לבקש מהאיש כל מה שירצה. בת הקמצן מבקשת שיוציאו להורג את אשת אביה, ואת אביה היא מותירה בחיים, שיחיה יחד עמה בארמונה.	יעיש, יוסף	14054
האח העני שהתעשר ממערת שודדים	אח עני ואח עשיר. העשיר לא נותן לאחיו העני מאום מלבד שאריות מזון. פעם שואל האח העני את העשיר מניין בא לו כספו וזה משיב לו בכעס כי מן הגיהנום. האח העני הולך לתומו לחפש את הכסף בגיהנום. הולך למדבר, מגלה מערת שודדים מלאה כסף וזהב. כך הוא התעשר ובונה לעצמו ארמון. אחיו העשיר בא אליו לתת לו את שאריות המזון ונדהם. הוא רוצה לדעת מנין בא לו הכסף ואם לא, ילשין עליו בפני המלך. האח נאלץ לגלות לו. השודדים מכינים מלכודת וכאשר האח העשיר מגיע למערה הוא נתפס על ידם ומומת. גם את האח השני הם רוצים להרוג. הם מכינים תוכנית, בעזרת במכירת כד שמן לאח. אשתו של העני לשעבר מסכלת את מזימתם על ידי כך שהיא שופכת עליהם מים רותחים.	יעיש, יוסף	14055
בן החכם ומלכת השדים	בנו של חכם (רב) אינו שומע בקול אביו, יורד לאוניה ומפליג ובכך מפר את שבועת אביו המת. האוניה טובעת והוא נופל לים ומגיע לעולם התחתון. רוצה לנוח שם אך נאלץ להאבק בנחש ולהורגו. הוא מגיע אל מקדש השדים ומלך השדים תופסו ורוצה להוציאו להורג על שהפר את שבועת אביו. נותן לו צ'אנס וממנה אותו לשמור על ארמונו. נותן לו מפתחות לכל החדרים חוץ מלחדר אחד, משביע אותו לא להיכנס לשם. ברם בן החכם מפר את ההבטחה, פותח את הדלת האסורה ומוצא את בתו של מלך השדים. בדיוק ברגע זה מופיע מלך השדים ומכריח אותם להינשא. לאחר זמן מה מתחיל הבחור להתגעגע לאשתו בעולם שלמעלה. השדה לא מוותרת ומתפשרת על כך שחצי שנה ישהה בחברתה וחצי שנה עם האשה שלמעלה. כאשר עולה בן החכם למעלה שוב אינו רוצה לחזור. בת השד אומרת שהיא מוכנה לגט. לאחר הדיון בבית הדין, כשהיא נפרדת ממנו, היא אומרת לו שהיא רוצה לנשק אותו, עושה כן וכך לוקחת את נשמתו.	יעיש, יוסף	14057
בן הרב והשדים	בן הרב כמעט מתחתן עם בחורה המאורסת לשד. בחורה שהתחנכה בבית הרב בשל יתמותה. בערב בו צריכה היתה להתקיים החופה מופיע עני וטוען לבעלות על הכלה. כאשר הוא מזהה אותה לפי סימניה המיוחדים מתבטלת החתונה והכלה הולכת עם השד. בן הרב רוצה לעסוק במסחר למרות שאין לו כשרון לכך. הוא פותח עסק ומפסיד את כל כספו. רב המקום מת והבן רוצה ללכת עם חבריו לחפש לו מחליף. הרב מפקיד את בנו בידיהם. בן הרב וחבריו נכנסים למדבר כאשר השבת נכנסת. בן הרב אינו רוצה לזוז מן המקום פן יחלל שבת, האחרים פוחדים ומשאירים אותו לבדו. בן הרב מתפלל מנחה ונדמה לו כי הוא שומע עוד קול האומר מנחה. הוא הולך אחרי הקול ומגיע לבית כנסת מואר ויפה. נכנס לשם אך נאמר לו שזהו בית כנסת של שדים. הוא פוגש שם את היתומה ובעלה השד ושואל אותו היכן מזלו. השד אומר לו שהמזל נמצא אצל אדם הנקרא אלאקרע, הגר הרחק משם במדינה אחרת. מגיע לשם ואף אחד איננו רוצה לומר לו היכן חי איש זה. ילד קטן מסייע לו ובעזרתו הוא מגיע אליו. אדם זה, נחשב מטורף ולא בן אדם, מעביד את בן הרב תמורת אוכל. נקשרת בינהם ידידות ובן הרב מלמדו תורה עד אשר אלאקרע נהפך לרב בעצמו ונושא דרשות מוצלחות. אלאקרע גם נותן את בתו הצעירה לבן הרב לאשה וכולם חוזרים אל הרב, שחשב כבר שבנו אבוד, עם עושר גדול.	יעיש, יוסף	14059
שני בני הסולטן	שני בני הסולטן, כל אחד מאשה אחרת, דומים אחד לשני כך שאי אפשר להבחין ביניהם. כאשר הסולטן מת, ועמו מתה אחת הנשים, שני הבנים נהיים ידידים טובים. האשה שנותרה זוממת להרוג את בנה החורג אך היא עצמה אינה מבדילה בין השניים. אשה זקנה מייעצת לה . היא נעמדה בחלון עירומה ובנה החורג הוא שצועק עליה. היא שמה רעל במזונו אך הוא נותנו קודם כל לחתול. כשהוא רואה שהחתול מת הוא נפרד מאחיו ואומר לו שהריחן יקשר ביניהם. הוא יוצא למדינה אחרת, שם הוא מציל את שלוש בנותיו של מלך מן העפרית, על ידי כך שהוא נלחם בו בחרב. בתמורה נותן לו המלך את בנותיו לנשים וגינה פורחת ובתוכה הריחן. כאשר הריחן מתייבש הוא חש שאחיו בצרה. גם האח השני היה גיבור חייל. הוא מציל את שתי בנות המלך מידי עפרית אחרת. לעזרת העפרית באה אשה זקנה הקושרת את האח בחבלים עשויים משי. ברגע האחרון מגיע אחיו ומתיר את החבלים. יחד הם מחזירים את בנות המלך ואז הם חוזרים הביתה והבן האמיתי של האם הורג אותה. כאשר אחיו משתומם הוא מסביר לו כי אמו כבר הכינה לבנה החורג מנת רעל.	יעיש, יוסף	14060
שני בני הסולטן ועלי, בן שפחתו	לסולטן יש פצע בעין ובעצת הוזיר נשלחים שני בניו להביא לו תרופה. הם מוכיחים את חוסר מזלם ואת טפשותם ונותרים בחוסר כל. אנשים שונים מסדרים אותם: זקנה לוקחת מהם כסף במרמה ואינה נותנת להם את בתה לאשה כמובטח, אישה מאשימה אותם שהם אבותיהם של בניה, עיוור מאשימם כי הוציאו את עינו ואיכר המכריח אותם לחרוש את אדמתו ונותן להם בתמורה אוכל ושתייה, בתנאי שלא יפרסו את הפיתה ולא יפתחו את הדלעת. לבסוף הם מוצאים את עצמם עובדים בבית קפה תמורת אוכל, אצל אדון העושה בהם כרצונו. כאשר הם אינם מגיעים הביתה שולח המלך, בעצת הוזיר, את בן השפחה, עלי, על מנת לחפש את אחיו ולהביא את התרופה. לעלי יש יותר חכמה ומזל מאשר לאחיו. הוא מצליח להערים על הזקנה ולקחת את בתה וכספה. הוא יוצא בשלום מן המשפט עם האשה המאשימה אותו כי הוא אבי בנה, מערים על האיכר הזקן הקמצן ומצליח לאכול מבלי לפרוס את הפיתה ולפתוח את הדלעת. כאשר הזקן רוצה להרגו הוא מסתתר. לוקח את בת הזקן והולך לבית הקפה, שם קונה את שני אחיו. שני האחים מקנאים בו וכאשר הם במדבר הם משליכים אותו לבור. האחים באים הביתה ומספרים כי עלי נפל בידי "בחורות לא טובות". עלי ניצל על ידי שיירה העוברת במקום ומגיע לארמון. עורפים את ראשיהם של האחים. עלי נשאר עם שתי הבחורות ונותן לאביו את התרופה.	יעיש, יוסף	14061
שני חברים החייט והספר	שני חברים חייט וספר. הם תמיד חיים האחד בקרבת השני. היכן שהראשון יזוז השני תמיד בעקבותיו. לחייט אין מזל, אין לו עבודה והוא עני. לספר יש מזל והוא עשיר. פעם אשת החייט מייעצת לבעלה לעבור לגור שלא בקרבת הספר. שם מזדמן לחייט לתפור בגדים למלך ומכאן ואילך הוא מצליח ומתעשר. עכשיו הספר מקנא בחייט וחורש נגדו מזימה. הוא טוען בפני נמלך שהוריו הופיעו בחלומו וביקשו ממנו בגדים חדשים. החייט נשלח לבית הקברות לבצע את ה"בקשה". בינתיים איבד המלך את טבעתו ונשר הביאה אל בית הקברות. החייט ראה זאת והביא את הטבעת למלך. המלך מרוצה. החייט אומר שהורי המלך הופיעו בחלומו וביקשו ממנו תספרות. הספר נאלץ לחפור ולבצע את "בקשת" שוכני הקברים המלכותיים.	יעיש, יוסף	14062
מגש חמור ומקל	יהודי מוריש לבנו חלקת שדה ומייעץ לו לפזר בה מטבעות. המלך הרואה את המטבעות קונה ממנו את השדה בכסף רב. הוא מקווה לגדל עוד כסף אך מתאכזב. המלך אוכל בבית בנו של היהודי אוכל שירד מן הגג דרך צינור, ברגע שהבן ביקש זאת. האם עמדה על הגג והזרימה את המזון דרך הצינור. המלך קונה את הצינור ומתאכזב. הוא גם קונה מן הבן חמור המטיל מטבעות וחתול המלקק את דם המת ו"מחייה" אותו. מכל הרכישות הוא מתאכזב. הבן חוטב עצים ביער ומוכר אותם למלך בעיר השכנה. כדי שלא יחטוב עץ גדול קיבל הבן מן העץ צלחת המתמלאת במזון כשמבקשים אותה. המלך מזמינו להראות את הפלא בארמונו ומחליף את הצלחת בצלחת רגילה. הבן מקבל מן העץ ביער מקל המצליף בבכוחות עצמו. המקל מצליף במלך עד שזה מחזיר את צלחת הפלא.	יעקב, דוד	15089
מעשה בתייש	אשה שולחת את בעלה למכור את התייש ולקנות עז חולבת. בפעם הראשונה סידרו אותו בשוק ומכרו לו תייש שכיסו את הביצים שלו. למחרת שוב חוזר הערבי לשוק למכור את התייש ולקנות עז. הפעם מכרו לו עז. בדרכו הוא לן בשדה ואנשי השוק גנבו לו את העז, קשרו תייש במקומה ואף גזזו את זקנו של הערבי. הוא חוזר לאשתו ומודיע לה שאין עיזים בשוק.	יעקב, דוד	15090
מצרכים לחג הפסח	ליהודי אין במה לחוג את הפסח. אומר לערבייה, שבניה אינם בבית, שחלם 3 פעמים על אנשים המודיעים לו כי תמות. אם היא רוצה לחיות עליה לתת לו כסף ומצרכים כדי שיתן אותם ליהודי שיכתוב שדר לשדים שלא יגעו בה, וכדי שיתפלל עליה. היא נותנת לו 2 גרוש ומצרכים. היהודי מזמין מרועה ערבי ראש כבש תמורת 2 הגרוש. כשהרועה מנסה לדחותו היהודי מאיים שיכתוב שדר לשועלים שיבואו לטרוף את כבשיו. הרועה נותן לו מייד את מבוקשו. היהודי חוגג את פסח כהלכתו.	יעקב, דוד	15091
שליח מהגיהנום	בעל סולם שמע שיחת זוג צעיר המתווכחים מי מביניהם יותר יפה. הבעל אמר לאשתו שיש לה מום ("לוואדה") ויש להורידו. כשהבעל הלך הציג עצמו בעל הסולם כמוריד לוואדות, קשר את האשה, נעל אותה באחד החדרים, גנב את כל הכסף והסתלק. כשחזר הבעל התרגז על טפשותה של אשתו והודיע שיחזור הביתה רק אם ימצא טפשות גדולה יותר. מציג עצמו בפני אשה שאחיה מת לפני שבוע כשליח מן הגיהנום. מבקש את כל תכשיטיה כי האח מתחתן. האשה נותנת את התכשיטים והוא מסתלק. בעלה של האשה רודף אחריו על סוסו. הוא פוגש חורש ערבי ומודיע לו כי האיש המתקרב אליהם על סוסו רוצה לעשות לחורש קרחת. הערבי החורש בורח והוא חורש במקומו. מפנה את הרודף לעבר הגבעות בעקבות החורש אך מציע לו להשאיר לו את הסוס לשמירה כי השטח אינו מתאים לרכיבה. הוא חוזר לביתו עם התכשיטים, הסוס והשור ומודיע לאשתו כי יש גרועות ממנה.	יעקב, דוד	15093
לכלוכית	נערה סידרה רוכב גמלים שרצה לשאתה וכיוונה אותו להינשא לבעלת מום. אמה החורגת של הנערה העלילה עליה שהיא בהריון ושלושת אחיה החליטו להרגה. אחיה הצעיר הביא אותה למקום שומם ועוזב אותה שם. היא מגיעה למקום ישוב ונישאת לבנה של אשה שלקחה אותה לביתה. לברית המילה של בנה היא מזמינה את אביה וכשמתגלה לו האמת הוא מגרש את אשתו (האם החורגת) ונשאר לגור בבית בתו וחתנו. האב חוזר לביתו ורוצה לשאת את בתו החורגת. היא בורחת מן הבית, מגיעה לארמון ועובדת בו. בזמן שמחה בארמון היא רוקדת עם בן המלך ובורחת כשהיא מפזרת אחריה שקדים וצימוקים, לוקחת איתה את חותם המלך ומשאירה נעל. בן המלך יוצא לחפשה ומוצא בלחם שלקח כצידה את החותם שלו. אוסף את כל אנשי הארמון, מגלה ביניהם את אהובתו ומתחתן איתה. האב מגיע לארמון כעיוור והיא מטפלת בו אך אינה מזדהה. כשמת אי אפשר להזיזו עד שהיא באה ומודיעה שהיא סולחת לו.	יעקב, נעמי	15096
לקח את הבחורה בכוח	דו שיח בין בחור המכריח בחורה להינשא לו ובין הבחורה המנסה למצוא דרכים כדי להתחמק ממנו ואינה מצליחה.	יעקב, נעמי	15097
הנערה המגורשת	נערה יפה נישאת לגבר שיש לו כבר 3 נשים. כל אשה הרוצה להיות עם בעלה בלילה שמה את נעליה לפני דלת חדרו. הנערה לא הניחה את נעליה כי בכל ערב כבר מצאה שם את נעליהן של האחרות. הבעל כעס עליה ושילחה חזרה לבית אמה. בדרך התחרט ורצה להחזירה אך היא סירבה. אחיה כעסו עליה ורצו להרגה. האם שילחה את הבת למקום סתר. שערה מראשה של הנערה מגיעה לביתו של החכם, בעלה. בעזרת זקנה הוא מגלה את מקומה ומחליט לחסלה. דוקר אותה 7 דקירות בסכין. גמל של בדווים מגלה את הנערה, הם מרפאים אותה ומחזירים אותה לאמה. הבעל שואל רובה מערבי ויורה אך הורג את האם במקום את הבת. הדבר מביא צרה גדולה ליהודים.	יעקב, נעמי	15098
צייד האיילות	אב אומר לבחור הרוצה לשאת את בתו, שהיא בת דודו, שישיאם אם יבוא כעבור שנה עם כסף. בן הדוד יוצא כדי להרוויח כסף וחוזר כעבור שנה וחודש. בינתיים השיא הדוד את בתו לבחור אחר. האשה דורשת מבעלה להביא לה איילה, ביודעה שרק בן דודה יודע לצוד אותן. בן הדוד צד את האיילה עבור הבעל וזה מביאה הביתה, ולאחר שאלות מרובות מודה כי לא הוא שצד אותה. הוא מביא את הצייד מבית הכנסת, הם מתוודעים, הבעל נותן לאשתו גט ובן הדוד מתחתן אתה.	יעקב, נעמי	15099
לווה שעורים והעיד בחיטים	בעצת יהודי שואל ערבי מבן דתו העשיר עשרה שקי שעורה. כשהגיע זמן פרעון החוב, מכחיש הלווה שקיבל את השעורה. היהודי, שהיה נוכח בזמן העיסקה, מעיד שמדובר היה בעשרה שקי חיטה ולא בשעורה "כי כך טוב יותר". עדותו של היהודי ששיתף פעולה עם הלווה הרמאי משחררת את הלווה.	יפת, זכריה ושמעון	9840
מה שם סבתא של נח?	ערבי הרוצה לגזול מחייט יהודי את כל רכושו מתערב אתו. אם היהודי יכול ענות לו על שאלה יקבל מהערבי עשרה ריאל ואם לא, על היהודי למסור לערבי את כל רכושו. השאלה: מה שם סבתו של נח. היהודי עונה "שולמית", הערבי נבהל ונות ןלו עשרה ריאל. היהודי מוכן להשיב לו את כספו אם יענה הערבי על שאלה הלקוחה מן ההווה - מה שם סבתו של היהודי. הערבי אינו יודע לענות והיהודי זוכה בכספו.	יפת, זכריה ושמעון	9841
משתין בקיר	יהודי מתנקם בערבי שהשתין בחנותו כשהוא נוגע במבושיו במלקחיים שלובנו קודם באש.	יפת, זכריה ושמעון	9842
התרנגול והתרנגולת	ערבים מקנאים ביהודי, ידיד המלך. כדי לסלקו משחקים משחק בו כל אחד יטיל ביצה, מי שלא יטיל דינו מוות. כל משתתפי המשחק, פרט ליהודי, מכינים מראש ביצה. היהודי המבין מה קורה קורא כתרנגול אשר בלעדיו אין ביצים.	יפת, זכריה ושמעון	9843
העיוור שהצליח לעשוק את הפיקח	אדם המביא את סחורותיו על חמור לצנעא, עוזר לעיוור, הרוצה גם הוא להגיע לעיר, למצוא את דרכו, כשהוא מרשה לו לאחוז בזנב החמור. בדרך מצליח העיוור להוציא מהחמר את כל הפרטים הקשורים בחמורו ובסחורה בה הוא עמוס. בהגיעם לצנעא טוען העיוור שהחמור עם מטענו שייך לו. היות והוא מצליח לתאר את פרטי החמור והסחורה מאמינים לו. הוא מקבל את החמור ואת מטענו ובעליו האמיתי נענש על "שקריו".	יפת, צדוק	9847
אלפקיה, החמור והגנבים	גוי בשם אלפקיה קנה חמור. ענד לו פעמונים וקשר לו חבל ארוך (30 מ'). גם כשלא ראה את חמורו ידע אלפקיה היכן הוא לפי צלצול הפעמונים. צמד גנבים גנבו את החמור ואחד הגנבים נכנס לרתמתו ועל שאלת אלפקיה ענה כי הוא בן סורר שהוריו קיללוהו והפכוהו לחמור ועתה הגיע זמנו לחזור לצורת אדם. אלפקיה מרוצה מן ההסבר ומזהיר את הבן "שחזר למוטב" שלא יחזור לסורו. כעבור כמה ימים ראה את חמורו עומד בשוק למכירה והוא גוער בו על שחזר לסורו. הוא אינו קונה שוב את החמור.	ירימי, יהודה	10403
בגבגמן אלברמה וטאר (ציפצף מהקדרה ועף)	ערבי בא ליום השוק, קנה את העוף האחרון שמצא והשאירו אצל הפונדקאי כדי שיכין לו ארוחת ערב ממנו. מושל השוק רצה בבשר לארוחת הצהריים והפונדקאי נתן לו את העוף. המושל אמר לפונדקאי שיגיד לבעל העוף: העוף ציפצף מן הקדרה ועף, וכך עשה. בעל העוף התרגז על הפונדקאי, הכה אותו ותוך כדי כך הוציא הפונדקאי עין ליהודי שעבר במקום. הפונדקאי בורח לצריח המסגד, קופץ למטה והורג זקן. כל הניזוקים תובעים את הפונדקאי למשפט בפני מושל השוק. המושל גוער בערבי על שאינו מאמין כי עוף שנשחט אינו יכול לעוף שוב אם הקב"ה רוצה בכך. היהודי הרוצה "עין תחת עין" חוזר בו כשהמושל מזכיר לו כי עין אחת של ערבי שווה 2 עיניים של יהודי. הבנים התובעים נפש תחת נפש אביהם הזקן יוצאים במפח נפש כשהמושל מצווה על אחד מהם לקפוץ מהצריח על הפונדקאי, כמו שנהג אביהם.	ירימי, יהודה	10404
החידה ופתרונה	האימאם אלמהדי מסתובב בלילה מחופש כדי לראות מה נעשה במדינתו. הוא פוגש צורף יהודי המפרט כי הוא מרוויח 8 ריאל ליום ומשתמש בהם - 2 להחזרת חוב (נותן להוריו), 2 להלוואה (לבניו), 2- לא לחוב ולא להלוואה (לבנותיו עד שתגענה לפרקן) ואת ה-2 הנותרים- הוא לוקח לו ולאשתו. האימאם מייעץ לו לא למכור את חוכמתו בזול. האימאם מטיל על שריו למצוא פתרון לחידה. הם מגיעים לצורף ומשלמים לו כסף רב והוא פותר להם את החידה.	ירימי, יהודה	10406
כח בתחבולות	ערבי נוצרי ויהודי צולים כבש. יאכל אותו מי שיחלום את החלום היפה ביותר. בלילה קם היהודי ואכל הכל בעצמו. בבוקר קמים כולם והולכים לפותר חלומות ערבי שיפתור את חלומם. הערבי חלם שהיה בגן עדן וראה מלאכים ובנות יפות. הנוצרי - היה בעולם תחתון וראה את ישו, אמו והכמרים רוקדים. היהודי - משה רבנו בא ואיים עליו במכות במקלו אם לא יאכל את הכבש. היהודי קם, חיפש את חבריו אך לא מצאם כי היו בגן עדן ומתחת לאדמה, ואכל בעצמו את הכבש.	ירימי, יהודה	10408
לא המדרש עיקר אלא המעשה והאמונה	יהודי תמים מבין את דברי הרב שמי שנותן לעני הקב"ה מחזיר לו כפליים, כפשוטם. נותן לרב את כל ממונו - 300 דינר לצדקה. כעבור שלושה שבועות לא קרה כלום והוא לא קיבל בחזרה את ממונו מוכפל. הוא יוצא למדבר לחפש את הקב"ה שיחזיר לו לפחות הקרן. בלילה מטפס על עץ אשרה וישן. בבוקר מתקרב לעץ אדם עובד אשרה. מוציא 4 כיכרות לחם ומתחיל לחתוך אותם, את האחד - אברהם, ששבר אלוהי אביו, את השני - יצחק, הטוען שנעקד, והשלישי - יעקב שרימה את אחיו. כשעמד לחתוך את הכיכר הרביעי - הקב"ה, צעק היהודי מראש העץ "על תחתוך הוא חייב לי 300 דינר". עובד האשרה מת על המקום, היהודי מוצא על חמורו 600 דינר. לוקחם לביתו ומסביר לאשתו כי הממון בא לו בזכות זה שהציל את הקב"ה.	ירימי, יהודה	10409
מעשה בקוף ומפוח	אבי הרושם לימד קוף להפעיל את המפוח בנפחיה שלו. כעבור שנה סרב הקוף לעבוד. הנפח לקח תיש והכניסו לעבוד במקום הקוף, אך התיש לא עבד. קרא האב לשוחט, ולעיני הקוף שחטו את התיש. הקוף חזר מייד לעבודה.	ירימי, יהודה	10410
המת החי	אחמד ג'עפר היה חייב לכל הסוחרים בעיר כי לקח ולא שילם. הוא עושה עצמו מת. האלונקה שלו מוצבת בכיכר השוק וכל בעלי חובו באים ומצהירים כי הם מוחלים לו על חובם. רק זקנה אחת שנתנה לו בהקפה עוף אינה מוכנה למחול. ה"מת" קם ומאיים עליה, כולם בורחים ולמחרת התחיל לקחת בהקפה מחדש.	ירימי, יהודה	10411
שלח לחמך ... חופר גומץ בו יפול	יהודי בנה למלך ארמון לשביעות רצונו. המלך נתן לו שכר רב וזכות להביע משאלה. היהודי ביקש מהמלך לשחרר את השר שאסר בבית הסוהר. המלך ממלא את משאלתו. המלך שוכר נגר להשלים את הארמון. בגמר העבודה מבקש הנגר משאלה להשליך את היהודי לים (כדי שלא יבנה לאחר בניין יפה יותר מזה של המלך). המלך ממלא את משאלת הנגר, אך השר מציל את הבנאי ומחביאו בביתו. היהודי דג לעצמו דגים ואוכלם. המלך רוחץ ידיו בים וטבעתו נופלת. הוא מצווה על השר להחזירה לו תוך שבועיים. היהודי מוצא את הטבעת בדג. השר מכניס את היהודי בארגז לים. מוצאים אותו ומביאים אותו למלך. הוא מספר כי בנה בית למלך הדגים , ומלך הדגים מבקש עתה לשלוח לו את הנגר. כהוכחה מראה את טבעת המלך. משליכים את הנגר לים.	ירימי, יהודה	10412
אל תוכח לץ	לאיכר יש שור וחמור שעובדים עבודה קשה. יום אחד מביע השור את רצונו לברוח. החמור אומר כי הוא מצטרף. השור חושב שהחמור עלול להכשיל אותו. יום אחד, כאשר התהלכו חופשי בחצר, החליטו שזהו המועד וברחו ליער הסמוך. החמור רוצה להודות לאלוהים. השור טוען שבעליו ישמע אותו וכך ימצא אותם. אך החמור מתעקש. ובאמת, האיכר מצא אותם והחזירם לעבודה. כשהשור נאנח והחמור שואלו על מה, נותן לו השור בעיטה.	ירימי, יהודה	11665
אשר לא ישמעו איש שפת רעהו	משפחה של חרשים. כאשר אזל הנייר כל אחד מבני המשפחה מבין לא נכון את האחר וכך מתרחשת שרשרת של טעויות, בעטיה נמכר שור שלא לפי רצון המשפחה.	ירימי, יהודה	11666
כי יחנן קולו אל תאמן בו	שועל רעב יושב ליד לול תרנגולות ומתוודה כביכול על חטאיו, שטרף תרנגולות. תרנגולת נותנת בו אמון, ניגשת אליו לתהות על קנקנו. השועל שואל מדוע כשהיא מטילה ביצה היא מקימה רעש. כשהיא משיבה שזהו מנהגם הוא שואל אותה אם יש לה עדים והיא משיבה שלא. השועל טוען שאם אין לה עדים היא חייבת מיתה והוא טורף אותה. באותה שיטה הוא טורף גם את התרנגול שלא האמין לו כל כך.	ירימי, יהודה	11672
וכל אץ אך למחסור	שועל חיפש טרף ולא מצא טרפו. התפלל לאלוהים. אך גמר את תפילתו והנה איש ובידיו תרנגולות הולך בדרך. השועל עשה עצמו מת, , האיש ראה והלך הלאה. לאחר כמה צעדים השועל שוב הראה עצמו כמת בפני האיש. כך עשה השועל כמה פעמים, עד אשר חשב האיש כי יש מגפה ואמר בליבו למכור את פרוותם של השועלים ה"מתים". הוא הלך אל השועל הראשון והניח את התרנגולות לנפשן. השועל טרף את התרנגולות.	ירימי, יהודה	11673
ומוצא אני מר ממוות את האשה	על חומת העיר כתוב: נקמת הנשים נקמה עמוקה, נקמת הגברים נקמה שטחית. בעיר זאת מולך מלך שבתו חולה ואינה מסוגלת לזוז. לעיר מגיע סוחר עשיר שלא מסכים עם הכתוב. הוא מציע למלך עשרת אלפים דינרים כדי להחליף את מה שנאמר על הנשים. כל בנות העיר מתאספות ובחורה אחת מחליטה לסדר אותו: היא קונה בושם ושמה אותו בנעליה. לכשהיא עושה כך בשניה, הסוחר מבקש להינשא לה. היא אומרת לו שהיא בת המלך המתחזה לחולה וכל מה שעל הסוחר לעשות הוא לומר לאביה, כשזה יספר לו על מחלת בתו, מקבל עלי. כך היה. אולם לכשראה החתן את פני כלתו קדרו פניו. אחרי זמן שוב הופיעה הבחורה אצלו בחנות. הסוחר מבקש ממנה להצילו ממילכודו. היא עונה: תחליף את הכתובת שעל חומת העיר. שילם 11 אלפי דינרים והשלט הוחלף. הבחורה מייעצת לו לחסל את עסקו כך שיראה עני ואז המלך יקח את בתו. וכך היה. מאז האיש לא התחתן מפחד הנשים.	ירימי, יהודה	11675
משפט צדק	שווריהם של שמעון ויוסף אכלו בשדהו של ראובן וקילקלו חלקה גדולה. ראובן מצא את השוורים .שמצאו בעלי בשוורים את שווריהם ביקשו מראובן שיחזירם. ראובן עמד על כך שישולם לו עבור הנזק. התדיינו לפני שופט והלה פסק כי שמעון ויוסף ישלמו 12 ריאל. שני בעלי השוורים יצטרכו כל אחד לשלם 6 ריאל. יוסף טוען כי לא ישלם שישה כי מגיע לו חצי. לתמיהת השופט עונה לו יוסף כי לשורו אין זנב וכשאין זנב הוא אוכל לאט יותר. תמה השופט מדוע? ענה יוסף כי סוסו של שמעון אוכל בפיו ומגרש זבובים בזנבו בעוד ששורו צריך באותו אבר גם לאכול וגם לגרש זבובים. השופט נענה לבקשתו.	ירימי, יהודה	11679
איוולת קשורה בלב נער שבט מוסר ירחיקנה ממנו	מלך שואל את בתו כל יום בעניני ממלכתו. הבת משיבה: הסוד אצל האשה. המלך רוצה להעניש את בתו, משיא אותה עם בן אלמנה עני ועצלן ומגרש אותה לשכונת עוני. בת המלך נוטלת כמה זמורות עץ רימון . כשבעלה אינו רוצה לקום היא מכה על גבו. ביום השלישי הוא קם והולך לעבודתו כסבל. יום אחד, כשבעלה עדיין לא חזר, היא רצתה נפט. היא ראתה בית גדול ונכנסה אליו לבקש נפט. בבית היה אדם שהוא רופא, רווק ועשיר. הרופא לקחה בכוח לחדרו שם הגיש לה מעדנים ומזג שתי כוסות יין. בא שר לבקש רעל בשביל אביה המלך, זאת כדי להכניס לכוסו למחרת, לכשיזמין את המלך לסעודה. בת המלך, שיצאה יחפה מחדר הרופא, שמעה את הדברים. כשנתן הרופא את הרעל לשר, היא פתחה את הבקבוק ושמה בכוסו של הרופא. הרופא שתה את היין ומת. בת המלך מגיעה לביתה ושולחת מכתב בידי בעלה לאביה. המלך קורא את המכתב ולמחרת, כאשר מגיע אל הסעודה, הוא מבקש את השר לשתות ראשון. כשהשר מת נותן המלך לבתו ולחותנו את בית השר ובית הרופא והם חיו באושר ובעושר. לכששאל המלך את בתו כיצד ידעה את מזימת השר היא משיבה: הסוד אצל האשה.	ירימי, יהודה	11680
עזבה יתומך אני אחיה	מרפא ומגלה עתידות מת ומשאיר לבנו, שאינו יודע קרוא וכתוב, את ספר הרפואות. הבן מצליח לקרוא משפט בודד: תן וישתה רביעית השמן. פעם בא אליו אדם עם כאבי בטן עזים וביקש ממנו תרופה. הבן קרא לפניו את הפסוק והלה שתה, שילשל והבריא. פעם אחרת בא אליו אדם שאבדו לו אתונותיו. נתן לו רביעית כוס שמן, הלה שתה וכשהיה ברחוב חש צורך להתפנות כי מעיו לחצו. באחת הסימטאות בה הלך התגלו לו אתונותיו. פעם אחרת, ליסטים גנבו כסף מאדם. באו שוטרים. תוך כדי מנוסתם הסתירו הגנבים את הכסף בתוך אשפה. בא הנשדד לבן המרפא. אמר לו זה, כרגיל, לשתות רבע כוס שמן. האדם שתה וכשהלך ברחוב חש לחץ במעיו. התפנה לאשפה וגילה את כספו. מאז הפך הבן למרפא מפורסם.	ירימי, יהודה	11681
עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה	2 ערבים רעבים תופסים יהודי ומתעללים בו. אומרים שהוא חייב להצילם מרעב. היהודי אומר שהוא מכיר ערבי, בעל מסעדה שונא יהודים. אומר להם שהם יכנסו אליו, יתחילו לאכול, הוא יופיע באיחור, הם יקומו מבלי לשלם ואז הוא, היהודי, יציל אותם. כך היה. כאשר התווכחו בעל המסעדה ו2 הערבים, התחיל היהודי לבכות. שוטרים שבאו למקום שאלו מה קרה. היהודי אמר שבטח גם הוא יצטרך כמו שני הערבים לשלם פעמיים. 2 הערבים עזבו בינתיים את המקום והשוטרים נשארו עם היהודי לשמור עליו עד שיגמור את ארוחתו, כמובן, מבלי לשלם עליה.	ירימי, יהודה	11682
עם עקש תתפתל	איש קמצן חי לו עם אשתו. כשרוצה האיש לאכול בשר, הולך לחברו יושב שם ואוכל. אשתו יודעת לאן הוא הולך אך הוא אינו מספר לה. יום אחד מתארח חברו , סעדיה, אצל האיש, שמשון. לכבוד האורח קנה המארח שתי תרנגולות. אשתו שולחת אותו לקנות תבלינים. בהעדרו היא אומרת לחברו כי הרופא הורה לבעלה לאכול אזני אדם. סעדיה נבהל אך היא מרגיעתו ואומרת לו שרק ששמשון יתקע כף, סימן הוא שהיא תצטרך להגיש את התרנגולות וכך היה. כששמשון תקע כף סעדיה נבהל וברח. אשתו של שמשון אמרה כי סעדיה ברח עם התרנגולת. כששמשון רץ אחרי סעדיה האישה אוכלת את שתי התרנגולות. היא הצליחה לסכסך בין שני החברים וגרמה לכך שאצלה בבית יאכלו בשר.	ירימי, יהודה	11683
ראשיה בשוחד ישפוטו	כלבו של רועה מציל כבשה משיני זאב. בתמורה קורא הרועה את הכבשה על שם הכלב. לימים מת כלבו הנאמן של הרועה והוא קובר אותו בלוויה עם בני הכפר וקוראים לעילוי נשמתו פרקי קוראן. יריבו של הרועה מלשין עליו ושופט שופטו על בזיון הדת. הרועה אומר לשופט כי הכלב ציווה לתת לשופט שלושה עיזים. השופט משחררו.	ירימי, יהודה	11684
רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום	קבצן אחד הולך לעיר אחרת, שם המלך זורק פתקים מחלונו פעם בשבוע. פתק אחד מזכה את מחזיקו בעשרת אלפים דינרים. הקבצן זוכה בפתק המיוחל וחוזר לעירו. הוא מספר על כך לחברו, קבצן גם הוא, וזה הולך לעיר לנסות את מזלו, אך אינו זוכה. הוא ניגש למלך והמלך, המרחם עליו, נותן לו פתק ובו כתוב שעל מי שישא על גבו או חמורו עופות, לתת לקבצן 5 דינרים. הקבצן לא מוצא איש כזה. הוא חוזר למלך. גם כאשר נותן לו המלך פתק בחתימתו, שעל האדם ששמו ראובן לתת לו 5 דינרים, זה לא עוזר. וכך גם כשהמלך נותן פתק ובו כתוב שעל האדם שרב עם אשתו לתת 5 דינרים. הקבצן רוצה לעזוב את המדינה אך הוא רואה אדם הנושא על גבו ערמת עופות ששמו ראובן והוא רב עם אשתו. אדם זה אינו רוצה לתת לקבצן אפילו 2 וחצי דינרים. המלך נותן לקבצן 5 דינרים מכיסו הפרטי ומשלח אותו ממדינתו.	ירימי, יהודה	11685
רמת שופטי המדינה בעיני היהודי, רמת הבנתו של פלח ערבי	ערבי, פלח, שנולד לו עייר לבן מוצא לנכון ללמדו לקרוא בקוראן. הוא הולך לעיר ופוגש בפקיה. אומר לו את מבוקשו. הפקיה הערום אומר כי יעשה כן, אך עליו לשלם לו עבור כלכלת החמור בשעורין וחמאה, וכי יתכן לכשישמע על כך המלך ימנה את החמור לשופט באזור מרוחק. הפלח מסכים . כיצד ילמד הפקיה את החמור לקרוא? התייעץ ביהודי וזה יעץ לו לשים שעורין בכל דף. ברצותו לאכול ידפדף החמור והדבר יראה כאילו הוא קורא. כעבור 6 חודשים בא הפלח, ראה את חמורו קורא, נתן לפקיה כלכלת חמורו לעוד 6 חודשים. אחרי שנה בא הפלח והפקיה אומר כי לקחו את החמור למלך. כאשר שמע זאת הפלח שמח ונתן לפקיה מתנות לרוב. הפקיה והיהודי התחלקו במתנות.	ירימי, יהודה	11687
ושומע לעצה חכם	מעשה בבחור שנשא אשה מפונקת. לאחר חודש, בגלל עבודת הבית שלא היתה רגילה לה, היא בורחת לבית אביה. בעלה קונה לה מטפחת משי והיא חוזרת לביתו. כעבור חודש היא בורחת שוב. כך נשנה הדבר כמה פעמים עד שבעלה לא חזר. פגשו חמיו והבעל אומר שכך הוא לא יכול יותר. טיכסו עצה והבעל מצא פתרון. הוא בא לבית חמיו וזה עשה עצמו מכה אותו. הנערה חשבה שאביה יכה גם אותה ואמרה לו שהוא מנוול. כששמע זאת אביה גירש אותה לעולמי עד ומאז היא לא ברחה יותר.	ירימי, יהודה	11688
נקמת היהודי	יהודי נוקם בערבי הלועג ליהודים. משלח את חמורו ושורף את האוכף. את הערבי הוא שולח לכל הכיוונים כאשר הלה מחפש את חמורו. לבסוף הערבי משתגע.	כהן, אהרון [תימן. הרושם: מושאל, כספי]	131
זה בשביל מוחמד	יהודי נוקם בערבי שלועג ליהודים. מספר לקאדי שהערבי העליב את מוחמד בשעה שעשה את צרכיו. סוגרים את הערבי בבית הכלא.	כהן, אהרון [תימן. הרושם: מושאל, כספי]	132
ארבע עשרה בנות בור מתחתנות עם ארבעה עשר עשירים	כל הבנים, זה אחרי זה, יצאו לחפש ארבע עשרה כלות. כולם הגיעו לאוכל אדם שכלא אותם.. הצעיר בין הבנים מלמד את משפחת הבנות תרבות ומשחרר את אחיו. הם רוצים להתחתן אך האב מפריע. הורג את האב, בורחים.. האחים רוצים להרוג את הצעיר כדי לזכות באשתו. האח ניצל בזכות אליהו הנביא, חוזר הביתה, האחים נענשים.	כהן, אהרון [תימן. הרושם: מושאל, כספי]	133
שבע אינו מבין את הרעב	מלווה ערבי ולווה יהודי במשפט. הקאדי פוסק שאין עני כזה שלא יהיה לו להחזיר כסף. לקאדי היה כסף מתחת למזרון. בהעדרו של הקאדי ניגש העני, הוציא את הכסף הזה ועשה יום טוב בביתו. למחרת אין לקאדי כסף והוא פוסק שעל העשיר לחכות. הזמין העני את העשיר לביתו ושילם לו מכסף הקאדי. מלווה ולווה נעשו ידידים.	כהן, אהרון [תימן. הרושם: מושאל, כספי]	233
טא, טא, טא	לערבי שלוש פרות למכירה: אחת זולה, השניה במחיר כפול והשלישית במחיר משולש. יהודי קונה את הפרה הזולה. אחר כך הוא מחליף את הפרה שקנה בזו שמחירה כפול וטוען ששילם את כל חובותיו כי מכיר הפרה הראשונה ושוויה מהווים יחד את מחירה הכפול של הפרה השניה. את הפרה הזו מחליף היהודי בפרה היקרה ביותר באותה השיטה, ומשכנע את המוכר כי אינו חייב לו כלום. ב. היהודי מוכר את עור הפרה ארבעים פעם לארבעים קונים שונים ומקבל מכל אחד דמי קדימה. הקונים תובעים את היהודי למשפט. לפי עצת עורך דין ערבי מעמיד היהודי פני משוגע כשהוא משיב לשופט על שלוש שאלות בכל פעם במילה "טא". השופט מזכה אותו. כשהעורך דין דורש מהיהודי שיתן לו, לפי המוסכם מראש, שלוש פעמים את המנה שנתן לשופט (שוחד) אומר לו היהודי תשע פעמים "טא" ומסתלק.	כהן, אהרון [תימן. הרושם: מושאל, כספי]	9850
כיף אנא	א. שני ערבים ויהודי רוצים לאכול כבש. על היהודי להביאו. הוא טוען לפני ערבי, בעל סוס וכבש שפוגש ליד הבריכה, שנפל לו כסף לתוכה. הערבי פושט את בגדיו ויורד לבריכה. על שאלת הערבי לשמו משיב היהודי שקוראים לו "איך אני". כשהערבי בתוך הבריכה, לוקח היהודי את סוס, כבשתו ובגדיו ומסתלק לו. הערבי צועק אחריו: "איך אני!". העוברים והשבים עונים לערבי הצועק שהוא עירום. ב. הערבים רוצים לאכול את הכבש לבדם. שולחים את היהודי להביא פלפל. בדרכו מורח היהודי את המדרגות בהן צריך לעבור, בחומר מחליק ובהגיעו למטה צועק שיבואו לעזרתו. בעוברם את המדרגות כדי לעזור ליהודי, מתחלקים הערבים ונופלים. היהודי אוכל את הכבש לבדו.	כהן, אהרון [תימן. הרושם: מושאל, כספי]	9851
מי שיחלום חלום טוב יאכל את הכבש	א. שני ערבים ויהודי רוצים לאכול כבש. על היהודי להביאו, אבל אין לו כסף. הוא הולך לשוק, מסמן כבש מתחת לזנבו בחינה ולוקח אותו. כשבעל הכבש דורש את החזרתו בבית המשפט, מצביע היהודי על הסימון מתחת לזנב הכסף כהוכחה שהוא רכושו. היהודי זוכה במשפט. ב. הערבים רוצים למנוע מהיהודי מלהשתתף באכילת הכבש. מציעים שהכבש יהיה למי שיחלום את החלום היפה ביותר. ערבי אחד מספר שביקר בגן-עדן, השני - היה בשמיים. היהודי אומר שבחלומו בא אליו משה רבנו ואיים להרגו ם לא יאכל את הכבש. הוא מוסיף שצעק לחבריו שיבואו לעזרתו אך הם לא שמעו מפני שאחד היה בשמיים ואחד בגן-עדן. לכן אכל את הכבש לבדו.	כהן, אהרון [תימן. הרושם: מושאל, כספי]	9852
נקמת היהודי בסייד שבז לו	נכבד ערבי המבקר בבית של ערבי אחר דורש שמארחו ירחיק מן הבית, בזמן שהותו בו, את ידידו הטוב ביותר הנמצא בבית והוא יהודי. המארח מתנגד לכך. לבסוף מסכים הנכבד שהיהודי ישאר בתנאי שלא יפתח את פיו. הנכבד קורא בקוראן ומעליב מתוך קריאתו את היהודי. היהודי לובש בלילה את גלימת הנכבד ומבקר בתלבושתו זו את אשת המארח. כולם חושבים שהנכבד הערבי ביקר אצלה והמארח מגרשו בגידופים מן הבית.	כהן, אהרון [תימן. הרושם: מושאל, כספי]	9853
המאה לירות - למי הן?	יהודי מבקש מאה לירות מן השמיים, לא פחות ולא יותר. ערבי עשיר זורק לו 99 לירות. לאחר מכן בא הערבי ליהודי ודורש את כספו בחזרה. בדרך למשפט מפשיט אותו היהודי ומקבל את סוסו. הערבי רוצה לפתות את בת היהודי אך אינו מצליח.	כהן, אהרון [תימן. הרושמת: יזון, הדה]	232
שיטתו של משה הספר	מסגרת: שר ערבי נגד שר יהודי. משה הספר - יועץ המלך. המלך הזקן מת והשר כותב במכתבו אל המלך הצעיר שמבקשים את משה בגן עדן. השר מוביל אותו למערה שהיא, לדבריו, התחלת הדרך לגן עדן (משה ידע על מזימתו קודם לכן והכין מנהרה מן המערה). השר שם אש למערה בכוונה לשרוף את משה. משה ניצל כי הסתלק אל תוך המערה. שם כותב מכתב חדש (כאילו בכתב ידו של המלך הזקן) ובו הוא דורש את השר לגן עדן. משה שורף את השר.	כהן, חיים [תימן]	261
ילד יהודי אבד ומצא את הוריו ביום חתונתו	בגלל חובותיו נשלח יהודי לבור עם כל משפחתו. שומר רחמן נותן להם אוכל ומלמד אותם איך לשכר את יתר השומרים. בזמן שאלה ישנים שינה עמוקה הוא מוציא אותם מהבור ושולח אותם לביתם בארץ אחרת. שוכחים תינוק. הלה גדל אצל המלך כבנו. כשמתמרדת העיר והמלך רוצה לקחת אותו איתו לעיר, בא השומר שהציל את הוריו ומגלה לו את זהותו. הנער רוצה לחפש את הוריו. האיש מביא אותו לאניה ומוסר לידו מכתב הסבר. אך הקברניט טועה ומוריד אותו בעיר אחרת. שם נשאר הנער אצל הרב ולומד תורה וכאשר מתבגר שולח אותו הרב לעירו. אינו מחפש את הוריו אלא עובד במקום פלוני. ביום חתונתו מראה את המכתב לרב המקדש אותו (על פי דרישת הרב אשר לימד אותו) ומתגלה שעמד לשאת את אחותו. כך מצא את הוריו.	כהן, יאמן	679
הצעיר בין האחים נעשה מלך	זקן, אב ל-3 בנים רוצה להתחתן. הוא מוליד בן ומת. גדל הבן והאחים אינם רוצים לתת לו את חלקו בירושה. כדי להרוג אותו שולחים אותו לקחת אש (הם נמצאים ביער). בדרכו פוגש הנער בשוויליל (איש המסדר את הלילה). זה מזהירו שלא ללכת למקום שממנו רוצה לקחת את האש. אומר לו הזקן שזה מסוכן אולם הוא מסכים להאריך למענו את הלילה בשעתיים. הצעיר ממשיך בדרכו ופוגש ב-7 גנבים המבשלים אוכל. הולך איתם לארמון המלך כדי לגנוב. נכנס ראשון והורג נחש ליד ראשו של המלך, שם כובע לרגלי המלכה ותחתוני המלכה לפני המלך. הגנבים הרגו את השומרים. הנער נכנס לחדרה של בת המלך, מנשק לה ומחליף את הטבעות. הוא חוזר לאחים. השוויליל גוער בו בגלל האיחור אולם סולח לו לאחר ששומע את הסיפור. אין האחים רוצים לתת לו את חלקו מן הירושה אף על פי שהביא גחלים. על-פי הטבעת מחפש עתה המלך את הגיבור. הבת מכירה אותו (הוא בינתיים גר אצל זקנה שבאה למלך ואומרת עליו כי פניו פני בכור של אמו וקומתו כפופה כמו של אב זקן). לאחר שהבת הכירה אותו עושה המלך משפט צדק בינו לבין אחיו ומחתן אותו עם בתו.	כהן, יאמן	1355
בת השולטן ובעלה העני	מלך חיתן את בתו המרדנית עם עני (הבת אוהבת את העני). המלך מגרש את הזוג מביתו. הלכו למקום אחר. ושם יצא הבחור לעבוד עם שיירת בדווים. שכר זקנה שתשמור על אשתו. בדרך הוא ירד לבאר כדי להוציא מים בשביל האורחה. השאיבה עזרה לעיפרית. זה נתן לבחור כמתנה דלי מלא רימונים. הבחור שולח אותם לאשתו. בתוך הרימונים נמצאים יהלומים. היא בונה בית הדומה לבית אביה בכל פרטיו. בדרך חזרה יורד הבחור לאותה הבאר. העיפרית נותן לו תכשיט יקר לאשתו ומחרוזת מ-3 יהלומים. ביהלום האמצעי חורט את שמו של הבחור. הבחור חוזר ומוצא את הארמון. הולך לבייש את המלך בבגדיו הקרועים כדי שהמלך לא יכיר אותו ונותן לו את התכשיטים במתנה. מתפלאים. המלך הולך לבקר את בתו ואינו מאמין למראה עיניו לנוכח העושר הרב. המלך בסוף מתחרט על מעשיו לגבי בתו וחתנו ונותן להם את המלוכה.	כהן, יאמן	1356
המלך ושלושה אחים	מלך חולה. אחד האחים מביא חלב צביה שבארצה קוראים לה "כלב". המלך עורך משתה לאחים ושוחט עיזה. אמר אחד האחים כי החלב היה מכלב, אנו אוכלים כלב ואת האוכל בשלה אישה נידה. הוא מסביר: את הצביה קוראים כלב, העיזה ינקה מכלב. לאשת המלך יש באמת וסת. המלך ועוד מישהו הם ממזרים. מתברר שהמלך הוא בן יהודי והשני הוא בן ספר.	כהן, יאמן	1357
התופר והמנורה	עשיר מקנא בתופר עני. הוא מפתה אותו למכור את כלי עבודתו ולעבוד אצלו. הוא זורק אותו לתוך באר. תוך כדי נפילתו פותח התופר פצע של שדה. לאות תודה היא שולחת אותו לבניה שיבקש מהם תמורת העזרה - מנורה שכאשר מדליקים אותה, יוצאים ממנה שדים הרוקדים וזורקים כסף. הוא מקבל את המנורה. השדה מלמדת אותו כיצד להגיע הביתה ולמנוע מבניה לקחת את המנורה. על שפת הים יוצאים העננים וכל אחד מהם מיועד למקום מסויים. עליו לשאול איזה מן העננים נוסע אל עירו. עליו לעלות עליו ולקשור את המנורה על גבו. הענן מכסה אותו מעיני השדים. העשיר רואה אותו. הוא בא אל ביתו וגונב ממנו את המנורה כאשר רק אם התופר בבית. התופר רץ אחריו, מסתתר בביתו ושומע את העשיר אומר לאשתו שיש לתת את המנורה לשליח המוסר סימנים מסויימים. העשיר הולך והבחור נכנס ומקבל את המנורה. מרוב כעס הורג העשיר את אישתו ומתאבד.	כהן, יאמן	1448
מחזר מחיה את אהובת ליבו	מלך מגרש מחזר עני של בתו. מרוב צער מתה הנערה. העני מוציא אותה מקברה. מושיב אותה בחדרו והלך לקנות מאכלים. בינתיים נכנס הספר. דיבר אל הבחורה וזו לא ענתה. נתן לה דחיפה והנה ראה כי היא מתה. הקיז את דמה ובזה החיה אותה. בסוף המלך מחתן את הזוג.	כהן, יאמן	2244
חיגר וסומא	חיגר וסומא השומרים על גנו של האדון גונבים מפירות הגן כשהחיגר רוכב על הסומא. הם מכחישים בפני האדון את אשמתם אחד בגלל עוורונו והשני בגלל פסחותו. האדון מושיב חיגר על גבי סומא ודן אותם כאחד.	כהן, יהודה [אפגניסטן]	7952
מתי הכל שמחים?	גוי שואל את ר' יהושע מתי היהודים והגויים שמחים יחד, כי בדרך כלל כל אחד יש לו מועדים משלו. ר' יהושע עונה: "כשהגשמים יורדים".	כהן, יהודה [אפגניסטן]	7953
המשתטה, את חפצו ישיג	נער טיפש , האומר לאנשי השייך כי ראה את הגמל האבוד של השייך בשעה שלא ראה אותו כלל, מובל למחבוש. גם כאשר אומר הנער את האמת, שלא ראה שום גמל, אין מאמינים לו. זאת על אף עזרת אמו הבאה להגן עליו ולומר לאנשי השייך את האמת על בנה. כשרואה האם שאין מה לעשות היא לוחשת דבר מה על אוזן בנה והבן עושה כמצוותה. הוא אומר לאנשי השייך שיוביל אותם אל מקום הגמל. אנשי השייך שמחים ומובילים אותו. הנער מראה להם חור זעיר של נמלים וטוען כי הנמלים אכלו את הגמל וכי הגמל נפל לחור. אנשי השייך נאלצים לשחרר את הנער כשהם רואים שהוא באמת שוטה.	כהן, יוסף [הרושם: גמליאלי, ניסים בנימין]	11608
חלב מייה משוק הומייה	אישה צעירה מתאהבת בדרויש. בכדי להרחיק את בעלה מהבית היא נופלת למשכב מדומה ואהובה שולח את יריבו לחפש עבורה תרופה דמיונית (חליב מייה) למקום שאינו קיים (שוק הומייה). בחיפוש אחר התרופה פוגש הבעל ביהודי שמסביר לו את כוונת הדרויש. היהודי מסתיר את בעלה בתוך שק ונכנס איתו לבית אשתו. שם נוכח העל לראות את נאוף אישתו. הוא ממית את הדרויש בעת שנתו ומגרש את אשתו שבגדה בו.	כהן, יוסף [ישראל מזרחי]	3372
בת המלך שנישאה לבן העני השתקן	צעיר בניו של עני, שהי אומר תמיד "אם יש לחם זה טוב", נלקח העירה אל דודו, ונושא את בת המלך. נולד להם בן הרואה את הנולד, ומנבא לאמו ששודדים יקחו את כל רכושם. כך היה. האב שעדיין נהג לאמור רק את המשפט האחד, לוקח כיכר לחם עגולה ויוצא לדרך. הלחם מתגלגל לו מהגבעה, הוא רץ לתפסו. השודדים שראו זאת נבהלים וברחו . הרכוש הוחזר הביתה. המלך חולה ואשתו שולחת אותו לבקרו. הוא יושה מולו וממלמל משפטים בלתי ברורים. המלך צוחק, הפצע בגרונו מתפוצץ והוא נרפא. המלך מזדקן ורוצה להמליך תחתיו את נכדו.לאחר שהוכחה חכמתו מסכימים כולם. אבי המלך החדש מתחיל עתה לדבר ומבקש להביא אליו את אביו הזקן וששת אחיו וכך היה.	כהן, יחיא	8886
העשיר שחשק בבת המלך היפה	עשיר מוכן לתת חלק מרכושו לכושי אם יצליח להראות לו את בת המלך היפה. הכושי מתחיל להסיר של עז מעליה, מול חלונה של הנסיכה. זו יוצאת לראות למה העז צועקת. אחר כך רוצה העשיר להפגש עם הנסיכה. הכושי מתחיל לאכול מן הבשר החי של העז והנסיכה יוצאת אליו ומשוחחת איתו. הכושי מספר לה על העשיר, והיא מסכימה להינשא לו. הכושי נעשה לשומר ראשם.	כהן, יחיא	8887
מעשים מוזרים של אשה	לפני שנים רבות היו שתי חברות: אחת רווקה ואחת נשואה באושר עם בנים. כאשר הנשואה נפטרה ראתה הרווקה כי טקס הקבורה נערך בכבוד רב ובניה הספידו אותה. רצתה הרווקה גם בכבוד זה והתחתנה עם בן רב, אך השביעה אותו שלא ישאל למעשיה. מאז בעת הלוויות התנהגה באופן מוזר:היא בכתה רק כשהרב נפטר, לעומת זאת היא רקדה ושמחה בהלוויות של שני בניה ובתה שמתו בינקותם, שמחה בלוויה של אדם רשע ובלוויה של חמותה. כאן הבעל לא התפלא ושאל אותה לפשר מעשיה. השיבה האישה ששמחה שילדיה מתו כי הם יקבלו פניה בגן העדן, ושמחה בלוויה של האיש הרע כי התברר שבתוכו היה איש טוב, בכתה שהרב נפטר כי התברר שהוא חוטא וילך לגיהנום ושמחה למות אמו כי היתה קמצנית וגם היא תלך לגיהנום. בתום דבריה עצמה עיניה ומתה.	כהן, מזל [תימן]	371
הקאדי ומוכר השמן היהודי	לפי פקודת השיח', סוחר יהודי שמן מתחפש לקאדי חסר השכלה כדי להחליפו בבחינות הממונים עליו. הקאדי המדומה מצליח לעורר אצל בוחנו את הרושם שהוא מלומד גדול. לכן מחליט הממונה לבחון אותו בעזרת סימנים. הבוחן חושב את התשובות, הניתנות גם הן בסימנים, לנכונות, וה"קאדי" עובר את הבחינות. אחריהן מתברר שה"קאדי" פירש את השאלות אחרת מאשר הבוחן ולפי זה נתן את תשובותיו ושלסימני הנבחן היה פירוש אחר מאשר חשב הממונה. הסוחר המחופש זוכה לכבוד ולמתנות.	כהן, עזרא	3247
עקבת הנשים עצומה ועקבת האנשים רחומה	צעיר שאשתו בוגדת בו יוצא ללמוד את "ערמת הנשים". הוא לומד לקח משלוש נשים: אשת הקאדי, אשת הקצב ואשת הבדוי. אחרי שאשת הקאדי לקחה את הצעיר לביתה, היא מסרבת לפתוח את הדלת לבעלה, עיוור לילה, בטענה שהוא טועה ועומד להיכנס לבית זר. הבעל מבלה את הלילה במסגד ואשתו מרמה אותו בביתו. בבוקר כשהוא חוזר היא מאשימה אותו שהוא בילה כל הלילה עם נשים זרות. הבעל מספר לאשתו את קורות הלילה ומתנצל לפניה. לפי עצת אשת הקצב מבקש הצעיר להיכנס לביתה מחופש לאשה נוכריה המבקשת לינת לילה. הבעל מכניס אותו למרות הסירוב המבויים של אשתו. בלילה היא מבלה עם הצעיר ושוחטת עבורו כבש. הצעיר עוזב את הבית לפני שהקצב קם. האשה משאירה את דלתות הבית פתוחות ומאשימה את בעלה שהוא אשם שהנוכריה עזבה את הבית עם כבש, היות והוא קיבל אותה. אשת הבדוי מפחידה את בעלה בטענה שהיא רואה שדים. כך היא מונעת ממנו מלהפריע לה להתעסק עם הצעיר. אחרי שלמד את שיעורו חוזר הצעיר לביתו, נפטר מאשתו ומאהבה ונושא אשה אחרת.	כהן, עזרא	5459
