ערכים ראשיים
Entradas prinsipales
|
פירוש |
תעתיק עברי |
ערך |
מפתח |
|
esplikasion |
transkripsión ebrea |
entrada |
indeks |
|
ל-, אל, ב- |
אה |
a prep. | |
|
מה? כן? |
אה? |
a? interog. | |
|
עטיפת צמר (גלימה) כפרית בלקנית פשוטה |
אבה |
abá (t.) f. | |
|
חייט חלוקי צמר בלקנים |
אבאג'י |
abadjí (t.) m. | |
|
חייטות/ייצור חלוקים בלקניים |
אבאג'יליק |
abadjilik (t.) m. | |
|
מאודה |
אבאפ'אדו |
abafado (port.) adj. | |
|
כלי להחנקת אש, משנק |
אבאפ'אדור |
abafador (port.). | |
|
השתנקות |
אבאפ'אמיינטו |
abafamiento (port.) m. | |
|
החניק, שינק, כיבה; אידה (בישל באדים) |
אבאפ'אר |
abafar (port.) v. | |
|
השתנק, נחנק, |
אבאפ'ארסי |
abafarse (port.) v. refl. | |
|
בשפע רב, בהגזמה |
אבאפ'יר |
abafir adv. | |
|
צוהר, אשנב, חלון אוורור |
אבאז'ה/אבאג'ה |
abajá/abadjá (t.) m. | |
|
אהיל; תריס; מצחיה |
אבאז'ור/אבאז'ו/אבאג'ו/אבאג'ור |
abajur/abajú/abadjú/abadjur (fr.) m. | |
|
נכה, בעל מום, משותק |
אבאלדאדו |
abaldado adj. | |
|
ביטל; הפך מישהו לבעל מום/נכה, שיתק; ביטל גזירה |
אבאלדאר |
abaldar v. | |
|
השתתק; נעשה משותק/בעל מום; התבטלה גזירה |
אבאלדארסי |
abaldarse v. refl. | |
|
נטוש, עזוב |
אבאנדונאדו |
abandonado adj. | |
|
עזב, נטש, זנח; הזניח, הפקיר; ויתר על; דחה; התפטר, הסתלק |
אבאנדונאר |
abandonar v. | |
|
נעזב, ננטש, נזנח; הופקר בידי |
אבאנדונארסי |
abandonarse v. refl. | |
|
עזיבה, נטישה, זניחה; עזובה, הזנחה, הפקרה |
אבאנדונו |
abandono m. | |
|
ביחד |
אבאראבאר |
abarabar (t.) adv. | |
|
הוזיל, הוריד את המחיר |
אבאראטאר |
abaratar v. | |
|
לא לצאת ראש עם מישהו |
אבאש- נו סאלי אבאש |
abash- no sale abash (t.) | |
|
נזלת, הצטננות, התקררות; ירידה, מורד, מדרון, שיפוע, שֵׁפֵל |
אבאשאדה |
abashada f. | |
|
מנוזל, מצונן; שנפל, ירוד |
אבאשאדו |
abashado adj. | |
|
מתחת לשולחן, בסתר |
אבאשאמאנו/ד'אבאשאמאנו |
abashamano/d'abashamano | |
|
מצונן |
אבאשאמינטאדו/אבאשאמיינטאדו |
abashamentado/abashamientado adj. | |
|
ירידה; הורדה |
אבאשאמיינטו |
abashamiento m. | |
|
ירד, פחת; הוריד, הפחית, הנמיך; העמיק (בשאלה/נושא) |
אבאשאר |
abashar v. | |
|
הנמיך קומתו, הצטנע |
אבאשארסי |
abasharse v. refl. | |
|
מטה, למטה |
אבאשו |
abasho adv. | |
|
|
אבאסטה! ר' באסטה! |
abasta! cf. basta! | |
|
שַׁדַּי, אלהים |
אבאסטאדו - איל אבאסטאדו |
abastado - El Abastado | |
|
מקולקל, נשחת |
אבאסטאדריאדו |
abastadreado adj. | |
|
קלקל, השחית |
אבאסטאדריאר |
abastadrear v. | |
|
כמות מספקת, מספיק |
אבאסטאנסה |
abastansa (it.) f. | |
|
|
אבאסטאנטי ר' באסטאנטי |
abastante cf. bastante | |
|
הספיק |
אבאסטאר |
abastar v. | |
|
היכה במקל |
אבאסטיריאר |
abasterear v. | |
|
ספק, משביר |
אבאסטיסידור/דירה |
abastesedor/dera n. | |
|
סיפק, כילכל, צייד |
אבאסטיסיר |
abasteser v. | |
|
סיפק צרכי עצמו, התכלכל |
אבאסטיסירסי |
abasteserse v. refl. | |
|
מספיק, די הצורך |
אבאסטיסיינטי |
abastesiente adj. & adv. | |
|
הספקה, אספקה, צידה |
אבאסטיסימיינטו |
abastesimiento m. | |
|
כמות מספקת |
אבאסטיסייון |
abastisión f. | |
|
הספק; כמות מספקת |
אבאסטו |
abasto m. | |
|
בטש, הידק (בד בתעשית הבדים) |
אבאטאנאר |
abatanar v. | |
|
מדוכא, מדוכדך, מוכה (גם נפשית), נדכא; קודר, עגום, נוגֶה; מיוגע; המום, נדהם |
אבאטידו |
abatido adj. | |
|
דכאון, דכדוך, יאוש; תשישות, החלשות, התמוטטות; תדהמה |
אבאטימיינטו |
abatimiento m. | |
|
דיכא, השפיל העיק על; פגע ב- הלם, היכה, המם; הפיל, הפיל ארצה, מיגר; התיש; פחת |
אבאטיר |
abatir v. | |
|
נדכָּא (נעשה מדוכא), נחלש; התמוטט; כמש, נבל |
אבאטירסי |
abatirse v. refl. | |
|
דכאון, תשישות |
אבאטיסייון |
abatisión f. | |
|
נבח |
אבאייאר |
abayar v. | |
|
שוטה, טיפש; גס רוח, חסר נימוסים |
אבדאל |
abdal (t.) m. | |
|
רחצה טכסית של מוסלמי לפני התפילה |
אבדיסט |
abdest (arab.) m. | |
|
התפטר, פרש |
אבדיקאר |
abdikar v. | |
|
התפטרות, הסתלקות מכס המלוכה |
אבדיקאסייון |
abdikasión f. | |
|
כיור |
אבדיזליק |
abdizlik (t.) m. | |
|
ובכן! |
אבי! |
abe! interj. | |
|
לחינם, לשוא, בלי תועלת |
אביג' |
abech (t.) adv. | |
|
מציל חייו של מישהו, מושיע; בעל צדקה, גומל חסדים |
אבידיגואדור |
abediguador m. | |
|
תמך, סעד, סייע, חיזק; החיה |
אבידיגואר |
abediguar v. | |
|
הוחיה, הוקם לתחיה; קם לתחיה |
אבידיגוארסי |
abediguarse v. refl. | |
|
דבורה |
אביז'ה |
abeja f. | |
|
אלפון |
אביסידארייו |
abesedario m. | |
|
אשוח |
אביטו |
abeto m. | |
|
מושקה |
אביב'יראדו |
abeverado adj. | |
|
|
אביב'ראדור ר' אבריב'אדור |
abevrador cf. abrevador | |
|
|
אביב'ראדורה ר' אבריב'אדורה |
abevradura cf. abrevadura | |
|
|
אביב'ראר ר' אבריב'אר |
abevrar cf. abrevar | |
|
|
אביב'רארסי ר' אבריב'ארסי |
abevrarse cf. abrevarse | |
|
|
אביזבה ר' ביזבה |
abezba cf. bezba | |
|
|
אבידיגואר ר' אבידיגואר |
abidiguar cf. abediguar | |
|
מוכשר, זריז, מיומן, מנוסה, כשיר |
אביל |
abil adj. | |
|
זריזות, כשרון, מיומנות, חריצות, תבונת כפים, כשרוניות |
אבילידאד |
abilidad/abilitá f. | |
|
בזריזות, במיומנות |
אבילמינטי |
abilmente adv. | |
|
קלקל |
אבימאר |
abimar (fr.) v. | |
|
מוצמד |
אבינאדו |
abinado adj. | |
|
אביר, בעל כח |
אביר |
abir (ebr.) adj. | |
|
|
אבירסייאר ר' אלבירסייאר |
abirsiar cf. albersiar | |
|
תהום |
אביסמו |
abismo m. | |
|
תהומי |
אביסאל |
abisal adj. | |
|
אתיופיה, חבש |
אביסינייה |
Abisinia f. | |
|
אתיופי, חבשי |
אביסינייו/אביסינייאאו |
abisinio/abisiniao m. & adj. | |
|
מיושב |
אביטאדו |
abitado adj. | |
|
תושב, דייר |
אביטאנטי |
abitante n. | |
|
גר, התגורר |
אביטאר |
abitar v. | |
|
מגורים, בית, דירה |
אביטאסייון |
abitasión f. | |
|
מתאים למגורים |
אביטאב'לי |
abitavle adj. | |
|
מורגל |
אביטואדו |
abituado adj. | |
|
רגיל, נהוג, שגרתי, שכיח |
אביטואל |
abitual adj. | |
|
כרגיל, באופו רגיל, בצורה שגרתית |
אביטואלמינטי |
abitualmente adv. | |
|
הרגיל, לימד |
אביטואר |
abituar v. | |
|
התרגל |
אביטוארסי |
abituarse v. refl. | |
|
הרגל, נוהג, מנהג |
אביטוד |
abitud (fr.) f. | |
|
|
אביזבה ר' ביזבה |
abizba cf. bezba | |
|
|
אביזמו ר' אביסמו |
abizmo cf. abismo | |
|
מרוכך |
אבלאנדאדו |
ablandado adj. | |
|
מרכך |
אבלאנדאדור/דירה |
ablandador/dera adj. | |
|
ריכוך, התרככות |
אבלאנדאמיינטו |
ablandamiento m. | |
|
ריכך |
אבלאנדאר |
ablandar v. | |
|
התרכך |
אבלאנדארסי |
ablandarse v. refl. | |
|
ריכך |
אבלאנדיסיר |
ablandeser v. | |
|
כריתה, קטיעה |
אבלאסייון |
ablasión f. | |
|
|
אבלוקאר ר' בלוקאר |
ablokar cf. blokar | |
|
טבילה |
אבלוסייון |
ablusión f. | |
|
מסירות נפש, התמסרות |
אבניגאסייון |
abnegasión f. | |
|
עורך דין, פרקליט, סניגור |
אבוגאדור/אבוגאדו |
abogador/abogado m. | |
|
גחון, כפוף |
אבוקאדו |
abokado adj. | |
|
התכופפות, השתוחחות |
אבוקאמיינטו |
abokamiento m. | |
|
היטה, כפף, הרכין |
אבוקאר |
abokar v. | |
|
גחן, התכופף, רכן, היטה עצמו, השתחווה; נעתר; נכנע, השפיל עצמו |
אבוקארסי |
abokarse v. refl. | |
|
המום; מת |
אבולאדו |
abolado adj. | |
|
עף, טס, ריחף, עופף, ריחף, פרחנמלט במהירות |
אבולאר |
abolar | |
|
מתעשר, עשיר חדש |
אבולג'יאדו |
aboldjeado (t.) adj. | |
|
נתן אשראי, נתן אמצעים |
אבולג'יאר |
aboldjear (t.) v. | |
|
השיג רווחה כלכלית |
אבולג'יארסי |
aboldjearse v. refl. | |
|
ביטל |
אבולישיר |
abolishir v. | |
|
ביטול |
אבוליסייון |
abolisión f. | |
|
|
אבולו ר' בולו |
abolo cf. bolo | |
|
הפנית גו מהירה; שאלת אגב להוצאת אינפורמציה |
אבולטאדה |
aboltada f. | |
|
התהפכויות, תזוזות בלתי פוסקות (למשל בשינה) |
אבולטאדירו |
aboltadero m. | |
|
הפוך, שנהפך ל-; מומר, משומד, כופר, דונמה (חסיד שבתי צבי) |
אבולטאדו |
aboltado adj. | |
|
היפוך |
אבולטאדורה |
aboltadura f. | |
|
|
אבולטאלונה ר' אבולטאב'ילה |
aboltaluna cf. aboltavela | |
|
מהפך, תפנית, היפוך, התהפכות, שינוי, חילוף; המרת דת |
אבולטאמיינטו |
aboltamiento m. | |
|
סובב, הקיף; הפך; חזר, שב, הלך בחזרה; החזיר; הפנה; החליף; השתנה |
אבולטאר |
aboltar v. | |
|
התהפך; הסתובב; חזר מנסיעה; שינה טעמו; המיר דתו |
אבולטארסי |
aboltarse v. refl. | |
|
בלתי יציב, הולך אחר הרוח, "שבשבת", אופורטוניסט, סתגלן |
אבולטאב'ילה |
aboltavela adj. | |
|
שבשבת; גם כינוי למי שמחליף דעתו לפי הרוח הנושבת |
אבולטאב'ילה |
aboltavela f. | |
|
הפך |
אבולטוריאר |
aboltorear v. | |
|
תעב |
אבומינאר |
abominar v. | |
|
תועבה |
אבומינאסייון |
abominasión f. | |
|
מאוס, נתעב, מתועב, נבזה, משוקץ, מעורר גועל, שנוא, דוחה |
אבומינאב'לי |
abominavle adj. | |
|
באופן מאוס/נתעב |
אבומינאב'לימינטי |
abominavlemente adv. | |
|
נרגע, נחלש (סערה) |
אבונאג'יאר |
abonachear (it.) v. | |
|
מנוי/חתום (על כתב עת וכו') |
אבונאדו |
abonado adj. | |
|
|
אבונאמינטו ר' אבונאמיינטו |
abonamento cf. abonamiento | |
|
הימנות/חתימה (על כתב עת וכו') |
אבונאמיינטו |
abonamiento m. | |
|
|
אבונאנסאדו ר' אבואינאנסאדו |
abonansado cf. abuenansado | |
|
החתים (על כתב עת וכו'); עשה הנחה, הוריד מחיר |
אבונאר |
abonar v. | |
|
חתם/נעשה מנוי (על כתב עת וכו'); "נתקע"; הפחית, עשה הנחה |
אבונארסי |
abonarse v. refl. | |
|
שפע, שפעה, ריבוי |
אבונדאנסה/אבונדאנסייה |
abondansa/abondansia f. | |
|
שופע, מצוי בשפע, פורה |
אבונדאנטי |
abondante adj. | |
|
שפע |
אבונדאר |
abondar v. | |
|
שפע, שובע |
אבונדו |
abondo m. | |
|
שיפור, השבחה |
אבוניגואמיינטו |
aboniguamiento m. | |
|
גומל חסד (נאמר עלאלהים) |
אבוניגואן |
aboniguán m. | |
|
שיפר, השביח; עשה טוב, גמל טוב, היטיב |
אבוניגואר |
aboniguar v. | |
|
הוטב, השביח, השתפר |
אבוניגוארסי |
aboniguarse v. refl. | |
|
הימנות/חתימה (על כתב עת וכו'); הנחה, הפחתה, זיכוי |
אבונו |
abono m. | |
|
נגע ב-, השיק ל-; עגן |
אבורדאר |
abordar v. | |
|
נגיש; ניתן להשגה |
אבורדאב'לי |
abordavle adj. | |
|
שונא |
אבוריסידור |
aborresedor m. | |
|
שנא, תעב, בחל ב-, מאס |
אבוריסיר |
aborreser v. | |
|
נשנא (היה שנוא) |
אבוריסירסי |
aborreserse v. refl. | |
|
מתועב, שנוא, משוקץ |
אבוריסידו |
aborresido adj. | |
|
מתועב, נתעב |
אבוריסיינטי |
aborresiente adj. | |
|
שנאה, איבה, טינה, תעוב, מיאוס |
אבוריסימיינטו |
aborresimiento m. | |
|
שנאה, איבה, טינה, מיאוס |
אבוריסייון |
aborresión f. | |
|
מאוס, נתעב, מתועב |
אבוריסיב'לי |
aborresivle adj. | |
|
|
אבוריסייון ר' אבוריסייון |
aborrisión cf. aborresión | |
|
|
אבורטאר ר' אב'ורטאר |
abortar cf. avortar | |
|
|
אבורטו ר' אב'ורטו |
aborto cf. avorto | |
|
הקיא |
אבוסאר |
abosar v. | |
|
קיא |
אבוסו |
aboso m. | |
|
|
אבוטארחו ר' אבודאראחו |
abotarho cf. abudaraho | |
|
מכופתר |
אבוטונאדו |
abotonado adj. | |
|
כלי רכיסה/כיפתור |
אבוטונאדור |
abotonador m. | |
|
רכיסה, כיפתור; מערכת כפתורים; כפתור קישוט |
אבוטונאדורה |
abotonadura f. | |
|
כפתור, רכיסה |
|
abotonamiento m. | |
|
כיפתר, רכס |
אבוטונאר |
abotonar v. | |
|
התכפתר, כיפתר עצמו; עמד על המשמר |
אבוטונארסי |
abotonarse v. refl. | |
|
מטופש; טיפש |
אבוב'אדו |
abovado adj. | |
|
חריטה על מתכת |
אבוב'אדורה |
abovadura f. | |
|
הטפיש; שיטה |
אבוב'אר |
abovar v. | |
|
השתטה |
אבוב'ארסי |
abovarse v. refl. | |
|
|
אבראמילה ר' אב'ראמילה |
abramila cf. avramila | |
|
חיבוק |
אבראסאדה |
abrasada f. | |
|
מחובק |
אבראסאדו |
abrasado adj. | |
|
התחבקות, התגפפות |
אבראסאמיינטו |
abrasamiento m. | |
|
חיבק |
אבראסאר |
abrasar v. | |
|
התחבק |
אבראסארסי |
abrasarse v. refl. | |
|
התגפפות, התחבקות מוגזמת |
אבראסאטינה |
abrasatina f. | |
|
התגפפויות |
אבראסיז'וס |
abrasijos m. pl. | |
|
חיבוק |
אבראסו |
abraso m. | |
|
|
אבראשאיי ר' איבריש/איברישים |
abrashay cf. ibrish/ibrishim | |
|
הבעיר, הדליק, הצית, שילהב |
אבראזאר |
abrazar v. | |
|
ניצת, נדלק, השתלהב |
אבראזארסי |
abrazarse v. refl. | |
|
שוקת |
אבריב'אדירו |
abrevadero m. | |
|
משקה הצאן |
אבריב'אדור |
abrevador m. | |
|
השקיה (צאן וכו') |
אבריב'אדורה |
abrevadura f. | |
|
השקה; השקה הצאן |
אבריב'אר |
abrevar v. | |
|
שתה |
אבריב'ארסי |
abrevarse v. refl. | |
|
|
אבריב'אסייון ר' אבריב'יאסייון |
abrevasión cf. abreviasión | |
|
מקוצר, תמציתי, מתומצת |
אבריב'ייאדו |
abreviado adj. | |
|
קיצור, ראשי תבות |
אבריב'ייאדורה |
abreviadura f. | |
|
קיצור, צמצום |
אבריב'ייאמיינטו |
abreviamiento m. | |
|
קיצר, צמצם, תימצת |
אבריב'ייאר |
abreviar v. | |
|
קיצור, ראשי תבות |
אבריב'ייאסייון |
abreviasión f. | |
|
חוסה, מסתופף |
אבריגאדו |
abrigado adj. | |
|
מקלט, מחסה |
אבריגאמיינטו |
abrigamiento m. | |
|
חוסה |
אבריגאנטי |
abrigante m. | |
|
נתן מחסה, הגן |
אבריגאר |
abrigar v. | |
|
תפס מחסה, חסה בצל,התגונן |
אבריגארסי |
abrigarse v. refl. | |
|
מקלט, מחסה |
אבריגו |
abrigo m. | |
|
משמש |
אבריקוק |
abrikok m. | |
|
עץ משמש |
אבריקוקירו |
abrikokero m. | |
|
התכפתרות, כיפתור;התחברות יחד |
אברוג'אמיינטו |
abrochamiento m. | |
|
כיפתר, רכס; התחבר |
אברוג'אר |
abrochar v. | |
|
|
אברונזאדו ר' ברונזאדו |
abronzado cf. bronzado | |
|
|
אברוש ר' ברוש |
abrosh cf. brosh | |
|
פריפה, מהדק |
אברושיט |
abroshet m. | |
|
תלול, משופע |
אברופטו |
abrupto adj. | |
|
העדרות, נפקדות; העדר |
אבסינסייה |
absensia f. | |
|
נעדר, נפקד |
אבסינטארסי |
absentarse v. refl. | |
|
נעדר, חסר, נפקד |
אבסינטי |
absente adj. | |
|
מורסה |
אבסיסו |
abseso m. | |
|
מחילה, כפרה |
אבסולוסייון |
absolusión f. | |
|
לחלוטין, לגמרי, בהחלט, מכל וכל, באופן מוחלט |
אבסולוטאמינטי |
absolutamente adv. | |
|
אבסולוטיזם, שלטון בלתי מוגבל |
אבסולוטיזמו |
absolutizmo m. | |
|
מוחלט; רודני, שרירותי (שלטון אבסולוטי) |
אבסולוטו |
absoluto adj. | |
|
ספוג, שקוע (במחשבות/בעבודה) |
אבסורבאדו/ב'אדו |
absorbado/vado adj. | |
|
ספג, קלט, בלע |
אבסורבאר |
absorbar v. | |
|
ספיגה, קליטה, בליעה |
אבסורבסייון |
absorbsión f. | |
|
נמנע |
אבסטיניר/אבסטינירסי |
abstener/abstenerse v./v. refl. | |
|
המנעות |
אבסטינסייון |
abstensión f. | |
|
פרישות, נזירות, הנזרות |
אבסטינינסייה |
abstinensia f. | |
|
הפשטה |
אבסטראקסייון |
abstraksión f. | |
|
אבסטרקטיות |
אבסטראקטיזמו |
abstraktizmo m. | |
|
מופשט, אבסטרקטי |
אבסטראקטו |
abstrakto adj. | |
|
גיחוך, חוסר הגיון, אבסורדיות |
אבסורדידאד/אבסורדיטה |
absurdidad/absurditá f. | |
|
מגוחך, בלתי הגיוני, חסר הגיון, נטול הגיון, אבסורדי |
אבסורדו |
absurdo adj. | |
|
דוכיפת |
אבובילייה |
abubiya f. | |
|
|
אבוג'ונאר ר' אבוטונאר |
abuchunar cf. abotonar | |
|
קוויאר יבש, ביצי דגים מיובשות |
אבודאראחו |
abudaraho m. | |
|
|
אבודאראנו ר' אבודאראחו |
abudaranu cf. abudaraho | |
|
|
אבוג'ונאר ר' אבוטונאר |
abudjunar cf. abotonar | |
|
טוב לב, נעים |
אבואינאנסאדו |
abuenansado adj. | |
|
מנופח, נפוח |
אבופ'אדו |
abufado adj. | |
|
ניפוח, התנפחות |
אבופ'אמיינטו |
abufamiento m. | |
|
ניפח; תפח, צבה |
אבופ'אר |
abufar v. | |
|
התנפח; תפח, צבה |
אבופ'ארסי |
abufarse v. refl. | |
|
נפיחות, תפיחה; התנפחות |
אבופ'אסייון |
abufasión f. | |
|
נטוי, משופע |
אבוקי |
abukí adj. | |
|
הגדיל, ניפח |
אבולטאר |
abultar v. | |
|
ניקב, חורר |
אבוראקאר |
aburakar v. | |
|
סובב, עיקם |
אבוריאר |
aburear v. | |
|
|
אבורלאר ר' בורלאר |
aburlar cf. burlar | |
|
|
אבוטאראנו ר' אבודאראחו |
abutarano cf. abudaraho | |
|
|
אבוטארגו ר' אבודאראחו |
abutargo cf. abudaraho | |
|
הגיע למטרה, הצליח |
אבוטיר |
abutir v. | |
|
ניצל, ניצל לרעה; הגזים, עבר את הגבול; השתמש באופן לא הוגן; התעלל |
אבוזאר |
abuzar v. | |
|
באופן מוגזם, בצורה מופרזת |
אבוזיב'אמינטי |
abuzivamente adv. | |
|
מוגזם, מופרז, בלתי צודק; נצלני |
אבוזיב'ו |
abuzivo adj. | |
|
ניצול לרעה, שימוש לרעה; הגזמה, עודף, יתר |
אבוזו |
abuzo m. | |
|
משתוקק, רעב מאוד |
אג' |
ach (t.) adj. | |
|
גרזן, קרדום |
אג'ה |
acha f. | |
|
|
אג'אק ר' אג'אקי |
achak cf. achake | |
|
תירץ, חיפש תרוצים |
אג'אקאר |
achakar v. | |
|
תירוץ, אמתלה, תואנה; סיבה, גורם |
אג'אקי |
achake m. | |
|
|
אג'אקיאר ר' אג'אקאר |
achakear cf. achakar | |
|
|
אג'אקינטו ר' אג'אקוזו |
achakento cf. achakozo | |
|
בגלל, מפני ש-, בשל |
אג'אקיס |
achakes conj. | |
|
עדין, שביר, רופף; שבריאותו רופפת, חשוף למחלות; מבקש תרוצים; מועד לגנוב, לעשות מעשים לא ראויים, אינו ראוי לאמון, יש לנהוג בו זהירות |
אג'אקוזו |
achakozo adj. | |
|
תפס, אחז, לכד |
אג'אפאר |
achapar (it.) v. | |
|
שטוח |
אג'אטאדו |
achatado (it.) adj. | |
|
שיטח, רידד |
אג'אטאר |
achatar (it.) v. | |
|
|
אג'ינטו ר' אקסינטו |
achento (it.) cf. aksento | |
|
הבחין, שם לב |
אג'ירקארסי |
acherkarse v. refl. | |
|
מוסכם |
אג'יטאדו |
achetado (it.) adj. | |
|
מקבל שטר החוב |
אג'יטאדור |
achetador (it.) m. | |
|
הסכים, נענה, נעתר, קיבל, השלים עם |
אג'יטאר |
achetar (it.) v. | |
|
הסכמה, קבלה, העתרות; רשות כניסה |
אג'יטאסייון |
achetasión (it.) f. | |
|
מקובל, מתקבל על הדעת |
אג'יטאב'לי |
achetavle (it.) adj. | |
|
הסכמה, הסכם |
אג'יטו |
acheto (it.) m. | |
|
בהיר |
אג'יק |
achik (t.) adj. | |
|
בבהירות, בבירור |
אג'יק |
achik (t.) adv. | |
|
מוקטן, ממוזער, מגומד |
אג'יקאדו |
achikado adj. | |
|
מזעור |
אג'יקאמיינטו |
achikaniento m. | |
|
הקטין |
אג'יקאר |
achikar v. | |
|
התגמד; הצטמק; קטן |
אג'יקארסי |
achikarse v. refl. | |
|
בגלוי, תחת כיפת השמים |
אג'יקטה |
achiktá (t.) adv. | |
|
פיקח |
אג'יקייוז |
achikyoz (t.) adj. | |
|
תחבולה ערמומית; "חריפות" (באירוניה) |
אג'יקייוזלוק |
achikyozluk (t.) m. | |
|
אדם שהשכיל/הרחיב דעתו/התפתח/נעשה משוחרר/שנעשה מודרני |
אג'יליאדו |
achileado (t.) adj. | |
|
הבהיר, לימד |
אג'יליאר |
achilear (t.) v. | |
|
נעשה בהיר; נעשה עצמאי, השתחרר; נעשה משוחרר/מודרני, התפתח |
אג'יליארסי |
achilearse (t.) v. | |
|
בפתיחות רבה |
אג'יטה |
achita (t.) adv. | |
|
|
אג'וג'אר ר' אג'אטאר |
achochar cf. achatar | |
|
דגר על הביצים |
אג'וקאר |
achokar v. | |
|
|
אג'וקאר ר' אג'וקאר |
achukar cf. achokar | |
|
מתרווח, יושב בנוחות; יושב בכבדות; יושב ישיבת כריעה |
אג'ונקאדו |
achunkado adj. | |
|
|
אג'ונקאלאדו ר' אג'ונקאדו |
achunkalado cf. achunkado | |
|
הושיב (בצורה גסה/מזלזלת); כרע |
אג'ונקאר |
achunkar (vulg.) v. | |
|
ישב בכבדות - מכוון למי שהתיישב שלא לרצון; התישב בכריעה; נהפך לנכה |
אג'ונקארסי |
achunkarse (vulg.) v. refl. | |
|
גרגרן, זולל וסובא |
אג'ייוז |
achyoz (t.) adj. | |
|
עד היום |
עד היום |
ad ayom (ebr.) adv. | |
|
אינו מבחין בין פה לשם - בור ועם הארץ |
אדה - נו סאב'יר ני אדה ני בוראדה |
adá (t.) - no saver ni adá ni buradá | |
|
אי |
אדה |
ada (t.) f. | |
|
מטלטלין |
אדאלי |
adalé (t.) m. | |
|
שמחה, עליזות; גיבוב כלים וחפצים |
אדאליט |
adalet (t.) m. | |
|
אדם, בן אדם; אף אחד |
אדם |
adam (ebr.) m. | |
|
יאה, מתאים |
אדאמאקילי |
adamakilí (t.) adj. | |
|
|
אדאניאר ר' דאלייאניאר |
adanear cf. dayanear | |
|
עצר עצמו, נמנע, התאפק |
אדאניארסי |
adanearse v. refl. | |
|
מתאים, שהסתגל |
אדאפטאדו |
adaptado adj. | |
|
סיגל, התאים, תאם את |
אדאפטאר |
adaptar v. | |
|
הסתגל, התאים עצמו |
אדאפטארסי |
adaptarse v. refl. | |
|
הסתגלות, התאמה; עיבוד; אימוץ |
אדאפטאסייון |
adaptasión f. | |
|
ניתן להתאמה |
אדאפטאב'לי |
adaptavle adj. | |
|
אדר, חודש אדר |
אדר |
adar (ebr.) m. | |
|
מגן עור |
אדארגה |
adarga f. | |
|
התגונן, התעטף בשריון |
אדארגארסי |
adargarse v. refl. | |
|
בעל אותו שם |
אדאש/אדאשו |
adash/adasho (t.) m. | |
|
הדסים |
הדסים |
adasim (ebr.) m. pl. | |
|
|
אדיבאשו ר' דיבאשו |
adebasho cf. debasho | |
|
לענה; כינוי למשהו מר מאוד |
אדיפ'לה |
adefla f. | |
|
גחן |
אדילאדארסי |
adeladarse v. refl. | |
|
מראש, במוקדם |
אדילאנטאדאמינטי |
adelantadamente adv. | |
|
מתקדם, מתקדם בדעותיו; מוקדם; כשרוני |
אדילאנטאדו |
adelantado adj. | |
|
התקדמות, קידמה, שיפור, קידום; הקדמה, ראית הנולד |
אדילאנטאמיינטו |
adelantamiento m. | |
|
התקדם, השתפר; הקדים, קידם |
אדילאנטאר |
adelantar v. | |
|
התקדם; קידם פני הרעה, מנע |
אדילאנטארסי |
adelantarse v. refl. | |
|
|
אדילאנטי ר' אדילאנטרי |
adelante cf. adelantre | |
|
מקדמה (בריצה, תחרות); עדיפות; שיפור |
אדילאנטו |
adelanto m. | |
|
קדימה, לפנים, הלאה |
אדילאנטרי |
adelantre adv. | |
|
|
אדילפ'ה ר' אדיפ'לה |
adelfa cf. adefla | |
|
כחוש, רזה, שרזה, שנעשה דק |
אדילגאזאדו |
adelgazado adj. | |
|
רידוד, ריקוע; הרזיה; הידקות (להעשות דק) |
אדילגאזאמיינטו |
adelgazamiento m. | |
|
רידד, ריקע, עשה דק, הרזה; כחש |
אדילגאזאר |
adelgazar v. | |
|
רזה, נעשה דק, התרדד, התעדן; התמעט, הצטמצם |
אדילגאזארסי |
adelgazarse v. refl. | |
|
|
אדילקה ר' אדיפ'לה |
adelka cf. adefla | |
|
חוץ מזה, מלבד זאת, לבד מ-, יתר על כן |
אדימאס |
además adv. | |
|
חסיד, מצדד |
אדיפטו |
adepto adj. | |
|
פנה ימינה |
אדיריג'אר |
aderechar v. | |
|
בסביבת |
אדירידור- אדירידוריס די |
aderedor- aderedores de | |
|
הצמדות; הצטרפות (למפלגה, תנועה) |
אדירינסייה |
aderensia f. | |
|
חבר (באגודה וכו') |
אדירינטי |
aderente m. | |
|
|
אדיריסאר ר' אדריסאר |
aderesar cf. adresar | |
|
יישר |
אדיריסאר/אדיריזאר |
aderesar/aderezar v. | |
|
|
אדיריסארסי ר' אדריסארסי |
aderesarse cf. adresarse | |
|
|
אדיריסו ר' אדריסו |
adereso cf. adreso | |
|
נטיה לראות את הצד החיובי של הדברים |
אדירייאדיליק |
aderiadilik (t.) m. | |
|
|
אדיריינטו ר' אדיינטרו |
aderiento cf. adientro | |
|
היה חבר ב-, הצטרף אל |
אדיריר |
aderir v. | |
|
|
אדירייאדיליק ר' אדירייאדיליק |
aderyadilik (t.) cf. aderiadilik | |
|
מוכשר, מנוסה, בעל נסיון; מאולף |
אדיסטראדו |
adestrado adj. | |
|
רכש נסיון; אילף |
אדיסטראר |
adestrar v. | |
|
מנהג |
אדיט |
adet (t.) m. | |
|
|
אדיטראס ר' דיטראס |
adetrás cf. detrás | |
|
חייב, מחוייב |
אדיב'דאדו |
adevdado adj. | |
|
היה לבעל חוב |
אדיב'דארסי |
adevdarse v. refl. | |
|
נטל עליו מחוייבות |
אדיב'יטאר |
adevitar v. | |
|
חברות (באגודה וכו') |
אדיזייון |
adezión f. | |
|
רשות, התר |
אדייה |
adia (gr.) f. | |
|
דחה ליום אחר |
אדייאר |
adiar (port.) v. | |
|
ב- |
אדיינטרו |
adientro prep. | |
|
בפנים, בתוך, בקרב; פנימה |
אדיינטרו |
adientro adv. | |
|
שלום, להתראות |
אדייו |
adío (it.) m. | |
|
הו אלהים! |
אדיאו! |
adió! interj. | |
|
הוספה, צירוף, תוספת; חיבור (חשבון) |
אדיסייון |
adisión f. | |
|
בנוסף לכך |
אדיסייונאלמינטי |
adisionalmente adv. | |
|
הוסיף, חיבר טור של מספרים |
אדיסייונאר |
adisionar v. | |
|
|
אדיב'ינאדור ר' אינדיב'ינאדור |
adivinador cf. endevinador | |
|
|
אדיב'ינאר ר' אינדיב'ינאר |
adivinar cf. endevinar | |
|
הגדת עתידות |
אדיב'ינאסייון |
adivinasión f. | |
|
|
אדיב'ינו ר' אינדיב'ינו |
adivino cf. indivino | |
|
האמנם? היתכן? |
אג'אבה? |
adjabá? (t.) interog. | |
|
מגיע לו! |
אג'אדיסה! |
adjadisa! interj. | |
|
מפתיע, מוזר, מעורר השתאות |
אג'איב |
adjaib (t.) adj. | |
|
טירון, ירוק, בלתי מנוסה |
אג'אמי |
adjamí (t.) | |
|
חוסר נסיון; שגגה (מחוסר נסיון); עזות פנים |
אג'אמיליק |
adjamilik (t.) m. | |
|
תואר השם, שם תואר |
אג'יקטיב'ו |
adjektivo m. | |
|
|
אג'ילי ר' אג'ילי |
adjele cf. adjile | |
|
פרסי |
אג'ים |
adjem (t.) m. | |
|
פָּרָס |
אג'ים |
Adjem (t.) m. | |
|
מחברת; תוכן; סדר יום; לוח זמנים |
אג'ינדה |
adjenda f. | |
|
לעזאזל! |
אג'ינימול! |
adjenimol! (t.) interj. | |
|
|
אג'ינוייארסיו ר' אינג'ינוייארסי |
adjenoyarse cf. endjenoyarse | |
|
סוכנות |
אג'ינסייה |
adjensia f. | |
|
סוכן, מיופה כח |
אג'ינטי |
adjente m. | |
|
|
אג'יטיב'ו ר' אג'יקטיב'ו |
adjetivo cf. adjektivo | |
|
אומלל, נתון לרחמים |
אג'ידיאדו |
adjideado adj. | |
|
רחמים, חמלה, רחמנות |
אג'ידיאמיינטו |
adjideamiento (t.) m. | |
|
ריחם |
אג'ידיאר |
adjidear (t.) v. | |
|
ריחם, נכמרו רחמיו, התמלא חמלה |
אג'ידיארסי |
adjidearse (t.) v. refl. | |
|
חמלה, רחמים |
אג'ידיאסייון |
adjideasión (t.) f. | |
|
רחום, חנון, רחמן |
אג'ידיוזו |
adjideozo (t.) | |
|
|
אג'ילה ר' אג'ילי |
adjilá cf. adjilé | |
|
דחוף |
אג'ילי |
adjilé (t.) adj. | |
|
בדחיפות, במהירות |
אג'ילי |
adjilé (t.) adv. | |
|
חפזון, פזיזות, מהירות |
אג'ילי |
adjilé (t.) f. | |
|
הזדרז, מיהר, נחפז |
אג'יליארסי |
adjilearse (t.) v. refl. | |
|
זריז, מהיר; פזיז, נחפז, ממהר |
אג'יליג'י/אג'ילילי |
adjiledjí/adjilelí (t.) adj. | |
|
ירד/כרע על ברכיו |
אג'ינוייארסי |
adjinoyarse v. refl. | |
|
עצוב, עגום, מדוכא |
אג'יס |
adjís (t.) adj. | |
|
צער, עצב, עגמה; כעס |
אג'יזליק |
adjizlik (t.) m. | |
|
התבדח |
אג'וקאריאר |
adjokarear v. | |
|
דחייה |
אג'ורנאמיינטו |
adjornamiento m. | |
|
דחה |
אג'ורנאר |
adjornar v. | |
|
בו ביום, באופן מעודכן |
אג'ורנו |
adjorno (it.) adv. | |
|
שיפוט, שפיטה |
אג'ודיקאסייון |
adjudikasión adj. | |
|
|
אג'ונטה ר' ג'ונטה |
adjunta cf. djunta | |
|
מחברת (שמות, פרשת ויקהל) - מקום חיבור של שתי יריעות |
אג'ונטאדירה |
adjuntadera f. | |
|
מחובר, מלוכד, מאוחד, מצורף, מוצמד, נלווה |
אג'ונטאדו |
adjuntado adj. | |
|
מזכיר כינוס; מכנס; חוסך |
אג'ונטאדור |
adjuntador m. | |
|
חיבור, צירוף, איחוד, היתוך; אסיפה, התכנסות, כינוס; הצטרפות, התחברות, התאחות; ייחוד, הזדווגות |
אג'ונטאמיינטו |
adjuntamiento m. | |
|
חיבר, איחה, איחד, צרף, הוסיף, הצמיד, עשה אגודה אחת; כינס, אסף, הפגיש; שידך בין אנשים, הפגיש |
אג'ונטאר |
adjuntar v. | |
|
הצטרף; התכנס, התקבץ; התחבר, התאחד, התלכד, התאחה, התמזג, התווסף |
אג'ונטארסי |
adjuntarse v. refl. | |
|
מכוונן |
אג'וסטאדור |
adjustador m. | |
|
תוספת, השלמה |
אג'וסטאדורה |
adjustadura f. | |
|
הוספה, תוספת, השלמה, צירוף; התאמה |
אג'וסטאמיינטו |
adjustamiento m. | |
|
הוסיף, השלים, הגדיל; סידר; השלים פרטים כדי לעשות את הסיפור אמין |
אג'וסטאר |
adjustar v. | |
|
התווסף |
אג'וסטארסי |
adjustarse v. refl. | |
|
הסכם; תוספת, השלמה |
אג'וסטו |
adjusto m. | |
|
רכש, השיג |
אדקיריר |
adkerir v. | |
|
עדלידע |
עדלאידע |
adlayada (ebr.) f. | |
|
קיבל, הסכים, הודה |
אדמיטיר |
admeter v. | |
|
מקובל, מוסכם |
אדמיטידו |
admetido adj. | |
|
מינהלן, אמרכל, מנהל |
אדמיניסטראדור/דירה |
administrador/dera n. | |
|
ניהל |
אדמיניסטראר |
administrar v. | |
|
מינהלה, מינהל, ניהול, הנהלה |
אדמיניסטראסייון |
administrasión f. | |
|
מנהלי |
אדמיניסטראטיב'ו |
administrativo adj. | |
|
נערץ |
אדמיראדו |
admirado adj. | |
|
מעריץ |
אדמיראדור |
admirador m. | |
|
העריץ, הוקיר, התפעל מ-; התבונן |
אדמיראר |
admirar (fr.) v. | |
|
הערצה |
אדמיראסייון |
admirasión f. | |
|
נערץ; נהדר, נפלא |
אדמיראב'לי |
admiravle adj. | |
|
בצורה ראויה להערצה |
אדמיראב'לימינטי |
admiravlemente adv. | |
|
אישור כניסה, דמי כניסה |
אדמיסייון |
admisión f. | |
|
מתקבל על הדעת, סביר |
אדמיסיב'לי |
admisivle adj. | |
|
|
אדמיטיר ר' אדמיטיר |
admitir cf. admeter | |
|
איפה?, היכן? |
אדו? |
adó? interog. | |
|
פיסל, גילף, חטב |
אדולאר |
adolar v. | |
|
כואב, חולה, "מיילל" (מתאונן על רוב כאב); כאוב, נעלב, נפגע |
אדולינסייאדו |
adolensiado adj. | |
|
החליא, הכאיב |
אדולינסייאר |
adolensiar v. | |
|
חלה, נפל למשכב; התאנח מכאבים |
אדולינסייארסי |
adolensiarse v. refl. | |
|
|
אדולינטאדו ר' אדולינסייאדו |
adolentado cf. adolensiado | |
|
נאנח מכאב |
אדולינטארסי |
adolentarse v. refl. | |
