לפי צוואת האב נותן איש מדי יום שק לחם לעניים או זורק אותו לים. גדל דג האוכל את הדגים הקטנים. הם מתלוננים והלוויתן קורא לדג. הלה מאשים את האיש שהאכיל אותו והלה מובא לפני הלוויתן. הוא מצטדק והלוויתן מלמד אותו את שפת החיות במשך 70 יום והדג מביא שוב את האיש ליבשה. עורב צעיר קופץ על האיש. הלה תופס אותו ותמורת שחרורו מראה לו אבי העורב מטמון. בבית התאבלה עליו משפחתו. לאחר איזה זמן מביא את המטמון לביתו. המשא היומיומי מכביד על אחד מחמוריו. זה "נופל" בשער העיר כדי שהאנשים ירגישו בזהב שעל גבו ויהרגו את אדונו. האיש הבין את דיבורו ומונע בעדו את הדבר. הוא מכה בו עד אשר קם וממשיך בדרכו. לפי עצת אותו חמור עושה את עצמו עייף השור החולה אך בעל הבית שולח את החמור לחריש. כדי להיפטר מהחריש אומר החמור אל השור שבגלל מחלתו יש בכוונת בעל הבית לשחוט אותו. חיש מהר הבריא השור. האיש נסע לכמה זמן ומצווה על אשתו לתת 2 מנות אוכל לאחד החמורים. אינה נותנת אלא מכה את החמור. דבר זה נודע לאיש משיחה בין החמור והתרנגול. התרנגול מראה לחמור שאפשר להתחתן ולהתגרש פעמים רבות ונותן עצה. האיש מגדף את אשתו משום שהכתה את החמור. היא רואה שיש לו סוד ורוצה לדעת אותו בכל אופן. עד שאינו מגלה אינה רוצה לשכב עמו. הוא הורג אותה.