שבעה גנבים ואחד בן בליעל	יתום מחליט לנקום ב-7 גנבים, לאחר שהוציאו ממנו במרמה תרנגול ועגל של זקנה אצלה גר. הוא מתחפש לנערה הנישאת לראש הגנבים וגורמת לתלייתו, אך לא עד צאת נשמתו. מתחפש לרופא הבא לרפא את ראש הגנבים והורגו בפטיש. כשמנסים הגנבים לנקום על ידי כניסה לבית היתום בנאדות שמן הנמסרים להפקדתו, מובנית לו המזימה והוא זורקם לבאר ואחר כך גם את מנהיגם החדש הבא לחפש אחריהם. זוכה בכינוי בן בליעל.	כהן, עזרא	5460
חכמת חיים	1. בכדי למנוע מבנו חתונה מהירה ובלתי מחושבת, מטיל אב עליו שלוש משימות, שרק אם יבצעם מותר לו להתחתן. שתים מהן - תבלית נעליים מעור תאו וקצירת שדה תילתן עד יובשה, מבצע הבן לפני הזמן המשוער בעזרת עצות ידידו. את המשימה השלישית - להחזיר לאביו דינר בשלמותו ולהביא לו כבש חי, שחלקו חי וחלקו מטוגן מוציא הבן לפועל בעזרת כלתו המיועדת, שטגנה מכבש שסרסה אשך אחד, ואחד בשלה. 2. בדרכו לחפוש כלה מוצא הבן ידיד נאמן שסימן הכרו (לפי אבי הגיבור) שהוא מחלק את הלחם שמוגש לו לחלקים שבווים עבורו ולמארחו. הוא מרגיז את מלווהו בהבעת דעות המתנגדות, למראית העיין לכל הגיון. (שדה מלא שיבולים נאכל - יש להצטער על חורש בשורים שמנים ולשבח חורש ברזים, יש להעדיף תושבי כפר פרוץ ליושבי עיר חומה, על גג הבית שהמלווה בנה בעצמו עומדים ששה עמודים במקום החמישה שישנם במציאות). 3. בת המלווה, היא כלתו של הבן העתיד, מפרשת לחאביה את הדעות המוזרות של הבן (שהן למעשה הגיוניות), יודעת לגלות את מקום המצאו על פי דבריו האלגוריים ויודעת את מצב האוכל שהבן קבל ממנה על-ידי פשרוש המשפטים הסתומים שהיא מחליפה עם הבן. 4. הזוג מתחתן.	כהן, עזרא ויוסף	3457
ארבע הבנות שנקמו בגוי	גוי מעסיק סבל עני יהודי ולבסוף במקום לשלם נותן לו סטירה. בעצת בנותיו הוא שוב עובד בשרותו של הגוי והפעם מסמן את הרחוב והבית שלו. הבנות מתקשטות בערב והאב מראה להן את בית הגוי. אחת אחת הן נכנסות לבית ו"משגעות" את הגוי ביופיין. הוא הולך לשוק לקנות מצרכים לסעודה והן מסתלקות. כשחוזר מקיש בדלת ביתו וקורא לבנות בשמות שמסרו לו: "יפקח עין", "היכן האנשים", "מי כמוני", ו"ירקוד". אנשים ברחוב שומעים את קריאותיו המוזרות, צוחקים לו ומביאים אות לבית-חולים. שם הוא נפטר ואת הבית קנה הסבל בחינם ומצא בו ממון לכלכלת ביתו לימים רבים.	כהן, רומיה בת חיים	10982
מעשה באשה פתייה	בעל שולח את אשתו למכור עופות בשוק כדי שיהיה כסף לצרכי הפסח. האשה מוכרת את העופות ב-50 ריאל. הקונים מבטיחים לשלם למחרת ומשאירים בידה כ"פקדון" את התרנגול (שלה). הבעל שומע על כך ועוזב את הבית באמרו שיחזור רק אם ימצא אשה פתיה יותר מאשתו. בערב מזדמן לכפר ולן בבית המורי. משתהה שם כשבוע. הוא שומע את שיחת אשת המורי ובתה. הבת מספרת כי חלמה שנישאה לאורח, ילדה לו בן והילד טבע בנהר. עתה היא בטוחה כי בעלה יתבע ממנה כופר הבן שלא שמרה עליו. האורח ששמע את השיחה נוהג בדיוק כך, לוקח את הכסף ומסתלק. חוזר לביתו ואומר לאשתו כי מצא נשים יותר פתיות ממנה.	כהן, רומיה בת חיים	10984
שועל מחזיר שלום בית לביתו של עכבר	עכברה עזבה את בעלה וחזרה לבית אמה כי מצאה שבעלה לכלך פרוותו בצואה. הוא שולח אליה שליחים כדי לפייסה: חמור, גמל ודיה. כולם נכשלים. השועל מבקש לשאול מן העכברה סיר גדול ותרווד ומספר לה על ההכנות לחתונה של העכבר עם אשה שניה. העכברה נבהלת וחוזרת מייד אל בעלה.	כהן, רומיה בת חיים	10985
הסוחר שירד מנכסיו	סוחר עשיר מותקף על-ידי שודדים ונאלץ למסור להם את כל רכושו. הבת הצעירה מקבלת את גורלה אך אחיותיה מבכות את גורלן. הן יושבות משועממות בביתן הקטן החדש ומתכערות, והיא עובדת קשה ומתיפה. שלושה בחורים מגיעים לכפר ומבקשים לשאת את הבת הצעירה. הראשון, רואה כל מה שנעשה בעולם כשהוא שם את כף ידו על עיניו, השני, הוא צייד שאינו מחטיא אף פעם, והשלישי, אורג שטיחים שעל גביהם ניתן לעבור דרך של חודש בשעה. אבי הנערה מספר להם שהבת נעלמה ובעזרת כוחותיהם המשותפים הם מאתרים אותה ומביאים אותה מאי בודד. כשחזרו וביקשו את ידה, ביקש מהם אביה להסדיר את העניין ביניהם, ועד היום הם רבים והאחיות מחכות...	כהן, שושנה [ אפגניסטן]	11405
השוטה שרצה להינשא	שדכנית מוכשרת מוצאת שידוך לבחור טיפש. היא מייעצת לו שיסכים עם דברי אבי הכלה ויושיט לו עזרה בכל הזדמנות. הבחור שהוזמן לבית הכלה זולל בעקבות עצת השדכנית את כל המנות שהאב משבח ולא משאיר לו דבר. כשיוצא האב לחטוב עצים, הוא חוטב הכל במקומו והאב, שחושב שחתנו המיועד השתגע, בורח ממנו לביתו. אחרי התקרית המביכה, מחפשת לו השדכנית כלה חדשה, והפעם מייעצת לו לומר את ההפך ממה שחושב אבי הכלה. כך, מוצא עצמו החתן הטיפש מעליב את האוכל שהוגש לו בבית הכלה ומבטל את רכושו של אבי הכלה ומגורש מביתה. לבסוף, מוצאת עבורו השדכנית כלה שלישית, יתומה בעלת פני ציפור. זו, לוכדת אותו בביתה ולא מראה כמעט את פניה. בינתיים הוא נהנה מטיפולה וכאשר היא שוכבת חולה, הוא סועד אותה ופניה הופכים לפנים נאות. היא מסבירה לו שכושפה בילדותה ועכשיו כשזכתה לאהבה, הכישוף הוסר. והוא חי עימה באושר למרות טיפשותו.	כהן, שושנה [ אפגניסטן]	11406
כיצד יהודי נשבע על קבר ולי	נגר יהודי עובד בכפר ערבי. בעלת הבית מכינה ככרות לחם. הנגר רעב אבל האשה אומרת שאין לה מספיק לחם כדי לכבד אותו. היא מוציאה ככרות מוכנות ומשאירה אותם על גבי מחצלת. היהודי אוכל אותן ואחר כך אומר לאישה שהוא מוכן להישבע בקבר קדוש של אלולי שהוא אינו אשם. על יד הקבר אומר היהודי שאם הוא לקח לחם אז לקח ואם לא לקח שבועה זאת תיפול על צווארה של האשה. בעלת הבית מבינה רק את המילים האחרונות ואומרת: צווארי נקי משבועתך.	כלאף, חנה	12108
מהו הדבר היקר באדם	נסיך מוציא את טבעתה של בת מלך מבריכה. אחרי שהצליח קופצת מאחוריו צפרדע וזה סימן למזל רע. המלך שואל חידה ועד שלא יהיה לה פותר אוסר על אנשים לצאת החוצה. סנדלר עני מבקש כי המלך ישים בידו האחת שק יהלומים ובשנייה שק זהב וכך ישב כל הלילה. המלך מתנמנם והשקים נופלים מידיו. המלך מסיק כי התשובה לשאלתו "מהו הדבר היקר לאדם" היא השינה.	כץ, סטלה	15358
שני אחים עשיר ועני	אח עשיר מחפש את אחיו העני המשמש פועל ניקיון במפעל וגר בבקתה עלובה. העני מסרב להכיר בעשיר כאחיו ומסרב לקבל ממנו כל עזרה. במשך הזמן למד העני ונעשה לרופא. הוא נקרא אל העשיר שחלה. נתן לו זריקה והסתלק. תוך שעתיים הבריא העשיר ושלח שליחים לחפש את הרופא אחיו. מרוב געגועים אל האח חלה שוב אך לא רצה למות לפני שיראה שוב את אחיו שיאמר עליו "קדיש". כשהאח הרופא הובא הספיק העשיר להזדהות ולבקש שאחיו יגיד "קדיש", ונפטר. כל רכושו עבר לאחיו.	כץ, סטלה	15359
החמורה	איש הלך בדד בדרך, מצא חמור (שד), רכב עליו והשתין עליו. החמור נעלם. לקראת סוף הדרך ראה עז ולקח אותה על כתפיו. השתינה עליו. צחקה ואמרה: אתה השתנת עלי ועכשיו אני השתנתי עליך.	כרמלה [הרושמת: לוי, ליאורה לילי]	22397
הכלבה	תינוקה של אשה מת. כלבה יושבת ואינה נותנת לאנשים לעבור. בעל הבית מכה אותה בפטיש והיא בורחת. בדרך להלוויה מופיעה בחורה גבוהה מאוד ואומרת שהשדים הרגו את התינוק כי הם הורעבו על ידי בני הבית. ועוד מוסיפה כי זה שהכה את הכלבה, אם היא תמות הרי גם הוא ימות. המספרת ראתה את האיש כשעלו לארץ ישראל. מחצית פניו היתה רקובה עם תולעים.	כרמלה [הרושמת: לוי, ליאורה לילי]	22398
המתחזה	אשה הלכה למקווה ובעלה הלך לשכנים. היא חזרה הביתה ובא גבר בדמות בעלה. עשו מה שעשו והגבר יצא. כעבור שעה הגיע בעלה. סיפרה לו מה קרה. היא השתגעה ומתה כעבור חודש.	כרמלה [הרושמת: לוי, ליאורה לילי]	22399
סבא של כרמלה ומבקריו	סבא של המספרת ישב במטבח בלילה. נכנסו שדה וילדיה ואכלו מן האוכל של המשפחה. למחרת סרב הסבא לאכול כי לא רצה לאכול שאריות של השדים. אשתו אמרה שהוא יודע על כך ובשעת הבישול אומר תמיד: "סמעלה", כך השדים אינם יכולים לגעת באוכל.	כרמלה [הרושמת: לוי, ליאורה לילי]	22401
השדים מן המחסן	אשה נהגה לשבור עצים במכות במרתף ביתה וגם להשתין שם. יום אחד נעצר השתן שלה והיא מתה מכאבים. זה קרה לה בגלל השדים.	כרמלה [הרושמת: לוי, ליאורה לילי]	22402
צוואה ששוברה בצידה	יהודי עני ההולך בדרכו עם חברו הערבי, חולם שבמקום בו לנים בעת מסעם נמצא אוצר. חופרים ומוצאים אותו. הערבי אינו רוצה לחלק את האוצר עם היהודי והורג אותו במקום בלי עדים. היהודי מבקש מרוצחו שימסור לאשתו ההרה שאם תלד בן תקרא לו "ינצח הצדק" ואם תלד בת שמה יהיה "מת הצדק". האשה מחליפה את שם בנה, שהוא כבר בן שבעה חודשים בעת מסירת צוואת בעלה, וקוראת לו "ינצח הצדק". מלך המדינה שומע את שם הילד. חוקר, הרצח מתגלה . הרוצח נידון למוות ורכושו עובר לאלמנת הנרצח.	כתר, זכריה	9857
מעשה בכבשה ובכלבים	איש מצא כבשה שלמעשה היתה שד. הערים עליה ואיים בעזרת כלבי הכפר שאם תזיק לו יפגע בה, והיא נעלמה.	לא ידוע	175
משפט אמת וצדק	אח עשיר חולה. העני שוחט את העוף היחידי שלו לפדות את נפש אחיו. מרק העוף מחייה את האח העשיר. בתמורה הוא נותן לאח העני שדה קוצים, ואחרי שהאח מעבדו הוא נושא פרי רב. העשיר דורש את הפרי והם הולכים למשפט. בדרך קורים לעני הדברים הבאים: הוא מוריד את זנבו של סוס כשרצה לעזור לבעליו, הוא דורס תינוק בדרכו לשתות והורג זקן כאשר קופץ ממגדל כדי להתאבד. כל הניזוקים תובעים אותו והשופט מזכה אותו מכל אשמה. העני טוען בתגובה שאין זה משפט צדק ולכן השופט חייב לו פיצוי כספי, אותו הוא מקבל מידיו.	לא ידוע	442
מדוע מרה גלות תימן מכל הגלויות	שבעים וחמישה אלף יהודים שמעו בקול ירמיהו אשר אמר "היוצא מן העיר הזאת וחיה" עזבו את הארץ והתיישבו בתימן בה כוננו מלכות משלהם. עזרא הסופר בא אליהם וביקש מהם לחזור ארצה אולם הם טענו כי עדיין לא הגיע הקץ והגאולה. עזרא רגז על יהודי תימן וקלל אותם נמרצות. לא ידעו יהודי תימן מנוחה ושלווה עד אשר יעלו לארץ הקודש. יהודי תימן לא טמנו את ידיהם בצלחת וקללו את עזרא בזה שימות בגולה. שתי הקללות נתקיימו ויהודי תימן שונאים את עזרא הסופר.	לא ידוע	535
שני אחים הולכים אחרי המטמון למערת שודדים	שני אחים, אחד עשיר והשני עני. אשת העני שולחת את בעלה לעבוד. הוא אינו מוצא מה לעשות. מרוב בטלה הולך ליער ושם מרוב שעמום לומד את שפת החיות בלי עזרה. שומע תלונת חמור בפני עורב שאדוניו שודדים מעבידים אותו בפרך בלילות בסחיבת זהב. העורב מייעץ לו לכרוע תחת העומס במשא ויהיה עשיר. האיש שוכר חמור והולך בלילה אחרי החמור שהתלונן ורואה היכן מערת השודדים ומחבוא האוצר. לוקח לעצמו אוצר - משא אחד לחמור, ופונה הביתה. שם חי טוב. אוסר על אשתו לגלות את מקום המחבוא של האוצר. ביום חג באה אשת האח העשיר ורואה את העושר (היא למעשה באה כדי להביא מתנות לקרוביה העניים). אשת האח הצעיר (העני לשעבר) מגלה את מקום המחבוא של האוצר. העשיר הולך למקום אך אינו בא בזמן הנכון. השודדים כורתים את רגליו ואת ידיו ואת גופתו ותולים אותם מעל פתח המערה. האח הצעיר מוצא אותו וקובר אותו.	לא ידוע	1110
מעשה בקיסר ומלך	קיסר ומלך נפגשים. שניהם מחפשים אישה שתלד להם בנים. נשבעים זה לזה לחתן את בניהם. לקיסר נולדת בת ולמלך נולד בן. ההורים שוכחים את שבועתם. הילדים נפגשים בעיר זרה בבית ספר ומתאהבים. חוזרים לביתם. בן המלך חולה מרוב אהבה. משרת מצליח לגלות את סודו ומספר אותו לאביו המלך. שולח שליח לקיסר ומבקש ממנו את בתו עבור בנו. הקיסר מסרב ודורש שבן המלך יבוא אליו לניסיון. בן המלך בא ומנהל את ענייני המלוכה. הזוג נפשג ומחליט לברוח בספינה. יורדים במקום פלוני, מטיילים, ישנים וחוזרים לספינה. אולם טבעתה של בת הקיסר נאבדה. בן המלך הולך לחפש אותה וטועה בדרך. היא מחכה, מחפשת אותו ותועה גם כן. היא לנה על עץ וביום אוכלת פירות. בן המלך בא למקופ פלוני ונעשה משרת לסוחר. בן סוחר אחד יצא לדרכו כדי להכיר את לקוחותיו של אביו. מצא את הבחורה (ראה את פניה משתקפים במים). היא באה לספינתו בתנאי שיתחתן אתה בביתו. כאשר הגיע לעירו, שלחה אותו שיסדר לה קבלת פנים נאה. שלחה את אנשי הספינה לשמור על החוף. הם השתכרו. היא התירה את הספינה וברחה. באים בן הסוחר וכל המוזמנים ואין מוצאים אותה יותר. הסוחר הזקן מגרש את בנו מן הבית. הספינה מגיעה לעיר פלונית ומלכה מחפש אישה. הוא לוקח את הבחורה אולם זו דורשת שלא יגע בה עד לחתונה שתהיה על סיפון אניתה. כן היא דורשת לבנות לה ארמון ולתת לה בנות עשירים לחברה. היא מלמדת את הבחורות שפות ולנגן. היא הביאה אותן לאניה, שיכרה אותן והפליגה אתן. אחרי שנודע דבר בריחת האישה עם הבנות גרשו אבותיהן של הנערות את המלך מכסאו, כנקמה וכעונש. הבנות התעוררו ודרשו שתחזיר אותן. אולם היא סרבה בטענה כי סערה הכריחה אותה לצאת לים והיא לא חזרה. באו לאי של שודדים. אלה רצו להתנפל. הציעה הנערה שיתחתנו והביאה אותם לאניה. היא הרדימה אותם ורצחה את כולם. לקחו הבנות את כל אוצרותיהם והתלבשו כגבריםץ בן המלך יצא לטייל על האניה עם חבריו ואישתו. היו לבושים רק במכנסיים. הוא עלה על התורן. פגשו בספינת בת הקיסר. לבן המלך היתה קרחת. בת הקיסר לקחה מראה לידיה, אספה בה את קרני השמש והקרינה אותן על הקרחת של בן המלך. בזה שרפה את מוחו והוא נפל לים. חבריו ניגשו לאניתה לברר אם יש אצלה רופא. הבחורה הלכה לאניה כרופא ומצאה כי מוחו של בן המלך שרוף. הזמינו אותה להיות רופא במדינתם. אחרי הפצרות רבות היא הסכימה. רצו לחתן אותה עם אלמנת בן המלך (היא היתה כל הזמן מחופשת כגבר). ערכו משתה ובשכרותם הציעו לה את ההצעה הזאת אולם לאחר מכן, כאשר נמוג היין, הציעו לה זאת ברצינות. החליטה להתחתן. חזרו ליבשה (המשתה נערך בספינת בן במלך) והמלך הזקן מת. לא היה מי שיירש את המלכות. נשאר הרופא - בת הקיסר. לחתונה צריכים לבוא כל תושבי המדינה וכל העוברים בה. כן ציווה המלך החדש שיש לבנות מעיינות רבים מסביב לעיר ולהעמיד ליד כל אחד מהם את תמונת בת הקיסר. כל אדם שיסתכל זמן רב בתמונה יובא לפני המלך. באים 3 גבריםף ארוסה האמיתי, בן הסוחר והמלך המגורש. נתנה למלך את 11 הבנות, לסוחר את הספינה על כל אוצרותיה וחזרה עם ארוסה לארצה.	לא ידוע	1602
מלמד שוטה כיצד לקצץ זקנו - נשרף כולו	מלמד מוסלמי אוכל אצל הורי תלמידיו ביום שישי. בשעה שבעל הבית יצא להביא לחם התנפל המלמד על המרק כי היה רעב מאוד. לא רצה שבעל הבית ירגיש ברעבונו ובשתיתו המהירה ודווקא נשפך עליו המרק. הלך הביתה רעב. כאשר בא בשנית שופך על עצמו דיו במקום בושם. בפעם השלישית רוצה לקצר את זקנו הדליק אותו ונשרף כולו, מת.	לא ידוע	2069
אמי הרגה אותי אבי אכל אותי	לאלמן היו 2 בנים ובת. התחתן שנית ולאישתו השניה היה מאהב. במיוחד הבן הקטן הפריע לה. היא הרגה אותו, בשלה אותו ונתנה את הבשר לאביו לאכול. אצבעותיו של הילד שנשארו הפכו לציפור. זו מספרת לאחותו את אשר קרה. האם החורגת מסיתה את האב נגד הבת והאב רוצה להרוג אותה שם אולם היא מצליחה לברוח מפניו. מצאה מקום מקלט באבן. הבן רועה את צאנו ביער. הוא אהב את אחותו וקרה לאחת מכבשותיו בשמה. כבשה זו תעתה והוא קרא לה וקול אחותו ענה לו מן האבן. הוא מבקש שתצא מן האבן אך היא אומרת לו כי רק תצא אם יביא לה את כבד אביה. האח לא רצה להרוג את אביו והביא לה כבד של כבשה. אולם הציפור (האח הצעיר) מגלה לה את האמת. בסוף הוא הרג את אביו והיא הלכה עם אחיה אל מקום מגוריו. פעם יצאה האחות וקטפה פרח מורעל והיא מתה. באותה שעה עברה קבוצת אנשים ובידם קופסה יפה, מתנה למלך. האח הציע לאנשים כסף בשביל הקופסה כי רצה לשים בה את אחותו. הם הכניסו אותה והביאו אותה אל בן המלך. הוא מבקש מנשי ההרמון לשתות מים מידיה. מים אלה שטפו את הרעל מקרבה. הנשים השותות מן הידיים שלה מתו והיא קמה לתחיה ונישאה לבן המלך.	לא ידוע	2149
שלוש אחיות	שלוש אחיות יתומות חוטבות עצים. במערת המשאלות מביעה כל אחת מהן משאלה. הבכורה: לשאת איכר מצליח, האמצעית: לשאת סוחר, הצעירה: מזהירה אותן שלא פירשו משאלותיהן ואולי יגיע אליהן גידם. לבסוף נישאת היא לגידם. הצעירה נאלצת להמשיך לחטוב עצים כדי לפרנס אותה ואת בעלה. משיחת יונים היא לומדת כי מריחת עלי העץ על בעלה תחזיר לו את ידיו, וכי לבת שתיוולד לה יהיה ריר זהב וכשתסתרק ירד מבול. הנבואה מתגשמת והזוג מתעשר ממכירת הזהב. המלך רוצה לשאת את הנערה לאשה. המקשטת, המכינה אותה למלך, מכשפת אותה והיא הופכת ליונה. במקומה נישאת למלך בתה של המקשטת. בליל הכלולות מגלה המלך כי רומה ושולח את אבי הנערה להיות רועה גמליו ואת אמה לטחון כל הלילה. כשיוצא לרעות את הגמלים שומע קול שעומד לרדת גשם. בורח לפני שהמבול משיגו. הגמלים מרזים כי אינם מספיקים לאכול. המלך יוצא למרעה, שומע את הקול, מגלה את היונה, מסיר ממנה את כיפת הזהב שלה והיא חוזרת להיות נערה. האמת מתגלה. היא אינה מוכנה להיכנס לארמון אלא אם ישחטו את המקשטת, ישפכו את דמה והיא תדרוך עליו. היא נישאת למלך.	לא ידוע	15765
דמארי וצנעאני שרימו זה את זה	בתירוץ שילמדו משפטים, מניח איש מדמאר את ידידו מצנעא לכתוב לו שטר בסכום גדול, להדגמת התהליכים המשפטיים. אחרי זמן מה דורש האיש מדמאר את פדיון השטר ושופט קובע שעל חותם השטר לפרוע אותו. כנקמה מביא הצנעאני את ידידו לשאת את אמו הזקנה לאשה, כשהוא נותן לו להאמין שאשתו היפה היא אמו. הדמארי יכול להשתחרר מזיווג זה אחרי תשלום סכום גדול מזה שידידיו צריך היה לשלם עבור השטר.	לוי, אברהם [תימן]	9859
מטרוניתה מנסה לפתות את המלך דוד	בזמן כתיבת ספר תהילים שלח השטן מטרוניתה כדי שתפריע לדוד בעבודתו. התפתה דוד לרגע אך התחזק וגרש אותה בקריאה: "אם אציעה שאול הנך".	לוי, נחום [תימן]	761
העכבר השיכור	לצורף נעלמים כמה טבעות מארונו הנעול. לפי עצת שכנו הוא שם כוסית עראק באחת הפינות של חנותו. למחרת הוא מוצא שם עכבר שיכור ועל ידו טבעותיו ועוד כמה תכשיטים שלו ושל אחרים. אחרי סילוק העכבר נפסקות האבדות.	לוי, שלמה [ישראל]	8381
הגיס שנשא שדה לאשה	מוסה, אחי בעלה של המספרת, היה גבר יפה תואר. שדה התאהבה בו. נתנה לו סטירה, התעוור בעינו האחת והתכער. הסכים לשאת את השדה לאשה, למרות שהיתה לו אשה בת אדם ושני ילדים. לקחה אותו להכיר את הוריה, שדים יהודים, ונולדו להם שני ילדים. כשכל המשפחה עלתה לישראל הוא נשאר בתימן ונעלם.	לולאי, שולה	18087
המלך שהיו לו ארבעים נשים	מלך מתנגד שבתו תתחתן עם בן וזירו. הזוג מכין לעצמו מקום באורווה. בן של אלמנה עניה מגיע למקום על נמת לשים קץ לחייו. בת המלך בורחת איתו בחושבה כי הוא אהובה. היא מגלה את טעותה כאשר היא מבקשת ממנו להביא לה מים קרים והוא מודה שהמשימה הזאת אינה ביכולתו. כשהוא יוצא לדרך נגלה לו אליהו הנביא ממנו מקבל כד מים קרים ובתוכם אבן יקרה. הנסיכה מגלה את האבן ומוכנה להתחתן איתו. מגיעים לעיר ובה מלך עם 40 נשים. הצעיר נותן למלך את האבן. המלך עונד אותה לאחת מנשותיו. היות שכל הנשים רצו באבנים, הצעיר מביא עוד 39 אבנים מהמקום בו קיבל את האבן הראשונה, עם שרשרת ועליו להביא עוד 39 שרשראות. הצעיר משחרר נערה משד. השד שמר עליה בצורה הבאה: כל פעם שיצא הוריד את ראשה והצמיד אותו בחזרה בעזרת חומר כישוף. הנער משתמש בחומר בזמן העדר השד והורג אותו. אחר כך מתחתן עם האשה. הצעיר ממית שד, העומד לחטוף את אשתו השניה. כורת את ראשו. שר המלך מקנא זו ומטיל עליו להביא פרות מגן העדן. הוא מבצע את המשימה בעזרת אחותה של אשתו השניה. מתחתן איתה. המשימה הבאה היא להיכנס לתוך מדורת אש. בעזרת זעת סוסים יוצא ממנה חי.	מגער, מרים	6634
שני אחים עני ועשיר	יהודי עני נאלץ לתת כפקדון את בנו היחידי לאחיו העשיר אב לבת יחידה. הילדים הולכים לאותו בית ספר. מורה מכריח את הנער לנשק את הבת, אחר כך לישון איתה באותה מיטה. הנער שם את חרב אביו ביניהם. אבי הבת מבחין בילדים ושם את טליתו מעליהם. הנער בורח לתוך תנור ביתו. שם מגלים אותו. אם הבת מתכוונת לתת אותה לבן אחיה ומצליחה בעזרת תחבולה וכל קובעים אותה להיות אשתו. הנער יוצא למרחקים באניה. האניה טובעת והוא מגיע מחוסר כל אל החוף. שם הוא מוצא עץ שאכילת פירותיו גורמת לפצעים, ועץ המרפא אותם. הוא לוקח מפירות העץ המרפא ומרפא בעזרתם את בת המלך. הוא מקבל מאביה כתר מלכות ואניה מלאה כסף. הנער חוזר לארץ מולדתו בזמן שעומדים לחגוג את חתונת הבת עם בן דודו מצד אמו. הוא מזהה את עצמו, מתחתן עם הבת ומבטיח ליריבו חתונה אחרת.	מגער, מרים	6635
הנערה שלבסוף התחתנה	נסיכה שהיא תמיד עצובה ואין לה חשק להתחתן בורחת עם משרתה מביתה, כאשר אביה מכין עבורה חתונה. בבריחתן מגיעות הנסיכה ומלוותה לארמון בו נמצאות ארבע נסיכות עם בני זוגן. בראותה את הזוגות מתחרטת הנסיכה על אי רצונה להתחתן. בארמון מוצאת הנסיכה גם נערה כמוה שתמיד עצובה. במשך השיחה ביניהן מתחילות פתאום שתי הנסיכות לצחוק. הנסיכה מחליטה לחזור הביתה כדי למנוע את התרגזות אביה. מארגנים חמש תהלוכות. ארבע עם הזוגות בראשן. בחמישית צועדת הנסיכה עם משרתה בראש. לפני אביה מביעה הנסיכה את רצונה להתחתן. היא מקבלת את החתן שאביה בחר עבורה וחוגגים את החתונה. מספר אסע''י	מדמון, מרטי [סבתא רבה]	6310
היועץ החכם	מלך רוצה שפרתו לא תשמין יותר. אומרים לו כי ישנו ילד יהודי שמסוגל לעשות כן. מביאים אותו בפני המלך ואומרים לו במה דברים אמורים. הילד מבקש דב בכלוב. לכשהוא מביא לפרה אוכל הוא מפחיד אותה באמצעות הדב. היא איננה אוכלת וכך שומרת על משקלה. אחרי זמן מה הוא מביא את הפרה למלך. היא לא השמינה ולא רזתה כפי שהוא רצה. הכל מודים שליהודים חכמה גדולה.	מזרחי, שרה	12178
המלך, היהודי והכומר	מלך יהודי ממנה עוזר יהודי לשר וכומר מקנא בו. הכומר מבקש מהמלך רשות לשאול את היהודי 3 שאלות. המלך נאלץ להסכים. הכומר בא לבית היהודי. היהודי אמר לאשתו להכין קערת ביצים והוא מבקש מהכומר לדגור עליהן במקומו בזמן שילך למלך לענות את תשובותיו. הוא בא למלך ועונה לשאלה הראשונה - כמה אני שווה - חצי לירה. לשאלה השניה - על מה חושב המלך - הוא חושב שהמלך נוצרי בו בזמן שהוא יהודי. לשאלה השלישית - מהו דבר מופלא - הזמין היהודי את המלך לביתו לראות כיצד כומר דוגר על ביצים ומהביצים עומדים לבקוע אפרוחים. המלך תולה את הכומר.	מזרחי, שרה	12179
סיפור אשמדאי	המלך רוצה לבנות ארמון. פונה אל כל היהודים והם אומרים לו כי אשמדאי יכול לעזור לו. לפני שבא אשמדאי לשתות מים מהבאר הכניסו לשם יין. הוא שותה ונרדם וכך תופסים אותו ומביאים אותו למלך. אשמדאי אומר כי אפשר לבנות את הארמון מסלעי גרנית על ידי כך שיגנבו את תולעת השומר מפיה של ציפור המביאה אוכל לגוזליה. עוזרי המלך חוטפים את האוכל מפי האם ומביאים את התולעת לאשמדאי. אשמדאי מבקש מהמלך את טבעתו. זה נותן לו אותה והמלך מגורש על ידי אשמדאי התופס את כסאו. פילגשיו מכירות שאין הוא המלך. בינתיים המלך הולך בזוי וחפוי ראש.	מזרחי, שרה	12180
סיפור על אשה חכמה	גנב נכנס לבית של אשה בודדה. לתדהמתו האשה קיבלה אותו יפה, נתנה לו לאכול ואף ביקשה להתחתן איתו. הוא הסכים והתחיל לשוחח עמה. השיחה נסבה על העתיד. האשה ביקשה שיהיה לה ילד ושיקראו לו נעים. היא תיארה את הילד חולה וצעקה נעים, נעים. היה זה אות עבור אחיה, שחי בשכנותה, שהיא זקוקה לעזרה. האח בא והגנב נתפס.	מזרחי, שרה	12181
על שני יהודים שרצו לגנוב חמור	שני יהודים רוצים לגנוב חמור מערבי. אחד הציע שהוא יברח עם החמור והשני יקשור עצמו במקום החמור. הערבי הגיע, רואה את האיש, וזה מספר לו כי היה אדם שהפך לחמור בגלל חטאיו. הערבי משחרר את האיש. לאחר זמן ראה הערבי את חמורו בשוק. ניגש אליו והטיף לו מוסר על כי שב וחטא ולכן הפך שוב לחמור.	מזרחי, שרה	12184
איכר זקן ואשתו הצעירה	סוחר משיא את בתו הצעירה לאיכר זקן ופיקח תמורת כסף רב. הצעירה ממשיכה לקיים בסתר את קשריה עם אהובה. הבעל חושד בה ועוקב אחריה. כשבני הזוג המאוהבים הולכים ל"מערת שדים" כדי לבקש עצה כיצד להיפטר מן הזקן, מתחבא הבעל במערה ומייעץ לאשה לפטם את בעלה בביצים, וכך לגרום להתעוורותו. אז יוכלו בני הזוג להתעלס אפילו בפניו והוא לא יראה כלום. הם עושים כך והבעל משים עצמו עיוור. כשבני הזוג מתעלסים לעיניו הוא יורה בהם.	מימוני, אהרון	8494
בימי קציר חיטים	עשיר התאהב באלמנה צעירה ענייה הבאה לשדותיו ללקוט שיבולים. בהתחלה היא דוחה אותו, אבל כשהיא מרגישה שרגשותיו רציניים היא מסכימה להנשא לו.	מימוני, אהרון	8495
הרפתקאותיה של בת החאג'	ערבי יוצא עם בנו למכה ומשאיר את בתו היפה היחידה בבית עם חברתה. שכן, ידיד האב, מגיש להן את צרכי מזונן דרך הגג, משם לוקחת אותם החברה. כשבת החאג' עולה פעם לשם, מתאהב בה השכן. קונה עבורה מתנות ואפילו נוגע בה. הבת אינה מתנגדת משום שמאמינה לדברי אביה שהשכן הוא איש נאמן. השכן רוצה לאנוס את הבת אבל היא מצליחה להתחמק ממנו. כנקמה כותב השכן מכתב לאבי הנערה שהיא חיה חיים חופשיים. האב מאמין לשכן אך לא כך האח. האב פוקד על בנו לגשת לביתו ולהמיתה. הוא מוצא את הכל כשורה וידידת אחותו מספרת לו על מעשי השכן. לכן אינו יודע אם למלא את פקודת אביו. לבסוף משאיר אותה באיזור שומם. משם הגיעה אחרי זמן רב בו מאבדת את כושר הדיבור, לגן. שם מוצא אותה נסיך ומתחתן איתה. כשיוצא למלחמה נשארת אשתו והילדים שהיא ילדה לו בהשגחת הווזיר, שבן המלך סירב בעבר להינשא לבתו. הווזיר חומד את אשת הנסיך וכשהיא מסרבת הוא שוחט את שלושת ילדיה. מרוב צער ווצעקה על הרצח הזה שב אליה כושר הדיבור. היא בורחת מחופשת בבגדי גבר, ונשכרת לעבודה אצל אופה. הנסיך החוזר מהמלחמה שומע מהווזיר שאשתו היא שדה, אשר הרגה את ילדיה ונעלמה. הוא אינו מאמין ויוצא עם הווזיר לחפשה. הוא מודיע כי מי שיבוא לספר לו סיפור יקבל לירה זהב בתמורה. אבי הנערה החוזר ממכה חושד שדברי שכנו היו שקר וכדי למצוא את האמת פותח אכסנייה לאורחים בחינם, תמורת סיפור חייהם של האורחים. הנסיך עם מלוויו מגיעים לאכסניה. האשה המחופשת כנער מגיעה לשם כשליחת האופה. היא מספרת את סיפורה לנוכחים. כולם מזדהים. הווזיר והשכן נענשים. עורכים חתונה מחודשת.	מימוני, אהרון	8496
זוג חושם תימני	אשת חושם מכינה מתנה לבתה לרגל הולדת הנכד: סיר שמנת. בעת העדרה זולל רועה את השמנת, ומשאיר את מכסה הסיר מוסט. זבובים מתיישבים על השמנת והאשה מאשימה אותם בזלילתה, אך אינה מבינה כיצד הרימו את המכסה הכבד. בעלה שחזר הביתה עם אף פצוע (דחף את אפו למנעול) מסביר כי אלה הם גמלים בדמות זבובים. במשפטם עם הזבובים לפני הקאדי מרשה להם השופט להרוג כל זבוב שייקרה להם בדרכם. חושם מכה את השופט במקל על ראשו כדי להרוג זבוב. כך שוברים בני הזוג את הכלים בביתם במלחמתם עם הזבובים. האשה מתכוננת לבקר את בתה ובעלה תופר לה שמלה מבריקה ורועשת (מנייר). היא לוקחת שלושה עופות מפוטמים אך מחלקת אותם בדרכה לשועל רעב המופיע לה בדרכה בכל פעם מכיוון אחר ונדמה לה כשלושה שועלים. כן היא שופכת את כד השמן שלקחה לתוך סדקים באדמה היבשה. שמלת הנייר נמסה כשמתחיל לרדת גשם והאם מגיעה אל בתה ערומה ובידיים ריקות. בבית הבת היא עושה סדר במחסן ומערבת את כל מצרכי המזון בנפט. כשמחזיקה את הנכד בידיה חשה בראשו הרך ונועצת בו סיכה כדי להוציא מתוכו את "המוגלה" שהצטברה וכך הורגת את התינוק.	מימוני, אהרון	8497
הזקנה הנבונה	זקנה בודדה ולה עז יחידה מבחינה בשני אנשים הזוממים לגנוב את העז. בלילה היא נאנחת בקול ומבקשת מה' חבל לקשור את ראשה הכואב. הגנבים המחכים שתרדם משליכים לעברה חבל. הזקנה קושרת את העז למיטתה. לאחר מכן נאנחת על הקור והם זורקים לה מעיל פרווה של אחד מהם מתוך ידיעה שלכשתרדם יכנסו ויקחו את העז, החבל והמעיל. כעבור זמן מה מתחילה הזקנה לספר בקול את קורות ליל הכלולות שלה ומסיימת בצעקה הצילו! הגנבים נבהלים ובורחים.	מימוני, אהרון	8498
משפחת החרשים	שלשלת של אי הבנות בין עובר אורח לחירש, בין החירש לאשתו, בין האשה ובתה ובין הבת וסבתה, הכל בגלל חרשותם של בני המשפחה.	מימוני, אהרון	8501
רומיה ויחיא	יחיא טמן את חסכונותיו בין הבצלים והשומים ששמה אשתו לייבוש בעליית הגג וללא ידיעתה. האישה החליפה את הבצלים והשומים בסיד של ערבי עובר אורח והלה נהנה מהכסף שמצא ביניהם. הבעל המיואש הלך לגור בקבר. אשתו הלכה אחריו עם דלת הבית (שלא יתקרר...) וכאשר שמעה גנבים מתקרבים התחבאה באחד הקברים. כששמעה שהם רבים ביניהם למי מגיע חלק גדול יותר מאוצר המלך לחשה מתוך הקבר כבת קול כי לה מגיע החלק הגדול. הגנבים נבהלו, ברחו והשאירו שם את האוצר שגנבו. הזוג חזר לביתו עם אוצר הגנבים.	מימוני, אהרון	8504
הגנב שעלה לגדולה	גנב זריז גונב את רגלי מיטת הנסיכה, מושיב את השר בבגדי זקנה ובעצמו בורח בבגדי השר. אי אפשר להשתלט עליו והמלך מוסר לו את המלוכה.	מליחי, זכריה יחיאל	463
צפור הפלאים	מלך מצווה לאסור ולהרוג את כל נכבדי העיר אם במשך שלושה ימים לא תימצא תרופה לבתו. בחור, אהוב בתו של אחד הנכבדים, יוצא לחפש תרופה. מוצא צפור יפה. הוא בא לארמון עם הצפור. הוא רוקד לפני בת המלך ומראה לה את הצפור. היא צוחקת ומבריאה. אינו מתחתן עם בת המלך.	מליחי, ראובן	273
מעשה בטבעת פשוטה	מאשימים יהודי צורף בגניבת טבעת יקרת ערך. למעשה הטבעת פשוטה. עכבר גרר אותה לתוך חורו. בחלום רואה היהודי את הטבעת ומוצא אוצרות גדולים בחורו של העכבר.	מליחי, שלמה	158
אם הדבקיני, קח את השתיים	קמצן עשיר מזמין אדם עני לארוחה בביתו, מאחר והוא חש עצמו חייב לעשות כך כי העני אירח אותו יפה קודם. אשתו של העשיר אינה מלהבת מן הרעיון ואומרת לו שאין לה מצרכים על מנת לכבד את האורח. העשיר מבטיח לקנותם: 2 תרנגולות, עראק וכיבוד. הוא עושה כך ומתנה זאת שסדר הארוחה יהיה כך: שהוא יושיט יד לפנים היא תגיש לשולחן את הכיבוד. כשישתעל תגיש את המרק וכשידפוק בקיר תגיש את שתי התרנגולות. בשעת הבישול לא יכלה האשה להתאפק ואוכלת את 2 התרנגולות ואז מגיע האורח. האשה אומרת לו שבואו מהווה עבורו סכנה גדולה. בעלה חולה ולמען הבראתו הוא כורת את אשכי כל הגברים המזדמנים לביתו. למען שלומו של האורח היא מציעה לו להמתין בדריכות לאותות: הושטת היד לפנים והשיעול. כשהוא ידפוק על הקיר סימן שהסכנה היא מוחשית ביותר ועליו לברוח. חזר הבעל ובא האורח. הבעל מושיט יד והאורח מחוויר. הבעל משתעל, האשה מגישה מרק והאורח אומר שכבר אכל. כשהבעל דופק על הקיר נשא האורח רגליו וברח כאחוז טירוף. לתמיהתו של הבעל אומרת האשה כי האורח ברח משום שאכל את 2 התרנגולות ולא הותיר פירור. לשאלת הבעל מדוע היא לא אמרה לו ענתה, כמתממת, כי לא רצתה לביישו. קם הבעל ורודף אחרי האורח. כמעט שהשיגו ואולם האורח היה מהיר יותר. כשחש שלא ישיגו קרא: תן לי לפחות אחת (התכוון לתרנגולת), אולם תשובת האורח היתה בלתי מתפשרת: אם תשיגני קח את השתיים!	מליחי, שלמה	11610
הבת החכמה של היועץ היהודי	יועצי המלך מסיתים אותו להטיל על יועצו היהודי משימה בלתי אפשרית ולא יהרגוהו. המשימה: להביא למלך 8 בנות בנות 8 כשהן בחודש השמיני להריונן. בעצת בתו אומר היועץ למלך להכין מסיבה ובה שולחן נפרד לבנות. הבנות מסרבות לאכול מה שהוגש. הן מבקשות עדשים ממולאים באורז וקרח על האש. הטבח מודיע למלך שזה בלתי אפשרי ובת היועץ אומרת לו שגם דרישתו היא בלתי אפשרית. המלך מבטל את גזירתו.	מני, דני	21924
הזוג הצעיר ואמו של הבעל	זוג נשוי גר בבית אמו של הבעל. האשה מרזה כל הזמן ועצובה. בעצת חבר עורך הבעל מסיבה לחבריו, כשאשתו נוכחת אבל אמו לא. החבר הביא למסיבה עוף חי שנוצותיו מרוטות. האשה צוחקת ולאט לאט מתחילה לאכול. החבר מיעץ לבעל לעבור עם אשתו לבית אחר, בלי האם. העניינים מסתדרים.	מני, דני	21925
טעמן של מלקות	מלך שלח את בנו יורשו ללמוד אצל יהודי פשוט, לאחר שכל שאר המורים שהביא לא הצליחו ללמדו להיות מלך. הבן שהה אצל היהודי וכעבור שנה נבחן אצל אביו, שהיה מרוצה. היהודי מבקש לקבל את הבן לעוד יום אחד וביום זה מלקה אותו באכזריות. היהודי מסביר למלך שעשה זאת כדי שהבן ידע מה הוא פוסק כאשר מצווה להעניש במלקות. המלך מסכים וממנה את היהודי ליועצו.	מני, דני	21926
השדים בנהר	אחות המספרת רחצה בנהר שבו היו באותו זמן שדים. חטפו אותה ושלחו במקומה דמות אחרת. בעצת חכם שחטו כבש על גדת הנהר, מרחו את דמו מסביב והשדים החזירו את הילדה בריאה ושלמה.	מצר, שולמית	18219
רבי אברהם מהר"ל	שליט נוצרי (כומר?) הרוצה להרעיל את היהודים, נותן בערב פסח לפועל ערבי 3 בקבוקי רעל כדי שיכניסם לבצק המצות. הערבי משתמש רק באחד מהם. בערב החג מתבלבלות בפי הרב המילים של הברכה ("מחזיר ערבים ומקלקל זמנים") במקום ("משנה עתים ומחליף זמנים"). הוא רואה בכך סימן רע. אוסף לביה"כ את כל המצות. כלב וחתול האוכלים מהן מתים. הערבי והכומר נתבעים לדין. הרב עושה גולם "רואה ואינו נראה". הגולם מוצא בבית הערבי את שני בקבוקי הרעל הנותרים. מקדים את שליחי בית הדין הבאים לערוך חיפוש בבית הערבי ומכניס את הבקבוקים למגירה. הערבי נמצא חייב.	משולם, שולמית	7693
בת היהודי החכמה והמלך	מלך ערבי יוצא לראות מי חכם יותר ממנו. פוגש נערה יהודייה המבטיחה להראות לו חמור עם קרניים. כאשר מטיל המלך ספק בקיומו של ייצור כזה, עונה לו הבת כי גם גמל עם קרניים (שאלת המלך) אינו קיים. המלך מבקש ממנה לתפור לו ריחיים שנשברו, היא מבקשת ממנו חוטים מאבן. המלך מבקש חלב מכבש זכר, היא מבקשת את עזרתו ביילוד אביה. המלך מצווה עליה להתחתן עם משרתו ומייד להביא לו ילד. היא שולחת את המלך לשתול רימון ומייד מבקשת רימונים מן העץ. כדי לא לשכב עם העבד הכושי היא מעבירה כל הלילה יחד אתו מי מבריכה מלאה לבריכה ריקה. בבוקר שואל אותו איך היא (האשה) והעבד עונה בסדר (הברכה). בת היהודי מתחלפת עם אשת המלך. בבוקר מתברר מלך שישן עם היהודיה ואשתו עם העבד. הוא נושא את היהודיה ומשיא את אשתו לעבד.	מתנה, עמרם	8954
מעשה בדג אסיר תודה	איש שירד מנכסיו יוצא עם בנו לדיג. הם שלים דג גדול ואין להם כוח להוציאו. האב הולך לקרוא לעזרה. פותח הדג את פיו ואומר לילד כי אם יסובב לו את הראש יתעשר. הילד עשה כן והדג ברח. הילד מפחד לקבל מכות ובורח. על יד עץ פוגש בילד אחר שגם לו ברח הדג והוא בורח מאביו. הם כורתים ברית אשר בתוקף עד אשר יחזרו לעץ הזה. הם הולכים, מרויחים כסף, פותחים חנות ומתעשרים מאוד. קנו סוס והם רכבו עליו לסרוגין. אחד הנערים (הפיקח מהם) רואה התקהלות אצל המלך. בתו חולה (99 כבר נהרגו כי ניסו לרפא אותה). הפיקח הולך לרפא אותה. דורש מן המלך חרב, מלח וסמרטוט. הוא יודע כי נחשים ארסיים בבטנה. אלה יוצאים בלילה והורגים את ה"רופא". כדי לא להירדם חתך את ידו, שם על הפצע מלח וחבש אותה. הרג את הנחשים, חתך את ראשיהם ושם אותם בחיקו. מתחתן והולך אל חברו כדי לחלק עמו את הרכוש המשותף. חותך אף את הבחורה לשניים אולם מרפא אותה ונותן אותה כלה לחברו. מתברר שזהו הדג אשר בא לעזרת הנער. הוא קבל ממנו, מלבד האישה, גם את כל הרכוש.	נג'ר	704
אשה אלמנה	ילדתה של אשה אלמנה ועניה מתה ואין לאלמנה כסף כדי לקבור אותה. בצר לה היא בוכה. שכנתה, אלמנה עניה גם היא, מבקשת אותה לתת לה את הילדה המתה על מנת לעזור. השכנה מגיעה עם הילדה לסוחר בדים ומבקשת ממנו להראות לה בדים אחדים, כשכל בד יותר יקר מקודמו. לבסוף היא מבקשת את הבד היקר ביותר תמורת פרוטות. הסוחר מתפלא על חוצפתה של האשה, דוחף אותה ומפיל אותה ואת הילדה המתה. מיד צועקת האשה שהוא הרג את ילדתה. מתחילה התקהלות אנשים וכדי להשתיק את הפרשה נותן הסוחר לאשה 100000 דינרים. עם כסף זה יכולה אמה של הילדה לקברה ואף להתפרנס.	נדף, שלמה	12318
הגמד קיבל מיליונים	אדם עשיר אך ערירי מחליט להתאבד בבליעת אבני חן שקנה תמורת כל כספו ורכושו. בעל בית המלון שהיה נוכח בעת ההתאבדות פוחד שמא יאשימו אותו ברצח ופונה לגמד שיעוץ לו עצה. הגמד פותח את בטנו של המת ומוצא שם את היהלומים. הוא מוכר יהלום בסכום גבוה ואומר לבעל בית המלון לעשות עצמו חולה מסוכן. לאחר מכן הוא משחד רופא ושופט כדי שיחתמו על מות בעל בית המלון. קוברים את העשיר שהתאבד. בעל בית המלון רוצה את כל הכסף אך הגמד נותן לו חלק קטן ואת היתר לוקח לעצמו. מזהיר את בעל בית המלון שאם יפטפט יואשם ברצח העשיר.	נדף, שלמה	12324
יוסוף אל ימיני עני ומחוסר לחם	יוסוף אל ימני איש עני נתפס כל פעם בגניבת לחם. נשלח לארץ אחרת. שם הוא מתחבר לגנבים. יוסוף הוא זריז ועל כן נבחר לגנוב את לבוש היוקרה של המלך. הוא עושה כן על ידי הפניית תשומת לב המלך ושועריו לשני שקים מלאים כביכול בזהב ולמעשה בצדפים. הוא מושך ידיו מן הגניבה ופותח חנות. הגנבים פורצים את קופתו. יוסוף נוקם בהם על ידי כך שהוא מתחפש לאישה וחודר לארמונו של ראש הגנבים. כשראש הגנבים מראה לו את אוצרותיו וכן את חדר התלייה, יוסוף המחופש מבקש לראות איך זה פועל ואז הורג את ראש הגנבים. למקום מגיע ראש משטרת המלך הטוען כי הוא שהרג את הגנב. יוסוף טוען כי הוא אשר עשה זאת. המלך מציע לשים את ראשו של הגנב באמצע כשסביבו יעמדו חיילים ומי שיצליח להוציא את הראש הוא זה שהרג את הגנב ולו תהיה בת המלך לאשה. יוסוף מביא 4 אנשים הצועקים, כל אחד מכיוון אחר, מסביב לחיילים. כשתשומת הלב מופנית להם הוא מוציא את הראש וזוכה בבת המלך.	נדף, שלמה	12326
עלי ועלי מפיש	שלושה אחים, הרוצים לדעת מי הוא ביניהם העלי מפיש (כך קרא לאחד מהם אביהם לפני מותו). בדרכם לשופט שואל אותם אדם אם הם ראו את גמלו. כל אח נותן סימן אחר: הגמל הוא בעל עין אחת, ללא זנב, והוא של מלך. אלה הם סימנים נכונים. הם נכנסים לאהלו של השופט (סעיד). בזמן הארוחה אומרים האחים כי הבשר, בשר כלב, הלחם אפוי משיבולים של בית קברות, ושהסעיד יהודי. הסעיד מברר את כל הפרטים והם מתגלים כנכונים. הסעיד שואל אותם לאחר הארוחה איך ידעו את הפרטים, והאחים מסבירים (סימניה ראיה). הסעיד אומר לאחים לקחת עצמות מקבר אביהם ומוציא מגופם דם. דם שני האחים נספג בעצמות. הדם של האח השלישי לא נספג. סימן לממזריות, ולכן הוא המפיש. שני האחרים הולכים לרשת, השלישית נשאר עם הסעיד היהודי.	נדף, שלמה	12328
העני והארגז בים	עני נאלץ לעבוד בנמל. רואה יום אחד ארגז בים. ברודפו אחר הארגז, מגיע לעיר אחרת. ולאחר מאמצים, מצליח לתפוס את הארגז ולפתחו. ושם שוכב לאכזבתו זקן בן מאה ועשרים שנה. הזקן אומר כי לא יצטער, ונותן לו אבנים טובות. הבחור מוכרם, קונה לעצמו דברי מותרות. כל זאת נותן לו הזקן תמורת כוס קפה בבוקר. הזקן מורה לבחור העני לקנות ארמון עם ארבעים נשים וארבעים משרתים. הזקן גם מורה לבחורנו להתרועע בחברת המלך, ולבזבז שקים של זהב לנגד עיניו. המלך הזקוק לכסף, מצווה על בתו להתחתן עם הבחור. הבחור שואל את הזקן והזקן מסכים אך אומר לו כי ידרוש מהבחורה, לאחר טקס הנישואין להתפשט לגמרי. טקס הנישואין תם, והבחורה מצייתת לדרישתו. רק חוט אחד נותר על גופה (כסגולה). הבעל מנסה להתיר גם את החוט הזה למרות התנגדותה של הבחורה ומוצא עצמו חזרה בנמל בבגדיו המרופטים. הבחור העני חושב כי חלם חלום ובוכה בכי תמרורים. מגיע לרב ומספר לו את כל מה שקרה. הרב אומר לו כי לא חלם, וכי אותו זקן היה שד שנכנס גם בבחורה (עשה לה 'קשר') כך שהוא לא יכול היה לבצע את פעולת הבעילה. הרב והבחור מגיעים לארמון הבחורה. שם מבצע הרב טקס של הוצאת השד מגוף הבחורה והשד יוצא. הרב מצווה על הזוג לתת שלושה מיליון לעניים, כפדיון. הם נישאים מחדש והם חיים בעושר ובאושר.	נדף, שלמה	12329
הרועה אהבה עזה כמוות	צעיר יתום ועני המתפרנס בקושי בא לעיר, כשרואה בית מלון מפואר הוא רוצה לשהות שם ויהי מה. למען התענוג הזה הוא עובד שנתיים וחוסך כל פרוטה מפיו. סוף סוף הגיעו ימי התענוגות של השהיה בבית המלון והם חולפים ביעף. ביום האחרון יושב הצעיר המרושש ועושה חשבון נפש: האם כל זה היה כדאי? עודו יושב בקדרות והנה ניגשת אליו בחורה יפת תואר, בת עשירים, ושואלת אותו שאלות. הוא דוחה אותה אך היא אינה עוזבת אותו. הוא נאלץ לספר לה את קורות חייו. כשהם נפרדים היא מכניסה לו בסתר סכום כסף הגון בכיסו. כשהוא מגלה זאת בביתו הוא אינו רוצה בכסף והולך על מנת להחזירו לה. שודדים מתנפלים על הבחורה וחוטפים אותה. הצעיר מצילה והיא אומרת שהיא רוצה להינשא לו. הוא דוחה אותה, טוען שנולד רועה ועל כן ישאר כזה. היא בכל זאת לוקחת אותו לביתה. הדבר מתגלה לאביה הרשע, הוא שם את בתו בבידוד ומגרש את הצעיר מבלי לשמוע את הסבריו. פושעים חוטפים את האב והצעיר מצילו אך נענה באיבה מצידו. בת העשיר משחדת עוזרת על מנת שזו תשתף איתה פעולה. היא לוקחת סם מרדים כדי שיחשבוה מתה ואז תברח עם אהובה. הצעיר שומע שהיא מתה ומתאבד. כשהיא מתעוררת ורואה שהוא מוטל לידה, מתאבדת אף היא. העוזרת מספרת הכל. רכושו של האב העשיר והרשע מוחרם והוא מוכנס לבית הסוהר.	נדף, שלמה	12330
הרועה העני	יתום מאביו נזרק על ידי אמו מהבית מכיוון שהוא מפריע לה בעסקיה עם גברים. גם מבית דודתו הוא נזרק בגלל אותה סיבה. כיוון שהוא רעב נהפך לשודד ולוקח אוכל מילדי עשירים. סגנו של המלך לוקח אותו לביתו וקונה לו בגדים וכובע. הכובע נגנב על ידי הילדים הרוצים להתנקם בו. בת המלך (המתפשטת לפניו) מספרת לו שהסגן קשור בזה. הוא מובל אל התליה באמצעות מכתב החתום כביכול על ידי המלך. התליין מרחם עליו , משאירו חי ובהזדמנות שואל את המלך ומסתבר שזה כלל לא ידע על קיומו של המכתב. סופו של הסגן רע. המלך מבקש מהילד לספר לו את האמת והוא מספר לו את קורותיו. המלך מבקש לדעת מי משבע בנותיו סיפרה לו את האמת ומתברר כי זו היתה הבת הצעירה. המלך שואל מה הוא מבקש להיות והילד משיב שברצונו להיות חקלאי כמו אביו. המלך אינו מסכים וממנה אותו כסגנו.	נדף, שלמה	12331
התרנגול הציל אותי ממוות	אח עשיר אינו נותן דבר לאמו האלמנה ולאחיו הצעיר. האם שולחת את האח הצעיר לשוק לקנות חיטה. הוא קונה ארגז ובו תרנגול. האח העשיר חלה קשה והתברר כי רק התרנגול יכול לעזור לו. האח הצעיר רוצה תמורת התרנגול מחצית מרכושו של אחיו. האח המבוגר קורא למשפט. אחר כך קורות צרות אחרות: הוא הורג בטעות את בן אחותו התינוק, קורע בטעות את זנבו של חמור יקר והורג בטעות אדם שניסה להציל. עם הצרות הללו הוא בא לפני השופט. הוא מסביר לו כיצד קרה כל דבר בטעות וכן מסביר מדוע סירב לעזור לאחיו בעת חוליו. השופט פוסק לטובתו ולטובת אמו. הוא מתחתן וחי באושר ובעושר.	נדף, שלמה	12334