|
התבגרות, בגרות |
אדוליסינסייה |
adolesensia f. | |
|
|
אדוליסיר ר' אדולינסייאר |
adoleser cf. adolensiar | |
|
|
אדוליסירסי ר' אדולינסייארסי |
adoleserse cf. adolensiarse | |
|
|
אדוליסידו ר' אדולינסייאדו |
adolesido cf. adolensiado | |
|
התקשה, הקשיח |
אדולמאר |
adolmar v. | |
|
אלימות, חמס |
אדולמי |
adolme m. | |
|
הפעיל אלימות |
אדולמיאר |
adolmear v. | |
|
|
אדולוראר ר' אדולורייאר |
adolorar cf. adoloriar | |
|
כואב, מלא צער |
אדולורייאדו |
adoloriado adj. | |
|
הצטער; כאב |
אדולורייאר |
adoloriar v. | |
|
הצטער, התעצב |
אדולורייארסי |
adoloriarse v. refl. | |
|
|
אדונארסי ר' אדורנארסי |
adonarse cf. adornarse | |
|
איפה? לאן? |
אדונדי? |
adonde? interog. | |
|
אימוץ |
אדופסייון |
adopsión f. | |
|
מאומץ |
אדופטאדו |
adoptado adj. | |
|
אימץ |
אדופטאר |
adoptar v. | |
|
אימוץ, סיגול, קבלה |
אדופטאסייון |
adoptasión f. | |
|
מאומץ |
אדופטיב'ו |
adoptivo adj. | |
|
מעריץ |
אדוראדור |
adorador m. | |
|
אהב אהבה עזה, היה מאוהב ב-, העריץ; עבד, האליל, סגד ל- |
אדוראר |
adorar v. | |
|
הערצה; פולחן |
אדוראסייון |
adorasión f. | |
|
נערץ |
אדוראב'לי |
adoravle adj. | |
|
|
אדורמימיינטו ר' אדורמיסימיינטו |
adormemiento cf. adormesimiento | |
|
|
אדורמינטאדו ר' אדורמיסידו |
adormentado cf. adormesido | |
|
|
אדורמינטאר ר' אדורמיסיר |
adormentar cf. adormeser | |
|
התנמנם |
אדורמינטארסי |
adormentarse v. refl. | |
|
הרדים; נמנם |
אדורמיסיר |
adormeser v. | |
|
הקהה; נרדם |
אדורמיסירסי |
adormeserse v. refl. | |
|
רדום, חסר תחושה |
אדורמיסידו |
adormesido adj. | |
|
הרדמות, תרדמה, הרדמות יתר; הרדמה |
אדורמיסימיינטו |
adormesimiento m. | |
|
|
אדורמידו ר' אדורמיסידו |
adormido cf. adormesido | |
|
מקושט, מעוטר |
אדורנאדו |
adornado adj. | |
|
קשט, תפאורן, מעצב |
אדורנאדור |
adornador m. | |
|
קישוט, ייפוי, נוי |
אדורנאמיינטו |
adornamiento m. | |
|
קישט, ייפה, סידר יפה, עיטר |
אדורנאר |
adornar v. | |
|
התקשט |
אדורנארסי |
adornarse v. refl. | |
|
קישוט, עיטור, נוי; תכשיט, עדי |
אדורנו |
adorno m. | |
|
היכן אתה? אייכה? |
אדוטי? |
adote? interog. | |
|
הורה, חינך |
אדוטרינאר |
adotrinar v. | |
|
מתוקן |
אדוב'אדו |
adovado adj. | |
|
מתקן, משפץ, תחזוקן |
אדוב'אדור/דירה |
adovador/dera n. | |
|
תיקון (התוצאה) |
אדוב'אדורה |
adovadura f. | |
|
תיקון |
אדוב'אמיינטו |
adovamiento m. | |
|
תיקן, שיקם, הטליא; השכין שלום, השלים (בין שני בני ריב) |
אדוב'אר |
adovar v. | |
|
הסתדר |
אדוב'ארסי |
adovarse v. refl. | |
|
לבֵנה (מיובשת בשמש) |
אדוב'י |
adove m. | |
|
אדרבא |
אדרבה |
adrabá (aram.) | |
|
שרף (נחש שרף) |
אדריאון |
adreón adj. | |
|
שרף, הבעיר, הדליק; בער |
אדריר/אדריר |
adrer /adrir v. | |
|
בער, נשרף |
אדרירסי |
adrerse v. refl. | |
|
שלח, מען, פנה אל |
אדריסאר |
adresar (fr.) v. | |
|
פנה אל, פנה בדברים |
אדריסארסי |
adresarse (fr.) v. refl. | |
|
מען, כתובת; נאום/מכתב המכוון למישהו |
אדריסו |
adreso (fr.) m. | |
|
|
אדרידורה ר' ארדידורה |
adridura cf. ardidura | |
|
|
אדריאינטי ר' ארדיינטי |
adriente cf. ardiente | |
|
מכס |
אדואנה |
aduana f. | |
|
תוף, מצילתיים |
אדופ'לי |
adufle m. | |
|
נזיר |
אדוק |
aduk (ebr.) | |
|
שמחה גדולה |
אדולה |
adula f. | |
|
ממותק, מומתק, מרוכך |
אדולסאדו |
adulsado adj. | |
|
המתקה, ריכוך, התרככות; הגשת דברי מתיקה |
אדולסאמיינטו |
adulsamiento m. | |
|
המתיק, ריכך, הקל; הגיש דברי מתיקה |
אדולסאר |
adulsar v. | |
|
התרכך; התכבד בדברי מתיקה |
אדולסארסי |
adulsarse v. refl. | |
|
ניאוף, בגידה |
אדולטירייו |
adulterio m. | |
|
נואף, מנאף |
אדולטירו |
adúltero m. & adj. | |
|
מבוגר, בוגר |
אדולטו |
adulto m. | |
|
ששייך לתואר הפועל |
אדב'ירבייאל |
adverbial adj. | |
|
תואר הפועל |
אדב'ירבייו/אדב'ירבו |
adverbio/adverbo m. | |
|
התנגד |
אדב'ירסאר |
adversar v. | |
|
יריב |
אדב'ירסארייו |
adversario m. & adj. | |
|
יריבות, ניגוד; צרה, פורענות |
אדב'ירסידאד/אדב'ירסיטה |
adversidad/adversitá f. | |
|
אזהרה; תזכורת |
אדב'ירטינסייה |
advertensia f. | |
|
הזהיר; הזכיר |
אדב'ירטיר |
advertir v. | |
|
הגעה; עליה על כס המלכות |
אדב'ינימיינטו |
advenimiento m. | |
|
עורך דין, פרקליט |
אדב'וקאט |
advokat m. | |
|
זקן, קשיש, בא בימים; מבוגר |
אאידאדו |
aedado m. & adj. | |
|
דמי מפתח |
אאירה |
aera (gr.) f. | |
|
משכיר בדמי מפתח |
אאיראג'י |
aeradjí (gr.) m. | |
|
|
אאיראר ר' אייריאר |
aerar cf. airear | |
|
אווירי |
אאיריאו/אאירייאנו |
aereo/aeriano adj. | |
|
|
אאירו ר' איירי |
aero cf. aire | |
|
שדה/נמל תעופה |
אאירודרומו |
aerodromo (fr.) m. | |
|
מטוס, אווירון |
אאירופלאן/אאירופלאנו |
aeroplan/aeroplano m. | |
|
נמל תעופה, שדה תעופה |
אאירופורטו |
aeroporto m. | |
|
פנה שמאלה, השמאיל |
אאיסקיירדאר |
aeskierdar v. | |
|
אדיבות, נימוס |
אפ'אבילידאד/אפ'אביליטה |
afabilidad/afabilitá f. | |
|
אדיב |
אפ'אבלי |
afable adj. | |
|
גחן (מן החלון או המרפסת) |
אפ'אג'ארסי |
afacharse (it.) v. refl. | |
|
שעמום |
אפ'אקה |
afaká f. | |
|
מנוחם; מרוצה |
אפ'אלאגאדו |
afalagado adj. | |
|
מנחם |
אפ'אלאגאדור/דירה |
afalagador/dera n. & adj. | |
|
נחמה, ניחומים; פיצוי |
אפ'אלאגאמיינטו |
afalagamiento m. | |
|
הרגיע, ניחם, ריצה, השקיט; נתן סיפוק |
אפ'אלאגאר |
afalagar v. | |
|
התנחם; הגיעו לידי הסכמה |
אפ'אלאגארסי |
afalagarse v. refl. | |
|
ניחומים, תנחומים |
אפ'אלאגאסייון |
afalagasión f. | |
|
הרגעה, ניחום, תנחומים |
אפ'אלאגו |
afalago m. | |
|
|
אפ'אלסאר ר' אפ'אלסיאר |
afalsar cf. afalsear | |
|
מזוייף |
אפ'אלסיאדו |
afalseado adj. | |
|
זייף |
אפ'אלסיאר |
afalsear v. | |
|
מפורסם, ידוע, נודע, בעל שם; רעב, משתוקק ל- |
אפ'אמאדו |
afamado adj. | |
|
הפך (מישהו) למפורסם; הרעיב |
אפ'אמאר |
afamar v. | |
|
התפרסם, נודע, קנה לו שם |
אפ'אמארסי |
afamarse v. refl. | |
|
עמל, סבל |
אפ'אן |
afán m. | |
|
סובל, מעונה; משלה עצמו |
אפ'אנאדו |
afanado adj. | |
|
אשליה |
אפ'אנאמיינטו |
afanamiento m. | |
|
עייף, הרעיב; השלה |
אפ'אנאר |
afanar v. | |
|
התייגע עד מוות, הוציא כל כוחותיו; השלה עצמו, קיווה תקוות שוא |
אפ'אנארסי |
afanarse v. refl. | |
|
|
אפ'אראר ר' אפ'יראר |
afarrar cf. aferrar | |
|
שבע |
אפ'ארטאדו |
afartado adj. | |
|
השביע |
אפ'ארטאר |
afartar v. | |
|
שבע |
אפ'ארטארסי |
afartarse v. refl. | |
|
|
אפ'אטיגאדו ר' פ'אטיגאדו |
afatigado cf. fatigado | |
|
|
אפ'אטיגאר ר' פ'אטיגאר |
afatigar cf. fatigar | |
|
|
אפ'אטיגארסי ר' פ'אטיגארסי |
afatigarse cf. fatigarse | |
|
|
אפ'אב'לי ר' אפ'אבלי |
afavle cf. afable | |
|
אפאזיה, אבדן כושר הדיבור |
אפ'אזייה |
afazia f. | |
|
בעל רכוש |
אפ'אזליינדאדו |
afaziendado adj. | |
|
העשיר |
אפ'אזליינדאר |
afaziendar v. | |
|
התעשר |
אפ'אזליינדארסי |
afaziendarse v. refl. | |
|
מכוער; מוקע, מגונה |
אפ'יאדו |
afeado adj. | |
|
מאשים, קטיגור |
אפ'יאדור |
afeador m. | |
|
כיער; הטיל דופי; נזף קשות |
אפ'יאר |
afear v. | |
|
התכער; האשים את עצמו |
אפ'יארסי |
afearse v. refl. | |
|
מוטרד |
אפ'ידינטאדו |
afedentado adj. | |
|
הטריד, הטריח |
אפ'ידינטאר |
afedentar v. | |
|
טרדה, אי נעימות; צרה |
אפ'ידינטו |
afedento m. | |
|
סלח לי |
אפ'ידירסין/אפ'ידיסין |
afedersín/afedesín (t.) interj. | |
|
הסריח, הצחין |
אפ'ידיסיר |
afedeser v. | |
|
התחיל להעלות צחנה |
אפ'ידיסירסי |
afedeserse v. refl. | |
|
מצחין; מאוס, מעורר גועל |
אפ'ידיסידו |
afedesido adj. | |
|
שעמם, היה לטורח, עִייף |
אפ'יאינטאר |
afeentar v. | |
|
השתעמם, נמאס לו, התעייף |
אפ'יאינטארסי |
afeentarse v. refl. | |
|
צרה, דאגה |
אפ'יאינטו |
afeento m. | |
|
איפר, פירכס, קישט |
אפ'ייטאר |
afeitar v. | |
|
התאפר, התפרכס, הצטבע |
אפ'ייטארסי |
afeitarse v. refl. | |
|
קישוט, עיטור; איפור |
אפ'ייטי |
afeite m. | |
|
חיבה, אהבה |
אפ'יקסייון |
afeksión f. | |
|
מחבב; חביב, אהוד |
אפ'יקסייונאדו |
afeksionado adj. | |
|
חיבב, אהב, חשק |
אפ'יקסייונאר |
afeksionar v. | |
|
גילה חיבה ל- |
אפ'יקסייונארסי |
afeksionarse v. refl. | |
|
מושפע, מרוגש, תוסס; נעצב; מעושה; פגוע, נגוע |
אפ'יקטאדו |
afektado adj. | |
|
השפיע; העציב, פגע ב-; נגע ללב; העמיד פנים |
אפ'יקטאר |
afektar v. | |
|
התרגז; התלהב |
אפ'יקטארסי |
afektarse v. refl. | |
|
העמדת פנים, צביעות |
אפ'יקטאסייון |
afektasión f. | |
|
מגלה חיבה; חביב, חם, רגשני, לבבי |
אפ'יקטואוזו |
afektuozo adj. | |
|
התכערות, הכערה; האשמה |
אפ'יאו |
afeo m. | |
|
עניין, מאורע; פרשית אהבים |
אפ'ירה |
afera f. | |
|
|
אפ'ירים! ר' אפ'ירון! |
aferim! (t.) cf. aferún! | |
|
|
אפ'ירמוזיאר ר' אפ'ירמוזיגואר |
afermozear cf. afermoziguar | |
|
|
אפ'ירמוזיארסי ר' אפ'ירמוזיגוארסי |
afermozearse cf. afermoziguarse | |
|
מיופה, מקושט |
אפ'ירמוזיגואדו |
afermoziguado adj. | |
|
ייפה, קישט, שיפר |
אפ'ירמוזיגואר |
afermoziguar v. | |
|
התייפה |
אפ'ירמוזיגוארסי |
afermoziguarse v. refl. | |
|
אחיזה, תפיסה |
אפ'יראדה |
aferrada f. | |
|
תפוס; נטרף מאהבה; שהודבק במחלה |
אפ'יראדו |
aferrado adj. | |
|
תפס, אחז, החזיק; תפס (שכלית), הבין; הגיע |
אפ'יראר |
aferrar v. | |
|
נתפס, נאחז; התאהב; התעמת עם; ''תפס'' מחלה |
אפ'ירארסי |
aferrarse v. refl. | |
|
הידד! בראבו! |
אפ'ירון! |
aferún! (t.) interj. | |
|
שהפריעו לו, שהטרידוהו |
אפ'ישוגאדו |
afeshugado adj. | |
|
הטרדה |
אפ'ישוגאמיינטו |
afeshugamiento m. | |
|
טורדני, מטריד; (על אוכל:) מעורר בחילה/סלידה |
אפ'ישוגאנטי |
afeshugante adj. | |
|
ליטף, פינק; פיתה, החניף; הטריד, הפריע (סלוניקי ויוגוסלביה), חנק בחיבוקים |
אפ'ישוגאר |
afeshugar v. | |
|
הטרדה, הפרעה; טירדה, שעמום; ליטוף, פינוק; פיתוי, חנופה |
אפ'ישוגו |
afeshugo m. | |
|
מטריד, מפריע, מלאה; (על אוכל:) מבחיל, מעורר בחילה/סלידה |
אפ'ישוגוזו |
afeshugozo adj. | |
|
שנהנה מאשראי |
אפ'לייאנסאדו |
afiansado adj. | |
|
בטח ב-; הבטיח; ערב ל-, נתן אשראי |
אפ'לייאנסאר |
afiansar v. | |
|
התחייב; קיבל ערבות, קיבל אשראי |
אפ'לייאנסארסי |
afiansarse v. refl. | |
|
|
אפ'לייטאר ר' אפ'ייטאר |
afietar cf. afeitar | |
|
|
אפ'לייטארסי ר' אפ'ייטארסי |
afietarse cf. afeitarse | |
|
|
אפ'לייטי ר' אפ'ייטי |
afiete cf. afeite | |
|
מתאר, מצייר |
אפ'יגוראדור |
afigurador adj. | |
|
פסל |
אפ'יגוראדור |
afigurador m. | |
|
צייר, צייר דיוקן; פיסל, עיצב; שיווה בדעתו, שער בנפשו, צייר בדעתו, דמיין |
אפ'יגוראר |
afigurar v. | |
|
דמיין, תאר לעצמו, צייר לעצמו, שיער, דימה |
אפ'יגורארסי |
afigurarse v. refl. | |
|
שיש לו ילדים; ילד מאומץ |
אפ'יז'אדו |
afijado adj. | |
|
אימוץ ילד; ריבוי ילדים |
אפ'יז'אמיינטו |
afijamiento m. | |
|
אימץ (ילד) |
אפ'יז'אר |
afijar v. | |
|
הוליד ילדים |
אפ'יז'ארסי |
afijarse v. refl. | |
|
אפיקומן |
אפיקומין |
afikomín/afikumín (ebr.) | |
|
חבר במועדון, עמית |
אפ'ילייאדו |
afiliado adj. & m. | |
|
קיבל חבר באירגון/במועדון חברים |
אפ'ילייאר |
afiliar v. | |
|
התקבל לאירגון/מועדון חברים |
אפ'ילייארסי |
afiliarse v. refl. | |
|
הצטרפות למועדון חברים |
אפ'ילייאסייון |
afiliasión f. | |
|
אפילו |
אפילו |
afilú (ebr.) conj. | |
|
הכלבה |
אפ'ילב'אנאדורה |
afilvanadura f. | |
|
הכליב |
אפ'ילב'אנאר |
afilvanar v. | |
|
כדי ל-, במטרה ל- |
אפ'ין |
afín de conj. | |
|
מעודן, מרודד, שנעשה דק; שכחש |
אפ'ינאדו |
afinado adj. | |
|
השמדה, הרס, חורבן |
אפ'ינאמיינטו |
afinamiento m. | |
|
עידן, עשה דק; הרעיב; סיים |
אפ'ינאר |
afinar v. | |
|
התעדן; כחש, סבל מתת תזונה; הרעיב עצמו - מקמצנות/מתוך רצון לרזות |
אפ'ינארסי |
afinarse v. refl. | |
|
קבוע, יציב, תקוע |
אפ'ינקאדו |
afinkado adj. | |
|
נעיצה, תקיעה |
אפ'ינקאדורה |
afinkadura f. | |
|
נעיצה, ייצוב, קביעה; התישבות, השתכנות התנחלות |
אפ'ינקאמיינטו |
afinkamiento m. | |
|
תקע, נעץ |
אפ'ינקאר |
afinkar v. | |
|
נתקע, ננעץ |
אפ'ינקארסי |
afinkarse v. refl. | |
|
כאב בטן, עצירות, מזון לא מעוכל שדבק בבטן; אידיאה פיקס, אובססיה; מוסר כליות, יסורי מצפון |
אפ'ינקו |
afinko m. | |
|
חולשות; יסורי רעב |
אפ'ינוס |
afinos m. pl. | |
|
אופיום; אדם דביק/בלתי נסבל/מטרד |
אפ'ייון |
afión (t.) m. | |
|
חתום |
אפ'ירמאדו |
afirmado adj. | |
|
חותם, החתום |
אפ'ירמאדור/דירה |
afirmador/dera n. | |
|
קיום, מילוי, הגשמה (של נדר), התגשמות (איחול/נדר/תחזית) |
אפ'ירמאמיינטו |
afirmamiento m. | |
|
אישר, אימת, קיים, חיזק, חתם, נתן תוקף; טען/הצהיר בתוקף |
אפ'ירמאר |
afirmar v. | |
|
התגשם, התממש, יצא לפועל (נדר/איחול/תחזית) |
אפ'ירמארסי |
afirmarse v. | |
|
הצהרה, טענה; אישור, התאשרות; תשובה חיובית; התגשמות |
אפ'ירמאסייון |
afirmasión f. | |
|
בחיוב |
אפ'ירמאטיב'אמינטי |
afirmativamente adv. | |
|
חיובי |
אפ'ירמאטיב'ו |
afirmativo adj. | |
|
שם לב, הבחין, ראה |
אפ'יסאר |
afisar (it.) v. | |
|
שלט, כרזה (פוסטר) |
אפ'יש |
afish (fr.) m. | |
|
|
אפ'ישוגאמיינטו ר' אפ'ישוגאמיינטו |
afishugamiento cf. afeshugamiento | |
|
|
אפ'ישוגאר ר' אפ'ישוגאר |
afishugar cf. afeshugar | |
|
|
אפ'ישוגו ר' אפ'ישוגו |
afishugo cf. afeshugo | |
|
|
אפ'ישוגוזו ר' אפ'ישוגוזו |
afishugozo cf. afeshugozo | |
|
עצירות |
אפ'יטאדו |
afitado m. | |
|
קרה (מקרה נדיר, יוצא דופן), התרחש; גרם עצירות |
אפ'יטאר/אפ'יטארסי |
afitar/afitarse v./v. refl. | |
|
מקרה; קלקול קיבה; עצירות (סלוניקי); צרה, בעיה |
אפ'יטו |
afito m. | |
|
בטח ב-, נתן אמון ב- |
אפ'יוזייארסי |
afiuziarse v. refl. | |
|
רזיה |
אפ'לאקאדירו |
aflakadero m. | |
|
כחוש, רזה; שרזה |
אפ'לאקאדו |
aflakado adj. | |
|
הרזיה; החלשות, ירידה, שקיעה; חולשה |
אפ'לאקאמיינטו |
aflakamiento m. | |
|
הרזה (גרם רזון); החליש, ריפה, התיש; העני |
אפ'לאקאר |
aflakar v. | |
|
רזה, הרזה, כחש; נחלש, כילה כוחו, תשש, התרופף; התרושש |
אפ'לאקארסי |
aflakarse v. refl. | |
|
מזהיר, נוצץ; חדש |
אפ'לאמאנטי |
aflamante adj. | |
|
נעצב, עגום, דואב |
אפ'ליז'ידו |
aflijido adj. | |
|
|
אפ'ליקסייון ר' אפ'ריסייון |
afliksión cf. afrisión | |
|
רופף, רפוי, רפה |
אפ'לושאדו |
afloshado adj. | |
|
הרפיה, רפיון, התרופפות, התרה |
אפ'לושאמיינטו |
afloshamiento m. | |
|
החליש, ריפה, הרפה, שחרר, התיר; נחלש |
אפ'לושאר |
afloshar v. | |
|
התרופף, נחלש, התרפה, נעשה רפוי, דעך; הפיג מתיחותו |
אפ'לושארסי |
aflosharse v. refl. | |
|
התרופפות |
אפ'לושו |
aflosho m. | |
|
שטף, זרם |
אפ'לואינסה |
afluensa f. | |
|
זרם |
אפ'לואיר |
afluir v. | |
|
ספוגי, רך |
אפ'ופ'אדו |
afofado adj. | |
|
הפך לספוגי ורך |
אפ'ופ'אר |
afofar v. | |
|
נעשה ספוגי, נעשה דליל |
אפ'ופ'ארסי |
afofarse v. refl. | |
|
הכין בצק עלים |
אפ'וז'אלדאר |
afojaldar v. | |
|
טבוע, חנוק; מחניק; חנוק מחובות וקשיי מסחר |
אפ'וגאדו |
afogado adj. | |
|
טביעה, חניקה, חֶנֶק |
אפ'וגאמיינטו |
afogamiento m. | |
|
חנק, הטביע; העיק על |
אפ'וגאר |
afogar v. | |
|
טבע, השתנק; השתעמם עד מוות |
אפ'וגארסי |
afogarse v. refl. | |
|
מחנק |
אפ'וגאטינה |
afogatina f. | |
|
חנק |
אפ'וגו |
afogo m. | |
|
מרווח, מתרווח; חי ברווחה; מורחב, שהרחיבוהו |
אפ'ולגאדו |
afolgado adj. | |
|
תוספת/הרחבה לבגד |
אפ'ולגאדורה |
afolgadura f. | |
|
פעולת הרחבה |
אפ'ולגאמיינטו |
afolgamiento m. | |
|
|
אפ'ולגאנטאמיינטו ר' אולגאנסה |
afolgantamiento cf. olgansa | |
|
נח, נפש, מצא מנוח; התענג |
אפ'ולגאנטאר |
afolgantar v. | |
|
|
אפ'ולגאנטארסי ר' אפ'ולגארסי |
afolgantarse cf. afolgarse | |
|
הרחיב, ריווח |
אפ'ולגאר |
afolgar v. | |
|
התרווח |
אפ'ולגארסי |
afolgarse v. refl. | |
|
הרחבה (של בגד) |
אפ'ולגו |
afolgo m. | |
|
שקוע; שהעמיק |
אפ'ונדאדו |
afondado adj. | |
|
שֶׁקַע (בקרקע) |
אפ'ונדאמיינטו |
afondamiento m. | |
|
העמיק, חדר; העמיק חקר, שקע בעיון, חקר במופלא ממנו |
אפ'ונדאר |
afondar v. | |
|
קרס |
אפ'ונדארסי |
afondarse v. refl. | |
|
גייס |
אפ'ונסאדיאר |
afonsadear v. | |
|
ששוכן באופן זמני (גר ב"הכנסת אורחים") |
אפ'וראסטיאדו |
aforasteado adj. | |
|
פתגם, מימרה |
אפ'וריסמו |
aforismo m. | |
|
|
אפ'ורמוזיאר ר' אפ'ירמוזיגואר |
aformozear cf. afermoziguar | |
|
|
אפ'ורמוזיגואר ר' אפ'ירמוזיגואר |
aformoziguar cf. afermoziguar | |
|
|
אפ'ורמוזיגוארסי אפ'ירמוזיגוארסי |
aformoziguarse cf. afermoziguarse | |
|
חיזק, עשה שיתחזק |
אפ'ורטיפ'ייאר |
afortifiar (fr.) v. | |
|
בר מזל, מאושר, עשיר; דואג, חרד |
אפ'ורטונאדו |
afortunado adj. | |
|
דאג, חרד |
אפ'ורטונאר |
afortunar v. | |
|
נחרד, נבהל, דאג; התעשר, התמזל |
אפ'ורטונארסי |
afortunarse v. refl. | |
|
|
אפ'ורטוניאדו ר' אפ'ורטונאדו |
afortuneado cf. afortunado | |
|
|
אפ'ורטוניאר ר' אפ'ורטונאר |
afortunear cf. afortunar | |
|
|
אפ'ורטוניארסי ר' אפ'ורטונארסי |
afortunearse cf. afortunarse | |
|
חפור, חלול |
אפ'וייאדו |
afoyado adj. | |
|
חפר, כרה |
אפ'וייאר |
afoyar v. | |
|
שקע באדמה |
אפ'וייארסי |
afoyarse v. refl. | |
|
משוחרר |
אפ'ראנקאדו |
afrankado adj. | |
|
שחרור; ביול |
אפ'ראנקאמיינטו |
afrankamiento m. | |
|
שיחרר, הוציא לחופשי; בייל |
אפ'ראנקאר |
afrankar v. | |
|
עלבון; הוצאת שם רע; מבוכה, אי נעימות |
אפ'רינטה |
afrenta f. | |
|
נעלב, שעלבוהו |
אפ'רינטאדו |
afrentado adj. | |
|
העליב; פגע ב-; יצא לקראת, התמודד עם, עימת |
אפ'רינטאר |
afrentar v. | |
|
התעמת |
אפ'רינטארסי |
afrentarse v. refl. | |
|
עלבון |
אפ'רינטאסייון |
afrentasión f. | |
|
רענן, קרר; התקרר, נעשה קר; התרענן |
אפ'ריסקאר |
afreskar v. | |
|
|
אפ'ריסקארסי ר' אריפ'ריסקארסי |
afreskarse cf. arrefreskarse | |
|
צל, מקום מוצל |
אפ'ריסקו |
afresko m. | |
|
|
אפ'רילייאדו ר' אפ'ריאידו |
afriado cf. afriido | |
|
מעונה, רדוף; סובל מהעדר דבר מה שהוא משתוקק אליו ביותר |
אפ'ריאידו |
afriido adj. | |
|
מענה |
אפ'ריאידור |
afriidor m. | |
|
גמל, מנע, שלל, קיפח; עינה, רדף; העני (הפך לעני) |
אפ'ריאיר |
afriir v. | |
|
נגמל, מנע מעצמו; התענה |
אפ'ריאירסי |
afriirse v. refl. | |
|
|
אפ'ריאיסייון ר' אפ'ריסייון |
afriisión cf. afrisión | |
|
מעונה, סובל, מחוסר |
אפ'ריאיסייונאדו |
afriisionado adj. | |
|
|
אפ'ריאיטו ר' אפ'ריטו |
afriito cf. afrito | |
|
עשוי מבצק עלים, עשוי מעלים |
אפ'ריז'אלדאדו |
afrijaldado adj. | |
|
אפריקה |
אפ'ריקה |
Afrika f. | |
|
אפריקאי |
אפ'ריקאנו |
afrikano m. & adj. | |
|
|
אפ'רים! ר' אפ'ירון! |
afrim! (t.) cf. aferún! | |
|
מניעה, מחסור; ענות, עינוי, סבל, ייסורים, עוני |
אפ'ריסייון |
afrisión f. | |
|
עינה |
אפ'ריסייונאר |
afrisionar v. | |
|
משולל, חסר, מנוע, מקופח; מסכן, נענה, מעונה; מתאווה ל-, רעב ל-, משתוקק; ילד רע |
אפ'ריטו |
afrito adj. | |
|
עינוי; דיכוי |
אפ'ריטו |
afrito m. | |
|
|
אפ'רונטה ר' אפ'רינטה |
afronta cf. afrenta | |
|
|
אפ'רונטאר ר' אפ'רינטאר |
afrontar cf. afrentar | |
|
|
אפ'רונטארסי ר' אפ'רינטארסי |
afrontarse cf. afrentarse | |
|
עלבון |
אפ'רונטו |
afronto m. | |
|
בצורה מכוערת/ מאוסה/איומה |
אפ'רוזאמינטי |
afrozamente adv. | |
|
מכוער, מאוס, איום |
אפ'רוזו |
afrozo (fr.) adj. | |
|
צום ממושך |
הפסקה |
afsaká (ebr.) f. | |
|
תקווה |
אפ'טאחה |
aftahá (ebr.) f. | |
|
אופטימיסט |
אפ'טאחאלי |
aftahalí (ebr.) f. | |
|
הפטרה |
הפטרה |
aftará (ebr.) f. | |
|
דיבה, רכילות, עלילה |
אפ'טירה |
aftira (t.) f. | |
|
בחוץ; חו"ל; בהשאלה: בבית הקברות |
אפ'ואירה |
afuera adv. | |
|
בחוזקה |
אפ'ואירטי |
afuerte adv. | |
|
סיגריה, טבק |
אפ'ומאדירה |
afumadera f. | |
|
מעושן, מלא עשן |
אפ'ומאדו |
afumado adj. | |
|
|
אפ'ומאר ר' פ'ומאר |
afumar cf. fumar | |
|
התפייח, נמלא פיח; קיבל טעם של מזון מעושן |
אפ'ומארסי |
afumarse v. refl. | |
|
|
אפ'ומיאר ר' פ'ומיאר |
afumear cf. fumear | |
|
|
אפ'וראקאר ר' אבוראקאר |
afurakar cf. aburakar | |
|
רדף אחרי, סילק |
אפ'וליינטאר |
afuyentar v. | |
|
אגא, ראש, מנהיג, שר; תואר לאדם מכובד חסר השכלה |
אגה |
aga (t.) m. | |
|
אגב, בהזדמנות ש- |
אגה די |
agá de (ebr.) prep. | |
|
הגדה של פסח |
אגדה |
agadá (ebr.) f. | |
|
הגעלת כלים |
הגעלה |
agalá (ebr.) f. | |
|
|
אגאלילייאס ר' אגאייאס |
agaleyas cf. agayas | |
|
גילויי חיבה מופרזים |
אגאפיס |
agapes (gr.) m. pl. | |
|
שבו (מאבני החושן) |
אגאטה |
agata f. | |
|
אילם (אלומות) |
אגאב'ילייאר |
agaviyar v. | |
|
דלקת גרון |
אגאייה |
agaya f. | |
|
שקדים (בגרון) |
אגאייאס |
agayas f. pl. | |
|
מסעדה |
אגג'י ר' אחג'י |
agchí (t.) cf. ahchí | |
|
הדרכה, הנחיה |
אגייאמיינטו |
agiamiento m. | |
|
הנחה, הוביל, הדריך; זרז |
אגייאר |
agiar v. | |
|
הזדרז |
אגייארסי |
agiarse v. refl. | |
|
דיר כבשים |
אגיל |
agil (t.) m. | |
|
נשר, עיט |
אגילה |
ágila f. | |
|
חזק |
אגיר |
agir (t.) adj. | |
|
אבן משחזת |
אגיזאדירה |
agizadera f. | |
|
מחודד, מושחז |
אגיזאדו |
agizado adj. | |
|
משחיז סכינים |
אגיזאדור/דירה |
agizador/dera n. | |
|
השחזה |
אגיזאדורה |
agizadura f. | |
|
השחיז, חידד |
אגיזאר |
agizar (fr.) v. | |
|
יישוב; התכנסות, התקבצות |
אגלומיראסייון |
aglomerasión f. | |
|
|
אגולפאר ר' גולפיאר |
agolpar cf. golpear | |
|
גסיסה, גויעה; דעיכה |
אגוניאה |
agonía f. | |
|
גוסס, גווע, שעומד למות |
אגוניזאנטי |
agonizante adj. | |
|
גסס, גוע |
אגוניזאר |
agonizar v. | |
|
כיכר השוק (בפוליס היוונית); שוק לממכר מצרכי מזון וכו' |
אגורה |
agora (gr.) f. | |
|
עכשיו, כעת, עתה |
אגורה |
agora adv. | |
|
אשתקד, בשנה שעברה |
אגוראנאנייו |
agorananyo adj. | |
|
|
אגוראר ר' אאוגוראר |
agorar cf. augurar | |
|
|
אגורארסי ר' אאוגורארסי |
agorarse cf. augurarse | |
|
מגיד עתידות |
אגורירו |
agorero m. | |
|
עוד מעט, תוך זמן קצר |
אגוריקה |
agorika adv. | |
|
|
אגוסטאר ר' גוסטאר |
agostar cf. gostar | |
|
אוגוסט |
אגוסט/ו |
agost/o m. | |
|
משותק, חולה שיתוק |
אגוטאדו |
agotado n. & adj. | |
|
נעשה משותק |
אגוטארסי |
agotarse v. refl. | |
|
עגלון, רכב, נג |
אגוייאט |
agoyat (gr.) m. | |
|
|
אגוזאדור ר' אגיזאדור |
agozador cf. agizador | |
|
עונג, גיל |
אגוזאמיינטו |
agozamiento m. | |
|
טילטל; נדנד, עירסל |
אגוזאר (1) |
agozar (1) v. | |
|
|
אגוזאר (2) ר' גוזאר |
agozar (2) cf. gozar | |
|
התנדנד, התערסל |
אגוזארסי (1) |
agozarse (1) v. refl. | |
|
|
אגוזארסי (2) ר' גוזארסי |
agozarse (2) cf. gozarse | |
|
|
אגרה ר' אגראז |
agra cf. agráz | |
|
נשא חן, מצא חן |
אגראדאר/סי |
agradar/se v./v. refl. | |
|
נעים; אדיב, נעים הליכות |
אגראדאב'לי |
agradavle adj. | |
|
בנועם, בנעימות |
אגראדאב'לימינטי |
agradavlemente adv. | |
|
הודה |
אגראדיסיר |
agradeser v. | |
|
אסיר תודה; שהתקבל ברצון, שזוכה להכרת תודה |
אגראדיסידו |
agradesido adj. | |
|
מכיר תודה, מודה |
אגראדיסיינטי |
agradesiente adj. | |
|
תודה, הוקרה, הכרת טובה |
אגראדיסימיינטו |
agradesimiento f. | |
|
הכרת טובה |
אגראדיסייון |
agradisión f. | |
|
הנאה, עונג; רצון טוב, |
אגראדו |
agrado m. | |
|
בחמיצות |
אגראמינטי |
agramente adv. | |
|
|
אגראנאדה ר' גראנאדה |
agranada cf. granada | |
|
אגררי |
אגרארייו |
agrario adj. | |
|
חנני, מלא חן |
אגראסייאדו |
agrasiado adj. | |
|
עשה חנני, מילא בחן |
אגראסייאר |
agrasiar v. | |
|
|
אגראסטאדה ר' אגריסטאדה |
agrastada cf. agristada | |
|
החמרה, הרעה |
אגראב'אמיינטו |
agravamiento m. | |
|
מחמיר |
אגראב'אנטי |
agravante adj. | |
|
החמיר (פ''י) |
אגראב'אר |
agravar v. | |
|
החמיר, הורע |
אגראב'ארסי |
agravarse v. refl. | |
|
החמרה, הרעה |
אגראב'אסייון |
agravasión f. | |
|
נפגע, נעלב |
אגראב'ייאדו |
agraviado adj. | |
|
הפוגע, המתעלל |
אגראב'ייאדור/דירה |
agraviador/dera n. | |
|
פגע, התעלל |
אגראב'ייאר |
agraviar v. | |
|
חש נפגע, נעלב |
אגראב'ייארסי |
agraviarse v. refl. | |
|
עלבון, פגיעה |
אגראב'ייו |
agravio m. | |
|
מעליב, פוגע; מזיק, משחית |
אגראב'ייוזו |
agraviozo adj. | |
|
ענבי בוסר, ענבים חמוצים; אוכל חמוץ; כינוי לאדם ''חמוץ'' |
אגראז/אגראס |
agráz/agrás | |
|
מיץ ענבי בוסר |
אגראזאדה |
agrazada f. | |
|
חמוץ, בטעם ענבי בוסר |
אגראזאדו |
agrazado adj. | |
|
לתת טעם חמוץ עם מיץ ענבי בוסר |
אגראזאר |
agrazar v. | |
|
שהחמיץ, חמצמץ |
אגריאדו |
agreado adj. | |
|
התקררות (ביחסים) |
אגריאמיינטו |
agreamiento m. | |
|
החמיץ; קלקל את היחסים; התרגז |
אגריאר/אגריארסי |
agrear/agrearse v./v refl. | |
|
תקף |
אגרידיר |
agredir v. | |
|
(רופא) מומחה, מדופלם |
אגריז'י |
agreje (fr.) adj. | |
|
מוחמץ, שהוטבל בחומץ |
אגרינטאדו |
agrentado adj. | |
|
החמיץ מעט |
אגרינטאר |
agrentar v. | |
|
חמצמץ |
אגרינטו |
agrento adj. | |
|
מעשה תוקפנות, מעשה אלימות |
אגריסייון |
agresión f. | |
|
תוקפנות, אגרסיביות |
אגריסיב'ידאד/אגריסיב'יטה |
agresividad/agresivitá f. | |
|
תוקפני, אגרסיבי |
אגריסיב'ו |
agresivo adj. | |
|
תוקפן |
אגריסור |
agresor m. | |
|
|
אגריסטאדה ר' אגריסטאדה |
agrestada cf. agristada | |
|
חמצמץ |
אגריקו |
agriko adj. | |
|
חקלאי |
אגריקולו |
agrikolo adj. | |
|
חקלאי |
אגריקולטור |
agrikultor m. | |
|
חקלאות |
אגריקולטורה |
agrikultura f. | |
|
|
אגריאו ר' אגרו |
agrio cf. agro | |
|
ירקות כבושים בתחמיץ |
אגרירילייו |
agririyo m. | |
|
רוטב (על בסיס לימון וביצה) |
אגריסטאדה |
agristada f. | |
|
בקול רם |
אגריטאנדו |
agritando adv. | |
|
|
אגריטאנטי ר' אגריטאנדו |
agritante cf. agritando | |
|
|
אגריטאר ר' גריטאר |
agritar v. cf. gritar | |
|
חמצמץ |
אגריטו |
agrito adj. | |
|
חמוץ; כינוי לאדם מחוספס, רגזן, מחמיץ פנים, ממורמר |
אגרו |
agro adj. | |
|
אגרונום |
אגרונום/אגרונומו |
agronom/agronomo m. | |
|
אגרונומיה |
אגרונומייה |
agronomia f. | |
|
חמיצות, חומציות, חריפות |
אגרור |
agror m. | |
|
מיכשור חקלאי, כלים חקלאיים |
אגרוטינסייה |
agrotensia f. | |
|
קבוצת אנשים; התקבצות, האספות |
אגרופאמיינטו |
agrupamiento m. | |
|
אסף, קיבץ; חילק לקבוצות |
אגרופאר |
agrupar v. | |
|
התקבץ, הסתדר בקבוצות |
אגרופארסי |
agruparse v. refl. | |
|
דברים חמוצים, ירקות כבושים בתחמיץ; חמיצות, מרירות, עוינות |
אגרורה |
agrura f. | |
|
מים |
אגואה |
agua f. | |
|
מימי, מכיל מים |
אגואג'ינטו |
aguachento adj. | |
|
מים עכורים |
אגואג'ינה |
aguachina f. | |
|
מרק צלול; הרבה מים |
אגואדה |
aguada f. | |
|
המתין, חיכה, ציפה |
אגואדייאר |
aguadiar (it.) v. | |
|
מימי, נוזלי |
אגואדו |
aguado adj. | |
|
שואב מים, מוביל מים, שקאי |
אגואדור |
aguador m. | |
|
מי נטילה, מי נטלה |
אגואמאנו |
aguamano m. | |
|
כד, כיור |
אגואמאנטיל/אגואמאניל |
aguamantil/aguamanil m. | |
|
מימי |
אגואנטיאדו |
aguanteado adj. | |
|
יין שרף, יי''ש, ערק |
אגוארדיינטי |
aguardiente m. | |
|
שלולית |
אגוארינה |
aguarina f. | |
|
שלולית מים |
אגואטינה |
aguatina f. | |
|
חריפות, פקחות |
אגודינסייה |
agudensia f. | |
|
חידד, השחיז, ליטש; החכים |
אגודיסיר |
agudeser v. | |
|
עשה חד, התחדד, הושחז; החכים |
אגודיסירסי |
agudeserse v. refl. | |
|
חדות, חריפות |
אגודיז |
agudez f. | |
|
חריפות, חדות השכל |
אגודיזה |
agudeza f. | |
|
זריזות, חדות, חריפות |
אגודיזימיינטו |
agudezimiento m. | |
|
חד, מחודד, מושחז, מלוטש; שנון, חריף, חד שכל; חד (צליל, כאב), צורם |
אגודו |
agudo adj. | |
|
מהול במים, מימי |
אגואיאדו |
agueado adj. | |
|
מהל במים, דילל |
אגואיאר/אגואילייאר |
aguear/agueyar v. | |
|
|
אגואילו ר' אב'ואילו |
aguelo cf. avuelo | |
|
מהול במים, מימי, חסר ערך |
אגואינטאדו |
aguentado adj. | |
|
הרטיב, לחלח |
אגואינטאר |
aguentar v. | |
|
נרטב, ספג מים |
אגואינטארסי |
aguentarse v. refl. | |
|
|
