כאשר בת איכר צוחקת יוצא מפיה ורד ודמעותיה נהפכות למרגליות. המורה שלה (כומר) מספר על כך לשופט. זה בא לאביה ומתחתן איתה. בדרך לשופט (מלך) מסנוורת אותה עיפרית וזורקת אותה למדבר. שמה את בתה במקומה וזו באה לשופט. השופט אוסר את הכומר כרמאי. איש אחד מוצא את הנערה העיוורת התועה ולוקח אותה לביתו. דמעותיה נהפכות למרגליות והאיש מתעשר. הנערה מבקשת לבנות לה מסגד בעל כיפה ולשים בתוכו ארגז. כן היא מבקשת לשים אותה בתוך הארגז לאחר מותה. לאחר שגמרו את הבניין ואת הארגז היא מתה. אות ושופט (מלך) בא למסגד זה בשעת טיולו. הוא מוצא בו את הארגז. הוא שוכב על יד הנערה ומחזיר אותה לארגז. כעבור כמה ימים היא מופיעה לו בחלום: הוא מוצא אותה בריאה (מאור עיניה חזר) וכן הילד עמה.