היה מלך ערבי שאהב יהודים והיו שם כמרים שלא אהבו את היהודים. הכומר הגדול ישב לימינו של המלך ורצה לעשות רעה ליהודים. סיפר למלך שתורת משה רבנו איננה יהודית כלל, שהם את התורה ואת משה גנבו מהכומרים.

לא האמין המלך, אבל הכומר לא נתן לו מנוחה. בסוף הציע הכומר לקרוא חכם יהודי לפני המלך, ויראה המלך מי ינצח, הכומר או החכם.

המלך הסכים. קרא לחכם העיר.

שאל הוא: "מה רצונך, המלך?"

"אומר הכומר שתורת משה איננה יהודית, אלא היהודים לקחו אותה מהכמרים. מה אתה אומר על זה?"

חשב החכם וביקש שלושה ימים זמן להתייעץ עם הקהילה.

כל הקהילה החליטה לצום ולהתפלל. סגרו את כל החנויות והתפללו. והיה באותה עיר יהודי אחד תמיד שיכור. גם באותו יום הוא הלך לחנות לקנות לו עראק וראה - סגורה החנות. שואל: "למה זה?"

עונים לו: "אינך יודע על האסון?" ומספרים לו.

הוא צחק: "מה אתם בוכים? תנו לי, ורק אני אסדר את העניין."

הביאו אותו לחכם לבית הכנסת.

אומר השיכור: "תשלח את האנשים הביתה לאכול. אני אסדר את העניין."

חשב החכם: "אולי זה אצבע אלוהים?" ושלח את כל הקהילה הביתה.

ביום השלישי הלך השיכור למלך, בגדים קרועים עליו וזוג נעליים קרועות אסף מהפח ולקח ביד.

ושם יושבים כבר המלך והכומרים ומחכים לו. אין להם סבלנות: "נו כבר, איפה החכם הזה?" שואלים זה את זה.

"הנה, נדמה לי שהוא הולך." אומר אחד.

"מה האיש הפשוט הקרוע הזה?" תמה הכומר. "אני נראה לי החכם הגדול ביותר משניכם אצל המלך."

נכנס השיכור, נותן לכל אחד את ידו בידו.

שואל אותו המלך: "מה יש לך בחבילה?"

"זה סוד."

"אבל אני מלך. לי אתה מוכרח להגיד."

התחיל השיכור לפתוח את החבילה וצוחק: "מה אתה רוצה לראות?"

מוציא את הנעליים הקרועות.

"מה? זה הסוד? והלאה? זאת אתה צריך להשאיר בחוץ!"

"אני לא יכול להשאיר אותם בחוץ."

"כל אחד יכול את הנעליים הטובות שלו כן, ואתה, את הקרועות האלו, לא?"

"אין לי אחרות ואני מפחד שיגנוב לי אותם!"

"יפה, יש פה גנבים?"

"כולם כאן גנבים! אם אתה לא מאמין, תשאל."

"איך גנבים?"

"כשמשה עלה על הר סיני לקבל את התורה, השאיר את נעליו למטה. היה שם כומר - גנב אותן. חזר משה ואין נעליים. נשאל אותם איפה נעלי משה."

שאל המלך את הכמרים: "איפה נעלי משה?"

ענו: "איזה משה ואיזה נעליים. אנחנו לא מכירים את אף אחד."

אמר המלך: "איזה חמורים אתם! קודם אמרתם: 'משה הוא שלנו' ועכשיו אתם לא מכירים בו? לכו לעזאזל!"

יהודים צריכים להתווכח. הנוצרים טוענים שהתורה ניתנה להם רק היהודים גנבו אותה. היהודי הפשוט השיכור המחזיק את נעליו בידיו טוען כי הכמרים גנבו את נעליו של משה בזמן שהיה בסיני ובזה משתיק אותם כי הם טוענים שלא היו אז בכלל.