אגואינטיאדו ר' אגואינטאדו |
aguenteado cf. aguentado | |
|
|
אגואינטיאר ר' אגואינטאר |
aguentear cf. aguentar | |
|
מימי (מכיל יותר מדי מים); עסיסי |
אגואינטו |
aguento adj. | |
|
כמות גדולה של מים |
אגואירייו |
aguerio m. | |
|
|
אגואיזמאר ר' גואיזמיאר |
aguezmar cf. guezmear | |
|
טיפות עינים |
אגואיקה/אגואיקו |
aguika/aguiko f. | |
|
נתח קטן ובלתי מזיק; תרופה קלה |
אגואיטה |
aguita f. | |
|
|
אגוז'ה ר' אלגוז'ה |
aguja cf. alguja f. | |
|
דקירת מחט |
אגוז'אדה |
agujada f. | |
|
|
אגוז'אדור ר' אגיזאדור |
agujador cf. agizador | |
|
|
אגוז'ירו ר' אלגוז'ירו |
agujero cf. algujero | |
|
|
אגון ר' אלגון |
agún cf. algún | |
|
עגונה |
עגונה |
aguná (ebr.) f. | |
|
סבל/נשא בעונש |
אגורמאר/אגורמאר |
agurmar/agormar v. | |
|
שמחה גדולה ופורצת |
אגוסטאדה |
agustada f. | |
|
שמח שמחה גדולה ומוחצנת |
אגוסטארסי |
agustarse v. refl. | |
|
|
אגוזאדירה ר' אגיזאדירה |
aguzadera cf. agizadera | |
|
|
אגוזאדו ר' אגיזאדו |
aguzado cf. agizado | |
|
|
אגוזאדור ר' אגיזאדור |
aguzador cf. agizador | |
|
|
אגוזאדורה ר' אגיזאדורה |
aguzadura cf. agizadura | |
|
|
אגוזאר ר' אגיזאר |
aguzar cf. agizar | |
|
אהה!, קריאת צער |
אח! |
ah! interj. | |
|
|
אחאג'י ר' אחג'י |
ahadjí (t.) cf. ahchí | |
|
אחדות, איחוד, סולידריות |
אחדות |
ahadut/ahadud (ebr.) m. | |
|
מעך, כתש, כתת |
אחאז'אר |
ahajar v. | |
|
בלע במהירות, זלל |
אחאליאר |
ahalear v. | |
|
אוכלוסיה, המונים |
אחאלי |
ahalí (t.) m. | |
|
מקום שלא היה ולא נברא |
אחאלו/ן די טו מאדרי |
ahalú/n de tu madre | |
|
הכנה, התנהגות מעושה |
הכנה |
ahaná (ebr.) f. | |
|
''עושה רוח'', מתנהג באופן מעושה, מעמיד פנים של חרוץ |
אחאנאג'י |
ahanadjí (ebr.) m. | |
|
מעמיד פני חרוץ |
אחאנארסי |
ahanarse (ebr.) v. refl. | |
|
אחריות; סיכון, סכנה |
אחריות |
aharayú(d) (ebr.) m | |
|
הבאיש, העביש, התקלקל |
אחאריאר |
aharear v. | |
|
עבש, מתולע, אכול |
אחאריינטאדו |
aharientado adj. | |
|
|
אחארוב'ה ר' חארוב'ה |
aharova cf. harova f. | |
|
מכה, מהלומה, נקישה, נקיעה; מכה כלכלית |
אחארב'אדה |
aharvada f. | |
|
חבול; בשל מדי, מגלה סימני רקבון (פרי או אוכל); ירוד כלכלית |
אחארב'אדיקו |
aharvadiko adj. | |
|
חבוט, מוכה; מקולקל, רקוב; מוכה כלכלית |
אחארב'אדו |
aharvado (ebr.) adj. | |
|
מחבט, מטאטא אבק |
אחארב'אדור |
aharvador (ebr.) m. | |
|
חבטה; חבלה, חבורה, מכה טריה; נקע |
אחארב'אדורה |
aharvadura (ebr.) f. | |
|
היכה, הלקה, חבט, עינה; צלצל, דפק |
אחארב'אר |
aharvar (ebr.) v. | |
|
היכה עצמו |
אחארב'ארסי |
aharvarse (ebr.) v. refl. | |
|
עונש, מלקות |
אחארב'אסייון |
aharvasión f. | |
|
לאכול בצורה מופרזת |
אחאסטרון/אלחאסטרון- קומיר אחאסטרון פור לאס פאג'אס |
ahastrón/alhastrón- komer ahastrón por las pachás (t.) | |
|
מטבע תורכי בעל ערך זעום (שליש ה''פארה'') |
אחג'י |
ahché (t.) m. | |
|
טבח |
אחג'י |
ahchí (t.) m. | |
|
בשלנות, אמנות הבישול, טבחות |
אחג'יליק |
ahchilik (t.) m. | |
|
|
אחי ר' אחיר |
ahé (t.) cf. ahir | |
|
מעוצב בצורה יפה |
אחינאדו |
ahenado (ebr.) adj. | |
|
ייפוי, סידור נאה, קישוט |
אחינאדורה |
ahenadura (ebr.) f. | |
|
ייפוי, סידור נאה |
אחינאמיינטו |
ahenamiento(ebr.) m. | |
|
ייפה |
אחינאר |
ahenar (ebr.) v. | |
|
התייפה |
אחינארסי |
ahenarse (ebr.) v. refl. | |
|
ייפה, סידר יפה |
אחינוזיאר |
ahenozear (ebr.) v. | |
|
אחר |
אחר |
aher (ebr.) adj. | |
|
ארוחה; מחיה, מזון |
אכילה |
ahilá (ebr.) f. | |
|
אורווה, דיר; כינוי למקום מזוהם וחסר סדר |
אחיר |
ahir (t.) m. | |
|
ערום, ''אחיתופל'' |
אחיתופל |
ahitofel (ebr.) adj. | |
|
אכלן, זללן |
אכלן |
ahlam/ahlán (ebr.) adj. | |
|
גרגרן, זללן |
אחלאט |
ahlat (t.) adj. | |
|
אגס פרא |
אחלאטה |
ahlata f. | |
|
גנח, נאנח, התאנח |
אחליאר |
ahlear v. | |
|
שוטה, גולם |
אחמאק |
ahmak (t.) m. | |
|
עכוז, אחוריים |
אחור |
ahor (ebr.) m. | |
|
חצצר, חצרץ |
אחוב'לאר |
ahovlar v. | |
|
תרועת חצוצרה |
אחוב'לאסייון |
ahovlasión f. | |
|
|
אחריו ר' אחריות |
ahrayú (ebr.) cf. aharayú | |
|
הכשרה (לעליה) |
הכשרה |
ahshará (ebr.) f. | |
|
תמנון |
אחטאפוט |
ahtapot (t.) m. | |
|
חנווני; סיטונאי מזון, סוחר בכימיקלים; רוקח |
אחטאר |
ahtar (t.) m. | |
|
אמנות ליקוט צמחים |
אחטאריי |
ahtarié (t.) m. | |
|
איסוף צמחים |
אחטארליק |
ahtarlik (t.) m. | |
|
צורך |
אחטיזה |
ahteza (t.) f. | |
|
דאבון לב |
אחטי |
ahtí (gr.) m. | |
|
חלול |
אחואיקאדו |
ahuekado adj. | |
|
רוקן, עשה חלול |
אחואיקאר |
ahuekar v. | |
|
|
אחואירה ר' אפ'ואירה |
ahuera cf. afuera | |
|
|
אחואירטי ר' אפ'ואירטי |
ahuerte cf. afuerte | |
|
|
אחוז ר' חוץ/חוז |
ahuz (ebr.) cf. huts/huz | |
|
אחיזת עינים |
אחוזת עיניים |
ahuzat/d enayim (ebr.) m. | |
|
אכזר |
אכזר |
ahzar (ebr.) m. | |
|
אכזריות, פראות |
אכזריות |
ahzariyut/d (ebr.) f. | |
|
מבוגר למדי (נאמר באירוניה למתפאר בצעירותו) |
אאידאדיקו |
aidadiko adj. | |
|
|
אאידאדו ר' אידאדו |
aidado cf. aedado | |
|
ספר ''הזוהר'' |
אידרא |
aidara (aram.) m. | |
|
לזלול, לאכול מתוך בולמוס |
אאיפ'רון- קומיר אאיפ'רון |
aifron- komer aifron | |
|
מצרים |
אאיפ'טו |
Aífto m. | |
|
אב/אם לילדים |
אאיז'אדו |
aijado adj. | |
|
הוליד/ילדה; אימץ ילד |
אאיז'אר |
aijar v. | |
|
|
אייליאר ר' אייריאר |
ailear cf. airear | |
|
בחפזון, מיד |
אאינה |
aína adv. | |
|
סוג של מטבע זהב |
אאינאלי |
ainalí (t.) m. | |
|
עוד, עדיין; בכל זאת |
אאינדה |
aínda adv. | |
|
יתירה מזאת |
אאינדאמאס |
aíndamas adv. | |
|
מראה, הופעה, דמיון |
אייראדה |
airada f. | |
|
כועס, זועם |
איראדו |
aírado adj. | |
|
הכעיס, הרגיז, עורר כעס |
אאיראר (1) |
aírar (1) v. | |
|
|
אאיראר (2) ר' אייריאר |
airar (2) cf. airear | |
|
התרגז, התכעס, זעם |
אאירארסי |
aírarse v. refl. | |
|
רוח, אוויר, הבל, דברים בטלים; מנגינה, נעימה, לחן; מראה, דמיון |
איירי |
aire m. | |
|
אוורור מהיר, חשיפה קצרה למשב רוח; דמיון |
אייריאדה |
aireada f. | |
|
מאוורר, שנחשף לזמן מה לאוויר החופשי |
אייריאדו |
aireado adj. | |
|
אוורר |
אייריאר |
airear v. | |
|
התאוורר, התפתח (במובן שלילי: משהו לא טוב), נפוץ (שמועה רעה) |
אייריארסי |
airearse v. refl. | |
|
אוורור |
אייריאסייון |
aireasión f. | |
|
רוח בלתי נפסקת, רוח מתמדת |
אייריגינה |
airegina f. | |
|
מאוורר, מלווה ברוחות (מזג אוויר) |
אייריגוזו |
airegozo adj. | |
|
מאוורר; דואג, חושש, לא חש בנוח |
אייריליאדו |
aireleado adj. | |
|
איוורר, חשף לאוויר החופשי; הטריד, גרם חשש ודאגה |
אייריליאר |
airelear v. | |
|
רוח צחה, משב קל |
אייריזיקו |
aireziko m. | |
|
בור ללא תחתית |
איירו/ן- פוזו איירו/ן |
airó/n- pozo airó/n | |
|
קריאת ברכה |
איירולה! |
airola! interj. | |
|
חינני, אלגנטי |
איירוזו |
airozo adj. | |
|
מצרי |
אאיסייאנו |
aisiano m. | |
|
|
אאיסלאדו ר' אאיזלאדו |
aislado cf. aizlado | |
|
|
אאיסלאמיינטו ר' אאיזלאמיינטו |
aislamiento cf. aizlamiento | |
|
|
אאיסלאר ר' אאיזלאר |
aislar cf. aizlar | |
|
מבודד, עזוב |
אאיזלאדו |
aizlado adj. | |
|
בידוד |
אאיזלאמיינטו |
aizlamiento m. | |
|
בודד (לבודד) |
אאיזלאר |
aizlar v. | |
|
התבודד, הסתגר |
אאיזלארסי |
aizlarse v. refl. | |
|
רביכת שום |
אז'אדה |
ajada f. | |
|
זר, נוכרי |
אז'ינו |
ajeno n. & adj. | |
|
על הברכיים |
אז'ינו |
ajenú (fr.) adv. | |
|
מוכר שום |
אז'ירו |
ajero m. | |
|
שן שום - סגולה כנגד עין הרע |
אז'יקו |
ajiko m. | |
|
מהיר, זריז |
אז'יל |
ajil adj. | |
|
מהירות, זריזות, זריזות כפיים |
אז'ילידאד/אז'יליטה |
ajilidad/ajilitá f. | |
|
ירד על ברכיו |
אז'ינוייארסי |
ajinoyarse v. refl. | |
|
עמלת סוכן מניות/חלפן |
אז'ייו |
ajio (it.) m. | |
|
סוער, רוגש, נרגש, גועש |
אז'יטאדו |
ajitado adj. | |
|
מסעיר, מתסיס |
אז'יטאדור |
ajitador adj. | |
|
תועמלן |
אז'יטאדור |
ajitador m. | |
|
ניער, הגעיש, הסעיר, התסיס |
אז'יטאר |
ajitar v. | |
|
פירכס, פיזז, כרכר, התנועע, תסס, סער |
אז'יטארסי |
ajitarse v. refl. | |
|
תסיסה, התרגשות, הזדעזעות, קדחתנות; תעמולה |
אז'יטאסייון |
ajitasión f. | |
|
שום |
אז'ו |
ajo m. | |
|
|
אז'ורנאדו ר' אז'ורנאדו |
ajornado cf. ajurnado | |
|
בסדר, כשורה (חשבונאות), מעודכן |
אז'ור |
ajur (fr.) adv. | |
|
דחוי |
אז'ורנאדו |
ajurnado (fr.) adj. | |
|
דחה |
אז'ורנאר |
ajurnar (fr.) v. | |
|
כאן, פה |
אקה |
aká adv. | |
|
מדכא, מעיק |
אקאבלאנטי |
akablante (fr.) adj. | |
|
דיכא, העיק על |
אקאבלאר |
akablar (fr.) v. | |
|
אקדמיה |
אקאדימייה |
akademia f. | |
|
באופן אקדמי |
אקאדימיקאמינטי |
akademikamente adv. | |
|
אקדמאי, אקדמי |
אקאדימיקו |
akadémiko adj. | |
|
אקדמאי |
אקאדימיסייאנו |
akademisiano (fr.) m. | |
|
|
אקאדיר ר' קאדיר |
akadir (t.) cf. kadir | |
|
קרה, התרחש, ארע |
אקאיסיר |
akaeser v. | |
|
התרחשות נדירה |
אקאיסימיינטו |
akaesimiento m. | |
|
לסלול (כביש, מסילה) |
אקאלסיאר |
akalsear v. | |
|
הקמה (הקמת ספר תורה) |
הקמה |
akamá (ebr.) f. | |
|
שנפל למשכב, שכוב במיטה |
אקאמאדו |
akamado (port.) adj. | |
|
הפיל למשכב, השכיב במיטה |
אקאמאר |
akamar (port.) v. | |
|
נפל למשכב |
אקאמארסי |
akamarse (port.) v. refl. | |
|
העריך (כמות), כימת |
אקאנטידאר |
akantidar v. | |
|
שם לב, חש ב- |
אקאנטידארסי |
akantidarse v. refl. | |
|
דחוק לפינה, מופרש |
אקאנטונאדו |
akantonado (port.) adj. | |
|
דחק לקרן זוית; צבר (נאמר בד"כ על דברים ללא שימוש) |
אקאנטונאר |
akantonar (port.) v. | |
|
התבודד |
אקאנטונארסי |
akantonarse (port.) v. refl. | |
|
כפרת עוונות! |
אכפרת עוונות |
akapara davonod! (ebr.) interj. | |
|
ספסר; אוגר, צובר |
אקאפאראדור/דירה |
akaparador/dera n. | |
|
אגירה, צבירה; רכישת מונופול |
אקאפאראמיינטו |
akaparamiento m. | |
|
צבר, אגר |
אקאפאראר |
akaparar v. | |
|
|
אקאפיטאר ר' קאפיטאר |
akapitar cf. kapitar | |
|
עימת |
אקאראר |
akarar v. | |
|
התעמת, התייצב מול; דיבר פנים אל פנים; הופיע |
אקארארסי |
akararse v. refl. | |
|
סבל, מוביל |
אקאריאדור |
akarreador m. | |
|
תובלה, הסעה |
אקאריאמיינטו |
akarreamiento m. | |
|
משך, סחב, סחף, גרר; הוביל, הסיע, העביר, הביא, סיפק; גרם, הוליד, יצר, חולל |
אקאריאר |
akarrear v. | |
|
כיבד, הוקיר |
אקאטאר |
akatar v. | |
|
סיום, גמר |
אקאב'אדיז'ו |
akavadijo m. | |
|
זה עתה הסתיים/נגמר |
אקאב'אדו (די) |
akavado (de) adj. | |
|
חפירה |
אקאב'אקאמיינטו |
akavakamiento m. | |
|
|
אקאב'אקאר ר' קאב'אקאר |
akavakar v. cf. kavakar | |
|
סיום; אפיסת כוחות |
אקאב'אמיינטו |
akavamiento m. | |
|
סיים, כילה, גמר; חפר; הרעיב |
אקאב'אר |
akavar v. | |
|
הסתיים; התייגע; הותש מרעב |
אקאב'ארסי |
akavarse v. refl. | |
|
|
אקאב'ייאדו ר' אקאב'ידו |
akaviado cf. akavido | |
|
זהיר, מתון |
אקאב'ידאדו |
akavidado adj. | |
|
מזהיר |
אקאב'ידאדור |
akavidador m. | |
|
הזהרה, אזהרה |
אקאב'ידאמיינטו |
akavidamiento m. | |
|
הזהיר |
אקאב'ידאר |
akavidar v. | |
|
נזהר, נהג זהירות |
אקאב'ידארסי |
akavidarse v. refl. | |
|
זהירות |
אקאב'ידו |
akavido m. | |
|
זהיר |
אקאב'ידוזו |
akavidozo adj. | |
|
שקט, שהושתק |
אקאלייאדו/ליידו |
akayado/ido adj. | |
|
|
אקאלייאדורה ר' אקאלייאמיינטו |
akayadura cf. akayamiento | |
|
לא נורא, אין דבר! |
אקאלייאמאל!/קאלייאמאל! |
akayamal!/kayamal! interj. | |
|
השקטה, השתתקות, חזרה לשקט |
אקאלייאמיינטו |
akayamiento m. | |
|
השתיק, השקיט, הרגיע |
אקאלייאר |
akayar v. | |
|
החריש, השתתק, דמם |
אקאלייארסי |
akayarse v. refl. | |
|
הקדמה, מבוא, פתיח |
הקדמה |
akdamá (ebr.) f. | |
|
חסר תנועה, איטי, אפטי; שלו, רגוע; צנוע, נוח לבריות; חסר יוזמה |
אקידאדו |
akedado adj. | |
|
קפאון, אדישות, שוויון נפש, רפיון, אפטיה; איטיות; השקט |
אקידאמיינטו |
akedamiento m. | |
|
שקט מאוד, שקט מדי; מפגר פיגור קל; מושך את המילים |
אקידאנטאדו |
akedantado adj. | |
|
עיכב, השהה, האט |
אקידאנטאר |
akedantar v. | |
|
עצר, הפסיק, עיכב, מנע |
אקידאר |
akedar v. | |
|
נעצר, התעכב; נרגע, חזר לחושיו |
אקידארסי |
akedarse v. refl. | |
|
בשקט, בחשאי |
אקידו |
akedo adv. | |
|
ההוא |
אקיל |
akel pron. dem. | |
|
|
אקיאה/אס ר' אקילייה/אס |
akea/s cf. akeya/s | |
|
|
אקיאו/ס ר' אקילייו/ס |
akeo/s cf. akeyo/s | |
|
נכסף ל-, ערג; עינה עצמו, התענה |
אקירארסי |
akerarse v. refl. | |
|
אהוב, שמחבבים אותו |
אקירינסייאדו |
akerensiado adj. | |
|
חיבב; התאהב |
אקירינסייאר |
akerensiar v. | |
|
התחבב |
אקירינסייארסי |
akerensiarse v. refl. | |
|
אהבה, חיבה |
אקירינסימיינטו |
akerensimiento m. | |
|
|
אקירינסייוזו ר' קירינסייוזו |
akerensiozo cf. kerensiozo | |
|
רכש |
אקיריר |
akerir v. | |
|
|
אקישארסי ר' קישארסי |
akesharse cf. kesharse | |
|
|
אקיסטה ר' אקילייה |
akesta cf. akeya | |
|
|
אקיב'ראנטארסי ר' קיב'ראנטארסי |
akevrantarse cf. kevrantarse | |
|
ההיא/ההן |
אקילייה/אקילייאס |
akeya /akeyas pron. dem. | |
|
פועל המביע פעולה בלתי מוגדרת |
אקילייאר |
akeyar v. | |
|
הדבר ההוא; ''מה שמו'' (כאשר חסרה המילה המתאימה) |
אקילייו |
akeyo pron. dem. | |
|
ההם |
אקילייוס |
akeyos pron. dem. | |
|
כאן, פה |
אקי |
aki adv. | |
|
|
אקידיאר ר' קידיאר |
akidear cf. kidear | |
|
מדרון, מורד, שיפוע, כבש; יציקה |
אקינטי |
akintí (t.) m. | |
|
|
אקישיאר ר' ייאקישיאר |
akishear (t.) cf. yakishear | |
|
רכש, השיג, קיבל; זכה; הרוויח |
אקיסטאר |
akistar v. | |
|
פרע חוב, מילא חובתו |
אקיטארסי |
akitarse (fr.) v. refl. | |
|
רכוש |
אקיסטו |
akisto m. | |
|
רכישה |
אקיזיסייון |
akizisión f. | |
|
הריע, מחא כפים |
אקלאמאר |
aklamar v. | |
|
תשואות, מחיאות כפים; תרועה |
אקלאמאסייון |
aklamasión f. | |
|
מואר, מובהר; נאור |
אקלאראדו |
aklarado adj. | |
|
הבהרה, הסבר, באור |
אקלאראמיינטו |
aklaramiento m. | |
|
האיר; הבהיר, הסביר, באר |
אקלאראר |
aklarar v. | |
|
התבהר; הסביר את עצמו, הבהיר את דבריו |
אקלארארסי |
aklararse v. refl. | |
|
הבהרה |
אקלאראסייון |
aklarasión f. | |
|
הפציע |
אקלאריסיר |
aklareser v. | |
|
הסבר, באור, הערה, הבהרה |
אקלארו |
aklaro m. | |
|
איקלם |
אקלימאטאר |
aklimatar v. | |
|
התאקלם |
אקלימאטארסי |
aklimatarse v. refl. | |
|
התאקלמות |
אקלימאטאסייון |
aklimatasión f. | |
|
הזכיר; זכר |
אקודראר |
akodrar v. | |
|
נזכר, העלה בזכרונו |
אקודרארסי |
akodrarse v. refl. | |
|
|
אקודרו ר' אקורדו |
akodro cf. akordo | |
|
מקבץ נדבות |
אקוז'ידור |
akojedor m. | |
|
אסף, ליקט, קיבץ, אגר |
אקוז'יר |
akojer v. | |
|
נאסף, התקבץ |
אקוז'ירסי |
akojerse v. refl. | |
|
|
אקוז'יטה ר' קוז'יטה |
akojeta cf. kojeta | |
|
קבלת פנים |
אקוז'ידה |
akojida f. | |
|
אסופי; פליט |
אקוז'ידו |
akojido m. | |
|
|
אקולאנטאר ר' אקונאנטאר |
akolantar cf. akonantar | |
|
רכס |
אקולג'יטאר |
akolchetar v. | |
|
ריפד |
אקולג'ונאר |
akolchonar v. | |
|
קבלת פנים |
אקולייו |
akolyo (fr.) m. | |
|
|
אקומינטידור ר' אקומיטידור |
akomentidor cf. akometidor | |
|
הבטחה |
אקומיטה |
akometa f. | |
|
|
אקומיטאנסה ר' אקומיטה |
akometansa cf. akometa | |
|
הבטיח |
אקומיטיר |
akometer v. | |
|
התחייב בפני עצמו; העמיד עצמו לרשות; התארס; הסתכן, הרשה לעצמו |
אקומיטירסי |
akometerse v. refl. | |
|
ארוס, מאורס |
אקומיטידו |
akometido m. & adj. | |
|
מגיש |
אקומיטידור/דירה |
akometidor/dera n. | |
|
מסודר, מאורגן, מצוייד כהלכה |
אקומודאדו |
akomodado adj. | |
|
תאום, התאמה; הכנה; פיוס, התפייסות |
אקומודאמיינטו |
akomodamiento f. | |
|
הסדר, פשרה |
אקומודאנסה |
akomodansa f. | |
|
תאם את, התאים, סיגל, סידר, הכין, התקין, הסדיר; עיבד |
אקומודאר |
akomodar v. | |
|
הסתגל, התאים עצמו, הסתדר |
אקומודארסי |
akomodarse v. refl. | |
|
התאמה, הכשרה |
אקומודאסייון |
akomodasión f. | |
|
התאמה, הכשרה |
אקומודיז'ו |
akomodijo m. | |
|
תפקיד, משרה, פרנסה |
אקומודו |
akomodo m. | |
|
מלווה; רדוף, מכושף |
אקומפאנייאדו |
akompanyado adj. | |
|
מלווה, בן לוויה |
אקומפאנייאדור/דירה |
akompanyador/dera | |
|
ליווי; לווית המת |
אקומפאנייאמיינטו |
akompanyamiento m. | |
|
ליווה; הגיע לאותה רמה, השתווה בהישג |
אקומפאנייאר |
akompanyar v. | |
|
נלווה, התלווה |
אקומפאנייארסי |
akompanyarse v. | |
|
|
אקומפלימיינטו ר' אקומפלימיינטו |
akomplimiento cf. akumplimiento | |
|
|
אקומפליר ר' אקומפליר |
akomplir cf. akumplir | |
|
|
אקומפלירסי ר' אקומפלירסי |
akomplirse cf. akumplirse | |
|
|
אקומודאמיינטו ר' אקומודאמיינטו |
akomudamiento cf. akomodamiento | |
|
|
אקומודאר ר' אקומודאר |
akomudar cf. akomodar | |
|
|
אקומודו ר' אקומודו |
akomudo cf. akomodo | |
|
|
אקומולאר ר' אקומולאר |
akomular cf. akumular | |
|
|
אקומולארסי ר' אקומולארסי |
akomularse cf. akumularse | |
|
|
אקומולאסייון ר' אקומולאסייון |
akomulasión cf. akumulasión | |
|
|
אקומולאטור ר' אקומולאטור |
akomulator cf. akumulator | |
|
בעל הקדימות |
אקונאנטאדו |
akonantado adj. | |
|
בעל הקדימות |
אקונאנטאמיינטו ר' אקונאנטו |
akonantamiento cf. akonanto | |
|
הקדים, היה בעל הקדימות, היתה לו זכות בכורה; ידו היתה על העליונה |
אקונאנטאר |
akonantar v. | |
|
קדימות, עדיפות, זכות קדימה |
אקונאנטו |
akonanto m. | |
|
הכניס סדר, סידר ערך (חדר) |
אקונג'אר |
akonchar v. | |
|
סתדר, בא לידי מימוש |
אקונג'ארסי |
akoncharse v. refl. | |
|
|
אקונג'וגאר ר' אקונג'אר |
akonchugar cf. akonchar | |
|
מושבע, מחוייב בשבועה; מחוייב בנדר |
אקונג'וראדו |
akondjurado adj. | |
|
השביע; הפציר ב-, התחנן לפני |
אקונג'וראר |
akondjurar v. | |
|
נדר |
אקונג'ורארסי |
akondjurarse v. refl. | |
|
השתמש בחסכנות |
אקונדוג'יאר |
akonduchear v. | |
|
מוסכם, בתמימות דעים, יד אחת |
אקונפ'אפ'אדו |
akonfafado adj. | |
|
חיבב על, האהיב |
אקונגראסייאר |
akongrasiar v. | |
|
יועץ |
אקונסיז'אדור/דירה |
akonsejador/dera n. | |
|
ייעץ |
אקונסיז'אר |
akonsejar v. | |
|
התייעץ |
אקונסיז'ארסי |
akonsejarse v. refl. | |
|
בא בקשרי מחותנות |
אקונספ'ואיגרארסי/אקונסחואיגרארסי |
akonsfuegrarse/akons.huegrarse | |
|
|
אקונטיניר ר' קונטיניר |
akontener cf. kontener | |
|
השביע רצון |
אקונטינטאר |
akontentar v. | |
|
הסכים, הגיע להסכמה; הסתפק |
אקונטינטארסי |
akontentarse v. refl. | |
|
קרה, התרחש |
אקונטיסיר |
akonteser v. | |
|
התרחש, ארע |
אקונטיסירסי |
akonteserse v. refl. | |
|
ארוע, מאורע, מקרה, התרחשות,מעשה; ''בריחה'' במכנסים |
אקונטיסימיינטו |
akontesimiento m. | |
|
|
אקונטו ר' אקואינטו |
akonto cf. akuento | |
|
התאונן, התאנח, ''התבכיין'' |
אקונייורארסי |
akonyorarse v. refl. | |
|
זיווג, סידר בזוגות |
אקופלאר |
akoplar v. | |
|
חרד, קצר רוח |
אקוראדו |
akorado adj. | |
|
חרדה, מועקה; קוצר רוח |
אקוראמיינטו |
akoramiento m. | |
|
החריד; גרם קוצר רוח |
אקוראר |
akorar v. | |
|
חרד, נחרד; התענה |
אקורארסי |
akorarse v. refl. | |
|
מוענק; בדעה אחת |
אקורדאדו |
akordado adj. | |
|
העניק, נתן, חלק ; כיוונן |
אקורדאר |
akordar v. | |
|
הסכימו זה עם זה |
אקורדארסי |
akordarse v. refl. | |
|
אקורדיון, מפוחית פה |
אקורדיאון |
akordeón m. | |
|
הסכמה, הסכם, חוזה, התאמה |
אקורדו |
akordo m. | |
|
נַגָּח |
אקורניאדור |
akorneador adj. | |
|
נגח בקרניו |
אקורניאר |
akornear v. | |
|
חרדה, דאגה |
אקורו |
akoro m. | |
|
חש, מיהר ל-, נחלץ |
אקוריר |
akorrer (f.) v. | |
|
נחפז, אץ, רץ |
אקורידו |
akorrido adj. | |
|
לעתים קרובות, תדיר; באופן אקראי |
אקורוטו |
akorruto adv. | |
|
|
אקורטאר ר' אקורטאר |
akortar cf. akurtar | |
|
חרד, נתון במצוקה |
אקוסאדו |
akosado adj. | |
|
רדף אחרי, הציק, הטריד |
אקוסאר |
akosar v. | |
|
בעט |
אקוסיאר |
akosear v. | |
|
מצוקה |
אקוסו |
akoso m. | |
|
נטוי |
אקוסטאדו |
akostado adj. | |
|
התקרב, ניגש אל; הגיע אל המזח; היטה |
אקוסטאר |
akostar v. | |
|
נטה |
אקוסטארסי |
akostarse v. refl. | |
|
מורגל |
אקוסטומבראדו |
akostumbrado adj. | |
|
הרגיל |
אקוסטומבראר |
akostumbrar v. | |
|
הרגל |
אקוסטומבראמיינטו |
akostumbramiento m. | |
|
הסתגל, התרגל |
אקוסטומברארסי |
akostumbrarse v. refl. | |
|
|
אקוב'דאדו ר' אריסקוב'דאדו |
akovdado cf. arreskovdado | |
|
|
אקוב'דארסי ר' אריסקוב'דארסי |
akovdarse cf. arreskovdarse | |
|
חמד, השתוקק ל-, חשק ב- |
אקוב'דיסייאר |
akovdisiar v. | |
|
|
אקוייו ר' אקולייו |
akoyo cf. akolyo | |
|
הקפדה, קפידה |
הקפדה |
akpadá (ebr.) m. | |
|
בן גיל |
אקראן |
akrán (t.) m. | |
|
קרנית (סוג של שיח) |
אקראנייה |
akranya (gr.) f. | |
|
זקף לזכות |
אקרידיטאר |
akreditar v. | |
|
הגדיל, העצים, הוסיף, האריך |
אקריסינטאר |
akresentar v. | |
|
הגדיל, הצמיח |
אקריסיר |
akreser v. | |
|
שבור (גם נפשית), נואש, מיואש, מדוכא, מותש |
אקריב'אנטאדו |
akrevantado adj. | |
|
שבר (גם נפשית), דיכא, מוטט, הביא מורך בלב, החליש, התיש |
אקריב'אנטאר |
akrevantar v. | |
|
לוליינות, אקרובטיקה, להטוטנות |
אקרובאסייה |
akrobasia f. | |
|
להטוטן, לוליין, אקרובט |
אקרובאטו |
akrobato n. | |
|
תקלה, אי נעימות |
אקסאדיאמיינטו |
aksadeamiento m. | |
|
הפריע, הטריד, גרם אי נוחות, נתן מכשול; עצבן, הקניט; גרם נזק |
אקסאדיאר |
aksadear (t.) v. | |
|
עיכוב, תקלה |
אקסאדיאו |
aksadeo (t.) | |
|
התקף |
אקסי |
aksé (fr.) m. | |
|
|
אקסינטי ר' אקסינטו |
aksente cf. aksento | |
|
הדגשה, נגינה, טעם, אקסנט, הטעמה |
אקסינטו |
aksento m. | |
|
מודגש |
אקסינטואדו |
aksentuado adj. | |
|
סביר, מתקבל על הדעת, מקובל, קביל |
אקסיפטאבלי |
akseptable adj. | |
|
הסכים, קיבל, נעתר, נענה |
אקסיפטאר |
akseptar v. | |
|
קבלה, התקבלות |
אקסיפטאסייון |
akseptasión f. | |
|
|
אקסיפטאב'לי ר' אקסיפטאבלי |
akseptavle cf. akseptable | |
|
נגיש; ניתן להשגה |
אקסיסיב'לי |
aksesivle adj. | |
|
גישה, נגישות |
אקסיסו |
akseso m. | |
|
אבזר |
אקסיסורייו |
aksesorio m. | |
|
שקיעת החמה; שעת תפילת הערב הראשונה של המוסלמים |
אקשאם |
aksham (t.) m. | |
|
כעסן, רגזן; מטריד, מרגיז; עויין |
אקסי/אקסיאה |
aksí/ía (t.) adj. | |
|
בלתי מתוכנן, מקרי |
אקסידינטאל |
aksidental adj. | |
|
באופן מקרי, במקרה, באקראי |
אקסידינטאלמינטי |
aksidentalmente adv. | |
|
תאונה |
אקסידינטי |
aksidente m. | |
|
עיכוב, מניעה; אי נעימות, תקלה |
אקסיליק |
aksilík (t.) m. | |
|
פעולה, עשיה; מניה |
אקסייון |
aksión f. | |
|
בעל מניות |
אקסייונארייו |
aksionario m. | |
|
|
אקסייוניר ר' אקסייונארייו |
aksioner (fr.) cf. aksionario | |
|
הריק מכלי אל כלי |
אקטאריאר |
aktarear (t.) v. | |
|
פיזר, בלבל, יצר בלבול, עשה בלגן |
אקטיריאר |
aktirear (t.) | |
|
גישה, עמדה, יחס |
אקטיטוד |
aktitud (fr.) f. | |
|
בצורה פעילה, באופן פעיל |
אקטיב'אמינטי |
aktivamente adv. | |
|
הניע, הפעיל; החיש, האיץ |
אקטיב'אר |
aktivar v. | |
|
פעילות, פעולה, התעסקות |
אקטיב'ידאד/אקטיב'יטה |
aktividad/aktivitá f. | |
|
הביא לידי פעולה, הניע |
אקטיב'יזאר |
aktivizar v. | |
|
נכנס לפעולה, התנייע |
אקטיב'יזארסי |
aktivizarse v. refl. | |
|
פעיל, חרוץ, פעלתן |
אקטיב'ו |
aktivo adj. | |
|
מעשה, פעולה; רישום; מערכה (במחזה) |
אקטו |
akto m. | |
|
שחקן/שחקנית |
אקטור/אקטריסה |
aktor/aktrisa n. | |
|
|
אקטריג'י ר' אקטריסה |
aktriche (it.) cf. aktrisa | |
|
|
אקטריז ר' אקטריסה |
aktriz cf. aktrisa | |
|
הטל, בלוֹ |
אקטסיז |
aktsíz m. | |
|
עכשוי, נוכחי, ממשי, אקטואלי |
אקטואל |
aktual adj. | |
|
עכשוויות, אקטואליות |
אקטואלידאד/אקטואליטה |
aktualidad/aktualitá f. | |
|
ענייני דיומא |
אקטואלידאדיס |
aktualidades m. pl. | |
|
כעת, עכשיו, עתה |
אקטואלמינטי |
aktualmente adv. | |
|
הפועל, שבפועל |
אקטואנטי |
aktuante adj. | |
|
|
אקואנטאר ר' אקואנטידאר |
akuantar cf. akuantidar | |
|
מדד |
אקואנטידאר |
akuantidar v. | |
|
מדקרה, דקירת סכין |
אקוג'ייאדה |
akuchiada f. | |
|
|
אקוג'ייאר ר' קוג'ילייאר |
akuchiar cf. kuchiyar | |
|
עזר ל-, סייע ל-, בא לעזרה, נחלץ לעזרה, חש לעזרה, הציל |
אקודיר |
akudir v. | |
|
התאושש; נחלץ לעזרה |
אקודירסי |
akudirse v. refl. | |
|
מקדמה, מפרעה |
אקואינטו |
akuento m. | |
|
|
אקואירדו ר' אקורדו |
akuerdo cf. akordo | |
|
צבר |
אקוגולאר |
akugular v. | |
|
|
אקואיסטאר ר' אקיסטאר |
akuistar cf. akistar | |
|
חבט בעכוז |
אקולייאר |
akuliar v. | |
|
נאשם |
אקולפאדו |
akulpado m. & adj. | |
|
מאשים, תובע, קטגור |
אקולפאדור/דירה |
akulpador/dera n. & adj. | |
|
האשמה, תביעה, אישום, נאום תביעה, כתב אישום |
אקולפאמיינטו |
akulpamiento m. | |
|
האשים; נשא באשם |
אקולפאר |
akulpar v. | |
|
האשים עצמו |
אקולפארסי |
akulparse v. refl. | |
|
ביצוע, הגשמה |
אקומפלימיינטו |
akumplimiento m. | |
|
ביצע, הגשים, הוציא לפועל, מילא (בקשה); השביע רצון |
אקומפליר |
akumplir v. | |
|
התגשם |
אקומפלירסי |
akumplirse v. refl. | |
|
|
אקומודאמיינטו ר' אקומודאמיינטו |
akumudamiento cf. akomodamiento | |
|
|
אקומודאר ר' אקומודאר |
akumudar cf. akomodar | |
|
צבר |
אקומולאר |
akumular v. | |
|
הצטבר |
אקומולארסי |
akumularse v. refl. | |
|
צבירה |
אקומולאסייון |
akumulasión f. | |
|
מצבר |
אקומולאטור |
akumulator m. | |
|
עירסל, הניע בעריסה |
אקונאר |
akunar | |
|
|
אקונג'אר ר' אקונג'אר |
akunchar cf. akonchar | |
|
ייבם |
אקונייאדאר |
akunyadar v. | |
|
הפך לגיס, היה לגיס |
אקונייאדיארסי |
akunyadearse v. | |
|
הכהה, השחים |
אקופאר |
akupar v. | |
|
כונן (שעון) |
אקוראר |
akurar v. | |
|
|
אקורגולאר ר' אקוגולאר |
akurgular cf. akugular | |
|
שפוף |
אקורקייאדו |
akurkiyado adj. | |
|
ישב שפוף |
אקורקייארסי |
akurkiyarse v. refl. | |
|
מקוצר |
אקורטאדו |
akurtado adj. | |
|
קיצור, צמצום, תימצות |
אקורטאמיינטו |
akurtamiento m. | |
|
קיצר, צמצם, תמצת; חתך |
אקורטאר |
akurtar v. | |
|
התקצר |
אקורטארסי |
akurtarse v. refl. | |
|
לעתים קרובות, תדירוֹת |
אקורוטאמינטי |
akurutamente adv. | |
|
בקבלנות; בלי שים לב לכמות |
אקוטורו |
akuturú (t.) adv. | |
|
נאשם |
אקוזאדו |
akuzado m. & adj. | |
|
תובע, קטיגור |
אקוזאדור |
akuzador m. | |
|
האשים; אישר קבלה |
אקוזאר |
akuzar v. | |
|
האשמה, תביעה, אישום |
אקוזאסייון |
akuzasión f. | |
|
אל, ל- |
אל (אה איל) |
al (a el) prep. | |
|
ארגמן, אדום לוהט |
אל |
al (t.) adj. | |
|
מחיר מופקע (בלי רחמים) |
אל תרחם |
al terahem (ebr.) | |
|
על ידי, באמצעות |
על ידי די |
al yede de (ebr.) adv. | |
|
קדימה, ''יאללה''; יאללה הסתלק מכאן אינני מאמין למילה אחת שלך |
אלה |
ala (gr.) interj. | |
|
כנף; סנפיר |
אלה |
ala f. | |
|
חנית, רומח |
אלאבארדה |
alabarda f. | |
|
בהט, שיש |
אלאבאסטרו |
alabastro m. | |
|
יד ביד |
אלאבראג'יטה |
alabracheta (it.) adv. | |
|
בשילוב זרועות |
אלאבראסי |
alabrasé (fr.) adv. | |
|
מנפץ צמר |
אלאג'יאדור |
alacheador m. | |
|
ניפוץ צמר |
אלאג'יאדורה |
alacheadura f. | |
|
ניפץ צמר/כותנה |
אלאג'יאר |
alachear v. | |
|
מדבר בשפה מדוברת |
אלאדינאן |
aladinán adj. | |
|
|
אלאדינאר ר' אינלאדינאר |
aladinar cf. enladinar | |
|
לקיחה |
אלאג'אק |
aladjak (t.) m. | |
|
משא ומתן כספי, עסקים |
אלאג'אק-ב'יריג'יק |
aladjak-veredjek (t.) m. | |
|
ליד, על יד, סמוך ל- |
אלאדו |
alado prep. | |
|
בעל כנפיים, מכונף |
אלאדו |
alado adj. | |
|
אשרה |
אלאדריאה |
aladrea f. | |
|
בד כותנה מאיכות ירודה בצבעים צעקניים |
אלאגה/אלאג'ה |
alagá/aladjá (t.) f. | |
|
שבח, הלל, תהילה |
אלאגו |
alago m. | |
|
היכל, ארון קודש; הלכה |
הלכה |
alahá (ebr.) f. | |
|
תכשיטים |
אלאחאס |
alahas (arab.) m. pl. | |
|
לעזאזאל! |
אלאחאמאדיר! |
alahamader! interj. | |
|
באנדרלמוסיה, בלי סדר, בבלבול |