בנת צין אלצין	בן אלמנה זורק אבנים לתוך באר. מהבאר מגיחה עופרית ונותנת לבחור קדרת פלאים, שאם יבקשנה מיד יהיו לפניו המאכלים הטובים בעולם. הבחור לא שומע בקול אמו לשמור את הדבר בסוד ומאבד את הקדרה שהמלך לוקחה ממנו. כך הוא מאבד גם תיש העושה דינרי זהב ופרווה מעופפת, כל אלה מתנות העופרית. העופרית נותנת לו מקל פלאים שבעזרתו הוא משיב את הקדרה, התיש והפרות. עבדי המלך מתקנאים בבן האלמנה ומשכנעים את המלך שיתן לבחור פקודה שיביא לו את עוף האושר, אם יביא - יתן לו שכר, אם לאו - יומת. בן האלמנה מתעופף על הפרווה ומגיע למדבר. הוא רואה שם שד זקן ושואלו כיצד להגיע לעוף האושר. השד הזקן מורה לו על נאקה ונעלם. הנאקה מובילה אותו מעבר להר אל העופות המבוקשים ובן האלמנה נוטל אחד מהם ומביאו למלך. עבדי המלך הקנאים משכנעים אותו שוב להביא את בת זוגו של עוף האושר וכך הוא עושה. העבדים הקנאים משכנעים שוב את המלך, הפעם שבן האלמנה יביא את בנת צין אלצין, כדי שהמלך ישא אותה. הוא עולה על הנאקה אך הנאקה צוחקת ואומרת שתוך שבוע תוכל להביא למלך את בנת אלצין, אם עבדי המלך יביאו 300 גמלים, 300 רוטל שמן ו300 תבואה מעורבת. המלך עושה כן אע"פ שזה מרושש את עבדיו. בן האלמנה והנאקה מאכילים את הנחשים, הנמלים, העופות והנשרים, על מנת לתת להם לעבור אל הנסיכה. בעצת הנאקה נוטל בן האלמנה אחת משיני הנחש, כנף מלכת הנמלים ונוצה אחת מהנשרים, והם מגיעים על עירה של בנת צין אלצין. הנסיכה האכזרית ממיתה את כל מחזריה כשהם אינם עומדים במשימה שהוטלה עליהם על ידי הנסיכה ואביה. על בן האלמנה מוטלות שלוש משימות: לאכול 300 גמלים עד הבוקר, לאכול 300 איפה תבואה ולשתות את מי הברכה. הוא עושה זאת ע"י כך ששורף את הנוצה, השן והכנף שאסף בעצת הנאקה. כשהוא שורף אותם באים כל אחד מסוגי החיות עם עדריהם ואוכלים את שהוטל על הבחור לאכול. כיוון שכך נותן המלך את בנת צין אלצין לבן האלמנה והוא מובילה למלך. בתור קורבן היא מבקשת את 3 עבדי המלך. היא בורחת מבית המלך הזקן בליל כלולותיה ומעדיפה את בן האלמנה הצעיר והאמיץ על פניו.	נהרי, חיים	11612
זועיט ומועיט	שני חברים מכפרים שונים נפגשו בשוק והחליטו להתחלף בסחורתם. האחד רימה את חברו: נתן עפר לבן במקום קמח, והשני גללי עיזים במקום צימוקים. לפי ההסכם האחד נשאר חייב לשני עוד סחורה. זועיט חזר לביתו וחיכה בפחד לחברו שיבוא לדרוש את חובו. פקד על אשתו להודיע שבעלה מת. השכנים האמינו ומחלו לו. רק חברו לא האמין ונשאר עם "המת" במערה בה קברוהו. גנבים שנכנסו למערה כדי לחלק את שללם נבהלו מהשניים שהתווכחו על חובותיהם וברחו. את האוצר שהשאירו הגנבים חילקו ביניהם שני החברים.	נהרי, חיים	11613
טאיר אלסעד (עוף האושר)	חוטב עצים עני צד עוף אשר הביצים שהטיל היו יקרות מאוד והוא התעשר ממכירתן. ברוב עושרו בנה חדרים רבים והעסיק פקיה מיוחד לשני ילדיו. החוטב עלה לחאג' והפקיד את הפקיה על ילדיו וביתו. הפקיה שיכנע את האשה לחיות איתו כבעל ואשה ואף ציווה לשחוט את העוף (עוף העושר) כדי שאכילת בשרו תרפאו מחוליו (המדומה). המשרתת ששחטה את העוף נתנה לילדים לאכול את הראש והלב וברחה איתם מן הבית. זה שאכל את הראש נעשה למלכה של עיר שהראשון שנכנס אליה בבוקר שלאחר מות המלך יורש את כסאו. הבן שאכל את הלב נקלע לפונדק עני, מצא בו שבע נערות ערומות, בנותיו של הפונדקאי. מאז שאכל את הלב מצא לידו, בכל בוקר, שקיק של זהב. הפונדקאי נהג לקחת את השקיק ללא ידיעת בעליו. הפונדקאי התעשר, השיא את בנותיו ואת הצעירה שבהן נתן לצעיר בעל המזל והלב. בעל הלב התעשר ממסחר, מכר בזול, עורר עליו את חמת הסוחרים האחרים ונקרא למשפט לפני המלך, אחיו. הם מתוודעים והוא נעשה משנה למלך. כעבור שנים, כשחזר האב מן החאג', הוא תבע לדין את אשתו הבוגדת ואת הפקיה. השופטים התקשו לפסוק עד שהמשפט הגיע למלך הבן. המלך דן את האשה והפקיה למוות ואת האב לקח לארמון. מספר א	נהרי, חיים	12109
בחינת כוחו של שבזי אחרי מותו (מוחמד)	הערבים שניסו להרוס את קבר ר' שלם שבזי התביישו. אלה שהרסו את קבר מוחמד הערבי לא נפגעו. אחר כך נעלם קבר ר' שלם שבזי ושוב חזר.	נהרין, שמעון	18281
הנערה המרומה ואבן הסבל	נערה סובלת 21 שנה: 7 שנות רעב, 7 שנות צמא ו7 שנים מטפלת במת. עוזרתה מספרת למת כי היא טפלה בו. בצר לה מתוודה ל"אבן הסבל", המת החי שומע סיפורה ומתחתן איתה.	נחשון, לאה	155
היהודיה הנאמנה	בן מלך רוצה בנערה יהודיה. מתחפש לירקן אך אינו מצליח. נעשה חולה והיא כ"רופא" באה ומבשלת לו. המלך רוצה שיתחתנו ומסדר את הכל. על אביה של הנערה לפתור שתי בעיות: 1) לתפור ריחיים מאבן (על כך הוא מבקש חוט מאבן). 2) לבשל בלי עשן (על נרות). הבת פותרת את הבעיות עבור אביה. היא בורחת מהחתונה כי המלך אינו יהודי. היא מתחתנת עם יהודי ופוגשת את אביה.	נחשון, רנה	461
קללת היוביובי	המלך שלמה רצה לשאת את מלכת שבא לאשה. היא התנתה את הסכמתה בכך, שיבנה לה ארמון ממקורם של ציפורים. ציווה שלמה על כל ציפורי השמיים להתייצב בארמונו. רק ציפור היוביובי לא הגיעה. כששמעו הציפורים ששלמה מתכוון לכרות את מקורן אמרו, כי מבלי שיגיע מלכן היוביובי לא יסכימו לכך. רק התנשמת הסכימה משום שהיא מאד ממהרת. כעבור שלושה ימים הלך שלמה ליוביובי, ושאל אותו, מדוע לא הגיע. אמר לו היוביובי שהוא עוסק בשאלות חשובות כמו: אם יש יותר נשים מגברים. כי כשגברים נכנעים לבקשות לא הגיוניות של נשים הם בעצמם נשים. כעס שלמה על היוביובי, וקללו שיצא מביתו רק פעם בשנה לפני הגשם. ואכן, קולו של היוביובי נשמע רק לפני הגשם.	נעוס, סעדה	23472
בת הרב החכמה	אם חורגת נותנת לבת של בעלה עשבים רעים הגורמים לנפיחות בטנה כדי שהאב יחשוד שהבת בהריון ויגרשה מביתו. הבת מגיעה לעיר הסמוכה ועובדת שם בתור עוזרת. בפסח מגלים שהיא בקיאה במקורות, וריחות היין גורמים לה להבריא. בני הבית הורגים את הנחשים שנמצאו בחבית היין ומשיבים לה את הכרתה. והיא מבריאה. היא מתחתנת עם אחד הבנים במשפחה. אביה, שהתעוור בינתיים, הגיע עם אישתו לעיר שלה. הבת מטפלת בהם וכשלא יכלו לקבור את גופת האם החורגת מפני שהיא כבדה מדי, מבקשת הבת עבורה רחמים מהשמים ומאפשרת בכך את קבורתה.	נפש, יחיא	3444
בת המלך שלא ידעה פתרון החידות	1. בן עניים נהפך, לפי תפילתו, לכושי בכדי לאפשר את מכירתו לשם פרנסת הוריו. 2. בהביעו את רצונו לצאת להרפתקאות, מקבל ממלך, אצלו עובד, סוס וחרב ומכר לו את הוריו תמורת התחייבותו לפרנסם. 3. במדבר בו עובר, ניצל ממוות, צימאון ורעב על-ידי שתיית זעת סוסו ואכילת עובר שמצא עודנו חי בבטן של פגר. לפי תפילתו הוחזר עורו לצבעו הלבן הקודם. 4. בעיר אליה הגיע נתקבל על-ידי זקנה כבנה, בהאמינה שהוא בנה המת שקם לתחייה. 5. הגיבור נושא לו בת מלך בעוברו מבחנים. אחרי שניצח את בת המלך ברכיבה הוא נותן לה לפרש שלושה משפטים, שפירושם טמון בסיפור הרפתקאותיו. בכדי לדעת את הפירוש, נגשת הנסיכה מחופשת למשרתת לביתו, שם הוא מספר לה את קורותיו, בתנאי שהיא תישן אצלו. כשלמחרת הנסיכה מפרשת את המשפטים מגלה הגיבור לנאספים את הדרך בה הגיעה הנסיכה למטרתה והשניים מתחתנים.	נפש, יחיא	3445
בן המלך וחבריו הנאמנים	אליהו הנביא מופיע בחלומו של מלך חשוך בנים ומציע תפוח כתרופה נגד עקרות שתי נשיו. הבנים שנולדים דומים אחד למשנהו ואין מבדילים ביניהם. אשה אחת מתה והשנייה מגלה בערמה את בנה היא (מתפשטת לעיני הבנים וזה הקורא "אמא האם אינך מתביישת" הוא בנה). 3 פעמים מנסה להרוג את הבן החורג (קודמת עוזרת): 1. ע"י סם באוכל (החתול מת במקומו); 2. ע"י מחטים מורעלים שהיו תפורים בתוך הבגד (על הפעם השלישית לא מסופר). הסוס מגלה לבן המלך כי אמו החורגת מבקשת להמיתו. הוא יוצא לדרך לאחר שנתן לאחיו טבעת עם יהלום אשר מאבד את צבעו אם הוא חולה ונופל מן הטבעת כשהוא מת. 3. בדרכו פוגש שלושה אנשים המלווים אותו: 1. חוזה בכוכבים; 2. צופה בחולות; 3. צולל במים. הם הורגים שלושה שדים שכל אחד מהם מחזיק בת מלך שבויה בארמונו. שלושת המלווים נשארים בארמונות וכל אחד נוטע עץ. אם נובלים הענפים, בן המלך בצרה ואם מתיבש העץ כולו, מת בן המלך. בן המלך ממשיך בדרכו ומגיע לעיר בה שומר המעין הוא שד שדורש כקורבן בתולה. בן המלך נלחם בשד והורגו וכך הציל את בת המלך (לאחר שכרת את ראשו של השד, דבר קול מהגוף וביקש לירוק ולבעוט בו, אך בן המלך לא עשה זאת משום שהשד היה שב לתחיה. בן המלך לקח את הנערה על סוסו ובהזדמנות קרעה את שרוולו. היא מגיעה לארמון והוא מסתתר אצל זקן אחד. מחפשים אחריו ולא מוצאים אותו. מכריז המלך על סעודה ואוסר לאפות ולבשל בבית. שוטרים מגלים את הזקן כשהוא אוכל פרוסת לחם. כך מוצאים את בת המלך. המלך הולך לקראתו. התחתן בן המלך (שמו סיף) עם בת המלך. אחרי החתונה ראה ברק מרחוק: קריאתה של השבויה של השד הרביעי. רכב שמה שלושה ימים ושלושה לילות. היה צריך לעבור 7 חדרים מלאים פעמונים עד אשר שכב על גחלי אש ותחתיו ארון ברזל ובו חרב. פעמון אחד צילצל והשד התעורר. היה קרב גדול ובן המלך ניצח. נשאר אצל הנערה. יום אחד הסתרקה הנערה עך יד הנהר ושערות מספר משערותיה נסחבו עם הזרם אל מקום רחצם של סוסי המלך, חותנו של בן המלך. סוס אחד מאן להיכנס המימה ורועה הסוסים מוצא בהם מסרק זהב ושערות שחורות ארוכות. הביאם למלך והמלך רצה בבחורה בעלת השערות. שלח 19 מחייליו לחפש את הבחורה . הגיעו אל הארמון וליד הגשר פגשם בן המלך והרגם. שלח המלך גדוד אך גם לו קרה אותו הדבר. שלח המלך קוסמת. הגיעה שמה עם סלים מלאי תמרוקים. הסוד של בן המלך: אם כובלים אותו במחלפות אישה אהובה עליו אפשר להכניעו. הקוסמת הוציאה 2 שערות בעזרת מסרק זהב מראשה של הנערה וקשרו בו את בן המלך ולאחר מכן דקרוהו. הנערה עטפה אותו בצמר גפן וברחה אל היער. לפני שעזבה את הארמון כתבה על הדלת כי אהובה נמצא שם. היהלום החליף צבעו והעצים נבלו: אחיו של בן המלך ושלושת המלווים אצים לעזרתו. הצופה בחולות ידע תרופות, הוציאו את חניתות החיילים מגוף בן המלך. בן המלך מבריא וגם מוצאים את הנערה. חוזרים לעיר המלך שבתו בינתיים השתגעה מרוב געגועים. נכנסים לבית הזקן ומחפשים עצה. בן המלך יוצא כרופא ומרפא אותה אך נותן אותה לאישה לאחיו (הריפוי : זורק לתוך חדרה את מעילו חסר השרוול ואת מטפחתו).	נפש, יחיא	3532
קוטל הזבובים בר המזל (הקבצן שנעשה גיבור וחתן המלך)	אדם פחדן קוטל זבובים וכותב זאת על חרבו. סולטאן רואה את הכתוב וממנה את האיש למפקד על הצבא. אחר כך נותן לו את בתו לאישה. הוא מנסה לברוח, אך אישתו נותנת לו עצה לבקש את סוס הפלא. הוא מבקש מאישתו כבש לאכילה. בזמן הקרב נופל לו ראש זה, והוא צועק: הביאו לו את הראש, החיילים חושבים שכוונתו לראש המפקד, ומנצחים. גם במלחמה נוספת קשרה אישתו את ה"גיבור" לאוכף כדי שלא יתחמק. בקרב נופל עליו עץ במקרה והוא פורץ איתו לשורות האוייב ושוב מנצח. כן מנצח אריה טורף: הוא בורח כדי להתחמק. אריה רודף אחריו והוא עולה על עץ, האריה למטה, נופל מן העץ על האריה, האריה רץ העירה ונתפס . מגלה גנבים באומרו "הראשון כבר הופיע" (כוונתו לכוכבים), והגנב מתוודה. לבסוף יורש את כס המלוכה.	נפש, יחיא	3624
שני חברים שמצאו אוצר ואחד מהם נהרג בידי חברו	שני סוחרים ידידים, אחד יהודי והשני מוסלמי, יצאו לדרך בערוב יום, והגיעו למדבר. המוסלמי הלך לישון והיהודי שמר. בא נחש עצום והיהודי הרגו. העיר את חברו, הפכו את הנחש ומבטנו התגלגלו שתי פנינים. חיפשו בחורבה בה לנו ומצאו אוצר גדול. מלאו את כיסיהם. את היתר לא יכלו לקחת. המוסלמי ביקש מהיהודי שישן כי רצה להרגו. היהודי הרגיש בזה אך סופו היה כי נהרג. לפני מותו ביקש את המוסלמי למסור לאישתו, שהיתה בהריון, שאם ייוולד ילד יקרא שמו קם אל חק, ואם תיוולד בת תקרא פאת אל חק. מלבד זאת, עליו למסור כי גזלנים הרגו אותו. לאחר המעשה חזר המוסלמי ומסר לאשת היהודי את שהלה ביקש. נולד בן ושמו היה קם אל חק. בהיותו בן שלוש עשרה שמע המלך את השם המוזר וביקש לדעת מה סיבת הדבר. הלך לרב הקהילה והלה סיפר לו כי אבי הילד נהרג בידי גזלנים לא הרחק מהעיר. החלק המלך לחקור מי הרג את אבי הילד, אך איש לא ידע. ערך המלך סעודה והזמין את כל שריו ואת נכבדי העיר שביניהם היה גם אותו מוסלמי אשר הרג את היהודי. ערך המלך משאל מי עשה את הרעה הגדולה. הותר ליהודים כי "השומר דת אבותיו ההורג יהודי נוחל גן עדן". אזי התפאר המוסלמי במעשיו וכך נתגלה מי הרג את אבי הנער בעל השם המוזר.	נפש, יחיא	3626
בן השייך הנוקם נקמת אביו ואמו	שני שבטים בדווים קרובי משפחה, נלחמים זה עם זה מלחמה מתמדת. בת של ראש שבט אחד רוצה להשלים ביניהם, הולכת ליריבו ומציעה לו לגמור את המריבה על-ידי כך שיתן את בתו לאחיה לאשה. כולם מסכימים. לפני העברתה לבעלה החדש מצווה אביה לכלה, שטרם השלים עם רעיון השלום, שלא תדבר מאומה עם בעלה. הבת מצייתת לדברי אביה ובעלה חושב שהיא אילמת. הוא מגלה את האמת רק כאשר היא מרימה את קולה בראותה אותו בסכנת נפש על-ידי עקיצת נחש (המבויימת על-ידו). מלאת בושה על שהפרה את פקודת אביה, חוזרת הבת אל בית הוריה. שם מבקר אותה בעלה בסתר. היא הרה ממנו. כאשר לאביה נודע הדבר, הוא רודף יחד עם אחיו אחרי חתנו. כדי לא ליפול לידיהם, מאבד הנרדף את עצמו לדעת. הוא משאיר את סוסו ואת נשקו לבנו העומד להוולד ומצווה לקרוא לו על שמו. הבן גדל אצל הסב מצד אמו. כמבוגר הוא עובר לשבט השני כדי לנקום את מות אביו. בפעולת הנקמה נהרגים סבו מצד אמו, אחיו ואם הנער. הנער קובר את אמו בקבר בו נקבר אביו.	נפש, יחיא	7206
מעשה בשרו של מלך בנו של השייך הזקן	לפני מותו מייעץ שיח' לבנו, וזיר המלך, שלא יחתן את שלוש אחיותיו לפחדן, לעשיר מופלג או לעני מרוד, ושלא יסמוך על המלך אפילו כאשר השליט ישפיל לפניו את כבודו. למרות זאת מחתן הוזיר (בלי דעת) את אחת מאחיותיו לפחדן, את השנייה לעשיר ואת השלישית לעני. אחרי כמה שנים מנסה הוזיר את אשתו אם ביכולתה לשמור סודות. הוא מספר לה בסתר ששחט את בת היענה האהובה על המלך (למעשה רק הסתיר אותה). היות והאישה לא שמרה על הסוד, נודע מעשה הוזיר למלך. המלך ציווה על הוזיר להביא לו 71 בכרות, לגלח את זקנו ולהחזיר לו את בת היענה כשעודנה בחיים. אם לא ימלא את הפקודה ? ימות.הוזיר מבקש עזרה מגיסיו. הפחדן מסרב להיות מעורב במעשה. העשיר חושב לפדות את עצמו במתן תרומה זעומה, ורק העני עוזר לו בגייסו את חבריו הרועים המביאים לו את 71 הבכרות. הוזיר לוקח אותן יחד עם בת היענה אל המלך ומצדיק את עצמו שלא גילח את זקנו. המלך מקבל את הסבריו וגומל לכל אחד לפי התנהגותו. הוזיר היה ליועץ המלך ובנו עד לסוף ימיו.	נפש, יחיא	7306
נקמתו של מגדל עופות	בן אלמנה עני ובנו של גנב אינו יודע את מקצועו של אביו. אך קנה תרנגולת וזו דגרה 150 אפרוחים. גידל את האפרוחים אך יום אחד כשחזר מבית המרחץ נעלמו כל העופות. הלבישתו אמו בגדי בחורה ומכרה אותו בשוק לחבורה של שבעה גנבים. הגנבים נתנו לו לשמור את ביתם בו היו 7 חדרים אך אסור היה לו להיכנס לתוך החדר השביעי. נשאר יום אחד לבדו ולמחרת ביקש שאחד הגנבים ישאר עמו על מנת שיראה לו מה יש לעשות בבית הזה. ראש החבורה נשאר עמו. הפציר הבחור בראש הכנופיה להראות לו את החדר השביעי. בו היה מנגנון לתליית מלשינים על הגנבים ומתחתיו ברכה. תלה הבחור את ראש הגנבים וברח סן הבית. בעיר נודע לו כי הפונדקאי גנב את עופותיו ומכר אותם לגנבים . הבחור נוכח בעצם העמסת בשר התרנגולות בהיותו מחופש ככושי. למחרת הכריז על עצמו כרופא מפורסם. באו אליו ששה מן הגנבים (השביעי הרי נפצע קשה מן התליה בחבל ומן הנפילה לאחר מכן לתוך הבור) ובקשו ממנו שיזהה את עצמו כרופא של ממש. תלה הבחור נאד ואמר שאם יוצא ממנו חלב כאשר יפגע בו בחץ זו תהיה ההוכחה שהוא בעל מקצוע. תלו את הנאד על יד ביתם של הגנבים, והחלב נזל לתוך הברכה שבחדר השביעי. הוציא את ראש הכנופיה משם ורפא אותו. בלילה פיזר שברי זכוכית על רצפת החדר השביעי וביקש מן הגנבים אחד אחד שיכנס כי הורע מצבו של הראש. כולם התחלקו שם ונפלו לתוך הברכה ונפצעו כך שלא יכלו לצאת יותר. אזי גילה להם הבחור מי הוא והלך למלך למסור לו כי לכד את שבעת הגנבים.	סיאני, יעקב	3531
הצעיר שנכנס בו שד	קבוצת צעירים עלתה להר להביא עשב, אחד השתגע, החל לקלל ולהשליך אבנים, נכנס בו שד. ערבי סופי אמר לאביו לשחוט כבש. הערבי איים בחרב על השד והשד יצא, אך כעבור זמן מה חזר. השד עזב לגמרי ונפל לים רק כשעלה הבחור לארץ ישראל.	סימכי, גניה	18220
שדה במטבח	המספרת, כילדה, ראתה בלילה דמות אשה מבשלת ומעלה אש במטבח. השדה אינה פוגעת לרעה במשפחה, אם אין פוגעים בה ואין מדברים עליה.	סימכי, גניה	18221
אשתו של השד	אחת מקרובות המשפחה של המספרת היתה נשואה לשד. כשהיה מגיע היתה רועדת ומתעלפת ואחר כך מתעוררת כרגיל.	סימכי, שרה	18222
הטוחנת וילדי השדה	אשה באה לטחון קמח בלילה. ראתה ילדי שדה, אספה אותם בזהירות לתוך שמלתה, מבלי לגעת בהם בבוהנה. השדה ברכה אותם שתמיד יהיה לה כוח. וכך היה, בני המשפחה, גם אם עבדו יום ולילה לא התעייפו.	סימכי, שרה	18223
קמיע לשמירת הריון	כשהמספרת היתה בהריון עם ילדה הראשון אמר לה זקן לענוד קמע, ולא הילד ימות. בחודש השלישי באה לה דמות אשה ואמרה לה שמכיוון שלא הכינה קמע היא תיקח לה את הילד. היו לה 4 הפלות. רק אחרי שענדה קמע הצליחה ללדת את בנה הבכור. כך היה בתימן. לאחר שעלו לארץ לא היו בעיות עם השדים.	סימכי, שרה	18224
השדה שהפכה לאתון	אבי המספרת אחר להגיע הביתה. פגש אתון, רכב עליה, הפכה לעז. על יד הבית נבחו הכלבים (מריחים שד). העז קפצה ורכבה עליו. למרות זאת הגיע הביתה בשלום.	סימכי, שרה	18225
שדים במטבח	כילדה ראתה המספרת מישהי מבשלת בלילה במטבח עם אש גדולה. בעצת אמה אמרה "שמע". האם הסבירה לה שאלה שדים המשתמשים במטבח ואינם מזיקים.	סימכי, שרה	18226
האישה עם המחלפות היפות	היו שתי אחיות - עשירה ועניה. לעניה הייתה בת קטנה. פעם חלתה האחות העניה וביקשה מאחותה לטפל בילדתה. העשירה שקינאה באחותה בגלל שערה היפה הקשתה את לבה ואמרה לה: קצצי את שערך ובכסף שתקבלי תמורתו קני מזון. עשתה האישה כן. הספר חמל עליה ונתן לה מים הגורמים לשער שיצמח מחדש. ואמנם צימח שערה והוא יפה מאשר לפני כן. שמעה זאת האחות העשירה קצצה את שערה אצל אותו ספר אלא שהפעם נתן לה מים המדיפים ריח רע. מרוב צער חלתה האישה ונפטרה.	סלם, מרים	6069
האיכר שרקד במסיבת המלך	איכר רקד יפה במסיבת המלך והנסיכה חשקה בו ובאה אליו בלילה. הם נרדמו ובבוקר היא לא ידעה כיצד לחזור לארמון מבלי שירגישו בה. האיכר עטף את שניהם בסדין וקרא לבניו בזה אחר זה. הוא טען שהוא חולה והראה להם מתחת לסדין מהי "מחלתו". כל הבנים הודו שהוא חולה ואמרו כי אין למצוא לו תרופה והלכו להביא לעצמם רובה כדי להתכונן למלחמה. הבן הצעיר של האיכר היה מפגר. כשראה את בת המלך אמר שהוא ירפא את אביו. כשהגיעה שואבת המים, לקח מידיה את הכד ושבר אותו לרסיסים. היא צעקה וצעקתה הבריחה חלק גדול מאנשי החדר. הלך לשדה והתיר את השוורים ועורר מהומה שהוציאה את כל שאר האורחים מן החדר בו שהה אביו עם הנסיכה. כך, יכלה בת המלך לחזור לחדרה מבלי שהסוד יתגלה. האיכר שמח ופיצה את המלך על המהומה ולבנו הצעיר הוריש את מחצית רכושו.	סלם, מרים	12070
האיש שילד בת	איכר חשוך בנים בכה. זקן נתן לו שני תמרים לתת לאשתו. הוא נתן לאשתו תמר אחד ואחד אכל בעצמו. שניהם נכנסו להריון. הוא ילד בת, בשדה. מאחר ולא ידע לטפל בה הלך לראות מעשי אשתו בבית. פעם בא נשר ולקחה לקנו. אחר כך בא דרקון, הכניסה להר וגידל אותה. יום אחד שכח לסגור את ההר והיא ברחה. ראה אותה בן השולטן והתחתן איתה. הלך למכה, אמו ואחותו העבידו אותה בפרך עד שברחה. כשחזר בן השולטן כעס ובכה. יום אחד הלך לשוק וראה את המשרתת שלה שהובילה אותו לבית. הוא רצה שהיא תחזור אליו והיא רצתה להתגרש, או שיביא לה נר שמדבר. הוא הביא לה נר והנר אמר לה את שמה ואת קורות חייה. בינתיים הלך האיכר מעיר לעיר עד שהגיע לבית בתו. לאחר שאכל, שמע את הנר ובכה. היא ראתה שהוא אביה והם חיו בשלום.	סלם, מרים	12071
בן הבתולה	זקן נשא בתולה ומת בליל כלולותיו אך הנערה היתה בהריון. בני הזקן אמרו שבנה אינו אחיהם ונידו אותה. כשגדל בן הבתולה שאל על אביו ודרש משפט צדק. אחיו טענו שלא מגיע לו כלום מלבד הרוח. הוא החתימם על חוזה. כשרצו הבנים לזרות מוץ ברוח אסר עליהם לעשות זאת. הלכו לשופט. השופט ציווה על בן הבתולה לגנוב מבת השופט טלה. עשה כן. רדפה אחריו עד לבית השופט והוא התחבא. הבת נתנה את סימניו לאביה: הוא בן זקן ובתולה. האחים שמעו ונתנו לאחיהם חצי מרכושם.	סלם, מרים	12072
הבן שירש מאביו ממון וחנויות	לבן שירש מאביו כסף רב יש אישה לא אצילה. בגלל זה היא בוגדת בבעלה ומבזבזת את כספו. חברו של הבעל מגלה זאת והבעל מגרש אותה. הוא רוצה לרכוש לו אשה אחרת, בת מלך, אך הוריה מעמידים תנאים: למכור ולקנות כמות גדולה של זהב, והם לא מספקים לו את הכלה. הוא נאלץ לגנוב מחרוזת יהלומים מאוהלה של כלה. ציפור לוקחת אותה ממנו ומחזירה לכלה. הוא נאלץ להסביר לאשה מדוע גנב. היא מתרשמת מדבריו ורוצה לעזור לו. היא מתאהבת בו ובורחת עמו למדינה אחרת. שם היא מנצחת בתחרות שעורך בעל בית מלון מרושע (האכלת חתול בשעווה) ויורשת את כספו. האשה מסיתה את מאהבה לפתות את בת השולטן. הפ נתפסים בשעת מעשה ונדונים למיתה. האשה מצילה אותם, כשהיא מחפשת את בת השולטן לבת אשפתות וטוענת שהיא ובעלה נכנסו בטעות לארמון ואז תפסו אותם. בת השולטן מתחתנת עם הבחור ויולדת לו בן. האשה רוחצת את בגדיה בנהר. בת השולטן מבקשת משומרי ראשה כי יהרגו את האשה. השומרים מביאים אותה לארמון מרוחק ביער, אך שיירת גמלים מצילה אותה וכרמז לבעלה שהיא עדיין קיימת היא אומרת: בנות זונות אבודה. על פי זה בעלה מאהבה מכיר אותה והם חיים עד עצם היום הזה בעושר ובאושר.	סלם, מרים	12073
בן הסוחר ואחותו	סוחר מת וציווה על בנו לדאוג לאחותו כל חייו. בעצת אמם הוא שלח את אחותו לטייל. בדרך היא נאנסה על ידי איש שנתן לה כמזכרת צמיד ואת טבעת החותם שלו ששמו חרוט על שניהם. היא ילדה בן ואיש לא ידע את זהותו מלבד אחיה ואשתו, שהתנהגו כאילו הילד הוא בנם. בן 15 גילה הילד כי דודו אינו אביו. כדי שהאם תזהה את אבי ילדה נדדו האח ואשתו בין הכפרים וערכו בכל מקום סעודות. כשזיהתו אותו עקב אחיה אחריו וגילה כי הוא מלך. הוא טיפס על כתלי הבית, הגיע לחדר אחות המלך ושכב עמה. הדבר נודע למלך לאחר כמה חודשים. הוא ציווה לאסרו ונשבע לעשות לו משפט צדק. הילד בא כשהוא עונד את הטבעת והצמיד ושאלו מדוע אביו רוצה להרוג את דודו. המלך הבין, שיחרר את האיש מהכלא, השיא לו את אחותו ונשא את אם בנו לאשה.	סלם, מרים	12074
הבת שרצחה את אמה	בהסתת שכנה רצחה בת את אמה, כדי שהשכנה תינשא לאביה. לאחר החתונה ציוותה האם החורגת לסלק את ילדי הבעל מן הבית. האב הביאם ליער. באה פרה מהיער ובעטיניה חלב, מים, מזון ואש. הפרה היתה לאמם. לאחר כמה שנים חזר האב ליער ומצא את ילדיו בריאים ושלמים. האם החורגת קינאה, הלכה ליער ופיזרה מחטים מתחת לביטנה של הפרה. הפרה מתה. הבן היה צמא, שתה מים מנהר ההופך אנשים לאיילים ונהיה לאייל. הבת הלכה למלך שירפא את אחיה ובתמורה הבטיח האייל שהמלך יתחתן עם אחותו שדמעותיה גשם, צחוקה ברק, אם תעצום את עיניה יהיה לילה ואם תסתרק ינשרו משערותיה יהלומים. האייל אמר שאם דבריו לא יתגשמו הוא יאכל את שארית הקמח, ישתה מים מלוכלכים ויגור על מפתן הסוס. המלך הסכים. לפני החתונה החליפה ה"קוסמטיקאית" את האחות בבתה שלה וההבטחות של האייל לא הקיימו. האחות עפה עד שהגיע לשדה ושאלה את החורשים על אחיה ועל המלך. היא בכתה וירד גשם. החורשים חזרו לביתם ואמרו שירד גשם (בעוד שבאמת לא ירד). למחרת היה חושך, וכך הלאה, עד שהמלך בא, ראה אותה, לקחה חזרה לארמון והרג את הקוסמטיקאית ואת בתה. כעבור חודשים עלה השולטן למכה ואמר לכולם לשמור על אשתו כי היא הרה. הנשים הקנאיות פרשו שמיכה על הבאר ואם השולטן קראה לה לשבת אתן לעבוד. ברגע שישבה הן קמו והיא נפלה לבאר. ילדה בן בתוך חור בקיר הבאר וה' דאג למחסורה. השולטן חזר, איים על אחיה שימצא אותה. האח הגיע לבאר ודיבר איתה. בן השולטן שמע, קפץ מן הבאר ואמר לשולטן שאת זה עשו אנשים עצלים. המלך פקד להרוג את אמו. הם חיו בטוב.	סלם, מרים	12075
המלך ושלוש הנשים	מלך שמע 3 אחיות מביעות משאלותיהן להינשא למלך: א' תאפה עוגה שכל הגדוד יאכל ויותיר, ב' תסרוג שטיח שיכסה את המדינה כולה, ג' תיתן לו את השמש והירח. המלך התחתן עם שלושתן ובא לתבוע את ההבטחות. הראשונה אפתה עוגה עם מלח וכל הגדוד טעם והותיר. השניה אמרה שפטפוטי נשים הם "סתם". השלישית אמרה שיחכה עד שתלד. מיד אחרי הלידה זרקו אחיותיה הקנאיות את התאומים שנולדו דרך החלון ובמקומם שמו 2 חתולים. המלך כעס, ציווה לסגרה במגדל ולתת לה רק לחם יבש ומים. בקצה המדינה חי גנן זקן שריחם עליה. בא כל לילה, הרדים את שומרים והאכיל אותה. בניו המשיכו בכך אחרי שהזדקן. בתום 12 שנה הוציאו אותה מן המגדל והנה היא שמנה ולבנה. המלך כעס וציווה למצוא מי עזר לה. סיפרו לו שראו את הגנן עובר לילה לילה עם סל מכוסה סמוך למגדל. קראו לגנן והוא הודה. הגנן חקר לגבי החודש, היום והשעה בהם נולדו ה"חתולים" וסיפר שראה שני ילדים נופלים דרך החלון וכי הוא לקחם לביתו וגידלם כילדיו. המלך ציווה לשחוט את 2 נשותיו, החזיר את אשתו וילדיו לארמון ולזקן בנה בית סמוך לשלו כדי שיוכלו להתראות.	סלם, מרים	12076
יהודי זקן נהפך לקוף	קיימת אמונה בין הערבים הכפריים כי יהודים נהפכים לקופים עם הזדקנותם. צורף מפסיק לקבל על רקע זה עבודה, מחליט לקנות קוף, צובר תכשיטים לתיקון, בורח איתם ומשאיר את הקוף.	סנואני, מנחם	176
היה איש עשיר מאוד שהיו לו שלושה בנים	1. בחיפוש אחר אישה עבורם, פוגשים אני אחים, זה אחר זה, בשתי צעירות: א) הראשונה, ענקית מבית סינסין, מגישה לכל מבקש כוס מים. לפי הסכם קודם, היא לוקחת את כל הרכוש מאלה שהכוס נופלת מידיהם ונשברת. כמו קודמיהם, שני האחים לא מצליחים להחזיק את הכוס כשמביטים על הנערה שמגישה להם אותה. ב) השנייה מסכימה להתחתן עם כל אחד שיש לו לפחות פרוטה אחת בכיס, בתנאי שישן איתה בלילה הראשון בו נמצא איתה יחד. לפני השינה היא מסתתרות בתירוץ שעליה להחליף את בגדיה ונשארת במקום נסתר למשך כל הלילה. בבוקר מזמין אבי הצעירה את מבקש ידה למסגד לתפילה. שם נופל החתן לתוף בור המוסווה על-ידי שטיח. שני האחים נכשלים ומתים בתוך הבור. 2. האח הצעיר יוצא לחפש את אחיו. א) הוא מכריח את בת סינסין בחרב שלופה להחזיר איתו ביחד את הכוס, ולכן היא לא נופלת. ב) בעת שהיא עוזבת את החדר, הוא מדביק לבגד הצעירה חכה קשורה לחוט דק שאת קצהו הוא מחזיק בידו. הוא מוצא על-ידי כך את מקום מחבואה וישן עמה. הוא מבקש מאבי הצעירה להיכנס ראשון למסגד ומשליך אותו לבור באותה הדרך והוא ממית את אישתו. 3. הוא מתחתן עם שתי הצעירות.	סעדיה, אהרון	4817
שלושים אחים לשלושים אחיות	שלושים אחים, בני מלך, יוצאים לחפש שלושים אחיות על מנת להתחתן. בדרך, ליד מערה, הם השתכרו ונרדמו פרט לאח הקטן. הוא ראה מישהו עם קומקום גדול, תיכף הבין שההוא נתן להם רעל. כפת אותו עד שנכנע ונתן לו תרופה על מנת להעירם. יצאו כל האחים והאח הקטן הציל 30 אחיות מידי השד. הם התחתנו עם 30 האחים וכל אחד שמח באשתו. כאשר אשת האח הצעיר מתלוננת שאינו בא אליה וטוענת שהוא מחפש בת מלך שלאביה יש 7 חומות אש, הוא הולך לחפש אשה זו. הוא לוקח שטיח מעופף, כובע שהופך את מי שחובש אותו לרואה ואינו נראה וכמה אבנים טובות, כל זה בגלל שהרג נחש שהרעיל מעיין. הוא נכנס לעיר בה המלך עם חומות האש. 99 איש הוצאו להורג בגלל אי מילוי המשימות שהוטלו עליהן: לסדר את מחסן התבואות לפי סוגי התבואה למרות הערבוביה, לעשות שבבריכה לא תהיה טיפת מים ולקפוץ מעל הבריכה בלי מגע. את המשימות מבצע האח הקטן בהצלחה והוא זוכה בבת המלך. הוא חוזר לאחיו הקנאים ונופל לתוך באר, לאחר שאחיו חותכים את החבל כשהלך לשאוב למענם מים. שם הוא גובר על שד בזכות בחורה שהזהירה אותו, נושא את הבחורה לאשה וחוזר אל אחיו בעזרת סוס. הוא מתוודה אל אביו. בונה בתים לכל אחיו ולאביו, שאינו יכול לישון בלילה כי הוא רואה אש. כל הבנים אינם מתייחסים לדברי האב הזקן, רק הבן הקטן מקשיב, הורג את השד המחזיק באש וכך ניצלים כל האנשים. הבן הקטן הוא הזוכה במלוכה. מספר אס	סעיד, יוסף	13941
בין הקאצ'י והפקיה	קאצ'י אחד גנב בעורמה תרנגולת מן השוק, רץ לאשתו מאושר וביקש ממנה שתכין לו את העוף כאשר אהב. הוא רץ למסגד להודות לאל הטוב על אשר הביא לו. לאכזבתו היה במסגד פקיה אשר אף אחד לא רצה לארחו, לכן על הקאצ'י היה לארח את הפקיה הזר. הוא לא רצה לחלוק עמו את העוף ומתכנן תחבולה כיצד להיפטר מכך. הוא עושה עצמו כאילו הוא מתפלל, אולם גם הפקיה מחליט להתפלל. כאשר ניצל את ההזדמנות לברוח הפקיה נדבק אליו כעלוקה ואינו מש ממנו. בלית ברירה מבטיח הקאצ'י לקרוא לפקיה וזומם מזימה עם אשתו על מנת שקריאתו לא תשמע חזק, הוא מדבר לתוך כרוב. לשווא, הפקיה התחבא במעלה המדרגות. הפקיה והקאצ'י יושבים לשולחן וכל אחד מהם נועץ עיניו בבשר והרוק משתרבב בלשונם. לבסוף מחליטים שניהם כי מי שימצא פסוקים מהקוראן על חלקי העוף השונים, הוא שיזכה באבר זה של העוף. כמובן שהפקיה מנצח. לנוכח עיניים שיוצאות מחוריהן אומר הפקיה: "הזורע עורמה קוצר מאומה".	סעייד, חסן	11615
ברוך מאח'ל את'לים	אנשי עיירה קטנה שרויים במבוכה, שו"ב צריך להגיע על מנת לבחון את הרב המקומי, והרב, הלא כל כך מבריק, פוחד מאפשרות של פסילה. לעזרתו מתגייסים כל אנשי המקום ובראשם סוילם, בעל המראה המרשים שלעמיתו של דבר הינו בור ועם הארץ. הם מחליטים כי סוילם יתחזה כרב, כשישאל אותו השו"ב שאלה אז הוא יפנה אותם ל"תלמידו", הלו הוא הרב. וכך היה. כל אנשי המקום מתכנסים בבית הכנסת והשו"ב שואל את הרב, סוילם, שאלות והלה מפנה אותו אל תלמידו ומקבל תשובות כך שהשו"ב חושב שאם כך התלמיד אז הרב ודאי טוב יותר. כאשר בא הרגע בו "התלמיד" לא כל כך בטוח בעצמו, בא לעזרתו סוילם. הוא פונה לשו"ב ושואלו 3 שאלות: מתי מברכים על עצי האשל, כמה עצים בהרים וכמה נקבים במחרשת. מובן שהשו"ב אינו יודע להשיב על שאלות בלתי צפויות אלה ומבקש שהות. למחרת הוא מחליט לעזוב את המקום וסוילם משיב על שאלותיו: לשאלה הראשונה : מברכים את האשל ב"ברוך מצמיח אשלים" לשאלה השניה: מספר העצים בהרים הוא כמספר התנורים (העצים הם דלק), ולשאלה השלישית: מספר הנקבים במחרשת הוא כמספר בועות האוויר שבבצק.	סעייד, חסן	11616
שדים מזיקים לנערה	הורים מחזיקים את בתם מאוד סגורה. פעם בורחת בלילה לבחור. הולכת איתו לקולנוע. כשחוזרת זה בדיוק חצות ומרוב פחד מפני שדים חלתה. (יש שירה עם השדים). לאחר שנה מתה.	סרי, בדור (כוכבה)	2578
מורי מרשה לעבוד בשבת כשמדובר ברכושו הוא	יהודי שואל את המורי: מה לעשות, שבת היא והחמור נפל לבור, המותר להוציאו? המורי אוסר. אומר לו: זה חמורך? אם כך ? מותר.	סרי, בדור (כוכבה)	2579
שבעה שדים - שודדים ובת יחידה	אם חורגת נותנת לבת לשתות ביצי נחש. בטנה מתנפחת והאב מגרש אותה בחושבו כי היא הרה. היא מגיעה למערת שבעה שדים שודדים. בהעדרם היא מסדרת את המערה. השדים מוצאים אותה והיא נשארת אצלם כאחות. הם מרפאים אותה. היא מסתרקת ושערות משערותיה נשארות במעין. סוס בן המלך מגלה אותן. בן המלך חולה מרוב אהבה. המלך שולח זקנה קוסמת אליה. חוטפים אותה. השודדים יוצאים לחפש אותה והצעיר מוצא אותה. מתכננים בריחה. השודדים חוטפים אותה והזקנה שוב יוצאת לחפש אותה. היא מסכימה לבוא אל המלך בתנאי שישלם לשודדים. לחתונה מזמינים את האב. הכל מתגלה. האם החורגת באה על עונשה ומגרשים אותה.	סרי, יונה	669
בת העני הפקחית ואחותה המשאילה את בתוליה	לעני שתי בנות הרוצות להינשא רק לבני מלכים. כשבן מלך העיר מחפש גמלים שאבדו לו. הוא מספר כי לגמליו קרניים אדומות. אומרת לו הבת הבכירה של העני שהגמלים בעלי הקרניים האדומות נמצאים על האבנים המלבלבות. התשובה הפקחית מוצאת חן. פוקדים על האב לתפור אבן שבה מועכים תבלינים. הבת מייעצת לאביה לתת לכל שר אבן קטנה שבה יטווה חוט. הדבר מוצא חן והבן מתחתן איתה. השנייה מטיילת בעיר וליד בית קפה היא שואלת למי שייך הבית הזה. "לכי טפשה, זה של בן מלך אחר. צריך להתחתן אך הכלה הרה". מבקשים מבת העני להחליף את הכלה בליל הכלולות. היא מסכימה. לסימן היא נושכת את בן המלך באצבע כך שיהלום מטבעתו נשאר בין שיניה. בבוקר הוא מגלה כי הכלה נעלמה ביחד עם היהלום. הוא מגרש את אישתו וחולה מרוב געגועיו אל הכלה האמיתית. יום אחד אישתו (בת העני) מזהה את עצמה כדי שלא ימות. הוא לוקח אותה.	סרי, יונה	1011
האשה בעלת הלודיה (גיבנת)	אישה גיבנת רוצה ליישר את גבה אחרי שבעלה מעליב אותה. רמאי שומע זאת, וקושר אותה לסולמות למשך ימים ובינתיים גונב את הכל מביתה. הבעל חוזר ונוכח בתרמית ומצטער שהעליב את אשתו.	סרי, יונה	5511
הכלה שחמותה הכרחה אותה לא לאכול	חמות צובטת את כלתה בשעת הארוחה כל פעם שזו רוצה לאכול. הכלה מתביישת ואינה אוכלת. משום כך נעשתה רזה ולא דיברה עם בעלה. ידיד מייעץ להצחיקה על ידי תרנגולת שחוטה אך הדבר אינו עוזר. הרופא בודקה ומוצאה בריאה. הידיד מחליט להיות שלושה ימים בבית הבעל ולהשתתף בארוחות. היא אכלה, דיברה עם בעלה וצחקה. החמות ראתה בכך עזות פנים וחוצפה ודרשה מבנה לגרש את האשה הצעירה מן הבית. הידיד מייעץ לו לעשות זאת למראית עין ולשאת אותו כשהוא מחופש לאשה. היא גורמת צרות לחמותה, מבשלת אפונים בסיר גדול של מים, שוחטת פרה כי רוצה כבר לאכול כבר ממנה. והחמות שותקת. יעצה לה הכלה לצאת להנפש והיא עשתה כך. בהיעדרה העמיסה האשה את החיטים והאורז על חמורים, לקחה אתה את הפרה והביאה הכל לחמותה, כדי שתהיה לה תעסוקה, תברר חיטה ופולים ותחלוב את הפרה בכל יום. אחר כך לקחה אותה הכלה לרחוץ בנהר ושם תלשה לה שערות כי מצאה כינים בראשה. כן גרמה לה עינויים קשים. ביקשה האם את בעלה לגרש אישה זו ולחזור לאשתו הראשונה.	סרי, יונה	5699
בן המלך והיהלום	אישה זקנה טפשה וענייה ובתה מקבצות נדבות ליד ארמון מפואר. הכלה העומדת להינשא לבן המלך נמצאת בהריון ואמה הרוצה להסתיר זאת מחליפה בליל הכלולות את בתה בבת הזקנה. בן המלך שם יהלום בין שיני כלתו על מנת שיוכל לזהותה, ומגלה אחר כך שאשתו אינה זו שבילה עמה את ליל הכלולות. לאחר חיפושים מגלה בן המלך את היהלום בפיה של בת הזקנה העוברת לגור בארמון, כאשתו החוקית.	סרי, יונה	5840
העז המובילה את בן הרועה העני ל"גן עדן"	בן שומר עזים רודף אחר העז הבורחת ולא חוזר לביתו. אחר כמה ימים חוזרת העז לבדה. חושבים שהבן נהרג ומרוב צער שוחטים את העז. מוצאים עליה מכתב מן הבן ף העז הובילתני לגן-עדן (ארץ ישראל). בואו אחריה גם אתם.	סרי, יונה	5842
המשל והנמשל	המשל: המלך רוצה לשוחח עם מישהו בלי בנו. בן המלך נעלב וחלה. אף רופא אינו יכול לעזור לו. חכם אחד מייעץ שהמשנה למלך ירקוד לפני בן המלך מחופש כשור או נחש וישפיל עצמו בדרך זו. משנה המלך עושה זאת, בן המלך צוחק מרוב נחת ומבריא. הנמשל: המלאכים התרעמו כאשר העלה אלוהים את משה השמימה. אלוהים הסביר: משה הוא טוב ממלאכים, עושה טוב וישר. הוא כמו אברהם שקיבל את פניכם כאשר התארחתם אצלו.	סרי, סעדה	870
מדוע אין פוגשים בשדים היום?	לא פוגשים שדים היום כי הם מפחדים מאנשים רבים. רק במקומות שממה הם ישנם.	סרי, סעדה	871
האדם שפחד משדים	סנדלר עובד עד חצות בחנותו. בדרך הביתה באחד מערבי פסח הוא פוגש בדמות אדם ענק אשר ראשו וכתפיו נעלמים בעננים, שד. מרוב פחד הוא חוזר לחנותו.	סרי, סעדה	873
האדם שלא פחד מהשדים	בלי אור הולך אדם אמיץ בלילה לבדו למקום שומם. בחצות פוגש בעז. לוקח אותה אל ביתו. לפני הבית מבקשת העז שיוריד אותה לאט לאט אך האיש זורק אותה בכוח כי הבין כי זוהי שדה. פורצת להבה מן המקום שאליו זרק את העז אבל גם הפעם אינו נבהל ולא נרתע.	סרי, סעדה	874
כיצד נער בטלן השיג כלה	נער בטלן מרגיז זורעי פולים עד אשר נפטרים ממנו ונותנים לו פולים גדולים. הוא מפחד לחזור לאביו והולך אל זקנה. מבקש מאת הזקנה לקלות לו את הפולים. הפולים מתפקעים ועפים, ומרגיז את הזקנה. במקום הפולים לוקח מן הזקנה את המחבת ומביאו לאיכרה אחת. מבקש אותה לשמור על המחבת. התרנגולות מקלקלות את המחבת. במקום המחבת הוא לוקח תרנגולת. כך מחליף: תרנגולת בכבש, כבש בשור, שור בסוס. על הסוס נכנס לבית בו מתאבלים. הוא לוקח את המתה ומודיע כי זו אמו. נכנס לבית בו יש חתונה ומשאיר שם את "אמו הרעבה". למחרת חוזר ולוקח במקום אמו ש"נהרגה" את הכלה.	סרי, סעדה	875
האיכר ואשתו שהחליפו ביניהם את תפקידיהם	לאיכר אחד היתה אשה שהיתה מביאה לו את ארוחתו לשדה, ובת. פעם, כשאחרה לבוא, כעס עליה והחליטו להתחלף בתפקידיהם. הבעל נשאר בבית, ובבית נוצרה מהפכה שלמה. הבעל הודה שבבית יש עבודות רבות והעדיף את השדה.	סרי, סעדה	7316
החתול המחונך	דני הקטן הביא לביתו חתולה אותה פינק וחינך. הוא אילף אותה להגיש תה לאורחים, אך באחד הימים הביא איתו עכבר כאורח. החתולה זרקה את הצלחות והספלים ואצה אחריו. אמר החבר: חתולה תישאר חתולה טורפת ולא מחונכת כי היא חיה. דני נעלב ושלחה.	סרי, סעדה	7317
מעשה באח ואחות	פעם היו אח ואחות תאומים. האח היה הולך לעבודה והאחות עבדה בבית. כל ערב עם בוא האח הביתה היתה האחות מספרת לאחיה על הצעות הנישואין שהוצעו לה. בסופו של דבר הסכימה להינשא בתנאי שאחיה יגור עם הזוג. וכך היה. במשך הזמן התחיל הבעל לקנא באהבת האח והאחות, ולכן הוציא את דיבת האח בפני אשתו. הבעל פיתה אותה, וזאת דיברה קשות אל אחיה שנעלב, עזב את הבית ומאז לא התראו.	סרי, סעדה	7319
חמה רעה וכלותיה	אורח נותן עצה לכלות שחמותן מציקה להן בפקודות: לשדל אותה שתשקה צמאים ברחוב (כמצווה); התמלאו כדים רבים והזקנה השתעשעה בנתינת פקודות לעוברי אורח מאיפה ישתו.	סרי, רחל [אמה]	3121
כאשר זמם כן ייעשה לו	משנה למלך, ערבי שונא יהודים, רוצה להמית את עמיתו היהודי. אומר למלכו שאבי המלך, שמת לא מזמן, אמר למשנה שישלח את היהודי אליו (לאביו) כדי שיעזור לו. היהודי מכין לעצמו יציאה מן הבור שעליו לרדת לתוכו על מנת להפגש עם הנפטר, ויוצא דרכו לביתו. כעבור זמן מופיע היהודי לפני המלך ואומר שאביו המנוח, אצלו ביקר, ביקש שישלחו את עמיתו הערבי כדי שיעזור לו לספור את זהבו. הערבי צריך לרדת לבור שהיהודי הכין עבורו ושם הוא מת.	עדוי, זכריה	9866
הנחש והאש	נפח שמספר המבקרים הרב בנפחיה הפריע לו, ממלא אותה בעשן על ידי שריפת גללי בקר. מלבן מחרשה באש ושם אותה בפתח הנפחיה. אחר כך הוא בורח כביכול מהנפחיה. צועק שיש בה נחש ומזהיר את האנשים מלהיכנס. כשלמרות אזהרתו נכנסים אנשים כדי להרוג את הנחש, הם לא רואים, בגלל העשן, את המחרשה הלוהטת ונכווים באש.	עדוי, זכריה	9867
האיש אשר שמר על קודש השבת	כדי לא לחלל את השבת, נגש חוטב עצים עני רק עם תום יום המנוחה לערמת מטבעות שנתגלתה בשבת עצמו. הוא מבקש את שכנו, העומד לצאת לארץ רחוקה, לקנות לו שם, תמורת מטבעות הזהב שמצא, מתנה עבור בני משפחתו. השכן קונה שתי חביות ובתוכן שני חתולים. את החתולים הוא מוכר בארץ הסובלת ממגפת חולדות עקב חוסר חתולים, עבור כסף רב שהוא מוסר לחוטב.	עודי, שמחה	3998
בת המלך צין א צין	בני המלך יוצאים בזה אחר זה למסעם ופוגשים בנערה המכשילה אותם בזמן שתיית מים וגוזלת מהם את רכושם. רק הבן הצעיר נמנע מהפח שטומנת לו הנערה ולאחר מכן אמה, ונפגש עם אחיו כשרכושם שנגזל בחזרה בידיו. בדרכו עם אחיו בחזרה לביתם, הורג הצעיר בחוכמתו שני שדים (הוא נמנע מלגעת בהם) ומשחרר על ידי כך שלוש נערות בבית הראשון וחמש נערות בבית השני. אחרי שהאחים נקלעים למערת שד נוסף, מבטיח לו הצעיר כי בתמורה לשחרורם ישיג לו את בת מלך סינסין. הצעיר יוצא לדרכו מצויד לבקשתו בגמלים רבים ובמזון ושתיה. בתחילת מסעו חוסמים את דרכו נמלים, נחשים ונשרים, והוא נפטר מהם אחרי שנתן להם לשתות מהאספקה שהביא עמו. כאות תודה, כל אחד מסוגי החיות נותן לו קופסה ובה שערה שיוכל לשרוף אם יזדקק לעזרתן. כשהצעיר מגיע למלך סינסין הוא עומד שם בפני מבחן, שאם יעבור אותו ישא את בתו של המלך, ואם לא, ראשו יכרת. הוא משתמש בשערות שקיבל מהחיות והן נחלצות לעזרתו - לרוקן חדר מלא אוכל בלילה אחד, למיין גרעיני תבואה רבים במשך לילה נוסף, ולבסוף, לרוקן את כל בארות המים של העיר ואחר כך למלאם מחדש. הוא מקבל את הנסיכה לאישה ובעזרת מרבד פלא חוזר למערה של השד השלישי וממית אותו. בהמשך, הוא מקבל מתנה מאבותיהם של שלוש הנערות שחילץ ראשונות - כדור שעם הכנסתו לפה משנה את צורתו של האדם. חרב שעם תקיעתה באדמה יוצא ארמון. ומגש הממלא את בקשותיו של מחזיקו. בעזרת החרב, הוא מקים לעצמו ארמון, ובעזרת הכדור הופך עצמו למכוער. בת המלך רוצה לשאתו, ולמרות שהמלך מסתייג הוא מסכים אחרי שכדור פוגע דווקא בו מבין כל הבחורים שהמלך כינס. כך, הצעיר והנסיכה נישאים. כאשר הוא רוצה לצאת למלחמה, המלך לא מאפשר לו והוא משיג (אחרי שהצית מדורה) ביום הקרב הראשון סוס וחרב אדומים, ביום השני סוס וחרב לבנים וביום השלישי - שחורים. הוא מפיל את אויבי המדינה ומכריע את המערכה. אחרי הפעם האחרונה מכיר אותו המלך ומוקיר את מעשיו והוא מוציא את החרב וארמונו נעלם. הוא חוזר עם שתי נשותיו למולדתו.	עודי, שמעון	4309
אדם חסר מזל משיג את מזלו	צעיר פוגש במסעו בשדים יהודיים. לשניים מהם נשים יהודיות בנות אנוש. הם אסירי תודה לאבי הצעיר. הוא חוגג איתם את השבת כשמגישים לו את אותם המאכלים שהוא רגיל לאכול בביתו. בבית הכנסת בן הצעיר מבקר בלוויית השדים. הקירות מכוסים המון ניצוצות, שכל אחד הוא הגורל של אדם מסויים. כהות הניצוץ של הצעיר מעידה שעליו לעבור עוד הרבה קשיים. אחד השדים מביא את הצעיר במעוף על גבו לקרבת ביתו של הענק יחיא אל אקרא האוכל כל מיני בעלי חיים, ביניהם גם בני אדם. הצעיר הרגיל את הענק לאוכל נורמאלי, אחרי שהשביע אותו באוכל מצלחת בה, עקב תפילתו לה', האוכל לא אזל. הדריך אותו כיצד לעבוד, לאחר שהבטיח לו להכפיל את שכרו, ומלמדו תורה. במקום ביתו הרעוע, בונה לו הצעיר בית מפואר. הצעיר מתחתן עם בתו הצעירה של הענק והשדים, להם קרא כששרף שער שקיבל מאחד מהם, מעבירים את הבית של יחיא ליד הבית של אבי הצעיר.	עודי, שמעון	4819
האריה הרעב ומשפט השועל	אדם מתיר אריה קשור והם הולכים ביחד. האריה רעב והאיש נותן לו את חמורו למאכל. האריה רוצה לאכול גם את האיש והם הולכים לשועל להתדיין. השועל רוצה להחזיר את האריה למצבו הקודם כדי שיבין מה קרה. האיש קושר את האריה והם מסתלקים.	עוזיירי, זכריה	9869
משפט שלמה בין הזקן והנחש	נחש קפוא שזקן החזירו לחיים רוצה לחנוק את מצילו. הולכים לשופט. החמור והשור מצדיקים את הנחש מפני שבני האדם מנצלים את בעלי החיים כפי שהשופטים הרגישו על בשרם. דוד המלך המתבקש לשפוט במקרה הנידון אינו יודע מה להחליט. שלמה פוסק במקומו שלפי התורה כתוב "והוא ישופך ראש". הזקן רשאי להרוג את הנחש. הוא עושה כן.	עוזיירי, זכריה	9871
