עני נאלץ לעבוד בנמל. רואה יום אחד ארגז בים. ברודפו אחר הארגז, מגיע לעיר אחרת. ולאחר מאמצים, מצליח לתפוס את הארגז ולפתחו. ושם שוכב לאכזבתו זקן בן מאה ועשרים שנה. הזקן אומר כי לא יצטער, ונותן לו אבנים טובות. הבחור מוכרם, קונה לעצמו דברי מותרות. כל זאת נותן לו הזקן תמורת כוס קפה בבוקר. הזקן מורה לבחור העני לקנות ארמון עם ארבעים נשים וארבעים משרתים. הזקן גם מורה לבחורנו להתרועע בחברת המלך, ולבזבז שקים של זהב לנגד עיניו. המלך הזקוק לכסף, מצווה על בתו להתחתן עם הבחור. הבחור שואל את הזקן והזקן מסכים אך אומר לו כי ידרוש מהבחורה, לאחר טקס הנישואין להתפשט לגמרי. טקס הנישואין תם, והבחורה מצייתת לדרישתו. רק חוט אחד נותר על גופה (כסגולה). הבעל מנסה להתיר גם את החוט הזה למרות התנגדותה של הבחורה ומוצא עצמו חזרה בנמל בבגדיו המרופטים. הבחור העני חושב כי חלם חלום ובוכה בכי תמרורים. מגיע לרב ומספר לו את כל מה שקרה. הרב אומר לו כי לא חלם, וכי אותו זקן היה שד שנכנס גם בבחורה (עשה לה 'קשר') כך שהוא לא יכול היה לבצע את פעולת הבעילה. הרב והבחור מגיעים לארמון הבחורה. שם מבצע הרב טקס של הוצאת השד מגוף הבחורה והשד יוצא. הרב מצווה על הזוג לתת שלושה מיליון לעניים, כפדיון. הם נישאים מחדש והם חיים בעושר ובאושר.