אלאק בולאק |
alak bulak (t.) adv. | |
|
עקרב |
אלאקראן |
alakrán m. | |
|
באופן מפולפל |
אלאמביקאדאמינטי |
alambikadamente adv. | |
|
מזוקק, מפולפל |
אלאמביקאדו |
alambikado adj. | |
|
זיקק, סינן; עידן |
אלאמביקאר |
alambikar v. | |
|
אביק, מזקקה |
אלאמביקי |
alambike m. | |
|
חוט ברזל; נחושת |
אלאמברי |
alambre m. | |
|
צניפה - מצנפת נשית |
אלאמימה |
alamema f. | |
|
צפצפה (עץ) |
אלאמו |
álamo m. | |
|
צנוע, ענו |
אלאן אדאמי |
alán adamí (t.) adj. | |
|
חצי יבש |
אלאן קורו |
alán kurú (t.) adj. | |
|
מדוקר, דקור, הרוג, חלל, שהוכה בחנית |
אלאנסיאדו |
alanseado adj. | |
|
היכה/דקר בחנית |
אלאנסיאר |
alansear v. | |
|
אדם פחות ושפל ערך |
אלאנייארי |
alanyari (t.) m. | |
|
כינוי תורכי לרחוב יהודי, זאטוט או מבוגר יהודי |
אלאנייארי ג'ידייו |
alanyari djidió (t.) | |
|
עוּד, לאוטה (כלי נגינה) |
אלאאוד |
alaod m. | |
|
|
אלאאורה ר' אלורה |
alaora cf. alora | |
|
עף, עופף, פרח |
אלאר |
alar v. | |
|
|
אלאריב'יז ר' אלארוב'יז |
alarevez cf. alarovez | |
|
בזה אחר זה |
אלארילייו |
alareyo adv. | |
|
מָאֳרָךְ, מוגדל; ממושך, מתמשך |
אלארגאדו |
alargado adj. | |
|
הארכה, ארכה |
אלארגאמיינטו |
alargamiento m. | |
|
האריך; השהה, משך את הזמן |
אלארגאר |
alargar v. | |
|
האריך בדיבור; הרחיב עסקיו; נח, התרווח |
אלארגארסי |
alargarse v. refl. | |
|
אזעקה |
אלארמה |
alarma f. | |
|
מודאג, נחרד; שהוזעק |
אלארמאדו |
alarmado adj. | |
|
מדאיג, מעורר חרדה |
אלארמאנטי |
alarmante adj. | |
|
הזעיק; הבהיל, עורר חרדה |
אלארמאר |
alarmar v. | |
|
הזדעק, הודאג, נמלא דאגה/חרדה |
אלארמארסי |
alarmarse v. refl. | |
|
|
אלארמי ר' אלארמה |
alarme cf. alarma | |
|
להפך, היפוכו של דבר |
אלארוב'יז |
alarovez adv. | |
|
ארז; נחושת, פליז |
אלארזי |
alarze m. | |
|
עייף, יגע, מיוגע |
אלאסאדו |
alasado adj. | |
|
התעייף, התייגע |
אלאסארסי |
alasarse v. refl. | |
|
כלי, מכשיר |
אלאט |
alat (t.) m. | |
|
|
אלאאודי ר' אלאאוד |
alaude cf. alaod | |
|
המנוח, הנפטר, עליו השלום; דרך אירונית לומר על משהו כי אינו קיים |
עליו השלום |
alav ashalom (ebr.) | |
|
התרברבות, התפארות |
אלאב'אדירו |
alavadero m. | |
|
מהולל; מפורסם |
אלאב'אדו |
alavado adj. | |
|
חנפן, חנף; חולק השבחים |
אלאב'אדור |
alavador m. | |
|
שבח, הלל, תשבחות |
אלאב'אנסה |
alavansa f. | |
|
מלא שבחים; של שבח |
אלאב'אנסייוזו |
alavansiozo adj. | |
|
שיבח, הילל, פאר |
אלאב'אר |
alavar v. | |
|
התרברב, התפאר |
אלאב'ארסי |
alavarse v. refl. | |
|
שבח, תשבחות, הלל, תהילה |
אלאב'אסייון |
alavasión f. | |
|
חנופה |
אלאב'אטינה |
alavatina f. | |
|
שבחים מופרזים |
אלאב'אטינאס |
alavatinas f. pl. | |
|
קהל; כנופיה; פמליה; חבורה,להקה; גדוד; לעג, קלס; חגיגה |
אלאיי |
alay (t.) m. | |
|
בכנות, בפתיחות, בלי מחשבות נסתרות |
אלאיילאנג'ה |
alaylandjá (t.) adv. | |
|
ביחד, מתוך תמימות דעים |
אלאיינה (אה לה אונה) |
alayna (a la una) adv. | |
|
שחר |
אלבה |
alba f. | |
|
מעמיד פני מוקיון |
אלבאדרון |
albadrón m. | |
|
אוכף, מרדעת |
אלבאדרה |
albadra f. | |
|
מאוכף, חבוש |
אלבאדראדו |
albadrado adj. | |
|
עודד, אימץ, דירבן |
אלבאדראר (1) |
albadrar (1) v. | |
|
איכף, חבש |
אלבאדראר (2) |
albadrar (2) v. | |
|
בַּכּוּרָה (תאנים מבכירות) |
אלבאקורה |
albakora (ebr.) f. | |
|
מסמך, תעודה, תעודת משלוח |
אלבאלה |
albala (arc.) f. | |
|
בנאי, פועל בניין |
אלבאניל |
albanil m. | |
|
|
אלבארדה ר' אלבאדרה |
albarda cf. albadra | |
|
|
אלבארדאר ר' אלבאדראר |
albardar cf. albadrar | |
|
חלוקת לבוש לנזקקים; טקס חלוקת הלבוש לנזקקים |
הלבשה |
albasá/albashá (ebr.) f. | |
|
רצון חופשי |
אלבידריל |
albedril m. | |
|
|
אלבירגה ר' אלבירקה |
alberga cf. alberka | |
|
פונדק, אכסניה |
אלבירגו |
albergo m. | |
|
בריכה; תנור, כבשן |
אלבירקה |
alberka f. | |
|
בשורה טובה |
אלבירסייה/אלבירסייה |
albersia /albirsia f. | |
|
מבשר טוב |
אלבירסייאדור |
albersiador m. | |
|
בישר, הביא בשורה טובה |
אלבירסייאר |
albersiar v. | |
|
|
אלביסייה ר' אלבירסייה |
albisia cf. albersia | |
|
מכפלת, שפה; סף, אדן; מדף |
אלבודרה |
albodra f. | |
|
פחד, התרגשות (לפני הופעה, מבחן); עלבון, כעס |
עלבון |
albón m. (ebr.) | |
|
|
אלבונדיגה/אלבונדיגה ר' אלבונדיגה |
albondega/albóndega cf. albóndiga | |
|
כופתא, קציצה; כינוי למי שלבוש בצורה מכוערת |
אלבונדיגה |
albóndiga f. | |
|
כופתונת, קציצה קטנה (בשר או גבינה); אדם שמנמן ועגלגל |
אלבונדיגיטה |
albondigita f. | |
|
התרגז |
אלבוניארסי |
albonearse (ebr.) v. refl. | |
|
מתוח, נרגש; מעונה |
אלבונוזו |
albonozo (ebr.) adj. | |
|
|
אלבוראדה ר' אלב'וראדה |
alborada cf. alvorada | |
|
עלה השחר |
אלבוריאר |
alborear v. | |
|
כד חרס גדול, קערת חרס גדולה,קדרה, אילפס; צלחת תבשיל חצילים; כינוי לאף גדול |
אלבורניאה |
albornía f. | |
|
בורנוס, עבאיה, מעיל רחצה |
אלבורנוז |
albornoz m. | |
|
|
אלבורוסאדו ר' אלבורוטאדו |
alborosado (arc.) cf. alborotado | |
|
מבולבל, נטרד, נסער |
אלבורוטאדו |
alborotado adj. | |
|
הקים מהומה, הרעיש, השתולל; יצא משגרה; הרס, השחית |
אלבורוטאר/אלבורוטיאר |
alborotar/alborotear v. | |
|
|
אלבורוטארסי ר' אלבורוטאר |
alborotarse v. refl. cf. alborotar | |
|
|
אלבורוטיו ר' אלבורוטו |
alboroteo cf. alboroto | |
|
רעש, המולה, שאון, מהומה, בלבול; דאגה |
אלבורוטו |
alboroto m. | |
|
מבשר, מביא בשורה/ידיעה |
אלבריסייאדור |
albrisiador m. | |
|
בישר, הביא בשורה/ידיעה |
אלבריסייאר |
albrisiar v. | |
|
שי בשורה (שי הניתן למביא הבשורה); תודות |
אלבריסייאס |
albrisias f. pl. | |
|
|
אלבולמי ר' אלבומינה |
albulmí cf. albúmina | |
|
אלבום |
אלבום |
álbum m. | |
|
|
אלבומין ר' אלבומינה |
albumén cf. albúmina | |
|
חלבון |
אלבומינה/אלבומין |
albúmina/albumín f. | |
|
|
אלבונדיגה ר' אלבונדיגה |
albúndiga cf. albondiga | |
|
|
אלבונדיגיטה ר' אלבונדיגיטה |
albundigita cf. albondigita | |
|
|
אלבורניאה ר' אלבורניאה |
alburnía cf. albornía | |
|
נבל, שפל, בזוי, נבזה, מאוס |
אלג'אק |
alchak (t.) adj. | |
|
שפלות, גסות, ציניות |
אלג'אקליק |
alchaklik (t.) m. | |
|
גבס |
אלג'י/אלג'ין |
alchí/alchín (t.) m. | |
|
צד, שולים, כנף בגד |
אלדה |
alda f. | |
|
כפר |
אלדיאה |
aldea f. | |
|
כפרי, בן כפר, איכר |
אלדיאנו |
aldeano m. | |
|
סביב, מסביב |
אלדירידור |
alderedor prep. | |
|
|
אלדיב'ידרה ר' ב'ירדאד |
aldevedrá adv. cf. verdad | |
|
כיס, ארנק |
אלדיקירה |
aldikera f. | |
|
|
אלדיריקה ר' אלדיקירה |
aldireka cf. aldikera | |
|
מאגר מים |
אלדיב'י |
aldive m. | |
|
קהילה יהודית/רובע יהודי בספרד שלפני הגירוש |
אלג'אמה |
aldjama f. | |
|
אלגברה |
אלג'יברה |
aldjebra f. | |
|
אלגברי |
אלג'יבראיקו |
aldjebraiko adj. | |
|
|
אלג'ובה ר' ג'ובה |
aldjuba cf. djuba | |
|
|
אלדוקירה ר' אלדיקירה |
aldukera cf. aldikera | |
|
|
אלדוקואירה ר' אלדיקירה |
aldukuera cf. aldikera | |
|
|
אלדולקו ר' אינדולקו |
aldulko cf. endulko | |
|
|
אלדוריאר ר' אויידוריאר |
aldurear cf. uydurear | |
|
|
אלי ר' אלף |
ale cf. alef | |
|
קדימה! |
אלי! |
alé! (fr.) interj. | |
|
סמטא, מעבר צר |
אליאה |
alea (fr.) f. | |
|
נופף בכנפיו, נופף זרועותיו; החליף כח; ''לקח נשימה'' (הפסקה); ''תפס במילה'' |
אליאר |
alear v. | |
|
מינקת |
אליג'אדירה |
alechadera f. | |
|
הנקה |
אליג'אדורה |
alechadura f. | |
|
הנקה |
אליג'אמיינטו |
alechamiento m. | |
|
היניק; ינק |
אליג'אר |
alechar v. | |
|
נכנס למיטה, שכב |
אליג'ארסי |
alecharse v. refl. | |
|
|
אליג'וגה ר' ליג'וגה |
alechuga cf. lechuga | |
|
אל''ף (האות הראשונה בא''ב) |
אלף |
alef (ebr.) | |
|
אל''ף בי''ת |
אלף-בית |
alef-bet (ebr.) f. | |
|
מצוטט, מושפע |
אליגאדו |
alegado adj. | |
|
טען |
אליגאר |
alegar (fr.) v. | |
|
משל, אלגוריה |
אליגוריאה |
alegoría f. | |
|
באופן אלגורי |
אליגוריקאמינטי |
alegorikamente adv. | |
|
אלגורי |
אליגוריקו |
alegóriko adj. | |
|
משל, אלגוריה; אלגורִיּוּת |
אליגוריזמו |
alegorizmo m. | |
|
שמח (ששמחוהו) |
אליגראדו |
alegrado adj. | |
|
בשמחה, בעליזות |
אליגראמינטי |
alegramente adv. | |
|
שמחה |
אליגראמיינטו |
alegramiento m. | |
|
משמח, גורם שמחה |
אליגראנטי |
alegrante adj. | |
|
שימח |
אליגראר |
alegrar v. | |
|
שמח, עָלַז |
אליגרארסי |
alegrarse v. refl. | |
|
שמח, עליז, תוסס, מאושר |
אליגרי |
alegre adj. | |
|
בשמחה, בגיל, בעליזות |
אליגרימינטי |
alegremente adv. | |
|
שמחה, גיל, חדווה, עליזות,ששון, צהלה |
אליגריאה |
alegría f. | |
|
הלל |
הלל |
alel (ebr.) m. | |
|
ראשון, ראשון לכל |
אליליסאפ |
alelesap (t.) adj. | |
|
דרך אגב, בכל אופן |
אליליסאפ |
alelesap (t.) conj. | |
|
|
אלילומבראר ר' ארילומבראר |
alelumbrar cf. arrelumbrar | |
|
הללויה |
הללויה |
aleluya! (ebr.) interj. | |
|
כֵּרָה |
אלים |
alem (t.) m. | |
|
גרמני |
אלימאן/נו |
alemán/o n. & adj. | |
|
גרמניה |
אלימאנייה |
Alemania f. | |
|
|
אלימבראר ר' מימבראר |
alembrar cf. membrar | |
|
|
אלימונייאר ר' אלימונייאר |
alemunyar cf. alimunyar | |
|
|
אלימונייארסי ר' אלימונייארסי |
alemunyarse cf. alimunyarse | |
|
האריך |
אלינגואר |
alenguar v. | |
|
ארוך מדי, מעייף, מייגע |
אלינגואזיקו |
alenguaziko adj. | |
|
תפילת ''עלינו לשבח'' – סיום התפילה |
עלינו |
alenu (ebr.) | |
|
באור יום |
אליאורה |
aleora (ebr.) adv. | |
|
מוכה צרעת |
אליפראדו |
aleprado adj. | |
|
אזעקה |
אלירטה |
alerta f. | |
|
בעירנות |
אלירטאמינטי |
alertamente adv. | |
|
נבהל, נאחז בהלה |
אלירטארסי |
alertarse v. refl. | |
|
ער, ערני |
אלירטו |
alerto adj. | |
|
לידה |
אלירומרו |
alerumro m. | |
|
מורשה, בעל הרשאה |
אליסינסייאדו |
alesensiado adj. | |
|
הרשה, התיר, נתן רשות, נתן רשיון |
אליסינסייאר |
alesensiar v. | |
|
הורשה |
אליסינסייאדו |
alesensiarse v. refl. | |
|
רחוק, מרוחק; מבודד, מתבודד |
אלישאדו |
aleshado adj. | |
|
התרחקות, נסיגה, רתיעה; הרחקה, דחיקה הצידה; אדישות |
אלישאמיינטו |
aleshamiento m. | |
|
הרחיק, דחה |
אלישאר |
aleshar v. | |
|
התרחק, נסוג, שמר מרחק מ- |
אלישארסי |
alesharse v. refl. | |
|
חשוך, אפל, כהה |
אליסקורו |
aleskuro adj. | |
|
מוכן, מזומן |
אליסטי/אליסטה |
aleste/alesta (t.) adj. | |
|
סנפיר |
אליטה |
aleta f. | |
|
הרמה, העלאה, הגבהה; משא שמורם בהרמה אחת; עלילה, האשמת שוא |
אליב'אנטאדה |
alevantada f. | |
|
אי שקט, נטיה לקום כל הזמן |
אליב'אנטאדירו |
alevantadero m. | |
|
עומד |
אליב'אנטאדו |
alevantado adj. | |
|
מרים; שוטר |
אליב'אנטאדור |
alevantador m. | |
|
קימה; הרמה, העלאה, הגבהה; תרומה; שבחים מוגזמים |
אליב'אנטאדורה |
alevantadura f. | |
|
העדרות |
אליב'אנטאמיינטו |
alevantamiento | |
|
|
אליב'אנטאנסה ר' אליב'אנטאדה |
alevantansa cf. alevantada | |
|
הרים, הקים, העלה, זקף, הגביה, הניף; קומם, המריד; שיקם; העתיק; אסר |
אליב'אנטאר ב' |
alevantar v | |
|
קם, התרומם; קם ממיטתו; מרד, התמרד; הפסיק; (על השמש/היום:) זרח; סמר; יצא לדרך |
אליב'אנטארסי |
alevantarse v. refl. | |
|
שתפח (משמרים),שתסס |
אליב'דאדו |
alevdado adj. | |
|
תפח/תסס (מהשמרים); שׂם שמרים בבצק |
אליב'דאר |
alevdar v. | |
|
הקל |
אליב'ייאר |
aleviar v. | |
|
הוקל לו |
אליב'ייארסי |
aleviarse v. refl. | |
|
|
אליב'ו ר' איליב'ו |
alevo cf. elevo | |
|
השיג את המטרה; היה מסוגל לבצע |
אלילייאר |
aleyar v. | |
|
מרצע |
אליזנה |
alezna f. | |
|
|
אלפ'אבי ר' אלפ'אביטו |
alfabé cf. alfabeto | |
|
אלפון, ספר לימוד קריאה |
אלפ'אביטארייו |
alfabetario m. | |
|
באופן אלפא-ביתי |
אלפ'אביטיקאמינטי |
alfabetikamente adv. | |
|
אלפא-ביתי |
אלפ'אביטיקו |
alfabétiko adj. | |
|
אלף-בית, אלפא-ביתא |
אלפ'אביטו |
alfabeto m. | |
|
קדרות; בית מלאכה לקדרות |
אלפ'אריריאה |
alfarería f. | |
|
קדר |
אלפ'ארירו |
alfarero m. | |
|
מחלת ילדים; נסיון שנקנה בייסורים |
אלפ'יריזיאה |
alferezía f. | |
|
דקירת סיכה |
אלפ'יניטאדה |
alfinetada f. | |
|
סיכה; דבר פחות ערך; אטב |
אלפ'יניטי |
alfinete (port.) m. | |
|
סיכה קטנה; סיכת תכשיט |
אלפ'יניטיקה |
alfinetika f. | |
|
מתפורר |
אלפ'יניקאדו |
alfinikado adj. | |
|
התפורר |
אלפ'יניקארסי |
alfinikarse v. refl. | |
|
בָּטנה (בוטן) |
אלפ'ונסיגו |
alfonsigo m. | |
|
גאולה, שחרור (לעֶבֶד) |
אלפ'ורייה/אלפ'וריאה/אלפ'ורילייה |
alforia/alforía/alforiya (port.) f. | |
|
קיפול, קמט; שקיים (שקים מחוברים לאוכף) |
אלפ'ורזה |
alforza f. | |
|
|
אלפ'וניטי ר' אלפ'יניטי |
alfunete cf. alfinete | |
|
אצות ים |
אלגה |
alga f. | |
|
תמצית בושם |
אלגאלייה |
algalia | |
|
משהו, דבר מה; מעט |
אלגו |
algo m. | |
|
צמר גפן, כותנה; ריפוד |
אלגודון |
algodón m. | |
|
רך כצמר גפן, מכוסהמוך, צמרי |
אלגודונאדו |
algodonado adj. | |
|
ריפד בצמר גפן; ריכך, נתןתחושה של צמר גפן |
אלגודונאר |
algodonar v. | |
|
מוכר כותנה, צמר גפן |
אלגודונירו |
algodonero m. | |
|
סיבי, מכוסה פלומה/מוך, דמוי כותנה, עשוי כותנה |
אלגודונוזו |
algodonozo adj. | |
|
אפון, אפונה |
אלגוטון ר' אלגודון |
algotón cf. algodón | |
|
|
אלגוב'אן |
algován m. | |
|
|
אלגראז ר' אגראז |
algraz cf. agraz | |
|
|
אלגואה ר' אגואה |
algua cf. agua | |
|
|
אלגואסיל ר' אלגואזיל |
alguasil cf. alguazil | |
|
אנחה |
אלגואלייה |
alguaya f. | |
|
זעק, נאנח, התאנח |
אלגואלייאר |
alguayar v. | |
|
שוטר, קצין |
אלגואזיל |
alguazil m. | |
|
לשון (בפה) |
אלגואינגה |
alguenga f. | |
|
פיסת בד להארכת בגד או מרבד |
אלגואינגאדורה |
alguengadura f. | |
|
מחט; סיכת קישוט |
אלגוז'ה |
alguja f. | |
|
דקירה |
אלגוז'אדה |
algujada f. | |
|
סוחר במחטים; כרית סיכות,תיבת סיכות |
אלגוז'ירו |
algujero m. | |
|
איזשהו |
אלגון |
algún adj. | |
|
מישהו |
אלגונו |
alguno pron. | |
|
יום ראשון |
אלחאד/אלחה/אלחאט |
alhad/alhá/alhat (arab.) m. | |
|
הופיע |
אלחאדראר |
alhadrar v. | |
|
|
אלחאז'ו ר' אלחאשו |
alhajú cf. alhashú | |
|
גלי חום |
אלחאמוראס |
alhamorras f. | |
|
חימם; ''חימם'' (ליבה את); גרם סחרחורת |
אלחאמוריאר |
alhamorrear v. | |
|
|
אלחאנדרה ר' אלחונדרה |
alhandra cf. alhondra | |
|
קנרס, חרשף, ארטישוק |
אלחארג'ופ'ה |
alharchofa f. | |
|
|
אלחארוב'ה ר' חארוב'ה |
alharova cf. harova | |
|
חסיד, אדוק |
אלחאסאדה |
alhasada adj. | |
|
ריפוט, התבלות |
אלחאסארה |
alhasara f. | |
|
קלקל, בזבז, עשה ברשלנות |
אלחאסאריאר |
alhasarear v. | |
|
קרום החזה |
אלחאשי |
alhashé f. | |
|
ממתק מקמח מצה אוביסקוויט פירות יבשים תבלינים ודבש |
אלחאשו/אלחאז'ו |
alhashú/alhajú m. | |
|
מילוי אגוזים |
אלחאשופ' |
alhashuf m. | |
|
ריחן, בזיליקום (סוג בושם) |
אלחאב'אקה |
alhavaka f. | |
|
|
אלחיניאר ר' אלחינייאר |
alhenear cf. alhenyar | |
|
חינה, כופר (צבע אדום) |
אלחינייה |
alhenya f. | |
|
זונה, פרוצה |
אלחינייאדה |
alhenyada f. | |
|
צבוע בחינה; חסוד, מעמיד פני חסיד |
אלחינייאדו |
alhenyado adj. | |
|
צבע בחינה |
אלחינייאר |
alhenyar v. | |
|
הצטבע בחינה, התחנף |
אלחינייארסי |
alhenyarse v. refl. | |
|
עולם מוזר |
אלחידיז |
alhidez f. | |
|
חרוז, חרוז בשרשרת תפילה;פנינת זכוכית |
אלחונדרה |
alhondra f. | |
|
מכפלת לקיצור הבגד; צוארון |
אלחורזה |
alhorza f. | |
|
עשה מכפלת לקיצור הבגד |
אלחורזאר |
alhorzar v. | |
|
אזוביון, לבנדר |
אלחוזימה |
alhuzema f. | |
|
בעל ברית |
אלייאדו |
aliado adj. | |
|
איחוד, ברית |
אלייאנסה |
aliansa f. | |
|
איחד, התיך (יצר מסג) |
אלייאר |
aliar v. | |
|
התאחד, כרת ברית |
אלייארסי |
aliarse v. refl. | |
|
|
אליבי ר' אלפ'אבי |
alibé cf. alfabé | |
|
לקוח, קונה |
אליג'י |
alidjí (t.) m. | |
|
|
אלייגאר ר' אלייגאר |
aliegar cf. ayegar | |
|
נשימה |
אליינטו |
aliento m. | |
|
כנף קטנה |
אליקה |
alika f. | |
|
תכסיס נקוט בידי הורים להרחיק את הילדים ולהשיג פרטיות |
אליקו ביני |
alikó bení (t.) | |
|
עיכב (הזמין) לארוחת ערב; עיכב, גרם לו לאחור |
אליקודיאר/אליקודיאר |
alikodear/alikudear (t.) v. | |
|
התעכב |
אליקודיאר/אליקודיאר |
alikodearse/alikudearse (t.) v. | |
|
בזבוז זמן; התאחרות |
אליקודיאמיינטו |
alikudeamiento m. | |
|
עלילה, השמצה, דיבה; הוצאת דיבה, הוצאת שם רע |
עלילה |
alilá (ebr.) f. | |
|
משוייף; כחוש |
אלימאדו |
alimado adj. | |
|
פועל העובד בשיוף |
אלימאדור |
alimador m. | |
|
ליטוש, שיוף; נסורת |
אלימאדורה |
alimadura f. | |
|
חיית בר, חיית טרף |
אלימאנייה |
alimanya f. | |
|
שייף, חידד; עידן - חינך מישהו לתרבות ונימוסים |
אלימאר |
alimar v. | |
|
התחדד, שוייף; התעדן |
אלימארסי |
alimarse v. refl. | |
|
הזין, פרנס, כילכל; סיפק חֹמֶר |
אלימינטאר |
alimentar v. | |
|
תזונה, הזנה |
אלימינטאסייון |
alimentasión f. | |
|
מזון |
אלימינטו |
alimento m. | |
|
מזין |
אלימינטוזו |
alimentozo adj. | |
|
צדקה, נדבה |
אלימוזנה |
alimozna f. | |
|
ניקוי שטחי |
אלימפייאדה |
alimpiada f. | |
|
שגעון לנקיון |
אלימפייאדירו |
alimpiadero m. | |
|
מטלית; שטיח כניסה |
אלימפייאדור |
alimpiador m. | |
|
מנקה, עוזר/ת ביתאחראי/ת נקיון |
אלימפייאדור/דירה |
alimpiador/dera n. | |
|
ניקוי, טיהור, זיכוך; מוות פתאומי |
אלימפייאדורה |
alimpiadura f. | |
|
נקיון, ניקוי; הרחקתדבר מה בלתי רצוי |
אלימפייאמיינטו |
alimpiamiento m. | |
|
ניקה, טיהר, מרק; ''גילח'' ממישהו את כל רכושו |
אלימפייאר |
alimpiar v. | |
|
התנקה, ניקה עצמו; הצדיק עצמו; איבד רכושו; השתלט על רכוש; מת, נפטר; באירוניה: נפטרנו ממנו |
אלימפייארסי |
alimpiarse v. refl | |
|
אבל (אבלות) |
אלימונייאדו |
alimunyado adj. | |
|
גרם צער גדול; גרם אבל (בהודעה על מות מישהו) |
אלימונייאר |
alimunyar v. | |
|
אבֵל, התאבל |
אלימונייארסי |
alimunyarse v. refl. | |
|
התחתנות במשפחה; קשרי נשואין |
אלינאז'אמיינטו |
alinajamiento m. | |
|
הביא בקשרי נישואין, הכניס למשפחה |
אלינאז'אר |
alinajar v. | |
|
בא בקשרי נישואין, התחתן במשפחה |
אלינאז'ארסי |
alinajarse v. refl. | |
|
|
אלינג'אר ר' אליג'אר |
alinchar cf. alechar | |
|
הדור, מטופח |
אלינדאדו |
alindado adj. | |
|
טיפוח הופעה ולבוש |
אלינדאדורה |
alindadura f. | |
|
ייפוי, טיפוח |
אלינדאמיינטו |
alindamiento m. | |
|
ייפה, הידר, טיפח |
אלינדאר |
alindar v. | |
|
סידור בתור, בשורה |
אלינייאמיינטו/אליניאמיינטו |
aliniamiento/alineamiento m. | |
|
פחת (פחתו מי המבול) |
אלינייאר |
aliniar v. | |
|
יישר, ערך בשורה |
אלינייאר/אליניאר |
aliniar/alinear v. | |
|
|
אליסאר ר' אלישאר |
alisar cf. alishar | |
|
אישר, התיר, נתן רשיון |
אליסינסייאר |
alisensiar v. | |
|
פעילות מסחרית, עסקית; זרם של קונים |
אליש פ'יריש/אליש ב'יריש |
alish ferish/alish verish (t.) m. | |
|
משוייף |
אלישאדו |
alishado adj. | |
|
החלקה, הקצעה, שיוף |
אלישאדורה |
alishadura f. | |
|
החליק (עשה חלק), הקציע, יישר, צחצח, מירק, ליטש |
אלישאר |
alishar v. | |
|
צבר נסיון; למד הליכות, למד להתנהג בנימוס |
אלישארסי |
alisharse v. refl. | |
|
מורגל ל-, מצוי אצל |
אלישי |
alishé (t.) adj. | |
|
הרגל, מנהג |
אלישיאדה |
alisheada (t.) f. | |
|
|
אלישיאדו ר' אלישטיריאדו |
alisheado (t.) cf. alishtereado | |
|
|
אלישיארסי ר' אלישטיריארסי |
alishearse (t.) cf. alishterearse | |
|
מורגל |
אלישיק |
alishik (t.) adj. | |
|
קשר חברתי או מסחרי |
אלישיק |
alishik (t.) m. | |
|
מנוסה, מורגל |
אלישטיריאדו |
alishtereado (t.) adj. | |
|
הרגיל, סיגל; תירגל; לימד ידיו לעשות דבר מה |
אלישטיריאר |
alishterear (t.) v. | |
|
התרגל |
אלישטיריארסי |
alishterearse v. refl. | |
|
החשיך, ירד ערב |
אליסקוריסיר |
aliskureser v. | |
|
חשיכה, חושך |
אליסקורידאד |
aliskuridad f. | |
|
חשוך, אפל, כהה |
אליסקורו |
aliskuro adj. | |
|
מנהג, הרגל |
אליסמה |
alisma f. | |
|
נכון לכל קריאה, עומד הכן |
אליסטי |
aliste adj. | |
|
|
אליטה ר' אליקה |
alita f. cf. alika | |
|
אטריה, אטריה דקה; מאפה שקדים מתוק |
אליטריאה/אליטריאה |
alitrea/aletrea f. | |
|
אדם הנוטה להקל/להמתיקחומרה; אדם מהיר החלטה/מעשה |
אליב'ייאנאדור |
alivianador m. | |
|
הקלה, הקלת כאב; הפטרות מאנטיפט; מות מי שהיה למטרד |
אליב'ייאנאדורה |
alivianadura f. | |
|
הקלה, הפטרות מאדם בלתי רצוי |
אליב'ייאנאמיינטו |
alivianamiento m. | |
|
הקל, נקט בגישה דתית מקלה |
אליב'ייאנאר |
alivianar v. | |
|
הוריד מן העומס המוטל עליו, הקל ממשא עבודתו; התפגר |
אליב'ייאנארסי |
alivianarse v. refl. | |
|
הקלה |
אליב'יק |
alivik (t.) m. | |
|
אשכבה (בעת קבורה); גרעין עליה; עלית גג |
עליה |
aliyá (ebr.) f. | |
|
רכות, עדינות, נעימות |
אליזאדורה |
alizadura f. | |
|
החלקה, צחצוח, מירוק,ליטוש; חנופה |
אליזאמיינטו |
alizamiento m. | |
|
החליק, ליטש, מֵרֵק, צחצח; החניף |
אליזאר |
alizar v. | |
|
ארגמן, שני |
אלז'אגואן |
aljaguán m. | |
|
אלג'יריה |
אלז'יריאה |
Aljería f. | |
|
אלג'ירי, אלג'יראי |
אלז'ירייאנו |
aljeriano m. & adj. | |
|
קרס, וו, אנקול |
אלקה |
alka (t.) m. | |
|
משחק ילדים מלווה בשיר הפותח במלים אלה: ''קח וברח'' (ר' תאור אצל נחמה) |
אלקאג'י מאלקאג'י |
alkachi malkachi (t.) | |
|
צינור, תעלה, שפופרת, אבוב, מרזב, צנרת |
אלקאדרוז |
alkadruz (port.) m. | |
|
|
אלקאנפ'אר (1) ר' אלקאנפ'ור |
alkanfar (1) cf. alkanfor | |
|
|
אלקאנפ'אר (2) ר' אלקאנסאר |
alkanfar (2) cf. alkansar | |
|
|
אלקאנפ'ו ר' אלקאנסו |
alkanfo cf. alkanso | |
|
קמפור; לובן בלא כתם |
אלקאנפ'ור |
alkanfor m. | |
|
השג יד |
אלקאנסאדה |
alkansada f. | |
|
השג, הצלחה, נצחון; פסגה, הנקודה הרחוקה ביותר שמגיעים אליה; כבוד; רווח כספי |
אלקאנסאדיז'ו |
alkansadijo m. | |
|
השג, הצלחה |
אלקאנסאדורה |
alkansadura f. | |
|
השיג, הגיע ל-; הספיק; הצליח |
אלקאנסאר |
alkansar v. | |
|
הושג |
אלקאנסארסי |
alkansarse v. refl. | |
|
השג, הצלחה |
אלקאנסו/אלקאנסי |
alkanso/alkanse m. | |
|
קופת חסכון ביתית |
אלקאנזיאה |
alkanzía f. | |
|
צלף (צמח) |
אלקאפארה |
alkaparra f. | |
|
זפת |
אלקאטראן |
alkatrán m. | |
|
אחרון |
אלקאב'ו |
alkavo adj. | |
|
ממתק קשה |
אלקידי |
alkidé (t.) | |
|
קהילה, בית כנסת |
אלקילה |
alkilá (ebr.) m. | |
|
שכיר יום, עובד יומי |
אלקילאדיזו |
alkiladizo m. | |
|
נתון להשכרה |
אלקילאדיזו |
alkiladizo adj. | |
|
משכיר, מלווה; שוכר,לווה |
אלקילאדור/דירה |
alkilador/dera n. | |
|
השכרה |
אלקילאמיינטו |
alkilamiento m. | |
|
השכיר; שכר |
אלקילאר |
alkilar v. | |
|
השכיר עצמו, נשכר |
אלקילארסי |
alkilarse v. refl. | |
|
שכירות, דמי שכירות |
אלקיליר/אלקילי |
alkiler/alkilé m. | |
|
אלכימיה |
אלקימייה |
alkimia f. | |
|
באופן אלכימי |
אלקימיקאמינטי |
alkimikamente adv. | |
|
אלכימי |
אלקימיקו |
alkímiko adj. | |
|
אלכימאי |
אלקימיסטה |
alkimista m. | |
|
|
אלקיטראן ר' אלקאטראן |
alkitrán cf. alkatrán m. | |
|
תורי זהב (תכשיט) |
אלקודריס/אלקודרוס די אורו |
alkodres/alkodros de oro | |
|
פוך |
אלקוחול |
alkóhol m. | |
|
אלכוהול |
אלקול/אלקואול |
alkol/alkool m. | |
|
אלכוהוליסט, שותה לשכרה |
אלקוליקו/אלקואוליקו/אלקואוליק |
alkóliko/alkoóliko/alkoolik adj. | |
|
אלכוהוליזם, שתיה לשכרה |
אלקוליסמו |
alkolismo m. | |
|
שיכור; של שכרות |
אלקוליזאדו |
alkolizado adj. | |
|
|
אלקונפ'יטיס ר' קונפ'יט/י |
alkonfites cf. konfit/e | |
|
|
אלקואוליסמו ר' אלקוליסמו |
alkoolismo cf. alkolismo | |
|
|
אלקואוליזאדו ר' אלקוליזאדו |
alkoolizado cf. alkolizado | |
|
שם משפחה, כינוי |
אלקונייה |
alkunya (arab.) f. | |
|
פך, כד שמן, אסוך; ''שערה'' בעין |
אלקוזה |
alkuza f. | |
|
מידת השמן בקנקן |
אלקוזאדה |
alkuzada f. | |
|
אלהים |
אללאח |
Allah (t.) m. | |
|
|
הלל ר' הלל |
allel (ebr.) cf. alel | |
|
נשמה, נפש |
אלמה |
alma f. | |
|
כר, כרית |
אלמאדה |
almada f. | |
|
מכרה |
אלמאדין |
almadén (t.) f. | |
|
מזרון |
אלמאדראק/י |
almadrak/e (arab.) m. | |
|
|
אלמאדרוטי ר' אלמודרוטי |
almadrote cf. almodrote | |
|
טיח אדום |
אלמאגרה/אלמאגרי |
almagra/almagre f. | |
|
|
אלמאן ר' אלימאן |
almán cf. alemán | |
|
אלמנה |
אלמנה |
almaná (ebr.) f. | |
|
אלמנך, לוח שנה |
אלמאנאק |
almanak m. | |
|
|
אלמאנייה ר' אלימאנייה |
Almania cf. Alemania | |
|
ארון; כינוי לטיפש |
אלמארייו |
almario m. | |
|
ארון קטן; בחור קשה הבנה |
אלמארייקו |
almaryiko m. | |
|
|
אלמאסחה ר' אלמאסטיגה |
almas.ha cf. almástiga | |
|
שהוסיפו לו מסטיק (שרף), נלוש במסטיק (שרף) |
אלמאסחיאדו |
almas.heado adj. | |
|
בישֵׁם בהוספת מסטיק (שרף), הוסיף מסטיק (שרף) לאוכל; ריכך כמו מסטיק |
אלמאסחיאר |
almas.hear v. | |
|
המשיח |
אלמשיח |
almashiah (ebr.) m. | |
|
|
אלמאסיגה/אלמאסיגה ר' אלמאסטיגה |
almásiga/almasíga cf. almástiga | |
|
|
אלמאסקה ר' אלמאסטיגה |
almaska f. cf. almástiga | |
|
|
אלמאסקאר ר' אלמאסטיגאר |
almaskar cf. almastigar | |
|
מסטיק, שרף |
אלמאסטיגה |
almástiga f. | |
|
לעס גומי לעיסה מסטיק) |
אלמאסטיגאר |
almastigar v. | |
|
נח (בבואה של העברית: וַיִּנָּפַש) |
אלמיאר |
almear v. | |
|
בימה/תיבה בבית כנסת; קתדרא |
אלמימור |
almemor m.; | |
|
שֵׁן חוֹמָה |
אלמינה |
almena f. | |
|
נברשת, מנורה; נר נשמה |
אלמינארה/אלמינארה |
almenara/almenará f. | |
|
שקד; טבעת דמוית שקד |
אלמינדרה |
almendra f. | |
|
משקה חלב שקדים ממותק |
אלמינדראדה |
almendrada f. | |
|
משוקד |
אלמינדראדו |
almendrado adj. | |
|
עץ שקד |
אלמינדראל |
almendral m. | |
|
עץ שקד |
אלמינדרירו |
almendrero m. | |
|
עץ שקד |
אלמינדרו |
almendro m. | |
|
לפחות, לכל הפחות, למצער |
אלמינוס/אל מינוס |
almenos/al menos adv. | |
|
שזיף |
אלמישה |
almesha f. | |
|
|
אלמידה ר' עמידה |
almidá (ebr.) cf. amidá | |
|
|
אלמינארה ר' אלמינארה |
alminara cf. almenara | |
|
משקה גלעיני משמש ממותק |
אלמינגיס- פיטיקאלס די אלמינגיס |
alminges- pitikals de alminges | |
|
מכתש קטן, מדוכה; בסיס, אדן |
אלמיריז |
almirez m. | |
|
|
אלמיסחלי ר' אלמיסקלי |
almis.hle cf. almiskle | |
|
ריבה פירות, מרקחת פירות |
אלמיסאדה |
almisada f. | |
|
|
אלמישאדה ר' אלמיסאדה |
almishada cf. almisada | |
|
שזיף קטן |
אלמישיטה/אלמישיקה |
almishita/almishika f. | |
|
|
אלמיסקי ר' אלמיסקלי |
almiski cf. almiskle | |
|
מבושם במוּשְּׁק |
אלמיסקלאדו |
almisklado adj. | |
|
בישֵּׁם במוּשְּׁק או בסבון ריחני |
אלמיסקלאר |
almisklar v. | |
|
התבשם, בישם את עצמו; התבשם במוּשְּׁק |
אלמיסקלארסי |
almisklarse v. refl. | |
|
ניחוח, בושם; מוּשְּׁק (סוג של בושם); מור |
אלמיסקלי |
almiskle m. | |
|
נטיפה - צלוחית קטנה למי בושם, עדי המכיל ומפיץ בושם |
אלמיסקלירה |
almisklera f. | |
|
|
אלמיסקרי ר' אלמיסקלי |
almiskre cf. almiskle | |
|
מזלף בשמים, כלי בשמים |
אלמיזמארה |
almizmara f. | |
|
כר, כרית; ציפה לכרית |
אלמואדה |
almoada f. | |
|
|
אלמודראנה ר' אלמודראסה |
almodrana cf. almodrasa | |
|
סכין מוהלים |
אלמודראסה |
almodrasa f. | |
|
פשטידת חצילים אפויים בגבינה |
אלמודרוטי/אלמודרוטי/אלמודרוטי |
almodrote/almodroti/almudruti m. | |
|
מכירה פומבית |
אלמונידה |
almoneda f. | |
|
טראכומה |
אלמוראנה- אלמוראנאס די אוז'וס |
almorana- almoranas de ojos | |
|
טחורים |
אלמוראנאס |
almoranas f. pl. | |
|
סעד סעודת צהרים/בוקר/ערב |
אלמורזאר |
almorzar v. | |
|
סעודת בוקר/צהרים/ערב |
אלמורזו |
almorzo m. | |
|
נדבה, צדקה |
אלמוזנה |
almozna f. | |
|
|
אלמואירה ר' אילמואירה |
almuera cf. elmuera | |
|
|
אלמואיז ר' מואיז |
almuez cf. muez | |
|
חגיגה לפני הנישואין במוצ''ש שלפני החתונה |
אלמוסאמה/אלמושאמה |
almusama/almushama (t.) f. | |
|
הילל, שיבח, פאר |
אלואר |
aloar v. | |
|
אהל (אהלים) - שם עץ |
אלואי |
aloe m. | |
|
מיץ אלוואי (צמח רב שנתי ממשפחת השושניים) - משמש כמשלשל |
אלואיס |
aloes m. | |