השופט המתנשא כדי שלא לדרוך על רמש	אלמן מתחתן שנית. בהעדרו מביתו עקב עלייתו למכה, מנסה האשה לפתות את בנו. הנער מסרב. כשבעלה חוזר הביתה היא מאשימה את הנער שרצה לאנוס אותה. לפי הצעת אשתו מסרס האב את בנו כי אינו מאמין לו ומגרש אותו מביתו. הנער מגיע למדינה שבה נושאים את השופט על כסא. מסבירים לו את הסיבה: השופט רוצה להימנע מדריכה על רמשים. הנער מעיר לעצמו כי השופט הוא כמו אמו החורגת. הנער עוקב אחרי השופט ורואה אותו גונב מאוצר המלך. הנער ישן ליד ארמון המלך ומואשם בגניבת האוצר. השופט דן אותו למוות. לפני הוצאותו להורג מספר הנער למלך מה שראה ומשווה את השופט עם אמו החורגת. בדירת השופט מוצאים את אוצר המלך ועוד גניבות. המלך נותן לנער את בתו לאשה. כשמגלה שהוא מסורס הוא בורח. בעקבות כלב חסר שערות מגיע הנער לבריכה ורואה איך לכלב הטובל בבריכה גדלות שוב השערות. הוא טובל בעצמו, נרפא וחוזר לאשתו.	עוזיירי, זכריה	9872
מורי דוד חאותר מגן על רובע היהודים	המורי שם 4 חרסים על חומות "ג'ע על יהוד" והם נראו כחומת אש לחיילים המתפרעים.	עוזרי, אברהם	2213
אבן גרמת לכך שכולם מפחדים מפני בעלה	בכסף רב קנה נוצרי טבעת מערבי. בטבעת אבן הגורמת לכך שכולם מפחדים מבעלה.	עוזרי, אברהם	2215
הודי מלמד יהודי להתיך מעפר זהב	הודי מלמד יהודי כיצד להתיך זהב מעפר בעזרת צמח מסוים. אשת היהודי שולחת את בנה להיוודע מנין עושרו של האב. הילד רואה ומפתה את האב לקחת את הצמח בבת אחת (הצמח הוא יחידי במינו). אחרי עקירת הצמח כולו אין מוצאים אותו יותר כאשר הם שוב זקוקים לכסף.	עוזרי, אברהם	2216
בן המלך ובת הנגר	מלך ונגר גרו בשכנות. בת הנגר התייפתה על הגג ובן המלך אהבה. שאל כמה קישוטים לה, והשיבה: אם תוכל לספור את הכוכבים. ביקש נשיקה והשיבה שאפילו באלפיים זהובים לא יקבל. התחפש לירקן, מכר לה שום ביוקר ונשק לה. בת הנגר התחפשה למבקשת נדבות והיתה רועה צאן המלך. שמה רעל בכוסו של בן המלך וזה התעלף. התחפשה לרופא וריפאה אותו על ידי ששמה צנון בישבנו. שוב ביקש נשיקה וענתה שאפילו בצנון לא. בן המלך אמר שישא אותה לאישה, יהרגה וישתה את דמה. לאחר הנישואין חפש בן המלך אמתלות להרגה: דרש ארוחה לא משעורה, לא מחיטה ולא מדורה, ושלא ירא העשן יוצא מהבית. בשלה בת הנגר על נרות גדולים דלעת ושמן בדבש. החליט להרגה בלילה. בת הנגר קנתה תמרים וערכה אותם בדמות אישה ובפנים שמה יין. בן המלך הכה בדמות, שתה את דם היין ואכל את בשר התמרים עד שהשתכר. בת הנגר עוררה אותו והוא התחרט על מעשיו ונשבע לחדול מנסיונותיו להרגה.	עוזרי, אברהם	7291
חינוכו של חמור	איש משכנע טיפש שלא הצליח למצוא קונה עבור חמורו, למסור לו את החמור כדי שיחנך אותו. הוא מבטיח לטיפש שהחמור יקבל ממנו חינוך כזה שבסוף יהיה מסוגל להיות מושל. אחרי זמן מבקר האיש את חמורו, רואה אותו מדפדף בלשונו בספר וחושב שהוא כבר יודע לקרוא (למעשה החמור מחפש את גרגירי החיטה שהוחבאו בין העמודים). מאוחר יותר מבקר הטיפש אצל מושל המחוז, מגיש לו תלתן וטוען שהמושל הוא בן אתונו הלבנה. המושל הנעלב מצווה לכלוא את הטיפש. החכם מגלה את השתלשלות העניינים. משחררים את הטיפש ומענישים את הרמאי.	עוזרי, אברהם	8765
מעשה בזקנה מרשעת	זקנה מפתה צעיר לביתה, משכנעת אותו למסור לה את גמליו להשגחתה ומוכרת אותם בהעדרו מן הבית. הצעיר מתלונן לפני השופט והזקנה הושמה בכלא. משם מצליחה לברוח כשמשכנעת את הסוהר שהיא יכולה לשחררו מן הגיבנת שלו. לפני בריחתה היא קושרת את הסוהר בחבלים שהביא לה. תופסים אותה שנית ושמים אותה בארגז כדי להביאה למקום בטוח יותר. בדרך היא בורחת ולוקחת איתה את הגמל שהוביל את הארגז יחד עם הארגז עצמו, כשהיא שולחת את שומרה בטענות שווא. עיוור מדובב ערבי לגלות לו את סכום הכסף שהוא נושא איתו ואת אופן החזקתו, ואחר כך מאשים את הערבי שגנב ממנו את הכסף. מאמינים לעיוור ונותנים לו את כספו של הערבי. השומר, שממנו ברחה הזקנה בזמן, מגלה את המקום בו הסתיר העיוור את הכסף של הערבי ולוקח אותו. אשת השומר מרחיקה את בעלה מביתם כדי לאפשר לה לבלות עם מאהבה. היא טוענת שבשוק משלמים עבור העור של העגל את מחירם של שני עגלים. השומר שוחט את העגל שלו ומביא את עורו לשוק. כאשר שם מסתמך על דברי אשתו במו"מ על המחיר, טוען היהודי שאשת השומר שלחה אותו מהבית כדי לאפשר לה לבגוד בו. השומר חוזר הביתה והורג את המאהב שמכניס לתוך גרונו מרק רותח.	עוזרי, אברהם	8766
הסוחר והיפהפייה ליד הבאר	שני בחורים הולכים לבאר כדי לשתות שם מים. פוגשים שם כמה נערות ביניהן אחת היפה מכולן. אחד הבחורים, סוחר אמיד, דורש לשתות את המים רק מהיפהפייה. היא נותנת לו לשתות בנעל שלה. מלווהו סוטר לו כי התנהגותו אינה הולמת את מעמדו. הסוחר מבטיח להתנקם בה על שהשפילה אותו ונתנה לו לשתות מנעלה. בלילה מתגנב לביתה ושוכב איתה. לאחר שנודע לו שהנערה הרתה לו הוא מתחתן איתה.	עוזרי, אברהם	8767
סעודת הכבש של היהודי הפאקיר והעבד	עשיר רוצה להיפגש עם בחורה יפה, אשת איש. נגר מכין לו ארגז שבתוכו הוא נכנס וזקנה מביאתהו לבית הזוג. שם אותו מעל האשה על יד מיטתה. בהעדר הבעל פותחת האשה את הארגז והעשיר מתעלס איתה. כשעברו למקום אחר, לוקח הבעל את הארגז על גבו. בדרך מגלה לו יהודי, המרגיש מה בארגז, את בגידת אשתו. הבעל הורג את האשה. אשה מרחיקה את בעלה מהבית כדי לבגוד בו. היא טוענת לפניו שבשוק אפשר למכור עור של עגל במחיר של שני שוורים. יהודי מגלה לו את בגידת אשתו כאשר הבעל הבעל בממשא ומתן על מחיר העור מסתמך על דברי אשתו. הבעל חוזר מייד לביתו ורואה במו עינו את הבגידה. הוא ממית את האשה ואת מאהבה. שלושה אנשים: יהודי, פאקיר ועבד מחליטים מחליטים להכין יחד סעודה. על היהודי להביא את השמן, על הפקיר להביא כסף ועל העבד את שאר הדברים. א. היהודי משליך לכד שמן את טבעתו , בה חרוט שמו. היות ומוצאים את הטבעת כאשר מריקים את הכד, מוסר השופט שלפניו הביאו את הדבר, ושהיהודי שיחד אותו, את השמן ליהודי. ב. הפאקיר מצליח להשיג כבש כשצובע בחינה את אשכיו. הבעלים האמיתי של הכבש אינו יודע על הסימון, לכן מצווה השופט למסןר את הכבש לפאקיר. ג. העבד לוקח מסוחר שק בו שמר את סחורתו: סוכר, ביצים, קפה וכו', כשמרחיק את הסוחר מחנותו בטענה שעל הסוחר לטפל בכאבי שיניים (מדומים) של חברו הפאקיר. שלושת הידידים מחליטים שימסרו את הכבש לאכילה לחולם החלום היפה ביותר. העבד מספר שירד לעולם הבא, הפאקיר היה על הירח, היהודי - אכל את רוב הכבש באמרו שבחלומו הופיע לו משה רבנו ואיים עליו שיהרגו במקל אם לא יאכל את הכבש. כדי למנוע מהיהודי שיאכל גם את שאר הכבש מרחיקים הפאקיר והעבד את כד המים מהבית בו נמצאים השלושה, ביודעם כי בלי נטילת ידיים לא יאכל היהודי. היהודי יוצא כדי להביא מים ושני חבריו נוכלים אחריו את הדלת. היהודי דופק במקל על הדלת הנעולה וטוען שמשה רבנו חזר כדי להרוג את חבריו. השניים בורחים והיהודי גומר את הכבש.	עוזרי, אברהם	8768
המפקח על השוק ושלושת בניו	בזמן מחלתו, שולח מפקח בשוק את שני בניו הלבנים בזה אחר זה, ואחר כך את בנו השחור, הצעיר, לשוק כדי למלא את מקומו. שני הלבנים מסתכלים בשוק רק על מעשים הנראים להם יוצאי דופן ואינם מבצעים שום דבר. השחור סוחט מהסוחרים כסף וסחורה. האב מכריז לפני האם שהבנים הלבנים אינם בניו האמיתיים ורק השחור הוא שלו.	עוזרי, אברהם	8778
העיוור כפוי הטובה	עיוור מבקש מזוג שפוגש בדרך, להרכיב אותו על חמורם עד העירייה של צנעא. למרות התנגדות אשתו ממלא הבעל את הבקשה. בהגיעם לעירייה טוען העיוור שהאשה והחמור שייכים לו. השופט מצווה לכלוא כל אחד מהצדדים בחדר לחוד ולהאזין לדבריהם. כל אחד מהכלואים מהרהר בקול וכך נודעת לשופט האמת. הוא מחזיר לאיש את אשתו ואת חמורו ומצווה על העיוור לשלם את הוצאות המשפט.	עוזרי, אברהם	8781
הארץ שמעבר לשבעה ימים	מלך תימני מגדל את בנו בארמון סגור. המשרתת מאכילה אותו בשר בלי עצמות. אחרי מותיה מכילה אותו המשרתת החדשה בשר עם עצמות. הנסיך מתרגז, זורק את העצמות בחלון, שובר את הזכוכית ויוצא החוצה. שיחק עם הילדים בכדור ופגע במכשפה. היא קיללה אותו שימצא את מזלו רק בארץ מעבר לשבעה ימים. יצא לחפש ארץ זו. מגיע לשם ומתקבל יפה בבית הזקנה. עומד להתחרות על הנסיכה, אחרי ש-99 מחזרים שלה נהרגו כי לא הצליחו. הנסיכה היתה נמלטת ממיטת המחזר דרך המחילה והזקנה ידעה על כך. היא נתנה לו חוט לקשור את בגדיהם וכך מצא אותה. בבוקר ראה אותם אביה יחד. נדרש הנסיך לספר סיפור שיפתח את פיה של בת-המלך השתקנית. הוא סיפר סיפור על נגר, חייט וירא אלוהים שבראו מעץ אישה חיה. כשפסקו הכל שהאשה שייכת לנגר או לחייט התפרצה הנסיכה: לירא אלוהים. אך המלך רצה להרוג את הצעיר והוהילו לשדה. למקום ממוקש. הצעיר סירב ללכת ראשון וכיבד את המלך. המלך נפל לתוך הבור והנסיך חי עם אשתו חיים טובים.	עוזרי, אברהם ושדרה	6910
אוספת האשפה שנישאה למלך	כל בני העיר אומרים לאוספת אשפה ענייה, בלעג, שתינשא לנסיך. אך היא מאמינה ואומרת: יד ה' לא תקצר. הנסיך מתארס עם בת דודתו, אך זו אינה בתולה, ומבטיחה תשלום לאוספת האשפה אם תחליף את הכלה בליל הכלולות. היא מסכימה. מקבלת מהנסיך בלילה צמיד וחגורה. אינה מקבלת את הכסף המובח מן המשפחה. ילדה תאומים. כשהיו בני 9 ערך המלך משתה והם החליטו ללכת. אמם נתנה להם את הצמיד והחגורה והם טענו כי השמחה שמחת אביהם. המלך קורא לאמם ושולח לה תחילה בגדים חדשים. דורש לספר לו את כל האמת. גירש את אשתו (שילחה לאביה) ונשא את אם הבנים לאשה.	עוזרי, אברהם ושדרה	7070
בת המלך ובן הטבח	חוזים בכוכבים אמרו למלך שבתו תנשא לבן הטבח. ציווה לזרקו להרים בגבולות המדינה השכנה. רועה ראה שעז עוזבת את הצאן בלילה וחוזרת מאוחר. פעם עקב אחריה וראה שהיא מניקה את הילד. הרועה סיפר על כך למלך שהיה חשוך בנים והוא אימץ את הילד. הוא הזמין את המלך (שזרק את הילד), וכששאל מי הבן - סיפר לו כי אימץ אותו. המלך הבין וביקש משכנו לשלוח פתק לאחיו עם הבן המאומץ. בת המלך ראתה אותו וביקשה לקרוא את המכתב. כשראתה שכתוב בו כי על האח להרוג אותו משום שהוא בן-טבח ונגזר שישא את בת המלך, היא משנה את המכתב וכותבת שעליו להשיאו לבת המלך. וכך היה. המלך חשש לבנו ויצא לחפשו עם שכנו המלך וראו שהים נישאו כפי שניגזר.	עוזרי, אברהם ושדרה	7071
הנערה שאביה ביקש לשאתה	אבא רוצה לשאת את בתו. זו מפילה עצמה מראש הר, אך מלאכים האטו את הנפילה והיא חיה במערה כשמזונותיה מסופקים לה באורח פלא. עז מעדר שאחיה רועה מגיעה למערה והאח מחזיר את הנערה לביתה, כי האב התחרט בינתיים. משכנים אותה בחדר סגור, כדי שאיש לא יראה את זו שניסתה להתאבד. נשר מופיע אליה ומנבא לה גורל מר (עוד שנה במים ושנה ב"ירקות"). האב שומע זאת והורגה. בשעת ההלוויה העיפה רוח חזקה את הגופה לארמון המלך. מתברר שהנערה היתה רק גוססת והמלך ציווה לטפל וכך החיו אותה. נישאה לבן המלך. תקפו אותה געגועים ורצתה לבקר את אביה ואחיה. הבעל שלחה עם עבד וזה דרש ממנה בדרך שתשכב איתו. היא לא נענתה לו ובכל יום הוא הורג אחד מבניה, כך במשך שלושה ימים. ביום הרביעי כשעמד להרוג אותה הבטיחה לו להיכנע וביקשה להתרחץ. אך בשעת הרחיצה במעיין התחמקה כשהיא לבושה בגדי גבר. הגיעה למסעדה על פרשת דרכים ומתחילה לעבוד שם. כעבור כמה חודשים מגיעים למקום העבד, אביה ובעלה, והיא מספרת סיפור חיים ומזהה את שלושתם.	עוזרי, אברהם ושדרה	7073
האחות כפויית הטובה	מגידי עתידות ניבאו למלך כי בתו תהרגנו. בן-המלך נצטווה לקבור אותה מחוץ לעיר. הוא מרחם עליה ושניהם בורחים. משתכנים בבית בודד אשר כל הנכנס אליו אינו יוצא ממנו חי. אסר על אחותו לשתות מכד המים שהיה בבית. בלילה בא נחש שתה את מי הכד והקיאם שנית אל הכד. למחרת ירק הבן לתוך המים ובלילה שלאחריו שתה הנחש מן המים ומתכי רוק בני האדם הוא סם מוות לנחשים. בבטן הנחש מצאו אבן טובה והתעשרו. בשעת צייד מצא האח שתי לביאות וגידלן בביתו. הבת סרקה את שערה היפה ליד הנער, ומספר שערות נסחפו ממנה והגיעו לידיו של בן-מלך. שלח מכשפה ללכת לאורך הנהר כדי למצוא את בילת השערות. היא חותכת את צמתה של הנערה, ולאחר מכן נשלחת שנית כדי להביאה לבן-המלך. מחשש שאחיה לא יסכים וישלח את הלביאות במכשפה, הן מתיכות נר וממלאות את אזני הלביאות בשעווה, כדי שלא ישמעו לפקודת האח. בן-המלך מגיע, תוקע חרבו בבטן האח, קוברו במדבר ומסתלק עם כל הרכוש. שיירה של גמלים רובצת במקום הקבר ואיננה זזה. כך מתגלה האח הגוסס על ידי ראש השיירה. אחרי שנה הבריא האח והלך לחפש את אחותו. נשכר על ידי בן המלך כרועה ללביאות. האח מתחרה ברכיבה עליהן עם בן המלך ומנצחו. שולח חץ והורג את אחותו כפויית הטובה, ודוהר משם על לביאותיו אל חצר אביו. הכריח את האב להחזיר את אמו לארמון (המלך שיכן אותה מחוץ לעיר כי לא יכול היה לשאת את בכייה על מות הבן. ויורש את כסאו.	עוזרי, אברהם ושדרה	7181
אשה ירוקה ולבנה וגנבת נאמנה	זקן ביקש שבנו ישא לאשה בת אשר תוכל להסביר יפה את הפסוק "אשה ירוקה ולבנה וגנבת נאמנה". אחרי מות האב הבן לזקן שלו 7 בנות, אשר לא ידעו להסביר את צוואת אבי הבן. השביעית השהיעה את רצונו של הבן בהסברה: אשה ירוקה - אשה מנומסת מקבלת יפה אורחים. אשה לבנה - מיישבת מריבות. גנבת - גונבת מבעלה העשיר. ואם בעלה עני לווה כסף משכנה. הבן מתחתן איתה.	עוזרי, אברהם ושדרה	7183
הכנמת שהיתה לציפור בכד השמן	בת עשיר בתימן שניהלה את הבית גרדה ראשה וירדה כינמת לכד השמן. לאחר שלוש שנים פתחה את כד השמן והכינמת גדלה לציפור. שחטו את הציפור ותלו את עורה על הקיר. מי שידע ממה העור עשוי, ישא את בת העשיר. רצתה להינשא לבן דודה, אך הקבצן גילה את סוד העור ונישאה לו. שרפה אותו והביצים נכנסו לעיניה , דברו אכלו ושתו אחריה. בן הדוד דיבר עמה ולא נענה. התייאש ובחר באחרת. בכתה במטבח ובן השפחה ג'רית אל בית צחק ונרפא ממוגלה שבפניו. אמו עזרה לה להריח בשר שנצלה מכבש. כשעמדה ליד התנור השתוקקו הביצים לאכול בשר, הן ירדו והיא שרפה אותן וחזרה לדמותה. הלכה ודיברה. בן הדוד חזר אליה ושלח את כלתו עם מוהר ובגדים.	עוזרי, אברהם ושדרה	7184
הנסיכה ושבעת העגלים	מלך היו לו 7 בנים ובת יפהפיה שכולם רצו בה. המלך סרב, ולפני מותו השביע את בניו שלא ישיאו את אחותם. האחים ביזבזו את כל הונם ויצאו לגור במערה ולצוד צייד.הופיע שד ומצץ את דמה של האחות שנחלשה. האחים ארבו לשד והרגוהו. באה שדה שהציגה עצמה כדודתם, משחה את האחים בשמן ונהפכו לעגליםץ הבת נודדת איתם. נישאת לבן מלך בתנאי שלא יגע בעגלים. השדה יצאה למכור נעליים. מכרה לבת וזו נהפכה לעוף. השדה בדמות אשת המלך ביקשה להרוג את העוף אך לא הצליחה. ביקשה להרוג את העגלים והעוף שרט את פני השוחטים. שוחט עיוור הוריד את נעלי העוף והבת חזרה ונהפכה לנסיכה וסיפר הכל לנסיך. שרפו את המכשפה ופיזרו את אפרה. לאחר שהפכה את העגלים לבני אדם נהיו לשרים.	עוזרי, אברהם ושדרה	7185
עלי בן השפחה	מלך ולו שישה ילדים ושתי נשים, אחת גבירה ואחת פילגש. קוסם מוסר למלך שתיוולד לו בת שתאכל הכל ותהרוג אותו. לאחר שנים נולדה לאשתו בת ומגיל 3 רצה ואכלה בכל יום כיבשה. הרועה עלי בת השפחה גורש ונהיה רועה של זקן ונשא את בתו לאשה. ראה לביאה ממליטה שלושה גורים וטיפל בהם. אחר כך יצא לבקר את הוריו. פגש במכשפה בת המלך ושאל היכן הוריו. היא עונה לו שנהרגו ונאכלו על ידה. בכל ערב אכלה בת המלך רגל אחת מסוסו של עלי בן השפחה, ואחר כך את כל הסוס. עלי בורח בשתי כנפיים והיא רודפת אחריו ב 4 כנפיים. נתלה בעץ והיא כירסמה את גזעו. אשתו שחררה את הטבעת, יצאו האריות והצילו את עלי וטרפו את בת המלך המכשפה. חזר לחיות עם אשתו.	עוזרי, אברהם ושדרה	7186
פאטמה החכמה	פאטמה היתומה מאמה, החליטה לא להינשא לאיש כל עוד אביה העיוור בחיים, כדי לדאוג לו. זרעה חיטה, אך זחלים חיבלו בה. האב שקיבל פרוסה קטנה האמין כי האלוהים לא יתן להם למות ברעב. בשנה השניה עלתה החיטה יפה אך הארבה אכל הכל, ושוב קיבל האב פרוסה קטנה וחזר על דבריו. לאחר עצירת הגשמים הקטינה עוד יותר את הפרוסה. האב, שחשב שבתו אינה שומעת (אך היא שמעה בכל זאת) אמר כי היתה צריכה לזרוע דוחן. הבת ענתה כן והגישה לאב דייסת דוחן. על שאלתו מי יעץ לה לזרוע דוחן, ענתה: הכוכבים, אך לאחר שמישש זרע אחד בשפתיו הבין כי שמעה את דבריו. רצתה למכור את השדה ולקנות גמלים, אך דברי האב הניעוה מלעשות זאת, וכך היה גם עם הצאן. כשהציעה פרות היתה תגובתו חיובית (חשב שאינה שומעת), אך הציע להשאיר את שולי השדה כמרעה לפרות, וכך נכתב גם בחוזה המכירה. מכיוון שהפרות התרבו וחיבלו מדי פעם גם בפנים השדה, רצה האיש את כספו בחזרה. מכרה כמה עגלים והחזירה לו את כספו. אביה אמר לה להתחתן. נישאה לבחור שהסכים לכתוב בחוזה הנישואין התחייבות לטפל באביה. האב מת 7 ימים לאחר נישואיה.	עוזרי, אברהם ושדרה	7187
קזח ואחיה שהפך לאייל	אם חורגת משכנעת את בעלה לשלוח את בנו ובתו ליער. האב מושיבם במערה ואיילה מניקה אותם. משנודע הדבר לאם היא הורגת את האיילה. הילדים נודדים ומגיעים לביתה של מכשפה הרוצה לשרפם. הילדה מערימה עליה ושורפת אותה. לוקחת את תכשיטיה ומסדרת אותם על גבה כגיבנת. הם ממשיכים לנדוד. אחיה שותה מבאר למרות אזהרות אחותו והופך לאייל. הילדה נעשית לרועה אצל המלך (בדמות זקנה גיבנת) ומטפלת באחיה. רועה אילם שהיא רועה איתו מגלה למלך ברמזים על יופיה. המלך מגרש את אשתו הראשונה ונושא אותה. כשעולה המלך למכה מפילה אמו את הנערה לבאר. היא חיה במערה בבאר, יולדת תאומים ומתקיימת על מים ועדשים. האם רוצה לשחוט את האייל אך הוא בורח. בחוזרו מוצא המלך בול עץ בקבר המדומה של אשתו. איכרים החורשים בקרבת הבאר שומעים את קולות הילדים ומספרים לו על כך. הוא מוציא את אשתו ובניו מן הבאר. הם מוכנים לחזור לארמון רק אם ישחט את אמו על הסף. עושה כך. הם חוזרים ואתם חוזר האייל.	עוזרי, שדרה	7074
המלך שרצה באשה חכמה	מלך מצווה על עבדו להביא לו מן האוויר את הנאד שהפליט. בדרכו הוא מבקש להרים זקן על גבו. כשהם יוצאים מן המערה, הוא אומר: יצאנו שלושה (כי מצא בדרך מקל). במגרש ללא גדר אומר: מגודר הוא, במגרש מגודר אומר: פרוץ הוא. כשנכנסו העירה אומר: אכנס לבית כל האנשים. בת הזקן מסבירה לאביה את ארבעת מעשי העבד: רצה לברר דרך משל מי יזמין את מי ללכת, המקל שמצא במערה היה השלישי, המגרש הראשון מגרשו של המלך ואיש לא יעז לגנוב ממנו. המגרש המגודר - של אלמנה. בית האנשים כולם - המסגד. העבד מבקש מהזקן: ים מלא, לבנה במלואה ועשרה כוכבים. הנערה שולחת לו כיכר לחם, עשר ביצים וקערה עם שמן. בפעם השנייה מבקש העבד את העמוד של הבית - הנערה, והיא מזמינה אותו לביתה. היא שוחטת כבש, קושרת את עינו עם עכוזו, את פיו עם ברכו ואת הלב עם אבר המין. העבד לוקח את האברים החתוכים למלך. המלך הבין את הרמז: כשהעיין ישנה אין יודעים מה היא עושה, כשהפה אוכל יש כוח ללכת ברגל, הלב משתעשע גם כשהגבר משתעשע במה שיש לו. המלך רוצה לשאת את הנערה לאשה ואומר לאביה הזקן שהוא רוצה לקחת את כל הבית. הבת מבינה ונישאת לו.	עוזרי, שדרה	8251
עונשה של האם החורגת המרשעת	אם חורגת מאלצת את בעלה לגרש את בנו ובתו. הילדים מצליחים להרוג אריה ומקבלים פרס. האם הקנאית משקרת לאב שהילדים הרטיבו את הבית. הוא מגרשם מהעיר והם מגיעים למקום בו הוכרז שמי שיכנס ראשון לעיר יהיה המלך. הבן הופך להיות מלך והוריו מגיעים לעיר כקבצנים. הבן מרפא אותם מהצרעת בעזרת דם בנו. האם מתה והאב נשאר לחיות עם ילדיו.	עוזרי, שדרה	8252
עלי בן השפחה	שבעה בנים של מלך, השביעי משפחתו, מחפשים שבע בנות של אחי המלך שהרוח העיפה אותן, על מנת לשאתן. ששת הבנים מקבלים מאביהם סוס וחרב, השביעי רוכב אחריהם על חמור. בדרך פוגש בשני נחשים: לבן - מלך, שחור - עבדו, המתקוטטים זה עם זה. הורג את השחור ומקבל מהלבן כאות תודה סוס וחכמה. מצטרף אל אחיו. בניגוד עצת אביהם לנים ששת האחים לילה לילה תחת עץ, במערב ובמסגד. על יד העץ והמערה מופיע שד ענק ואחיו הרוצים להאגם. האח הצעיר מנצח אותם, שורף את גופותיהם ומפזר את אפרם. על ידי המסגד מרדימה אם השדים את ששת האחים. הצעיר רודף אחריה עד ארמונה. הוזהר ולכן אינו מתיישב על כיסא שהיושבים עליו מובאים על ישי שרשרת מאגית לבית הסוהר, אלא משדל את השדה לעשות כן. מוסרת לו את מפתחות חדרי ארמונה. מוצא בחדר הראשון שור ואריה כשלפני השור בשר ולפני האריה חציר. מחליף ומקבך מהם שערות שעליו לשרוף בשעת סכנה כדי לקבל מהם עזרה. בחדר השביעי הוא משחרר את שבע הבנות ונערה שמינית התלויות שם בשערותיהן. בחדר השמיני כובע של רואה ואינו נראה ושטיח מעופף. באמצעות תרופה שקיבל מן השדה מעיר הצעיר את אחיו. בדרך הביתה הם משאירים אותו בבאר אליה ירד כדי לשאוב מים. הוא משתחרר בעזרת שד שהופיע עם שרפת אחת השערות שקיבל, ומגיע בעזרת השטיח המעופף חזרה הביתה, מחופש כעבד. מצליח לבד לספור את כל החרוזים במחרוזת הנסיכה שהיא הנערה השמינית ששיחרר. ספירת החרוזים היתה התנאי שהיא הציבה לנישואין. בזמן הספירה מספר הצעיר את סחפורו. מזהים אותו. הוא נעשה מלך ומקבל את שתי הנסיכות (השביעית והשמינית). מספר אסע''י 84	עוזרי, שדרה	8253
אשת הערבי הבוגדנית	אשת ערבי בוגדת בבעלה כשהיא שוכבת עם הפועל שלו. הערבי מעמיד פנים כאילו מת. אחרי "מותו" טוענים הפועל והאשה שהנפטר קבע בצוואתו שעל אלמנתו להתחתן עם הפועל. המת המדומה קם לתחייה ומגרש את האשה ואת הפועל.	עוזרי, שוק	8771
בעל החיטה ובעל הדורה והגנבים	איש מביא לשוק שק המכיל בחלקו העליון כמות קטנה של דורה ותחתיה דברים חסרי ערך: פחם, אבנים. איש שני מביא לאותו מקום שק המלא כביכול חיטה ובפנים גם כן דברים חסרי ערך. שני האנשים מחליפים ביניהם את שקיהם כשכל אחד מהם חושב שרימה את רעהו. בעל הדורה מתחייב לשלם לבעל החיטה את ההפרש בין הדורה ובין החיטה. בעל הדורה מתחמק מבעל חובו. לבסוף מביים בעל הדורה את מותו, כדי להפטר מבעל החיטה. מכניסים את המת המדומה לתוך מערת קברים. הנושה נשאר על ידו ומנסה לפשוט את תכריכיו. שבעה גנבים מגיעים למערה כדי לחלק את שללם, המת "מתעורר" והגנבים בורחים. בעל החיטה ובעל הדורה מחלקים את השלל. אחד הגנבים חוזר וזורק סמרטוט על ראשו של בעל הדורה ובורח.	עוזרי, שוק	8772
נער יהודי בביתם של ערבים	נער יהודי, שלא נותנים לו לשתות בבית ערבי בו הוא מתארח, שותה קפה שאינו מיועד לו וממלא את כלי הקפה בשתן. אורחי הערבי מנסים את המשקה ומסרבים לשתותו. ערבי קונה בשר, הבשר נעלם (נער יהודי אוכל אותו). אשת הערבי טוענת שהחתול אכל אותו. שוקלים מייד את החתול ומתברר שמשקלו לא השתנה.	עוזרי, שוק	8779
השקר הגדול ביותר	שלושה אנשים רבים על חתיכת בשר. השופט קובע שהאיש שיספר את השקר הגדול ביותר יזכה בבשר. הראשון מספר כי כרת את ראשיהם של הכבשים שלו, שם אותם בארנק כדי לשמור על הכבשים מפני הגשם. עם תום הגשם לקח את הכבשים הביתה. השני מספר כי כל תושבי העיר צנעא נדבקו בחוט טליתו. הם השתחררו כאשר הלך לאט לאט אחורנית. השלישי מספר כי עוף אחד משמים לקח למעלה את כל גמלי השיירה שלו, פרט לאחד. האיש בנה לעצמו מגדל מהעדשים שהיוו טעונים על הגמל שנותר, עלה עליו השמימה והחזיר את גמליו. השופט אינו מעניק את הבשר לאיש אלא לוקחו לעצמו.	עוזרי, שוק	8782
רב חיים קורח מרמה חיילי האימאם	האימאם ורב חיים קורח מתחרים בלהטים וחיים מפריע לאימאם. האימאם שולח את חייליו אחריו. חיים מרמה אותם באומרו כי הוא בביתו (החיילים אינם מכירים אותו) אולם בינתיים הוא מספיק לברוח.	עוזרי, שלום (בן אברהם)	2218
עד לרצח היא הלבנה	גמל (רועה גמלים?) ערבי נאלץ ללון בדרך כאשר היה בדרכו הביתה ממקום בו שהה לרגל עסקיו. הוא פורס את שקו ליד הנאקה הלבנה שלו, בסמוך לאכסניה. ליל ירח מלא. בעל האכסניה רואה אותו ורוצה אותו בשל הנאקה וכספו. לפני שמוציא את נשמתו קורא הגמל ללבנה כעדה למעשה זה. אשת הגמל יולדת בן. כאשר גדל שואל היכן אביו ומה היה מקצועו. האם מספת לו כי היה גמל, נסע יום אחד ולא חזר. בליל ירח מלא מגיע הנער עם גמלו ליד אותה אכסניה ושוכב לנוח בצל. שומע שבעל האכסניה מתפאר לפני אישתו כי הרצח לא נתגלה. הנער נכנס, הורג אותו ולוקח את אישתו עמו.	עומיסי, חיים	5255
לכלוכית	אישה מרשעת רוצה להתחתן עם שכנה. היא מפתה את ילדת השכן שתהרוג את אמה. בתמימותה היא ממלאת אחרי הוראותיה של האישה הרעה והאם מתה. האלמן מוכן להתחתן עם השכנה רק עם התבגרותה של הילדה (זו צריכה להיות מסוגלת להוריד מסרק ממקום גבוה). השכנה מייעצת לילדה מה לעשות וזו מורידה את המסרק. מתחתן האלמן עם השכנה וזו מתחילה לענות את הילדה. בת המלך מתחתנת וכדי שהילדה לא תלך לנשף, מערבבת האם החורגת גרעינים ועל הנערה למיין אותם. הילדה בורחת מן הבית והולכת לקבר אמה. האם מופיעה ושולחת אותה למערה. שם היא מוצאת בגדי מלכות, תמרים וגחלים. הנערה הולכת לנשף ועל פי עצת האם היא נותנת לכל הנוכחים תמרים ורק לאם החורגת היא נותנת גחלים. בינתיים עושות הנמלים את עבודת מיון הגרעינים. היא באה בפעם השלישית לנשף, מאבדת נעל. על פי הנעל מוצאים אותה ובעל בת המלך לוקח אותה. שורפים את האם החורגת בנפט.	עופרי, נעמי	1758
הקמיע	המספר מספר כי היה סוחר שהגיע עם סחורתו לאוהלי הבדווים במחוז אלג'נאת. כחלק ממנהגם לכבד אורחים, קיבלו גם את פניו והוא התארח אצל משפחתו של השייח'. לשייך היו שלוש בנות והצעירה, שעבה, עוד לא התחתנה. היא היתה עוקבת אחריו מעיין בספרי הקודש ומתפלל, ולילה אחד אף הגיעה לחדרו וביקשה שיעשה לה "אהבה". המספר חשש לפגוע בכבודה ולהיענש על כך והחליט להכין לה קמיע שאילתר מהאמצעים שעמדו לרשותו. הוא ביקש ממנה לשמור זאת בסוד וחזר לביתו. לימים, שמע כי בתו של השייח' נישאה. כאשר ביקר אצלה היא ברכה אותו ונתנה לו מתנות.	עורקבי, יחיא	11315
מכפיק	ילד נולד להורים אחרי שנים רבות של עקרות. מרוב שמחה מת האב והאם והילד נותרים עניים. במדינה זו שולט מלך שמנהגו הוא לתת שמות ולקבל תמורת זאת מס מיוחד. יוצא אפוא שמי שאין לו כסף לשלם אינו מקבל שם וזה מה שקורה לאלמנה ולבנה. הילד גדל ללא שם, עד שאמו מצליחה לאגור עבורו שמן ותבואה לקניית השם. היא לוקחת את בנה מהיכן שנמצא על מנת לעבוד אצל דודיו המבזים אותו. הילד מביא למלך את המעשר ותמורתו המלך נותם לו שם בזוי, כיאה לבן עניים, מכפיק (קל דעת). הבן כל כך מתרגש משמו עד שהוא שוכח אותו ושוב הולך למלך ותמורת מס נוסף הוא שב ואומר לו את שמו. שוב הוא שוכח מרוב התרגשות אך הפעם אמו כועסת עליו ואומרת לו שהוא "מכפיק". הנער נזכר שזה שמו. מלא ביטחון עצמי על שמו החדש רוצה מכפיק להתנקם במלך. הוא מתחפש לבת ונכנס לארמון. בנות המלך אוהבות "בת" זו. אחת אחת הן מביאות אותו לחדרן ובלילה ישנות אתו. גם המלכה ישנה אתו לכששמעה כי טוב הדבר. המלך רוצה אותה גם כן ללילה. מכפיק נכנס לחדר המלך, והוא נחכה להזדמנות הראשונה כדי לדחוף צנון באוזן של המלך ולברוח. הוא מתחפש כרופא ומוציא את הצנון. לא לפני שגובה כסף רב. עתה הוא נוקם בדודיו. הוא ממלא מעי בדם ומביים תקרית שבה כביכול הוא הורג את אמו לעיני דודו. הוא זרק את המעי על אמו שהתבקשה לשכב. הוא מביא חתול המחיה כביכול את אמו, ולוקח כסף רב מדודו בעבור חתול פלא זה. כמובן שכאשר הדוד מנסה את החתול על אשתו הוא אינו מצליח להחיותה. דודיו של מכפיק רוצים להתנקם בו. אורבים לו בדרך ומכניסים אותו לשק ויש בדעתם לזרוק אותו לים. בדרך מתעקבים הם למראה תהלוכה ומשאירים את השק ביער. לקולותיו המשונים של השק בא רועה ומכפיק אומר לו שהוא מובל בכוח לחופה עם בת המלך. הרועה מוכן להתחלף איתו. הרועה מושלך לים ודודיו של מכפיק רואים אותו נוהג את העדר כלפנים.	עורקבי, שלומית	11618
אדם נשוי לבת אדם ולשדה	אבי המספר היה נשוי גם לשדה. פגש אותה בלילה ,כשיצא לשאוב מים וראה דמות אשה שהגיעה לכל מקום לפניו. דרשה ממנו את טבעתו ושיתחתן אתה. היה נפגש אתה בכל יום ה' בלילה, במרתף ביתו שם היתה הסחורה שלו. אשתו, אם המספר, היתה עסוקה ביום ה' בהכנות לשבת וזה הזמן בו נפגש עם השדה.	עמרני, משה	17521
סבא והשדה	סבו של המספר נהג לקיים יחסי מין עם שדה בכל יום שישי ואז הסבתא נהגה לישון עם ילדיה. כילד התעורר המספר בלילה לקולות שבקעו מן המטבח. אמו הסבירה לו כי אלה שדים המשתמשים בכל המטבח ותמורת זאת הם אינם מזיקים לבני הבית.	עמרני, משה	17523
פגישה עם לילית	המספר ואחותו הבוגרת היו בדרכם חזרה מן המרעה עם פרה וחמור. בראש ההר ראו זקנה עירומה בחצי גופה העליון, הצוחקת בקול ורוצה להאכילם מצואתה. הבינו שזו לילית (סייאת). גלגלו את הבהמות ואת עצמם במורד הצוק וניצלו. אחר כך עלו שוב בחבורה גדולה וראו במקום שבו עמדה לילית ערמה גדולה של צואה אך השדה נעלמה.	עמרני, משה	17524
הרב והשדה	רה ראה בדרכו אתון, רכב עליה ופתאום נעלמה מבין רגליו. ידע שזו שדה. אחר כך ראה עז קטנה, קשר את רגליה והרכיבה על כתפיו. בפתח הכפר דרשה העז שישחררה אם הוא סירב. העז השתינה על גבו. הוא הסכים לשחררה בתנאי שתגיד לו איך לרפא את הפיטריה שנוצרה כתוצאה מהשתן. היא אמרה שצריך למרוח בוץ מהמעיין במשך שבוע ואז יירפא. כך היה. מאז התעשר והיא היתה מגינה עליו. מדי פעם פגש אותה כשהיא בצורת אתון.	עמרני, משה	17525
בזכותה של צדקה	לסנדלר יהודי מאמין לא היו ילדים. הופיע בחלומו אליהו הנביא ואמר לו כי בעוד מועד יוולד לו ילד אך עליו לנדוד, לעבוד במלאכתו, לחלק את רווחיו עם עניי המדינה. כעבור תקופה מסויימת יחזור ויראה את בנו. כאשר אשתו היתה בהריון, עזב אותה. כשהבן הגיע ל 13 תפס אותו נשר גדול ונשאו הרחק ממולדתו לפרדס של מלך אחד. המלך לקח אותו אליו והוא היה כאחד מבניו. למלך היתה בת אשר גילתה יום אחד את הנער הלומד תורה. הנער לימד אותה את מצוות היהודים ושניהם אהבו זה את זו. החליפו טבעות. לאחר מכן בא הנשר והחזיר את הנער למולדתו. בינתיים האב חזר והבן חלה מחמת געגועיו אל בת המלך. האב לקח את הטבעת והגיע לחצר המלך. שם נתקבל על ידי בת המלך ושניהם סעדו ארוחה כשרה. גם בת המלך לא שכחה את הנער. יצאו אחרי הסעודה לגן ובאו שני נשרים גדולים אשר נשאו אותם אל מולדת הסנדלר. בראות הנער את בת המלך מת. נשבה בת המלך רוח באפיו והוא שב לתחיה.	עראקי, יוסף	3527
נקיב בן משקיר	נער יתום הציל בני כפר משודדים: שחרר 7 בנות שנחטפו עך ידיהם. מקבל מכל אחת מתנה שעל ידי שריפתה תבואנה לעזרתו. לוקח את שלל השודדים. בעצת סוחר מגיע למדינה שכדי לזכות בבת המלך שלה צריך להרוג אריה. עשה זאת על-ידי זריקת חבילות טבק לתוך פי האריה שגרמו לעלפונו. אחר כך רכב עליו עד לפתח הארמון. בעצת שריו שולח המלך את חתנו למלחמה כדי שייהרג בה. מרוב פחד מסתתר הנער תחת עץ שנופל עליו ומפחיד כך את חיילי האוייב שבורחים. הנער חוזר כמנצח ומקבל את המלוכה. בעצת אשתו הורג את השרים.	ערבה, חנה	7593
תעלולי עלי בנואש	עלי בנואש היתום מאומץ על ידי זוג זקנים, מתוך הסכם שאם ינסו להפטר ממנו יהרגם. אחר כך כדי להפטר ממנו נשלח לרעות צאן. כשיורד גשם, נזכר במצוות אביו להסתיר את ראשי הכבשים , לכן כורת את ראשיהם ומחביאם במערה. אחר כך נשלח לראות לרעות גמלים בהרים. הגמלים מתגלגלים ומתים והוא חוזר. נשלח למלחמה. עושה עצמו הולך, מתחבא ושומע את מזימות הוריו. "חוזר" מיד. בלילה ישנים על הגג, האב בחשבו שהבן בקצה דחפו, אך הפיל את האם, כי עלי התגנב לאמצע. בהתאם להסכם הורג עלי אב אביו. משכיר את עצמו לרועה "שותל"כבשים ומוכרן תמורת שק זהב לשודדים. מתחתן עם יתומה, מזמין את השודדים המרומים לסעודה בה "מתרגז" על אשתו ודוקר בחרבו מעי פרה שותת דם הקשור לאשה. זו "מתה" אך "קמה לתחייה" אחרי שבעלה קורא לחתולה המלקקת דם מפניה. השודדים מקבלים לפי בקשתם את החתולה "המחייה מתים". כשנוכחים כי רומו בשנית מכניסים את עלי לשק כדי לזרקו לנהר. כשפונים לאכול מחליף עלי את מקומו עם רועה אחר החושב שיינא ליפהפייה. הרועה נזרק למים. עלי הולך עם עדרו ופוגש בשודדים. מסביר שזקקוהו חלש מדי והגיע רק לצאן. אם היו זורקים אותו חזק יותר היה מגיע גם אל הזבה שבים. השודדים ביקשו שיזרוק אותם. יועץ לתלות אבנים בצווארם וכך קפצו לים וטבעו.	ערבה, חנה	7594
היה איש אחד (בן הורג את אביו ומתחתן עם אמו)	כדי למנוע את הגשמת הנבואה שבנה העומד להיוולד יהרוג את אביו ויתחתן עם אמו, מפקירה האם את תינוקה בשדה ופותחת לו את בטנו.רועה מוצא ומגדל את האסופי. אחרי שעזב את משפחת הרועה נתקבל הנער בבית הוריו האמיתיים מבלי שאחד יכיר את השני. הוא הורג את אביו בהנחה שהוא גנב ומתחתן עם אלמנתו. אחרי מות ילדם שמת בנופלו לסיר מרק רותח, מתברר לזוג שהנבואה התגשמה. האסופי עוזב את הבית.	פארווי,שושנה	4729
סיפור אשר נהפך למשל	אב בן ואח האם נוהגים לשדוד שיירות רבות בתימן. אחרי מאמצים רבים הם נתפסים על ידי האימאם ודינם נגזר למות. האישה שכל יקיריה בסכנה מגיעה למלך ומתחננת כי יחוס עליהם. המלך מוכן להשאיר אחד מהם בחיים ועליה להחליט מי זה יהיה. היא יושבת בשערי המלך ומקוננת והמלך מרחם עליה. היא מחליטה כי האח ישאר בחיים ומסבירה כי בעל שני ובן שני אולי יהיו לה אך לא כן אח. המלך משחרר את האח ושניהם חוזרים לכפר. אחר כך, משחרר המלך גם את הבעל והבן לאחר שהבטיחו לחזור למוטב. מאז מקוננות הנשים בעקבותיה על מות אחיהם- "יא אחי יא שקיק ד'הרי".	פודיאל, מלכה עלי	9794
בת מלך השדים כיונה	בחור רואה בארמון שדים את בת המלך כיונה. הוא גונב את נוצותיה ומתחתן איתה. היא מגיעה אל הנוצות ובורחת כיונה. הוא הולך לחפש אותה. בדרך פגש 3 אחים הרבים על 3 חפצי קסמים: כובע של רואה ואינו נראה, פיסת עור (שטיח מעופף) ומוט ברזל שיוצא ממנו שד המשרת את בעליו. הבחור שולח את שלושת האחים לתחרות ריצה ומסתלק עם שלושת חפצי הקסם. בעזרת שטיח העור מגיע לעיר של כלתו, בעזרת השד מגייס צבא שדים גדול ומכניע את אביה מלך השדים והיא חוזרת עמו.	פרוי (פראווי), יפת (חסן	35
הציפור הקוראת	חוזה מביא לבן המלך אשה, וזו יולדת לו שני בנים ובת. המלך עולה לרגל ומבקש מאמו לשמור על האשה בהעדרו. החמות מחליפה את הילדים בכלבים ומכניסה את הילדים לקיבה ריקה של עז, הנזרקת לערמת אשפה. חוטב עצים מוצא אותם ומגדלם ומתעשר.כאשר גדלו הילדים, הכירה אותם אם המלך ושלחה אותם להביא את הציפור הקוראת. האח הגדול יוצא ופוגש בדרכו שדה, המניקה אותו ומסבירה לו איך עליו לתפוס את הציפור. הוא לא עומד בניסיון, נרדם, והציפור ממיתה אותו. אותו הדבר קורה לשני. באמצעות חותם ופרח פלאיים, יודעת האחות שאחיה נהרגו. בעזרת השדה מצליחה האחות שלא להרדם. הציפור מביאה מים חיים ומחיה באמצעותם את האחים. שלושתם חוזרים הביתה, מוזמנים ע"י המלך אל הארמון ושוב אמו מנסה להרעילם. הציפור מזהירה אותם והוא מגלה שהם ילדיו. בעצת ילד פיקח, מענישים את אם המלך ע"י קשירתה לשני גמלים ההולכים לכיוונים מנוגדים, והיא מתה.	פרוי (פראווי), יפת (חסן	40
בת הסוחר חונקת את בן השולטן	בת עשירה מסתירה מפני אביה את אהובה בארגז במשך 3 ימים שבהם עושה אביה את עצמו חולה ונשאר בבית. האהוב נחנק. דייג זורק אותו לים וסוחט ממנה כספים. היא מציתה בית מרזח, הדייג וחבריו נשרפים. כשהיא חולה היא מתוודה לפני חכם העיר. החכם רוצה בה, כותב לה מכתבי אהבה אך היא מסרבת לו. הוא מלשין עליה לשולטן. היא מצטדקת בהראותה מכתבי אהבה של החכם. השולטן מאמין לה ומוציא את החכם להורג.	פרוי (פראווי), יפת (חסן)	36
האיש שלא רצה להשבע, מאבד ומוצא את משפחתו	אדם אחד אינו רוצה להשבע. סוחטים ממנו את כל כספו, וסוגרים אותו בבית סוהר. את אשתו גונב מצרי ונותן לילדים לפדות את האב. האב יוצא עם ילדיו לעולם, הילדים נסחפים בנהר. האב בונה בעזרת איש זקן בית מלון ומרפאה. הילדים גדלים ומגיעים למלון. המצרי חלה ובא עם האשה להתרפא. המשפחה מכירה זה את זה והמצרי נענש.	פרוי (פראווי), עובדיה	23
עלילת דם	שרי המלך רוצחים ילד ומעלילים על היהודים, מאשימים אותם ברצח בן האב. הרב מחיה את הילדים ובעזרת השם המפורש הוא מצביע על רוצחיו האמיתיים.	פרוי (פראווי), עובדיה	25
מנורת הקסם של אלדין	בן שולח את אביו לבקש את בת השולטן. האב מקבל מכות ודורשים תשלום גבוה בשביל הבת. יוצא הבן לעולם. זקן שולח אותו להביא מנורת קסם ומספריים ממערה. בעזרתם משלם עבור בת השולטן ובונה ארמון. הזקן גונב את המנורה, המספריים, הארמון ובת המלך. בעזרת שדים ובנותיהם מוצא האיש את הארמון, משיג את המנורה ומחזיר את הכל למקומו הקודם.	פרוי (פראווי), עובדיה	28
ירושת האב: סולם, חתול ותוף	שלושה אחים יורשים מאביהם סולם, חתול ותוף. הראשון יוצא עם הסולם שבעזרתו מציץ דרך חלון ומקשיב לשיחה של נשים לפני חגיגה. אחת מהן טוענת שאינה יודעת לרקוד. למחרת הוא קושר אותה בין הדלת והסולם כדי שתהיה "ישרה" ויוכל ללמד אותה לרקוד. בינתיים הוא שודד את המחסן ובורח. השני מגיע עם החתול לבית בו בעלת הבית משתעשעת עם אהובה ואינה רוצה לתת לו מן האוכל הטוב שהכינה. הוא חוזר עם בעלה ומגלה בעזרת החתול, כביכול, את האוכל הטוב שהוסתר ע"י האישה ואת האהוב שהתחבא בתוך התנור. השלישי יוצא עם התוף ומבהיל בו תהלוכת חתונה עשירה. מלבד הכלה בורחים כולם. הוא לוקח את הכלה.	פרוי (פראווי), עובדיה	29
מעשה בגינה ובאריה המלך	מלך אוהב נשים נכנס לאישה חכמה שידעה איך לנהוג שלא יקרה לה דבר. עזבה את החדר בו נמצא המלך והשאירה אותו לבדו כשספר תורה בידו. באומרה שהולכת להתלבש נכנסה לשכנים ולא יצאה מהם. המלך עוזב את הבית ומשאיר שקיק מטבעות ואת מחרוזת התפילה שלו. הבעל מבין שהמלך היה בביתם ומתעלם מאשתו. האישה חולה במחלה חשוכת מרפא. היא מתוודה בפני אחיה. האחים באים לפני המלך ומספרים משל: אבינו נתן גינה לאיש זה והוא מזניחה. האיש טוען כי אריה נכנס והרס את הגינה. המלך מבין ומבטיח כי האריה לא אכל מפירות הגינה.	פרוי (פראווי), עובדיה	37
הבדוי ששמר על כבודה של בת המלך	בדווי התאהב בבת מלך שרעתה את צאן אביה לאחר שארבעת אחיה נהגו לריב עם הרועים האחרים. הבדוי בוחר לו חבר אחרי מבחן: מתוודה לפניו כאילו רצח גנב, החבר עוזר לו לקבור את השק עם הגוויה (שיש בו כבש שחוט). אחר כך החבר מאשימו. רק הזקן עומד במבחן. בעצת הזקן מגיע הבדווי מחופש לבחורה אל בת השיח', אך שומר על כבודה. בורח לאחר שהורגש כי הוא בחור. הורג את חתנה של הבחורה. מתחפש לסוחר ומציג את עצמו כקרובו של המלך. המלך נותן לו את בתו לאישה ואז גם מזדהה הבדווי בפני חותנו, המלך.	פרוי (פראווי), עובדיה	38
כוס מעלה מרגליות	חברים חיים ביחד. הדייג דג דגים בים ומוצא באחד הדגים כוס המעלה מרגליות. יוצא הדייג לעולם ובת מלך שמורה ישנה עמו תמורת קבלת הכוס. הוא חוזר לחבריו. המלך מגרש את בתו כי הרתה. היא מחפשת את הדייג, מוצאת אותו והם מתחתנים. אביה מגיע לאותה העיר והיא, מחופשת כבחור, מראה לו את פלאי הכוס. הוא מוכן לשכב עם זכר ובלבד שיקבל את כוס הפלא. היא מגלה את עצמה ומוכיחה אותו על שפלותו ועל אהבת הבצע שלו שאינה יודעת גבול.	פרוי (פראווי), עובדיה	39
כיצד אוכלים כבש שלם		פרוי (פראווי), עובדיה	53
איך בדוי נעשה מנחש ומקבל אישה	בחורה שהתאהבה בבדוי קובעת איתו שיסתירו אוצר אביה ואחרי זה הוא "ינחש" איפה זה וכשכר ידרוש אותה לאישה. זה מצליח.	פרוי (פראווי), עובדיה	2150
תיש, מגש ומקל	על פי דרישת אשתו מתהפך איש כדי להרויח כסף. מופיע זקן (אליהו) ונותן לו: תיש (עושה כסף), מגש (מגיש אוכל), מקל (נותן מכות). שני הדברים הראשונים נגנבים ממנו על ידי שומר בית המרחץ. המקל מכה קודם אותו. לאחר מכן את אישתו ואחר כך את השומר בית המרחץ.	פרוי (פראווי), עובדיה	2151
מסעותיו של בן מלך	בן מלך רוצה לנסות את מזלו בחפשו אחרי בת זוג ביוצאו לדרך עם אותו האיש העוזב ראשון את שוק העיר. בלכתו עם הזקן הממלא את התנאי הזה מעריך בן המלך עד כמה הופעות בניגוד למראיהם במבט הראשון. כשמגיע הזקן הביתה מוכיחה בתו שההערכות המוזרות האלה מבוססות על הגיון. הבת יודעת גם לפרש את המילים הכלליות בהן רומז בן המלך על מקום המצאו. היא שולחת לו לשם אוכל ויודעת לפי השינוי שבן המלך נתן למשפט שמסרה לו עם אביה בהביאו לו את המאכלים, את הכמות שאביה אכל בדרכו מהמאכלים הללו. היא יודעת איך להתנהג כאשר צעיר הורה לה לקנות מהכסף שנתן לה שחורה ולהחזיר את הכסף בשלמותו. לעומת זאת מפרש בן המלך באופן נכון את פרוש צרופי חלקי הבשר שהצעירה מגשה לו לאכילה. אחרי החתונה עוזב בן המלך את הצעירה באומרו שהוא מגרש אותה אם היא לא תלד לו בן במשך שנה וסוסתה לא תמליט סייח מסוסו. הצעירה מתחפשת לקצין, מאפשרת לבן המלך לנצחה ומבלה אתו לילה באמרה שהיא הנערה שהקצין התחייב לשלוח לבן המלך לפי תנאי התחרות.	פרוי (פראווי), עובדיה	3999
פעם היה איש עשיר מאוד ולו שבעה בנים ובת	1. צעיר בא למערה בה נמצאת נערה הרועה את גמלי אביה. השניים נשבעו אמונים זה לזה. אחרי זמן מה עוזבת הנערה את אהובה, אך מבטיחה לו לחזור בקרוב. כאשר אינה באה, ניגש הצעיר עם ידידו לבית אביה. לאחר שקנו את אמון ההורים מחביאים הם את רכוש המשפחה בתוך האדמה. למחרת באים לבית כמגלי מטמון גנוב והצעיר דורש את יד הנערה כשכר טרחתם. הם מוצאים את "הרכוש הגנוב" והזוג מתחתן. 2. לפני שיוצא כחאג' למכה, סוגר הבעל את אשתו בבית. חברו מתערב איתו שלמרות זאת האישה תבגוד בו איתו. אחר זמן מה טוען החבר שבילה עם האישה במוסרו פרטים על גוף האישה. למעשה, שיחד החבר זקנה שנכנסה לבית האישה ומסרה לו את הפרטים שגילתה. כעונש על בגידתה מכניס הבעל את אשתו, שהרדימה, לתוך ארגז והשליכה הימה. הארגז מגיע לארץ רחוקה לידי סוחר עשיר המעסיק את האישה כרוקמת בחנותו. 3. הבעל נדרש, תחת עונש מוות, להחזיר את אשתו הבוגדת למשפחתה. הוא מגלה את מקום הימצאה על-ידי רקמותיה שבחנות הסוחר. האישה, מחופשת כגבר, מבזה את הבעל לפני המלך שלפניו מתגלה האמת והאשמים נענשים. כגמול על הביאו לו את אשתו, דורש "הגבר" (האישה המחופשת) מבעלה שימסור לו (לה) את האישה ללילה אחד. מסירובו הנמרץ היא מגלה ששמר לה אמונים.	פרוי (פראווי), עובדיה	4727
בת המלך ומשרתה	בת מלך סגורה בחדרה ומזמינה אהוב ללילה. היא יולדת בסתר והמשרתת הורגת בסתר את הילד. בת המלך מתחתנת אחר כך עם האהוב שכבר לא זוכר אותה. בלילה הראשון היא נותנת לו את המשרתת כדי שבעלה לא ירגיש שאיננה בתולה. למחרת היא מקנא במשרתת ומבקשת לגרש אותה. המלך שומע במקרה את הויכוח ומצווה להרוג את בתו.	פרוי (פראווי), שושנה (כדיה)	24
העיוור הערמומי	זקן עיוור מבקש מזוג שירכיבו אותו על חמורם עד השוק. האשה מתנגדת, הבעל מסכים. בשוק טוען כי האתונות והאשה שלו הם. הקאדי מפריד ביניהם וכל אחד מספר את סיפורו לעצמו. הדברים נרשמים והזקן מגורש.	פרוי (פראווי), שושנה (שמעה)	2064
