אישה עדה ליונה (אם חורגת) המכה גוזלים לא משלה. האישה מפחדת לילדיה ומשביעה את בעלה שלא יתחתן שנית במקרה שתמות. היא מתה והבעל מתחתן שנית כי לא יכול היה להסתדר עם הילדים. האם החורגת מכה את את הילדים. רוח האם מופיעה לבעל ומזכירה לו את שבועתו. הבעל משלח את הילדים. זקנה מרחמת עליהם ומגדלת אותם. האם החורגת מחפשת אותם ונותנת לבת מחרוזת מכושפת. הבן עונד אותה ונהפך לנחש מעופף. מכשף אחד נותן עצה להעמיד סיר חלב לתוכו יורד הנחש. תופסים אותו ומביאים את האם החורגת. תחת איומים מביאה האם החורגת את הנחש אל המכשף. זה שם יד על הנחש ובנגיעה זו מוריד את הכישוף. הנער יוצא מעור הנחש יפה כמו שהיה והורגים את האם החורגת. לפי הנוסחה של יפת מתחתנת הבת עם המלך אשר מצא אותה באמצעות שערה משערות ראשה אשר נפלה למים מהם הסו לא רצה לשתות כל עוד לא הוציאוה.