|
בשגעון |
אלוקאדאמינטי |
alokadamente adv. | |
|
שנטרפה עליו דעתו, מעורער,מטורף; נבעת, נדהם, מבוהל |
אלוקאדו |
alokado adj. | |
|
שיגוע, השתגעות, הטרפת הדעת |
אלוקאמיינטו |
alokamiento m. | |
|
שיגע, הוציא מדעתו |
אלוקאר |
alokar v. | |
|
השתגע, יצא מדעתו (גם מטפורית) |
אלוקארסי |
alokarse v. refl. | |
|
נאום קצר, דרשה |
אלוקוסייון |
alokusión f. | |
|
לפחות, לכל הפחות, למצער |
אלומינוס |
alomenos adv. | |
|
כנף גדולה, אֶברה |
אלונה |
alona f. | |
|
מרוחק |
אלונג'אדו |
alondjado adj. | |
|
הרחקה |
אלונג'אמיינטו |
alondjamiento m. | |
|
הרחיק, דחה; האריך |
אלונג'אר |
alondjar (port.) v. | |
|
התרחק, ניצב מרחוק; התארך |
אלונג'ארסי |
alondjarse v. refl. | |
|
מָאֳרך |
אלונגאדו |
alongado adj. | |
|
הארכה, תוספת להארכת דבר מה |
אלונגאדורה |
alongadura f. | |
|
הארכה |
אלונגאמיינטו |
alongamiento m. | |
|
האריך, האריך את הזמן |
אלונגאר |
alongar v. | |
|
|
אלונגארסי ר' אלונג'ארסי |
alongarse cf. alondjarse | |
|
התרחק, הסתלק |
אלונגייאר |
alongiar v. | |
|
ובכן |
אלורה |
alora (it.) adv. | |
|
ידידים רחוקים |
אלושאדוס |
aloshados m.pl. | |
|
כסף גרמני (אלבטה); אלפקה |
אלפאקה |
alpaka f. | |
|
חזירית (מחלה) |
אלפואירקאס |
alpuerkas f. | |
|
הרמה |
אלסאדורה |
alsadura f. | |
|
זעפרן |
אלסאפ'ראן |
alsafrán m. | |
|
הנפה, הרמה; מרד, התקוממות |
אלסאמיינטו |
alsamiento m. | |
|
הנה! קח! |
אלסאנה! |
alsaná! (t.) | |
|
העלה, הרים, הניף, נשא |
אלסאר |
alsar v. | |
|
התרומם |
אלסארסי |
alsarse v. | |
|
קורבן/קורבנות, עולה/עולות |
אלסאסייוניס |
alsasiones f. pl. | |
|
במידה רבה ביותר, בגאווה |
אלטאמינטי |
altamente adv. | |
|
כמספר הזה, כזאת, באותה מידה |
אלטאנטו |
altanto adv. | |
|
מזבח |
אלטאר |
altar m. | |
|
איש גבה קומה, אדם גבוה מאוד |
אלטארון |
altarón m. | |
|
|
אלטאראסה ר' טיראסה |
altarrasa f. cf. terrasa | |
|
עליות וירידות |
אלטאס אי באשאס |
altas i bashas | |
|
מטבע תורכי ישן (ששה פיאסטרים) |
אלטיליק/אלטיליק |
altelik/altilik (t.) m. | |
|
|
אלתרחם ר' אל תרחם |
alterahem (ebr.) cf. al terahem | |
|
השתנות, התחלפות |
אלטיראסייון |
alterasión f. | |
|
שמנהל חיים לא שגרתיים; שהוצע עבורו מחיר גבוה במכירה פומבית |
אלטיריאדו |
altereado adj. | |
|
מי שמעלה את הצעת המחיר במכירה פומבית |
אלטיריאדור |
altereador m. | |
|
התנהגות לא סדירה |
אלטיריאמיינטו |
altereamiento m. | |
|
סיגל (לעצמו) הרגלי אי סדר; מרד/התמרד כנגד סדר ומשמעת; העלה את הצעת המחיר במכירה פומבית |
אלטיריאר/אלטיריארסי |
alterear/alterearse v. & v. refl. | |
|
התנהגות בלתי סדירה, הוללות |
אלטיריאו |
altereo m. | |
|
חילופין, התחלפות |
אלטירנאנסה |
alternansa f. | |
|
החליף, התחלף, הפך את הסדר |
אלטירנאר |
alternar v. | |
|
חלופה, אפשרות, ברירה, אלטרנטיבה |
אלטירנאטיב'ה |
alternativa f. | |
|
חליפות, לסרוגין, בצורה חלופית (אלטרנטיבית) |
אלטירנאטיב'אמינטי |
alternativamente adv. | |
|
חלופי, אלטרנטיבי |
אלטירנאטיב'ו |
alternativo adj. | |
|
גובה, רום, רוממות, הוד מעלה |
אלטיזה |
alteza f. | |
|
|
אלטי אוסטו ר' אלטוסטו |
altí ostú (t.) cf. altustu | |
|
ישן נושן |
אלטיימפו- די אלטיימפו |
altiempo- de altiempo | |
|
|
אלטיגו ר' אלטיגואוזו |
altigo cf. altiguozo | |
|
גאווה, יוהרה |
אלטיגואידאד |
altiguedad f. | |
|
יהירות, יוהרה, שחצנות |
אלטיגואיז/אלטיגואיזה |
altiguez/altigueza f. | |
|
ביהירות, בגאווה |
אלטיגוזאמינטי/אלטיגואוזאמינט |
altig(u)ozamente adv. | |
|
גאוותן, גאה, יהיר, שחצן |
אלטיגוזו/אלטיגואוזו |
altig(u)ozo adj. | |
|
שטף לשון, רהיטות בדיבור |
אלטילוקואינסה |
altilokuensa f. | |
|
בעל שטף לשון, רהוט |
אלטילוקואינטי |
altilokuente adj. | |
|
אל עליון, עליון, הכל יכול, ריבונו של עולם |
אלטיסימו |
Altisimo m. | |
|
גובה |
אלטיטוד |
altitud f. | |
|
|
אלטיב'יז ר' אלטיגואיז/אלטיגואיזה |
altivez f. cf. altiguez/altigueza | |
|
|
אלטיב'ו ר' אלטיגואוזו |
altivo cf. altiguozo | |
|
|
אלטמישליק ר' אלטיליק |
altmishlik (t.) cf. altelik/altilik | |
|
גבוה, רם, נישא, מרומם, תמיר |
אלטו |
alto adj. | |
|
במידה רבה |
אלטו |
alto adv. | |
|
גובה |
אלטור |
altor m. | |
|
דבר פעוט, דבר חסר ערך; הונאה, תחבולה |
אלטראפ'יסייו |
altrafisio m. | |
|
אחרת, באופן אחר |
אלטראמינטי |
altramente (it.) adv. | |
|
|
אלטראמוז ר' טראמוז |
altramuz cf. tramuz | |
|
מוכר תורמוס |
אלטראמוזירו |
altramuzero m. | |
|
חצה, עבר; התנגד, שם מכשול, הפריע |
אלטראב'יסאר |
altravesar v. | |
|
'גם לך'' (בתשובה לאיחולים) |
אלטריטאנטו |
altretanto (it.) adv. | |
|
זה בדיוק להפך |
אלטרו קי |
altro ke (it.) adv. | |
|
|
אלטרואיזמו ר' אלטרואיסמו |
altroizmo cf. altruismo | |
|
בנוסף לכך, מאידך, עם זאת |
אלטרונדי- ד'אלטרונדי |
altronde- d'altronde (it.) adv. | |
|
אלטרואיזם, אהבת הזולת |
אלטרואיסמו/אלטרואיזמו |
altruismo/altruizmo m. | |
|
אלטרואיסט |
אלטרואיסטו |
altruisto adj. | |
|
גובה; גבעה, תל |
אלטורה |
altura f. | |
|
באי סדר, באנדרלמוסיה |
אלטוסטו |
altustú (t.) adv. | |
|
רָמַז |
אלודיר |
aludir v. | |
|
|
אלואינגה ר' אלגואינגה |
aluenga cf. alguenga | |
|
אור, הארה, תאורה |
אלומבראמיינטו |
alumbramiento m. | |
|
מאיר |
אלומבראנטי |
alumbrante adj. | |
|
|
אלומבראר ר' ארילומבאר |
alumbrar v. cf. arrelumbar | |
|
הואר |
אלומברארסי |
alumbrarse v. refl. | |
|
אלוּם (שם חומר) |
אלומברי |
alumbre m. | |
|
חמרן, אלומיניום |
אלומינייו/אלומין |
aluminio/alumin m. | |
|
האריכוהו, מָאֳרך |
אלונגאדו |
alungado adj. | |
|
הארכה, תוספת להארכה |
אלונגאדורה |
alungadura f. | |
|
פעולת הארכה |
אלונגאמיינטו |
alungamiento m. | |
|
האריך |
אלונגאר |
alungar v. | |
|
חזיון תעתועים |
אלוסינאסייון |
alusinasión f. | |
|
הבריק, ליטש, צחצח, מרק |
אלוסטראר |
alustrar v. | |
|
ירד גשם |
אלוב'ייאר |
aluviar v. | |
|
האיר, הבריק |
אלוזייאר |
aluziar v. | |
|
רמיזה, רמז |
אלוזייון |
aluzión f. | |
|
בהירה, לבנה |
אלב'ה |
alva adj. | |
|
|
אלב'ה ר' אלבה |
alva f. cf. alba | |
|
הלוואה |
הלוואה |
alvá (ebr.) f. | |
|
|
אלב'אנטאר/סי ר' אליב'אנטאר/סי |
alvantar/se cf. alevantar/se | |
|
|
אלב'אראק ר' ב'אראק |
alvarak (t.) cf. varak. | |
|
הלוואי ! |
הלוואי |
alvay/alevay! (ebr.) interj. | |
|
מולבן |
אלב'יאדו |
alveado adj. | |
|
הלבנה |
אלב'יאמיינטו |
alveamiento m. | |
|
הלבין |
אלב'יאר |
alvear v. | |
|
הלבין, נעשה לבן; השתפר מראהו |
אלב'יארסי |
alvearse v. refl. | |
|
הלבנה באמצעות כיבוס מאומץ |
אלב'יאו |
alveo m. | |
|
הודה; הודה על בשורה טובה |
אלב'יריסייאר |
alverisiar v. | |
|
|
אלב'יריסייאס ר' אלבריסייאס |
alverisias cf. albrisias | |
|
|
אלב'ייאנה ר' אב'ייאנה |
alviana cf. aviana | |
|
|
אלב'ידאדיזו ר' אולב'ידאדיזו |
alvidadizo cf. olvidadizo | |
|
|
אלב'ידאר ר' אולב'ידאר |
alvidar cf. olvidar | |
|
התענג |
אלב'יסייאר |
alvisiar v. | |
|
שמח בקבלת בשורה טובה |
אלב'יסייארסי |
alvisiarse v. refl. | |
|
|
אלב'יסייאס ר' אלבריסייאס |
alvisias cf. albrisias | |
|
אגוז קטן, לוז |
אלב'ילייאנה |
alviyana f. | |
|
עץ לוז |
אלב'ילייאנירו/אלב'ילייאנו |
alviyanero/alviyano m. | |
|
|
אלב'ור ר' אלב'וריס |
alvor cf. alvores | |
|
שחר, עמוד השחר; חגיגה משפחתית של הצגת הנדוניה |
אלב'וראדה |
alvorada f. | |
|
חרד, דואג |
אלב'וריאדו |
alvoreado adj. | |
|
הפציע/האיר השחר; הדאיג,גרם דאגה |
אלב'וריאר |
alvorear v. | |
|
חש דאגה לקראת רגעמכריע בחיים |
אלב'וריארסי |
alvorearse v. refl. | |
|
דאגה, מבוכה |
אלב'וריאו |
alvoreo m. | |
|
איילת השחר, אור שחרית; מועקת ציפיה |
אלב'וריס |
alvores m. pl. | |
|
|
אלב'ריסייאס ר' אלבריסייאס |
alvrisias cf. albrisias | |
|
לובן, צחר, צחות |
אלב'ורה |
alvura f. | |
|
קריאת זרוז של כבאים |
אלייאמו ייאליסה! |
alyamo yalesa! interj. | |
|
בעלת הבית, עקרת הבית |
אמה |
ama f. | |
|
אך, אבל, אולם |
אמה/אמה |
ama/amá (t.) conj. | |
|
אמה (האצבע האמצעית); זכרות, אבר המין הגברי |
אמה |
amá (ebr.) f. | |
|
בורות, עם הארצוּת |
עם הארצות |
amaarasut (ebr.) m. | |
|
עם הארץ, בור, בער |
עם הארץ |
amaares (ebr.) n. | |
|
אהדה, חיבה, לבביות, אדיבות, נימוס, סבר פנים יפות, נועם הליכות, נעימוּת |
אמאבילידאד |
amabilidad f. | |
|
|
אמאבילמינטי ר' אמאב'לאמינטי |
amabilmente cf. amavlamente | |
|
מהלומה |
אמאג'(י)אמיינטו |
amach(i)amiento m. | |
|
|
אמאג'וקאר ר' מאג'וקאר |
amachukar cf. machukar | |
|
עשוי פקעת/סליל |
אמאדישאדו |
amadeshado adj. | |
|
גלגל לפקעת/סליל |
אמאדישאר |
amadeshar v. | |
|
אהוב |
אמאדו |
amado m. & adj. | |
|
חובב, אוהב |
אמאדור |
amador m. | |
|
|
אמאדרוגאר ר' מאדרוגאר |
amadrugar cf. madrugar | |
|
|
אמאדוראדו ר' מאדוראדו |
amadurado cf. madurado | |
|
|
אמאדוראר ר' מאדוראר |
amadurar (port.) cf. madurar | |
|
ידען, מומחה |
אמאיסטראדו |
amaestrado m. adj. | |
|
שלט על, חלש על; אילף |
אמאיסטראר |
amaestrar v. | |
|
התמחה |
אמאיסטרארסי |
amaestrarse v. refl. | |
|
שרוי במכאובים; פצוע קשה |
אמאגואדו |
amaguado adj. | |
|
קודר, עגום, זועף; מומלח להחלשת חריפות הבצל |
אמאחאדו |
amahado adj. | |
|
שיכך, ריפא, הרגיע, השקיט כאב, ריכך; נרגע, נחלש, שכך (הכאב); החליש חריפות הבצל |
אמאחאר |
amahar (arab.) v. | |
|
|
אמאל ר' חאמאל |
amal cf. hamal | |
|
מקצוע |
עמל |
amal (ebr.) m. | |
|
עמלקי; איש אכזר; אדם המשתמש בתבונתו לרוע |
עמלק |
Amalek (ebr.) | |
|
נתך |
אמאלגאמה |
amalgama m. | |
|
מיזג, עירב, התיך |
אמאלגאמאר |
amalgamar v. | |
|
נתך, מסג, ערוב |
אמאלגאמו |
amalgamo m. | |
|
|
אמאליק ר' חאמאליק |
amalik (t.) cf. hamalik | |
|
|
אמאליקו ר' חאמאליקו |
amaliko (t.) cf. hamaliko | |
|
הנקה |
אמאמאנטאמיינטו |
amamantamiento m. | |
|
היניק |
אמאמינטאר/אמאמאנטאר |
amamentar/amamantar v. | |
|
המן; ערום |
המן |
Amán (ebr.) | |
|
בקשת חנינה: רחמים!; קריאה חסרת סבלנות: הלוואי! |
אמאן! |
amán! (t.) interj. | |
|
זמין, בהשג יד; נוח וקל לשימוש; לבוש בצורה לא צנועה |
אמאנאדו |
amanado adj. & adv. | |
|
זמין, בהשג יד; נוח |
אמאנאב'לי |
amanavle adj. | |
|
שיר תורכי רגשני |
אמאני |
amané (t.) m. | |
|
לשים בהשג יד, לסדר (אתהדברים) בצורה נוחה וזמינה |
אמאנידיאר |
amanedear v. | |
|
שחר, הנץ החמה |
אמאניסיר |
amaneser m. | |
|
האיר/הנץ השחר; השכים קום |
אמאניסיר |
amaneser v. | |
|
עלות השחר |
אמאניסידה |
amanesida f. | |
|
שחר |
אמאניסימיינטו |
amanesimiento m. | |
|
פיקדון, משכון; מתנה |
אמאניט |
amanet (t.) m. | |
|
חרוץ, זריז |
אמאניטסה |
amanitsa (bulg.) adj. | |
|
|
אמאנקאר ר' מאנקאר |
amankar cf. mankar | |
|
אוהב, מאהב; אהוב; ארוס; מומחה, בקיא |
אמאנטי |
amante n. | |
|
מחר |
אמאנייאנה/אמינייאנה |
amanyana/aminyana adv. | |
|
משכים-קום; עובד קשה, מתמיד בעבודתו; קנאי, להוט |
אמאנייאניאנטי/אמאנייאנטי |
amanyaneante/amanyeante adj. | |
|
השכים קום |
אמאנייאניאר |
amanyanear v. | |
|
|
אמאנזיאה ר' מאנזיאה |
amanzía cf. manzía | |
|
חש בצער הזולת, רואה לכאב אחרים; מעורר רחמים |
אמאנזייאדו |
amanziado adj. | |
|
רחמים, חמלה, רחמנות |
אמאנזייאמיינטו |
amanziamiento f. | |
|
מעורר רחמים, אומלל,מסכן, עלוב |
אמאנזייאנטי |
amanziante adj. | |
|
עורר רחמים; העציב, גרם צער |
אמאנזייאר |
amanziar v. | |
|
ריחם, נכמרו רחמיו, חמל, התמלא חמלה |
אמאנזייארסי |
amanziarse v. refl. | |
|
מעורר חמלה |
אמאנזייוזו |
amanziozo adj. | |
|
פרג; כלנית |
אמאפולה |
amapola f. | |
|
אהב |
אמאר |
amar v. | |
|
אהבו זה את זה; נאהב, היה אהוב |
אמארסי |
amarse v. refl. | |
|
|
עמארץ ר' עם הארץ |
amarets (ebr.) cf. amaares | |
|
במרירות |
אמארגאדאמינטי |
amargadamente adv. | |
|
נעצב, ממורמר |
אמארגאדו |
amargado adj. | |
|
המררה (למרר חיי..) |
אמארגאמיינטו |
amargamiento m. | |
|
ציער, מרר |
אמארגאר |
amargar v. | |
|
הפך מריר; חש מרירות |
אמארגארסי |
amargarse v. refl. | |
|
|
אמארגאסייון ר' אמארגורה |
amargasión cf. amargura | |
|
הוסיף/נתן מרירות קלה |
אמארגינטאר |
amargentar v. | |
|
מריר מעט |
אמארגינטו |
amargento adj. | |
|
מריר מעט |
אמארגיטו |
amargito adj. | |
|
מר, מריר; עגום; זריז, מוכשר, ערום; כינוי לקפה |
אמארגו |
amargo adj. | |
|
במרירות |
אמארגו |
amargo adv. | |
|
מרירות |
אמארגור |
amargor m. | |
|
בעל טעם מריר |
אמארגוזו |
amargozo adj. | |
|
|
אמארגוז'יאר ר' אמארגאר |
amargujear v. cf. amargar | |
|
מריר |
אמארגוז'ינטו/אמארגוז'ינטו |
amargujento/amargojento adj. | |
|
מרירות; עצב, עוגמה; מרור |
אמארגורה |
amargura f. | |
|
נשואה |
אמארידאדה |
amaridada adj. | |
|
נישאה; קיימה יחסי מין; בָּעַל |
אמארידאר |
amaridar v. | |
|
|
אמאריאו ר' אמארילייו |
amarío cf. amariyo | |
|
לירה זהב |
אמארילייה |
amariya f. | |
|
צהבהב, שהצהיב |
אמארילייאדו |
amariyado adj. | |
|
צבע בצהוב; הצהיב (פ''י) |
אמארילייאר |
amariyar v. | |
|
הצהיב, נעשה צהוב |
אמארילייארסי |
amariyarse v. refl. | |
|
שהצהיב |
אמאריליינטאדו |
amariyentado adj. | |
|
צהבהב |
אמאריליינטו |
amariyento adj. | |
|
|
אמארילייז ר' אמארילייורה |
amariyez f. cf. amariyura | |
|
צהוב |
אמארילייו |
amariyo adj. | |
|
בוגד |
אמארילייו |
amariyo m. | |
|
צהבת; צהבהבות |
אמאריליור/אמארייור |
amariyor/amarior m. | |
|
צבע צהוב |
אמארילייורה |
amariyura f. | |
|
הלם (בפטיש) |
אמארטילייאר |
amartiyar v. | |
|
עריבת בצק, קדירה ללישת הבצק |
אמאסאדירה |
amasadera f. | |
|
לישה; בצק |
אמאסאדו |
amasado m. | |
|
שנלוש |
אמאסאדו |
amasado adj. | |
|
הפועל הלש את הבצק |
אמאסאדור |
amasador m. | |
|
בצק מוכן לקראת אפיה; לישה; ערבוב |
אמאסאדורה/אמאסידורה |
amasadura/amasedura f. | |
|
לש |
אמאסאר |
amasar v. | |
|
נלוש |
אמאסארסי |
amasarse v. refl. | |
|
|
אמאסיז'ו ר' אמאסאדורה |
amasijo m. cf. amasadura | |
|
משכנתא |
אמשכנתא |
amaskanta(r) (ebr.) m. | |
|
משכונאי |
אמשכנתארג'י |
amaskatardjí (aram.) m. | |
|
כבוי |
אמאטאדו |
amatado adj. | |
|
מכבה-נר (מכשיר) |
אמאטאדור |
amatador m. | |
|
פרפר לילה, רַפרף |
אמאטאקאנדילאס |
amatakandelas f. | |
|
קמצן, צייקן |
אמאטאפיאוז'וס |
amatapiojos m. | |
|
כיבה; הרגיע; מחץ בין האצבעות |
אמאטאר |
amatar v. | |
|
כבה |
אמאטארסי |
amatarse v. refl. | |
|
אחלמה (מאבני החושן) |
אמאטיסטה |
amatista f. | |
|
חובב, חובבן |
אמאטור |
amator (fr.) m. & adj. | |
|
'להבדיל'' |
המבדיל המבדיל |
amavdil amavdil (ebr.) adv. | |
|
באדיבות, בנימוס, בחביבות |
אמאב'לאמינטי/אמאב'לימינטי |
amavlamente/amavlemente adv. | |
|
נעים, חביב, אדיב, מנומס, נעים הליכות, מסביר פנים |
אמאב'לי/אמאבלי |
amavle/amable adj. | |
|
האט; הפחית, ריכך, הרגיע |
אמאיינאר |
amaynar v. | |
|
דיבורי עקיפין, דיבור סחורסחור |
אמבאז'יס |
ambajes m. pl. | |
|
אורז, ארזן |
אמבאלאדור |
ambalador m. | |
|
|
אמבאלאז'י ר' אימבאלאז'י |
ambalaje (fr.) cf. embalaje | |
|
ארז |
אמבאלאר |
ambalar (fr.) v. | |
|
מחסן, מחסן בבטן האניה |
אמבאר |
ámbar (t.) m. | |
|
ענבר, קציעה (מסממני הקטורת); חרוז תפילה; פנינת זכוכית או פלסטיק |
אמבאר/ה |
ambar/a (t.) f. | |
|
מחסנאי |
אמבארג'י |
ambardjí (t.) m. | |
|
פנינה קטנה מזוייפת |
אמבאריקה |
ambarika f. | |
|
שגרירות |
אמבאסאדה |
ambasada (fr.) f. | |
|
שגריר |
אמבאסאדור |
ambasador (fr.) m. | |
|
שגרירה; אשת השגריר |
אמבאסאטריס |
ambasatris (fr.) f. | |
|
נציגות, שגרירות |
אמבאשאדה |
ambashada f. | |
|
|
אמבאזאדו ר' אמביזאדו |
ambazado cf. ambezado | |
|
פרח בעל ניחוח ענבר |
אמביר |
amber (t.) m. | |
|
משכיל, מחונך, מלומד, בעל השכלה; מורגל ב-, מלומד ב-; שנלמד; מורגל |
אמביזאדו |
ambezado adj. | |
|
הוראה, לימוד |
אמביזאמיינטו |
ambezamiento m. | |
|
לימד, הורה; למד |
אמביזאר |
ambezar v. | |
|
למד |
אמביזארסי |
ambezarse v. refl. | |
|
'מדע'' (באירוניה); נוהג, הרגל |
אמביזיז'ו |
ambezijo m. | |
|
הרגל, התמכרות; למידה; ידע |
אמביזו |
ambezo m. | |
|
|
אמבייאר ר' אימבייאר |
ambiar v. cf. embiar | |
|
אווירה, סביבה |
אמביינטי |
ambiente m. | |
|
רעב, מזה רעב |
אמביירטו/אמביינטו |
ambierto/ambiento adj. | |
|
רעב |
אמביירטורה |
ambiertura f. | |
|
דו משמעות, עמימות; סתירה |
אמביגואידאד |
ambiguedad f. | |
|
דו משמעי, מעורפל, בלתי מוגדר |
אמביגואו |
ambiguo adj. | |
|
שאיפה, אמביציה |
אמביסייון |
ambisión f. | |
|
שאף ל- |
אמביסייונאר |
ambisionar v. | |
|
היה להוט אחרי, שאף ל-; נעלב |
אמביסייונארסי |
ambisionarse v. refl. | |
|
בשאפתנות, באופן שאפתני |
אמביסייוזאמינטי |
ambisiozamente adv. | |
|
שאפתן, שאפתני, אמביציוזי; עקשן, קשה עורף |
אמביסייוזו |
ambisiozo adj. | |
|
תחום |
אמביטו |
ámbito m. | |
|
|
אמבוראג'ארסי ר' אימבוראג'ארסי |
amborracharse cf. emborracharse | |
|
שניהם, שתיהן |
אמבוס |
ambos | |
|
רעב, כפן; בולמוס, רעבון |
אמברי |
ambre f. | |
|
רָעַב, נעשה רעב |
אמבריארסי |
ambrearse v. refl. | |
|
רָעָב, כפן, בצורת |
אמברירה/אמבריריאה |
ambrera/ambrerea f. | |
|
נעשה רעב |
אמבריסירסי |
ambreserse v. refl. | |
|
|
אמבריסידו ר' אמבריינטו |
ambresido cf. ambriento | |
|
רעֵב |
אמבריינטו/טי |
ambriento /e adj. | |
|
משקה האלים, נקטר |
אמברוזייה |
ambrozia f. | |
|
|
אמברורה ר' אמברירה |
ambrura cf. ambrera | |
|
אמבולנס |
אמבולאנסייה/אמבולאנסה |
ambulansia/ambulansa f. | |
|
נייד, נודד, נווד; רוכל |
אמבולאנטי |
ambulante adj. | |
|
מרפאת חוץ |
אמבולאטורייו/ייה |
ambulatorio/a m./f. | |
|
לשים פתילה במנורה |
אמיג'אר |
amechar v. | |
|
מבעית, מפחיד |
אמידרינטראדור |
amedrentrador m. | |
|
הבעית, הפחיד |
אמידרינטאר |
amedrentar v. | |
|
משופר |
אמיז'וראדו/אמיז'וריאדו |
amejorado/amejoreado adj. | |
|
שיפור, השבחה, שכלול; הטבה |
אמיז'וראמיינטו/אמיז'וריאמיינטו |
amejoramiento/amejoreamiento m. | |
|
שיפר, שכלל, השביח, היטיב, טייב |
אמיז'וראר/אמיז'וריאר |
amejorar/amejorear v. | |
|
השתפר |
אמיז'ור(י)ארסי |
amejor(e)arse v. refl. | |
|
עובד, פועל |
אמילי |
amele (t.) m. | |
|
משופר |
אמילייוראדו |
ameliorado (fr.) adj. | |
|
שיפור |
אמילייוראמיינטו |
amelioramiento (fr.) m. | |
|
שיפר |
אמילייוראר |
ameliorar (fr.) v. | |
|
שיפור |
אמילייוראסייון |
ameliorasión (fr.) f. | |
|
אמן! |
אמן |
amén! (ebr.) m. | |
|
איום |
אמינאזה |
amenaza f. | |
|
מאויים |
אמינאזאדו |
amenazado adj. | |
|
מי שמאיים |
אמינאזאדור |
amenazador m. | |
|
איום |
אמינאזאמיינטו |
amenazamiento m. | |
|
מאיים (תה''ש) |
אמינאזאנטי |
amenazante adj. | |
|
אִיֵּם |
אמינאזאר |
amenazar v. | |
|
אִיּוּם |
אמינאזו |
amenazo m. | |
|
מופחת, מוחלש, מקוצץ |
אמינגואדו |
amenguado adj. | |
|
פיחות, הפחתה, צמצום, התמעטות, הקטנה, קיצוץ, ירידה,שפל; הוזלה |
אמינגואמיינטו |
amenguamiento m. | |
|
הפחית, פיחת, המעיט, הוריד, הנמיך, דילל, החליש, השפיל; פחת, התמעט |
אמינגואר |
amenguar v. | |
|
פחת, התמעט; השפיל עצמו |
אמינגוארסי |
amenguarse v. refl. | |
|
|
אמינטאר ר' מינטאר |
amentar cf. mentar | |
|
לעתים קרובות |
אמינודו |
amenudo adv. | |
|
אריג גס |
אמיריקאנה/אמיריקאן |
amerikana/amerikán f. | |
|
אמריקאי, ינקי |
אמיריקאנו |
amerikano n. | |
|
|
אמיטיסטו ר' אמאטיסטה |
ametisto cf. amatista | |
|
מדוד, מחושב; מוגבל; דחוק (כלכלית); זהיר; מלאכותי; שעבר בדיקה; מיופייף, מגונדר |
אמיזוראדו |
amezurado (fr.) adj. | |
|
מדד; ניסה |
אמיזוראר |
amezurar (fr.) v. | |
|
נקרש, קפא, התקשח, נעשה נוקשה; השתטח; התגנדר, התיפייף, התהדר; תקף, התקיף; שקל עצמו |
אמיזורארסי |
amezurarse (fr.) v. refl. | |
|
אזבסט |
אמייאנטי |
amiante m. | |
|
אמבה |
אמיב |
amib (fr.) m | |
|
נגוע באמבות |
אמיביין |
amibién (fr.) adj. | |
|
(תפילת) עמידה, תפילת שמונה עשרה |
עמידה |
amidá (ebr.) f. | |
|
פורר |
אמיגאז'אר |
amigajar v. | |
|
באופן ידידותי |
אמיגאל- אה לה אמיגאל |
amigal- a la amigal | |
|
באופן ידידותי, מתוך הסכמה הדדית |
אמיגאב'לאמינטי/אמיגאב'לימינטי |
amigavlamente/amigavlemente adv. | |
|
ידידותי |
אמיגאב'לי |
amigavle adj. | |
|
חבר, חבר לאהבים/ עילוסים (פלירט) |
אמיגיטו |
amigito m. | |
|
חבר, רע, עמית, ידיד |
אמיגו |
amigo m. | |
|
ידידותי, תומך |
אמיגו |
amigo adj. | |
|
|
אמיז'וריאר/אמיז'וריאר ר' אמיז'וראר |
amijorear/amijurear cf. amejorar | |
|
|
אמיקאלו ר' אמיסטוזו |
amikalo (fr.)cf. amistozo | |
|
הגדיל באלפים, העצים |
אמילאריאר |
amilarear v. | |
|
יולדת תאומים |
אמיליסייאדה |
amilisiada f. | |
|
ילדה תאומים |
אמיליסייאר |
amilisiar v. | |
|
|
אמינטאר ר' מינטאר |
amintar v. cf. mentar | |
|
אדמירל |
אמיראל |
amiral m. | |
|
|
אמישידירה ר' מישידירה |
amishidera f. cf. meshedera | |
|
נידנד, עירסל |
אמישיר |
amishir v. | |
|
התנדנד |
אמישירסי |
amishirse v. refl. | |
|
ידידות, רעות, חיבה |
אמיסטאד/אמיסטה |
amistad/amistá f. | |
|
ידידותי |
אמיסטאב'לי |
amistavle adj. | |
|
באופן ידידותי |
אמיסטוזאמינטי |
amistozamente adv. | |
|
ידידותי, לבבי; חובב |
אמיסטוזו |
amistozo adj. | |
|
ידידות מדומה |
אמיסטונח |
amistunh | |
|
|
אמיזוראדו ר' אמיזוראדו |
amizurado cf. amezurado | |
|
|
אמיזוראר ר' אמיזוראר |
amizurar cf. amezurar | |
|
|
אמיזורארסי ר' אמיזורארסי |
amizurarse cf. amezurarse | |
|
חנינה |
אמניסטיאה |
amnistía f. | |
|
חנון, שקיבל חנינה |
אמניסטיאדו |
amnisteado adj. | |
|
חנן, נתן חנינה |
אמניסטיאר |
amnistear v. | |
|
אדון, בעלים, בעל הבית |
אמו |
amo m. | |
|
עבש, שהעלה עובש |
אמופ'אדו |
amofado adj. | |
|
גָּרַם עובש |
אמופ'אר |
amofar v. | |
|
העלה עובש; השתעמם; איבד רעננותו וחיותו |
אמופ'ארסי |
amofarse v. refl. | |
|
רָקַב, נָמַק |
אמופ'יסיר |
amofeser v. | |
|
רקוב, נרקב |
אמופ'יסידו |
amofesido adj. | |
|
|
אמופ'יסירסי ר' אינמופ'יסירסי |
amofeserse cf. enmofeserse | |
|
קודר, זועם, זועף, זעוף, נרגז; שתקן, שתקני |
אמופ'ינאדו |
amofinado adj. | |
|
העציב; גרם עוגמה |
אמופ'ינאר |
amofinar v. | |
|
נעצב, התעצב, נעגם |
אמופ'ינארסי |
amofinarse v. refl. | |
|
|
אמוחאדו ר' אמוז'אדו |
amohado cf. amojado | |
|
רטוב, לח |
אמוז'אדו |
amojado adj. | |
|
לחות, רטיבות |
אמוז'אדורה |
amojadura f. | |
|
הרטיב, ליחלח |
אמוז'אר |
amojar v. | |
|
מחט את האף |
אמוקאר |
amokar v. | |
|
גרף את חטמו |
אמוקארסי |
amokarse v. refl. | |
|
עצוב, עגום |
אמולאדו |
amolado adj. | |
|
נעגם, נדכא, הדכדך, התבודד מרוב צער ועגמה |
אמולארסי |
amolarse v. refl. | |
|
התאים, הלם, עיצב |
אמולדאר |
amoldar v. | |
|
הודה ב-, התוודה על |
אמולגאר |
amolgar v. | |
|
הודעה |
אמוניסטאמיינטו |
amonestamiento m. | |
|
הודיע; התרה /נזף/גער ב- |
אמוניסטאר |
amonestar v. | |
|
אמונייאק |
אמונייאק |
amoniak m. | |
|
עמוני |
אמוניטה |
amonita (ebr.) m. | |
|
עלה, הגיע למחיר, הגיע לכמות; צבר כסף |
אמונטאר |
amontar v. | |
|
כמות, סך כולל |
אמונטו |
amonto m. | |
|
עורם, צובר |
אמונטונאדור |
amontonador adj. | |
|
צבירה, אגירה |
אמונטונאמיינטו |
amontonamiento m. | |
|
צבר, ערם, גיבב; אסף, קבץ,קיבץ, אגר; חסך כסף; צבר הון |
אמונטונאר |
amontonar v. | |
|
אהבה,חיבה; אהוב |
אמור |
amor m. (Sal.)/f. (Izm./Ist.) | |
|
תות (פרי) |
אמורה |
amora f. | |
|
אמורא |
עמורה |
amorá (ebr.) m. | |
|
בלתי מוסרי, לא צנוע |
אמוראל |
amoral adj. | |
|
אי מוסריות |
אמוראלידאד |
amoralidad f. | |
|
|
אמוראר ר' מוראר |
amorar v. cf. morar | |
|
|
אמורג'אדו ר' אמורג'אדו |
amorchado cf. amurchado | |
|
|
אמורג'אר ר' אמורג'אר |
amorchar cf. amurchar | |
|
עץ תות |
אמורירו |
amorero m. | |
|
אהבים |
אמוריסקוס |
amoriskos m. pl. | |
|
באהבה |
אמורוזאמינטי |
amorozamente adv. | |
|
מאוהב; חרוץ בלימודיו |
אמורוזו |
amorozo adj. | |
|
עיטוף בתכריכים; קבורה; רחיצת המת |
אמורטאז'אמיינטו/אמורטאזייאמינטו |
amortajamiento/amortaziamento m. | |
|
עטף בתכריכים; קבר, הביא לקבורות |
אמורטאז'אר |
amortajar v. | |
|
פצוע |
אמורטישידו |
amorteshido (t.) m. & adj. | |
|
החלשה, הקהיה; פחת; סילוק חוב; איזון חשבון |
אמורטיזאמיינטו |
amortizamiento m. | |
|
החליש, הקהה;גרם פחת; פרע/סילק חוב; איזן חשבון |
אמורטיזאר/אמורטיזיר |
amortizar/amortizir v. | |
|
פחת |
אמורטיזאסייון |
amortizasión f. | |
|
ברכת המוציא |
המוציא |
amosí/amotsí (ebr.) | |
|
הוכחה, ראיה |
אמוסטראסייון |
amostrasión f. | |
|
הראה; הוכיח |
אמוסטראר |
amostrar v. | |
|
הופיע, הראה עצמו;העמיד פנים |
אמוסטרארסי |
amostrarse v. refl. | |
|
|
אמוב'יר ר' מוב'יר |
amover cf. mover | |
|
התרכך |
אמולייסירסי |
amoyeserse (port.) f. | |
|
|
אמפאראר ר' מאמפאראר |
amparar cf. mamparar | |
|
|
אמפארו ר' מאמפארו |
amparo cf. mamparo | |
|
|
אמפיסאדה ר' אימפיסיז'ו |
ampesada cf. empesijo | |
|
|
אמפיסאר ר' אימפיסאר |
ampesar cf. empesar | |
|
הגביר, הגדיל הרחיב |
אמפליפ'יקאר |
amplifikar v. | |
|
הגברה, הרחבה, הגבר,הגדלה |
אמפליפ'יקאסייון |
amplifikasión f. | |
|
רחב, רחב ידיים, נרחב |
אמפלייו |
amplio adj. | |
|
מרחב, רחבות |
אמפליטוד |
amplitud f. | |
|
כעס, התעצבן, התכעס |
אמפורטארסי |
amportarse (fr.) v. refl. | |
|
נורה חשמלית; צלוחית, אמפולה |
אמפולה |
ampula f. | |
|
קיטע |
אמפוטאדו |
amputado adj. | |
|
קטע (אבר) |
אמפוטאר |
amputar v. | |
|
קטיעה |
אמפוטאסייון |
amputasión f. | |
|
התרבות,הכפלה |
אמוג'יגואמיינטו |
amuchiguamiento m. | |
|
הרבה, הגדיל, הכפיל |
אמוג'יגואר |
amuchiguar v. | |
|
התרבה, הוכפל |
אמוג'יגוארסי |
amuchiguarse v. refl. | |
|
השתיק |
אמודיסיר |
amudeser v. pej. | |
|
השתתק, נאלם |
אמודיסירסי |
amudeserse v. refl. | |
|
שאינו מדבר, שנאלם דום |
אמודיסידו |
amudesido adj. | |
|
שתיקה, האלמות |
אמודיסימיינטו |
amudesimiento m. | |
|
אלם, השתתקות (בכח או בכח הכסף: ''לא יחרץ'') |
אמודיסייון |
amudisión f. | |
|
|
אמופ'אדו ר' אמופ'אדו |
amufado cf. amofado | |
|
|
אמופ'אר ר' אמופ'אר |
amufar cf. amofar | |
|
אפל, עגום, קודר, עצוב |
אמופ'ינאדו |
amufinado (port.) adj. | |
|
הקדיר, זעם, כעס |
אמופ'ינארסי |
amufinarse (port.) v. | |
|
|
אמוז'וראמיינטו ר' מיז'וראמיינטו |
amujuramiento cf. mijuramiento | |
|
|
אמולאדו ר' אמופ'ינאדו |
amulado cf. amufinado | |
|
|
אמולאר ר' אמופ'ינאר |
amular cf. amufinar | |
|
קמיע |
אמוליט |
amulet f. | |
|
כמוש, נבול, קָמֵל |
אמורג'אדו |
amurchado adj. | |
|
כמישה, נבילה, קמילה |
אמורג'אמיינטו |
amurchamiento m. | |
|
הוביש, הקמיל, גרם לִבֹּל,גרם קמילה, גרם בליה, הכמיש |
אמורג'אר |
amurchar v. | |
|
כמש, קמל, נבל, בָּלָה |
אמורג'ארסי |
amurcharse v. refl. | |
|
|
אמוסטראר ר' אמוסטראר |
amustrar cf. amostrar | |
|
מאז ומתמיד, מבטן ומלידה |
אנאדאן באבאדאן |
anadán babadán (t.) | |
|
ניצל (מסכנה גדולה או מעוני) |
אנאדו |
anado adj. | |
|
להוא |
אנאקיל |
anakel pron. demons. | |
|
להיא |
אנאקילייה |
anakeya pron. demons. | |
|
אנכרוניזם |
אנאקרוניזמו |
anakronizmo m. | |
|
רשומות |
אנאליס |
anales m. pl. | |
|
אנאלפביתיות, בורות |
אנאלפ'אביטיזמו |
analfabetizmo m. | |
|
הסטורייון, אנאליסט (עושה ניתוחים) |
אנאליסטה |
analista m. | |
|
ניתוח, בדיקה, בחינה, אבחנה |
אנאליזה/אנאליז/אנאליזיס |
analiza/analiz/analizis f. | |
|
מבצע אנליזה (ניתוח, בחינה, אבחנה) |
אנאליזאדור |
analizador m. & adj. | |
|
ניתח, הפריד לחלקים, בחן, עשה אנליזה |
אנאליזאר |
analizar v. | |
|
דומה, מקביל, אנלוגי |
אנאלוגו |
análogo adj. | |
|
דמיון, אנלוגיה, הקש, גזֵרה שוָה |
אנאלוז'יאה |
analojía f. | |
|
באופן אנלוגי |
אנאלוז'יקאמינטי |
analojikamente adv. | |
|