העבד הנאמן	בן המלך רואה בחדר האסור תמונת בחורה יפה. יחד עם עבדו הולך חהביאה באוניה (אין שום קשיים) העבד שומע שיחת ציפורים: המלך יקבל סוס ובגד וימות מהם. הכלה תרקוד ותמות. צריך אחד לנשקה ולהכניסה לחדר החתן. מי שיספר יהפך לאבן. העבד עושה הכל. צריך לספר. מתאבן. כשלבן המלך נולדים שני ילדים, דורשים ממנו ומאשתו לשחוט אותם. הם רוצים לעשות זאת. נתוך האבן יוצאים העבד והילדים חיים.	פרוי (פראווי), שושנה (שמעה)	3101
הבחורה שרזתה כדי להינשא	בשביל בת מלך צריך לשלם שבע פעמים משקלה כסף. אחד הבחורים מוצא חן בעיניה והיא מרזה כדי להקל עליו את התשלום. אחרי החתונה כבר אין לו כסף, אז היא נותנת לו כדי לספק את אורחי החתונה.	פרוי (פראווי), שושנה (שמעה)	3167
היו שני אחים	נער חומד את בת דודו הנשואה לחנווני. אחרי שהוא ואביו נכשלו בניסיון לרצוח את בעל האישה המבוקשת, שולח הדוד אליו מלשינים המעלילים על אישתו שהיא זונה. הבעל מאמין להם ומשליך את אישתו בארגז הימה. הארגז מגיע לסולטאן של מדינה אחרת. האישה שבינתיים לבשה בגדי גבר, מציגה את עצמה כשופט ומתמנה במרוץ הזמן ליועץ משפטי של הסולטאן. אח האישה מאשים את החנווני ברצח אחותו. בחפשם אחר שופט מתאים, מגיעים השניים ליועץ הסולטאן. היועץ דורש לפני מתן פסק את דינו כי דודו של האח יופיע בפניו. לאחר שהדוד מודה כי שלח את שני המלשינים, מודה גם החנווני באשמתו. שניהם נידונים לשלם קנסות גבוהים. השופט מלווה את האח ואת החנווני בחיפושים אחרי האחות והאישה, ומגלה בדרך את זהותו.	פרוי (פראווי), שושנה (שמעה)	3450
אהבת שני אחים	אשת השולטן והמשרתת כרעו ללדת לשולטן באותו יום. המשרתת מתה בלידתה. המילדת, ברחמיה, החליפה את הילדים. לפני מותה נתנה לאם סימן לזיהוי הבן האמיתי: כשתשב חשופה בנה האמיתי יאמר לה להתכסות והשני יעבור. שמה רעל במזון של הבן החורג, חתולו אכל ומת. ברח מהארמון והגיע לארץ אחרת, שם עבד כמשרת באורווה. אילף סוסה ורכב ליער מוזר שם מצא ארמון ונערה יפה שאביה שד. בהשפעת הבחור שאלה הנערה את אביה כיצד אפשר להתגבר עליו. השיב: במכת חרב בעלת 7 מצילות, הנמצאת במגירה הפנימית בחדרו. עשה כך הבחור. באוחזו בחרב היא צלצלה והענק בא. בדו-קרב הרגו, שרפו ופיזר את עפרו. הבחור נעשה לשליט. המלך שלח חיילים להביאו פעמיים והוא הרגם. מרחו חלבה על המדרגות, הוא החליק וחיילי המלך הרגוהו. אהובתו הגיעה לבית השולטן כשבוייה, התנהגה כמשוגעת. בן השולטן יצא לחפש את אחיו. הגיע לאהובת אחיו הכלואה כמשוגעת. קיבל מידיה מפתחות לארמונם. מצא שם את גופת אחיו ובחדר השביעי גילה מי החייאה. החייה את אחיו. באו לארמון המלך ואחרי שהרגוהו נמלטו שלושתם. שמע בן השולטן מדוע ברח אחיו והרג את אמו. שלושתם שמחו, חזרו לארמון אביהם ואחר כך נשא בן השולטן אישה.	פרוי (פראווי), שושנה (שמעה)	6713
בכוח הלימוד	אשתו של צדיק, כותב קמעות, עקרה. מתפלל גם בעדה. אליהו הנביא מודיע שהבן ימות בגיל 18. בברית-מילה מחכה הצדיק, עד שנגלה לו אליהו הנביא, ורק אז החל בטקס. בן 17 שלחו ההורים את הבן, שהיה תלמיד חכם, לדודו, כדי שלא יראו במותו. בבית הדוד למד עם עוד 10 תלמידים. בליל יום הולדתו נפלה עליהם תרדמה, ורק הבן המשיך ללמוד. חבל נשרך מסביב לצוארו, אך אליהו הנביא חתך את החבל והצילו - כל זאת בגלל צדיקותו של האב, ולימודו של הבן.	פרוי (פראווי), שרה	27
בן המלך והנערה העניה	נערה אינה עונה לברכת השלום של הנסיך. כדי לחזר אחריה, מתחלף הנסיך עם מוכר בצל במקום. הוא מסרב למכור לכל אחיותיה, וכשהיא מגיעה, הוא נושק לה והיא מכה אותו בסנדל. למחרת, שוב היא אינה עונה לו והוא פונה לאביה לבקש את ידה ומאיים שיהרוג אותו אם לא יענה. תנאיה של הבת הם, גמל מצופה ביצים ובית מפואר, והנסיך מסכים להם. במשך חודשים הוא מכין את הגמל ואת הבית בעזרת משרתיו הרבים. בליל החתונה, מורחת עצמה הנערה בדבש. בלילה, הוא דוקר אותה ובמקום דם נוזל דבש והוא מלקק אותו. כשהוא מתכוון לדקור את עצמו, היא עוצרת בעדו והם חיים באושר.	צבי, סעידה	11398
תלמיד החכמים ואשתו השדה	תלמיד חכם תימני נשוי לשתי נשים, האחת תימניה והשניה שדה. אשתו השדה מעניקה לו כוח ותרופות מכושפות לריפוי אנשים. אך לאחר 3 שנות נישואין היא מתחילה להציק לו השמיעה קולות צורמים, ורק כשהוא הדליק אור היא השתתקה. פעם התרגז, היכה אותה והרגה. אחיה באו לחקור אותו וסלחו לו, אך נתקו אותו מעולם השדים, והוא הצטער על מעשיו, שגרמו לו לאובדן כוחות הריפוי.	צבי, סעידה	11400
אבו אל נואס	בעיר שאנשיה גאוותנים חיו אם ובנה שניצלו את תכונותם של בני עירם והתפרנסו מכך לא רע. למשל, כשהבן קנה בשוק גרעינים רצה דווקא שיקלו לו גרעין מסויים (שירק). משלא נתמלאה הבקשה כעס והשתולל. אנשים לחצו על המוכר שיתן לו מלאי גרעינים חינם והוא הביא זאת לאמו. בדרך דומה הוא משיג עז ופרה. כדי לנקום בזקן שרימה אותו התחפש לבחורה, התחתן עם הזקן השאיר אותו נעול וגנב את כל כספו. הוא מכר לקרוביו הקנאים פרות הצומחות מן האדמה והשיג כסף רב. קרוביו החליטו להורגו אך נפלו בפח כאשר סידר אותם שוב, כשמכר להם חתול פשוט ביוקר באמרו להם שהוא מחיה נפשות. כשקרוביו לא הצליחו להחיות אישה שהרגו בעזרת החתול, הם קשרו את הרמאי, הכניסו אותו לשק והתכוונו לזרוק אותו לים. עבר במקום רועה צאן, שמע צעקות מן השק, שאל מה זה וענה לו כי הוא אדם שהוריו רוצים לחתנו בכוח. הרועה הסכים להתחתן במקומו. גנב את גמליהם של הקרובים עם הכסף והזהב וכך חזר אל אמו.	צברי, דוד	13654
בגידה בבעל	אשה מבקשת מבעלה שיסע למכה כדי שהנביא יפקוד אותה. בינתיים היא בוגדת עם מאהב צעיר. בעקבות שיחה עם זקן במכה הבעל מתחיל לחשוד. מספר על חששותיו לידידו והם פועלים יחד. האשה מבקשת את בעלה לצאת שוב והוא כאילו נענה לבקשתה. למעשה הוא עוקב אחריה ומפתיע אותה. היא יוצאת לקראתו בחיבוקים ונשיקות וטוענת כי מוחמד הבטיח לה בן שיוולד גדול. הבעל עושה עצמו רוצה אך ניגש למיטתו, שם מתחבא המאהב, ורוצח אותו. עכשיו מצווה על אשתו לקבור את המאהבת כשהיא ערומה ועל גופה קשורה גופת המאהב עירום גם הוא. בהגיעם לבית הקברות טוען הבעל שהקבר עוד לא מוכן. האשה הולכת לבית הוריה . הם נדהמים למראה הנגלה להם וכשהבעל מספר להוםאת אשר אירע הם הורגים אותה.	צברי, דוד	13656
הקאדי המנאף והאשה החכמה	קאדי עושק בעל ואשה חוטבי עצים על ידי אי תשלום. דרך נקמתם: האשה רועה עם פרתה בגנו של הקאדי. תחילה מפתה את שלושת החיילים שנשלחו על ידי הקאדי לגרשה, לבוא לביתה כיוון שהיא עגונה. הם מוזמנים בזה אחר זה בהפרשים של שעה איש מרעהו. כשיוצא אליה הקאדי היא מפתה גם אותו לבוא לבקרה. בשעת ביקור כל אחד מן החיילים מופיע הבעל כחוזר אל אשתו העגונה, וכל אחד מהחיילים נמלט במסווה של פועל נקיון חגור שק. את הקאדי מסתירה האשה ונועלת אותו בארגז. הארגז הנעול נמכר בשוק לבנו של הקאדי ב-15 אלף ריאלים, לאחר שאביו מבקשו לשלם ולהציל את כבודו. הקאדי מאבד את משרתו ועושרו. מוכר העצים מתעשר ונהיה קאדי.	צברי, חיים	5461
דג הזהב	אם חורגת מגרשת את בנה החורג מן הבית. בערב מגיע למערה ופוגש בה יתום כמוהו. נודדים יחד, מקימים דוכן למכירת עוגות ומרוויחים. הצעיר דג דג זהב הנמכר בכסף רב לעבד המלך אך חומק מידיו. היתום השני הוא דמות פלאית שבאה לעזרת הצעיר כשהיה זקוק לו. כיום, כשהוא עשיר, הוא אינו זקוק עוד לעזרה, אך לפני שהעוזר נעלם הוא מסייע לצעיר לשאת את בת המלך לאשה.	צברי, חיים	18904
איש חסר מזל ושופטת המצילה אותו	איש חסר מזל ועני מנסה למצוא את מזלו בכך שהוא יוצא ממקום מגוריו. בדרך ממשיך ביש מזלו להופיע: מנסה להשיב גמל בורח, זורק אבן ומעוור את הגמל.בעל הגמל תובעו למשפט. רוצה להחזיר חמור לבעליו ותולש את זנבו; רוצה לבשל בשר באכסניה, אשת בעל האכסניה מריחה את התבשיל ומפילה. רוצה להתאבד, קופץ מגג, נופל על איש זקן והורגו. כל הניזוקים תובעים את האיש חסר המזל למשפט. השופטת שומעת את הסיפורים ומחליטה לעזור לאיש חסר המזל. היא מציעה לתובעים פתרונות בלתי מתקבלים על הדעת: לבעל הגמל היא מציעה לחתוך אותו לשניים, לבעלה של האשה מציעה שהאיש חסר המזל יחליף את הילד, לבנו של האיש הזקן מציעה שיקפוץ הוא על האיש. כאשר הם מסרבים היא קונסת אותם ומעבירה את הכסף לנתבע. האיש חסר המזל חוזר לביתו ומתחיל בחיים חדשים.	צברי, רחל	13661
האיש שחי עם שדה	אדם שומע קולות שירה אף על פי שאין אף אחד בבית. לפתע ניצבת מולו אשה יפהפיה המציגה עצמה כשדה. היא אומרת לו שהיא אוהבת אותו ורוצה להיות אתו בלי שאשתו תדע מזה. אם יגלה את הסוד רעה תהיה אחריתו. וכך הם חיו עד שאשתו חשדה במשהו. נידנדה לו עד כדי כך שנאלץ לגלות. יומיים אחרי כן מת באופן פתאומי. מספרים שלא מת אלא שהשדה לקחה את כולו לעצמה.	צברי, רחל	13662
אסור להיוועד בקול רם	אשה שהיתה צריכה לחטוב עצים נפגשה קודם לכן עם חברותיה. אחרי חצות, שעה שהן קמות לחטוב עצים, האשה הולכת אחרי קול שנשמע לה מוכר. בדרכה היא רואה שזוהי שדה כיוון שהיא יורקת אש. היא מספיקה לברוח לביתה ושומעת את השדה אומרת שהפסידה קורבן. מאז הן לא מקימות רעש כשעליהן לצאת בלילה לעבודה.	צברי, רחל	13663
האשה שנאנחה בשנתה	גבר שומע כי אשתו נאנחת בלילה. הוא מניח על ליבה לב של כבש ולב הכבש מתרגם את אנחותיה של רעייתו: "חמש שנים בצבא, חמש שנים כובסת, חמש שנים בבית הסוהר". זה לא מוצא חן בעיני בעלה, הוא דוקר אותה בסכין וקובר אותה. האשה לא מתה והיא ניצלת על ידי חיילים נמביאים אותה למפקדם, שם היא מבריאה ועובדת כמשרתת 5 שנים. לאחר תקופה זו נמאס לה והיא מגיעה לעיר. משפחה מאמצת אותה והיא נהיית לאומנת לילד שנולד לאחר שנים. פעם, כשהיתה על הגג, עובר נשר וחוטף את כובעו משובץ יהלומים של הילד. הורי הילד מאשימים את האומנת בגניבה והיא מוכנסת לבית סוהר. לאחר 5 שנים הורי הילד מחזירים אותה לביתם אך יחסם אליה הוא קר וחשדני. בינתיים מצטער הבעל על מה שעשה לאשתו ואינו מוצא מנוח לנפשו. לפתע מגיח מעל ראשו נשר ומפיל כובע משובץ יהלומים. הוא אוסף זאת ומגיע בנדודיו לעיר בה נמצאת אשתו. הוא מגיע לאותו מוסד צדקה לעניים שהקימו אדונה וגבירתה של אשתו. שם הוא מספר את סיפורו. אשתו מכירה אותו והם שוב מתאחדים. כאשר הורי הילד רואים את הכובע ושומעים את סיפורו הם מבקשים סליחה ומחילה מהאשה על מה שעוללו לה.	צברי, רחל	13664
האשה שסידרה את השודדים	אשה שהתאלמנה מבעלה נדדה עם שבט בדווי. כשהגיעו למקום מסויים שבו ואדיות והרים החליטה האשה שהיא נוטה את אוהלה בנפרד מהשבט, במקום מבודד. יום אחד לפנות ערב הבחינה האשה, באמצעות כד המים, בשלושה שודדים על העץ. לא אמרה דבר, רק אספה את ילדיה וסיפרה להם איך היה בליל חתונתה: אחרי שהאורחים הרבים חזרו כל אחד לאוהלו, נכנסה לאוהל עם בעלה. בעלה נאבק עמה והכריעה. כל פעם שהיה מכריעה צעקה הצילו! הצילו! הצילו! הד ההרים נשא את המילה הצילו אל המאהל והגברים לקחו רובים, באו אליה ושאלו מה קרה. כשסיפרה הכריעו את שלושת השודדים הנבוכים.	צברי, רחל	13665
האשה התמימה	בעל מצווה על אשתו התמימה לשמור על חפצים שונים, דברים טובים - דבש, תמרים, הכל בשביל הרמדאן. פעם כשהבעל יוצא נכנס גנב. הוא אומר שהוא רמדאן ולוקח את כל הדברים שקנה הבעל. כשהבעל חוזר הוא מגרש את אשתו. האשה הולכת לבדה, היא עושה את צרכיה ומבהילה מאוד שודדים הבורחים ומשאירים צרור עם כסף וזהב. האשה לוקחת את הצרור, חוזרת לבית ומספרת מה מצאה. אז פותח בעלה את הדלת וסולח לה.	צברי, רחל	13666
בושם	אישה שאינה יודעת מה זה בושם אך שמעה על זה, מבקשת מבעלה כי כאשר ילך אל השוק יקנה לה בושם. בעלה, שאף הוא אינו יודע מה זה בושם, מחפש בושם בכל השוק עד אשר פוגש סוחר שאומר שיש לו. כשהסוחר רואה שהאיש כלל אינו יודע מה זה בושם, הוא מחליט לצחוק על חשבונו ונותן לו תמצית פלפל. הוא אף מדריך אותו וטוען שאת הבושם שמים בפי הטבעת. בדרך חזרה לביתו מחליט האיש לנסות את הסחורה. הוא עושה כמצוות הסוחר ומתקדם מהר מאוד הביתה. הוא בטוח שאשתו עשתה זאת בכוונה, מחליט לסדר אותה ולהורות לה בדיוק כדברי הסוחר. גם האשה נופלת בפח וחושבת שלבעלה יש משהו נגדה.	צברי, רחל	13667
הבעל, השופט והמאהב	בעל קמצן שאיננו רוצה לקבל אורחים, מכריח את אשתו להתלבש כשופט ולצאת עמו לכיכר העיר, על מנת לקחת אותה לאירוח. אדם שאהב אותה בעבר הכירה והוא אשר לוקחה ועוד אדם. האדם הזה ישן בבית המאהב ושומע את הזוג מתעלס כל הלילה. חושב שהמארח מתעלס עם גבר. בבוקר הוא בורח מהמקום ומודיע לבעל שגבר זה התעלס עם גבר. הבעל לא יכול היה להעניש את אשתו.	צברי, רחל	13668
חוב של ריאל אחד	איש עני אינו יכול להחזיר את חובו: ריאל אחד. הנושה מאיים שאם עד יום מסויים לא יחזיר את החוב, הוא יהרגהו. מחליט העני כי כשיבוא הנושה יעמיד פני מת ומספר על כך לאשתו. מגיע הנושה ולא מאמין לאשה, מצווה עליה לרחוץ את הגופה ולקברה במערה. היא עושה כך ומחכה שהנושה יסתלק על מנת לקחת חזרה את בעלה. הנושה מצידו ממתין לראות מה תעשה האשה. שניהם מתחבאים משני צדי המערה וממתינים. בינתיים, במערה, ראה הבעל כיצד מביאים שודדים סכום ענק של כסף. הוא משמיע יללה, השודדים נבהלים ובורחים ומותירים אחריהם את הכסף. מתוך המערה קורא ה"מת" לאשתו ולנושה לבוא. קודם כל הוא מחזיר את חובו לנושה ואחר כך מחלק את הכסף לשלושה: שליש לו, שליש לאשתו ושליש לחברו לשעבר, הנושה.	צברי, רחל	13670
הלא יוצלח	בני העיר כועסים על האח העשיר כי אינו עוזר לאחיו העני. העשיר מתגונן וטוען כי אחיו הוא חסר תקנה (לא יוצלח) והוא לא יכול לעזור לו. הוא מבקש להוכיח להם את הדבר, ומניח בדרך בה עתיד אחיו ללכת צרור כסף. אך כשהאח צועד בדרך ומבחין באנשים הוא מבקש להוכיח להם כי הוא יכול לעבור אותה בעיניים עצומות. כך הוא מפספס את הצרור והאנשים רואים כי אין לו תקנה.	צברי, רחל	13675
המיילדת של השדים	זקנה פוגשת סמוך לנחל ציפור המעכבת אותה בדרכה. בלילה, באה הציפור ומזדהה כשד המבקש ממנה לילד את אשתו כדי שהעובר לא ימות. האשה נענית ומרחפת עם השד עד לעולם השדים ועוזרת לילד את התינוק. כדי לעטוף אותו, מביא השד את גלימת השופט מעיירתה, ולאחר הלידה, מחזיר את האישה בשלום. הזקנה מספרת את קורות הלילה לבניה, וכדי להוכיח את דבריה מציעה להם לבדוק כי גלימת השופט נעלמה. הם בודקים ומאמינים לסיפור אמם.	צברי, רחל	13676
ניצל משדה בזכות אמירת תהילים	אדם חוזר מעבודתו בואדי אפל ומופיעה לפניו שדה הנושאת על גופה שדים נוספים. אמירת פסוקי תהלים מבריחה אותה.	צברי, רחל	13679
השייח הגנב והאשה החכמה	אדם מפקיד את כספו אצל שייח כי אמרו לו שהוא ישר. כך הוא חוסך כסף. כאשר בא האיש לקחת את כספו חזרה, אומר השיח שאינו מכיר אותו ומגרשו מעל פניו. האיש מתיישב תחת חלון של בית ובוכה. בעלת הבית שואלת את האיש מדוע, וכשהוא מספר לה היא מחליטה לעזור לו. היא לובשת את מיטב בגדיה ומתבשמת. נכנסת באותו ערב אל השיח וטוענת שהיא רוצה להפקיד אצלו קופסת תכשיטים. השיח, ההולך שבי אחרי יופיה, רוצה בחסדיה ומזמינה לסעוד עמו. בעודם סועדים נכנס אותו אדם ותובע את כספו. כעת לא נותרה לשיח ברירה אלא להחזיר לו אותו. עתה מגיעה עוזרתה של האשה ואומרת שבעלה הגיע והיא ממהרת לצאת ונוטשת את השיח. השיח יוצא קרח מכאן ומכאן והאיש מודה לאישה על עזרתה.	צברי, רחל	13681
שלוש השאלות של המלך	מלך שואל את 3 פועליו חידות: 1. מהו המתוק ביותר. 2. מהו הרחוק ביותר. 3. מהו השמן ביותר. שני פועלים ענו לשאלה הראשונה סוכר, לשנייה פרה ולשלישית שמיים. שניהם הוצאו להורג. הפועל השלישי שב הביתה חרד. סיפר לבתו והבת אמרה לו שיענה לשאלה 1 החיים, ל-2 אדמה הנותנת יבול ול-3 האופק. המלך שאלו מי אמר לו חכמה כזאת והוא השיב שזו בתו. המלך ציווה להביא אותה אליו כשהיא רכובה ולא רכובה, רעבה ולא רעבה, לבושה ולא לבושה. הנערה באה כשהיא רכובה על כבש, מדדה ברגליה, אכלה טינופת של גרעינים (והיתה רעבה) ולבשה שמלה שקופה. ראה נמלך את חכמתה ויופיה והחליט לשאתה, בתנאי שלא תתערב בענייני הממלכה. אדם תבע אדם אחר למשפט על כי משאו גרם להפלה אצל אתונו והעיר מת. המלך חייב את הנתבע לשלם דמי ניזקין. הנתבע הולך למלכה ומספר לה. המלכה מציעה לנתבע להגיע סמוך לאגם אליו הולך גם המלך, לשבת סמוך אליו ולעשות עצמו דג דגים. כיוון שהמים רדודים ישאל אותו המלך מה הוא עושה שם ואז הוא ישיב שכפי שהגיוני שמשא קל עלול להפיל עיר בבטן אמו, כך הגיוני להניח שדגים מצויים במים רדודים. כששמע זאת המלך גירש את המלכה ואמר לה שהיא רשאית לקחת לבית אביה כל מה שתרצה. המלכה עורכת מסיבת פרידה, משקה את המלך יין וכשהוא נרדם היא לוקחת אותו לבית אביה. בבוקר, לאור תמהונו, היא אומרת לו כי היות והרשה לה לקחת כל מה שהיא רוצה, לקחה אותו. המלך סולח לה.	צברי, רחל	13683
השמן המבושם	מוכר בושם גונב את קופת שכנהו מוכר השמן. מוכר השמן חושד במוכר הבושם אך אינו יכול להוכיח את דבריו וכך גם לא השוטרים והשופטים. יום אחד עובר שוטר ברחוב בו משחקים הילדים ב"בושם ושמן". ילד אחד, המשחק את השופט, מבקש מהילדים להרתיח את המטבעות במים חמים. אם השמן יצוף זה סימן שמוכר הבושם גנב את המטבעות. השוטר מדווח לשופט והשופט מזמין אליו את הילד ושואלו כיצד הצליח לפתור את הבעיה. הילד ענה שאם המטבעות הן של מוכר השמן הרי שיש שמן ואם רוצים לבדוק זאת צריך להרתיח את המטבעות במים על מנת שהשמן יצוף. ואכן כך היה.	צברי, רחל	13685
אסור להסתכל בראי	יפהפיה בשם הלה (משמו של התבלין הל) התקשטה בליל שבת, כשבעלה היה בבית הכנסת, והציצה בראי. קיבלה סטירת לחי, נפלה ומתה. אסור להסתכל בראי זמן רב בעיקר כשאת לבד בבית. שד חטף את האשה ובבית נשארה רק גופתה.	צברי, רחל	19282
ארמון בשטחם של השדים	עשיר שנהג להאכיל עניים החל לבנות ארמון חדש. דרוויש מזהירו שלא יבנה כי מקום הבנייה אינו טוב. העשיר לא שם לב ובנה והמשיך להאכיל עניים. הדרוויש מופיע שוב, לוקח את העשיר לטיול על ההר ומשם הוא רואה כיצד רכושו עולה בעשן. יש מקומות השייכים לשדים ואם פולשים אליהם נענשים.	צברי, רחל	19283
אש וגיצים, סיפור שדים	לפנות בוקר הולך אדם לבדו במקום שומם ורואה לפניו מישהו נמוך שיוצאים ממנו זיקי אש. המישהו הזה שואל את האיש אם להתארך או להתקצר. תשובתו: לא חשוב, העיקר שתתנדף.	צברי, רחל	19284
הבחור שהרג את אהובתו	הורים השיאו את בתם היפהפיה למישהו אחר ולא לאהובה. ארב לה ביער והרגה בחניתו. בהלוויתה שרו על אירועי רציחתה.	צברי, רחל	19285
בת המלך שהראתה עצמה תמורת תשלום	בת מלך גבתה תשלום גבוה בעד הזכות להביט בה, וגם אז הראתה רק את ידה. 2 חברים מסדרים אותה. עושים כאילו עומדים לשחוט טלה בסכין קהה. הטלה פועה ובת המלך יוצאת כדי להראות להם כיצד יש לשחוט. היא מרשה לאחד מהם ללון בארמון ובסוף להיכנס לחדרה. למחרת מגיעה כלה מעיר אחרת. החבר השני מתחפש לאשה הרה הכורעת ללדת בדרכה של הכלה. משכנעים את הכלה לעזור ל"יולדת" מאחורי סלע והוא אונס אותה. היא צועקת "זה בן" והמלווים עונים "מזל טוב".	צברי, רחל	19286
הצלת צמחי ההל	אנשי עיר מסויימת התפרנסו מגידול הל. הגיעו שמועות שגם במקום אחר גדל הל. הינדי הגיע למקום לבדוק. קשרו את ידיו שלא יזיק לצמח. התכופף להריח, תלש את הצמח בפיו ואמר שהינדי אחד ימות (כעונש) ולא ימותו כל בני הינד בגלל חוסר פרנסה. הרגוהו.	צברי, רחל	19287
הריגת השייך	הר שהגיר הרבה מים היה של שייך שהרשה לבני המקום לרעות את עדריהם על ההר. משפחה אחרת טענה לבעלות על ההר ושכרו פרקליט מעולה לשם כך. בעל ההר חשש שיקחו ממנו את ההר וירה בו. יצא דינו למוות. בני המשפחה התובעת בעלות שיחדו את המוציא לפועל של גזר הדין שלא ימית את השייך במכה אחת אלא לאט ובעינויים. רק במכה השלישית מת השייך.	צברי, רחל	19288
חתול (סיפור שדים)	חתול נטפל למשפחה. הבעל בעט בו וגירשו אך הוא תמיד חזר. האשה חשה שזה לא חתול רגיל וניסתה לרמוז לבעלה אך הוא לא שם לב. יום אחד נעלם החתול והבעל חלה ומת.	צברי, רחל	19289
הנערה שהתאבדה	השיאו נערה צעירה לזקן. בדרכה לבית הוריה להביא מתנות פרידה למשפחתה קפצה הנערה לנהר כדי להתאבד. רועה מנסה להצילה ותופס בכיסוי הראש שלה. היא משחררת את כיסוי הראש, אומרת לו לקחת זאת וטובעת. מספידים אותה בשיר קינה.	צברי, רחל	19291
נערה שנישאה ועברה למקום רחוק	בחורה צעירה שהתחתנה עם מישהו מעיר רחוקה היתה עצובה. שיר פרידה מבית הוריה.	צברי, רחל	19292
שדים כישוף	נערה גמדה לא נישאה. תימני מראש העין, המבין בכישופים, בא לביתה, דיבר עם השדים וגירש אותם. אחר כך מצא בבית הקברות הסמוך לעיר כישוף - חתיכת עץ שכתוב עליה, השמיד אותו והנערה הבריאה. אז בא כושי מגעיל ונשא אותה לאישה.	צברי, רחל	19293
השדה אופה לחם	המספרת, ככלה צעירה, התעוררה בלילה וראתה דמות אשה אופה לחם ומאכילה שתי דמויות צעירות בעלות פני כלב. קמה בבוקר בבהלה ומאז לא נתנו לה לישון לבד ולא חלמה.	צברי, שושנה	18228
השדה העז	בעלה של המספרת נתקל בעז. התברר שזו שדה. השתינה עליו. הבטיחה לו לא לפגוע בו ובילדיו.	צברי, שושנה	18229
היודע את הכל	אישה עושה מבעלה חוזה המלך. מנבא לידת תאומים למלכה והדבר מתגשם. נגנבים שלושה ארגזים מתוך אוצרו של המלך. הוא סופר את הימים על פי כוכב הבוקר. הגנבים מתגלים לפניו. מנסים את חכמתו ושמים לתוך קופסא אחת צפור ולתוך הקופסא השניה ערבה. הוא נאנח ואומר שאילולא ג'רדה (ערבה בערבית) עספור (צפור) לא היה פה. ג'רדה הוא שם אישתו ועספור שמו הוא. בזה ניחש מה נמצא בתוך הקופסאות.	צדוק, אהרון	54
בת מלך בורחת מן הבית בגלל עלילת חכם	מלך ובנו עולים ברגל למכה והבת נשארת בבית. קצב רוצה בה אולם היא דוחה אותו והוא הולך לחכם (סאיד). החכם שולח זקנה וזו מפתה אותה לבוא אל בית החכם. החכם עצמו מנסה לפתותה, והיא בורחת. החכם והקצב כותבים למלך ומעלילים עליה עלילה. המלך שולח את בנו כדי להורגה, אולם האח עוזר לאחותו לברוח.היא מתחתנת עם מלך אחר ויולדת שני בנים. כאשר היא מבקשת לבקר אצל משפחתה, שולח בעלה את הוזיר עימה כדי להגן עליה. הוזיר גם הוא רוצה לנצלה וכשהיא מסרבת לו הוא הורג את שני בניה. היא בורחת ומגיעה לעיר בה היא פותחת בתחפושת של גבר בית קפה. אביה, החכם, בעלה והוזיר מתכנסים שם והיא מחליטה לספר להם את סיפורה. החכם והוזיר מסגירים את עצמם ובאים על עונשם, ואילו בת המלך מזהה את עצמה וחוזרת לשמחת כולם עם בעלה מלך לבית אביה.	צדוק, אהרון	55
בן הציד ובת המלך	בן צייד צד ציפור זהב והמלך לוקח את הציפור ממנו. הוזיר הרשע שולח אותו להביא את צלחת השם ואת היפהפיה מסינסין. את הבחורה משיג על ידי 2 עבודות: לרוקן את כל מעיינות הארץ ולמיין 100 שקי גרעינים. את העבודות הצליח לבצע בעזרת שד שרכש לו כידיד. היפהפיה הורגת את המלך ומתחתנת עם בן הצייד.	צדוק, אהרון	56
בת הזקן הפקחית ובנה הגנב הזריז	קבצנים מלשינים על סריס. נסיון: למכור עזה, לצלותה, לבשלה (צולה ומבשלת את אברי המין), לטוות שטיח מצמרה ולהחזירה שלמה. פוגש זקן בדרך. 7 חידות: חיטה עומדת (האם בעליה לקחו מלוה), שוורים צעירים מכוערים (לא עבדו), שוורים זקנים יפים (עבדו), משק מגודר - אין לו גדר (אנשים חלשים), משק פתוח - מגודר (אנשים חזקים), מת - האם לקח את ראשו (ילדים), לבית 3 קומות וחצי (הבת מסתכלת החוצה בעד החלון וחוצה אותו כאילו לחצי). הולך ללון במסגד. הבת שולחת אוכל - בלי חידה. מסדרת את העז. המלך מתחתן אתה בתנאי שתביא ילד בלי ידיעתו. זקנה מביאה אותו לביתה כדי ש"ינצח את בתה השובבה". המלך שוכח את אשתו. הבן הולך לעיר, גונב, שודד והמלך מפחד. הבן מרדים והורג את כל שוטריו. מרמה את בתו וזו מורידה את זקנו. המלך חסר אונים. הבחור מזהה את עצמו.	צדוק, אהרון	58
הבעל האציל	בדוי חושק באשת איש. האיש נותן אותה לבדוי. מתחברים. האיש בא אל הבדוי לביקור ובמקרה הורג את בנו. הבדוי דורש את בנו של האיש כאילו רוצה להרגו אולם מגדל אותו.	צדוק, אהרון	59
האח הצעיר שהחליף טבעתו עם בת המלך	שבעה בנים שומרים על קבר אביהם. הצעיר נרדם ובגלל פשע זה מפחד מאחיו ובורח מהם. הלילה עוצר בשבילו את מהלכו. מגיע לשלושה שודדים אתם הולך לשדוד את המלך. הוא הורג את כולם. החליף טבעתו עם בתו השביעית של המלך, והרג תולעת העומדת לטרוף את המלך וחוזר אל הקבר. בבוקר רואות בנות המלך את הטבעת. עורכים נשף ובודקים את כל הטבעות. מתגלים האחים אשר מתחתנים עם בנות המלך.	צדוק, אהרון	60
בעלת השער היפה	עבדי המלך מוצאים במי השתייה של הסוסים שער יפה. המלך מחפש את בעלת השער. היא אינה רוצה ללכת אליו אך בסוף מסכימה. אחיה הורגים אותה.	צדוק, אהרון	61
האישה הטובה המצילה את הבעלה	סוחר עשיר חשוך ילדים פונה לעזרתו של קוסם. זה מבטיח לו שייולד לו בן. אלא, כשיתבגר הבן,וירצה להתחתן, תיבחן אשתו בכך שתעלה את האבן שבחזית הבית אל גג הבית. הסוחר מתייעץ עם חברו, והלה מבטיח לו שכשילך לעולמו הוא ישמור על בנו. הוא גם מציע לו להחביא את כספו בקיר הבית ,ולגלות את מקום מחבוא האוצר רק לאשת בנו, לאחר שתעמוד בתנאי אשר קבע הקוסם. ילד נולד לסוחר. כשגדל והתבגר, התאהב בנערה יפה, ורצה לשאתה לאישה. אלא, שכשאביו שאלו, שיקר לו ואמר כי הנערה הביאה את האבן לגג הבית. האב מגלה לאשת בנו, על ערש מותו, את דבר קיום האוצר ומקומו. הנערה בזבזה את כספו של בעלה ואף בגדה בו. ידיד האב נתקל בבן שירד מנכסיו, הדריך אותו כיצד יגלה את האמת על אשתו, ויווכח שהיא רוצה להרגו כדי לרשת אותו ולהתחתן עם אהובה. הבן, בעצת הידיד הזקן, מטמין פח לאשתו ולאהובה המנסים להרוג אותו. הם מתים מתו. חברו של האב מדרבן את הבן לחפש אישה אחרת, שהפעם תעמוד באמת בתנאי של הקוסם, ותעלה את האבן שבחזית הבית אל גגו. הבן מוצא בחורה ומתחתן איתה לאחר שעמדה בתנאי. הבן נוסע הרחק מביתו לקנות סחורות. לביתו מגיעים חבריה של אשתו הראשונה, הרוצים לנקום באשתו את מות חברתם. האישה הפקחית מבחינה במזימה, ומכניסה סם שינה למשקה שלהם. לאחר שנרדמו היא משליכה אותם מחוץ לביתה, ומחתימה את אחוריהם בחותמת האומרת ,שהם עבדיו של פלוני. הגברים מתנכלים לבעל. אורבים לו בדרך בשובו עם סחורותיו,שודדים אותו ומעידים בפני השופט, שהבחור הוא עבדם שניסה לגנוב את סחורתם. השופט מאמין להם והבן נשאר חסר כל, בעוד שהשודדים הופכים לעשירים מכובדים בעיר. האישה ,לאחר שבעלה אינו שב לביתם, מתחפשת לנסיך, ויוצאת לחפשו. כשמוצאת אותו, לא מזדהה בפניו. היא נשארה בעירו, והתערתה שם בעינייני המשפט שבעיר,כשהיא, כנסיך, מייעצת לשופטים. היא מעודדת את הבחור להגיש שוב את משפטו, ומבטיחה לו,שתתמוך בו במשפט. היא גם מורה לו לדרוש, שהם יחשפו את אחוריהם בפני השופט. ואכן, כשנפתח המשפט, עומד הנסיך המדומה על כך שיביאו את ה'סוחרים המכובדים' למשפט למרות שהשופט ממאן להתאמת עמם. בהדרכתו של ה'נסיך' מתנהל המשפט החדש, ובו מסתבר, גם מאחוריהם של הסוחרים, דבר רמאותם. ה'נסיך' מבקש מהאיש כתמורה על עזרתו, לתת לו את אישתו כדי שישכב איתה. אלא, שהבחור מתחמק עד שמגלתה אשתו מתוך בגדי הנסיך והשמחה גדולה.	צדוק, אהרון	62
איך נהרג המשרת	מלך שולח משרת עם מכתב- פקודה להוצאה להורג. הוא נכנס לבית בו חוגגים המכתב הובא למקום יעודו על ידי שכן והלה נהרג. בשניה שולח אותו המלך למלך שכן והלה ממיתו.	צדוק, אהרון	63
חכמתו של סאלם אלבדיחי	יועציו ושריו של האימאם אלמהדי התקנאו בסאלם אלבדיחי, יועצו היהודי מצנעא, וביקשו להבאיש ריחו בעיני האימאם. הסתירו ביצים בכיסיהם ואמרו שיוכלו להטיל ביצים ואם חכם הוא היהודי, יעשה כמוהם. קרא היהודי "קוקוריקו" והסביר, לשמחתו של המלך, שהוא תרנגול ותרנגול אינו אינו מטיל ביצים.	צובירי, סעדה	11322
המציאה שנהפכה לפחמים	גוי בא לאבי המספר ומבקש, על סמך חלום שהיה לו על אוצר, 5 ריאלים. הוא אמנם מוצא את האוצר אך מתכוון ללכת למקום עם מישהו נוסף שיעזור לו, ובניגוד לחלום המטבעות נהפכות לפחמים.	צובירי, סעדה	11323
הגמל שומר השבועה	עובר אורח כיבד שתי נערות רועות בצימוקים. הבכורה אכלה אותם והצעירה לא. משביקש האיש לקבל את תמורתם החזירה לו הצעירה את הצימוקים ואילו הבכורה נאלצה להכנע לו. כשהרגישה שהיא בהריון החלה לחפש את הבדווי, כשהיא מחזיקה בשפופרת הכחל שלו, עד שנודע לה שמו משיחה בין בדווים. כתבה מכתב חידה, קשרה אותו לזנבו של גמל, השביעה אותו שלא יזוז ממקום רבצו עד שיימסר המכתב, וכך היה. המכתב הגיע לידיו של בן השייך בעל הצימוקים והוא נשא את הנערה לאשה.	צובירי, סעדה	14647
נבעה אחות השבעה	בחיפושיו אחר אחיותיו, שנחטפו בטרם נולד, גורם בחור לפקיה לשכוח לקרוא לתפילה וכך מתאספים במסגד כל האנשים - המקדימים והמאחרים. ביניהם מגלה הבחור שני אחים שהיו גיסיו. הוא מתארח בביתם וערך היכרות עם אחיותיו. ביום השוק הוא הודיע כי יצליח לראות את נבעה היפה בלי לשלם כסף (התגנב לאוהלה מחופש לאשה ונשק לה), ואף יחטוף אותה למרות השמירה של שבעת אחיה. הוא התגנב לארמון וחילק בשר לכלבים שלא ינבחו, חטף אותה וברח. בדרך מצליח לקלוע בדיוק למצקת קטנה שבידי רועה, בקרנו של שור ובקרן איל. מבקש מן הבעלים שיראה לרודפים אחריו את הדרך רק אם ידעו לעשות כמוהו ואם לא - שיהרוג את הרודף. בדרך זו נהרגים 3 משבעת האחים והם מחליטים להפסיק את המרדף. הבחור מגיע לבית אמו ונושא את נבעה לאשה.	צובירי, סעדה	14648
הקנה הפלאי של אבו נואס	אבו נואס מציג בפני אורחיו את יכולתו הפלאית של החלאלה (קנה חלול) שלו: הוא מציב את הקנה כשראשו בתקרת הבית וכשהוא מבקש ממנו דבש, דבש ניגר ממנו לצלחת שבאמצע השולחן. כך היה גם כשביקש שמן. למעשה אשתו עמדה על הגג והזרימה לקנה את מה שביקש. אבו נואס מכר את הקנה בכסף רב אך ה"פלא" לא חזר על עצמו. אבו נואס טוען בפני השופט כי האשם אינו בו אלא במזלו הרע של הקונה. הוא יוצא זכאי בדין.	צובירי, סעדה	14650
בוקר טוב כלב	ערבי מברך יהודי כל בוקר במילים "בוקר טוב כלב". היהודי רואה שהערבי ניגש לרגלי ההר וצועק: בנות השמים העלוני אליכן (כלומר להשיג את בנות השמים שהדת המוסלמית מבטיחה למאמיניה). היהודי המסתתר על ההר עונה למוסלמי שבנות השמים מוכנות להעלותו בתנאי שיחלק את רכושו לשלושה חלקים: למלך, ליתומים וליהודי. אחרי שהערבי מילא את הדרישה, גורם היהודי שהערבי יתלה עצמו בחבל כדי שישמשכוהו כך לבנות השמים. היהודי מנתק את החבל והערבי נופל מראש ההר.	צוברי, מנשה	9874
מכין הטבק שהציל את אחיו היהודים	יהודי בקיא בהכנת טבק ריחני הגיע בזמן המלחמה בין הטורקים והתימנים לשיירתו של שייך עשיר. היהודי שיכנע את השייך, שאהב מאוד את הטבק הריחני, שיתנו לו ולעוזריו במקצועו מקלט ומזון בטירתו תמורת הכנת הטבק. עם הסכמת השייך לעיסקה הכניס היהודי לטירה קרוב למאה יהודים, בטענה שהם עוזריו, ובכך הציל את חייהם.	צוריאל, עזרא	8571
פגיעתה של עין רעה	לשייך מוסלמי היתה עין רעה אשר הזיקה מאוד לסביבתה. כדי להגן נגדה הזליפו מים בכניסתו והכינו מאבנים ומבד שני שוורים. ביקשו ממנו שיכין להם מהשוורים האלה סעודה. השייך עלה על ראש ההר, נאנח ואמר: שני שוורים, חלב וחמאה. עם תום דבריו נפלו שיניו ופחד התושבים מעינו הרעה סר.	צעיפה, שלום	9881
הציפור שהעידה על הרוצח	ערבי הורג את שותפו היהודי בדרכם במדבר מבלי שיש עדים למעשה. היהודי הגוסס מעיד ציפור שעפה מעליהם כעד. הרוצח עולה מדרגה לדרגה עד שנעשה לווזיר המלך. הציפור מופיעה על שולחן המלך והווזיר צוחק. המלך מצווה על הווזיר לספר מדוע צחק. הוא נידון למוות ורכושו הועבר לאלמנת הנרצח.	צעיפה, שלום	9882
רומאייל הרמאי	א. רומאייל הרמאי, מוכר את ביתו פרט ליתד הנשאר רכושו. הוא מפריע לדיירים החדשים כשהוא נכנס בכל עת לבדוק את רכושו. לבסוף הוא קושר ליתד כלב צעיר המעצבן ביללותיו את כל הסביבה. הקונה עוזב את הבית ורומאייל חוזר אליו. ב. רומאייל מוכר עור של כבש חמש פעמים. כשהקונים באים לקחת את הסחורה הוא משליך את העור מגג ביתו ואומר לקונים שכל מי שידו משגת, יהיה בעל העור.ג. כדי להפטר מחובותיו, מעמיד רומאייל פני מת. בדרך לבית הקברות התלוננו האנשים על החובות שלא שילם בעודנו בחיים. רומאייל דיבר אליהם כאילו היה בדרך לעולם הבא וכולם ברחו מפניו.	צעיפה, שלום	9883
אם חורגת ואם אמיתית	גבר נושא אשה שניה, כי מאשתו הראשונה יש לו רק בת אחת. אשתו השניה, היולדת לו בן ובת, מקנאה באשה הראשונה ורוצה להפטר ממנה. היא מפתה את הבת הראשונה ומשפיעה עליה כי תהרוג את אמה (על ידי הכנסת 7 סיכות בראשה והוצאתן בבת אחת). האם החורגת שולחת את בתה החורגת למרעה וכאוכל נותנת לה שאריות של קמח. הבת בוכה על קבר אמה , נשמע קול האם האומר לה כי אמנם בגדה בה, אך היא בכל זאת תעזור לה. עליה לתת את שאריות הקמח לפרה, לנענע בקרנה והיא כבר תוציא ממנה אוכל. כך היא עושה. היא גדלה ונעשית יפה מיום ליום. אמה החורגת תמהה כיצד יתכן הדבר ושולחת את ילדיה שלה לבלוש אחריה. הבן נשבע לאחותו החורגת שלא יספר את מראה עיניו ואכן הוא מקיים. האחות לעומת זאת נשבעת, אך מספרת. האם החורגת מעמידה פני חולה ושוחטת את הפרה. הילדה שוב בוכה על קבר אמה והאם אומרת לה לאסוף את עצמות הבהמות וביום חתונתה להחביא אותן מתחת לשמלתה. כשתבוא לבית בעלה היא תאמר שהיא רוצה לרקוד. היא תקפוץ והעצמות תהפוכנה לכסף ולזהב. כך היה. האם החורגת מקנאה, רוצה לעשות אותו הדבר עם בתה אך העצמות הופכות לאבנים וחיידקים.	קביסי, יונה	13942
שבע אחיות	אם חורגת מגרשת את בנותיו של האב מאם קודמת שמתה. האב מכין לבנות צידה, מוביל אותן לגבעה ביער, אומר להן לחכות לו ולא שב. הילדות מחכות לו ובחצות הן רוצות להתחמם, שולחות את האחות הבכורה לחפש. היא מוצאת בית ובו זקנה, מחליטה לגשת אליה. הזקנה מכניסה אותה הביתה ונותנת לה לאכול. אחר כך היא דורשת ממנה שתחזיר לה את האוכל. כיוון שהילדה אינה יכולה היא הורגת אותה. כך קורה גם לשש אחיותיה. האחות הצעירה מבינה מה קרה לאחיותיה והיא נזהרת לאכול רק מעט ולאחר מכן מחזירה לזקנה את היתר. המכשפה אוהבת אותה ומגדלת אותה אך הילדה מחליטה להתנקם בה. היא מחכה להזדמנות ומכניסה אותה לתנור הבוער. לאחר מכן היא מוצאת כסף וזהב וגם עורות מגופותיהן של אחיותיה. היא מתחפשת לנער, נודדת מעט והולכת אל זקנה אחרת המגדלת אותה כנער. פעם יוצאת הנערה לרחוץ בנהר. בן מלך עובר במקום ורואה את השערות הארוכות שהשאירה אחריה. הוא רוצה לדעת של מי השערות. הוא קורה לזקנה ופוקד עליה לגלות תוך שלושה ימים מי הנערה אשר לה שער כזה. הזקנה מתחפשת ולא מוצאת תשובה ולכן היא מבקשת ארכה. היא מתחילה לחשוד בנער שהוא נערה וכשהיא מגלה זאת היא מודיעה לבן המלך כי מצאה את זו שהוא מחפש. בן המלך שולח חיילים לקחת אותה, הם מתחתנים וחיים באושר.	קביסי, יונה	13943
בשעווה תלויים חיי אדם	יהודים הורגים ערבי במעשי קבלה מעשית: מדליקים שעווה וכאשר זו נכבית מת הערבי.	קטעי, ראובן	2211
נשרים התנפלו על חיילים פורעים	כאשר שמעו היהודים כי באים חיילים לרובע שלהם כדי לפרוע בהם, שחטו פרה ובבשרה סתמו את סדקי הבתים. כאשר באים החיילים מתנפלים על הבשר ועל החיילים נשרים שחורים ומגרשים אותם.	קטעי, ראובן	2212
איך הגיעו היהודים למדינת תימן ומה קרה להם	כמה ממשפחות האצילים בממלכת יהודה, שראו שחורבן הבית על-ידי נבוכדנצר קרב, עזבו את הארץ לפני האסון והגיעו לתימן. שם כרתו ברית עם מלך המדינה וקנו חלקה בשם ברהאש על ראש גבעה בקרבת העיר צנעא. המוסלמים שכבשו את הארץ מהשליטים הקודמים המשיכו ביחסם הטוב כלפי היהודים. שר מוסלמי נענש על-ידי ה' כשנפל בניסיונו להעלות על חומת הרובע היהודי. אימאם אחד הכיח את היהודים לאכול קטניות וכאשר, כתוצאה מכך, שכלם נחלש, העביר אותם מהגבעה בה ישבו לאמצע העיר, למקום הנקרא בפי הערבים אל-אקדר. הערבים הכריחו אותם להיות צורפים ולהכין עבורם עבודות משזר ורקמה לתכשיטיהם. הם חשבו לשווא שהעבודות הללו תסרנה את ידי היהודים ממנהגיהם. אחר כך העבירו הערבים את היהודים ואדי הסעידה אשר באמצע העיר צנעא. כאשר אימאם אחד חשב שבתו התאהבה במנהיגם ר' יחיא, הוגלו היהודים לגבול מדב תעיז, למקום הנקרא מעוזה. בתום בצורת של שבע שנים הורשו היהודים להתפזר בכל ארץ תימן, היות וסבו של האימאם השולט קשר את הבצורת עם היחס הרע שגילו כלפיי היהודים. עם קום המדינה עלו התימנים לישראל.	קירואני, יוסף חיים	3810
הבחינה הגורלית	1. למלך שני בנים שאמהותיהן מבית המלוכה, והצעיר שהוא בן שפחה. הצעיר, שהוא החכם ביניהם, מצליח, יחידי, להגיע לחפץ על מדף גבוה מבלי להשתמש בסולם. 2. למבחו נוסף יוצאים הבנים לעולם. שלושתם פוגשים, בזה אחר זה, בזקנה שבתה מפתה אותם להיכנס לביתן. הזקנה שולחת את שני הבחורים למבוך סמטאות ולוקחת את רכושם. כאשר הם אינם חוזרים מסרב הצעיר ללכת לבית מרחץ בו הזקנה מתכננת להורגו. לעומת זאת הוא דוחף אותה בתוך הבור המכוסה בשטיח בתוכו היא חשבה שהוא יפול בזמן שהשתטח על השטיח לתפילה. הצעיר מתחתן עם בת הזקנה. בדרכם לארצו מגלה הבת לצעיר את כוונת אחיו להורגו. הצעיר מצליח לברוח. כשהאחים חוזרים בלי הצעיר מגלה כלתו לפני האבירים את מזימת האחים. הצעיר חוזר והאחים נענשים.	קפח, יחיא	5540
רמאות הנשים רמאות ללא סבל אך רמאות הגברים מביאה סבל ועצב	בן האימא פוגש אישה זקנה ששולחת את נכדתה לפתותו ולרמותו באומרה לו כי היא בת הקצב (נערה משותקת). בן האימאם פונה מיד לקצב ודורש את בתו לאשה. מתאכזב מאוד כשרואה כי רומה ומבטל את הנישואין. לבסוף מוצא את הנערה ומתחתן עמה.	קפח, יחיא	5647
צוואת האב	חומיד אבן מסעוד מנזור חכם גדול. יש לו שלוש בנות ובן. עובר ליד חרש שאינו מצליח לחבר 2 ברזלים. על שאלתו עונה חומיד שאינו יודע עצה. החרש שולח את שולייתו להקשיב לדברי חומיד. זה אומר שצריך להוסיף חומר פלוני. הדבר מסתדר. חומיד פוגש אחר שמחרשתו אינה עובדת. חומיד שוב אינו נותן לו עצה אלא מדבר אל עצמו והאיכר מקשיב בסתר ושומע "שיקח מוט". העניין מסתדר. פוגש בסנדלר שכל חוט נקרע לו. באותה הצורה אומר חומיד "למרוח בשמן". ועוד נותן עצות לכמה אנשים בצורה הזאת. בתו הבכורה התחתנה וקנתה תרנגולות. שאלה עצה: "האם ארוויח?". חומיד מתחמק מתשובה. כאשר יצא אמר לה כי לא עשתה טוב. שמעה הבת, מכרה את התרנגולות וקנתה עז. שוב שאלה את אביה. ובאותה הצורה אמר לה כח לא עשתה טוב. מכרה את העז וקנתה פרה. שוב לא היה מרוצה מקנייתה. קנתה 7 גדיים. הפעם היה מרוצה. בנו התחתן. חומיד הולך למות והוא מצווה על בנו לחתן את אחיותיו רק עם אנשים בעלי מצפון, לא לעבוד במשרה גבוהה ולא לגלות את סודותיו לאישתו. מת האב והבן שכח את הצוואה. חיתן את אחיותיו עם אלה שבאו ראשונים. הוצאה לו מישרה גבוהה והוא קיבל אותה. המשרה הציקה לו כי חשב עליה ביום ובלילה. נזכר בצוואת אביו. הלך לגנוב יענה מחצר המלך. שחט תייש והביא את בשרו הנקי לאשתו. על שאלותיה הרבות "מניין ובשביל מה פתאום הבשר הרב" הסביר לה, לאחר שהבטיחה לשתוק, שזו יענה גנובה. כל החצר מחפשת את היענה. המלך כועס ועד מהרה נודע מפי אשת בנו של חומיד מי שחט את היענה. המלך קורא לו ודורש ממנו או להחזיר את היענה או לגלח את הזקן, או להביא 100 נאקות וגמל אחד. ואם לא יבחר באחת משלוש הברירות, יומת. ניתנו לבנו של חומיד 3 ימי ארכה. הלך לגיסיו לבקש עזרה. הגיס הראשון מציע לו לגלח את זקנו, והוא, הגיס, יארח אותו אצלו עד אשר יצמח הזקן מחדש ואשתו לא תדע. יותר הוא לא מוכן לעשות. הגיס השני היה עני מאוד וקיבל אותו יפה. אמר לו שלא ידאג. קרא לחבריו בני שבטים, ואלה נתנו לו את הנאקות והגמל. הגמלים הובאו אל המלך ובן חומיד הביא גם את היענה. הכל מתברר: למעשה ניסה את אישתו ואת גיסיו. המלך מעמיס את הגמלים בתבואה. את התבואה נותן בן חומיד לגיסו העני וזה לבעלי הגמלים ביחד עם הגמלים.	קפח, סעדיה	1508
שכר הרחה	עשיר דורש תשלום עבור הרחת תבשיל. במשפט עליו להסתפק בצלצול מטבע.	קפיע, סעיד	178
בדרה היפה שמעבר לשבעת הימים	ציפור שובה את ליבו של צעיר היוצא לחפשה. שני אחיו הגדולים הנלווים אליו נתקלים במכשולים (חום, זרם), ושבים. הצעיר פוגש בזקן שיועץ לו לחטוף גור של דרקונית ולהשיבו לה משתבטיח להראות לו את משכן הציפור. הגדול מבין שלושת האחים להם קראה הדרקונית יודע את מקום משכנה של הציפור ונושא את העלם על כתפיו. שואלו מה מידת הארץ והצעיר משוב: א. כיכר לחם. ב. ביצה. ג. ראש סיכה. בהגיעם לגן הציפור מזהירו האח לבל יקח את כלובה. הצעיר אינו נשמע והציפור נלקחת ממנו. כדי לקבלה עליו להביא סוסה לבנה ללא ריתמה. כשאינו מציית עליו להביא שושנה אדומה ללא גבעול. משעבר על גזירה זו עליו להביא את הנסיכה בדרה.בחיפושיו מצטרפים אליו חמישה אנשים: מאזין, בולע כיכרות לחם, הופך מים לקרח, מושך אריג מפיו, מפריד גרעינים, שואב מים. כשהגיעו לעירה של הנסיכה עליו לענות על שלוש דרישות שמקיימן בעזרת חבריו: 1. לרוקן מי בריכה. 2. להפריד גרעינים. 3. לרבד רחוב בשטיחים. המאזין מספר לו כי יועצים להמיתו בכוויה, הוא לוקח עמו את הופך המים לקרח והמזימה מופרת. בדרה נישאת לצעיר. בשובו הביתה מקבל את השושנה, הסוסה ולבסוף את הציפור.	רומיה	10718
הזם העדים בחכמתו	ערבי טוען שהפרד של היהודי - שלו הוא. בפני השופט מכסים את ראש הפרד בשמיכה ושואלים: באיזו עין יש לפרד תבלול. התשובה: בימנית. אך לפרד אין כל מום. הפרד מוחזר ליהודי.	רצהבי, יהודה פרופ'	628
חכמת היהודי (מעשה בשלושה גנבים)	יהודי, נוצרי, ומוסלמי מתערבים מי יגנוב ביתר זריזות. הנוצרי מתחנף לסוחר באומרו כי הוא רופא טוב ובינתיים גונב המוסלמי סחורה. המוסלמי מחליף את הביצים בסל בבצלים. היהודי נכנס לבית האוצר של עשיר עירוני רושם את הנצא באחד הארגזים מניח את הרשימה בארגז וטוען לפני בית המשפט שהפקיד את הארגז בידי העשיר לשמירה. הרשימה "מוכיחה" שדבריו אמת הם.	רצהבי, יהודה פרופ'	629
שליחיו של מלאך המוות	מלאך המוות מופיע בחלומו של ערבי צעיר כדי לקחת את נשמתו. זה מבקש שהות שיוכל לדאוג לילדיו. ועוד הוא מבקש שישלחו לו שליחים אשר יודיעו לו למפרע מתי מלאך המוות מתכוון לבוא אליו. בקשתו נתקבלה. הערבי מזדקן ואף רואה את ניניו. בא מלאך המוות. "היכן השליחים?", מתרעם הערבי. "שלחתי 7: 1) עיניך כהו; 2) האזניים נאטמו; 3) השיניים נשרו; 4) השערות הלבינו; 5) הקומה התכופפה; 6) הרגליים נחלשו; 7) התיאבון לאוכל פג.	רצהבי, יהודה פרופ'	970
גירוש שדים	שכנה ישבה עד מאוחר אצל המספרת ובעלה ואחר כך חזרה לביתה. כעבור כמה דקות בא בעלה של השכנה וסיפר שאשתו מוטלת כמו בול עץ, אינה זזה ואינה מדברת. השכנים באו לעזור, הבינו ששדה נכנסה לתוכה. לקחו שברייה ואיימו להרוג את השדה אם לא תצא. לאחר משא ומתן ארוך הציבו ליד האשה כוס מים. רגלה הזדעזעה, אות לכך שהשדה יצאה והאשה קמה בריאה. התברר שבאותו לילה לא רצתה לישון עם בעלה ואמרה לדמות אשה שראתה שתלך במקומה. כך נכנסה בה השדה.	רצון, נדרה (אורה)	15977
הערבי שדרך על שד והרגו	ערבי רדף אחרי שורו בשדה, לא הבחין בתינוק של השדים, דרך עליו והרגו. שכב חודש כמו בול עץ ואחר כך נלקח לבית המשפט של השדים. שם טען שלא ראה את השד הקטן. סלחו לו והוא חזר בריא לביתו. אשתו נכנסה להריון, השדים לקחוה לנחל, האכילוה מטעמים וכך שלטו בה. בתה נולדה יפהפיה עם עיניים פוזלות. השדים המשיכו לשלוט באשה ובבתה עד ששתיהן נעלמו. הבעל חלה ומת גם הוא. אם הבעל לא היה נלחם בהתחלה השדים היו לוקחים אותו והאשה ובתה היו ניצלות.	רצון, נדרה (אורה)	15978
איך נהפך להב פלדה לעץ	מלך ושרו בהיותם מחופשים מתארחים אצל עני המסתפק המועט ותמיד שמח בחלקו. למחרת אוסר המלך שאיבת מים (פרנסתו של העני). העני הולך לחטוב עצים והמלך אוסר גם את זה. הוא מתגייס למשטרה, נעשה תליין ומקבל את חרבו של המלך. אבל אין לו כסף (מקבל משכורת רק בסוף החודש) ומוכר את להב החרב ומכניס לתוך הנרתיק קרש. כאשר עליו לכרות ראשו של פושע (מבוים) מבקש על ידי משפט אלוהים כי חרבו תיהפך לעץ. נעשה שר המלך אבל לאחר זמן קצר מעדיף לחזור לאוהלו העלוב ולחיות בשמחה במקום בעושר הכרוך בדאגות	שאלתיאל, ישעיהו	643
החבר הנאמן	אנגלי מתארח אצל צרפתי שמקבל אותו יפה. האנגלי מתאהב בארוסתו של הצרפתי, שנותן לו אותה אך מרוב צער מזניח את עסקיו. הצרפתי מתרושש ובא לאנגלי לבקש עזרה. האנגלי מגרש אותו מביתו. הצרפתי פוגש 2 אנשים השוכחים מזוודה ובה אוצר גדול. בא אליו מהנדס, בונה לו ארמון גדול מול ארמונו של האנגלי. הצרפתי לוקח אישה זקנה לנהל את ביתו ומוצאת לו אישה לנישואין. לחתונה הוא לא רוצה להזמין את האנגלי אך האנגלי בא בכל זאת. הצרפתי סוטר לו על לחיו ומספר את מעשה נבלתו. האנגלי מספר שהוא זה ששלח את האנשים עם המזוודה ואת המהנדס. האישה הזקנה היא אימו והצעירה היא אחותו.	שאלתיאל, ישעיהו	649
מה לעשות קודם	אשה לא פתחה תכף את הדלת לבעלה כי היו לה לעשות כל מיני דברים חשובים וביניהם את צרכיה. הרב מחליט כי הצדק איתה כי הצרכים קודמים.	שאלתיאל, ישעיהו	752
עסוק כמו הבדווית עם נאדותיה	ערבי רוצה בבדווית המוכרת חמאה בשוק. טועם משלושה נאדות ונותן לה להחזיק אותם בשתי ידיה ובפה כדי שיוכל לעשות בה את רצונו ללא התנגדותה.	שאלתיאל, ישעיהו	753
מזלן של שלוש אחיות	שלוש אחיות עניות טוות משי. במקום אוכל קונה הצעירה את מזלן ממגיד עתידות. הגדולה תחיה על הגגות, השניה - על ההרים, והצעירה - בבית הקברות. הגדולה מטפסת על הגגות, רואה מסעדה עם שולחן ערוך ואין על ידו איש. היא לוקחת אוכל הביתה . כאשר באים האורחים למסעדה וחסרה מנה חושב בעל הבית שהיתה טעות. הדבר חוזר ונשנה. הוא אורב לנערה ובפעם השלישית הוא תופס אותה ומתחתן איתה. האחות השניה הולכת אל ההרים ומגיעה למערה, שבה ארמון ובתוכו איש מת. על הבחורה לשמור עליו 3 חודשים, 3 שבועות ו3 שעות. ואזי האיש יתעורר ויתחתן איתה. הנערה שומרת חודשיים, ולוקחת עוזרת. היא נרדמה ובשעה שהיא ישנה מתעורר האיש, רואה לפניו את העוזרת ומתחתן איתה. כאשר הוא נוסע היא מבקשת לקנות בשבילה את "אבן הסבלנות" וסכין. אם ישכח זאת הרי אניתו לא תסע. הוא שוכח והאניה לא זזה. נזכר במתנה, מחפש אך אין רוצים למכור לו. בסוף משיג את האבן תמורת הבטחתו לשמור על הנערה שלא תהרוג את עצמה. הנערה מספרת את צרותיה לאבן וזו מתפוצצת והנערה רוצה לאבד עצמה לדעת באמצעות סכין. הוא מונע בעדה והם מתחתנים. האחות השלישית יוצאת לבית הקברות, שם היא רואה שקוברים בן מלך. בלילה היא רואה שפחה כושית הפותחת את הקבר , מחייה את המת בעזרת טיפות קסם ושוכבת איתו. בעזרת טיפות היא מרדימה אותו שוב. בלילה לאחר מכן גונבת הנערה את הטיפות, מחיה את הבחור, שוכבת איתו והולכת למלך ולמלכה כדי לספר להם מה קרה. מביאים את בן המלך, מחתנים אותו עם הנערה והורגים את הכושית.	שאלתיאל, ישעיהו	755
הקמע והחתול	איש סובל מעכברים בביתו ודורש מרב קמיע. זה נותן לו ומיעץ לו לקנות חתול.	שאלתיאל, ישעיהו	1170
ירושת הכלב	איכר נותן לכלבו חלק מעדרו כמתנה עבור עבודתו הנאמנה. העדר מתרבה. כעבור שנים מת הכלב. האיכר אינו יודע מה לעשות עם העדר. הולך לקאדי לבקש עצה. הקאדי רוצה בעדר. כועס האיכר: "מה פתאום?", האם הקאדי הוא יורש הכלב, האם הם קרובי משפחה.	שאלתיאל, ישעיהו	1191
האח והאחות	לאב עשיר בן ובת. האב מת. היה נוהג שהעניים, האלמנות והיתומים, עוברים ליד ארמון הסולטאן ומקבלים אוכל. הבן והבת היו עוברים יום-יום, אך לא רצו לקבל אוכל כי ידעו שהאוכל הוא לעניים. יום אחד קרא להם המלך ושאלם מדוע אין הם מקבלים אוכל. סיפרו לו את קורות חייהם. המלך ביקשם לגור בארמון. הם סירבו. נדדו והגיעו לבאר שהשותה ממנה הפוך לנשר. היא נזהרה ורק התרחצה, אך אחיה לא נזהר, שתה והפך לנשר. האחות ראתה את אחיה הנשר והחליטה ללכת לארמון המלך. המלך שאלה לסיבת העצב והיא סיפרה לו. יום אחד ירה הסולטאן בנשר, הנוצות התפזרו והבחור עמד במרכז. האחות שמחה. לאחר מכן החליטה לעזוב את הארמון עם אחיה. המלך רצה לשאתה לאישה. היא הסכימה, הם התחתנו והאח נתמנה ליועץ ראשי.	שאער, אילנה	4698
הזקנה שהצילה את השולטן	בתימן חי זוג זקן ועני ללא ילדים. יום-יום הזקנה היתה הולכת לחצר הסולטאן לבקש אוכל. יום אחד הלכה לבקש אוכל אך משנכנסה למטבח שברה את הצלחת וגירשו אותה. הגיעה לבית רופא. ביקשה ממנו אוכל תמורת עבודה. בינתיים נכנס אורח ושוחח עם הרופא בלחש. האישה הייתה סקרנית וניגשה לדלת ושמעה את השיחה. הם התכוננו לרצוח את הסולטאן. הרופא נתן רעל לאורח כדי לשים בארוחת הבוקר של הסולטאן. האישה מזגה מהרעל לצלחת הרופא. הרופא אכל ומת. האורח לקח את הבקבוק והזקנה רצה לארמון הסולטאן, ביקשה להיכנס ולמסור הודעה חשובה: "אל תאכל מהארוחה שתוגש לך, כי רעל באוכל". האוכל הוגש לסולטאן שביקש מהמגיש לאכול בעצמו. המגיש גמגם ואמר כי אינו רעב, אך ללא ברירה אכל, נפל ומת. הזקנה סיפרה את כל הסיפור לסולטאן. ניגשו לבית הרופא וראו שגם הוא מת. הזוג הזקן קיבל בית וחי בעושר.	שאער, אילנה	4699
מי נעורים	המלך הזקן רוצה מים שיעשו אותו צעיר. יוצא ערבי ולא מצליח. יוצא ילד יהודי ומוצא מי זקונים וגם מי נעורים. בדרך הביתה פוגש את הערבי. זה גונב לו את המים אבל הם מי הזקונים. בא עם מי הנעורים. הערבי נענש (מזדקן מן המים).	שבילי, יפת יהודה	65
מקל משה רבנו ונעלי מוחמד	ויכוח בין יהודי ומוסלמי. יהודים חכמים כי לא הכירו במקל פשוט "מקל משה רבנו". המוסלמים טיפשים כי הכירו בנעלים פשוטות "נעלי מוחמד".	שבילי, יפת יהודה	66
מעשה בעני שהערים על עשיר	יהודי עני מוציא במרמה 100 לירות ממוסלמי עשיר. הולכים למשפט. בדרך היהודי מקבל בערמה ממנו את בגדיו ואת סוסו ונכנס כעשיר לשופט. זוכה במשפט ומשליך את המוסלמי לבית משוגעים (כי הלה טוען שהכל שלו).	שבילי, יפת יהודה	67
עולם הפוך	לערבי עני אין מזל. כל מה שהוא מבקש מאלוהים - הכל מגיע אליו הפוך. בסוף הוא מקלל אישה חולה (כדי שיהיה ההפך) וזו באמת מבריאה.	שבילי, יפת יהודה	68
ויכוח בין החכם והכומר	יהודים צריכים להתווכח. הנוצרים טוענים שהתורה ניתנה להם רק היהודים גנבו אותה. היהודי הפשוט השיכור המחזיק את נעליו בידיו טוען כי הכמרים גנבו את נעליו של משה בזמן שהיה בסיני ובזה משתיק אותם כי הם טוענים שלא היו אז בכלל.	שבילי, יפת יהודה	69
כסא שלמה המלך	1. מסגרת: שר יהודי בשם משה בדיחי ושר מוסלמי בשם אל עובד. על משה לעשות כסא לשלמה המלך ועל עובד לצבוע אותו. עלילת קללת מוחמד מפילה את משה. רוצים לזרוק אותו לים, יהודי בסתר מצילו. 2. למלך אבדה בים טבעת. משה מוצא אותה בדג. הוא מחזיר אותה ועושה כאילו עלה מלויתן. עשה לו כסא ועל עובד לצבוע אותו. משליכים את עובד לים.	שבילי, יפת יהודה	70
המלך שרצה להתחתן עם בתו	האב רוצה להתחתן עם בתו (כי טבעת אשתו המנוחה מתאימה רק לה). היא בורחת ומתחתנת עם נסיך. האב מוצא אותה והורג את בנה. הבעל מגרש אותה בטענה שהיא הרוצחת. מלאך מחייה את הילד, מוציא אותו מן הבור. הוא בונה ארמון. במשך הזמן בעלה בא אליה במקרה והכל מתגלה. מענישים את אביה.	שבילי, יפת יהודה	74
המזל הנכון - אישה עוזרת לבעל	הורים מנסים את כלת בנם, האם תעזור לו בחיים. 2 לא עוזרות. הבן יוצא לחפש את הנכונה. בדרך נותן חידות: לשחות בלי מים (ללעוס דבר מה), לרכוב בלי סוס (נעלים), אם המת מת או לאו (אם יש לו ילדים), האם השדה קצור (אם יש חובת לבעליו), מה הבית הגדול בעיר (בית האלוהים). 7 בנות לזקן ששאלו את החידות. הצעירה פותרת אותן. שולחת לו אוכל- ירח מלא (לחם שלם), ים מלא (צלחת מרק), 7 כוכבים (בשר במרק). הוא פותר, מתחתנים והיא הנכונה.	שבילי, יפת יהודה	75
העני שהאמין והחולה שלא האמין באלוהים	חולה ועני מבקשים ממשה לבקש מאלוהים תרופה ומתנת חג. החולה לא האמין שאלוהים יכול להעביר את העולם דרך אוזן הגמל ומת. העני מאמין מקבל עז- שידה הפודה את עצמה בכסף רב (העני רצה לשחוט אותה).	שבילי, יפת יהודה	76
האמונה החזקה של הרב והחלשה של החאג'ים	המלך מנסה רב יהודי באוכל לא כשר ופתויי בחורה יפה. הוא עומד בניסיון (פוצע את עצמו כדי לא לגעת בבתולה). לאחר מכן מנסה המלך את החאג'ים. הם נכשלים (שותים עראק ומשתכרים. חושבים כי פרידה היא בחורה).	שבילי, יפת יהודה	77
שנאת חינם	על שאלת מלך, עונה רב שממלכת ישראל חרבה בגלל שנאת חינם. המלך אינו מאמין וכולא את הרב. פעם יצא המלך לרחוץ בים וגל טלטלו לחוף רחוק וזר. יהודי עני מלביש ומאכיל את הזר הערום והרעב ומוביל אותו, לפי בקשתו אל ארמון המלך. שם מזהה המלך את עצמו ורוצה לגמול לו בכסף רב. בקשתו היחידה של היהודי: לצוות על סגירת חנות הירקות של מתחרהו בכפר. המלך מכיר בצדקת דברי הרב ומשחרר אותו.	שבילי, יפת יהודה	78
ויכוח בין חאג' וחכם	מלך ערבי חיבב מאד את החכם היהודי, והושיבו לידו. בא חאג', וביקר את המלך על שאינו מרחיק את היהודי לפחות ארבעים מטר ממנו. המלך הסתייג ולא רצה לפגוע בכבוד החכם היהודי. החאג' טען כי היהודי איננו חכם כל כך ויוכל לנצחו בוויכוח דתי. המלך מסכים בתנאי שהויכוח לא יתדרדר לריב. החאג' פותח וטוען כי האל אוהב את המוסלמים יותר מן היהודים, וההוכחה היא בשמם, מוסלם פירושו 'שלם'. היהודי משיב כי בשם מוסלם יש פעמיים האות מ', בהתחלה ובסוף, ופירושה היא ממזר. החאג' כועס אך מתאפק וטענתו השניה היא שהמוסלמים רבים בעולם, בעוד היהודים מעטים. על כך עונה הרב כי המוסלמים הם בני כל העמים, מאבות שונים, ואילו היהודים הם בני גזע אחד. החאג' בורח מן העיר.	שבילי, יפת יהודה	79
כבר ידענו ואמרו לנו	מלך שאוהב לשמוע דברי שבח על עצמו, נוהג לתת מתנות למשבחיו, בהתאם לגודל השבח. אישה עניה ורעבה שולחת את בנה לשבח את המלך. הבן מסתייג תחילה אך בשל רעבו, הולך למלך. עומד בטור המשבחים, וכשמגיע איננו יודע מה לאמר, על כן אומר: 'אדוני המלך, כבר ידענו ואמרו לנו'. המל צוחק ונולן לו לירה. לימים, נרקמת מזימה בין שרי המלך המבקשים להרגו. הם פונים למקיז הדם של המלך, לשים שם בדמו. בדיוק כשהמקיז עומד לבצע זאת, נזכר המלך במשפטו של הילד, צוחק וחוזר על דבריו. מקיז הדם נבהל וחושף את עניין המזימה. שלושת הקושרים מוצאים להורג, והילד מונה לשר.	שבילי, יפת יהודה	80
אבונואס	1. אבונואס מרמה את דודיו. מוכר להם: מקל 'עושה מרק', חתול 'מחיה מתים', שדה 'מצמיח חמורים וגמלים', חמור 'עושה זהובים'. עושה את עצמו מת. מכניסים אותו לשק אך הוא מתחלף עם רועה. מספר אחר כך כי הביא את הצאן מן הים. הדודים קופצים אל הים. 2. הולך לעיר המלך. עוזר לעני להשיג את אישתו של הקאדי. הקאדי שולח אותו למדוד את העולם. אבונואס הולך וישן עם אישתו הגרושה של המלך. אחרי שנים הוא חוזר ומחריב את בית הקאדי, כי שם מרכז העולם. מגלה למלך בעזרת אם המלך שהוא ממזר. המלך מעניש את אמו ואבונואס ניצל.	שבילי, יפת יהודה	81
הפרי הטוב (מזנב נחש גדל עץ)	עני מקבל זנב נחש. ממנו גדל עץ נושא יהלומים. אשתו מגלה את הסוד. ערבי מעליל עליו ומקבל את שדהו עם העץ. העני משביע את השמש שיעלה מן המערב כדי להוכיח את צדקתו. השמש עושה זאת והוא מקבל הכל חזרה.	שבילי, יפת יהודה	82
פועל הנמל שהמלך חושד בו	המלך חושד בפועל נמל שהוא חי מגנבות, כי הוא שמח ושותה כל ערב. המלך מפריע לו בכל עבודה שהלה עובד בה. לבסוף נוכח המלך שבאין עבודה אין הפועל שותה ואינו אוכל. המלך מרדים אותו ולוקח אותו לארמונו ומושיבו על כסאו. הפועל מכהן שלשה ימים כמלך. מכניס לבית הסוהר את שלושת המעבידים אשר גרשו אותו (שלא באשמתם) ממקום העבודה. מרדימים אותו שנית, מחזירים אותו לאהלו ונותנים לו ארגז זהב.	שבילי, יפת יהודה	84
בן מלך תימן ואשת סוחר בגדדי	בן מלך תימן מתחפש לעני ויוצא לבגדד, לאחר ששמע ששם מתנהגים יפה יותר לעניים. מתחבב על סוחר עשיר בעיר, אשר נותן לו חנות. בת מלך בגדד מבחינה בו, ובאה לבקרו. משתכרת אתו ומתה. הסוחר העשיר נחלץ לעזרתו, הורג את כל שומרי העיר ושם גופותיהם יחד עם גופתה של בת המלך. עשירי העיר מואשמים, הסוחר מציל אותם ובתמורה מקבל מחצית רכושם. הופך לעשיר ביותר בעיר. בהעדרו של הסוחר בן המלך מתאהב באשתו בחושבו כי היא בתו. כדי להנעים לאורחו מתגרש הסוחר מאשתו (ללא ידיעתו) ומחתן אותם. בדרך לתימן באניה ניגש בן המלך לראשונה לאשתו ואז נודעת לו האמת. הוא לא ניגש אליה, בתימן מתחתן שוב. אחרי שנה הולך הסוחר אחרי אישתו. מקבלים אותו יפה, מחזירים לו את אישתו ונותנים לו עוד אחת.	שבילי, יפת יהודה	85
האשה הכשרה	לפי עצת אביו, מתחתן הבן עם אשה אך לא ניגש אליה עד שלא תביא לו בית וילד מבלי שידע על כך. כעבור שנה הוא עוזב את הבית. האשה גונבת כסף משיכורים ומגיעה אל בעלה מחופשת כגבר. הוא עובד במסעדה והיא מצטרפת אליו. אחרי זמן היא מתגלה כבחורה והוא שוכב איתה. הרה, היא עוזבת אותו ויולדת בבית. הוא חוזר לביתו והוא מגלה כי מצוות אביו התגשמה.	שבילי, יפת יהודה	86
האיש שהרג את אביו, נשא לאישה את אמו ואכל את בנו	האב משאיר את בנו ביער בגלל הנבואה. הבן גדל וחוזר. בתור שומר הורג את האב ומתחתן עם אמו. הילד נופל לחבית עראק והאב שותה. כך הוא אכל את בנו.	שבילי, יפת יהודה	87
טבעת השדה	למלך שני בנים ובן אחד משיפחה, עלי. המלך מנסה אותם בשאלות ורואה שרק עלי בנו הוא. בעת זקנתו המלך מתעוור ושולח את בניו לחפש את האור שעוד הספיק לראות מחדרו (אמרו לו כי זאת תרופה לעיניו). הבן הגדול הולך. במסעדה לא משלם. בהתערבות מפסיד את כספו ומפסיד אישה. אותו הדבר קורה לשני. עלי מפייס את בעל המסעדה ומשיג את הנערה. משיג אותה ע"י ספורי שאלות (למי משלושת הבחורים מגיעה הנערה: זה שראה אותה בראי, זה שהביא את חבריו אליה על מטהו המעופף או זה שרפא אותה בסם המרפא הפלאי שלו?). ספור שני: למי מגיע זהב משלושת אלה אשר עמלו להשיגו? מתחתן שנית. הולך הלאה ומציל עיר משד אוכל נערות. מתחתן בשלישית. האור הוא טבעת של שדה. חוזר, פודה את שלושת אחיו. האחים זורקים אותו לתוך באר. השדה מחלצת אותו. הוא מגיע עם צבא שדים גדול לאביו. הורגים את אחיו והוא מלך.	שבילי, יפת יהודה	88
התם ואשתו	תם מתחתן ואשתו בוגדת בו. החבר נותן לו עצה והוא מוצא את הון אביו. הוא מגרש את האשה והיא ואהובה הורגים זה את זה. האיש מתחתן שנית. אנשים רעים לוקחים אותו כסוחר. מתערבים שאשתו זונה. באים אליה והיא מרדימה אותם. שמה חותמת על גופם ועליה כתוב שהם עבדים של פלוני. היא כשופט מגנה אותם. פעם שניה האיש יוצא לעסקי מסחר ומגיע לעיר של רמאים. גוזלים לו את סחורתו ואת גמלו. אשתו באה כקאדי ומצילה אותו. 3 רמאים: סומא, קיטע ואשה עם ילדים נשבעים שמגיעים להם פיצויים מן התם (שני הראשונים בעד מומם והאשה בגלל הילדים). אשתו כקאדי מצילה אותו. הקאדי רוצה את אשתו. הוא לא נותן והיא מזדהה.	שבילי, יפת יהודה	89
אל תקלל את השטן	ילד לא רוצה לקלל את השטן. גוזלים ממנו את עגלתו היחידה. השטן בא לעזרתו. נהפך לשור למכירה. הילד מקבל את הכסף והשור נעלם. פעם שניה נהפך לסוס. הקאדי קונה אותו. הסוס זורק אותו מעליו. הולכים למסגד. הסוס נעלם בתוך הברכה. מופיע פעמים עם הראש מעל המים, פעמים מטייל על המים בבריכה ופעמים מופיע לקאדי בקיר המסגד. האנשים חושבים את הקאדי למשוגע ולילד יש כסף רב.	שבילי, יפת יהודה	90
עני מתחפש למלאך המוות	בחור עני רוצה את בת המלך. מתחפש למלאך המות ומפחיד את כולם עד שהון זוכה בה. על החתן ללחום נגד האויב ובמקרה זה מצליח. אמנם הוא פצוע. על ידי תחבולה זוכה שוב למעמד ולא מגלה את עצמו.	שבילי, יפת יהודה	91
המזל הטוב והמזל הרע	לאדם מזל רע. אלוהים מצווה שיעזוב אותו והשעה שעוד נותרה לו, יקח בפעם אחרת. האיש עם מזלו הטוב נעשה ליועץ המלך. מדבר טובה לאנשים והם משלמים לו. פעם מפייס עיר מורדת. במשתה נכנס המזל הרע. הוא חושב את עצמו שוב עני ומסתיר את האוכל. כעבור שעה רואה את אשר עשה. הולך ומחלק את האוכל לעניים וגם זה נחשב לו לטובה.	שבילי, יפת יהודה	92
מעשה בבן קוסם ובבת מלך קוסמת	קוסם מוריש לבנו סיר (ההופך מים לזהב), חליל (הקורא לחיילים שדים) וכובע (החובש אותה הנו בלתי נראה). הולך הבחור לעולם ובכסף משיג בת מלך. אולם היא רעה. היא לוקחת ממנו את הסיר ומשיבה אותו אל ביתו באמצעות צבא השדים שלה מבלי שישן עמה. לאחר מכן הוא בא עם צבא השדים שלו. היא משיגה את חלילו ומחזירו לביתו כבפעם הקודמת. בפעם השלישית הוא בא עם הכובע. היא תולה אותו באוויר. ציפורים אומרים לו לרדת. הן מראות לו מין אחד של עשב המצמיח קרניים ומין שני המוריד את הקרניים. הוא, בתור רופא מצמיח קרניים לאישתו ולהוריה. אחרי שנה הוא חוזר ומרפא את ההורים (ישן עם המלכה). ישן עם אשתו ומשיג ממנה את חפציו הפלאיים. נותן לה עשב מצמיח קרניים ולה יש קרניים כפולות. הולך לדרכו. ההורים מגרשים את בתם מן הבית והיא מקבצת נדבות. היא מגיעה אליו והוא מרחם עליה.	שבילי, יפת יהודה	93
הטיפש	מוסלמי מרמה אדם, ומספר לו שרודפים אחריו כי בנו הרג את בן המלך. לאדם אין בכלל בן. סוחטים ממנו את רכושו הדל וכל הפצרות אמו לא עוזרות. האדם מאמין באלה המרמים אותו.	שבילי, יפת יהודה	94
שלוש עצות	אדם קונה שלוש חוכמות: 1. תמיד תהיה נאמן וזהיר. 2. תעבוד תמיד אפילו ישלמו לך לחם יבש אבל אל תלך בטל. 3. אל תעזוב שמחה. לפי חכמות אלה הלך לעבוד ככתב אצל המלך. המלכה מנסה לפתות אותו אך הוא לא נענה לדרישתה. שלחו אותו עם פקודת מוות (כי אשת המלך הלשינה עליו). בדרך נכנס לבית בו היתה שמחה. עבד שהלשין עליו (אחד מאהובי המלכה) נהרג במקומו. למלך נודע הכל.	שבילי, יפת יהודה	95
הכלה בת יום הוגדת בבעלה	לפי מצוות אביו מתחתן מלך תימן עם תינוקת בת יומה ומביאה אל ביתו. לפני נסיעתו למכה ישן אתה. בדרך מתחבר עם מלך מצרים ומביאו הביתה. בהעדרו של מלך תימן, מגיע מלך מצרים לאשתו. הוא חופר תעלה מחדרו אל חדרה ומשיג אותה. כשהמלך חוזר מחליטים לברוח. היא מרמה את בעלה כאילו אהובה התחתן עם אישה דומה לה והם בורחים. תימני רודף אחריהם. בא למצרים וזקנה מכניסה אותו לפאה מעץ והוא שר. מכניסים אותו למלך וגם לנשים. שם הוא יוצא והורג את אישתו. לוקח את אחות חברו הבוגד במקומה וחוזר הביתה. החבר רודף אחריו ומלך תימן הורג אותו.	שבילי, יפת יהודה	96
מזל טוב, בן העני שהמלך לא יכול להרגו	לזוג עניים ילדים רבים. נולד להם בן נוסף ואין להם אמצעים לקיימו. פונים למלך אשר מסכים לקחת אותו תמורת סכום כסף. השם שניתן לילד הוא 'מזל טוב'. כשהוא מתבגר מפחד המלך שיקח את מלוכת בניו ורוצה להרוג אותו. שולח אותו עם פקודת הריגה לנמל, הבחור מוצא חן בעיני האנשים ולא הורגים אותו. המלך שולח אותו עם מכתב לאשתו אך בדרך מחליפים שדים את המכתב ואשתו של המלך משיאה אותו לבתה. המלך שולח אותו עם מכתב למדינת שדים. בדרך שואלים אותו: 1. עץ הפסיק לתת פרי (תולעת מתחת לעץ). 2. באר שהתייבשה (אבן על פיה) 3. איש המעברה שאינו יכול לעלות על היבשה (הראשון שבא יש להשאירו בסירה). בעיר השדים מקבל הבחור את התשובות על ידי מלך השדים באמצעות אשת המלך (היא מעירה אותו בלילה). הוא חוזר עם עושר רב. המלך הזקן הולך בדרכו ונשאר על המעברה ועליו להעביר אנשים על הנהר. לא יודע לנהוג בסירה וטובע. 'מזל טוב' מוצא את הוריו האמיתיים.	שבילי, יפת יהודה	97
בת העני הפקחית	שני אנשים חפרו בור. אחד מצא ארגז זהב. רבו על הארגז. המלך בורר על ידי שאלות, וזה שמצא את הארגז מפסיד. למחרת, מייעצת לו בתו, והוא חוזר למלך ועונה לו: מהו הדבר המהיר ביותר בעולם? (הדמיון). המלך מבקש להביא אליו את הבת ומצווה על מותה. משאלתה האחרונה היא ? להיות מלכה ליום אחד. הם מתחתנים בתנאי שהיא לא תתערב במשפטי המלך. שוב מתרגז עליה המלך כאשר היא מתערבת בחידה: מה הקשה ביותר (אם אינך יכול לסדר את דרכך) ומה המתוק ביותר? (מים כאשר האדם הוא צמא). הוא מגרש אותה ומאפשר לה לקחת דבר אחד מהארמון. היא לוקחת אותו איתה כדבר האהוב ביותר עליה.	שבילי, יפת יהודה	98
איך סוס היה עד בבית משפט	המלך התחפש כדי לבלות בקרב בני עמו, וגילה על ידי כך כי הקדי-השופט שהחשיב לרע ביותר הוא ההגון ביותר, שכן בסכסוך בין המלך וזקן על בעלות על סוס המלך, בחן השופט למי הסוס מגיב, וראה שהוא שייך למלך.	שבילי, יפת יהודה	99
האישה האלמת	מלך אינו נותן לבתו להנשא לבן דודה האהוב אלא משיא אותה לעני ופסח. בן הדוד עוזב את המקום וגם היא עוזבת עם בעלה. היא זורקת את בעלה לתוך באר והוא מקלל אותה: - הביצים שלי יהיו על מצחך וידברו אחריך. היא מכסה את ראשה ואינה מדברת יותר. היא מגיעה לבן דודה שהוא מלך. הם מתחתנים אך הוא אינו מכיר אותה עוד. שריו דורשים מלכה שאינה אילמת. מביאים כלה חדשה. בזמן הבישול יורדות הביצים ממצח האישה, היא מבשלת אותם והם מתים. היא כבר מדברת. מחזירים את הכלה החדשה ובני הדודים מכירים זה את זו.	שבילי, יפת יהודה	100
מלחמה בין חתול לעכבר	העכברים מזמינים את החתול לקרב, אך כאשר הדבר מגיע להיות רציני הם בורחים.	שבילי, יפת יהודה	101
האישה הדתית	קאדי רוצה אישה כשרה ודתית. מציעים לו אחת והוא מתחתן. אולם לאישה יש אהוב. היא מביאה את האהוב לביתה כ"דודה". בהרימו את הדודה על גמל, מרגיש הקאדי כי הדודה היא בעצם גבר. האישה מרגיעה אותו באומרה כי "לדודתה יש ביצים".	שבילי, יפת יהודה	102
מדוע אין קברי קדושים בתימן	חמור נקבר ואת מהמקום חשבו לקבר קדוש. אחר כך נתגלה העניין, והמלך החליט לחסל את פולחן האלילים והקדושים בתימן.	שבילי, יפת יהודה	103
הרמאים המרומים - גנב שנעשה מלך	צעיר מחליט לסדר רמאים. מוכר בשוק ומערים על הסוחרים הרמאים, ועם הצלחתו מתחיל לשדוד את העיר כולה מבלי שתופסים אותו. הולך בעצמו למלך ומתלונן על גנב בעיר. מרמה את השוטרים ומרדימם. מתחפש לבחורה ונכנס לביתו של עשיר, שוכב עם כל בנותיו והורג אותו. בנות המלך מנסות לתפוס אותו ולסמן אותו אולם גם הן נכשלות. בסוף המלך עצמו מחליט לתפסו, אך הגנב מערים גם עליו ומשאיר אותו לחכות לו בבגדי סנדלר. בינתיים מגיע בעצמו לארמון המלכה, שוכב איתה ומכאיב גם לה. המלך שמגיע לארמונו מוכה על ידי שומריו, ולבסוף מחליט לוותר על מלכותו וממליך את הגנב.	שבילי, יפת יהודה	104
השועל - החאג'	שועל מתחפש כחאג'. כל העופות מאמינים. בא בטענות אל התרנגולת המרעישה כל כך הרבה ובסוף מטילה ביצה אחת בלבד, אחר כך על התרנגול על שנושא יותר מדי תרנגולות, וכדיין ממית כך את כולם. הנשר מזהה אותו, מביא כלבים כעדים. הם טורפים את השועל ואוכלים את שללו.	שבילי, יפת יהודה	105
שועל וזאב	השועל מוציא את הזאב לשוק בטענה כי יש לו מכתב שלא יגעו בו. האנשים הורגים את הזאב והשועל אוכל אותו.	שבילי, יפת יהודה	106
שועל מרמה שד אשמדאי	אדם רעב מחפש אוכל. הוא פותח בקבוק שממנו יוצא שד אשר הוכנס לתוכו על ידי שלמה. השד רוצה לבלוע את משחררו. 2. השועל כשופט מחזיר את השד לתוך הבקבוק.	שבילי, יפת יהודה	107
אשת המולה היפה	ערבי מציע את אשתו למולה. המולה אינו שוכב אתה. מציע בחזרה את אישתו והערבי שוכב איתה	שבילי, יפת יהודה	108
הקבר הנוקם	מארח הורג את אורחו בגלל כספו. בבוקר הוא קובר אותו כאילו מת האיש מוות טבעי, אך הקבר נסגר על הרוצח. אשת המארח מחזירה את כספו של האורח לאשת האורח.	שבילי, יפת יהודה	109
איך הפר המליט עגל	עגלת עני נכנסה לרפת של עשיר שטוען כי הפר שלו המליט אותה. השופט דוחה את המשפט למחרת כי הוא טוען כי קיבל וסת.	שבילי, יפת יהודה	110
הבעל שמכר את אישתו	איש קנה שפחה עבור 5 גרוש והלך למכור את אישתו עבור 100 לירות. שם אותה בתוך ארגז ומכר אותה למלך. המלך התחתן איתה. הבעל ראה ששפחתו (השנייה) לא שווה כלום ומרוב צער הלך למות. סלחה לו אישתו ורחמנותה עזרה לנשמתו לצאת את הגוף.	שבילי, יפת יהודה	111
האורח או הדג עושה תאבון	איש מביא דג לביתו והדג עושה תאבון. אמר לאישתו כי יבוא אורח, אך הם גומרים את כל האוכל גם בלי האורח.	שבילי, יפת יהודה	112
לרעב עינים גדולות	בזמן צום איש רעב אסף אפילו עשב. כשהוא שבע אינו רוצה לאכול זאת.	שבילי, יפת יהודה	113
בן המלך הבוגד באהובתו	בן מלך ישן עם בת מלך ועוזב אותה. היא יולדת בן ומסתירה אותו אצל ספר המלך. הבן גדל והמלך מכיר בו כנכדו. הילד יוצא לחפש את אביו ומוצא אותו בבית מרחץ. הילד לוקח את בגדי אביו והולך למלוך במקומו. המלך יוצא מבית המרחץ עירום ומבויש. לוקח את אמו של הילד.	שבילי, יפת יהודה	114
לווה, מלווה ולירה של זהב	לווה דורש להחזיר את הלירה שלו. המלווה עושה את עצמו מת. שוכב בבית הקברות והלווה שומר עליו. באים שודדים. הלווה והמלווה מניסים אותם ומחלקים ביניהם את כספם.	שבילי, יפת יהודה	115
השליח מגן עדן	רמאי מוציא כסף מאישה טיפשה כדי להביאו לבעלה בגן עדן. בעלה השני של האישה רודף אחרי הרמאי והלה מרמה גם אותו.	שבילי, יפת יהודה	116
הפלח החכם וחמורו השופט	לפלח אומרים כי ימות כאשר חמורו ינחר. הוא חושב את עצמו מת. אומרים לו כי המתים קמו לתחייה. חמורו בינתיים נגנב. כדי להפטר ממנו אמרו לו כי גם חמורו קם לתחייה כשופט. הוא בא לבית המשפט וזורק לשופט מספוא. השופט מתפטר ממנו בכסף רב.	שבילי, יפת יהודה	117
איך יתום הסתפר בלי כסף	יתום רץ כל היום אחרי ספר שיספר אותו בלי כסף. הספר היה אהוב המלכה. הילד מביא את שניהם למצבים לא נעימים. אוכל את כל האוכל של הספר ומסתפר בסוף. הילד מתעלל בספר ובסוף מתגלה דבר בגידתה של המלכה .	שבילי, יפת יהודה	228
אלוהים מחזיר לכל אחד את שלו	שני עניים יוצאים לדרך. לילה אחד צד אחד צבי ומתחלק עם השני באכילת בשרו. כשנה אחר-כך, באותו מקום, הורג השני את הראשון וגוזל את כספו. בסופו של דבר הורג בן הנשדד את הקבצן ומאבד כסף שמוצא אותו בן האיש שהנפטר היה חייב לו כסף זה. חליפת דברים בין הנביא (משה) ובין ה' המסביר לו את המאורעות האחרונים.	שבילי, יפת יהודה	229
משפט השמן ועלילת האונס	1. כילד מוכיח הרמב"ם שיש אפשרות להכיר שמן ישן 2 . מעלילים על הרמב"ם שאנס בתולה. מבטן אמו אומר הילד מי הוא אביו.	שבילי, יפת יהודה	230
נסיון להרעיל את הרמב"ם	הרופא המתחרה נותן לרמב"ם רעל. מאחר והרמב"ם עשה את ההכנות הדרושות אין הרעל משפיע עליו. הרמב"ם נותן לרופא רק מים קרים פשוטים אולם מתחרהו מת משום שלפני שתיית המים הקרים אכל דברים שמנים מאוד (כהגנה מפני הרעל).	שבילי, יפת יהודה	231
האח הצעיר והמעביד הרע	האח הצעיר מתנקם במעביד האכזרי, חותך ראשי הצאן בגלל הגשם. המעביד לא נותן לו אוכל אך הבחור אוכל בכל זאת. הורג הבחור את בתו של בעל הבית (כדי להשתיקה), זורק את ילדו מן הגג והורגו (כדי להשתיקו). בורחים האיכר ואשתו והוא נכנס לתוך שק שהם לוקחים איתם. בערב שוכבים לישון על שפת הים. במקום הבחור דוחפים את אשת האיכר לים.	שבילי, יפת יהודה	234
נכנסתי בתולה ויצאתי בתולה	בחורה מסדרת גבר שלא ירגיש כי בחורה היא. כך הוא לומד לכבד אותה ונושא אותה לאישה. היא עשתה עצמה חאג', גרה אצלו, ואפילו לבית מרחץ לא הלכה ולא הכיר אותה.	שבילי, יפת יהודה	235
האחות הבוגדת באחיה	אב נוסע ופוקד על בנו להרוג את אחותו כאשר תיולד. מרחם האח ואינו הורג אותה ומראה לאב דם של עזה. כשהיא גדלה מביאים אותה לבית המשרתת. פעם מגלה הבן לאביו כי אחותו עדיין חייה. האב רוצה להרוג אותו. שניהם בורחים וחייהם קשים. בא שד המתאהב בה והאח מסכים לנשואים. נולד ילד. השד מביא כסף וחיים טוב. יום אחד רוצה האחות להרוג את אחיה. היא מרעילה את מזונו אולם הילד מזהיר אותו והוא אינו אוכל. האחות מכריחה את השד להיהפך לנחש כדי שיכיש את אחיה. פעם השד אורב על סף הדלת והילד מעביר את דודו על כתפיו. פעם אורב לו על משקוף הדלת והילד רוכב על הדוד. כאשר אין השד מצליח להרוג את גיסו נותנת האחות פקודה לזרוק אותו לתוך הבור. הילד מוצא אותו וקפץ אחריו. הדבר נודע והשד זורק להם סולם ומתאבד מרוב בושה. הם יוצאים והורגים את האחות ולוקחים את דמה לאביה. סבו של הילד משאיר את נכדו בחיים כי הציל את בנו.	שבילי, יפת יהודה	387
האיש עם הרבה משפטים	אח טיפש מבזבז את שדותיו. העשיר - חכם אינו רוצה לתמוך בו יותר. הולכים למשפט. בדרך הורג העני חמור (תולש את זנבו), הורג תינוק (מתישב עליו), הורג זקן (נופל עליו כאשר קופץ מגג כדי להתאבד). מוצא את הקאדי אצל אשת השכן ומתורת שתיקתו מזכה אותו הקאדי מכל אשמה. הבחור סוחט כסף מן הקאדי בטענה כי אינו יכול לשתוק בסוף קורא לתוך הבור בו הושיב את הקאדי, כי ראהו אצל השכנה. כיסה את הבור והקאדי בפנים.	שבילי, יפת יהודה	614
הבעל הקמצן שקטע את ידי אישתו	אשה נותנת למלך רעב אוכל. הבעל כורת את ידיה ומגרש אותה מביתו. היא הולכת ומגיעה למסעדה אליה היא מביאה מזל מיוחד. בעל המסעדה מפרנס אותה כי האור (היא מאירה) מביא לו לקוחות. הדבר נודע למלך (שנתנה לו אוכל לפנים) והם מתחתנים. אישתו הראשונה ואם המלך זורקים אותה לבריכת מים כאשר המלך איננו בבית. ידיה גדלות וניא ניצלת. ידי בעלה הראשון מתכווצות ועליו לנדוד בעולם. מגיע גם לעירה והיא דואגת לו. בשעת גסיסתו היא סולחת לו כדי שיוכל למות.	שבילי, יפת יהודה	615
חומיד אבו מנסור	1) מנסה את אשתו האם היא נאמנה לו (מתחפש וישן איתה). שולח אותה לאביה (ההוכחה - צמותיה שגזר בלילה). 2) לא רוצה לחתן את בתו וזו בורחת עם רועה. 3) משאיל לאנשים חמור חינם ואלה הורגים אותו בעבודה קשה. 4) חומיד מתרושש. מלך שחומיד הרג את בנו נותן לו שוב אישה וכסף. מנסה אותו ומבקש את לב ילדו ולשכב עם אשתו כדי שיבריא מחוליו. חברותו של חומיד עומדת בניסיון. 5) חומיד מחפש את בתו ומשפחתה והורג את כולם כי בני זנונים הם. 6) מתחתן עם 4 נשים ויש לו 40 ילדים. מנסה אותם פעמיים אם הם חיילים טובים כשהם מתבגרים. הניסיון מצליח. הם הולכים לדרוש את קרקעותיו מידי האנשים שחומיד מכר להם בתקופת דלותו. הבנים מפילים פחד על השופט והאיכרים מחזירים את הקרקעות.	שבילי, יפת יהודה	650
הסוחר שנקם לקיחת מכס מופרז	סוחר בא מצריימה. לוקחים ממנו מכס 3 פעמים עד שלא נשאר לו דבר מסחורתו. הולך למשפט המלך שם נודע לו כי עליו לחכות שנים עד לברור. הוא מחליט להיות שודד. סוגר את בית הקברות ודורש תשלום עבור קבורה. כל פעם מעלה את המחיר. שוכר לו קבוצת חיילים ומתחיל לשדוד את העיר. בא בעצמו למלך כאילו סוחר העיר מתלונן, מקבל רשות מאת המלך לשמור על העיר ולהרוג כל יוצא אחר עד רדת הלילה. השוד לא נפסק והוא משדל את המלך לצאת בעצמו ולחפש את הגנב. המלך יוצא אחרי חצות והוא הורג אותו. מכתירים אותו למלך. זהו פרעה. מפחד שיקחו ממנו את המלוכה בדרך שהוא לקח אותה. מנבאים לו שמשה רבנו ימגר אותו והוא גוזר את הגזרות הידועות מן המקרא.	שבילי, יפת יהודה	651
בת צין הצין	איש עשיר רע מגרש את אישתו היפה והטובה. היא מקבצת נדבות. היא באה לבעל בית קפה עני ובזכותה עסקו משתפר. קאדי רוצה להתחתן איתה אולם היא מסרבת לו ונישאת לבנו של בעל בית הקפה. 2. הקאדי הקנאי הולך למלך ולוחש לו כי האדם היחידי היכול לשמור על גופת אם המלך שלא תחולל על ידי השדה זהו האיש שנשא את האישה היפה (השדה נהגה לטרוף את הגויות 7 ימים אחרי הקבורה). הבחור שומר ומופיעה צפור גדולה שהיא השדה ה"עפרותה". הוא חותך לה את הרגל שעליה שרשרת זהב. הציפור נהפכת לאישה ששמה שדרה ומשאירה לו את הרגל לסימן שהיה גיבור ו"הרג" אותה. את השרשרת מוסרת לו מתנה לאישתו. היא נותנת לו שער משערותיה לשעת סכנה ודורשת להתחתן איתו תמורת עזרה מצידה. המלכה חושקת בשרשרת והאיש נותן לה אותה בלי תשלום. שדרה נותנת שרשרת חדשה לאשת הבחור. גם זו מגיעה למלכה. כדי לקבל אצעדות נוספות שולחת אותו השדה לאחותה מרגלית שלה יש פצע מוגלתי בשד. הוא לבוש כשד (ידידתו עזרה לו לאחר ששרף את השער) ומגיע אליה. זורק אבן ובזאת פתח את הפצע. מקבל אצעדות והוא חייב להתחתן איתה תמורת עזרה מצידה. 3. הקאדי לוחש למלך לשלוח את הבחור שיביא את בת צין הצין כי רק ממנה יהיו לו ילדים. השדות מלוות את הבחור. למחנה נמלים- שדים נותן מתנה 5 שקי חיטה, למחנה קופים- ששדים- 5 מעמסות שמן ולמחנה אריות- שדים- 10 גמלים (שעל גביהם היתה טעונה הסחורה). לבת צין הצין 7000 בני משפחה. הם דורשים: 1. לקצור שדה תבואה מעורבת במשך לילה (עוזרים האריות). 2. לדוש את התבואה (עוזרים הקופים). 3. למיין את הגרעינים (הנמלים עוזרים).	שבילי, יפת יהודה	680
המוהר מאה גמלות	שני בחורים אוהבים אותה הבחורה, בן דוד העשיר ובחור עני. היא מעדיפה את העני והם מחליפים טבעות. אבי הנערה דורש מוהר 100 נאקות צעירות עד שום השנה. העני יוצא לעולם ו 600 לירות בכיסו. פוגש 3 בחורות יפות וקונה מהן עבור 600 לירות את שמותיהן (פרחים, שדות, אוכל). בעד כסף הן קונות את שמו שבו יש רמז לרצונו להתחתן אתן. מתחתנים. אחר 3 חודשים הוא יוצא שנית לדרך. אליהו הנביא (אלכדר) שולח אותו לערבי עשיר אשר, לדבריו, יתן לו את הנאקה בחינם. הוא רואה שזה משגיח על כל פרוטה (תרנגולת, גדי קטן, טפת נפט), אך הערבי מסביר שעושה זאת למען חינוך הרועה (הגדי האבוד) ובתו (שתדע לקמץ), הוא עשה כך. הוא נותן לבחור את הנאקות. הבחור חוזר יום אחר החתונה. שולח את טבעתו לבחורה. זו מצטערת שהוא אחר. בן הדוד נותן לה גט והנאהבים מתחתנים.	שבילי, יפת יהודה	709
צין ובן הצין	לפני מותה מצווה אם לעבד נאמן לדאוג לשני בניה. האב מתחתן שנית והאם החורגת מעלילה על הילדים יום יום ולבסוף מעלילה כי רצו לאנוס אותה. האב אינו מאמין אולם האישה דורשת את מות הבנים. האב שולח את העבד עם הילדים כדי שיהרוג אותם. העבד משלח אותם ולסימן שהרג אותם מביא לאם דם, כבד ועיני צביים. הילדים באים לשערי עיר שמלכה מת באותו יום ומנהגם היה להמליך למלך מי שנראה ראשון למחרת בשערי העיר, וזה גם מתחתן עם בתו של המלך המת. שד הסוגר ופותח את המים לעיר תמורת תשלום רוצה לזכות במלוכה. הוא סוגר את המים ושוכב בשערי העיר כדי להיות הראשון בבוקר אשר יראה. בת המלך מתאוננת על מחסור במים והשד עונה לה. 2 הילדים שומעים את השיחה הזו והגדול יוצא ופותח את המים והורג את השד בדו- קרב בעורמה, אומר לו שיש לו עוזרים מאחורי גבו. השד מסתובב והנער יורה בו). לאחר המעשה הזה ישן האח הגדול והצעיר נשאר ער ובבוקר מוצאים אותם תושבי העיר. האח הצעיר מספר כי הרג את השד והוא הומלך למלך ונושא את בת המלך לאישה. האח הגדול משוטט בעיר ואישה מעלילה עליו כי הוא בעלה ואב לילדיה. המלך אינו מכיר אותו ומכניס אותו לבית סוהר עד אשר יודה באשמה ובינתיים עליו לשלם לאישה. בא קברניט לעיר. בשעה שמשתתף בנשף שולחים את האח הגדול כשומר אישתו החטופה של הקברניט לאנייתו של הקברניט. האישה מתאהבת בו ונותנת לו צמיד לסימן. בבוקר מעלילים עליו כי רצה בה. הקברניט דורש את מותו בתירוץ כי דרוש לו דם אדם כדי שאנייתו תיסע. אך האישה מצילה את הילד באומרה כי נחוצה טיפת דם בלבד. אף על פי כן לוקח אותו הקברניט כדי להרוג אותו במכונה מיוחדת שבאנייתו. האישה נותנת לנער הוראות כיצד לברוח. הוא נמלט ומגיע לדייג עני. האישה עושה עצמה משוגעת. הדייג בא ומזהה את עצמו עם הצמיד. הוא והנער "מרפאים" את האישה ומקבלים רשות לטייל איתה בחוף. הנער בורח עם האישה והם מתחתנים. המלך נזכר באחיו, שולח כרוז לחפש אותו. הדייג הולך למלך ומספר לו כי יש אצלו ילדה אשר שמעה מפי אביה על אדם בשם צין. הילדה (האח המחופש) באה ומספרת את כל קורותיו. המלך מודה באשמה ואחיו מזהה את עצמו. הולכים לאביהם אשר גורש מאישתו ומחזר על הפתחים. הורגים את האם החורגת ומחתנים את האב, מחזירים לו את רכושו שהיא בינתיים מכרה וחוזרים למלכותם.	שבילי, יפת יהודה	751
אדם שלא רצה להשבע	לפי מצוות אביו, אדם אינו רוצה להשבע. במרמה לוקחים את כל רכושו, מושיבים אותן בבית סוהר. אישתו מכבסת כדי לפדותו. חוטף אותה רב חובל. היא מבקשת ממנו אורכה שנה כדי לבכות את משפחתה. הוא נותן, ולא ניגש אליה. שיטפון מפריד בין הילדים. השופט מרחם על האיש ומשחררו. הוא מגיע לעיר שמלכה מת. מוצאים אותו ליד השער בתור ראשון וזה סימן שעליו להיות המלך החדש. מנסים עם "עוף המלכות" המתיישב על ראשו. ממליכים אותו. רב החובל בא להביא לו מתנות. שולחים את הילדים לשמור על האישה באניה. בדיוק שנה עברה ועליו לגשת לאישה. מתןך סיפורי הילדים מתגלה שהם אחים. האישה מכירה את בניה. מאשימה אותם בבוקר שרצו להתנפל עליה. לפני המלך הילדים שוב מספרים את סיפורם. האישה מכריזה שהיא אמם ומקבלת מחסה מן המלך. זה מכיר כי משפחתו היא. רב החובל נענש. מספר אסע''י 828	שבילי, יפת יהודה	785
הזקן העיוור הרמאי	בעל ואשתו חוזרים מהשוק עם חמור ועם כסף בכיס. זקן עיוור מבקש להדריכו עד הכפר הסמוך. על אף התנגדותה של האישה לוקח אותו הבעל עמו. בדרך שואל הזקן פרטים על האישה והחמור ועסקיהם בשוק וכאשר מגיעים למקום חפצם טוען הזקן כי האישה, החמור והכסף הם שלו. באים למשפט וכדי לפתור את הבעיה מפרידים בין השלושה ומקשיבים לשיחתם (הם מדברים אל עצמם). מתוך השיחות מתגלה האמת והזקן בא על עונשו.	שבילי, יפת יהודה	788
השיעול מגלה את הרוצח	בשעת גשם מסתתרים נער וזקן מתחת סלע. השיעול של הזקן מרגיז את הנער. הוא הורג את הזקן ולוקח ממנו את כספו. כאשר הנער מזדקן הוא מזדמן לאותו מקום באותם התנאים ממש עם בנו הצעיר של הנרצח. הצעיר מתרעם על שיעול הזקן שנזכר בפשעו ומגלהו לצעיר. הלה נוקם את רצח אביו.	שבילי, יפת יהודה	789
כיצד עלתה כמות התבואה בבור	מים נכנסים לבור עם תבואה. התבואה עולה למעלה. החדמים טיפשים: הם חושבים כי כמות התבואה גדלה. הבעל יורד לבור כדי להוציא את התבואה ושוקע. האישה אינה מרגישה שהוא מת ומדברת אליו. כשהוא אינו עונה היא מתרגזת. היא קוראת לאנשים שיבואו לקחת מהם את התבואה. רואים האנשים, מוציאים את המת וקוברים אותו.	שבילי, יפת יהודה	802
אילו ידעתם כמה קשה יוצאת הנשמה	חדם" חושב את עצמו מת כי מישהו ירה לידו. כאשר מבכים אותו בני משפחתו מתלונן כי הנשמה יצאה לו קשה.	שבילי, יפת יהודה	803
מה לימדה הלטאה את העצלן	בעל עצלן לא רצה לעבוד. אשתו מוציאה אותו בקושי מהבית. רואה לטאה והזבובים מעצמם עפים לתוך פיה הפעור. חוזר הביתה, שוכב על מיטתו ומחכה. ערבי שוכר חמור של העצלן כדי להוביל חול. מגלה זהב ומעמיסו על החמור. באמצע הדרך נזכר בכלי ששכח. חוזר והחול שבתוך הבור מכסה אותו. הוא מת. בינתיים חוזר החמור לבית העצלן ומביא לו את הזהב. כך זכה העצלן לקבל אוצר גדול בלי עמל ותלאה.	שבילי, יפת יהודה	804
האדם הפיקח הטיפש שחיפש את מזלו	זורקים אדם. הוא תלוי לא בשמים ולא בארץ. עופות מלמדים אותו למצוא עשב המחיה מתים ועשב הממית חיים. מנסה את העשב המחיה על אריה. זה קופץ וטורף אותו.	שבילי, יפת יהודה	805
ה"חדמים" במסעדה	ה"חדמים" מתנהגים בטיפשות: חושבים כי האוכף התלוי על הקיר הוא ספר ו"קוראים" בו דברי לעג על מוחמד. אישה אינה יודעת להניק את תינוקה. מופיע חייל מוסלמי, מכה אותה. הם עוזבים את המקום.	שבילי, יפת יהודה	806
איך הורידו את הסיר מראש השור	לאוהל של חדמים נכנס שור ותוקע ראשו לתוך סיר חרס מלא חיטה. החדמים אינם רוצים לפרוץ ולעשות חור באוהל כדי לחלץ את השור, כי חבל על האוהל. הם אינם רוצים לשבור את הסיר כי חבל על הסיר והם אינם רוצים לקרוא לחכם כי יצטרכו לשלם לו. בסופו של דבר הם משלמים לחכם. החכם מצווה להרוס את האוהל ובהמשך לשבר את הסיר. הם שמחים שהציחו לפתור את הבעיה.	שבילי, יפת יהודה	807
מדוע לא רצה השד את הילד תמורת כספו?	אדם קיבל כסף משדים על מנת לתת להם את בנו. הוא בא למקום המפגש מבלי לדעת דבר כי אביו שלח אותו לשם בתירוץ. המקרה רוצה שמוציא לשד הבלתי-נראה עין. השד בורח ואינו רוצה יותר בילד. הכסף נשאר לאב.	שבילי, יפת יהודה	808
שלח את לחמך על פני המים	לפי צוואת האב נותן איש מדי יום שק לחם לעניים או זורק אותו לים. גדל דג האוכל את הדגים הקטנים. הם מתלוננים והלוויתן קורא לדג. הלה מאשים את האיש שהאכיל אותו והלה מובא לפני הלוויתן. הוא מצטדק והלוויתן מלמד אותו את שפת החיות במשך 70 יום והדג מביא שוב את האיש ליבשה. עורב צעיר קופץ על האיש. הלה תופס אותו ותמורת שחרורו מראה לו אבי העורב מטמון. בבית התאבלה עליו משפחתו. לאחר איזה זמן מביא את המטמון לביתו. המשא היומיומי מכביד על אחד מחמוריו. זה "נופל" בשער העיר כדי שהאנשים ירגישו בזהב שעל גבו ויהרגו את אדונו. האיש הבין את דיבורו ומונע בעדו את הדבר. הוא מכה בו עד אשר קם וממשיך בדרכו. לפי עצת אותו חמור עושה את עצמו עייף השור החולה אך בעל הבית שולח את החמור לחריש. כדי להיפטר מהחריש אומר החמור אל השור שבגלל מחלתו יש בכוונת בעל הבית לשחוט אותו. חיש מהר הבריא השור. האיש נסע לכמה זמן ומצווה על אשתו לתת 2 מנות אוכל לאחד החמורים. אינה נותנת אלא מכה את החמור. דבר זה נודע לאיש משיחה בין החמור והתרנגול. התרנגול מראה לחמור שאפשר להתחתן ולהתגרש פעמים רבות ונותן עצה. האיש מגדף את אשתו משום שהכתה את החמור. היא רואה שיש לו סוד ורוצה לדעת אותו בכל אופן. עד שאינו מגלה אינה רוצה לשכב עמו. הוא הורג אותה.	שבילי, יפת יהודה	809
הילד שאלוהים ריחם עליו ונתן לו מזל טוב	1. עני מבקש מאלוהים דרך נביא פרנסה בזכות ילדו, שאשתו הרה אותו. אלוהים עונה שזימן לילד מזל ופרנסה. האב זורק את הילד בעיר. אלוהים מרחם, שולח צביה להניק את הילד. זקנה אוספת אותו, ומגדלת. אין לו פרנסה. רוקא ערום על שפת הנהר לשדים. באה שדב והם מתחתנים. נותנת לו עיר למלוך בה. באים הוריו כמקבצי נדבות. המלך אוסף אותם. הזקנה מתארת את המקום והתאריך שמצאה אותו. הנביא מופיע שולחים אותו לשאול את אלוהים מניין מזלו. אלוהים ריחם. 2. ההורים ממאיסים עליו את השדה אשתו, לןקח אחרת ומגרש את השדה. השדה לוקחת ממנו את הכל כם את אשתו השניה. נשאר עם הוריו ערום עךל שפת הנהר. מוכר את אמו בעד בגדים ואת אביו בעד סוס. יוצא למדבר, שותה זיעת סוסו. בא לעיר זרה, לן אצל זקנה והיא שולחת אותו לבת המלך. עליו לחוד חידות ועל בת המלך לפתור. הוא שואל: "מלובש את אמו, רכב על אביו, ושתה לא מן הארץ ולא מן השמים". 99 נהרגו לפניו. בת המלך לא יודעת. באה אליו בלילב מחופשת, שוכבת איתו עבור הפתרון. נופל לה תכשיט; למחרת הוא מראה לה אותו, היא נכנעת והם מתחתנים.	שבילי, יפת יהודה	828