אנאלוגי, הקשי, דומה, שלגזרה שווה |
אנאלוז'יקו |
analójiko adj. | |
|
אננס |
אנאנאס |
ananas m. | |
|
הפוּך, להפך |
אנאפודה |
anápoda (gr.) | |
|
אנרכיה, הפקרות |
אנארשיאה/אנארקיאה/אנארחיה |
anarshía/anarkía/anarhia f. | |
|
באופן אנרכי, באופן פרוע |
אנארשיקאמינטי |
anarshikamente adv. | |
|
אנרכי, פרוע |
אנארשיקו |
anárshiko adj. | |
|
אנרכיה, הפקרות, התפרעות, פריצת חוק, תוהו ובוהו |
אנארשיסמו/אנארחיזמו |
anarshismo/anarhizmo m. | |
|
אנרכיסט |
אנארשיסטה |
anarshista m. & f. | |
|
אנרכיסט |
אנארשיסטו |
anarshisto m. | |
|
אניס, אניסון |
אנאסון |
anasón (t.) | |
|
בעל טעם אניס |
אנאסונלו |
anasonlú (t.) adj. | |
|
חרם, נידוי; קללה |
אנאטימה |
anatema m. | |
|
מוחרם, מנודה |
אנאטימאדו |
anatemado adj. | |
|
החרים, נידה; קילל |
אנאטימאר |
anatemar v. | |
|
|
אנאטימאטיזאר ר' אנאטימאר |
anatematizar v. cf. anatemar | |
|
אנטומיה, תורת מבנה הגוף |
אנאטומיה |
anatomia f. | |
|
באופן אנטומי |
אנאטומיקאמינטי |
anatómikamente adv. | |
|
אנטומי |
אנאטומיקו |
anatómiko adj. | |
|
אנטומיסט |
אנאטומיסטה |
anatomista m. & f. | |
|
עניו |
ענו |
anav (ebr.) adj. | |
|
ענווה, צניעות |
ענווה |
anavá (ebr.) f. | |
|
נביא |
הנביא |
anaví (ebr.) m. | |
|
לפי, בהתאמה ל-, בהסתמך על, ביחס ל- |
אנאייורי |
anayuré (t.) prep. | |
|
|
אנבאר ר' אמבאר |
ánbar cf. ámbar | |
|
|
אנביר ר' אמבארה |
anber cf. ambara | |
|
|
אנביזאמיינטו ר' אמביזאמיינטו |
anbezamiento cf. ambezamiento | |
|
|
אנביזאר ר' אמביזאר |
anbezar cf. ambezar | |
|
|
אנבוס ר' אמבוס |
anbos cf. ambos | |
|
אנטיליה |
אנברה |
anbra (arab.) | |
|
|
אנברי ר' אמברי |
anbre cf. ambre | |
|
|
אנברירה ר' אמברירה |
anbrera cf. ambrera | |
|
|
אנג'אדיזו ר' אינג'אדיזו |
anchadizo cf. enchadizo | |
|
|
אנג'אדורה ר' אנג'יאדורה |
anchadura cf. ancheadura | |
|
בנדיבות, ברוחב לב;באופן רחב, ברוחב |
אנג'אמינטי |
anchamente adv. | |
|
|
אנג'אמיינטו ר' אנג'יאמיינטו |
anchamiento cf. ancheamiento | |
|
|
אנג'אר ר' אנג'יאר |
anchar cf. anchear | |
|
|
אנג'ארסי ר' אנג'יארסי |
ancharse cf. anchearse | |
|
הרחבה, תוספת לצורך הרחבה |
אנג'יאדורה |
ancheadura f. | |
|
הרחבה, התרחבות; התפתחות |
אנג'יאמיינטו |
ancheamiento m. | |
|
הרחיב, הגביר |
אנג'יאר |
anchear v. | |
|
התרחב, התפשט על מקום רחב; "התנפח", התרברב |
אנג'יארסי |
anchearse v. refl. | |
|
חסר דאגה, שאנן |
אנג'יקו |
anchiko adj. | |
|
רחב; נח לבריות |
אנג'ו |
ancho adj. | |
|
רוחב, רחבות |
אנג'ור |
anchor m. | |
|
אנשובי, עפיין |
אנג'ואה/אנג'וייה |
anchua/anchuya f. | |
|
מליחים (סוגי דגים שונים מומלחים) |
אנג'ואיס |
anchues | |
|
רוחב, רחבות; רווחה |
אנג'ורה |
anchura f. | |
|
מאפה קישואים או חצילים |
אנג'וסה |
anchusa f. | |
|
אלונקה |
אנדה |
anda f. | |
|
|
אנדאדה ר' אידה |
andada cf. ida | |
|
|
אנדאדורה ר' אנדאמיאו |
andadura f. cf. andamio | |
|
כינוי בפי התורכים ליהודים הראשונים מגורשי ספרד |
אנדאלאב'יזו |
andalavizo m. | |
|
אנדלוסי |
אנדאלוז |
andaluz adj. | |
|
אנדלוסיה |
אנדאלוזיאה |
Andaluzía f. | |
|
הליכה, מהלך, הילוך, התקדמות של עסק |
אנדאמיינטו |
andamiento m. | |
|
הילוך, צעידה, דהירה; התפתחות |
אנדאמייו |
andamio m. | |
|
לאחר מכן, לאחרונה |
אנדאן סונרה |
andan sonra (t.) prep. | |
|
רגלי; מאיכות פשוטה; אנדאנטי (מוסיק.) |
אנדאנטי |
andante adj. | |
|
נוסע, הולך רגל |
אנדאנטי |
andante m. | |
|
קומה בבית, דירה; הליכה |
אנדאר |
andar m. (port.) | |
|
הלך, צעד, פסע, התהלך; עשה בלהט |
אנדאר |
andar v. | |
|
אדם שאינו יכול לשבת במקום אחד |
אנדאריטי |
andarete m. | |
|
משוטט, נודד |
אנדארייגו |
andariego adj. | |
|
דירה, ביתן, בקתה |
אנדאריקו |
andariko m. | |
|
הלך, עזב |
אנדארסי |
andarse v. refl. | |
|
פרטיזן |
אנדארטי |
andarte (gr.) m. | |
|
איפה, היכן? לאן?; אצל |
אנדי/אנדי |
ande/andi adv. | |
|
קושי, בעיה, צרה |
אנדינה |
andena f. | |
|
לעולם לא אפרד ממך, איתך באש ובמים |
אנג'אבאראבאר קאנג'אבאראבאר |
andjabarabar kandjabarabar (t.) | |
|
אבל, לעומת זאת, בכל אופן |
אנג'אק |
andjak (t.) adv. | |
|
מלאך |
אנג'ילו /אנז'יל/אנג'יל/אנג'ילי/אנג'יל |
andjélo /ánjel/ándjel/ándjeli/ándjel | |
|
אלהי, מלאכי |
אנג'יליקאדו |
andjelikado adj. | |
|
מלאכי, כמו מלאך |
אנג'יליקו/אנז'יליקו |
andjéliko/anjéliko adj. | |
|
|
אנג'ילינו ר' אנג'יליקו |
andjelino cf. andjéliko | |
|
קנרס, חרשף, ארטישוק |
אנג'ינארה/אנג'ינארה |
andjenara/andjinara (gr.) f. | |
|
דבר המזכיר דבר אחר |
אנדוראמאן |
andoramán (t.) m. | |
|
גבר, בעל |
אנדרה |
andrá (gr.) m. | |
|
אנדרוגינוס |
אנדרוגינוס |
andróginos (gr.) m. | |
|
אנקדוטה, מעשיה,זוטה |
אניקדוטה/אניקדוט |
anekdota/anekdot f. | |
|
אנקדוטי , זוטי |
אניקדוטיקו |
anekdótiko adj. | |
|
מסופח, מוסף, נספח, מצורף |
אניקסאדו |
aneksado adj. | |
|
סיפח, צרף; תייק |
אניקסאר |
aneksar v. | |
|
סיפוח |
אניקסייון |
aneksión f. | |
|
נספח |
אניקסו |
anekso m. | |
|
לו, אליו |
אניל |
anel pron. | |
|
חוסר דם, חוורון, אנמיה |
אנימייה |
anemia f. | |
|
לקה באנמיה (חוסר דם) |
אנימייארסי |
anemiarse v. refl. | |
|
אנמי, סובל מחוסר דם; חיוור, חולני; דל |
אנימיקו |
anemiko adj. | |
|
אויי! |
אנין! |
anén! interj. | |
|
'עננו!'', מילת ציפיה |
עננו |
anenu! (ebr.) interj. | |
|
לזה |
אניסטי |
aneste pron. | |
|
בלתי אסטטי, מכוער |
אניסטיטיקו |
anestétiko adj. | |
|
אילחוש, הרדמה |
אניסטיזיאה |
anestezía f. | |
|
הרדים, אילחש |
אניסטיזיאר |
anesteziar v. | |
|
מרדים (סם), מאלחש, נרקוטי |
אניסטיזיקו |
anestéziko adj. | |
|
להם, אליהם |
אניסטוס |
anestos pron. | |
|
שבת ריחני (בוט), שומר |
אניטו |
aneto (fr.) m. | |
|
לה, אליה/להן, אליהן |
אנילייה/אנילייאס |
aneya/aneyas pron. | |
|
|
אנילייקו ר' אנילייקו |
aneyiko cf. aniyiko | |
|
להם/אליהם |
אנילייוס |
aneyos pron. | |
|
|
אנפ'יראר ר' אפ'יראר |
anferrar cf. aferrar | |
|
|
אנפ'ירון ר' אפ'ירון |
anferún cf. aferún | |
|
|
אנפ'יניטי ר' אלפ'יניטי |
anfinete cf. alfinete | |
|
|
אנפ'ירום ר' אפ'ירון |
anfirum (t.) cf. aferún | |
|
אפיתאטרוני, בצורת אמפיתאטרון |
אנפ'יטיאטראל |
anfiteatral adj. | |
|
אמפיתאטרון |
אנפ'יטיאטרו |
anfiteatro m. | |
|
המזמין, המארח |
אנפ'יטרייון |
anfitrión (gr.) m. | |
|
אמפורה, כד בעל שתי אזניים(להחזקת יין וכו') |
אנפ'ורה |
ánfora f. | |
|
עסוק, מעורב ב-; מאורס |
אנגאז'אדו |
angajado (fr.) adj. | |
|
אירוסים, אירוסין;התקשרות, התחייבות, מחוייבות |
אנגאז'אמיינטו |
angajamiento (fr.) m. | |
|
חייב; שכר, קיבל לשרות; רשם; הלך שלוב זרוע |
אנגאז'אר/אנגאז'יאר |
angajar/angajear (fr.) v. | |
|
התארס; התחייב,לקח עליו; נכנס |
אנגאז'ארסי |
angajarse (fr.) v. refl. | |
|
מחוייב, מגוייס, שנשכר |
אנגאז'י |
angajé (fr.) adj. | |
|
יד ביד, בשילוב זרועות |
אנגאז'י |
angajé (fr.) adv. | |
|
יד ביד, בשילוב זרועות |
אנגאלייה |
angalia (gr.) adv. | |
|
זרוע, ענף |
אנגאלייה |
angalia (gr.) f. | |
|
מחסן, ממגורה |
אנגאר |
angar m. | |
|
עבודת כפיה, עבודת פרך |
אנגאריאה |
angariá (gr.) f. | |
|
אנגינה, דלקת גרון |
אנגינה |
angina f. | |
|
|
אנגלובאר ר' אינגלובאר |
anglobar (fr.) cf. englobar | |
|
תושב אנקרה (אנגורה) |
אנגוראלי |
angoralí m. | |
|
בסיטונאות |
אנגרו |
angro (fr.) adv. | |
|
סיטונאי |
אנגרוסיסטו |
angrosisto (fr.) m. | |
|
שאל, שכר |
אנגואלאר |
angualar v. | |
|
בא לידי הסכם, הסכים |
אנגואלארסי |
angualarse v. refl. | |
|
צלופח |
אנגואילה |
anguila f. | |
|
זוויתי, זוויתני |
אנגולאר |
angular adj. | |
|
זווית, קרן זווית, פינה |
אנגולו |
angulo m. | |
|
|
אנגוסייה ר' אנגוסטייה |
angusia cf. angustia | |
|
|
אנגוסייאדו ר' אנגוסטייאדו |
angusiado cf. angustiado | |
|
|
אנגוסייאדור ר' אנגוסטייאדור |
angusiador cf. angustiador | |
|
|
אנגוסייאר ר' אנגוסטייאר |
angusiar cf. angustiar | |
|
|
אנגוסייארסי ר' אנגוסטייארסי |
angusiarse cf. angustiarse | |
|
|
אנגוסייוזו ר' אנגוסטייוזו |
angusiozo cf. angustiozo | |
|
תוגה, צער, יגון, עצב, דאבה; מחנק; גועל, דחייה, רצון להקיא; בוז |
אנגוסטייה |
angustia f. | |
|
עצוב, כאוב, נוגה; חרד;דחוי, בזוי, נקלה |
אנגוסטייאדו |
angustiado adj. | |
|
צורר, צר, אויב, לוחץ; גורם חרדה |
אנגוסטייאדור/דירה |
angustiador/dera n. & adj. | |
|
צרר, התנכל, לחץ, דיכא, גרם חרדה |
אנגוסטייאר |
angustiar v. | |
|
נחרד, הושפל, ספג בוז |
אנגוסטייארסי |
angustiarse v. refl. | |
|
דברי רהב/דברי התרברבות הגורמים לבוז ודחייה |
אנגוסטיידאדיס |
angustiedades f. pl. | |
|
גורם חרדה וצער, מדאיב; מעורר גועל, מעורר בוז |
אנגוסטייוזו |
angustiozo adj. | |
|
לשים חינה (חומר אדמדם מופק מצמח) |
אנחינייאר |
anhenyar (arab.) v. | |
|
עני, דל, רש, דלפון;רעב ללחם |
עני |
aní (ebr.) m. & adj. | |
|
נזם |
אנייאזמי |
aniazme m. | |
|
נתן מחסה |
אנידאר |
anidar v. | |
|
התיישב, קבע מושבו |
אנידארסי |
anidarse v. refl. | |
|
קינן |
אנידיאר |
anidear v. | |
|
אפל, כהה |
אניל |
anil adj. | |
|
אנילין (נוזל המשמש להכנת צבעים, תרופות ועוד) |
אנילין |
anilin m. | |
|
חי, תוסס; מונפש; מומרץ, מונע |
אנימאדו |
animado adj. | |
|
מַנְחֶה; מעורר חיים בחברה |
אנימאדור/דירה |
animador/dera n. | |
|
חיה; אדם חסר מצפון |
אנימאל |
animal m. | |
|
חייתי |
אנימאליסקו |
animalesko adj. | |
|
חיה, חית טרף |
אנימאלייה |
animalia f. | |
|
החיה, השיב נפש; זרז, עורר, המריץ, ליבה; הנפיש |
אנימאר |
animar v. | |
|
העז, הרהיב עוז |
אנימארסי |
animarse v. refl. | |
|
חייות, פעילות, מרץ |
אנימאסייון |
animasión f. | |
|
|
אנימיגו ר' אינימיגו |
animigo cf. enemigo | |
|
עוז, אומץ |
אנימו |
ánimo m. | |
|
אומץ, עוז |
אנימוזידאד |
animozidad f. | |
|
אמיץ, עז לב |
אנימוזו |
animozo adj. | |
|
עירסל (תינוק), נדנד קלות (תינוק) |
אנינאר |
aninar v. | |
|
|
אניאו ר' אנילייו |
anío v.f. aniyo | |
|
אניס, אניסון, כמנון, שבת |
אניס |
anis m. | |
|
|
אניטו ר' אניטו |
anitó (fr.) cf. anetó | |
|
יום השנה |
אניב'ירסארייו |
aniversario m. | |
|
הלוואי! לו יהי כן! |
אנילייה! |
aniyá! (t.) interj. | |
|
עני חסר כבוד |
אניליינטו |
aniyento (ebr.) adj. & m. | |
|
טבעונת, טבעת קטנה |
אנילייקו |
aniyiko m. | |
|
עניים |
עניים |
aniyim (ebr.) m. pl. | |
|
טבעת |
אנילייו |
aniyo m. | |
|
עוני, דלות, מחסור, עניות |
עניות |
aniyut/aniyud/aniyú (ebr.) m. | |
|
|
אנז'ינארה ר' אנג'ינארה |
anjinara cf. andjenara | |
|
ירך, אגן ירכיים, טורסו |
אנקה |
anka f. | |
|
|
אנקאלז'אר/אנקאלסאר ר' אלקאנסאר |
ankaljar/ankalsar v. cf. alkansar | |
|
למרות ש-; הגם ש-, נוסף לכך, יתירה מזאת; אף על פי כן, בכל זאת |
אנקי |
anke (it.) prep. | |
|
סקר |
אנקיטה |
anketa (fr.) f. | |
|
סיומת מגדילה (במשמעות שלילית ומזלזלת) |
-אנקו-, -אנקה |
-anko, -anka | |
|
עוגן |
אנקורה |
ánkora f. | |
|
מעוגן |
אנקוראדו |
ankorado adj. | |
|
הטיל עוגן |
אנקוראר |
ankorar v. | |
|
|
אנמאל ר' חאמאל |
anmal (t.) cf. hamal | |
|
ירד לילה |
אנוג'ארסי |
anocharse v. refl. | |
|
אמש, הלילה שעבר |
אנוג'י |
anoche adv. | |
|
רדת הלילה |
אנוג'יסיר |
anocheser m. | |
|
ירד הלילה; באירוניה: נזכר בחלומו במטלה ששכח לבצעה |
אנוג'יסיר |
anocheser v. | |
|
מעריב |
אנוג'יסיינטי |
anochesiente adj. | |
|
כעוס, רוגז, כועס, נרגז, זועף; נעלב |
אנוז'אדו |
anojado (port.) adj. | |
|
הכעיס, הרגיז, הטריד, צער, הפריע, הקניט |
אנוז'אר |
anojar (port.) v. | |
|
התרגז, התכעס; נעלב |
אנוז'ארסי |
anojarse (port.) v. refl. | |
|
כעס, רוגז |
אנוז'ו |
anojo (port.) m. | |
|
אנומליה, יציאה מן הכלל,חריגה, סטיה |
אנומאליאה |
anomalía f. | |
|
בעילום שם, באופןאנונימי |
אנונימאמינטי |
anónimamente adv. | |
|
אלמוניות, עילום שם |
אנונימאטו |
anonimato m. | |
|
אלמוניות, עילום שם |
אנונימידאד |
anonimidad f. | |
|
אלמוני, אנונימי |
אנונימו |
anónimo adj. | |
|
|
אנונסאר ר' אנונסייאר |
anonsar v. cf. anunsiar | |
|
הודעה, מידע |
אנונסו |
anonso m. | |
|
חריג, יוצע דופן, בלתי טבעי |
אנורמאל |
anormal adj. | |
|
סטיה, חריגה, יציאה מן הכלל, אנומליה |
אנורמאלידאד |
anormalidad f. | |
|
בצורה חריגה, באופן לא טבעי, באופן אנומלי |
אנורמאלמינטי |
anormalmente adv. | |
|
מוער, מבואר |
אנוטאדו |
anotado adj. | |
|
פרשן, מפרש, מבקר |
אנוטאדור |
anotador m. | |
|
העיר, פרש, באר |
אנוטאר |
anotar v. | |
|
רשם הערות |
אנוטארסי |
anotarse v. refl. | |
|
הערות, פרוש; מרשם |
אנוטאסייון |
anotasión f. | |
|
ניחם, עודד, חיזק |
אנוייוראר |
anoyorar v. | |
|
של האבות הקדומים |
אנסיסטראל |
ansestral adj. | |
|
אב קדמון |
אנסיסטרו |
ansestro m. | |
|
חַכָּה |
אנשואילו |
anshuelo m. | |
|
נדוניה |
אנשוגאר |
anshugar m. | |
|
כך, ככה |
אנסי |
ansí adv. | |
|
צער, סבל, ענות; דאגה, חרדה; קמצנות, אהבת בצע |
אנסייה |
ansia f. | |
|
נטרד, סובל, עצב, דואג, חרד |
אנסייאדו |
ansiado adj. | |
|
בזמן קדום, אי פעם |
אנסייאנאמינטי |
ansianamente adv. | |
|
קדמון, ישן; זקן |
אנסייאנו |
ansiano adj. | |
|
זקן, ישיש, קשיש |
אנסייאנו |
ansiano m. | |
|
העציב, צער; שנא; כמה, התאווה |
אנסייאר |
ansiar v. | |
|
התענה, הצטער, התעצב,התמלא דאגה; שאף ל-, חתר ל- |
אנסייארסי |
ansiarse v. refl. | |
|
מכאוב, דאגה |
אנסיידאד |
ansiedad f. | |
|
כך, ככה |
אנסינה/אנסיני/אנסין |
ansina/ansine/ansín adv. | |
|
בהשתוקקות גדולה; בחרדה |
אנסיוזאמינטי |
ansiozamente adv. | |
|
חרד, דואג; משתוקק |
אנסייוזו/אנסיאוזו |
ansiozo/ansiaozo adj. | |
|
|
אנסואה ר' אנג'ואה |
ansua cf. anchua | |
|
|
אנסילייארסי ר' אנסייארסי |
ansyearse cf. ansiarse v. refl. | |
|
מתנגד, סותר, אנטגוניסטי |
אנטאגוניסטיקו |
antagonistiko adj. | |
|
התנגדות, יריבות, אנטגוניזם |
אנטאגוניזמו |
antagonizmo m. | |
|
הסכמה, הבנה הדדית |
אנטאנט |
antant f. (fr.) | |
|
בשנה שעברה; פעם, לפני זמן רב |
אנטאנייו/אנטאנייוס |
antanyo/antanyos adv. | |
|
גלימת גבר ואשה חסרת שרוולים; כתונת לילה גברית |
אנטארי/אנטירי |
antarí/antirí (t.) m. | |
|
הקטנה של אנטארי |
אנטאריקו |
antariko m. (t.) | |
|
לפני, מול |
אנטי |
ante adv. | |
|
הקדים תאריך, רשם תאריך מוקדם |
אנטידאטאר |
antedatar v. | |
|
האמור לעיל, האמור קודם |
אנטידיג'ו |
antedicho adj. | |
|
משושָה, אנטנה |
אנטינה |
antena f. | |
|
|
אנטינאדו ר' אינטינאדו |
antenado cf. entenado | |
|
|
אנטינדיר ר' אינטינדיר |
antender cf. entender | |
|
אב קדום (אבות אבותינו) |
אנטיפאסאדו |
antepasado m. | |
|
|
אנטירי ר' אנטארי |
anterí (t.) cf. antarí | |
|
שמלת מעיל לנשות בוסניה |
אנטיריאה |
antería (t.) f. | |
|
הקודם |
אנטירייור |
anterior adj. | |
|
קדמות |
אנטירייורידאד |
anterioridad f. | |
|
קודם לכן, לפני כן |
אנטירייורמינטי |
anteriormente adv. | |
|
קודם, פעם, לפני כן |
אנטיס |
antes adv. | |
|
לפני, קודם |
אנטיס |
antes prep. | |
|
תקדים, תקדימי |
אנטיסידינטי |
antesedente m. & adj. | |
|
הקדים (את), קדם ל |
אנטיסידיר |
anteseder v. | |
|
אנטי דמוקרטי |
אנטידימוקראטיקו |
antidemokrátiko adj. | |
|
בלתי אסטטי |
אנטייסטיטיקו |
antiestétiko adj. | |
|
עתיקוּת; התקופה העתיקה |
אנטיגואידאד/אנטיגידאד |
antiguedad/antigedad f. | |
|
עתיק, עתיק יומין;מיושן |
אנטיגואו/אנטיגו |
antiguo /antigo adj. | |
|
בלתי היגייני, לא בריא |
אנטיז'ייניקו |
antijiéniko adj. | |
|
בלתי חוקי, בלתי לגלי |
אנטיז'ורידיקו |
antijurídiko adj. | |
|
עתיקוֹת; כינוי למי/למה שמפגר אחר האפנה, דבר שאבד עליו הכלח,''ענתיקה'' |
אנטיקה |
antika f. | |
|
סוחר עתיקות; נוכל גדול |
אנטיקאג'י |
antikadjí (t.) m. | |
|
סוחר עתיקות |
אנטיקארייו |
antikario m. | |
|
עתיקוּת, ימי קדם, התקופה העתיקה; דבריםשחלף זמנם |
אנטיקידאד/אנטיקידאד/אנטיקיטה |
antikedad/antikidad/antikitá f. | |
|
נגד הכמורה והכנסיה,אנטי קלריקלי |
אנטיקליריקאל |
antiklerikal adj. | |
|
|
אנטיקו ר' אנטיגואו |
antiko cf. antiguo | |
|
נגד החוקה, אנטי קונסטיטוציוני |
אנטיקונסטיטוסייונאל |
antikonstitusional adj. | |
|
אנטי מלחמתי, אנטי מיליטריסט, פצפיסט |
אנטימיליטאריסטו |
antimilitaristo adj. & m. | |
|
אנטימון (חומר מתכתי רעיל) |
אנטימונייו |
antimonio m. | |
|
ליל שלשום |
אנטינוג'י |
antinoche adv. | |
|
|
אנטיאוז'וס ר' אנטוז'וס |
antiojos cf. antojos | |
|
אנטי פרלמנטרי |
אנטיפארלאמינטארייו |
antiparlamentario adj. | |
|
מסך, וילון, מחיצת עץ |
אנטיפארו |
antiparo m. | |
|
מיאוס, סלידה, אנטיפתיה |
אנטיפאטיאה |
antipatía f. | |
|
בסלידה, במיאוס,באנטיפטיה |
אנטיפאטיקאמינטי |
antipatikamente adv. | |
|
מאוס, בלתי אהוד, אנטיפתי |
אנטיפאטיקו |
antipátiko adj. | |
|
אנטיפירין (סם להורדת עצבנות או קדחת) |
אנטיפירינה |
antipirina f. | |
|
אנטיפודה, ההפך הגמור, הצדשכנגד |
אנטיפוד |
antipod m. | |
|
אנטישמי, שונא ישראל |
אנטיסימיט/ה |
antisemit/a m. & adj. | |
|
אנטישמיות, שנאת ישראל |
אנטיסימיטיסמו |
antisemitismo m. | |
|
חיטוי |
אנטיסיפסיאה |
antisepsía f. | |
|
מחטא, אנטיספטי |
אנטיסיפטיקו |
antiséptiko adj. | |
|
בראיית הנולד; מראש |
אנטיסיפאדאמינטי |
antisipadamente adv. | |
|
צפוי מראש, שנחזה; מוקדם |
אנטיסיפאדו |
antisipado adj. | |
|
הקדים, צפה/ראה מראש |
אנטיסיפאר |
antisipar v. | |
|
הקדמה, ראית הנולד, צפיה מראש |
אנטיסיפאסייון |
antisipasión f. | |
|
יציע |
אנטיטיג'ו |
antitecho m. | |
|
שלשום |
אנטילייר/אנטיאלייר |
antiyer/antiayer adv. | |
|
אופטיקאי, מוכר משקפיים |
אנטוז'ירו |
antojero m. | |
|
משקפיים |
אנטוז'וס |
antojos m. pl. | |
|
אנתולוגיה, ילקוט ספרותי |
אנטולוז'יאה |
antolojía f. | |
|
לפיד, אבוקה |
אנטורג'ה |
antorcha f. | |
|
הפסקה (תיאטרון) |
אנטראקט/ו |
antrakt/o (fr.) m. | |
|
פחם-אבן |
אנטראסיטה |
antrasita f. | |
|
כניסה, מבואה; הכנסה |
אנטרי |
antré (fr.) f. | |
|
סוג של תחרה |
אנטרידי |
antrede (fr.) m. | |
|
גרר |
אנטרינאר |
antrenar v. (fr.) | |
|
אנתרופולוג |
אנטרופולוגו |
antropólogo m. | |
|
אנתרופולוגיה |
אנטרופולוז'יאה |
antropolojía f. | |
|
סביבה; סביבהמשפחתית; אווירה |
אנטוראז'י |
anturaje (fr.) m. | |
|
|
אנטוסייאסמאדו ר' אינטוזייאסמאדו |
antusiasmado (fr.) cf.entuziasmado | |
|
|
אנטוסייאסמו ר' אינטוזייאסמו |
antusiasmo (fr.) cf. entuziasmo | |
|
שנתי |
אנואל |
anual adj. | |
|
באופן שנתי |
אנואלמינטי |
anualmente adv. | |
|
ספר שנה |
אנוארייו |
anuario m. | |
|
|
אנוז'אר ר' אנוז'אר |
anujar cf. anojar | |
|
מבוטל, בטל, דחוי |
אנולאדו |
anulado adj. | |
|
באופן בטל ואפסי |
אנולאמינטי |
anulamente adv. | |
|
ביטול, הפרה |
אנולאמיינטו |
anulamiento m. | |
|
ביטל, פסל |
אנולאר |
anular v. | |
|
ביטול, מחיקה, פסילה |
אנולאסייון |
anulasión f. | |
|
|
אנונסייה ר' אנונסייו |
anunsia cf. anunsio | |
|
כרוז, מודיע, מבשר |
אנונסייאדור |
anunsiador m. | |
|
הודיע, הצהיר, הכריז, בישר |
אנונסייאר |
anunsiar v. | |
|
הודעה, מודעה, בשורה |
אנונסייאסייון |
anunsiasión f. | |
|
הודעה, מודעה, הכרזה, בשורה |
אנונסייו |
anunsio m. | |
|
אנוס |
אנוס |
anús (ebr.) m. | |
|
התענן, נעשה מעונן |
אנוב'לאר |
anuvlar v. | |
|
מוטרד |
אנוייאדו |
anuyado (fr.) adj. | |
|
מעטפת מכתבים |
אנב'ילופ |
anvelop (fr.) f. | |
|
עטף |
אנב'ילופאר |
anvelopar (fr.) v. | |
|
תקופת השנה, יום השנה; משכורת שנתית |
אנייאדה |
anyada f. | |
|
|
אנייאדיאר/אנייאדיסיר ר' אנייאדיר |
anyadear/anyadeser v. cf. anyadir | |
|
תוספת, השלמה, נספח |
אנייאדידורה |
anyadidura f. | |
|
הוסיף, חיבר |
אנייאדיר/אנייאדיר |
anyadir/anyader v. | |
|
תוספת |
אנייאדורה |
anyadura f. | |
|
ברדלס, נמר, פנתר |
אנייאמירי/אנייאמיר |
anyamiri/anyamer m. | |
|
|
אנייל ר' אנייר |
anyil cf. anyir | |
|
אינדיגו |
אנייר |
anyir m. | |
|
צבע באינדיגו |
אנייריאר |
anyirear v. | |
|
שנה |
אנייו |
anyo m. | |
|
שנים רבות |
אנייורייוס |
anyorios m. pl. | |
|
שדוף, מוכה שידפון |
אנייובלאדו |
anyublado (arc.) adj. | |
|
מקושר (קשור בקשרים) |
אנייודאדו |
anyudado adj. | |
|
קשר |
אנייודו |
anyudo m. | |
|
טבוע, טובע; חנוק |
אאוגאדו |
aogado m. | |
|
עניבת חנק; ענק |
אאוגאדור |
aogador m. | |
|
חנק, טביעה |
אאוגאמיינטו |
aogamiento m. | |
|
חנק; הטביע |
אאוגאר |
aogar v. | |
|
טבע, נחנק, השתנק |
אאוגארסי |
aogarse v. refl. | |
|
חנק |
אאוגו |
aogo m. | |
|
תחת תצפית; תחת עין רעה |
אאוז'אדו |
aojado adj. | |
|
להטיל עין רעה |
אאוז'אר |
aojar v. | |
|
הניח, נתן מנוחה |
אאולגאנטאר |
aolgantar v. | |
|
מנוחה; נחת |
אאולגאנטאמיינטו ר' אולגאנסה |
aolgantamiento cf. olgansa | |
|
העמיק, צלל לעומק; חפר לעומק |
אאונדאר |
aondar v. | |
|
|
אאונדארסי ר' אאונדיר |
aondarse cf. onder | |
|
לאן? |
אאונדי |
aonde adv. | |
|
|
אאורה ר' אגורה |
aora cf. agora | |
|
חסך |
אאוראר |
aorar v. | |
|
אורח |
אאוספיד(יי)ו |
aospid(i)o m. | |
|
השקטה (צמא, רעב), שיכוך, כיבוי |
אפאגאמיינטו |
apagamiento m. | |
|
השקיט, שיכך, הרגיע, שבר צמאאו רעב, כיבה |
אפאגאר |
apagar v. | |
|
מלה רעה, עלבון, השפלה, בזיון |
אפאלאב'לאדה |
apalavlada f. | |
|
מחוייב; מאורש |
אפאלאב'ראדו |
apalavrado adj. | |
|
התחייבות |
אפאלאב'ראמיינטו |
apalavramiento m. | |
|
התעמת, החליףגידופים |
אפאלאב'ראר |
apalavrar (port./it.) v. | |
|
התחייב; הגיע להסכם; נכנס לעימות |
אפאלאב'רארסי |
apalavrarse v. refl. | |
|
גָּרוּש |
אפאליאדו |
apaleado adj. | |
|
חבט, היכה (במקל) |
אפאליאר |
apalear v. | |
|
מישוש; קבלת כסף ביד |
אפאלפאדורה |
apalpadura f. | |
|
מישוש, גישוש |
אפאלפאמיינטו |
apalpamiento m. | |
|
מישש, גישש, גישש באפילה; קיבל כסף |
אפאלפאר |
apalpar v. | |
|
תחושה, הרגשה |
אפאלפאר |
apalpar m. | |
|
במישוש, בגישושים |
אפאלפוניס |
apalpones adv. | |
|
דלקת התוספתן, אפנדיציט |
אפאנדיסיט |
apandisit m. | |
|
פתאום, לפתע, באופן בלתי צפוי |
אפאנסיז/אפאנסיאה |
ápansiz/apansía (t.) adv. | |
|
קהל, ציבור, המון, התקהלות, אסיפה |
אפאנייאדיזו |
apanyadizo m. | |
|
לכוד, תפוס, מוחזק |
אפאנייאדו |
apanyado adj. | |
|
תפיסה, אחיזה, לכידה; אסיפה, התכנסות; הכנסה; תיקון; המאסף |
אפאנייאמיינטו |
apanyamiento m. | |
|
תפס, אחז, החזיק, לפת; חטף;כינס, אסף; תיקן |
אפאנייאר |
apanyar v. | |
|
נתפס; נאחז ב-, דבקב-; נפל בפח; הוציא המרצע מן השק, נאסף |
אפאנייארסי |
apanyarse v. refl. | |
|
מוצג, ניצב; מבליט חזהו |
אפאראדו |
aparado adj. | |
|
מַחְדֵּד |
אפאראדור |
aparador (port.) m. | |
|
הכנה |
אפאראדורה |
aparadura f. | |
|
הציג, הראה בפומבי; חידד (עפרון) |
אפאראר |
aparar v. | |
|
התייצב, ניצב מול, הופיע, הראה עצמו במקום גבוה, ניצב בחלון, נשען על אדן החלון |
אפארארסי |
apararse v. refl. | |
|
מכשיר, מנגנון, כלי, אפראט |
אפאראט |
aparat m. | |
|
|
אפארדיסיט ר' אפאנדיסיט |
apardisit cf. apandisit | |
|
זיווג, סידר בזוגות |
אפאריאר/אפארילייאר |
aparear/apariyar v. | |
|
מוכן, שהוכן, שיועד |
אפאריז'אדו |
aparejado adj. | |
|
המכין |
אפאריז'אדור |
aparejador m. | |
|
הכנה |
אפאריז'אמיינטו |
aparejamiento m. | |
|
הכין, ערך, התקין |
אפאריז'אר/אפאריז'אר |
aparejar /aparijar v. | |
|
התכונן, הכין עצמו; הציג עצמו; מישמש ובא |
אפאריז'ארסי |
aparejarse v. refl. | |
|
הכנה, סידור |
אפאריז'ו |
aparejo m. | |
|
חזות, צורה, הופעה, מראה |
אפארינסיה |
aparensia f. | |
|
|
אפארינטאדו ר' אפאריינטאדו |
aparentado cf. aparientado | |
|
|
אפארינטאמיינטו ר' אפארינטאמיינטו |
aparentamiento cf. aparentamiento | |
|
|
אפארינטאר (1) ר' אפאריינטאר |
aparentar (1) cf. aparientar | |
|
קישט |
אפארינטאר (2) |
aparentar (2) v. | |
|
גלוי, נראה לעין |
אפארינטי |
aparente adj. | |
|
כנראה, לכאורה |
אפארינטימינטי |
aparentemente adv. | |
|
|
אפאריסינסייה ר' אפאריסימיינטו |
aparesensia cf. aparesimiento | |
|
זריחת כוכב; הופעה (כתב עת) |
אפאריסיר |
apareser m. | |
|
הופיע, נגלה |
אפאריסיר |
apareser v. | |
|
הופיע, התגלה, נגלה פתאום |
אפאריסירסי |
apareserse v. refl. | |
|
בעל הופעה, נאה, לבוש יפה; לילד: נראה גדול מגילו |
אפאריסידו |
aparesido adj. | |
|
הופעה, מופע, חזון; התחלה, מקור |
אפאריסימיינטו |
aparesimiento m. | |
|
מכשיר |
אפאריי |
aparey (fr.) m. | |
|
קרוב משפחה, מקורב |
אפאריינטאדו |
aparientado adj. | |
|
קרבת משפחה |
אפאריינטאמינטו |
aparientamento m. | |
|
לבוא בקשרי משפחה, להתחתן ב- |
אפאריינטאר |
aparientar v. | |
|
בא בקשרי משפחה,נעשה קרוב; התחבר, בא לידי קרבה |
אפאריינטארסי |
aparientarse v. refl. | |
|
השווה מול דגם |
אפאריגואר |
apariguar v. | |
|
נדמה, התדמה |
אפאריגוארסי |
apariguarse v. refl. | |
|
הופעה; רוח רפאים; חזיון,התגלות, הופעה פתאומית |
אפאריסייון |
aparisión m. | |
|
התאים, תאם, זיווג, סידר בזוגות |
אפארילייאר |
apariyar v. | |
|
בנפרד |
אפארטאדאמינטי |
apartadamente adv. | |
|
קיטון, חדר נפרד מהאולם המרכזי, מחיצה; הפרדה; דיבור הצידה |
אפארטאדיז'ו |
apartadijo m. | |
|
נבדל, נפרד, מופרד, מופרש, מובדל, מבודד; רחוק, מנותק; שמורבצד; נסיך, משוח |
אפארטאדו |
apartado adj. | |
|
המפריד |
אפארטאדור |
apartador m. | |
|
תרומה, הענקה, השתתפות;הפרדה |
אפארטאדורה |
apartadura f. | |
|
דירה |
אפארטאמינטו |
apartamento m. | |
|
הפרדה, קיטוע; הפרדה גזעית; הנזרות, פרישות, פרישות נידה |
אפארטאמיינטו |
apartamiento m. | |
|
הפרדה, ניתוק, היפרדות |
אפארטאנטי |
apartante m. | |
|
הפריש, הבדיל, שמר בצד, הקדיש; הפריד, הבחין; ניתק, הרחיק; גישש באפילה; חסך |
אפארטאר |
apartar v. | |
|
הבדיל עצמו, התפלג, נפרד, נבדל; התבדל; התגרש |
אפארטארסי |
apartarse v. refl. | |
|
הפרדה, ניתוק, הבחנה, היפרדות |
אפארטאסייון |
apartasión f. | |
|
לחוד, בנבדל, בנפרד |
אפארטי |
aparte adv. | |
|
שייכות |
אפארטינינסייה |
apartenensia f. | |
|
היה שייך ל-, השתייך, נמנה עם |
אפארטיניר/אפארטיניר |
apartener/apartenir v. | |
|
בעלי שייכות, הנוגעים בדבר |
אפארטיניינטיס |
apartenientes m.pl. | |
|
הקים מפלגה |
אפארטידאר |
apartidar v. | |
|
הצטרף למפלגה |
אפארטידארסי |
apartidarse v. refl. | |
|
חלק של מקום (אולם, חדר) שהופרד לשימוש מיוחד |
אפארטיז'ו/אפארטידיז'ו |
apartijo/apartidijo m. | |
|
מפוייס, רגוע, שקט; שהתאזר בסבלנות |
אפאסינסייאדו |
apasensiado adj. | |
|
השקיט, הרגיע, שיכך |
אפאסינסייאר |
apasensiar v. | |
|
נרגע, התאזר בסבלנות; הפך לסבלני |
אפאסינסייארסי |
apasensiarse v. refl. | |
|
רועה |
אפאסינטאדור |
apasentador m. | |
|
|
אפאסינטאמיינטו ר' אפאסינטו |
apasentamiento cf. apasento | |
|
רעה |
אפאסינטאר |
apasentar v. | |
|
מרעה; רעיה, הוצאה למרעה |
אפאסינטו |
apasento m. | |
|
בהתלהבות, בלהיטות |
אפאסייונאדאמינטי |
apasionadamente adv. | |
|
נלהב, קנאי, חסיד; מטורף; להוט, להוט אחרי; מלא רגשה, אוהב |
אפאסייונאדו |
apasionado adj. | |
|
שובה לב |
אפאסייונאנטי |
apasionante adj. | |
|
לקח לב, שבה לב, הקסים;הלהיב |
אפאסייונאר |
apasionar v. | |
|
התלהב; השתוקק |
אפאסיונארסי |
apasionarse v. refl. | |
|
קהות, אפטיה, אדישות, שוויון נפש, דכדוך |
אפאטיאה |
apatía f. | |
|
אפאטי, אדיש, שווה נפש |
אפאטיקו |
apatiko adj. | |
|
השתלטות, רכישה |
אפאטרונאמיינטו |
apatronamiento m. | |
|
השתלט, רכש |
אפאטרונאר |
apatronar v. | |
|
השתלט על, נטל בעלות, השתרר, החרים, הפקיע, רכש; עשק |
אפאטרונארסי |
apatronarse v. refl. | |
|
משכין שלום; משכך, מרגיע, משקיט, מפייס |
אפאזיגואדור/דירה |
apaziguador/dera adj. & n. | |
|
פיוס, התפייסות, הרגעה |
אפאזיגואמיינטו |
apaziguamiento m. | |
|
השקיט, הרגיע; השלים בין,השכין שלום |
אפאזיגואר |
apaziguar v. | |
|
השלים, עשה שלום |