הבעל הטיפש ואשתו הנואפת	בעל טיפש חושד באשתו הנואפת ודורש ממנה שבועה שהיא חפה מפשע. היא "נשבעת" ובשבועתה קיללה את הבעל.	שבילי, יפת יהודה	832
הקאדי שפחד בגלל אישתו	הקאדי הגדול מפחד להשאיר את אישתו לבדה בבית אף על פי שהיא כשרה. הוא מלביש אותה בבגדי חאג' ולוקח אותה עמו אל משתה המלך. המלך מרגיש במירמה ומחזיק את החאג' 3 ימים אצלו כדי שילמד אותו פרקים בדת. הקאדי אינו מוצא לעצמו מקום. חושבים שהוא משוגע והמלך מכניס אותו לבית סוהר במשך 3 ימים. לאחר מכן הוא מחזיר את ה"חאג'".	שבילי, יפת יהודה	833
איך השועל אכל את הצבוע	שועל מוצא את הצבוע אוכל שאריות מזון ומזמין אותו לשוק בטענה כי יש לו רישיון כניסה אליו. הם נכנסים והשועל ברוח בטענה כי אינו יודע מי בקיא בקריאת רשיונות ומי לא. האנשים הורגים את הצבוע. השועל חוזר בלילה ואוכל אותו.	שבילי, יפת יהודה	834
איך חוטב עצים עני מתחתן עם בת מלך	חוטב עצים עני רואה את 7 בנות המלך ורוצה לנשק אותן. סוחר הקונה עצים ממנו עוזר לו: הוא מלביש אותו יפה ומושיב אותו ברחוב בבית קפה. החוטב אינו עונה לאף אחד מלבד למלך. הוא מציג את עצמו כבן מלך עדן הנוסע כדי למצוא אישה. מתחתן עם הבת הצעירה (זו נתנה לו מכה כשראה אותה לראשונה). בשם "מלך עדן" מכסה הסוחר את כל הוצאותיו של חוטב העצים. אחרי החתונה מתרושש הסוחר והבחור בורח אל "אביו". הוא באמת מגיע לעדן ונעשה מקורב למלך. כאשר מת המלך ואין לו יורש עצר מכתירים את חוטב העצים למלך ואנשי ה"עלית" לא יכלו להגיע לידי הסכם מי מביניהם יהיה מלך. בינתיים התפשטה השמועה כי החתן אינו אלא חוטב עצים והסוחר יושב בבית הסוהר. ברגע האחרון מגיעה מגיעה אניה וכסף מן המלך-החוטב. בונים לו בית והוא בא אל אישתו. זו מספרת לו על השמועה. מלך עדן מאשר אותה אולם בת המלך נשארת אצלו על אף העובדה הזאת.	שבילי, יפת יהודה	835
אישה הופכת את בנה החורג לנחש	אישה עדה ליונה (אם חורגת) המכה גוזלים לא משלה. האישה מפחדת לילדיה ומשביעה את בעלה שלא יתחתן שנית במקרה שתמות. היא מתה והבעל מתחתן שנית כי לא יכול היה להסתדר עם הילדים. האם החורגת מכה את את הילדים. רוח האם מופיעה לבעל ומזכירה לו את שבועתו. הבעל משלח את הילדים. זקנה מרחמת עליהם ומגדלת אותם. האם החורגת מחפשת אותם ונותנת לבת מחרוזת מכושפת. הבן עונד אותה ונהפך לנחש מעופף. מכשף אחד נותן עצה להעמיד סיר חלב לתוכו יורד הנחש. תופסים אותו ומביאים את האם החורגת. תחת איומים מביאה האם החורגת את הנחש אל המכשף. זה שם יד על הנחש ובנגיעה זו מוריד את הכישוף. הנער יוצא מעור הנחש יפה כמו שהיה והורגים את האם החורגת. לפי הנוסחה של יפת מתחתנת הבת עם המלך אשר מצא אותה באמצעות שערה משערות ראשה אשר נפלה למים מהם הסו לא רצה לשתות כל עוד לא הוציאוה.	שבילי, יפת יהודה	837
השדה שאריה נכנס לתוכו	המלך רואה את אשת סגנו. שולח את הסגן לנסיעה ונכנס לביתו. באמצעות כוסות שונות שבתוך כולן אותו המשקה מלמדת אותו האישה שכל הנשים שוות הן. מבוייש עוזב המלך את הבית אולם משאיר את מטפחתו. הסגן מוצא את המטפחת ובלי אומר ודברים ובלי גט מחזיר את אישתו אל בית הוריה. כעבור שנה שולחת האישה את אחיה הצעיר (שני אחיה הגדולים לא ידעו) להביא את ענינה לפני משפט המלך מבלי להזכיר את שמה. האח מאשים את הסגן בהזנחת השדה שקיבל על עצמו לעבדו. הסגן טוען כי אריה נכנס לתוכו. המלך מבין לדבריהם ומספר מה היה.	שבילי, יפת יהודה	838
התיש חכם כי יש לו זקן	טיפש קונה תיש בשוק ומעמיס עליו את קניותיו. הוא שולח את התיש הביתה עם הודעה לאישתו להכין ממנו ארוחה. התיש רץ לאן שהוא רוצה. מישהו תופס אותו ולוקח אותו לעצמו. בצהריים בא הטיפש הביתה ורוצה לאכול. מתברר הדבר. האישה מתרגזת והאיש יוצא לחפש את התיש אולם חיפושיו היו לשווא.	שבילי, יפת יהודה	848
שיקח את שלו בחזרה	לאיש יש נאד מים המשמש לו ללקיחת החיטה לשוק. ה"ביצים" משמשות למדידת קמח. איש זר בא לאישה לקנות קמח. היא שולחת אותו לבעל כדי לשאול עד היכן מגיעה המידה. עונה הבעל "עד הביצים". האיש חוזר לאישה ודורש ממנה לשכב עמו לפי דרישת הבעל "עד הביצים". האישה שואלת את בעלה "מה אמרת לאיש זה?" הבעל עונה "כן, כן תני לו עד הביצים". האישה שוכבת עם האיש ומוכרת את הקמח. כשהבעל חוזר מתבררת הטעות. הבעל תובע את הזר למשפט. השופט מטיל עליו קנס. הבעל אינו מסכים. הוא דורש שישכב עם האישה שנית כדי לקחת חזרה את מה שעשה - את טומאתה.	שבילי, יפת יהודה	850
אין להמלט מן הגורל	בערב לפני כריעת המלכה ללדת שומע עבד המלך בת קול: "המלכה תלד בת אשר תלך לגלות ותהיה זונה. תלך עם 100 איש ולאחר מכן יתחתן איתה עבד המלך. היא תמות מעכביש". העבד כעס שעליו להתחתן עם זונה. כאשר ילדה המלכה בת באמת, הולך העבד אל התינוקת ופותח לה את הבטן. לאחר המעשה הזה הוא בורח. בא רופא ומרפא את הילדה. כאשר הגיעה לפרקה, לא רצה המלך לחתן אותה כי חבל היה לו להפרד ממנה. היא בורחת מהבית ומחפשת בעל. לא מצאה והלכה לזנות. אחרי ששכבה עם 100 אנשים בא אליה העבד אשר הכיר אותה לפי הצלקת שבבטנה. כזהו הגורל. אם כן, התחתן איתה ובנה לה ארמון זכוכית כדי שעכביש לא ייכנס אליה. אולם בזמן שנקבע על ידי הגורל, נכנס העכביש, היא דרכה עליו ומתה מרעלו.	שבילי, יפת יהודה	881
איך קוסם גרש שד	קוסם מגרש שדה מעבדו שהשתגע. הוא כתב פתקים וזרק אותם לתוך האש. כל הבית התמלא ניצוצות. הם שרפו את השדה עד שהיא הסכימה לצאת דרך האצבע הקטנה, לפי פקודת הקוסם. כהוכחה שיצאה הפילה כוס שעמדה על החלון.	שבילי, יפת יהודה	902
איך באו היהודים לכפרו של יפת	היהודים היו גרים בעיר שהיתה ב-10 ק"מ מרחק מן הכפר. קרה וערבי רצה לגנוב ספר תורה ונשאר תקוע על המקום. האשימו את היהודי בגרימת נזק לערבי וגרשו אותם. הם קללו את המקום וכל הערבים מתו מדבר. הם בעצמם התפזרו ורק 10 מהם נשארו בקרבת המקום - זה כפרי שליפת.	שבילי, יפת יהודה	904
אחמד הטמבל מתחתן ויולד ילדים	אחמד מתחתן. באמצע החתונה עוזב את אשתו כדי לקבל מרק. כאשר אביו מתרגז על כך, עונה: "כבר לא מצאת את מי להושיב על ידה - רק אותי?". אביו נותן לו כסף כדי לשלם לאשתו מתנת בתוליה, אבל הוא מחכה שהיא תיגש אליו במקום שהוא ייגש אליה. אחרי יומיים הוא מתלונן שהיא מתנגדת לישון איתו. אביו מייעץ לו לקרוע את מכנסיה ובאותו הזמן לגעת בה. היא מתפשטת בערב, שוכבת ומחכה לאחמד ושמה מכנסיה בחלון. אחמד שואל: "האם עלי לקרוע את המכנסיים בחלון?". למחרת בודה מליבו שהיא רוצה דווקא לירה זהב כתשלום. רץ למקום מרוחק כדי להביא את הזהב על אף העובדה כי יש גם בכפרו זהב. בדרכו חזרה פוגש בנשים הולכות ומביאות עצים. לפני כולם מאיים על אשתו. בלילה היא דורשת ממנו להביא לה תכשיט מאמו. בבוקר אמו נותנת. לאחר מכן ניגש אל אשתו. היא מפחדת וזזה. הוא חושב שילדו כבר מת וכאשר רואה דם הוא חושב שהיא מתה. הוא בורח וכאשר מחפשים אותו אין מוצאים אותו. עושים שמירה על בתולי אשתו. הוא ברח ליער ומצא עצמו בקן ציפורים ובו ביצים. הוא חושב שהטיל אותן בעצמו ויושב עליהן לדגור. שואל את הנשים הבאות לכרות עצים האם כבר הוציאו את המת מביתו. אשתו צוחקת, קוראת אותו הביתה אבל הוא רוצה להמשיך לדגור. אשתו מביאה לו אוכל ובקשוי הקטן חמאה. הוא בולע את כל הקשוי ובבוקר כואבת לו הבטן. חושב שהנה הוא יולד. באה אשתו, מוציאה לו את זה מהתחת והוא מתלונן שהיא הפריעה לו ללדת.	שבילי, יפת יהודה	941
לירת המלך שווה מאה נודים	יהודי מציע להחזיר חוב של שלירה אחת שחייב למלך בצורת 100 נודים (פליטות גזים מן הגוף) באמצע השוק. מצליח לעשותם והחוב נפרע.	שבילי, יפת יהודה	942
מתי באו היהודים לתימן?	סנחריב בלבל את כל האומות וגם את היהודים. הוא גלה אותם גם לתימן וגם לאירופה	שבילי, יפת יהודה	946
כיצד נכנס השטן ללב האדם הראשון	השטן הביא את בנו בדמות כבשה לאדם הראשון ונתן לו אותה לשמירה לשנה. כשלא בא בזמן לקחתה שחט האדם את הכבשה ואכל אותה עם חלה. מיד בא השטן ודרש את כבשתו. שיקר האדם שברחה ממנו. השטן קורא לבנו וזה עונה מבטן האדם והשטן משאיר אותו שם.	שבילי, יפת יהודה	1141
ערבים - אחים לכלבים	יהודי חכם עובר ליד ערבים. הוא גוער בהם: "מדוע אינכם מצטרפים לאחיכם (הכלבים) במלחמתם? " לאחר שהסיתו את כלבי הסביבה.	שבילי, יפת יהודה	1142
הגנב בבית העני	גנב בא לבית עני ולא מוצא דבר. יוצא ומשאיר את הדלת פתוחה. בעל הבית קורא אחריו "סגור". עונה הגנב: "מדוע לי לסגור הרי לא מצאתי דבר בביתך".	שבילי, יפת יהודה	1143
האף הגדול	אדם שכח את טבק האף שלו בבית. מרוב נגיעות באף חשב שהוא גדל. עצר רכבת שלא תחתוך את אפו.	שבילי, יפת יהודה	1144
מילדת השדים	אישה רואה לטאה הרה ומשביעה אותה בצחוק שלא תלד בלי עזרתה. הלטאה (שדה) אינה יכולה ללדת ובנה קורא לאישה וזו עוזרת לה. הלטאה מזהירה אותה שלא לאכול שם אלא להביא למחרת קערת עץ עם דייסה. השדים ממלאים לה את הקערה בכסף ואוכלים את הדייסה. כפדיון הבן של השדה שוחטים בן אדם - ילד השכנה של אותה אישה - כאשר אמו של הילד מקללת אותו ב"יקח אותל השד. אצל האישה נשארת בובת עץ ונדמה לה כי ילדה חלה ומת. מאז למילדת סגולה של נביאה ומגדת עתידות.	שבילי, יפת יהודה	1145
העצלן ואישתו שסידרו שלושה מחזרים עשירים	אישה מראה לבעלה כיצד להרוויח כסף. היא מזמינה שלושה עשירים (סוחר, קצין וקאדי)לאותו ערב, זה אחר זה. היא מפשיטה אותם. הסוחר צריך להסתתר ולמיין גרעיני חיטה ושעורה, הקצין מסתתר ברפת וצריך לחלוב את הפרה. הבעל היושב מתחת למיטה קושר לבגדי הקאדי חפצים מרעישים. הקאדי בורח, בגדיו מרעישים והשניים האחרים בורחים אף הם. בשעת התפילה למחרת קוראת האישה שנית לקאדי. הוא מדבר אליה תוך כדי תפילה וחושבים אותו למשוגע. מחליפים אותו.	שבילי, יפת יהודה	1147
העצלן ואישתו שסידרו שלושה מחזרים	אישה הולכת להראות לבעלה כיצד מרוויחים כסף. היא מזמינה שלושה אחים לאותו ערב אך בזה אחר זה. הם נותנים לה כסף. כשהם ערומים בא הבעל. שני הגדולים בורחים ומשאירים את כל בגדיהם ונישקם. השלישי עדיין מלובש ואינו בורח אלא נותן לבעל לחכות בחוץ עד אשר יש ברצונו הוא להכניס אותו. נותן לבעל וגם לאישה מכות.	שבילי, יפת יהודה	1148
החלון הסודי בגן עדן	עניים ההולכים אחרי הלוויה קוראים "צדקה!". ערבי מבין "טקא" (אשנב בערבית) ושואל יהודי לפרוש הדבר. היהודי אומר לו כי זה סוד אולם תמורת כסף מצד המוסלמי הוא "מגלה" לו שזהו אשנב סודי לגן עדן שאין שומרים עליו ודרכו נכנסים היהודים לגן עדן. בקריאה זו מזכירים למת את האשנב. הערבי הורג את עצמו כדי לסתום את האשנב.	שבילי, יפת יהודה	1149
המלך ועבדו הטיפש	בשעת משתה נופל מעט אוכל על זקנו של המלך. עבדו מעיר לו על כך בקול רם ולפני כל המסובים. המלך מסביר לו בבית השימוש שאין נוהגים כך אלא רומזים בלבד. בשעת משתה אחר קורה אותו הדבר והעבד אומר למלך בקול רם: "זה מה שאמרת לי בבית השימוש בזקנך!".	שבילי, יפת יהודה	1150
כיצד לקחו השדים אישה	לאישה אחת בא שד בדמות בעלה. מיד לאחר מכן בא בעלה האמיתי ומתשובותיה מבין מה קרה ואינו נוגע בה יותר. היא יולדת שד. מיד לאחר שילדה באים השדים לקחת אותה לחתונה עם השד שהיה אצלה. רק היא רואה את תהלוכת השדים הבאים לקחת אותה ברוב חגיגיות. במיטה נשארת בובה ובני אדם חושבים שזו האישה אשר מתה, וקוברים אותה.	שבילי, יפת יהודה	1153
נחש הכיש איש	איש פוגש בנחש. הוא מכה אותו והנחש בורח. כעבור שנה עובר האיש באותו המקום ומספר לחברו על המקרה. יוצא הנחש, מכיש אותו והוא מת.	שבילי, יפת יהודה	1154
החוזה ציפור ואישתו ארבה	איש עני מכריז על עצמו כחוזה. המלך מנסה אותו: תופס ציפור שבפיה ארבה ומסתירה בידו. דורש מן ה:חוזה" לנחש. התשובה - "הגיעו ימיכם האחרונים, ציפור וארבה" (הכוונה לו ולאישתו). המלך עושה ניד בנאד . התשובה - זה הכל ניד בנאד (כלומר דבר שאין בו ממש). נגנבים שבעה ארגזי זהב. ה"חוזה" מתכונן לברוח. ביום השביעי סופרת האישה את שבעה הכוכבים הראשונים. שבעת השודדים חושבים כי הכוונה אליהם והם מודים.	שבילי, יפת יהודה	1156
שד לוקח מפתחות אוצרו של קמצן	שד לוקח את המפתחות לאוצרו של קמצן. בידי האחרון נשארו רק בובות עץ. אינו מרגיש בחסרונם של המפתחות כי אינו פותח אף פעם את האוצר. בנו עוזב אותו בכעס. פוגש הבחור שני נחשים, אחד שחור והשני לבן, אשר נאבקים. הבחור הורג את הנחש השחור. הנחש הלבן הוא בן אותו השד אשר לקח את המפתחות. אלה ניתנו כמוהר לאשת השד. היא מחזירה אותם תמורת מפתחות של שני קמצנים אחרים. הבחור חוזר אל אביו אשר בנתיים התחרט ופותח את אוצרו.	שבילי, יפת יהודה	1157
זקן, עיוור, רמאי	זקן עיוור פוגש בילד אשר מספר על הכסף שעמו. בהגיעם לכפר, טוען הזקן שהכסף שלו הוא. הוא נותן סימנים ומקבל את הכסף. רץ הילד אחריו ורואה כי הוא מסתיר את הכסף בכד חרס ברצפת המסגד. שם יש לו עוד כסף. הסכום שלקח מן הילד היה חסר לו כדי להגיע לאלף. הילד לוקח את הכסף. הזקן מרגיש בהעדרו של הכסף ולמחרת הוא מחפש את הגנב. בדרך כלל נהג לגרש את האנשים מן המסגד כשהוא דופק בכל פינה ומכריז: "אני רואה אותך". יצא לשןק וחשב כי הגנב יראה אותו ויצחק. אבל כאשר הכה את העוברים והשבים, קשרורהו כי חשבו אותו למשוגע.	שבילי, יפת יהודה	1158
חלום הביצה	עבד צריך למכור חמאה מבית אדונו בשוק על מנת לקבל ביצה. הולך לשוק וחולם איזה עושר יצמח לו מן הביצה: אפרוח, תרנגולת, לול, עז, עדר עיזים, פרה, עדר פרות. יהיה עשיר ויתחתן עם בת אדוניו ובחתונה ירקוד (הוא רוקד) ובשעת הריקוד שובר את הכלי עם החמאה וכבר אינו יכול לחזור הביתה.	שבילי, יפת יהודה	1163
המלווה הרמאי	איש מלווה מזונה כסף ומוסר לה שם בדוי וכתובת בדויה. היא הולכת לחפש אותו. פרוש מו הבדוי: "אשתין". כמובן שמגרשים אותה מכל מקום.	שבילי, יפת יהודה	1164
הרוצחים מאסמרה	שני אחים רוצחים זונה ושודדים את כספה. משרת הזונה מזהה אותה. הרוצחים מכחישים את מעשיהם. מושיבים אותם בחדרים נפרדים ומקשיבים לשיחתם. אומר הצעיר: "אמרתי לך לא לרצוח". משיב הגדול: "איני מפחד אין לנו עדים". הגדול נידון למוות והקטן נסגר בבית הסוהר לשנה.	שבילי, יפת יהודה	1165
הזקנה והגנבים	זקנה מרגישה בבואם של גנבים אשר מסתובבים על גג ביתה. היא מתחילה לדבר שירגישו הגנבים שהיא ערה. היא מבקשת מאלוהים תה וסוכר. הגנבים מביאים לה את אשר בקשה וזורקים לה את המצרכים דרך התקרה. לאחר מכן היא מבקשת גם שק שינה (הפרעושים והיתושים מפריעים לה). הגנבים מביאים לה גם את זה. לבסוף היא מתחילה לספר לעצמה על חתונתה וכמה יפה היה. מן החתונה היא זוכרת שיר וצועקת אותו :דו צלאח גנבים על הגג!" הדוד בא ותופסים את השודדים.	שבילי, יפת יהודה	1166
משומד מלשין על היהודים ומבטל בעצמו	יהודי מתאסלם. המלך קורא אותו לתפילה. אינו רוצה כי התאסלם בגלל אורך התפילות של היהודים. אישה מוסלמית שניתנה לו על ידי המלך, מסריחה, לפי דבריו. המשומד מספר למלך שהתכשיטים הנמכרים על ידי היהודים מזויפים. המלך דורש תשלום. דודו של המספר מאכיל את המשומד במאכלים יהודיים ומשקה אותו בערק. זה נזכר ביהדותו . לפני המלך מכריז שכל התכשיטים אמיתיים. ואם המלך כועס- יחזור ליהדות.	שבילי, יפת יהודה	1168
רפואה לעיוור	אדם שומע שדה מרדימה את ילדה באומרה: "עץ שאין לו פרחים עשוי לרפא עיוור".	שבילי, יפת יהודה	1238
שדים חוגגים את ראש השנה	אביו של המספר ודודו שמעו את השדים מתפללים בראש השנה.	שבילי, יפת יהודה	1239
אדם מחלק אדמה לשדים	שדים פונים אל אדם ומבקשים ממנו שישפוט ביניהם בדבר גבול קרקעותיהם. הוא נשאר 3 ימים אצלם ובמקומו נשאר שד אשר לבש את דמותו. שד זה עושה כאילו הוא חולה. מתחלפים שתי פעמים כאשר יוצא האיש החוצה לעשות את צרכיו. לא אונה כל רע לאיש.	שבילי, יפת יהודה	1291
העבד המשוגע שהציל את אדונין מבושה	שייח צעיר מוזמן לחתונת בנו של שייח שכן. על אף התנגדותם של אנשיו לוקח עמו את עבדו המשוגע. בשעת החגיגה באה אליו בת השייח המארח. הם ישנים ביחד בשק שינה. מתעוררים בבוקר מאוחר והחדר מלא אנשים. אף אחד מאנשיו אינו יודע איך לעזור לשייח (בקול אמר להם שהוא חולה אולם ביחד עם זאת מראה בידו כי אינו לבד בשק). העבד רץ החוצה והורג את השור של המארח. ההמולה שנוצרה הוציאה את האנשים מהחדר והנאהבים יכולים לצאת.	שבילי, יפת יהודה	1292
עדשים - מזלו של העני	עני נוהג לאכול עדשים כי אין ידו משגת אוכל משובח יותר. בחגיגה של המלך מובאת לפניו שוב צלחת מלאת עדשים. המלך מציע לו להחליף את מקומו אולם העני מסרב. העדשים הם מזלו.	שבילי, יפת יהודה	1293
כיצד משתגעים מקאת	המלך קורא לחדם המקום ואומר לו לתופף בחתונת בנו. רוצה המזל וגם החדם מתחתן באותו יום עצמו, והיה מבושם מקאת. לא רצה לבוא לחתונת בן המלך. זקן בא לחדם ואמר לו שהמלך הרג את בנו (זה כלל לא היה בנו של החדם). החדם מוציא את הקאת מפיו, השכרון עובר והוא הולך לתופף. המלך מנסה כיצד אפשר להשתגע. נותן את הקאת לבנו. הנער לוקח את סכינו ומתנפל על שקי חיטה באמונה כי "שחט" בני אדם.	שבילי, יפת יהודה	1294
כובע, חליל ושדה	חוטב עצים עני מתאונן על מר גורלו בפני אליהו הנביא. זה נותן לו כובע העושה אותו בלתי נראה וחליל. עליו ללכת יום יום ליער ולחלל. אזי יקבל פרס. אישתו תהר ותלד בן והוא ימות לפני היוולדו של הבן. כאשר הבן יגדל יקח את החליל וגם עליו לחלל יום יום. כי אם יפסיק - ייעלם הכסף. החוטב מחלל. באה שדה בדמות נחש, רוקדת לפניו, לאחר מכן נהפכה אישה ונותנת לו שקית עם זהב. נפטר האיש ובנו גדל. הוא הולך ליער אולם כעבור חודש נמאס עליו לחלל יום יום והוא שובר לנערה את רגליה. הכסף נעלם. הוא הולך לבקש סליחה מאת השדה. השדה לוקחת אותו לאביה וזה הורג את הנער. אמו ואישתו (גם זו ילדה אחרי מותו בן) באים ליער לבכות אותו. באה השדה ומחזירה להן לחודש את הכובע ואת החליל. כעבור חודש היא לוקחת את החפצים.	שבילי, יפת יהודה	1295
הבעל הטיפש שמר על הזבובים	אישה קבעה לאהובה מועד לפגישה. היא לקחת איתה את בעלה כדי לנסות את אומץ ליבו. היא מספרת לו כי הם הולכים לאביה. כאשר יוצאים מהבית הוא מוכן להילחם נגד 10 שודדים. לאחר דרך ממושכת אינו מוכן כבר להילחם באף אחד. האהוב צועק עליהם ומשאיר אותו כדי שישמור שזבובים קטנים לא יאכלו ביחד עם זבובים גדולים מערימת הזבל. כדי לרמות אותו אין שומר הבעל על הזבובים אשר אוכלים גדולים כקטנים בערימת הזבל. בינתיים משתעשע האהוב עם האישה.	שבילי, יפת יהודה	1296
החאג' - האישה	אישה מחופשת כחאג' באה לשייך אחד (ידידו של אחד מאבות המספר) ואומרת כי ליהודים אסור לרכב על חמורים. היהודי הנפגע ירד מחמורו ואמר לשייך שאינו רוצה לריב עם אישה. כיצד? הרי החאג' הוא למעשה אישה, אם לשפוט לפי הישבן שלו. השייך אינו מאמין לו אולם מזמין את החאג' למחרת לבית המרחץ. החאג' אינו מופיע - כי באמת היה אישה.	שבילי, יפת יהודה	1297
המוסלמים הממזרים	חאג' יוזם ויכוח דתי לפני שייך. שם היהודי טוען שהמ"ם הכפולה במילה "מוסלם" פירושה "ממזר" בהתחלה ו"ממזר" בסוף, והיו"ד הכפולה במילה "יהודי" פירושה "יא אללה" בהתחלה ו"יא אללה" בסוף כי הם מתפללים כל הזמן.	שבילי, יפת יהודה	1298
איך המלך למד מה זה רעב	המלך לא ידע מה זה רעב. עבדו לימד אותו: הכין לחמים ישנים, הלך עמו לצייד מבלי שהמלך אכל דבר. כאשר הרגיש המלך ברעב אמר כי כואב לו. העבד נתן לו "רפואה" - לחם יבש. כאשר נגמר הלחם הלך המלך למות מרעב. "הנה זהו הרעב ".אמר לו העבד.	שבילי, יפת יהודה	1299
החייל הנאמן למלכו	עני הולך לשרת מלך. שומר בלילה, שומע קול צועק: תנו לי ללכת! ואור באיזה בית. בא לשם. אישה רוצה להרוג את המלך כי נגמרו ימיו, והאור לא נותן לה. החייל נותן לה את בנו פדיון. היא משחררת את שניהם. המלך (מחופש) רואה הכל וממנה אותו לסגנו.	שבילי, יפת יהודה	1341
כאשר לאדם אין מזל	עושים נסיון אם אפשר לעזור לאדם שאין לו מזל. מניחים כסף בדרכו והוא דווקא רוצה לנסות אם הוא יכול ללכת בעיניים עצומות. כך אינו רואה את הכסף.	שבילי, יפת יהודה	1342
בת המלך ושבעה אחים	המלך לא רצה לחתן את בתו. 7 אחים החליטו לגנוב אותה. עלו בלילה אל חדרה בזה אחר זב והיא הרגה את כולם, מלבד הצעיר. לצעיא חתכה את האוזן. בחור זה החליט לנקום את מות אחיו. התחפש כבן מלך גדול והלך לבקש אותה מאביה. הלה נתן לו את בתו. הם התחתנו אך הוא לא נגע בה. כעבור חודש יצאו לדרך ל"עירו". בדרך אמר לה מי הוא והתעלל בה, הוא רכב והיא נאלצה ללכת ברגל. בסוף הביא אותה לעיפרית כדי שזו תהרוג אותה. העיפרית ריחמה עליה ונתנה לה שתי שערות וצמיד שיש לו סגולה להעיר ישנים כאשר זורקים אותו עליהם ואומרים :צמיד הזמנים תעורר ישנים". הלכה הנערה לעבוד במסעדה. כעבור שנה מוצא אותה הבחור שם. הוא מתחפש ומתחתן אתה שנית. כאשר הוא לוקח אותה הוא חופר בור ומכניס אותה עד הצוואר. הוא מבטיח לחזור למחרת להרוג אותה. הוא הולך ובא בן מלך שסוסו הוביל אותו לשם. הוציא אותה מן הבור והתחתן איתה. היא דואגת לשמירה כי פחדה מן הנוקם. מצא אותה הנוקם. הרדים את 7 השומרים (השקה אותם בחלב עם מנג') ונכנס. היא שרפה שער. בא שד ואמר לה לזרוק את הבחור על השומרים. אלה מתעוררים והורגים את האיש.	שבילי, יפת יהודה	1343
הפקדון אצל החאג'	איש משאיר כסף לשמירה אצל חאג'. כאשר חוזר האיש כעבור שנה ומבקש את כספו מכחיש החאג' שאי פעם קיבל ממנו סכום כסף. שכנה זונה עוזרת לאיש: היא באה אל החאג' ורוצה כאילו להפקיד זהב רב בידיו. באותו זמן בא האיש לבקש את פקדונו. החאג' נותן לו כדי לזכות בזהב האשה. לאחר מכן לוקחת האישה את זהבה עמה בטענה כי בעלה חזר ואין לה כבר צורך להפקיד את זהבה אצל החאג' כי היא נשארת בבית.	שבילי, יפת יהודה	1344
הבת רוצה להיות כמו אמה	בת רוצה להיות זונה כמו אמה. אמה מחתנת אותה על כל צרה שלא תהיה. כאשר בעלה הולך לשוק היא מזמינה מאהב. חוזר הבעל והיא צועקת. הבעל רץ להביא את האם. זו קורעת בדרך את המחרוזת והבעל אוסף את החרוזים. בינתיים הן מסלקות את האהוב. לאחר מכן הן שופכות דבש ועושות כאילו זה היה האסון שקרה בבית. פעם שניה היא מביאה 3 מאהבים בבת אחת. הבעל רץ להביא את האם. מסתירים אחד למעלה ואחד בקיר. השלישי מצליח לברוח. הבעל בא (עבד בבית חמותו). גוערים בו שלא קנה דברים טובים בשוק. מתגונן ואומר שזה "למעלה" לא נתן כסף. המאהב שיושב למעלה קורא שיש עוד אחד בקיר.	שבילי, יפת יהודה	1345
בן המלך ובת מלך השדים הממיתה אותו בנשיקה	בן מלך מטייל כשהוא רכוב על סוסו. רואה הר ועשן יוצא ממנו. רוצה לעלות. בא זקן ומזהיר אותו שלא יכנס, אולם הוא רואה שבן המלך מתעקש. מייעץ לו שני דברים: שלא יבגוד ושישמור על בריאותו. בן המלך עולה אל ההר ורואה שולחנות ערוכים. הוא אוכל. באים השדים עם מלכם. השדים תופסים אותו רק כבור 3 ימים (במשך הזמן הזה לקח מן האוכל שלהם וכך הם הרגישו בנוכחותו) אוסרים אותו. רואה את בת המלך כשהיא מתרחצת. הוא שורק לה. מחתנים אותם. נולד בן ונתנו לו את השם "בדרוס". כאשר גדל הוא רוכב על סוס אביו אולם סבו, מלך השדים, מתנגד לכך ומצווה על חתנו להרוג את הסוס אולם הלה מסרב. הוא לוקח חופש ל4 שנים כדי לבקר את הוריו. הוא יוצא עם בנו ועם סוסו. הוריו כבר חשבו כי בנם מת. עשו מאמצים לחפש אותו כי ראו את ההר עם העשן, אבל איש לא הצליח לעלות אליו. הזקן המסתורי אמר להורים כי ראה את בנם נכנס לתוך ההר. כעבור 4 שנים באה השדה כדי לקחת את בעלה. היא נכנסה לבית הכנסת. הוא הולך אתה אולם בלילה חוזר אל הוריו. השדה באה שנית לבית הכנסת כדי לקחת אותו. היא דורשת לפחות את הבן וכן היא רוצה גט. הוא מסרב. היא מנשקת אותו הוא מת.	שבילי, יפת יהודה	1346
הבחור והבחורה בארגז	בחור עני אוהב את בת המלך אך זו לא רצתה אותו. זקנה מכניסה אותו לחדר של בת המלך בתוך ארגז. הזקנה מספרת לבת המלך שבתוך הארגז הבגדים שלה. היא מבקשת ממנה לשמור עליהם עד אשר תחזור מם החאג'. בלילה יוצא הבחור מן הארגז. הוא נשאר אצלה ויום אחד נודע בחצר כי בת המלך הרה. ההורים הסתירו את הדבר וחיתנו אותה. הבחור יצא לטייל לכמה חודשים. מצא בשפת הים ארגז. פתח אותו ויצאה בחורה. זו פתחה לעצמה את השוק ויצא בחור. היא מספרת שמתקופת אשמדאי היא נמצאת בתוך הארגז הזה. מזה מוציא הבחור את המסקנה שאי אפשר לשמור על אישה אפילו שסוגרים אותה בארגז. הוא מחזיר את הבחורה לתוך הארגז וחוזר אתה הביתה. הוא מזמין אוכל לחמישה אנשים. בינתיים היה לאשתו חבר אשר הוכנס לתוך הארגז הראשון. הבחור פותח את שני הארגזים ןיוצאים שלושה אורחים: חבר אישתו והבחורה המחביאה את אהובה בתוך שוקה.	שבילי, יפת יהודה	1349
בת החאג' ובני דודה	איש חלם שהלך לחאג'. הוא מחליט ללכת לחאג' באמת. משאיר את בתו בחסותו של דודה, המלך ובניו. אחד הבנים נכנס אליה בלילה. עשתה עצמה מרוצה אולם ביקשה שיבוא בפעם אחרת, ובצורה שלא תבהיל אותה. לפני הפגישה היא לובשת עור של כבש. העור מסריח. הסרחון שעלה באפו מבריח את הבחור. כאשר חזר אביה סיפרה לו. הצביעה על הבחטר שבא אליה. הרגו אותו. אולם יתר האחרים שנאו אותה בגלל זה ןלכן לא התחתנה אף פעם.	שבילי, יפת יהודה	1350
איש המכבד את אמו	איש כיבד אצ אמו מאוד וגרש שש נשים בזו אחר זו, משום שלא טיפלו טוב באמו. האישה השביעית מטפלת באם טוב. כל הזמן היא מנדנדת אותה. בא פושט יד ובזמן שהיא הולכת להביא אוכל מנדנד הוא את האם. בצחוק הוא מכניס לה מקל בתחת. זה מוצא חן בעיני האם. היא כבר אינה רוצה שינדנדו אותה בצורה אחרת. הבעל חוזר ומחפש אחרי העני. זה מראה את אשר עשה והבעל מרוגז: "את רוצה להתחתן ואני מנדנד אותך!". מפסיק לטפל בה.	שבילי, יפת יהודה	1360
המחזר המרומה	איש מחזר אחרי אישה יושבת בית. בסוף נמאס לה הדבר והיא מזמינה אותו אל ביתה לאחר שעשתה הסכם עם בעלה. הפשיטה את המחזר, לקחה ממנו את כספו. הבעל חוזר. היא מעמידה לטחון בריחיים ועושה כאילו שהוא אחותה. הבעל כאילו נשבע שישכב עם "האחות", כלומר יעשה זאת עם המחזר. ברח המחזר בתחתונים.	שבילי, יפת יהודה	1441
הגברת ושפחתה	גברת חטאה וחשבה שחטאיה יהיו על ראשה של שפחתה כפי שאמרה לה זאת כל פעם. השפחה מראה לגברתה כיצד תולים בשוק כל בהמה שחוטה על וו משלה אצל הקצב - כלומר כל אדם אחראי למעשיו הוא. הפסיקה הגברת לזנות.	שבילי, יפת יהודה	1442
העז והכבש	נפלה הכבשה וזנבה התרומם. מגדפת אותה העז בשך כך וכבשה העירה כי הרי זנבה של העז מתרומם תמיד.	שבילי, יפת יהודה	1443
כיצד עני התחתן עם אלמנתו של עשיר	עני נקרה ללווית איש עשיר ומבקש נדבות. מגרשים אותו והוא בוכה מרוב צער. שמלתו נפתחת. באה אלמנת העשיר ובסיפורים בדויים משכנע אותה כי הוא טוב מבעלה. היא מנסה אותו ומתחתנת איתו.	שבילי, יפת יהודה	1444
כיצד פושט יד הרוויח כסף	איכר מייעץ לפושט יד למכור את עצמו לנשים. העני הולך ופוגש באשת האיכר. מקורן את כל ביתו והולך להודות לאיכר עבור העצה הטובה.	שבילי, יפת יהודה	1445
הילד והגדי הקטן	ילד הוביל עזים להר כדי לרעות אותן. גדי אחד אינו יכול ללכת כל כך מהר ונושם בכבדות. צעק לאביו: "הגדי ..." ונשם בכבדות. לא ידע האב מה עשה הגדי.	שבילי, יפת יהודה	1446
החתן הפיקח	מלך רצה לחתן את בתו רק עם איש שעולה עליו בחכמתו, והוא בעצמו שפט. מצאה הבת עני ויעצה לט לאמר למלך שהוא חכם ממנו ויוכיח זאת אחרי החתונה. התחתנו. שלח אותו הנלך לכל מיני מקומות מסוכנים אולם תמיד חזר החתן בסדר. לבסוף שלח המלך את חתנו אל אויבו בשם שקע אפול. החתן פחד ליפול מהסוס וכל הזמן קרא "איפה אפול!" המלך חשב שהלה ברך אותו לשלום והם כרתו ברית. בזה היה החתן פיקח יותר מהמלך, אבי אשתו. כי בין רגע הצליח לעשות שלון עם האויב בעוד שהלה לא הצליח להשיג את השלום ביניהם במשך שנים רבות.	שבילי, יפת יהודה	1450
כיצד סותמים חור	אישה רואה בדויים ערומים. היא עושה את עצמה חולה ומאלצת את בעלה להשאיר אותה אצל הבדויים. לא מתחילים אתה. אזי היא טוענת שתיש פגע בה ועשה לה חור ועל הבדויים לסתום אותו. כל הנסיונות עולים בתוהו. כעבור שנה חוזר הבעל לקחת את אישתו והבדויים מתנצלים על הנזק שנגרם לאישתו - את התיש הענישו אבל לא יכלו לסתום את החור. הבעל משאיר את אישתו שם.	שבילי, יפת יהודה	1451
בת המלך והגידם	מלך אינו רוצה לחתן את בתו אלא רק עם עני. הבת מצאה לה גידם והלה בא לבקש את ידה. התחתנו. היא הכתה אותו בצמח קוצני, ידיו נפצעו. יצא דם והידיים נרפאו. המלך שולח אותו ללחום בפיל שהורס פרדס. הבת מנצחת את הפיל ונותנת לו לאכול ובאותו זמן הורגת אותו ממארב. הגידם כלל לא היה נוכח. המלך מפחד מפני הגידם. הוא שולח אותו למלך אויב. הבחור מפחד לרכב על סוס והבחורה רוכבת אחריו. צועק כל הזמן :איפה אפול" ו"אפול" זהו שמו של אותו המלך. המלך חושב שהוא מנומב ונכנע. משום שהצליח קיבל הגידם את המלוכה של אבי אשתו.	שבילי, יפת יהודה	1452
אדם שהתחתן עם שדה	אהובתו של איש נישאה לאדם אחר. בליל החתונה ישן האיש על יד המים. באים שדים ומביאים לו שדה בדמות אהובתו. הוא ישן אתה. לאחר מכן ראה את אהובתו והבין כי ישן עם שדה. השדים לא הרפו ממנו והוא נשאר נשוי עם השדה אשר ילדה לו ילדים.	שבילי, יפת יהודה	1456
שלושה אחים וקישוטיהם	שלושה אחים מתקשטים - אחד שם פרח על הכובע, השני צבע בחינה את ידיו והשלישי ענד טבעת. שלושתם מתפארים בקישוטיהם בשעת המסיבה אך מדברים על מאכלים כאשר מראים את הקישוטים.	שבילי, יפת יהודה	1457
השועל השמן	שועל נכנס לפרדס דרך חור קטן. אוכל, משמין והיה צריך לרזות שוב על מנת לצאת דרך החור.	שבילי, יפת יהודה	1458
הכבשה שהפכה לאריה בעיני בעלה	איש איבד את כבשתו וכאשר מצא אותה ביער בלילה חשב אותה לאריה. הוא רץ מפניה והיא באה אחריו לביתו. משום שחשב שהכבשה היא אריה - שחט אותה.	שבילי, יפת יהודה	1521
חדם רצה להתחתן עם בת המלך	חדם התקשט בפרח ובת המלך מחייכת אליו. חשב החדם כי היא מאוהבת בו ותסכים להתחתן איתו. הלך לבקש אותה מאביה. כדי להפטר ממנו דורש סכום כסף גדול. לקח הלוואות (אומר לאנשים כי יתחתן עם בת המלך ולכן נתנו לו), ושילם בעד הכלה. בחתונה עצמה הבריח המלך את כל החדמים (שמהם קיבל את הכסף) במכות ואיומים. הכסף אבד.	שבילי, יפת יהודה	1524
שד לוקח כסף מעשיר	מפחד הבריות הסתיר עשיר אחד את כספו בסלע. שד שומר עליו וכאשר בא העשיר לקחת את הכסף קיבל מן השד מכות. לפי עצת האנשים הלך האיש לסלע ועשה כאילו רוצה להוסיף כסף לממונו (לצורך כך מכר את רכושו שנותר לו). אולם השד לא נתן לו להוציא את כספו אלא נתן לו סטירת לחי. מעוצמת המכה זז פיו לאוזנו. כך ראו אותו האנשים.	שבילי, יפת יהודה	1525
יהודי מגלה לערבי שאשתו זונה	בכדי שיהיה לה זמן למאהביה שולחת אשה אחת את בעלה להביא לה רפואה מן העיר מאה מן השוק לא היה ולא יהיה. האיש הולך וכולם צוחקים ממנו. רק יהודי אומר לו שאשתו זונה. מתערבים על בהמות. הערבי נכנס לשקו של היהודי. הולכים לביתו של של הערבי והיהודי נכנס כדי ללון בו. הם מוצאים את המאהב. בלילה הורג היהודי את המאהב במים חמים וכדי "לעזור" לרשה הנבוכה, קושר את הגופה על גבה ושולח אותה "למערת הזקנים" ול"מערת הילדים". בעצמו מתחבא מפניה ועונה בתור "זקנים" ובתור "ילדים" שאין מקבלים נואף. בשלישית מיעץ לה לזרוק אותו בכוח מראש הר. אבל הגופה קשורה אליה כך שגם היא נופלת ונהרגת. זכה היהודי בהתערבות.	שבילי, יפת יהודה	1526
הצנעאי, הדמרי והיהודי עושים חיים	3 חכמים הולכים לעשות חיים. השלישי מפיל את טבעתו לתוך כד שמן בשוק, קונה את השמן אך משלם רק מפרעה. בצהריים בא לקחת את הכד כאילו שלו הוא. זכה בכד כי הטבעת נמצאת בו (טען כי הטבעת נפלה לו בבית לתוך השמן). באותה הצורה "קנה" השני כבש, מרח את ביציו בחינה (טען שילדו שיחק עם הכבש וצבע את הביצים בחינה). באותה צורה קנה היהודי שק קמח. הפילו לתוכו נזם (נפל במקרה לבתו). הלכו שלושתם לחורבה להנות מן האוכל. בישלו. הגויים קבעו: "מי שיחלום חלום טוב, יאכל את הכבש". אכל היהודי את הכבש בלילה. בבוקר סיפרו הגויים כי "חלמו": אחד היה בן עדן והשני היה בשמיים. היהודי סיפר כי חלם שבא אליו אחד ארוך, מן הארץ ועד השמיים, ומכיוון שחבריו לא היו, אכל את הכבש. רוצים הגויים לנקום ביהודי. מנקבים חורים בשק השינה שלו. הוא ראה זאת וחתך את שפתי הסוס שלהם. אומרים לו כי הכוכבים שרפו את כיסו. אמר היהודי כי הכוכבים חתכו את השפתיים של הסוס. מאיצים בו לאכול בלי נטילת ידיים, מסתירים את המים ורוצים לגמור את האוכל לפני שמוצא את המים. הוא מבריח אותם באומרו כי באו שוטרים לתפוס אותם. כך הוא אוכל את הכל לבדו. חילקו את החמאה כי היהודים אוכלים בדרך כלל יותר חמאה. גמר היהודי מהר וכאשר כבר לא היה לו במה למרוח ולהרטיב את לחמו עמד להשתין על השלחן. כדי למנוע את זאת נותנים לו הגויים מן החמאה שלהם. מאז איש איש הלך לדרכו.	שבילי, יפת יהודה	1527
אישה שווה צנון	אישה ובעלה הולכים לעיר אחרת. האישנ אוכלת צנון אשר נפל מידי החנווני. עבור זה החנווני לקח אותה ולא רצה לקבל כסף עבור הצנון. הוא רוצה או את האשה או את הצנון בחזרה. המלך מאשר תביעה זו. חברי האיש נדברים למכור לחנווני חיטה במידה מזוייפת. במשפט מחליט המלך כי כדי לשפוט בצדק (שווה) צריך להעמיד את המידה באלכסון אחרת לא נכנס שום דבר לתוכה. לחנווני ולחבורתו הברירה - או להפסיד את כספם או להחזיר את האישה. הם מחזירים את האישה.	שבילי, יפת יהודה	1528
נשך אוויר - הרביץ צל	בחור שלח לאשת איש נשיקה באוויר ממרחק של 10 מטר. בעל האישה מזמין אותו למשפט. השופט פוסק שהבעל יכה את צילו של הבחור.	שבילי, יפת יהודה	1529
כיצד חוטב העצים ניצל מתליה	מרוב שמחה שיש לו קצת כסף לקראת החג, מקים חוטב עצים רעש גדול בשוק כאשר קונה את מצרכיו המועטים. האנשים מלשינים עליו ומספרים למלך כי מצא חוטב העצים ארגז זהב ולא נתן למלך מעשר. לארוחה החגיגית רוצה אשת חוטב העצים דבש ושולחת אותו לבקש זאת מאת המלך. המלך חושב כי האיש בא כדי לעשות צחוק ממנו כי בקשה זאת נראית קטנה בעיניו. הוא דן אותו לתלייה. ברגע האחרון מגיעה האשה שכבר לא היתה לה סבלנות לחכות לדבש. היא רואה אותו תלוי ושואלת אותו היכן הדבש. האיש תלוי ערום וכאשר ראה אותה רצה בה. הוא צוחק. המלך שואל אותו לסיבת הצחוק ברגע כה רציני. זה עונה "לא בשכלך (שחשבת אותי לעשיר ואני בא לבקש מעט דבש) ולא בשכלי (ששמעתי לקול אישתי) ולא בשכל אישתי (שרצתה דווקא חג יפה ועוד דבש מן המלך) ולא בשכל האבר שלי (אני הולך למות והוא עוד רוצה באישה). המלך צחק, נתן לא את החיים וגם דבש.	שבילי, יפת יהודה	1530
השקרן	איש משקר ואוכל יתר על המידה. חברו מנסה ללמדו דרך ארץ. אוכלים במסעדה והחבר מקלל אותו עד אשר האוכל נתקע בגרונו. הוא מכה אותו על הגב על הגב על מנת שהאוכל ירד, אבל עושה כאילו מכה אותו בגלל כסף שחייב לו. כדי לא לבייש אותו מספר שקרים: בנה חדר גדול. מתפלאים כיצד מחזיקים את הקורות הגדולות. אומר שחמתכו את רגלי אמו ומהן עשו עמודים. השקר השני: היה גיבור מלחמה (מתאר רובה ישן שנדלק מקדימה) היה הורג אוייבים וכאשר היו יורים עליו נכנס עם הרובה ביחד למים. וכאשר שואלים בתמיהה כיצד ירה רובה רטוב - מסתבך האיש ומבייש את עצמו.	שבילי, יפת יהודה	1531
שבח למלך	דושה משבח מלך ואומר לו שהוא גביר כמו חתול (אינו מפחד מנחש), נבון כמו נמלה (הנמלה מריחה את האוכל מרחוק), בעל נפש רחבה כמו תרנגול (על אף רעבונו מאכיל התרנגול את כל התרנגולות ולא אוכל לבדו). לאחר הסבר זה הוא מקבל פרס.	שבילי, יפת יהודה	1533
כיצד נפטרה האלמנה ממחזר	אלמנה מבקשת לקחת בהשאלה תבואה בשביל ילדיה הרעבים. עשיר רוצה אותה תמורת החיטה. לאחר שסרבה לו פעמיים היא מסכימה, אך דורשת שאף אחד לא יראה אותה. ברגע האחרון היא נזכרת כי אלוהים רואה אותם. העשיר מתחרט.	שבילי, יפת יהודה	1537
הערבי מעניש את אישתו המנאפת	ערביה צעירה מבקשת מיהודי כישוף אהבה לבחורים צעירים כי בעלה זקן. היהודי נותן לה אבל מספר על כך לבעלה. הם נדברים שהיהודי יאמר לאישה שתאכיל את בעלה באוכל מסויים (חמאה מפרה צהובה, חיטה מהוואדי וביצים מתרנגולת בהירה) ולהבטיח לה כי הוא יתעוור. הבעל יעשה כאילו באמת התעוור. האישה עושה את אשר היהודי אומר לה לעשות. אחרי 40 יום הבעל "עיוור". האישה מביאה את אהובה והבעל הורג אותם באמצע המעשה.	שבילי, יפת יהודה	1538
כיצד לגנוב	גנב זריז מנסה אחרים. 3 גונבים לירה מכיסו אולם הוא תופס אותם. הוא מלמד אותם: נכנסים לחנות בדים. החנווני מראה להם מחצית הסחורה שבחנותו. הגנב מכניס לו דבורה לתוך הבגד וזו עוקצת אותו. הגנב משכנע את החנווני כי נחש עקץ אותו. בשעת השערוריה לוקחים אלה מה שרק אפשר והגנב נמחם את החנווני: "ההפסד ככפרה עבור נפשו ולא ימות מנכישת נחש".	שבילי, יפת יהודה	1541
אדם כפוי טובה	שונאי המלך זורקים את בנו לתוך באר. הבן קורא לעזרה ומבטיח למצילו את משרת משנה המלך. ניגש יהודי עני וזורק לו חבל. אולם הוא מעלה גם קוף, נחש ואריה ובורח לפני שהספיק להוציא את בן המלך. בן המלך קורא שנית ומבטיח לו כי יהיה משנה למלך. היהודי מוציא אותו. כעבור 7 ימים בא היהודי אל בן המלך ודורש את שכרו אך זה מגרש אותו מעל פניו. פוגש היהודי בשלוש החיות. הקוף מציע לו את עזרתו ולמחרת הוא מביא קופים רבים אחרים המחריבים את שדות העיר. בן המלך קורא ליהודי וחוזר על הבטחתו. הקופים מסתלקים. למחרת בן המלך מסרב. בא האריה ומציע את שרותו וטורף כל אחד שנכנס או יוצא משער העיר. בן המלך חוזר על הבטחתו, ומשנה את דעתו לאחר מכן (אחרי שהאריה הולך). בא הנחש לעזרת היהודי וחונק את בן המלך. הוזער אליו היהודי. הפעם אין היהודי דורש דבר אלא להפף: הור מסרב לקבל שכר בלבד שהנחש ישחרר את בן המלך. הדבר נודע למלך. על פי דרישת הנחש נותן המלך ליהודי את מחצית מלכותו ואוצרו. רק לאחר החתימה על ההסכם הולך הנחש.	שבילי, יפת יהודה	1542
מדידת סכין גורמת למוות	אדם מוצא גופתו של הרוג. הוא מודד אם סכינו היה מתאים לפצע. הסכין מתאים (אורך הסכין שווה לעומק הפצע) ותופסים אותו כרוצח. תולים אותו. מכאן הפתגם "טיפש כמו זה שהלך למדוד את סכינו".	שבילי, יפת יהודה	1543
דעתן של הנשים קלה	איש מתחתן ונוסע לעבוד במקום אחר. אישתו בהריון וחברו של הבעל מספר לה שאם לא תהיה עם גבר הילד יהיה בעל מום. תמורת תשלום הוא "משלים" את הילד. כעבור שנה כאשר הבעל חוזר מספרת לו האישה את הדבר. החבר מתחתן ואף הוא נוסע מן הבית. הבעל המרומה גונב את תכשיטיה של אשת החבר ומספר לה כי אבר המין שלה גנב אותם. תמורת תשלום הוא מוכן להוציא אותם. כך הוא נוהג עד אשר מוציא את כל התכשיטים. האישה מספרת את הדבר לבעלה כשחוזר. שני הגברים מגיעים למסקנה שדעתן של נשים קלה היא.	שבילי, יפת יהודה	1545
כיצד הערימו על בת המלך	בת המלך היתה צריכה להתחתן עם אותו איש המסוגל להניע אותה לדבר. היא ישבה על חלונה ולא ענתה לאיש. על פי עצת זקן בא נער לפני חלונה ובידו כבש. הוא עושה כאילו אינו יודע לשחוט אותו. פוצע אותו מכל הצדדים והכבש המסכן צורח. בת המלך, לא בלבד שמדברת איתו, היא גם יורדת כדי לעזור לו לשחוט את הכבש.	שבילי, יפת יהודה	1546
שני חברים עוזרים לשלישי	זקן חשוך בנים הולך לחוזה כוכבים. הלה נותן לו 3 ביצים ואומר לו כי שתי נשותיו תשתינה אותן. מכל ביצה יהיה ילד. כן אומר לו החוזה כי בעצמו ימות בזמן שהנשים תהיינה בהריון. הבן של אישתו האהובה יסבול הרבה בחייו ואסור לו לאכול מבלי שירחץ את ידיו תחילה. על הזקן לקנות טבעת ולהשאירה לבנו זה. במקרה שהטבעת תיפול לו בשעה שהוא רוחץ את ידיו אסור לו לאכול לאחר מכן כי האוכל יהיה מורעל. הזקן נותן את הביצים לנשותיו כאשר ברצונו למות אולם אחת מן הביצים אוכל בעצמו. לביצה זו אין כל תוצאה. מצווה על אישתו האהובה מה עליה לעשות ומת. שתי הנשים יולדות והבנים דומים זה לזה כמו תאומים. בא מורה ללמד אותם ופניו דומים לפני האחים. האישה האהובה מתה. האישה השניה רוצה להבדיל בין בנה ובין היתר. לפי עצת האדם השלישי ששאלה (שניים לפניו הציעו עצה הפוכה) היא מתפשטת ערומה וקוראת לבנים. הבן שלה מקלל אותה ובן צרתה אומר לה שתתבייש. לבנה היא עושה סימן אש. היא מבקשת להרעיל את בן צרתה אולם הטבעת מזהירה אותו. הוא מחליט לעזוב את הבית ולפני יציאתו נותן לאחיו פרח לשתול. אם הפרח יבול ידע האח כי הוא בסכנה. הוא בא ליער ומוצא בחורה שניתנה לאישה לשד. תמורתה נתן השד מים לעיר. הוא מתמודד עם השד והורג אותו בערמה. (בשעת ההאבקות אומר לו כי ישנו מישהו מאחוריו. השד מסתובב והבחור הורג אותו בחרבו). הולך עם הבחורה לארמון השד. המלך מחפש את הגיבור אשר זרק את הראש לתוך העיר. באים רבים ומנסים להרים את הראש. (הסימן הוא: מי שיכול להרים את הראש הוא הגיבור). הבחור לא רוצה שיגלו את העושר בבית השד. לכן הוא בא ומזהה עצמו. הוא מרים את הראש ביד אחת כאשר הוא רכוב על סוס. מקבל פרס וחוזר לביתו. הוא אוסר על אישתו לצאת מן הבית. אולם היא יוצאת ומתרחצת ושער נושר מראשה. השער מבלבל את סוסי המלך כאשר הולכים לשתות והמלך מוצא את השער. הוא שולח אישה זקנה לחפש את הבחורה. הזקנה מוצאת אותה, מדברת איתה ומצליחה למרוט לה שער אשר מראה למלך כעדות שמצאה את הבחורה. לפי פקודת המלך מרעילה הזקנה את הקפה של הבחור (יש לה גישה אל הקפה בגלל ידידותה עם האשה הצעירה). בעודו גוסס מבקש מאישתו שלא לקבור אותו אלא לשים אותו בארון. לאחר מכן הוא מת. האישה חוזרת אל אביה והמלך רוצה להתחתן איתה. היא מבקשת שהות של שנה על מנת שתוכל להתאבל על בעלה. אולם המלך מאיים להרוג אותה והיא מסכימה להתחתן איתו כעבור שנה. בינתיים נבל הפרח של החברים. הם הולכים לחפש את הגיבור. כעבור 6 חודשים באים לביתו ורגש משונה תוקף אותם. הם לנים שם ובלילה מספרים שני עופות זה לזה את הסיפור ויחד עם זאת מגלים את התרופה: העלים מסביב הארמון יחיו אותו אחר שמורחים את גופתו במשך 7 ימים. הגיבור קם לתחיה. כעבור עוד 6 חודשים (בערב בו צריכה האישה להתחתן עם המלך) עורך המלך נשף. הם באים אליו בטענה שרוצים להתדיין. מוצאים אותו למקום מבודד ושואלים שאלה: מה מגיע לאדם שנתן רעה תחת טובה. המלך טוען שמגיע לו מוות. הם מספרים את הסיפור. המלך מאשים את הזקנה והיא אותו. הידידים הורגים את המלך ולוקחים אותם מן הארמון. היא חושבת אותם לאחי בעלה אולם עד מהרה הדבר מתברר.	שבילי, יפת יהודה	1547