אפאזיגוארסי |
apaziguarse v. refl. | |
|
נסקל, שנרגם באבנים; שהוקע ע''י דעת הקהל |
אפידריאדו |
apedreado adj. | |
|
סקילה (הוצאה להורג); הוקעה כללית |
אפידריאמיינטו |
apedreamiento m. | |
|
סקל, רגם באבנים |
אפידריאר |
apedrear v. | |
|
סקילה; הוקעה פומבית |
אפידריאו |
apedreo m. | |
|
דביק, צמיג; מדבק (מחלה), מאלח |
אפיגאדיז'ו |
apegadijo adj. | |
|
הדבקה; קולאז'; הדבקה (מחלה), זיהום, אילוח |
אפיגאדיז'ו |
apegadijo m. | |
|
דבוק, קשור |
אפיגאדו |
apegado adj. | |
|
מדביק (מודעות, טפטים) |
אפיגאדור/דירה |
apegador/dera n. | |
|
דביק; מידבק (מחלה); מדביק (צחוק וכו') |
אפיגאדוזו |
apegadozo adj. | |
|
הדבקה; דבק או חומר הדבקה; הדבקה במחלה, אילוח |
אפיגאדורה |
apegadura f. | |
|
הדביק, איחה; הדביק במחלה; סטר |
אפיגאר |
apegar v. | |
|
נדבק; דבק ב-, נקשר ל-; נדבק (שאריות אוכל לסיר) |
אפיגארסי |
apegarse v. refl. | |
|
התקשרות; הדבקה במחלה |
אפיגו |
apego m. | |
|
מיפקד במחנה ריכוז |
אפיל |
apel (fr.) m. | |
|
ערער; תבע, הגיש תביעה |
אפילאר |
apelar v. | |
|
ערעור; שוועה |
אפילאסייון |
apelasión f. | |
|
נוגע לערעור |
אפילאטיב'ו |
apelativo adj. | |
|
קריאה; מפקד; ערעור |
אפילו |
apelo m. | |
|
בקושי, כמעט שלא, זה אך |
אפינה/אפינאס |
apena/apenas adv. | |
|
קשה, מצער, רב טורח; ענוש, נענש; מתייסר; מוטרד; קשה |
אפינאדו |
apenado adj. | |
|
המעניש |
אפינאדור |
apenador m. & adj. | |
|
עונש, קנס |
אפינאמיינטו |
apenamiento m. | |
|
העניש; גרם סבל, גרם עצב |
אפינאר |
apenar v. | |
|
נענש, הוענש |
אפינארסי |
apenarse v. refl. | |
|
|
אפינדיסיט/אפינדיסיט ר' אפאנדיסיט |
apendesit/apendisit cf. apandisit | |
|
הניף דגל, קישט בדגלים |
אפינדוניאר |
apendonear v. | |
|
דגול |
אפינדוניאדו |
apendoniado adj. | |
|
עצב, כאב, מכאוב |
אפינו |
apeno m. | |
|
|
אפירינסיאה ר' אפארינסייה |
aperensía cf. aparensia | |
|
שכלל |
אפירפ'יקסייונאר |
aperfeksionar v. | |
|
מאומץ, ילד מאומץ; חוסהבמוסד נוער |
אפירפ'יז'אדו |
aperfijado adj. | |
|
אימץ |
אפירפ'יז'אר |
aperfijar v. | |
|
רזה מאוד, נעשה שלד |
אפירפ'ילארסי |
aperfilarse v. refl. | |
|
|
אפירינטיר ר' אריפינטיר |
aperintir cf. arrepentir | |
|
מתאבן, אפריטיף |
אפיריטיב'ו |
aperitivo m. | |
|
|
אפירקאנטאדו ר' אפריקאנטאדו |
aperkantado cf. aprekantado | |
|
מדהים, מקסים |
אפירקאנטאדור |
aperkantador m. & adj. | |
|
קסם, תדהמה |
אפירקאנטאמיינטו |
aperkantamiento m. | |
|
|
אפירקאנטאר ר' אפריקאנטאר |
aperkantar cf. aprekantar | |
|
הופתע, נדהם |
אפירקאנטארסי |
aperkantarse v. refl. | |
|
תדהמה |
אפירקאנטו |
aperkanto m. | |
|
דחוי, מבוזה ע''י הכל; נרדף ע''י נושים |
אפיריאדו |
aperreado adj. | |
|
תיעוב כללי, ביזוי כללי |
אפיריאמיינטו |
aperreamiento m. | |
|
שיסה כלבים ב-; בז, התייחסבבוז; הוקיע בציבור |
אפיריאר |
aperrear v. | |
|
הבחין, הבחין ב-(בעין), חש |
אפירסיב'יר/אפירסיב'יר |
apersivir/apersever v. | |
|
נוכח ב-, הבחין ש- |
אפירסיב'ירסי/אפירסיב'ירסי |
apersivirse/aperseverse v. refl. | |
|
התאווה למשהו |
אפיטיטאר |
apetitar v. | |
|
תאבון, חשק, התאווּת; כשרון, נטיה; יֵצֶר |
אפיטיטי/אפיטיטו/אפיטיט |
apetite/apetito/apetit m. | |
|
מגרה את התאבון |
אפיטיטוזו |
apetitozo adj. | |
|
קריאה |
אפיליידו |
apeyido (arc.) m. | |
|
ייסורי מצפון, נקיפותמצפון; נטל; החמרה, הכבדה |
אפיזאדומברי |
apezadum.bre m. | |
|
נעשה כבד |
אפיזינטארסי |
apezentarse v. refl. | |
|
הכבדה; חזרה עד לאוּת; החמרה בקיום מצוות, אדיקות יתירה |
אפיזגאמיינטו |
apezgamiento m. | |
|
הכביד, החמיר; הנהיג חומרה דתית; הלאה |
אפיזגאר |
apezgar v. | |
|
הכביד, הדגיש בכבדות,הכביר טיעונים; החמיר |
אפיזגארסי |
apezgarse v. refl. | |
|
התעצל |
אפיזמיאר |
apezmear v. | |
|
מרוחם |
אפייאדאדו |
apiadado adj. | |
|
רחום |
אפייאדאדור |
apiadador m. & adj. | |
|
חמלה |
אפייאדאמיינטו |
apiadamiento m. | |
|
נחלץ לעזרה, סייע ל-, עזר ל- |
אפייאדאר |
apiadar v. | |
|
חמל, ריחם |
אפייאדארסי |
apiadarse v. refl. | |
|
|
אפייאדו ר' פיאדאד |
apiado m. cf. piadad | |
|
רחום, תומך, מסייע |
אפייאדוזו |
apiadozo adj. | |
|
|
אפידריגאר ר' אפידריאר |
apidrigar cf. apedrear | |
|
|
אפיידריגאר ר' אפידריאר |
apiedregar cf. apedrear | |
|
אפיפיור |
אפיפיור |
apifior (ebr.) m. | |
|
כהוגן, כהלכה, כיאות |
אפיקורו |
apíkoro (t.) adv. | |
|
כופר, אפיקורוס, פלפלן, מורד בדעות המקובלות |
אפיקורוס |
apikorós (ebr./gr.) m. | |
|
אפיקורסות |
אפיקורסות |
apikorsut m. (ebr.) | |
|
מפולפל, מתובל בפלפל |
אפימינטאדו |
apimintado adj. | |
|
סלרי, כרפס |
אפייו |
apio m. | |
|
אפיפיור |
אפיפיור |
apipyor (ebr.) m. | |
|
שטוח |
אפיטאדו |
apitado adj. | |
|
שיטח |
אפיטאר |
apitar v. | |
|
שיטח, דחס |
אפיטיג'אר |
apitichar v. | |
|
שוּטח, נלחץ, התכווץ |
אפיטיג'ארסי |
apiticharse v. refl. | |
|
|
אפיטיטי ר' אפיטיטי |
apititi (port.) cf. apetite | |
|
התאונן, נאנח, התאנח |
אפייוליאר |
apiyolear v. | |
|
|
אפלאנאדירה ר' אפלאליינאדור |
aplanadera cf. aplayinador | |
|
יישר, פילס, שיטח; מיעט,הפחית |
אפלאנאר |
aplanar v. | |
|
שיטח |
אפלאניאר |
aplaniar v. | |
|
|
אפלאסטאדו ר' אפיטאדו |
aplastado cf. apitado | |
|
|
אפלאסטאר ר' אפיטאר |
aplastar cf. apitar | |
|
מחא כפים |
אפלאאודיר |
aplaudir v. | |
|
תשואות, מחיאות כפים; שבח |
אפלאאוזו |
aplauzo m. | |
|
מקצועה |
אפלאליינאדור |
aplayinador (port.) m. | |
|
הקצעה; נסיון לשכנע אדם עקשן |
אפלאיינאדה |
aplaynada (port.) f. | |
|
מרודד, שנעשה שטוח, משוטח, רזה; מוקצע; נימוסי; משוכנע; מנוע |
אפלאיינאדו |
aplaynado adj. (port.) | |
|
שיטח, רידד; הקציע, שייף; חינך |
אפלאיינאר/אפלאיינאר |
aplaynar/aplayinar (port.) v. | |
|
נעשה דק/רדוד; התעדן, למד נימוסים; איבד עקשנותו |
אפלאיינארסי |
aplaynarse (port.) v. refl. | |
|
דחוי; מיועד, יעוד |
אפלאזאדו |
aplazado adj. | |
|
קדשה |
אפלאזאדה |
aplazada f. | |
|
דחיה; ייעוד |
אפלאזאמיינטו |
aplazamiento m. | |
|
דחה; ייעד; הניח |
אפלאזאר |
aplazar v. | |
|
נועד (להוועד) |
אפלאזארסי |
aplazarse v. refl. | |
|
עינג; ריצה, השביע רצון |
אפלאזיאר |
aplazear v. | |
|
|
אפלאזיר ר' אפלאזיאר |
aplazer cf. aplazear | |
|
מקופל, מוצלב, משולב (ידים) |
אפליגאדו |
aplegado adj. | |
|
קיפל, הצליב |
אפליגאר |
aplegar v. | |
|
מתמיד, שקדן, חרוץ; מיושם; מוצמד |
אפליקאדו |
aplikado adj. | |
|
יישם, הוציא לפועל; הצמיד; השתמש; הבחין; הקפיד |
אפליקאר |
aplikar v. | |
|
השתדל, שקד על, התמסר ל- |
אפליקארסי |
aplikarse v. refl. | |
|
יישום, השמה; שקדנות, תשומת לב; אפליקציה |
אפליקאסייון |
aplikasión f. | |
|
ניתן ליישום, מתאים ל-, ראוי לשימוש |
אפליקאב'לי |
aplikavle adj. | |
|
|
אפלוזו ר' אפלאאוזו |
aplozo cf. aplauzo | |
|
תשואות, מחיאות כפים |
אפלוזוס |
aplozos m. pl. | |
|
|
אפודאדירה ר' פודאדירה |
apodadera cf. podadera | |
|
גיזום |
אפודאמיינטו |
apodamiento m. | |
|
|
אפודאר ר' פודאר |
apodar cf. podar | |
|
השתלט, כבש, רכש, הפקיע |
אפודירארסי |
apoderarse v. refl. | |
|
נתמך, מוגן |
אפוג'אדו |
apodjado adj. | |
|
תמך, נתן חסות |
אפוג'אר |
apodjar v. | |
|
|
אפוג'ארסי ר' אפוייארסי |
apodjarse cf. apoyarse | |
|
|
אפוג'ו ר' אפוייו |
apodjo cf. apoyo | |
|
|
אפוחונדריה ר' איפוקונדריאה |
apohondria (gr.) cf. ipokondría | |
|
שיא, פסגה |
אפוז'יאו |
apojeo m. | |
|
מופחת, מקוצץ |
אפוקאדו |
apokado adj. | |
|
הפחתה, המעטה; ירידת פני המים |
אפוקאמיינטו |
apokamiento m. | |
|
המעיט, הפחית, הקטין; מיעט, צמצם; הקהה; פחת, התמעט; העליב |
אפוקאר |
apokar v. | |
|
פחת, התמעט |
אפוקארסי |
apokarse v. refl. | |
|
התמעט, קטן, הצטמצם |
אפוקינטארסי |
apokentarse v. refl. | |
|
לאט |
אפוקו |
apoko adv. | |
|
עלבון, קנאה; קצר, מצומצם, מועט |
אפוקו |
apoko m. & adj. | |
|
חיצוני; ספרים חיצוניים |
אפוקריפ'ו |
apokrifo adj. & m. | |
|
אישור שחרור |
אפוליטירייו |
apolitirio (gr.) m. | |
|
סנגוריה, הצדקה, הצטדקות, אפולוגיה |
אפולוז'יאה |
apolojía f. | |
|
שבץ |
אפופליקסייה |
apopleksia f. | |
|
|
אפוראלייה ר' אפוריי |
aporaya cf. aporey | |
|
לשווא, באופן מבוזבז |
אפוריי |
aporey adv. | |
|
|
אפורפ'יטיזאר ר' אפרופ'יטיזאר |
aporfetizar cf. aprofetizar | |
|
|
אפורפ'יז'אדו ר' אפירפ'יז'אדו |
aporfijado cf. aperfijado | |
|
אימץ ילד |
אפורפ'יז'אר/סי |
aporfijar/se v./ v. refl. | |
|
|
אפורפ'יזאר ר' אפורפ'יז'אר |
aporfizar cf. aporfijar | |
|
תרם; בא לבקר; נשאר ליד הדלת |
אפורטאר |
aportar v. | |
|
|
אפורטאסייון ר' אפורטי |
aportasión cf. aporte | |
|
תרומה; רווח, רכישה |
אפורטי |
aporte m. | |
|
|
אפורטיזאר (1) ר' פרוטיז'אר |
aportezar (1) cf. protejar | |
|
הגיע לנמל |
אפורטיזאר (2) |
aportezar (2) v. | |
|
פגע, הזיק |
אפורטילייאר |
aportiyar v. | |
|
השתלט |
אפוסיסייונארסי |
aposesionarse v. refl. | |
|
ברגל |
אפוסקויי |
aposkoy (bulg.) adv. | |
|
בכוונה |
אפוסטאדאמינטי |
apostadamente adv. | |
|
שילם, נטל עליו משימה; הימר |
אפוסטאר |
apostar v. | |
|
נהפך למורסה; נעצב מאוד |
אפוסטימארסי |
apostemarse (gr.) v. refl. | |
|
הימור |
אפוסטו |
aposto m. | |
|
שליח (נצרות) |
אפוסטול /אפוסטולו |
apóstol /apóstolo | |
|
כהונה; שליחות למען דברנאצל |
אפוסטולאטו |
apostolato m. | |
|
אפוסטולי, אפיפיורי |
אפוסטוליקו |
apostóliko adj. | |
|
הערה, תג |
אפוסטרופ'ו |
apostrofo m. | |
|
תייג, פנה אל, הפסיק; רמז |
אפוסטרופ'אר |
apostrofar v. | |
|
בית מרקחת |
אפוטיקה |
apoteka f. | |
|
הפקיד כסף בלי רבית |
אפוטיקאר |
apotekar v. | |
|
שיא, פסגה; שבח, הלל |
אפוטיוזיס |
apoteozis m. | |
|
רוקח |
אפוטיקאר |
apotikar (fr.) m. | |
|
אפוטרופוס |
אפוטרופו |
apotropo (gr.) m. | |
|
אפוטרופוס |
אפוטרופוס/ריפוס |
apotropós/ripós (gr.) m. | |
|
אפוטרופסות |
אפוטרופסות |
apotropsut (ebr.) f. | |
|
השעין, תמך, סמך; סייע, תמך ב- |
אפוייאר |
apoyar v. | |
|
נשען, נסמך, נתמך |
אפוייארסי |
apoyarse v. refl. | |
|
משען, משענת; סיוע, תמיכה, עזרה, סעד, סיוע, עידוד; תֶמֶך, סֶמֶך |
אפוייו |
apoyo m. | |
|
תחנה, שלב; אכסניה, פונדק; מגורים |
אפוזאדה |
apozada f. | |
|
מוצב, מונח |
אפוזאדו |
apozado adj. | |
|
שוקת, רהט; דלי; מזל דלי; מישהו המציב מישהו אחר |
אפוזאדור |
apozador m. | |
|
משכן, מעון; הצבה |
אפוזאמיינטו |
apozamiento m. | |
|
|
אפוזאנטאדו ר' אפוזינטאדו |
apozantado cf. apozentado | |
|
שם, קבע, הציב, הניח; נח, קבע מקומו, ישב, התישב; עצר, עיכב; עצר את ההתקדמות; שאב, שאב מים מהבור |
אפוזאר |
apozar v. | |
|
נח, התיצב; לן במקום כלשהו, עבר את הלילה |
אפוזארסי |
apozarse v. refl. | |
|
ששקע (יצר משקע) |
אפוזינטאדו |
apozentado adj. | |
|
יצר משקע/שכבה; איכסן, אירח |
אפוזינטאר |
apozentar v. | |
|
הצטבר לשכבה (אבק)/למשקע; התיישב, נח, קבע מקומו |
אפוזינטארסי |
apozentarse v. refl. | |
|
משקע (בייצור יין או חומץ) |
אפוזינטו |
apozento m. | |
|
תחנה |
אפוזו |
apozo m. | |
|
מי שעושים לכבודומסיבה/בנקט/הרמת כוסית |
אפראנסאדו |
apransado adj. & m. | |
|
לעשות מסיבה/בנקט/ הרמתכוסית לכבוד מישהו |
אפראנסאר |
apransar v. | |
|
חניכוּת, התלמדוּת, התאמנות |
אפראנטיסאז'י |
aprantisaje m. | |
|
|
אפריפ'יז'אדו ר' אפירפ'יז'אדו |
aprefijado cf. aperfijado | |
|
|
אפריפ'יז'אר ר' אפירפ'יז'אר |
aprefijar cf. aperfijar | |
|
|
אפריגאנטאר ר' אפריקאנטאר |
apregantar cf. aprekantar | |
|
|
אפריגאנטו ר' פריקאנטי |
apreganto cf. prekante | |
|
כָּרוֹז; מכריז על סחורתו |
אפריגונאדור |
apregonador m. | |
|
הכרזה; שכר כרוז פומבי |
אפריגונאדורה |
apregonadura f. | |
|
|
אפריגונאר ר' פריגונאר |
apregonar v. cf. pregonar | |
|
מכושף, שלחשו עליו; מוקסם, מופתע, נדהם |
אפריקאנטאדו |
aprekantado adj. | |
|
מכשף, קוסם |
אפריקאנטאדור |
aprekantador m. & adj. | |
|
כישף, אמר לחש; הפתיע,הדהים; העריך |
אפריקאנטאר |
aprekantar v. | |
|
|
אפריקאנטו ר' פריקאנטי |
aprekanto cf. prekante | |
|
אחר הצהרים- פגישה המתקיימת אחה''צ |
אפרימידי |
apremidí (fr.) adv. & m. | |
|
הכריח |
אפרימיר |
apremir v, | |
|
|
אפרינדאר ר' אפרינדיאר |
aprendar cf. aprendear | |
|
מישכן, נתן במשכון |
אפרינדיאר |
aprendear v. | |
|
למד |
אפרינדיר |
aprender v. | |
|
לימודים, התלמדות, חניכות |
אפרינדימיינטו |
aprendimiento m. | |
|
|
אפרינדיסאז'י ר' אפראנטיסאז'י |
aprendisaje cf. aprantisaje | |
|
שוליה, מתלמד, חניך |
אפרינדיסטו |
aprendisto m. | |
|
|
אפרינייאר ר' פרינייאר |
aprenyar cf. prenyar | |
|
|
אפריסאר/סי ר' אפריסוראר/סי |
apresar/se v. cf. apresurar/se | |
|
מומרץ, שהמריצוהו |
אפריסיגידו |
apresegido adj. | |
|
המריץ |
אפריסיגיר |
apresegir v. | |
|
מוערך, נישום |
אפריסייאדו |
apresiado adj. | |
|
מעריך, שמאי |
אפריסייאדור |
apresiador m. | |
|
הערכה, שומה; הוקרה,הערכה, מתן כבוד |
אפריסייאמיינטו |
apresiamiento m. | |
|
העריך, החשיב, העריץ, הוקיר;אמד, העריך, קבע מחיר |
אפריסייאר |
apresiar v. | |
|
הערכה, שומה (פעולה); כבוד, הערכה |
אפריסייאסייון |
apresiasión f. | |
|
מוערך, ראוי להערכה, נכבד |
אפריסייאב'לי |
apresiavle adj. | |
|
|
אפריסיגיר ר' פירסיגיר |
apresigir v. cf. persegir | |
|
הערכה, הוקרה |
אפריסייו |
apresio m. | |
|
הועיל, היה לתועלת |
אפריסטאר |
aprestar v. | |
|
השתמש ב-, הפיק תועלת, ניצל; הושיט עזרה, הציע עזרתו |
אפריסטארסי |
aprestarse v. refl. | |
|
הכנה, הכשרה |
אפריסטו |
apresto m. | |
|
במהירות, בחיפזון |
אפריסוראדאמינטי |
apresuradamente adv. | |
|
זריז; נחפז, ממהר, בהול;מזורז; חסר סבלנות, חסר מנוחה; נכון ל- |
אפריסוראדו |
apresurado adj. | |
|
זריזות, חיפזון, פזיזות, מהירות; האצה, החשה |
אפריסוראמיינטו |
apresuramiento m. | |
|
דחיפות, נחיצות, חפזון, חפזה, קוצר רוח |
אפריסוראנס/זה |
apresuransa /za f. | |
|
זרז, האיץ, החיש, דחק |
אפריסוראר |
apresurar v. | |
|
מיהר, נחפז, הזדרז, אץ |
אפריסורארסי |
apresurarse v. refl. | |
|
ממהר, נחפז |
אפריסורוזו |
apresurozo adj. | |
|
לחץ; מצב קשה/לחוץ/מסוכן |
אפריטאדה |
apretada f. | |
|
חסכן, קמצן, קפוץ יד |
אפריטאדיקו |
apretadiko adj. | |
|
לחוץ, דחוק, הדוק, מהודק; קמצן, קפוץ יד; ביישן, נחבא אל הכלים |
אפריטאדו |
apretado adj. | |
|
לוחץ, נוגש, צורר, מדכא, עריץ |
אפריטאדור |
apretador m. | |
|
לחץ, לחיצה, הידוק |
אפריטאדורה |
apretadura f. | |
|
לחץ, הידוק, לחיצה; ענות, עינוי, מצוקה, לחץ, דיכוי, ייסורים |
אפריטאמיינטו |
apretamiento m. | |
|
נוגש, לוחץ |
אפריטאנטי |
apretante m. | |
|
הידק, לחץ, דחק; בלם; הכביד על, העיק; הפעיל לחץ, הכריח, כפה; איית; לחץ, עינה, נגש, דיכא, הכניע; הטריד; גרר, החזיק בכח |
אפריטאר |
apretar v. | |
|
נלחץ, כפה על עצמו מחסור והנזרות; התנסה בלחץ ומצוקה |
אפריטארסי |
apretarse v. refl. | |
|
בלחץ, באופן לחוץ |
אפריטינטי |
apretente adv. | |
|
לחץ, מועקה; עינוי, ענות, מצוקה, רעב, דוחק, ייסורים |
אפריטו |
apreto m. | |
|
לחיצה, לחץ |
אפריטון |
apretón m. | |
|
ענות, מצוקה, עוני |
אפריטורה |
apretura f. | |
|
העמיד בנסיון; ניסה |
אפריב'אר |
aprevar v. | |
|
אסור, אסיר, שבוי |
אפריזאדו |
aprezado adj. & m. | |
|
מאסר, מעצר; כליאה |
אפריזאמיינטו |
aprezamiento m. | |
|
אסר, כלא |
אפריזאר |
aprezar v. | |
|
התבודד, בודד עצמו |
אפריזארסי |
aprezarse v. refl. | |
|
|
אפריזייאר ר' אפריסייאר |
apreziar cf. apresiar | |
|
|
אפריקאנטאר ר' אפריקאנטאר |
aprikantar cf. aprekantar | |
|
אפריל |
אפריל |
april m. | |
|
מדוכא, לחוץ, מעונה; נצרך |
אפרימידו |
aprimido adj. | |
|
|
אפרימיינטו ר' אפרימימיינטו |
aprimiento cf. aprimimiento | |
|
דיכוי, השפלה, שעבוד;מועקה; משא, כובד |
אפרימימיינטו |
aprimimiento m. | |
|
דיכא, עינה; כפה, הכריח; השפיל, העליב |
אפרימיר |
aprimir v. | |
|
התענה, עינה עצמו |
אפרימירסי |
aprimirse v. refl. | |
|
|
אפריסארסי ר' אפריסורארסי |
aprisarse cf. apresurarse | |
|
התנבא, חזה |
אפרופ'יטיזאר |
aprofetizar v. | |
|
הפיק תועלת |
אפרופ'יטאר |
aprofitar v. | |
|
העמיק |
אפרופ'ונדאר |
aprofondar v. | |
|
התרכז, העמיק חשוב; הדגיש |
אפרופ'ונדארסי |
aprofondarse (it.) v. refl. | |
|
העמיק, בדק לעומק |
אפרופ'ונדיר |
aprofondir (fr.) v. | |
|
בקירוב |
אפרוקסימאדאמינטי |
aproksimadamente adv. | |
|
התקרב, קרב, הגיע ל- |
אפרוקסימאר |
aproksimar v. | |
|
התקרב, קרב |
אפרוקסימארסי |
aproksimarse v. refl. | |
|
בקירוב, בערך |
אפרוקסימאטיב'אמינטי |
aproksimativamente adv. | |
|
מקורב, משוער;קרוב |
אפרוקסימאטיב'ו |
aproksimativo adj. | |
|
הבטיח; הציע |
אפרומיטיר |
aprometer v. | |
|
התארש, השתדך;הציע שרותיו כשכיר |
אפרומיטירסי |
aprometerse v. refl. | |
|
מאורש |
אפרומיטידו |
aprometido m. | |
|
הכנה, עיבוד |
אפרונטאמיינטו |
aprontamiento m. | |
|
הכין, עיבד; ערך (שולחן), סידר, ארגן; ערך/סידר משהו במהירות |
אפרונטאר |
aprontar v. | |
|
התכונן, הכין עצמו,היה מוכן ל- |
אפרונטארסי |
aprontarse v. refl. | |
|
הכנה, הכשרה |
אפרונטו |
apronto m. | |
|
בצורה הולמת; בפירוש, בבירור, בצורה מפורשת |
אפרופיאדאמינטי |
apropiadamente adv. | |
|
מתאים, הולם; מיועד |
אפרופייאדו |
apropiado adj. | |
|
בכוונה, במתכוון |
אפרופייאדו |
apropiado adv. | |
|
תאם, התאים, סיגל; הכין בכוונה; החליט |
אפרופייאר |
apropiar v. | |
|
דרך אגב, אפרופו |
אפרופו |
apropo (fr.) adv. | |
|
|
אפרוספיראר ר' פרוספיראר |
aprosperar v. cf. prosperar | |
|
אישור (תקציב/חוק) |
אפרוב'אדו |
aprovado f. | |
|
מוכח, מאושר; מנוסה, בדוק, שנוסה; מוסכם |
אפרוב'אדו |
aprovado adj. | |
|
ניסה, בדק, בחן, מדד (בגד); טעם; העמיד בנסיון; הוכיח; אישר; השתדל; צער |
אפרוב'אר |
aprovar v. | |
|
אישור, הסכמה; קיום; שבח,עידוד |
אפרוב'אסייון |
aprovasión f. | |
|
באופן מועיל |
אפרוב'יג'אדאמינטי |
aprovechadamente adv. | |
|
מועיל, שימושי; משתמש, מנצל |
אפרוב'יג'אדור |
aprovechador adj. | |
|
תועלת, שימוש, יתרון |
אפרוב'יג'אמיינטו |
aprovechamiento m. | |
|
הפיק תועלת, ניצל; הועיל, היה לתועלת, סייע |
אפרוב'יג'אר |
aprovechar v. | |
|
הפיק תועלת; הרוויח, זכה ב-; נהנה מ-, ניצל, השתמש ב- |
אפרוב'יג'ארסי |
aprovecharse v. refl. | |
|
|
אפרוב'יג'יר ר' אפרוב'יג'אר |
aprovecher cf. aprovechar | |
|
הספקה, אספקה, מלאי מזון; הצטיידות |
אפרוב'יזייונאמיינטו |
aprovizionamiento m. | |
|
סיפק, צייד ב- |
אפרוב'יזייונאר |
aprovizionar v. | |
|
הצטייד |
אפרוב'יזייונארסי |
aprovizionarse v. refl. | |
|
שוטה, טיפש; גס רוח, חסרנימוסים |
אפטאל |
aptal (t.) adj. | |
|
בית מרקחת |
אפטיקה |
apteka f. | |
|
רוקח; מי שמוכר סחורתו''במחירי בית מרקחת'' |
אפטיקאר |
aptekar m. | |
|
כושר, כשרון, יכולת |
אפטיטוד |
aptitud f. | |
|
מוכשר, מסוגל |
אפטו |
apto adj. | |
|
הפסיק, חדל |
אפוג'אר |
apuchar (Monastir) v. | |
|
אדם זניח, חסר אישיות |
אפודו |
apudó (gr.) m. | |
|
|
אפודריר ר' פודריר |
apudrir cf. pudrir | |
|
הימור, התערבות |
אפואיסטה |
apuesta f. | |
|
הימר, התערב |
אפואיסטאר |
apuestar v. | |
|
מקושט; יפה, נאה |
אפואיסטו |
apuesto (arc.) adj. | |
|
הימור |
אפואיסטו |
apuesto m. | |
|
הלך לישון (נאמר על עופות); הלך לישון מוקדם (''עם התרנגולות'') |
אפוליגארסי |
apulegarse v. refl. | |
|
נעוץ; מוקע; שהעליבוהו; שמראים עליו באצבע מאשימה; מסומן |
אפונטאדו |
apuntado adj. | |
|
|
אפונטאדור ר' פונטאדור |
apuntador cf. puntador | |
|
דקר |
אפונטאלאר |
apuntalar v. | |
|
פגישה, ראיון,רנדה-וו |
אפונטאמיינטו |
apuntamiento (it.) m. | |
|
הצביע; כיוון (רובה וכו'); הדגיש; ניקד; עקב אחר הקריאה בעזרת ''יד''; הפנה תשומת לב ל-; קבע, הצמיד, נעץ בסיכה; רמז; הופיע, הנץ; תיקן |
אפונטאר |
apuntar v. | |
|
התנפח (התנהג בצורה מנופחת); נעלב על לא דבר; שקע עמוק |
אפונטארסי |
apuntarse v. refl. | |
|
מייד; זה אך, לפני רגע; בדיוק; בזמן, ברגע ש- |
אפונטו |
apunto adv. | |
|
ראיון, פגישה, רנדה-וו; התחייבות |
אפונטו |
apunto m. | |
|
חפן בכפו |
אפונייאדיאר |
apunyadear v. | |
|
|
אפונייאר/אפונייאר ר' פונייאר |
apunyar/apunyear cf. punyear | |
|
מרוכז; כחוש; מאודה; חסר סבלנות |
אפוראדו |
apurado adj. | |
|
לזרוק, להשליך |
אפוראיי- איג'אר אפוראיי |
apurayí- echar apurayí | |
|
תרכיז; ענות, עצב, לחץ |
אפוראמיינטו |
apuramiento m. | |
|
טיהר; ריכז בהרטבה או אידוי; דחס, צמצם, צימק; גרם ענות, לחץ |
אפוראר |
apurar v. | |
|
התרכז; התאדה; נחלש; דאג; נעצב; הראה חוסר סבלנות; הצטמק |
אפורארסי |
apurarse v. refl. | |
|
אי נוחות, מבוכה, דאגה בעטיהשל משימה בעלת חשיבות |
אפורו |
apuro m. | |
|
לכל אחד |
אפורומברי |
apurombri adv. | |
|
|
אפוייו ר' אפוייו |
apuyo cf. apoyo | |
|
מזבח |
ארה |
ara f. | |
|
עגלה, מרכבה; תכולת עגלה |
אראבה |
arabá (t.) f. | |
|
עגלון, רכב, בעל עגלה |
אראבאג'י |
arabadjí (t.) | |
|
מריצה, עגלת יד |
אראבאייקה/אראביקה די מאנו |
arabaika/arabeka (t.) de mano f. | |
|
ערבית (השפה) |
אראבי |
arabí m. | |
|
ערב (מדינה) |
אראביאה |
Arabía f. | |
|
ערביסטן, ערב |
אראביסטאן |
Arabistán | |
|
ערבי; ערבית |
אראבו |
árabo m. & adj. | |
|
חריץ, חריטה, שורה |
אראג'אדורה |
arachadura f. | |
|
|
אראדה ר' אראדו |
arada cf. arado m. | |
|
בגלל ש-, בשל, מחמת |
אראדה |
aradá (t.) conj | |
|
ארץ להד''ם, מקום דמיוני |
אראדאבול |
aradabul (t.) m. | |
|
מחרשה |
אראדירה |
aradera f. | |
|
שנהגו בו בגסות; מלא חובות |
אראדו |
arado adj. | |
|
חריש; אדמה חרושה |
אראדו |
arado m. | |
|
חורש (אדמה), עובד אדמה |
אראדור |
arador m. | |
|
חרישה |
אראדורה |
aradura f. | |
|
הרפה |
אראפ'גאניאר |
arafganear (t.) v. | |
|
נרגע, רפה, נעשה נוח, שחרר מתח |
אראפ'לאגאניאר |
araflaganear (t.) v. | |
|
מס קהילה |
הערכה |
arahá (ebr.) f. | |
|
השביע רצון, המתיק, פינק |
אראחאר |
arahar (t.) v. | |
|
פינק עצמו, הלעיטעצמו |
אראחארסי |
araharse (t.) v. refl. | |
|
נרגע, הפיג מתיחותו, נהנה מנוחות גדולה |
אראחלאניארסי |
arahlanearse (t.) v. refl. | |
|
עד השורש |
אראאיז |
araíz adv. | |
|
הותיר רווחים (זמן או מקום) |
אראליאר |
aralear (t.) v. | |
|
מרווח, מרווח זמן; סדק, בקע |
אראליק |
aralik (t.) m. | |
|
ארמי; ארמית (לשון) |
אראמיאו |
arameo adj. & m. | |
|
ארמי, סורי |
ארמי |
aramí m. | |
|
ערוך, מסודר |
אראנז'אדו |
aranjado (fr.) adj. | |
|
סידור, עריכה, צרוף, הרכבה; הסכם, פשרה |
אראנז'אמיינטו |
aranjamiento (fr.) m. | |
|
סידר, ערך; תיקן, יישב; יישב מחלוקת בצורה ידידותית |
אראנז'אר |
aranjar (fr.) v. | |
|
הסתגל, הסתדר; הגיע להסכם |
אראנז'ארסי |
aranjarse (fr.) v. refl. | |
|
עכביש; רשת קורי עכביש; בהשאלה: מיזם חסר יסוד, אמצעי זניח, כלי בלתי מתאים, קיבעון (אובססיה) |
אראנייה |
aranya f. | |
|
רשת קורי עכביש |
אראניירו |
aranyero m. | |
|
ערבי, אדם שחור |
אראפ |
arap (t.) m. & adj. | |
|
כינויים של זרים בפי תושבי רודוס |
אראפולה |
arápula | |
|
חרש (את האדמה), גידל |
אראר |
arar v. | |
|
מכה בעורף |
אראס |
arás m. | |
|
פגש בדרך מקרה |
אראסלאדיאר |
arasladear (t.) v. | |
|
|
אראטלאניאר ר' ראאטלאניאר |
aratlanear (t.) cf. raatlanear | |
|
ערבה |
ערבה |
aravá (ebr.) m. | |
|
אחו, שדה מרעה; פרבר, מגרש |
אראב'אל |
araval m. | |
|
ראוי לחרישה |
אראב'לי |
aravle adj. | |
|
במקרה |
אראז |
araz (t.) adv. | |
|
תנ''ך |
ארבע ועשרים |
arbá ve esrim/estrim/strí (ebr.) | |
|
זמן קצר, "מהלך ארבע אמות" |
ארבע אמות |
arbaamot/arbamot/arbamó (ebr.) n. | |
|
אדם גס, ברוטאלי |
ארבאנטי |
arbante m. & f. | |
|
|
ארביטו ר' ארביטרו |
arbito cf. arbitro | |
|
בוררות; בית דין לבוררות |
ארביטראז'/י |
arbitraj/e m. | |
|
הכריע, יישב; שימש כבורר |
ארביטראר |
arbitrar v. | |
|
שרירותי |
ארביטרארייו |
arbitrario adj. | |
|
שרירותיות, שרירות לב |
ארביטרייו |
arbítrio m. | |
|
בורר, מתווך, מפשר; שופט |
ארביטרו/ארביטרו/ארביטו |
árbitro/arbitro/arbito m. | |
|
גידול עצים |
ארבוריקולטורה |
arborikoltura f. | |
|
שיח |
ארבוסטו |
arbusto m. | |
|
סיומת עיטורית לבגד |
ארג' |
arch (t.) m. | |
|
|
ארג'ירו ר' ארקירו |
archero cf. arkero | |
|
|
ארג'יטיקטו ר' ארקיטיקטו |
architekto cf. arkitekto | |
|
|
ארג'יטיקטורה ר' ארקיטיקטורה |
architektura cf. arkitektura | |
|
ארכיב |
ארג'יב'ה/ארג'יב'ו |
archiva f./ archivo m. | |
|
ארכיבר |
ארג'יב'אר |
archivar m. | |
|
לבנה שרופה |
ארדידורה |
ardedura f. | |
|
|
ארדיר/ארדיר ר' אדריר |
arder/ardir cf. adrer | |
|
בערה, שרפה |
ארדידה |
ardida f. | |
|
שרוף |
ארדידו |
ardido adj. | |
|
כוויה; שריפה |
ארדידורה |
ardidura f. | |
|
לוהט, יוקד, בוער, מתלקח; נלהב, להוט, קנאי |
ארדיינטי |
ardiente adj. | |
|
בלהט |
ארדיינטימינטי |
ardientemente adv. | |
|
מחסן ערובה; תקופת אחסנה; דמי אחסנה |
ארדיליי |
ardiyé (t.) m. | |
|
צולע, פיסח |
ארג'אן |
ardján (t.) m. | |
|
דבר מה מבוקש, שמחפשים אחריו, דבר אהוב, דבר מה אפנתי, פופולרי |
ארג'י |
ardje (t.) m. | |
|
אלג'יריה |
ארג'יל |
Ardjel f. | |
|
להט, התלהבות, להיטות, דבקות; התפרצות |
ארדור |
ardor m. | |
|
שטח |
אריאה |
area f. | |
|
סכנה גדולה, סכנת חיים |
הריגה |
aregá (ebr.) f. | |
|
ערל, גוי, נוכרי |
ערל |
arel (ebr.) m. [pl.: arelim] | |
|
חול; אבן בכליות; זירה |
ארינה |
arena f. | |
|
מוכר חול, זיפזיף |
ארינאג'י |
arenadji m. | |
|
חוף, קרקע חולית; החול שנגרף בידי הנהר |
ארינאל |
arenal m. | |
|
פיזר חול על, כיסה בחול; תקע בחול (מכונית); ניקה בחול, קרצף רצפה |
ארינאר |
arenar v. | |
|
נתקע בחול (מכונית), נתקע ללא מוצא |
ארינארסי |
arenarse v. refl. | |
|
שכירות, חכירה |
ארינדה |
arenda f. | |
|
חוכר |
ארינדאדור |
arendador m. | |
|
החכרה, השכרה |
ארינדאמיינטו |
arendamiento m. | |
|
החכיר, השכיר |
ארינדאר |
arendar v. | |
|
אריס, חוכר |
ארינדאטאריו |
arendatario m. | |
|
מוכר חול |
ארינירו |
arenero m. | |
|
חולי |
ארינוזו |
arenozo adj. | |
|
ברציפות, בלי הפסקה, זה אחר זה |
אריאו |
areo adv. | |
|
רמיה, עושק |
אריפילאדה |
arepelada (port.) m. | |
|
תחבולן, תחבלן, מתקיים על חשבון הבריות; סחטן,עושק את הבריות |
אריפילאדור/דירה |
arepelador/dera (port.) adj. | |
|
תחבולה, מעשהרמיה |
אריפילאדורה |
arepeladura (port.) f. | |
|
השיג בערמה, השיג בלי תשלום; ניצל מישהו, חי על חשבון מישהו, סחט, עשק |
אריפילאר |
arepelar (port.) v. | |
|
רווח מעושק ורמאות |
אריפילו |
arepelo (port.) m. | |
|
ערבים |
ערבים |
arevim (ebr.) m. pl. | |
|
|
ארפ'ה ר' ארפה |
arfa cf. arpa | |
|
|
ארפ'יניסטו ר' ארפיניסטו |
arfinisto cf. arpinisto | |
|
פועל בלתי מקצועי, פועל פשוט, עובד חקלאי |
ארגאט |
argat (gr.) m. | |
|
עבודה פשוטה, עבודהלא מקצועית (דורשת מאמץ פיזי בלבד) |
ארגאטליק |
argatlik (gr.) m. | |
|
לילך |
ארגאב'ה |
argavá (t.) f. | |
|
כאב |
ארגוליר |
argoler v. | |
|
נימק, טען |
ארגומינטאר |
argumentar v. | |
|
התנכל, חרש רעה |
ארגומינטארסי |
argumentarse v. | |
|
מסכת טיעונים, הנמקה |
ארגומינטאסייון |
argumentasión f. | |
|
טיעון, הנמקה, מניע |
ארגומינטו |
argumento m. | |
|
אַרְיָה (אופרה) |
ארייה |
aria f. | |
|
ארי, בן הגזע הארי |
ארייאנו |
ariano adj. | |
|
אריה, שחל, כפיר |
אריה |
arié (ebr.) | |
|
אחוזה, נחלה, חווה |
אריינדה |
arienda f. | |
|
בעל אחוזה/נחלה/חווה |
אריינדירו |
ariendero f. | |
|
|
אריינטו ר' אדיינטרו |
ariento cf. adientro | |
|
|
אריינטרו ר' אדיינטרו |
arientro cf. adientro | |
|
מסוכן, כרוך בסיכון; אמיץ, עז לב |
ארייזגאדו |
ariezgado adj. | |
|
|
ארייזגאר ר' אריסקאר |
ariezgar v. cf. arriskar | |
|
|
הריגה ר' הריגה |
arigá (ebr.) cf. aregá | |
|
אריכות ימים, שיבהטובה |
אריכות ימים |
arihut yamim (ebr.) | |
|