עוון הכבשה	אריה, שור וכבשה הולכים לטייל. מגיעים למקום שומם. הם רעבים. האריה והשור רוצים לטרוף את הכבשה. מציעים לספר את עוונותיהם ומי שעשה את העוון הגדול ביותר - זה ייטרף. האריה מספר כי טרף אדם אשר היה רעב, השור נגח אדם כאשר היה רעב והכבשה גנבה קצת תבן כאשר היתה רעבה. השור והאריה טרפו אותה.	שבילי, יפת יהודה	1548
האם הורגת את בנה	אשת עשיר מתאהבת בכושי מכוער ועני. היא עוזבת את בעלה והולכת אליו. מרוב צער מת בעלה. שני בניה הקטנים באים אל אמם לבית הכושי. פחדה האם מנקמת הבנים ועינתה אותם. הבכור יצא לעולם ונאם הרגה את הבן הקטן (למעשה הרג אותו הכושי על פי עצת האם). המשטרה הורגת אם את הכושי וגם את האם.	שבילי, יפת יהודה	1549
האיש שעזר לחתנו בנבואותיו	איש מתנבא ומלמד פחח בדברי חכמה מחורזים לעשות צבת. באותה הצורה עוזר לחורש לעזור לעצמו כאשר נשבר לו חלק ממחרשתו. חתנו מוציא ממנו (הוא מקשיב לדבריו) כיצד לנהוג במשקו כדי שירויח. 1. אישתו (בתו של החוזה) מספרת שבעלה שחט את שורו כדי לדעת האם תקופת הזריעה הגיעה. היא מביאה לו מתנה מהתבואה המוצלחת. רואה האב כי רימו אותו. 2. היא מספרת כי קנו פרות והאב אומר לה כי לא עשו טוב. 3. היא מספרת לאביה כי קנו עזים. האב מחייב קניה זו אולם אומר כי צריך לרעות את העזים במשך כל השנה בהרים. הם פועלים על פי עצת האב ומצליחים.	שבילי, יפת יהודה	1550
ילד, אמו החורגת ומאהבה	אישה רוצה לצער את בנה החורג ועושה את עצמה חולה. המולה מוצא תרופה יחידה: לשחוט את הכבש האהוב על הבן. הבן נותן אותו. לאחר מכן מבשלת האישה את כל החלקים הטובים למורה מאהבה. בא הבן ומפחיד אותה באומרו כי האב מרוגז עליה כי מספרים בשוק שהיא חיה עם המולה. למורה הוא מספר אותו דבר. שניהם בורחים. כאשר חוזר האב עם האוכל שקנה בשוק נופל דבר מה מידיו והוא מרים אותו. אומר הנער למורה כי האב רוצה לזרוק עליו אבנים. נכנס הנער לבית, קורא לכל הכלבים אוכל וזורק את השיריים. נכנס האב והכלבים מתנפלים עליו. הילד מספר לאביו על השמועה שמתהלכת שהאם והמורה חיים ביחד. כן מספר לו כי הם ברחו. האב שולח אותו לפייס את האם ולהביאה בחזרה. האישה חוזרת. הולך הנער למורה ומספר לו כי האישה חלתה מרוב פחד ושיבוא לבקר אצלה. הוא בא והנער אומר לאמו החורגת שתכנס לחדרים הפנימיים כדי שהאנשים לא ידברו עליה שהיא יושבת ומחכה למורה. הוא מחכה למורה ןעושה כאילו הוא האישה. מבקש אותו "להינות" ממנו דרך הדלת. כח "בעלה בבית". חותך הילד את אברו. שם אותו לצלחת ואומר לאישה לגשת למורה כי הוא חולה. האישה מביאה את הצלחת. זה רואה מה שיש בתוכה וכנקצה מבקש לנשק לה ולמעשה נושך לה את הלשון. שניהם מתים מן הפצעים	שבילי, יפת יהודה	1552
כיצד גונבים בד	גנב בא לעיר כדי לראות אם יש גנבים זריזים ממנו. רואה רוכל הנושא על גבו בדים. הולך אחרי הרוכל ותופר את הבד לבגדו הוא. לאחר מכן הוא לוקח את הבד וטוען שהוא שלו. אם כן הוא גנב זריז.	שבילי, יפת יהודה	1554
קבצנות - המקצוע הטוב ביותר	בנו של עשיר רוצה להתחתן עם בתו של מקבץ נדבות (הלה כבר עשיר אך ממשיך "בעבודתו". דבר זה אינו ידוע). כמוהר דורש אבי הכלה שהחתן ילך עמו לקבץ נדבות במשך 3 ימים. הסכום שיביא לו יספיק כמוהר. במשך 3 הימים מסיר העשיר את בושתו ומחליט לעשות כחתנו: לסגור את עסקיו ולקבץ נדבות. זה עסק בטוח. הסיבה לבקשתו זו של אבי הכלה היתה שהחתן לא יבייש אחר כl את האישה הצעירה.	שבילי, יפת יהודה	1555
כפר של חרשים	זר בא לכפר של חרשים. רואה איכר ואומר לו "שלום". הלה עונה: "השוורים שלי". השיחות באות בזו אחר זו: האם אומרת "האם האוכל אינו טעים, בתי בישלה אותו" הבת "מצאת לי בחור?" הסבתא "שחטתם שור, גם אני רוצה בשר".	שבילי, יפת יהודה	1556
השועל השמן	שועל רעב עובר ליד מערה ורואה בתוכה נבלות חיות יער. הוא נכנס, אוכל טוב ומשמין ולאחר מכן אינו יכול לצאת. עליו לשוב ולצום כדי לרזות כדי שיוכל לצאת.	שבילי, יפת יהודה	1559
אדם ושועל	אדם מגרש שועל מחצרו. השועל מתנקם ומשמיד שדה חיטה של האיכר.	שבילי, יפת יהודה	1663
עבודה רעה אבל הרווח טוב	1. שניים הולכים לעבוד ומחלקים את הרווח שווה בשווה. קנו חנות מבעל בית שאצלו אחד מהם עבד. בעל הבית נפטר. 2. אחד עבד בחנות והשני בניקוי בתי שימוש והרווח טוב. כדי שהחבר לא יספר בבית, מבטיח לחרוש את שדהו. אבל הוא מספר לאישה, האישה כועסת ומסרבת לתת לחבר שוורים לחרוש את השדה ושולחת אותו "לנקות חרה" כדי להתעשר.	שבילי, יפת יהודה	1666
מדוע התאסלם היהודי?	בנו של רב מתאסלם. לשאלתו של המלך "כיצד?" עונה הרב כי אינו יהודי. שואל המלך אם אישתו יהודיה. אומר הרב שאינו יודע. שואלים את האישה ומתברר כי עבדו של המלך אנס אותה ומזיווג זה יצא הבן. לסימן, מראה האישה את אצבעו הקטנה של העבד שנשכה ממנו בשעת מעשה. שואלים את העבד ובעל כורחו עליו להודות במעשה הפשע. הוא נידון למוות.	שבילי, יפת יהודה	1821
המת המדומה	בעל קמצן קנה 6 עצמות ונתן אותן לאישתו לבישול. בהעדרו עבר איש מכובד בלבוש עני וביקש אוכל מן האישה. נתנה לו עצם אחת. חזר הבעל הביתה והאישה הגישה לו רק 5 עצמות. התרגז הבעל ורצה לדעת היכן הרגל השישית אולם אישתו עמדה על כך שקנה רק 5 עצמות. הוא התעלף וכולם חשבו אותו למת. בהלוויתו בוכה הקצב ואומר: " אוי, עוד הבוקר היה אצלי וקנה 6 עצמות" . מיד קם הבעל "לתחיה" וקרא לעומת אשתו: " את רואה שאני צודק? בגללך מתי!"	שבילי, יפת יהודה	2236
מכות מרפאות קמצן	אבי האשה מרפא את הבעל מקמצנות על ידי מכות: בלילה נוהגים כלפיו כאילו הוא מת. "המלאכים" מכים אותו בגלל קמצנותו. תרופה כזאת משפיעה מיד בבוקר.	שבילי, יפת יהודה	2237
פקיד ערבי מעליל על אישה יהודייה	פקיד ערבי שלח את אישתו לביתו של עמיתו היהודי כדי שזו תצלם את אשת היהודי במערומיה. הערבי הולך עם הצלום אל המלך ומאשים את אשת היהודי בזנות. - היהודי נסגר בבית הסוהר. זקן אחד (אליהו) מיעץ לאשת היהודי להאשים את הערבי בפני המלך בגניבת נעל. הערבי מכחיש כי הוא מכיר אותה. (לא רצה להיות מואשם בגנבה) "ואתה אמרת כי שכבת אתה!" קרא המלך, אתה שקרן!". הכניסו את הערבי לבית הסוהר והיהודי. בעלה של האישה שוחרר.	שבילי, יפת יהודה	2243
עולם הפוך	אדם חולה ביקש מאלוהים משהו שיוכל לרכב עליו. והנה הגיע שוטר וציווה עליו לסחוב חמור על גבו. שאל האיש את השם: הלזה התפללתי? פתאום ראה אשה שבקשה ממנו שיכתוב קמיע למען בתה המקשה ללדת. האיש ביקש מאלוהים שבתה תמות. לתמהונה של האשה ענה האיש כי שביקש מאלוהים שיביא לו משהו לרכב עליו נתן לו משהו להרכיב על גבו. עתה, אם יבקש מאלוהים שהבת תמות, כנראה שהיא תלד בבטחה בן זכר. ובאמת כך היה.	שבילי, יפת יהודה	13233
מעשה בבן עצלן	לעצלן שלא רצה לעבוד התחשק לאכול טוב. התלבש יפה, נכנס למסעדה מפוארת ועל כל מה שהציע המלצר ענה "בטח, בטח". גם לאחר הארוחה הדשנה ולאחר שהתבקש לשלם ולא רצה ענה "בטח, בטח". חשבוהו למשוגע וקראו למשטרה. גם אז ענה לשוטרים באותן מילים. השוטרים שחררוהו. הוא הולך ברחוב שמח וטוב לב, פוגש מכר ומציע לו לנקוט באותה תחבולה. למכר זה לא הלך: הוא גורש מהמקום כבר לאחר ה"הבטח, בטח" הראשון.	שבילי, יפת יהודה	13297
מעשה בעני שהיו לו עשרה ילדים	עני בעל משפחה ענפה מרוויח לירה, רוצה לפרוט אותה לגרושים אצל עיוור אך העיוור מסרב. כנקמה הוא לוקח לוקח את הכסף שיש בידי העיוור בתחבולה. הוא גם לוקח את הכסף מכל עיוורי הכפר בו חי העיוור שסידר אותו, אפילו כאשר הם מחביאים את הכסף בכובע, במקל ובמעיל. הוא מנצל את עובדת היותו רואה. כך הוא מתעשר ואינו זקוק עוד לפרנסתו.	שבילי, יפת יהודה	13298
שם בר ליל והגנב הזריז	שם-בר-ליל עשיר זקן וערירי. הוא לוקח יתום לחנותו. 3 גנבים שודדים את החנות. הנער מתלבש כאישה ובא אליהם. הוא ישן עם הזקן אב הגנבים, מכה אותו ובורח. למחרת קורה אותו הדבר. בלילה השלישי הורג הנער את הזקן ולוקח איתו את אשר גנבו הבנים. למחרת באים 3 הגנבים אל הנער. הוא מצביע על סנדלר שרק היה אצלו וקיבל ממנו כסף כדי שירוץ. עד שהם תופסים את הסנדלר וחוזרים כדי לתפוס את הנער - הלה כבר איננו. באים לחנות שם-בר-ליל, כורתים עמו ברית ומבטיחים הבטחה הדדית שלא יפגעו איש ברעהו.	שבילי, ישעיהו	1347
אלהים מתיר לזוג להתחתן	בחורה רוצה שאלוהים יתיר לה להתחתן. הבחור שוכר איש אשר ישב על בעץ שמתחתיו הוא יושב עם הבחורה. האיש בתוך העץ "מתיר" לה להתחתן. הם מתחתנים. נולד בן. הבן גדל והזוג עובר במקרה מתחת לאותו עץ. האיש אשר "התיר" את החתונה, יושב עליו גם הפעם. הבחור אומר שהיה רוצה בת. היושב למעלה עונה "האם אתה חושב שתמורת 10 הגרושים שלך אני יכול גם לספק את בניך?"	שבילי, ישעיהו	1348
המסגר הרופא	אישה מטרידה את בעלה באומרה כי אינו מלובש כהלכה. הוא מתרגז. מכין לעצמו מעי מלא דם וחותך אותו. האישה נבהלה, בורחת אל אמה וביחד מחליטות ללכת למסגר שיתקן את הנזק. הבעל קובע עם המסגר את התשלום וצורת ה"תיקון". הנשים משלמות ביוקר עבור התיקון. לאחר מכן רוצה האם לנסות אם התיקום הצליח. טוענת שהציפורים אמרו לה שהיא צריכה לישון עם חתנה. לאחר המעשה היא מאיימת על בתה - אם תתלונן יותר על בעלה, חמותו תיקח אותו (כלומר היא בעצמה).	שבילי, ישעיהו	1359
שדים לקחו והחזירו ילד	אם מקללת את בנה וקוראת שיקחו אותו השדים. באים השדים ומחליפים אותו. הרב מאיים שישחוט את הבובה ואז הם מחזירים את הילד.	שבילי, ישעיהו	1449
רגלי הזהב של העכבר	כלב וחתול היו שותפים לעסק. בא עכבר, החתול רוצה לשתף את העכבר בעסק רק בתנאי שיתן לו הלה אחת מרגליו (כי החתול היה רעב) ויתן לה במקומה רגל זהב. העכבר הסכים. כך אכל החתול את 4 רגלי העכבר. בסוף יעץ הכלב לאכול את העכבר כולו - יישארו רק שני שותפים.	שבילי, ישעיהו	1459
הגיסה שנהפכה לעץ ולביצה	אישה שונאת את אחותו של בעלה. שמה תחתיה לטאה כדי להוכיח שהיא הפילה אותה. מושיבה אותה תחת קיר אדמה עם אוכל לבעלה העובד בשדה. הבעל מכסה אותה באדמה כדי להרוג אותה. אלוהים הופך את האוכל לבריכה ואת האחות לעץ. כולם באים לכבס בבריכה והעץ מכופף את ענפיו כדי להקל על הנשים לתלות את הכביסה. גם הגיסה באה אך העץ אינו מחזיר לה את בגדיה. האישה דורשת לעקור את העץ. העץ מדבר ומבקש להשאיר אותו במקומו. פועל חרש חוטב אותו. נהפך העץ לביצה ומסתתר בין העשבים. זקנה האוספת עשבים מוצאת את הביצה, ולוקחת אותה אל ביתה. בהעדרה של הזקנה יוצאת בחורה מן הביצה ומסדרת את בית הזקנה. הזקנה מפתיעה אותה ולוקחת אותה כבתה. כל בהמותיו של אחי הבחורה מתות. הוא מבין את העונש ומגרש את אשתו. הולך לעולם. - בא לעיר בה נמצאת אחותו. שם נעשה פקיד החצר. מתאהב באחותו. המלך מבקש אותה והיא מסכימה תמורת תשלום. בלילה בא מלאך ומגלה לבחורה כי חתנה הוא אחיה. היא אינה דורשת כסף אלא 3 מיטות: מיטת זכוכית, מיטת עץ קלוע ומיטת עור אדום. אחרי החתונה נשכבים לפי סדר על המיטות ואלה אומרות: "איפה נשמע שאח מתחתן עם אחותו?", כך נודעת האמת לאח והם נפרדים.	שבילי, מרים	901
בת הנגר הפקחית	נגר גר עם 7 בנותיו ליד ארמונו של המלך. בן המלך רואה את בתו הקטנה של הנגר ושואל אם היא רוצה לנשק לו. היא מסרבת. הוא מתחפש כדרויש, מביא ירקות למכירה, תופס אותה ומנשק לה. למחרת שואל שוב וביחד עם זאת מרמז כי קיבל כבר את שלו. הוא חולה והיא באה כרופא ומכניסה לו מקל לתחת. לאחר שהבריא שוב מבקש נשיקה והיא מרמזת לו על הרפואה. המלך דורש: 1. למדוד את השמים (שחייליך יחזיקו אותם בשעת המדידה); 2. לחפור אבני ריחיים (תשובה: לטוות לו חוט מאבנים קטנות); 3. לבשל דייסה לבנה בלי עשן (תשובה: מבשלת איזה פרי לבן על נרות); 4. על כל 7 הבנות לבוא למחרת כשהן בהריון אך נשארו בתולות (הן באות עם סמרטוטים. הקטנה דורשת לאכול בצל שיצמח בן רגע מאבן הרצפה בלי זרע ובלי מים - דבר זה הוא בלתי אפשרי כמו הריון הבתולות). כל התשובות ניתנות על ידי הבת הקטנה, באמצעות אביה. בן המלך רוצה להתחתן איתה כדי להרוג אותה. הבת מבקשת שאביה שיעשה לה פסל מעץ בדמותה. מקדשים את בן המלך עם פסל העץ. אחרי שהאורחים הלכו והוא "הורג" את הפסל. מבטנו יוצא יין. מרוב בושה בן המלך רוצה להתאבד אולם היא מונעת זאת ממנו. בן המלך שולח אותה לעבד כושי שתהיה אשתו. היא מעבידה את הכושי בפרך כדי שלא תצטרך לישון איתו. לבן המלך יש כבר אישה ראשונה. הנערה מספרת לה שיש בריכה וכשאישה מתרחצת בה מוחזרים לה בתוליה. שתיהן הולכות שמה. אשת בן המלך מפחדת להכנס לבעלה כי בתוליה לא הוחזרו לה. הן מתחלפות ואשת בן המלך ישנה עם הכושי. שתי הנשים יולדות - אשת בן המלך יולדת כושי ובת הנגר - ילד לבן עור. בן המלך מרגיש שדבר מה אינו כשורה: ילדו השחור משחק רק בזבל ובנו הלבן של העבד משחק בדברים המסמלים את המלוכה. בת הנגר מספרת מה שקרה ובן המלך מגרש את אשתו ולוקח את בת הנגר.	שבילי, מרים	905
שדים לוקחים משוגעת	שכנה שהשתגעה אמרה שטיילה בלילה בחוץ. בסוף מתה - לקחו אותה השדים	שבילי, מרים	1290
לכלוכית	לילדה קראו חנינת אלה. אמה מתה והשאירה לה את פרתה שתטפל בה. אביה מתחתן שנית ולאשה בת בשם כירם. לזאת נוזל מהאף, דומעות העיניים והיא כל הזמן יורקת. האם החורגת עושה עצמה חולה, והרופא אומר לה לאכול את המעיים של הפרה. האב מתנגד, באה האם לחנינת אלה ואמרה לה לשחוט את הפרה ולקבור את עורה, קרנייה, אזניה וטלפיה בקבר אמה. עשתה כך. בן מלך שכן מתחתן. המשפחה הולכת. על חנינת אלה לברר סומסום ודורה. בחלום באה האם, אומרת להוציא את הדברים הקבורים. שמלה נעליים וכובע יפה שם. היא באה לנשף. בן המלך רוקד איתה. עליה לאכול רק שתי חתיכות אוכל. הן נהפכות לשתי יונים שרוקדות עליה. בסוף הנשף בורחת. נעל נשארת בידי המלך. מחפשים אותה ומוצאים. אך הוא דורש בשבילה 7 פעמים משקלה בזהב - כי מאיפה יוצא זהב. כשהיא בוכה יש גלים והיא יורקת זהובים. המלך משלח, אך האם החורגת מלבישה את ביתה ומכשפת את חנינת אלה ליונה (תוקעת בה 7 מחטים בראש ). מרוב כעס על הכלה המכוערת והמלכלכת, המלך דורס את האב בסוסו אך זה לא מת. היונה באה לשדה ושואלת החורש מה שלום המלך ומה שלום הזוג הצעיר ושלום אביה. בשמעה שלאביה רע, בוכה וגשם יורד. העבד מודיע את הדבר לאדוניו וזה בא לראות. רצה להרוג את היונה והיא באה אליו. מוציא את הסיכות והיא הופכת בחורה. מתחתנים והורגים את כירם ואמה	שבילי, מרים	1300
עשרים בנים מחפשים עשרים בנות	אב שולח את 20 בניו לחפש להם 20 בנות מאותו אב ומאותה אם. אסר עליהם לישון תחת עץ המאיר כמו חשמל (שם הבנות) במסגד מסוים ועל יד הר מסוים. רק באו לעץ הזה וישנו. עיפרית נתנה להם קפה עם "מנג' " והרדימה אותם. רק הצעיר אינו שותה. הלך והרג את 20 ילדי העפרית שרצו להרוג את אחיו (לשם כך הוא נכנס לביתה של העיפרית)ץ הכריח את העיפרית לתת לו דבר מה אשר חעיר את אחיו. נתנה לו והוא הורג אותה. נכנס לביתה ובחצר השביעית מצא את הבנות כשהן ערומות. הלביש אותן והחליף טבעות עם הצעירה. יצא אל אחיו. אלה לא ידעו כלום. הלכו הלאה ובאו למסגד. ישנו בתוכו. האח הצעיר הרג את העיפרית בעלת המסגד (זה היה בעלה של אותה העפרית שהרג קודם לכן). שוב חושבים האחים שהכל עבר בסדר. באים להר וישנים שם. בנתיים הורג הצעיר את בני העיפרית הישנים בהר. בחצות יוצא עיפקית זה (ישן בחדר השביעי) ונשבעים איש לרעהו שלא לפגוע אחד בשני. העיפרית נותן 3 עבודות: 1. חלב הצביה הוא פותח פצע מוגלתי שהתהווה אצל הצביה באמצעות אבן. כאות תודה היא נותנת לו חלב. 2. לרסן אריה: שופך טבק לתוך עיניו ורוכב עליו. 3. להביא את בת צין אצין: הוא פוגש בשני ילדים הרבים על שני חפצים: כובע שהלובש אותו הופך רואה ובלתי נראה, וחתיכת עור שמי שיושב עליה יכול לעוף לאן שהוא רוצה. הגבור זורק כדור ומצווה על הילדים להחזירו. מי שמגיע ראשון יקבל את החפצים. הילדים רצים והוא בורח. הוא מגיע לצין-אצין, לוקח את ביתו (על העור) ובא לעיפרית. הוא הורג רת העיפרית מאחר והלה לא הסכים לחלק עמו את עושרו. כך מקבל הגבור את כל עושר העיפרית. עוד לפני שיצא להביא את בת צין-אצין נתן לאחיו את המפתח לחדר בו היו הבנות. שלח אותם לשם כדי לקחת את הבנות ואמר להם שילכו הביתה. הוא מבטיח לעצמו את הצעירה. הם עושים כך וכאשר חוזרים מספרים להורים שהאח הצעיר נאבד וכפי הנראה מת. ביום שרוצים לחתן את הבת הצעירה חוזר הגבור ומתחתן אתה. לאחר מכן נעשה מלך.	שבילי, מרים	1352
זובידה בנת מרון	זובידה יפה מאוד. היא שומעת עורבים מדברים עליה ואומרים כי תתחתן עם כלב שחור, תצא למצרים ותחפש בערמות אשפה סמרטוטים לכסות את גופה. נבהלה הנערה מאוד וממש חלתה. בא בחור יפה וביקש את ידה. היא מיד הסכימה כי פחדה שהכלב השחור עוד יבוא. אביה לא רצה בחתונה זו אולם היא עמדה על שלה. הם התחתנו. בביתו נתן לה מפתחות לשישה חדרים. לחדר השביעי לא נתן לה. כל ערב היה ישן בחיקה והיא ממששת באוזנו. נתנה לו מנג' והוא נרדם. ניסתה במחט אם הוא ישן טוב, כאשר היתה בטוחה הוציאה את המפתח השביעי מכיסו. נכנסה לחדר (שבו יש לו עוד אישה) וראתה שתי בריכות: אחת מלאה דם והשניה מלאה מוגלה. סגרה את הדלת. בלילה הבא עשתה עצמה ישנה כדי לראות מה הוא עושה. נכנס לחדר השביעי ונהפך לכלב שחור. כאשר חזר היה שוב אדם. שאלה אותו ,מדוע הוא כלב. לקח אותה בזנבו וזרק אותה רחוק. קמה ויצאה עם האוטובוס למצרים. שם לא היה לה מה ללבוש. חיפשה סמרטוטים בערמות אשפה. הלכו לבקר אצל אביה. זה הקדיש את הפרדסים שלו לצרכי צדקה למען בתו שלא מצא אותה בבית בעלה. באו לאב. כולם שמחו.	שבילי, מרים	1353
מלאך המוות טעה בכתובת	אדם חולה אנוש הולך למות. רואה שני מלאכי מוות מתווכחים ואינם שלמים עם עצמם אם הוא האיש שצריך לקחת את נשמתו. מתברר שהכוונה היתה לשכן שיש לו אותו שם. האדם מבריא והשכן מת. האיש שראה זאת סיפר על כך לאחרים.	שבילי, מרים	1354
עיפרית הופך ילדה לכלבה	אב הולך לחאג' (חלם שיש פתק על ראשו - סימן שמוכרח ללכת). משאיר את 2 בנותיו הגדולות לשמירה על הצעירה. כן משאיר חתולה. שולחים את הצעירה להביא מים. בדרך היא פוגשת בעיפרית. זה לוקח אותה לאישה. האב חוזר. מראים לו קבר ואומרים לו כי שם בתו קבורה. הוא פותח את הקבר אך הנהו ריק. הוא מחפש את הבת. הוא מגיע אל בית העיפרית כאשר הלה איננו בו. הוא אוטם את הפעמונים המודיעים לעיפרית על בריחתו של מישהו. האב בורח עם בתו. העיפרית חוזר והולך לחפש את אשתו הצעירה. מופיע לפניה בדמות זקן. יורק בפניה ובזה הופך אותה לכלבה. האב הולך ועל 2 האחיות לשמור על הכלבה. הן אינן שומרות. האב נותן את הכלבה לרועה. זה רואה שהיא פושטת בלילה את עורה והיא בחורה. הרועה בא אל האב ומספר את הדבר. היא מסכימה להתחתן עם הרועה ונשארת אישה. היעפרית הולך לחפש אותה ורואה את בתה הדומה לה. הרועה אוסר עליה להכניס איש לביתו. העיפרית בא בדמות קבצן. נכנס אחרי הילדה לתוך הבית, יורק בפני האישה וזו הופכת שוב לכלבה. הפעם היא נשארת כלבה.	שבילי, מרים	1358
בת המלך החכמה	צעיר פוגש בזקן ושניהם הולכים ביחד. שואל הצעיר: 1. מדוע רוכב הזקן (יש לו נעליים). 2. מדוע הוא שותה (הוא לועס משהו). 3. האם מת הוא באמת מת (אם השאיר אחריו ילדים או לא). 4. האם החיטה עדיין עומדת בשדה או האם כבר אכלו אותה? (האם לקחו הלוואה לקנות זרעים). 5. פרדס מגודר איננו מוגן טוב (בעליו זקנים). 6. פרדס בלתי מגודר מוגן היטב (בעליו צעירים וחזקים). 7. בעיר הומיה אינו מוצא איש (אין מלך חזק - כל אחד מביע את דעתו). 8. בעיר שקטה יש בני אדם לרוב (המלך הוא שליט חזק. רוצה להיכנס לבית הגדול בעיר (למסגד). לזקן 7 בנות הצעירה פותרת את החידות ושולחת את אביה אל הצעיר עם סיר מלא מרק (ים מלא), פיתה (ירח מלא) ו-6 חתיכות בשר (6 כוכבים). בדרך הזקן אוכל מעט מן האוכל והצעיר מוסר לבחורה את הדבר בצורה המיוחדת לה. הם מתחתנים.	שבילי, מרים	1522
בת הסולטן חסנה ועוזרתה שדב	לבת השולטן בנו בית כי היא עמדה להתחתן. שדב (יתונה) שואלת אותה למי שייך הבית, ובת השולטן לועגת לה באומרה כי הבית שייך לשדב ושאביה (שמת כבר מזמן) יתגלגל מן המדרגות. סבתא מיעצת לשדב לענות "דבריך דברי אלוהים". לפני החתונה יש לבת השולטן יחסים עם גבר אחר והיא מתעברת. בעצם יום החתונה היא עומדת ללדת. משלמים לשדב ולבבתה ששדב תחליף את בת השולטן בחתונה. היא מחליפה ולפי עצתה של סבתה לוקחת דבר השייך לבעלה כמתנת בתוליה ולאו דווקא כסף. שדב מתעברת. אחרי חודשיים מתחלפות הנשים. בת המלך יולדת לבעלה ילד. כאשר גדלים הילדים שמע הבעל שילדה של שדב אינו יודע מי הוא אביו והוא שולח אותו לשאול את אמו. זאת נותנת לילד את המתנה שקיבלה מאביו. כך היא אומרת לו למסור לבנה של בת השולטן: "אמי החליפה את אמך". הבעל שומע את שיחת הילדים ורואה את מתנתו. הוא דורש משדב הסבר. היא מספרת לו. הוא לוקח אותה אל ביתו ושולח את בת המלך הביתה.	שבילי, מרים	1523
עלי אבנה אונקוד	עלי הוא יתום, טיפש, קבצן. הוא מציל שועל ממוות (מידי שומר). עלי מציל גם ציפור ממוות בהוציאו אותה מבין הקוצים. הציפור לוקחת אותו על גבה ועפה עמו דרך כל העולם. השועל גונב בשבילו בגדים. השועל (הוא למעשה שד) מוצא בחוף הים שני יהלומים. הוא נהפך לאדם. הולך לבת המלך ומבקש ממנה מידה כדי למדוד את היהלומים של אדוניו. מדביק את שני היהלומים לתחתית המידה. כך עושה עושה עוד פעם. בת המלך רוצה להתחתן עם האיש העשיר שנשאר אדיש לגבי היהלומים שנדבקו על המידה. הם מתחתנים. השועל שוב גנב בגדים. פעם רואה עלי את סמרטוטיו הישנים והוא עצוב. לפי עצת השועל הוא מסביר: "מה ביתך לגבי ביתי. בביתי אפילו המטאטא מקושט ביהלומים". השועל הורג זקן עשיר (מפחיד אותו ומספר לו כי הוא מלאך המוות. בסוף חונק אותו). לוקח את מפתחות הבית ומביא את הזוג לשם - כאילו ביתו של עלי הוא.	שבילי, מרים	1532
אבו נואס מתעשר	על אף אזהרותיו שיעוף נותן גרעין אחד של חיטה לקלייה. הגרעין עף. תרנגול אוכל אותו. אחרי דין ודברים מקבל אבו נואס את התרנגול. על אף האזהרות נותן אותו לשמירה לדיר עיזים. בבוקר מוצאים את התרנגול הרוג. אבו נואס מקבל תיש במקום התרנגול. במקום התיש שניתן לשמירה בין פרות והומת על ידן מרבל עגל. הוא מוכר אותו ורוצה להתחתן עם בת המלך. לוקח זקנה שעומדת למות. מלביש אותה כאילו היא אשתו הצעירה ןמושיב אותה על סוס בת המלך, מאחורי בת המלך שתשמור עליה. הזקנה נופלת ומתה. במקומה הוא דורש את בת המלך. כדי להפטר ממנו נותנים לו כסף רב.	שבילי, מרים	1534
אבו נואס נתנקם במלך	אבו נואס מציג את עצמו כשליח מגן עדן מטעם הורי אשת המלך. זו גרה רחוק מן המלך. בכדי שהוריה יוכלו "לטייל בשמיים" הוא לוקח מאשת המלך בהשאלה בגדים וסוס ובורח. נודע הדבר למלך על-ידי אשתו. המלך שולח אליו שוטרים ואלה לוקחים אותו להר גבוה וקר. הוא עובד כדי להתחמם. כאשר הוא חוזר הוא מרמה את 2 בנות המלך. הוא מספר כי השמש תעלם לשלושה ימים וכולם יקפאו. הוא מוכן להכניס להם שמש למחת שיתחממו. הן מתפשטות אך לא נעשה להן חם כאשר השמש נגעה בהן. הוא מסביר להן שבתחת שני חורים שיש לסתום אותם. הוא סותם להן את החורים והן מתחממות. הן חוזרות ומתפארות בחכמה זאת בפני הוריהן. המלך שוב שולח שוטרים לאבו נואס. הפעם על השוטרים להטביע אותו . אולם זה מתחלף בדרך עם רועה צאן וחוזר עם עדרו. כדי לחפש עזים בים קופץ המלך לתוכו. אבו נואס מתחתן עם הבנות ונעשה מלך.	שבילי, מרים	1535
אם חורגת, אח ואחות והשדה וילדיה	אם חורגת מגרשת את ילדי האישה הראשונה מן הבית. במקום צידה ביר נותנת להם זבל לדרך. הילדים מוצאים מקלט בנקיק סלע. בלילה באה האם המתה כרוח לילדים. דואגת להם ןישנה איתם. האם החורגת באה לבקר אצל הילדים כעבור איזה זמן ועושה עצמה טובה. הילדים מספרים לה על רוח אמם. האם החורגת מפזרת מסמרים, מחטים וקוצים על מטתה של האם. באה הרוח ונפצעה. הרוח נפצעה והילדים מספרים על ביקורה של האם החורגת. הרוח נותנת סימן: אם למחרת ענן שחור מכסה את השמש אות הוא כי היא מתה ועליהם לעזוב את המקום. הילדים רואים אש במדבר ומתקרבים. הם מוצאים שדה שהיא אם לבן ולבת. השדה מפטמת אותם כדי לבשל אותם יותר מאוחר. בינתיים היא טובה אליהם. לילה אחד היא מורחת את ידיהם בזבל ואת ידי ילדיה בחינה. האחות מרגישה בכוונתה של השדה והיא מחליפה את המריחה על הידיים. השדה מבשלת את ילדיה היא למרות קריאותיהם כי הם ילדיה. בת השדה היא עיוורת. בבוקר הילדים יוצאים כאילו הם ילדי השדה (הילדה חובשת את עיניה כדי להדמות לבת השדה), כדי לרעות את עדרי השה. מאחוריהם משאירים צואה משלהם אשר תענה במקומם. הצואה עושה זאת. שמות ילדי השדה היו כשם פרח וכשם תבלין.	שבילי, מרים	1540
הילדה בעלת שלוש העיניים	לאם אחת שלוש ילדות ולאחת מהן שלוש עיניים. האם שונאת אותה ומרעיבה אותה. רק נותנת לה שיירי אוכל. הילדה רועה עיזים ובוכה. מופיע מלאך. מבשר לה כי יבוא גדי לרקוד לפניה והיא צריכה לבקש אוכל אזי יוציא הגדי בקרניו אוכל מן האדמה. עליה לכסות את השיירים באדמה. וכן קורה. האם רואה שהילדה אינה אוכלת כלום ושולחת את אחת מבנותיה לראות מה העניין. הן תופסות את הגדי, שוחטות ואוכלות אותו וזורקות את קרניו, את עצמותיו, את עורו וטלפיו. המלאך בא שנית והילדה מביאה לו את השיריים מן הגדי והוא קובר אותם. מיד צומח עץ וכבר למחרת יש בו פרי - כל המאכלים. שוב מרגלת האם הכורתת את העץ. מיד מופיע נחש מצד אחד וים מצד שני והאם גוועת מרעב ומצמא.	שבילי, מרים	1553
הילדה שעיפרית הפכה לכלבה	אב משאיר 3 בנותיו. על הגדולות להשגיח על הקטנה. מקניטות אותה. עיפרית גונבה. האב מוצא אותה, בורחים מבית העופרית, הוא עצמו איננו. כשחוזר הולך לחפשה. מוצאה - הופכה לכלבה. את הקלבה לוקח רועה שתשמור כבשיו. הכלבה מורידה עורה בזמן שנתו של הרועה. הרועה תופסה, אביה שורף עורה, מתחתנים. העיפרית שוב מחפשה. מוצא את בתה הדומה לה. קורא לאמה לרחוב, כי הוא עני, ומבקש אוכל. הבעל חושד ב"עני", מכניסו כאורח ושורפו. האישה נשארת בן אדם וניצלה.	שבילי, מרים	5494
הפרי הטוב	חוטב עצים עני ומיואש פוגש בזקן. הזקן מציע לעזור לו ולהיהפך לנחש שאת זנבו צריך החוטב לחתוך, לקבור באדמה ולהשקות כל יום. העץ מניב פרי בלתי מוכר בצורת ביצה. במשך שנתיים מוכר היהודי את הפרי לסוחרים ומתפרנס ממנו, ובשנה השלישית מחליט לפתוח את הביצה ומוצא בה אבנים טובות מהן הוא מתעשר. שכנו מקנא ומסית בעזרת אשתו, השכנה, את אשתו של החוטב נגדו. האישה לוחצת עליו לגלות את מקור עושרו והוא מגלה לה אך משביע אותה לשמור את הסוד. הסוד מתגלה, והשכן מסית את המלך נגד היהודי. החוטב מאבד את עושרו, מגרש את אשתו וחוזר לחטוב עצים. מלאך נגלה אליו בלילה, ומציע לו לשאול את המלך חידה- האם הירח הלילה יהיה מלא או יהיה ירח של ראש חודש. בניגוד לטבע ובהתאם לתשובתו של החוטב, הירח מופיע כירח של ראש חודש, והחוטב זוכה בחזרה בעושרו ולוקח לו אישה חדשה.	שבילי, מרים	5498
ברוך המציל	דוד סעיד פוגש באישה לילית ליד הבאר. הוא מתפתה לה והיא לוקחת אותו דרך הר גבוה למקום מגוריה. הוא מבלה שם חודשים רבים. הוא מתפתה ליצרו אבל היא דורשת נישואין כבת כהנים כשרה. בחדרה, מגלה דוד כבש, שהיה אהובה הקודם שלא רצה להתחתן עמה. לפי בקשת דוד הופכת הלילית את הכבש לאדם וזה נותן לדוד עצה להתגלות למשפחת הלילית באמצעות ניגון מתהלים. הכבש מת ומשפחת הלילית - אחיותיה ואביה - שולחים את דוד חזרה לביתו.	שוכר, בנימין	448
חנינת-אללה (לכלוכית)	חנינת-אללה הורגת את אמה בעצת שכנתה ומשכנעת את אביה לשאת את שכנתה האלמנה לאישה. האם החורגת מתאכזרת לבת ומפלה אותה לרעה לעומת בתה שלה. לפי עצת אמה הקבורה היא מגיעה לעץ המספק לה פירות ולנחל שאת מימיו שותה ויופיה מתעצם. האם החורגת שולחת את בתה לרגל אחרי חנינת-אללה. הבת מקבלת עצה שגויה מחנינת אללה ובעקבות זאת פוגשת בשדים ונבהלת. האם החורגת שוחטת את פרתה של חנינת-אללה.שקוברת את עצמות הפרה במתבן. יש נשף בארמון והאם ובתה מוזמנות לשם. האם החורגת מצווה על חנינת-אללה להישאר בבית ולמיין זרעים. היא ניגשת לעצמות הפרה והן הופכות לבגדים מפוארים. חנינת-אללה הולכת לנשף רוקדת ומחלקת תמרים לאנשים ולאמה החורגת ולאחותה היא מחלקת פחמים. הסיפור חוזר על עצמו שלוש פעמים. בערב השלישי היא מאבדת את נעלה. בן המלך דורש מזקנה למצוא את הנעל התאומה. הזקנה מגיעה לביתה של חנינת-אללה. האם החורגת כולאת את חנינת-אללה בתנור כדי שלא ימצאוה. חנינת-אללה משכנעת את אחותה לתפוש את מקומה. הזקנה מזהה את חנינת-אללה כבעלת הנעל. בן-המלך רוצה לשאתה לאישה. האם החורגת מנסה לשלוח את בתה שלה במקומה וכולאת את חנינת-אללה בתנור. חנינת-אללה משכנעת את אחותה לתפוש את מקומה. בדרך לארמון מפזרת הכלה כסף שקיבלה בעצת אימה מעצמות הפרה. בן-דודו של הנסיך לוקח לו לאישה את אחותה החורגת של חנינת-אללה. חנינת-אללה נותנת לה עצות שגויות שבעקבותיהן היא מטילה צרכיה על השטיחים וחוצה את תינוקה לשניים בתקווה שיהפוך לזוג תאומים. בן-דודו של המלך מגרש את כלתו. חנינת-אללה והנסיך חיים באושר.	שוסף, שרה	24005
השכן הערום על גג הבית	איש מבטיח לשכנו סכום כסף אם יבלה ערום ליל חורף אחד על גג ביתו מבלי שיחמם את עצמו בשום דבר. הלילה עובר ובבוקר השכן הערום מתלוצץ שהתחמם בזכות הלבנה. בשל כך, שכנו לא מוכן למסור לו את הכסף והם הולכים להישפט אצל המלך. המלך פוסק שהשכן צודק ושהוא אינו צריך לשלם כסף. בתגובה, מזמין השכן שהפסיד במשפט את המלך למשתה לכבוד יום הולדתו. המלך ממתין לאוכל המבושש לבוא. בתגובה, השכן מראה לו שהבשר שנמצא על צמרת העץ מתחמם תחת הנר שנמצא על האדמה. המלך מבין שהבשר לא יכול להתחמם כשם שהאיש לא יכל להתחמם מאור הלבנה ומבקש למסור לו את כספי ההתערבות.	שיר, ששון	6700
מה יש לפני האלוהים	שלישו של המלך שנא יהודים והחליט להתנכל להם. השפיע על המלך לחוד חידה ואם לא ימצאו לה היהודים פתרון דינם מוות. השאלה היתה מה יש לפני האלוהים? נמצא נער חכם בין היהודים, בא למלך ושאלו מה נמצא לפני מספר אחד? אנא לו מאומה. ענה: גם לפני האלוהים אין מאומה.	שלמוני, בן ציון	6506
סופו של עשיר קמצן	היה עשיר קמצן ולו שכן עני אב לשלוש בנות. נשא העשיר את הבת הבכורה של שכנו. קצב לה מזון במשורה ונפטרה מרעב. נשא את הבת השניה וגם היא מתה ברעב. נשא את הצעירה והיא התקינה מפתחות למחסניו והתקיימה ברחבות. יום אחד באו אורחים והיא התקינה להם סעודה מפוארת כשראה זאת העשיר פרחה נשמתו מרוב כעס.	שלמוני, בן ציון	6507
עוף המערב ועוף המזרח	אדם עני שוכב ליד באר מים. אחרי שפורקה השותפות שלו עם שותפו והוא נשאר בחוסר כל. הוא שומע שיחה בין עוף המזרח ועוף המערב. הם מגלים לו: 1. כיצד לרפא בת מלך (מיץ של עץ). 2. כיצד לגלות אוצר (שוחטים סוס לבן). בעיר עומדים לערוף את ראשו של אדם שהתחייב לרפא את בת המלכה ולא הצליח. העני מרפאה. השרים דורשים ממנו אוצר לפני שיחתנו לו את הנסיכה... היא מביאה... בונה מלון ומלין בו את הבריות חינם. שותפו לשעבר מזדמן לשם והוא מספר לו על דרך התעשרותו. הוא ניגש לשם, העופות מלווים אותו והורגים אותו.	שמחי, שמחה	5002
כיצד ניצלנו משודדים	שני יהודים יוצאים לדרך ושודדים מתנפלים עליהם. היהודים מספרים להם כי יש עמהם תרופה לעיניים. השודדים מבקשים תרופה זאת לעינייהם והם מרחו אותן בתבלין חריף ביותר. כך סינוורו לשודדים את העיניים. המשטרה תפסה את השודדים.	שמן, סלימאן	1802
היין שהפך למים	חיילים מחפשים משקאות חריפים בבתי היהודים. בחור יהודי מצליח להסתיר את היין בביתו אולם החיילים מוצאים בקבוק עראק. הולכים עמו לשופט. בדרך טוען כי עלין לעשות את צרכיו. מתרחק מקבוצת החיילים ומחליף את היין במים. השופט מזכה אותו.	שמן, סלימאן	1803
במרתף האפל	חיילי האימאם מחפשים משקאות חריפים בבתי היהודים. בחור אחד מסתיר את כל היין שבביתו לאחר שסגר את החיילים במרתף ועשה כאילו הולך להביא להם אור.	שמן, סלימאן	1804
מעשה בטלה		שמן, סלימאן	1805
במאסר המורי	המורי תפס שני אחים יתומים מתלמידיו וסגר אותם בבית הכלא שבביתו. הילדים עשו עצמם חולים והמורי מיהר לשלוח אותם הביתה.	שמן, סלימאן	1806
מידה כנגד מידה	יהודי אחד לא רצה לשתף יהודי שני בחתונה בביתו משום שהלה תמיד היה שיכור. בתירוץ שהשופט הוא רחמן ומשלם חובותיהם של עניים מביא היהודי את השיכור אל השופט. השופט מכניס אותו לבית הסוהר. אחרי החתונה פודה אותו היהודי אשר חיתן את בנו. השיכור מתנקם: הוא מספר ליהודי כי חיילים תורכיים מחפשים אותו משום שלא שילם להם מיסים. היהודי בורח. בשמו של היהודי כותב השיכור איגרת למשפחה בה מבקש לתת לו כבש. נותנים לו. כל זה קורה במשך שבעת ימי החתונה ורק עם תום הימים מחזיר השיכור את היהודי.	שמן, סלימאן	1807
ה"עסקר" דמעו	הגיבור מכסה את חביות יינו עם פלפל. כאשר באים חיילי האימאם לבדוק אם יש יין, הסירו בכוח את השקים. נשפך הפלפל וחדר לתוך עינייהם. היו להם קשיים גדולים לצאת מן הבית וכבר לא חיפשו את היין.	שמן, סלימאן	1808
בשל ג'מנה		שמן, סלימאן	1809
אם רעב שונאך - האכילו לחם	חיילים שבאו לשדוד הוזמנו על ידי בעל הבית לסעוד בביתו. כך לא לקחו ממנו דבר.	שמן, סלימאן	1810
מחפשים נפט	לאחר הריגת האימאם, בשעת המצור על צנעא, נעלם כל הנפט מן העיר. מחפשים החיילים את הנפט בכל בתי הסוחרים. אחד הסוחרים מורח את כל פחי הנפט שלו בשמן ובאפלת המרתף מתלכלכים החיילים בשמן זה ועוזבים את המקום.	שמן, סלימאן	1811
כיצד שוחררו מן הכלא	איש שנכלא בבית סוהר מכניס לחדרו של השומר הראשי פגר של עכבר. לאחר מכן הוא טוען כי יש רוחות רעות. הוא "משחרר" את ראש השומרים מן הרוחות ותמורת זאת משחרר אותו הפקיד מבית הסוהר.	שמן, סלימאן	1812
ה"בירמה" הנקובה	יהודי צנעא נאלצו לרשום את כליהם המשמשים להם לעראק. איש אחד מביא כלי נקוב וזה אינו נרשם. כל בעלי הכלים נקראים למשפט, מורשעים ונקנסים. רק האיש אשר הראה את הכלי הנקוב יצא זכאי.	שמן, סלימאן	1813
ה"קאדי" שתום העין	שוטר בא לחפש ילדים יתומים בצנעא. כדי להפטר ממנו משכנע אותו המורי שכל תלמידיו למעשה חמורים הם אשר הפכו תוך כדי לימוד רב לילדים. השוטר מביא את העייר שלו אל המורי ומבקש ממנו לעשות ילד כי אין לו ילדים. כעבור שלוש שנחפ שולח המורי את השוטר אל הקאדי של דמאר באומרו שהנה קאדי זה הוא חמורו אשר הצטיין בפיקחותו ונהפך לקאדי. השוטר נעצר.	שמן, סלימאן	1875
אש אחזה בשוטר	שוטר מוסלמי קילל יהודים. כאשר בא לבקש מיהודי גחלת עבור מקטרתו שם לו היהודי גחלת אחת בכובעו מבלי שירגיש בכך וגחלת שניה הגיש לו בכדי שיוכל להדליק את מקטרתו. שרפה אחזה בשוטר.	שמן, סלימאן	1876
ציפור נפלאה	סלימאן ישב בבית ידידיו ושכח את הנרגילה שלו. ביקש מכמה מסובים כי ישלחו את בניהם שיביאו את הנרגילה. איש לא נענה לבקשתו. שיקר וסיפר להם כי תפס ציפור פלאים וכולם רצים להביא אותה. באים אל ביתו ואישתו מגישה להם את הנרגילה של בעלה.	שמן, סלימאן	1877
יהללך זר - ולא פיך	אב אחד מתפאר בכשרונותיו של בנו. סלימאן הצליח להוליך את הבן הזה שולל בהבטחות שווא ולבסוף מאמין הבן כי העכברים מכרסמים ברזל.	שמן, סלימאן	1878
הנער הפיקח	הקצב מתפאר בבנו החכם. סלימאן מחליט להפיל אותו בפח: הוא פוגש בו כשהוא בדרכו להביא דבר מה לאביו. סולימאן מצליח להסיח את דעתו של הנער בהבטחות שווא ובינתיים מתקלקל הבשר בחנותו של האב שיצא כדי לחפש את בנו.	שמן, סלימאן	1879
ה"קוזקוזי" (מנורת נפט)	סלימאן שלח ילד אל ביתו על מנת למסור לאישתו שתכבה מנורה אשר נשכחה על ידו והיא דולקת קרובה לנפט. בכדי לפתות את הילד שילך אל אשתו הוא מבטיח לו כי האשה תתן לו ציפורים.	שמן, סלימאן	1880
מעשה בשמיכה	סלימאן שלח ילד אחד להביא לו שמיכה. הוא בודה ומספר לילד שיש לו ציפורים בבית והוא מבטיח לנער שיקבל אותן מאשתו כשהן עטופות בשמיכה. כאשר בא הילד עם השמיכה, אומר לו סלימאן כי כפי הנראה הציפורים ברחו.	שמן, סלימאן	1881
האפרוחים	סלימאן קונה אפרוחים ומסכם עם מוכרת האפרוחים שהיא תגדל אותם עד שיטילו ביצים. כך סלימאן מנצל את האישה והאפרוחים נשארים אצלה עד שהם תרנגולות מטילות.	שמן, סלימאן	1882
חנוכה	ילדי בית הספר מכינים מסיבה אולם לסלימאן אין כסף להשתתף. הוא בא באמצע המסיבה ויוצר מבוכה בכך ששובר כלי ומכבה את המנורה. הוא גונב את כל האוכל ומביא אותו הביתה. לאחר מכן הוא משכנע את אמו כי האוכל בא מאלוהים.	שמן, סלימאן	1883
ארבעה עשר אחים	למלך היו 14 בנים. בעת זקנתו צייד אותם בקשת, חיצים, חרב, גרזן וכלים אחרים, כדי שיצאו לטייל בעולם וכשיחזרו יבחר מתוכם מלך. לפני צאתם הזהירם לבל ישנו מתחת לעץ במדבר, בתוך מערה בהרים, בתוך חורבה ועל שפת הים. יצאו האחים יחד. כשהגיעו למדבר ורצו לישון מתחת לעץ הזכיר הצעיר את דברי האב. האחים לא שמו אליו לב וישנו. הוא הסתתר בבוא ובלילה נלחם קשות בשני ענקים וכשהרגם כרת את לשונותיהם למזכרת. הכין אוכל וישן. האחים העירוהו ואמרו שהם הרגו את הענקים. כעבור זמן הגיעו להרים ונכנסו לישון במערה. הוא שמר מבחוץ והרג מפלצת. גם את לשונה כרת כהוכחה. האחים אמרו שהם עשו זאת. לאחר ימים הגיעו לחורבה והתארחו אצל זקנה-מכשפה שהכניסה סמים משכרים למדורה. האח הצעיר גבר עליה, הכריחה להחיות את אחיו ואחר הרגה. במקום שבו מתה עלו להבות שהתפרצן בכיוון הבית. העיר את אחיו וברחו. באחרונה ישנו על שפת הים והצעיא נלחם בלילה בתמנון שיצא מן הים. הרגו עד שהתפורר בים. בבוקר צמח במקום עץ. הצעיר הבין שזו מלכודת. שלח לשם את הסוס שטבע. מהעץ יצא עשן והתקרב לחוף שם אסף את הזרועות הכרותות. הצעיר הזהיר את אחיו וברחו. כשהגיעו לאב סיפר כל אחד על גבורתו ואמר שלו מגיע כתר הגבורה. הצעיר שתק ורק לאחר שאביו הפציר בו סיפר את כל הקורות אותו עם ההוכחות - הלשונות הכרותות. זכה למלוכה.	שמעוני, ברוך	7822
צוואת האב: היזהר מאדומי שיער	האב מזהיר את בנו לפני מותו להתרחק מג'ינג'ים כי הם רמאים. הבן הוא סוחר הנודד בין מקומות, ומבקש להתארח במלון ביום שישי כי לא הספיק להגיע לביתו לשבת. אלא שבעל המלון הוא ג'ינג'י, והוא מפקיד את כספו בידו ומאבד אותו. כשהוא בוכה, מייעצים לו לשאול בעצת הרב. אבל הרב אליו הוא מגיע גם ג'ינג'י. הרב קורא לבעל המלון ומנסה ליישב את העניין, ובסוף מציע להתחלק עם בעל המלון בגזילה. הבן נוכח שוב כי הג'ינג'ים מרמים ואביו צדק.	שער, סעדה	6756
הנקמה	שני כפריים יריבים ישנו לילה אחד זה לצד זה תחת כיפת השמיים וחמוריהם קשורים על ידם. הראשון שרף את שק השינה של חברו באמצעות סיגריה. העיר אותו וטען שהכוכבים הבעירו אותו. השני, אשר קודם לכן חתך את שפתי חמורו של יריבו, אמר, שבגלל השרפה צוחק כעת חמורו של היריב.	שרעבי, סעדיה	2226
הגנב הערבי באכסניה	לאיש עשיר היתה אכסניה. לפני מותו השביע את בנו כי יארח ערבים רק מחוץ לאכסניה ולא יתן להן להכנס לתוכה. הפר הבן את שבועתו ונכנע להפצרותיו של הערבי. הערבי התאהב באשתו של הבן, בעל האכסניה. הוא הרדים אותה בעזרת סם שינה ששם בתוך הקפה שלה והביא אותה אל מקום נידח. איש עני זקן אשר התארח באכסניה הציע לבעל האישה את עזרתו בחיפושיו אחר אישתו. הוא לקח אותו על גבו וזרק אותו לתוך נחל. עבר הבעל את הנחל בקושי רב ומצא בגדתו השניה הר שחסם את דרכו. באין ברירה ניסה להעפיל עליו. לבסוף הגיע לפסגה. שם מצא את אשתו בחברת הערבי. האישה הרדימה את הערבי באמצעות סם שינה ששמה בתוך הקפה שלו וברחה עם בעלה.	שרעבי, סעדיה	2227
מלך תימן ויועצו היהודי	שרים מוסלמים מסיתים את מלך תימן לבדוק את חוכמתו של זכריה, יועצו היהודי. הוא מפנה אליו 3 שאלות: מה מהיר מציפור, מה שמן מחזיר ומה מתוק מדבש. בתו של היהודי, חנה, עוזרת לו לפתור את השאלות: העין מהירה, האדמה שמנה והנשמה מתוקה. המלך מצווה עליו להביאה, שבעה ולא שבעה, לבושה ולא לבושה ורוכבת ולא רוכבת. היא צמה כמה ימים ואוכלת סמוך לבואה גרעינים. היא לובשת שמלת משי שקופה ומגיעה לארמון המלך על כבש, כשאחת מרגליה על האדמה. המלך נושא אותה לאישה בתנאי שלא תתערב בענייני הממלכה. היא עוברת על התנאי כשהיא מייעצת לעני שנשפט ואמור לשלם קנס, לדוג דגים בנחל אכזב בדרכו של המלך לצייד. כשהמלך שואל לפשר מעשהו, עונה לו העני, כי יש בו אותה מידת היגיון כמו בעונשו. המלך פותר אותו ומחליט לסלק את המלכה מהארמון. המלכה מתבקשת לבחור דבר אחד בארמון עמו היא רוצה לשוב לבית אביה. היא מארגנת נשף, משקה את המלך והוא נרדם. היא לוקחת אותו איתה, ואחרי שהוא נוכח שוב בחוכמתה ובאהבתה הוא מחזיר אותה לארמון.	ששון, שמיר	6699
האפנדי שירד מנכסיו	לאפנדי שירד מנכסיו נשאר רק משרת אחד זקן. ברצונו לשמור על הנימוסים שהיה רגיל בהם בימים הטובים. מלמד האפנדי את משרתו איך להעיר לו באופן נימוסי שליכלך את זקנו. אחרי בואם של האורחים נכנס האפנדי עם המשרת לבית שימוש וחוזר שם על המילים שעל המשרת להגיד. המשרת מעיר לפני האורחים שמה שבעליו אמר לו קודם בבית שימוש, נמצא עכשיו על זקנו.	ששון, שמיר	6834
זוג משמיים	בן בזבזן מתאהב בבת שותפו של אביו שנפטר. השותף אינו מסכים לנישואין. בדרכם לעיר רחוקה כדי להתחתן תועים בני הזוג במדבר. הם נפרדים זו מזה כאשר הבחור מתרחק מן הבחורה בעת חיפוש אחרי מים ואוכל. היא ניצלת על ידי זקן. רב חובל של אניה בה היא רוצה לחצות נהר, חומד אותה. היא בורחת באניה, אחרי ששלחה את רב החובל לחוף לקניות. היא לבושה בבגדי גבר ונעשית מזכיר המלך. ראש הסריסים מטיל ספק בגבריותו של של המזכיר והיא נשלחת כרמאי לבית כלא. שם היא מוצאת את בחיר ליבה שנכלא כחשוד בריגול. הם מחליפים את בגדיהם והבחור הולך כמזכיר לבדיקת גבריותו. משחררים אותו כחף מפשע. כשהמלך מציע לו פיצוי עבור העוול שנגרם לו, הוא מבקש את שחרור אחיו (כלתו)החשוד בריגול. הזוג מתחתן.	ששון, שמיר	8160
האפנדי וגנב הסוסים	לאפנדי נגנבה סוסתו האצילה. האפנדי רדף אחרי הגנב הרכוב על סוסתו, כשהוא עצמו רוכב על בתה של הסוסה. ברדיפתו הרגיש האפנדי שהסייחה עולה באצילותה ובמהירותה על אמה וכדי שלא יוודע שיש לו סוסה טובה יותר מזו שנגנבה, הפסיק את המרדף.	ששון, שמיר	9678
הסתיר ממון חברו ותלה ביבהודים	ערבי נתן לשני שותפים יהודיים כסף וסחורה למסחרם. אחרי מותו חשדו ביהודים שלקחו לעצמם את הכסף של המנוח. עשו להם משפט. בעת המשפט, בשעת תפילת מנחה בשבת, עלה אחד השותפים על גג הבית ואמר שאם אחד מהם הכחיש את הכסף ימות אחד מילדיו ואם לא, ימות ילדו של תובע הכסף. למחרת נפל ילד של אחד התובעים לתוך בור ומת. חיפשו בבית אביו ומצאו שם את הכסף הנעלם.	תעסה, יעקב-דוד	9890
יהודי שהיכה באויהיו זוכה בדין	שלושה שודדים מנסים לשדוד מיהודי טבעות בהן התקשט לכבוד חתונת רעהו. היהודי מתנגד להם ומנצחם. חיילים מצטרפים למרדף אחריו ואינם יכולים לו. השופט מזכה את היהודי בנימוק שאין להתנפל על יהודי חלש ונרפה.	תעסה, יעקב-דוד	9892