קמח |
ארינה |
arina f. | |
|
|
ארינאנטו ר' ארינוזו |
arinanto cf. arinozo | |
|
טחן, טוחן |
ארינירו |
arinero m. | |
|
סוג של דג ים: הרינג |
ארינגה |
aringa f. | |
|
קמחי |
ארינוזו |
arinozo adj. | |
|
ארי (גזע) |
ארייו |
ario adj. & m. | |
|
שריטה, פצע שטחי |
ארישמאדה |
arishmada f. | |
|
|
ארישמאדורה ר' ארישמאדה |
arishmadura f. cf. arishmada | |
|
שרט, פצע; הצטרד, ניחר |
ארישמאר |
arishmar v. | |
|
נשרט |
ארישמארסי |
arishmarse v. refl. | |
|
אצולה, אריסטוקרטיה |
אריסטוקראסייה |
aristokrasía f. | |
|
אציל, מיוחס, בן יחס, אריסטוקרט |
אריסטוקראט/ו/ה |
aristokrat/o/a n. | |
|
אצילי, אריסטוקרטי |
אריסטוקראטיקו |
aristokrátiko adj. | |
|
חשבון, אריתמטיקה |
אריטמיטיקה |
aritmétika f. | |
|
באופן אריתמטי,באופן חשבונאי |
אריטמיטיקאמינטי |
aritmétikamente adv. | |
|
אריתמטי, חשבונאי |
אריטמיטיקו |
aritmétiko adj. | |
|
עגיל |
ארילייו |
ariyo m. | |
|
מערכת כלי הכסף (של הבית) |
ארז'אנטיריאה |
arjantería f. | |
|
ארגנטינה |
ארז'ינטינה |
Arjentina f. | |
|
ארגנטינאי |
ארז'ינטינו |
arjentino n. & adj. | |
|
תיבה, ארון (הברית) |
ארקה |
arka f. | |
|
אחוריים, עגבות; תמיכה, סיוע; מטען גב |
ארקה |
arká (t.) f. | |
|
קשת (בבניין); מבוא מקושת |
ארקאדה |
arkada f. | |
|
מקושת |
ארקאדו |
arkado adj. | |
|
חבר, רע, עמית |
ארקאדאש |
arkadash (t.) m. | |
|
ארכאי, עתיק יומין |
ארקאאיקו |
arkáiko adj. | |
|
ארכאיות, נושנות, עתיקות |
ארקאאיזמו |
arkaizmo m. | |
|
מוגן, שחש בטחון בהגנתו |
ארקאלי |
arkalí (t.) adj. | |
|
משענת |
ארקאליק |
arkalik (t.) m. | |
|
ארכיאולוג |
ארקיאולוגו |
arkeologo m. | |
|
ארכיאולוגיה |
ארקיאולוז'ייה |
arkeolojía f. | |
|
ארכיאולוגי |
ארקיאולוז'יקו |
arkeolójiko adj. | |
|
קשת, רובה קשת |
ארקירו |
arkero m. | |
|
|
ארקילאדור ר' אלקילאדור |
arkilador cf. alkilador | |
|
|
ארקילאר ר' אלקילאר |
arkilar cf. alkilar | |
|
שכר דירה, דמי שכירות; השכרה; שכירות |
ארקילו |
arkilo m. | |
|
ארדיכל, אדריכל, ארכיטקט |
ארקיטיקטו |
arkitekto m. | |
|
אדריכלות, ארכיטקטורה |
ארקיטיקטורה |
arkitektura f. | |
|
|
ארקיטיטיס ר' ארטריטיסמו |
arkititis cf. artritismo | |
|
קשת (בענן), קשת (נשק), קשת (כינור); קימור, ארקדה; קולב |
ארקו/ארקול |
arko/arkol m. | |
|
קשת בענן |
ארקואיריס |
arkoiris m. | |
|
ארקטי (של הקוטב) |
ארקטיקו |
arktiko adj. | |
|
התבייש, בוש |
ארלאנייארסי |
arlaniarse v. refl. | |
|
מריר - חש מרירות (בשל כשלון, אכזבה) |
ארלי |
arlí (t.) adj. | |
|
מכאוב; מרירות (בשל אכזבה, כשלון) |
ארליליק |
arlilik (t.) m. | |
|
נשק; שלט אצולה |
ארמה |
arma f. | |
|
חיל, צבא, ארמדה, אוגדה |
ארמאדה |
armada f. | |
|
חמוש, מצוייד |
ארמאדו |
armado adj. | |
|
שריון (אבירים) |
ארמאדורה |
armadura f. | |
|
מתנה, שי, דורון |
ארמאגאן |
armagán (t.) m. | |
|
חימוש, כלי נשק |
ארמאמיינטו |
armamiento m. | |
|
חימש, צייד; טען את הנשק; ביצר |
ארמאר |
armar v. | |
|
|
ארמארייו ר' אלמארייו |
armario m. cf. almario | |
|
התחמש, הצטייד |
ארמארסי |
armarse v. refl. | |
|
מסגרת, שילדה |
ארמאטורה |
armatura f. | |
|
ארמניה |
ארמינייה |
Armenía | |
|
|
ארמינו ר' אירמיני |
armeno m. & adj. cf. ermeni | |
|
בית נשק, מצבור כלי נשק |
ארמיריאה |
armería f. | |
|
נשק, אומן כלי נשק |
ארמירו |
armero m. | |
|
צלי בבצל; תבשיל עגבניות באורז |
ארמי |
armi m. | |
|
שביתת נשק |
ארמיסטיסיו |
armistisio m. | |
|
הרמוניה, התאמה; הסכמה, הבנה; רצון טוב |
ארמונייה |
armonía f. | |
|
מפוחית פה, אקורדיון |
ארמוניקה |
armónika f. | |
|
הרמוני |
ארמוניקו |
armóniko adj. | |
|
באופן הרמוני |
ארמונייוזאמינטי |
armoniozamente adv. | |
|
הרמוני |
ארמונייוזו |
armoniozo adj. | |
|
כיוון (כיוונן) כלי נגינה; תאם, יצר הרמוניה |
ארמוניזאר |
armonizar v. | |
|
התאמה, הרמוניזציה |
ארמוניזאסייון |
armonizasión f. | |
|
|
ארמו(ר)זאר ר' אלמורזאר |
armo(r)zar v. cf. almorzar | |
|
|
ארמורזו ר' אלמורזו |
armorzo m. cf. almorzo | |
|
|
ארנאנסייו ר' ארנאסייו |
arnansio m. cf. arnasio | |
|
דור |
ארנאסייו |
arnasio m. | |
|
אלבני, כינוי לאדם בעל שער פרא |
ארנאוט |
arnaút (t.) adj. & m. | |
|
אלבנית (לשון) |
ארנאוטיסקו |
arnautesko m. | |
|
אלבניה; שכונה אלבנית |
ארנאוטלוק |
Arnautluk | |
|
ארנבת |
ארנבת |
arnevet (ebr.) f. | |
|
חישוק |
ארו |
aro m. | |
|
|
ארוז'אל ר' אוריז'אל |
arojal cf. orejal | |
|
ניחוח, ארומה |
ארומה |
aroma f./m. | |
|
נותן ניחוח, ארומטי |
ארומאטיקו |
aromátiko adj. | |
|
מבושם |
ארומאטיזאדו |
aromatizado adj. | |
|
בישם, הוסיף ניחוח/ארומה |
ארומאטיזאר |
aromatizar v. | |
|
ארון קבורה |
ארון |
arón (ebr.) m. | |
|
ארון הברית; ארון הקודש, היכל (בביכ''נ) |
ארון הקודש |
arón akodesh (ebr.) | |
|
סירופ ענבים; מולסה, מליסה, דבשה (נוזל מתוק כהה), פסולת סוכר; שוד |
ארופי |
arope m. | |
|
|
ארופי ר' ארופי |
aropi cf. arope | |
|
בישם במי ורדים; התבשם |
ארוזאר |
arozar v. | |
|
נבל |
ארפה |
arpa f. | |
|
שעורה |
ארפה |
arpá (t.) f. | |
|
שעורה בעין |
ארפאג'יק |
arpadjik (t.) m. | |
|
נבלאי, נגן נבל |
ארפיניסטו |
arpinisto f. | |
|
נבלן, נגן בנבל |
ארפיסטה |
arpista m. & f. | |
|
מושרש, משריש |
אראייגאדו |
arraigado adj. | |
|
היכה שורש |
אראייגאר |
arraigar v. | |
|
רזה, פחת |
אראלארסי |
arralarse v. refl. | |
|
עקור, תלוש; טיפש, מטומטם, נאיבי |
אראנקאדו |
arrankado adj. | |
|
|
אראנקאדור ר' איסטראסאדור |
arrankador cf. estrasador | |
|
עקירה, תלישה |
אראנקאמיינטו |
arrankamiento m. | |
|
עקר, עקר מן השורש; קטף, תלש בכח, קרע, שבר |
אראנקאר |
arrankar v. | |
|
נעקר, נקרע מעל; נכסף, השתוקק; נעצב |
אראנקארסי |
arrankarse v. refl. | |
|
עווית, כאב בטן; עקירה, תלישה; געגוע, כיסוף; עצב |
אראנקו |
arranko (port.) m. | |
|
אתה לא תאמין! |
אראנקו! |
arranko! interj. | |
|
התכווצות, הצטמקות (הבטן מרעב) |
אראנקון |
arrankón m. | |
|
תספורת חפוזה, תגלחת חפוזה |
אראפאדה |
arrapada f. | |
|
מסופר למשעי, גלוח ראש;מגולח; שהסתפר זה עתה |
אראפאדו |
arrapado adj. | |
|
ספר; ספר חובבני; טרדן; מכונת גילוח |
אראפאדור/דירה |
arrapador/dera adj. & n. | |
|
תספורת, סידור שער |
אראפאדורה |
arrapadura f. | |
|
גילח, סיפר (תספורת); שעמם |
אראפאר |
arrapar v. | |
|
הסתפר, התגלח, הסתרק |
אראפארסי |
arraparse v. refl. | |
|
קריעה (בהנף אחד) |
אראסגאדה |
arrasgada f. | |
|
קרוע |
אראסגאדו |
arrasgado adj. | |
|
הקורע |
אראסגאדור |
arrasgador m. | |
|
קרע |
אראסגאר |
arrasgar v. | |
|
נקרע; קרע לעצמו |
אראסגארסי |
arrasgarse v. refl. | |
|
קריעה, קרע |
אראסגו |
arrasgo m. | |
|
קריעה, קרע |
אראסגון |
arrasgón m. | |
|
גירוד חזק בתנועה אחת |
אראסקאדה |
arraskada f. | |
|
מגרדת, כלי לקירצוף |
אראסקאדירה |
arraskadera f. | |
|
גרדת (מחלה); גירוד |
אראסקאדירו |
arraskadero m. | |
|
גירוד קל |
אראסקאדיקה |
arraskadika f. | |
|
מקל גירוד לגב |
אראסקאדור |
arraskador m. | |
|
גירוד; גירוד תחתית הצלחת |
אראסקאדורה |
arraskadura f. | |
|
גירד |
אראסקאר |
arraskar v. | |
|
התגרד; התרפס, התחנף למישהו |
אראסקארסי |
arraskarse v. refl. | |
|
גרדת (מחלה), גירוד כרוני |
אראסקאטינה |
arraskatina f. | |
|
גירוד, גרוי |
אראסקינה |
arraskina f. | |
|
מגורר |
אראספאדו |
arraspado adj. | |
|
גרד, קירצף |
אראספאר |
arraspar v. | |
|
נמחק |
אראספארסי |
arrasparse v. refl. | |
|
משיכה בכוח |
אראסטאדה |
arrastada (port.) f. | |
|
משיכה |
אראסטאדיז'ו |
arrastadijo (port.) m. | |
|
נסחב; מָשוּך;מסכן, עלוב |
אראסטאדו |
arrastado (port.) adj. | |
|
גורר, סוחב |
אראסטאדור |
arrastador (port.) m. | |
|
משיכה (הפעולה) |
אראסטאדורה |
arrastadura (port.) f. | |
|
עבריין, גורף ביבים, אדםשפל, נבל, מנוול, פוחח |
אראסטאקאנייו |
arrastakanyo m. | |
|
בבטלה, ללא תעסוקה |
אראסטאנדו |
arrastando adv. | |
|
גרר, סחב, סחף, משך אחריו; נשרך, נהג בעצלתים; החריב, הרס |
אראסטאר |
arrastar (port.) v. | |
|
זחל, התרפס, השתרך, הלך בכבדות, נסחב, נגרר |
אראסטארסי |
arrastarse (port.) v. refl. | |
|
|
אראסטראר ר' אראסטאר |
arrastrar (port.) cf. arrastar | |
|
|
אראב'דון ר' ראב'דון |
arravdón m. cf. ravdón | |
|
|
אראב'דונאר ר' ראב'דונאר |
arravdonar v. cf. ravdonar | |
|
הרסני |
אראב'דונוזו |
arravdonozo adj. | |
|
כעס מתמשך |
אראב'ייאדירו |
arraviadero m. | |
|
כועס, כעוס, נרגז; נדהם |
אראב'ייאדו |
arraviado adj. | |
|
הכעיס, הרגיז; לא עמד בדבריו; סירב לשלם חובו אחרי הפסד במשחק |
אראב'ייאר |
arraviar v. | |
|
התרגז; לא עמד בדיבורו; העמיד פני כועס כדי להשתמט מחובה; נדהם מכל דבר; ייסר, הוכיח;היהמסוכסך עם |
אראב'ייארסי |
arraviarse v. refl. | |
|
סכסוך, קטטה, מריבה; התקף כעס |
אראב'ייאטינה |
arraviatina f. | |
|
כעסן, רגזן; מריר; שוחר ריבמי שהפסיד במשחק ומסרב לפרוע חובו |
אראב'ייון |
arravión adj. | |
|
|
אראייארסי ר' אראב'ייארסי |
arrayarse cf. arraviarse | |
|
עופרת לבנה |
אראייארטי |
arrayarte m. | |
|
קריעה; שחצנות, יהירות,רברבנות, התנפחות |
אראזגאדירו |
arrazgadero m. | |
|
קרוע |
אראזגאדו |
arrazgado adj. | |
|
מי שמבלה בגדיו במהירות; רברבן, מתיהר |
אראזגאדור |
arrazgador m. & adj. | |
|
קריעה, קרע |
אראזגאדורה |
arrazgadura f. | |
|
קרע, שיסע; בילה |
אראזגאר |
arrazgar v. | |
|
קרע לעצמו (בגד); נקרע |
אראזגארסי |
arrazgarse v. refl. | |
|
קריעה |
אראזגון |
arrazgón m. | |
|
הצדיק עצמו, הסביר עצמו |
אראזונארסי |
arrazonarse v. refl. | |
|
מושפל, מדוכא |
אריבאשאדו |
arrebashado adj. | |
|
ירידה, פחיתות כבוד, השפלה, השמצה, עלבון, לעג |
אריבאשאמיינטו |
arrebashamiento m. | |
|
משפיל, מעליב; מביש |
אריבאשאנטי |
arrebashante adj. | |
|
השפיל, זילזל, העליב, השמיץ, הוציא לעז, לעג ל-, ביזה, הנמיך |
אריבאשאר |
arrebashar v. | |
|
התרפס, השפיל עצמו, ירד על ברכיו לבקש טובה |
אריבאשארסי |
arrebasharse v. refl. | |
|
|
אריביב'ירסי ר' אריביב'ירסי |
arrebiverse cf. arrebivirse | |
|
מחיה, מקים לתחיה, שמחזיר תקווה ואמון |
אריביב'ידור |
arrebividor adj. & m. | |
|
תחיה, חזרה לחיים/לתקווה |
אריביב'ימיינטו |
arrebivimiento m. | |
|
החיה, החזיר לתחיה, עורר מחדש; רענן, אושש, דירבן, המריץ |
אריביב'יר |
arrebivir v. | |
|
קם לתחיה; שמח; התגבר על ביישנותו |
אריביב'ירסי |
arrebivirse v. refl. | |
|
סוער, רוגש; הפוך |
אריבולטיאדו |
arrebolteado adj. | |
|
הפיכה, מהפכה; תסיסה, התרגשות |
אריבולטיאמיינטו |
arrebolteamiento m. | |
|
התסיס, הגעיש, ריגש; הפךאת הסדרים, בלבל את הסדר; נעשה גס |
אריבולטיאר |
arreboltear v. | |
|
יצא מן השגרה/מןההרגלים/משלוותו |
אריבולטיארסי |
arreboltearse v. refl. | |
|
|
אריבולטינה ר' ריבואילטינה |
arreboltina f. cf. rebueltina | |
|
|
אריבולטוניאר ר' אריבולטיאר |
arreboltonear cf. arreboltear | |
|
התרגש |
אריבולטוניארסי |
arreboltonearse v. refl. | |
|
הזכרת דבר ברמיזה קלה |
אריבולב'ידורה |
arrebolvedura f. | |
|
הפך, בילבל; הזכיר, רמז; החיה מריבה ישנה; חש ברע; טילטל, נפנף |
אריבולב'יר |
arrebolver v. | |
|
הסתבך |
אריבולב'ירסי |
arrebolverse v. refl. | |
|
הפיכה; תסיסה,אנדרלמוסיה; זכרונות מרים; היפוך מעיים |
אריבולב'ימיינטו |
arrebolvimiento m. | |
|
הדהד, נשמע ברמה |
אריבומבאר |
arrebombar v. | |
|
|
אריבואילטיאר ר' אריבולטיאר |
arrebueltear v. cf. arreboltear | |
|
|
אריבואילב'יר ר' אריבולב'יר |
arrebuelver v. cf. arrebolver | |
|
מעוגל, עגול |
ארידונדיאדו |
arredondeado adj. | |
|
עיגל; פישט |
ארידונדיאר |
arredondear v. | |
|
התעגל |
ארידונדיארסי |
arredondearse v. refl. | |
|
השלים עם, סבל |
אריאיב'אר |
arreevar v. | |
|
הבשיל, הגיע לבשלות; הגיע לנקודת הבישול הטובה |
אריפ'אזירסי |
arrefazerse v. refl. | |
|
מעודן; מזוקק; מבושל בישול איטי עד לספיגת כל הנוזלים |
אריפ'ינאדו |
arrefinado adj. | |
|
זיקוק |
אריפ'ינאר |
arrefinar m. | |
|
זיקק |
אריפ'ינאר |
arrefinar v. | |
|
נשימה, נשימת חיים |
אריפ'לו |
arreflo m. | |
|
נח, התרווח; נהנה אחר סילוק מטרד |
אריפ'ולגאר |
arrefolgar v. | |
|
שפשוף, חיכוך |
אריפ'ריגאדה |
arrefregada f. | |
|
משופשף |
אריפ'ריגאדו |
arrefregado adj. | |
|
|
אריפ'ריגאדורה ר' ריפ'ריגאדורה |
arrefregadura cf. refregadura | |
|
|
אריפ'ריגאר ר' פ'ריגאר |
arrefregar cf. fregar | |
|
השתפשף, התחכך |
אריפ'ריגארסי |
arrefregarse v. refl. | |
|
שפשוף/חיכוך של הגוף כדילרכך כאב או כדי לחמם |
אריפ'ריגו |
arrefrego m. | |
|
רענון, רעננות; משקאות מרעננים |
אריפ'ריסקאמיינטו |
arrefreskamiento m. | |
|
ריענן, קרר; התקרר, נעשה קר; התרענן |
אריפ'ריסקאר |
arrefreskar v. | |
|
התרענן |
אריפ'ריסקארסי |
arrefreskarse v. refl. | |
|
|
אריפ'ולגאר ר' אריפ'ולגאר |
arrefulgar cf. arrefolgar | |
|
|
אריפ'וזאר ר' ריפ'וזאר |
arrefuzar (fr.) cf. refuzar | |
|
זילוף, טפטוף; השקאה קלה |
אריגאדה |
arregada f. | |
|
מזלף |
אריגאדירה |
arregadera f. | |
|
הזלפה, זילוף, התזה; גשם קל, זרזיף |
אריגאדיקה |
arregadika f. | |
|
מושקה; מפריז במתן אשראי; מרושל, לא מסודר |
אריגאדו |
arregado adj. | |
|
מזלף |
אריגאדור |
arregador m. | |
|
השקאה קלה, זילוף; השקאה |
אריגאדורה |
arregadura f. | |
|
|
אריגאלאדו ר' ריגאלאדו |
arregalado cf. regalado | |
|
מי שמפנק, מלטף, מראה חיבה; מי שמעניק מתנה |
אריגאלאדור |
arregalador m. & adj. | |
|
פינוק; סיפוק המאוויים של מישהו; פנוק עצמי מוגזם |
אריגאלאמיינטו |
arregalamiento m. | |
|
פינק, הנעים, גרם הנאה, ליטף; גילה חיבה לבן משפחה; נתן מתנה |
אריגאלאר |
arregalar v. | |
|
התפנק, חיפש פינוקים, התפנק במיטה, נהנה, התענג; התחנחן כדי לבקש טובה |
אריגאלארסי |
arregalarse v. refl. | |
|
מפונק |
אריגאנג'אדו |
arreganchado adj. | |
|
פינק |
אריגאנג'אר |
arreganchar v. | |
|
השקה, הזליף, התיז; פיזר, פרע סדר |
אריגאר |
arregar v. | |
|
התפזר; התעסק בדברים רבים מדי בעת ובעונה אחת; התפזר עלעסקים רבים מדי; נתן אשראי רב מדי |
אריגארסי |
arregarse v. refl. | |
|
מסודר, ערוך; מתון; בעל הרגלי סדר וחסכון; מסורגל |
אריגלאדו |
arreglado adj. | |
|
סידור, תיקון, הסדרה; כיול,ויסות, וסת |
אריגלאדורה |
arregladura f. | |
|
כוונון, תיאום, כינון, סדור, התקנה; הסדר ברוח טובה; תקנות |
אריגלאמיינטו |
arreglamiento m. | |
|
סידר, ערך, הסדיר, אירגן, תיכן, כונן, התאים, תיקן; סירגל קווים |
אריגלאר |
arreglar v. | |
|
הסתדר; ניהל את הוצאותיו; הסתדר, מצא מקומו בחיים; הסדיר את צרכיו הגופניים |
אריגלארסי |
arreglarse v. refl. | |
|
|
אריגלו ר' אריגלאמיינטו |
arreglo m. cf. arreglamiento | |
|
|
ארינגראסייאר/סי ר' רינגראסייאר/סי |
arrengrasiar/se cf. rengrasiar/se | |
|
מילא |
אריאינג'יר |
arreinchir v. | |
|
התמלא |
אריאינג'ירסי |
arreinchirse v. refl. | |
|
|
אריאירסי ר' אריליירסי |
arreirse cf. arriirse. | |
|
בוש, נכלם, מבויש |
אריז'יסטאדו |
arrejistado adj. | |
|
העליב, בייש, ביזה, הביך |
אריז'יסטאר |
arrejistar v. | |
|
התבייש, בוש, חשעלבון ומבוכה |
אריז'יסטארסי |
arrejistarse v. refl. | |
|
רקום |
אריקאמאדו |
arrekamado (ebr.) adj. | |
|
רוקם, אומן רקמה |
אריקאמאדור |
arrekamador (ebr.) m. | |
|
רקם |
אריקאמאר |
arrekamar (ebr.) v. | |
|
גובה, קופאי, גובהמסים |
אריקאב'דאדור/דירה |
arrekavdador/dera n. | |
|
גביה |
אריקאב'דאמיינטו |
arrekavdamiento m. | |
|
גבה, גבה מיסים, גבה חוב;קיבל בחזרה |
אריקאב'דאר |
arrekavdar v. | |
|
קיבל כסף בחזרה, קיבל בחזרה את מה שאיבד |
אריקאב'דארסי |
arrekavdarse v. refl. | |
|
חימם, הרתיח; חימם שוב |
אריקאליינטאר |
arrekayentar v. | |
|
התחמם |
אריקאליינטארסי |
arrekayentarse v. refl. | |
|
שרוף; מעונה, מוקנט |
אריקימאדו |
arrekemado adj. | |
|
שרף; עינה, הקניט |
אריקימאר |
arrekemar v. | |
|
נשרף; חש כאב לב,עינה עצמו, סבל |
אריקימארסי |
arrekemarse v. refl. | |
|
הזכיר; נזכר (במאמץ) |
אריקודראר |
arrekodrar v. | |
|
נזכר |
אריקודרארסי |
arrekodrarse v. refl. | |
|
קבצן |
אריקוז'אדור |
arrekojador m. | |
|
קמצן, חסכן |
אריקוז'ידור |
arrekojedor adj. | |
|
אספן; חוסך; מי ששומרכל דבר שימושי |
אריקוז'ידור |
arrekojedor m. | |
|
אסף, כינס, ריכז, קיבץ, קבץ, צבר, ליקט; הקהיל; הלביש, כיסה; מיזגאוויר החדר; נתקף התכווצויות בפה |
אריקוז'יר |
arrekojer v. | |
|
הצטבר; התלבש; הלך הביתה; התחתן; נאסף |
אריקוז'ירסי |
arrekojerse v. refl. | |
|
איסוף, אסיף; אסיפה, התכנסות |
אריקוז'ידה |
arrekojida f. | |
|
לבוש; מרוכז; חסכן בלי קמצנות; נקי ומסודר; שנאסף, שנאגר |
אריקוז'ידו |
arrekojido adj. | |
|
ליקוט, איסוף, ריכוז, כינוס; התלקטות, האספות, התקהלות;חיבור, צירוף; אוסף; התרכזות הנפש, עיון |
אריקוז'ימיינטו |
arrekojimiento m. | |
|
מועשר, מלא עד גדותיו |
אריקולמאדו |
arrekolmado adj. | |
|
העשיר |
אריקולמאר |
arrekolmar v. | |
|
התעשר, עשה הון (נאמר בהתפעלות מהולה בקנאה) |
אריקולמארסי |
arrekolmarse v. refl. | |
|
|
אריקומאנדאר ר' ריקומינדאר |
arrekomandar v. cf. rekomendar | |
|
|
אריקומאנדיאר ר' ריקומינדאר |
arrekomandear cf. rekomendar | |
|
התייסר, ''אכל את עצמו'' |
אריקומירסי |
arrekomerse v. refl. | |
|
אכול, מאוכל |
אריקומידו |
arrekomido adj. | |
|
הכיר (מישהו למישהו אחר), הציג, ערך הכרות |
אריקוניסירסי |
arrekoneserse v. refl. | |
|
הכיר, העריך, הביא בחשבון |
אריקונוסיר |
arrekonoser v. | |
|
אפה, צלה; שרף, צרב (גרונו) |
אריקוזיר |
arrekozer v. | |
|
תפר שוב, תפר מחדש, הטליא |
אריקוזיר |
arrekuzir v. | |
|
התלקחות, להבה הדועכת חיש מהר |
ארילומבראדה |
arrelumbrada f. | |
|
מואר, מובהר, מאוייר; זוהר מאושר |
ארילומבראדו |
arrelumbrado adj. | |
|
תאורה, ברק אור, בוהק, זוהר, זיו, הברקה, קרינה |
ארילומבראמיינטו |
arrelumbramiento f. | |
|
האיר, הבהיר, זהר, קרן; שפך אור; הואר; שימח |
ארילומבראר/סי |
arrelumbrar/se v./v.refl. | |
|
אור, זוהר, בוהק, נצנוץ |
ארילומברו |
arrelumbro m. | |
|
ציחצח, הבריק |
ארילוסטריאר |
arrelustrear v. | |
|
|
ארילוזיינטי ר' רילוזיינטי |
arreluziente cf. reluziente | |
|
|
ארילוזיר ר' רילוזיר |
arreluzir cf. reluzir | |
|
נענע, זעזע; החזיר/העלהלזכרון |
ארימאניאר |
arremanear v. | |
|
נחלץ מצרה/בעיה;נעזר |
ארימאניארסי |
arremanearse v. refl. | |
|
הפשלת שרוולים לצורךעבודה; מאמץ קצר ומרוכז בעבודה |
ארימאנגאדה |
arremangada f. | |
|
מופשל שרוולים, מוכןלעבודה |
ארימאנגאדו |
arremangado adj. | |
|
הפשיל שרוולים |
ארימאנגאר |
arremangar v. | |
|
הפשיל שרווליו לצורך עבודה |
ארימאנגארסי |
arremangarse v. refl. | |
|
הפשלת שרוולים |
ארימאנגו |
arremango m. | |
|
שנראה צעיר יותר |
ארימאנסיב'אדו |
arremansevado adj. | |
|
הִצְעִיר, חידש נעורים, נתן מראה צעיר יותר |
ארימאנסיב'אר |
arremansevar v. | |
|
הִצְעִיר, נעשה צעיר יותר, חידש נעוריו |
ארימאנסיב'ארסי |
arremansevarse v. refl. | |
|
|
ארימאר ר' ארימאר |
arremar cf. arrimar | |
|
חתר במשוטים |
ארימאר |
arremar v. | |
|
איכותי, מחזיק מעמד |
ארימאטאדירו |
arrematadero adj. | |
|
כלה/הושמד בידי שמים; שסולק ממקומו |
ארימאטאדו |
arrematado adj. | |
|
סילק; כילה, השמיד, הרס, נתן מכת מוות |
ארימאטאר |
arrematar v. | |
|
הסתלק, ברח |
ארימאטארסי |
arrematarse v. refl. | |
|
השמדה, כליה, אבדן; השתחררות ממישהו מטריד |
ארימאטאסייון |
arrematasión (port.) f. | |
|
נעזר, נסעד, מקבל סיוע |
ארימידייאדו |
arremediado adj. | |
|
תיקן, ריפא, הסדיר; סייע, עזר, סעד |
ארימידייאר |
arremediar v. | |
|
הסתדר, ניצל, מצא תקנה, מצא פתרון; עשה שימוש ב-, הסתדר במה שיש (בהעדר כלים) |
ארימידייארסי |
arremediarse v. refl. | |
|
מתוקן, מוטלא; מתוקן בצורה לא יפה; נאמר על המסופר שהכבירו עליו פרטים כדי שישמע סביר |
ארימינדאדו |
arremendado adj. | |
|
הטלאה, איחוי |
ארימינדאדורה |
arremendadura f. | |
|
איחוי, תיקון |
ארימינדאמיינטו |
arremendamiento m. | |
|
תיקן, הטליא, איחה; בסיפור: השלמת פרטים לעשותו יפה ואמין |
ארימינדאר |
arremendar v. | |
|
הזדרז, נחפז |
ארימיניארסי |
arremenearse v. refl. | |
|
החלים, חזר לאיתנו, שיקם את מעמדו; שיקם הונו |
ארימיטירסי |
arremeterse v. refl. | |
|
מעט יותר טוב (מבחינת הבריאות או מבחינה כלכלית) |
ארימיטידיקו |
arremetidiko adj. | |
|
שהחלים, שהבריא; שהשתקם כלכלית; משוקם |
ארימיטידו |
arremetido adj. | |
|
דמיון |
ארימיראנסה |
arremiransa f. | |
|
דומה |
ארימיראנטי |
arremirante adj. | |
|
דָּמָה, נראה אותו דבר; בחן,בדק, עקב אחר |
ארימיראר |
arremirar v. | |
|
|
ארימישקאר ר' ארימושקאר |
arremishkar cf. arremoshkar | |
|
לח, רטוב, ספוג מים |
ארימוז'אדו |
arremojado adj. | |
|
הרטבה, הטבלה, הספגה במים |
ארימוז'אמיינטו |
arremojamiento m. | |
|
הרטיב, הטביל, לחלח, ריכך במים |
ארימוז'אר |
arremojar v. | |
|
נרטב, התרטב |
ארימוז'ארסי |
arremojarse v. refl. | |
|
להרטיב את הגרון,לשתות משקה מרענן |
ארימוז'יארסי |
arremojearse v. refl. | |
|
הרטבה, לחלוח |
ארימוז'יאו |
arremojeo m. | |
|
טחן עד דק; טחן שנית |
ארימוליר |
arremoler v. | |
|
בדק, חיפש בדקדקנות, חיטט |
ארימושקאר |
arremoshkar v. | |
|
דחיפה חזקה |
ארימפושאדה |
arrempushada f. | |
|
דחיפה קלה; עידוד קל, דרבון קל |
ארימפושאדיקה |
arrempushadika f. | |
|
דחוי, הדוף, שנדחף |
ארימפושאדו |
arrempushado adj. | |
|
דחיפה |
ארימפושאמיינטו |
arrempushamiento m. | |
|
דחף בכוח, הדף; דירבן; דחה; דחה (דבר לא רצוי); הסיט/הזיז דבר מה ממקומו בדחיפה; בלע (דמעות צחוק) |
ארימפושאר |
arrempushar v. | |
|
נדחף, דחק במרפקים |
ארימפושארסי |
arrempusharse v. refl. | |
|
דחיפה |
ארימפושו |
arrempusho m. | |
|
חידש, רענן, העלה מחדש לזכרון; חזר (על); עדכן |
ארינוב'אר |
arrenovar v. | |
|
התחדש |
ארינוב'ארסי |
arrenovarse v. refl. | |
|
התרכך, נעשה רך (נאמר על מזון) |
אריפאפילייארסי |
arrepapeyarse v. refl. | |
|
העמיק לחשוב, חשב פעמיים, חשב פעם נוספת; היסס |
אריפינסאר |
arrepensar v. | |
|
חזרה מהבטחה/התחייבות; ביטול חד צדדי של הסכם |
אריפינטידיז'ו |
arrepentidijo m. | |
|
מתחרט, מתנחם, בעל תשובה |
אריפינטידו |
arrepentido n. & adj. | |
|
חרטה, נוחם; חזרה בתשובה; חזרה מהבטחה או התחייבות |
אריפינטימיינטו |
arrepentimiento f. | |
|
התחרט, ניחם (על), חזר בו מהבטחתו/התחייבותו; סרב, ויתר |
אריפינטירסי |
arrepentirse v. refl. | |
|
הסתרק |
אריפינייארסי |
arrepenyarse v. refl. | |
|
חרטה |
אריפיינטו |
arrepiento m. | |
|
|
אריפינטימיינטו ר' אריפינטימיינטו |
arrepintimiento cf. arrepentimiento | |
|
|
אריפינטירסי ר' אריפינטירסי |
arrepintirse cf. arrepentirse | |
|
נהנתן, בעל אופי עליז ותאב חיים |
אריפוטריאדור |
arrepotreador m. | |
|
חי חיי נהנתנות, חי חיי מותרות ותפנוקים; עשה חיים |
אריפוטריאר |
arrepotrear v. | |
|
רגוע |
אריפוזאדיקו |
arrepozadiko adj. | |
|
שקט, רגוע, רוגע |
אריפוזאדו |
arrepozado adj. | |
|
נח, ישן, התרגע |
אריפוזאר |
arrepozar v. | |
|
נח, התרגע |
אריפוזארסי |
arrepozarse v. refl. | |
|
מגונה, בזוי, מבוזה |
אריפודייאדו |
arrepudiado adj. | |
|
ביזה, לעג בפומבי; גרש (את אשתו), נתן ספר כריתות/גט |
אריפודייאר |
arrepudiar v. | |
|
תפר מכפלת, תפר שולים לבגד; תפר תפירות גסות |
אריפולגאר |
arrepulgar v. | |
|
|
אריפושאדו ר' ארימפושאדו |
arrepushado cf. arrempushado | |
|
|
אריפושאמיינטו ר' ארימפושאמיינטו |
arrepushamiento cf. arrempushamiento | |
|
|
אריפושאר/סי ר' ארימפושאר/סי |
arrepushar/se cf. arrempushar/se | |
|
קרוב מאוד, סמוך, לשפת, על פני |
אריס |
arrés prep. & adv. | |
|
נבון, חכם |
אריסאב'ידו |
arresavido adj. | |
|
מיובש, מצומק, מקומט |
אריסיקאדו |
arresekado adj. | |
|
ייבש |
אריסיקאר |
arresekar v. | |
|
התייבש, הצטמק |
אריסיקארסי |
arresekarse v. refl. | |
|
חשש, חשד, נרתע מפעולה |
אריסילאר |
arreselar v. | |
|
|
אריסינדיר ר' אינסינדיר |
arresender v. cf. ensender | |
|
|
אריסינדירסי ר' אינסינדירסי |
arresenderse cf. ensenderse | |
|
מסודר, ערוך, מאורגן; מיושב, שקול, מתון; מסודר היטב במקצוע, שחייו יציבים מסודרים; דייקן; ללא רבב |
אריסינטאדו |
arresentado adj. | |
|
סידור; שקט נפשי; יישוב |
אריסינטאמיינטו |
arresentamiento m. | |
|
סידר, ארגן, ערך, עבר לחיים מסודרים; הביא מישהו לחיים מסודרים; השקיע את הפסולת; יישב; חיבר, כתב |
אריסינטאר |
arresentar v. | |
|
הסתדר, הסתדר בחיים; התיישב; התמתן, נעשה מיושב; התחתן, הקים משפחה |
אריסינטארסי |
arresentarse v. refl. | |
|
סדר |
אריסינטו |
arresento m. | |
|
|
אריסיב'יר ר' אריסיב'יר |
arresevir cf. arresivir | |
|
רגוע, נינוח |
אריספ'ולגאדו |
arresfolgado adj. | |
|
|
אריספ'ולגאר ר' אריפ'ולגאר |
arresfolgar v. cf. arrefolgar | |
|
נרגע, נח, הפיג מתיחותו, התרגע; התרווח, השתרע בנוחות |
אריספ'ולגארסי |
arresfolgarse v. refl. | |
|
שפשף, עיסה |
אריספ'ריגאר |
arresfregar v. | |
|
|
אריספ'ריסקאר ר' אריפ'ריסקאר |
arresfreskar cf. arrefreskar | |
|
נמנע, חמק, ברח |
אריספ'רואיר |
arresfruir v. | |
|
מוצל, משוחרר, פדוי |
אריסגאטאדו |
arresgatado adj. | |
|
מי שפדה/שחרר עבד, שבוי, אסיר |
אריסגאטאדור |
arresgatador m. | |
|
הצלה, שחרור, תשועה, גאולה, פדות, פדיון |
אריסגאטאמיינטו |
arresgatamiento m. | |
|
שחרר, חילץ, גאל, פדה |
אריסגאטאר |
arresgatar v. | |
|
השתחרר, נגאל |
אריסגאטארסי |
arresgatarse v. refl. | |
|
|
אריסיב'ידה ר' ריסיב'ידה |
arresivida cf. resivida | |
|
מקובל, מוסכם |
אריסיב'ידו |
arresivido adj. | |
|
מקבל הפנים |
אריסיב'ידור |
arresividor m. | |
|
קבלת פנים; קבלה (של משהו) |
אריסיב'ימיינטו |
arresivimiento m. | |
|
קיבל, קיבל פני, השיג |
אריסיב'יר |
arresivir v. | |
|
התקבל |
אריסיב'ירסי |
arresivirse v. refl. | |
|
קבלת פנים |
אריסיב'ו |
arresivo m. | |
|
|
אריסקאאינטאר ר' אריסקאליינטאר |
arreskaentar cf. arreskayentar | |
|
רמץ, שארית הבערה מתחת האפר |
אריסקאלדאדה |
arreskaldada f. | |
|
חימם; חימם על רמץ |
אריסקאלדאר |
arreskaldar v. | |
|
חימם, יצר חום נעים |
אריסקאליינטאר |
arreskayentar v. | |
|
התחמם |
אריסקאליינטארסי |
arreskayentarse v. refl. | |
|
שרוע אפרקדן, שרוע ברפיון אברים; חסר דאגה; מסב (''כולנו מסובין'') |
אריסקוב'דאדו |
arreskovdado adj. | |
|
השעין |
אריסקוב'דאר |
arreskovdar v. | |
|
נרגע, הפיג מתיחותו, התרגע, נח, הסב, נשען על מרפקו |
אריסקוב'דארסי |
arreskovdarse v. refl. | |
|
שרוט; מעודן |
אריסקונייאדו |
arreskunyado adj. | |
|
שריטה |
אריסקונייאדורה |
arreskunyadura | |
|
שרט, גרד |
אריסקונייאר |
arreskunyar v. | |
|
נשרט |
אריסקונייארסי |
arreskunyarse v. refl. | |
|
שריטה |
אריסקונייו |
arreskunyo m. | |
|
החליט, קיבל החלטה, קבעבדעתו |
אריסולב'יר |
arresolver v. | |
|
מובדל, מופרש |
אריספארטאדו |
arrespartado adj. | |
|
זֹהַר, אור |
אריספלאנדור |
arresplandor f. | |
|
ענה, השיב; הגיב; קיים התחייבות, עמד בהתחייבות |
אריספונדיר |
arresponder v. | |
|
עצור, אסיר; שנעצר, שנבלם, שפעילותו נפסקה; נעצר לביקורת |
אריסטאדו |
arrestado adj. & m. | |
|
עצר, אסר, חבש בבית סוהר;עצר את הפעילות/ההליכה; עצר לביקורת |
אריסטאר |
arrestar v. | |
|
חדל, הפסיק, נעצר, בלם עצמו |
אריסטארסי |
arrestarse v. refl. | |
|
מעצר, מאסר זמני |
אריסטאסייון |
arrestasión f. | |
|
מעצר, מאסר קצר; עיכוב, הגבלה |
אריסטו |
arresto m. | |
|
הרטיב, לחלח |
אריסומאר |
arresumar v. | |
|
מבושל היטב (אחר שכל הנוזלים התאדו) |
אריסומידו |
arresumido adj. | |
|
זב; דלף, פלט נוזלים; לבשל אוכל עד איוד כל הנוזלים |
אריסומיר |
arresumir v. | |
|
החליק |
אריסב'אלאר/אריסב'אלארסי |
arresvalar/arresvalarse v. refl. | |
|
החלקה, גלישה |
אריסב'אלאדה |
arresvalada f. | |
|
משטח החלקה; מקום חלקלק |
אריסב'אלאדירה |
arresvaladera f. | |
|
החלקה מתמשכת |
אריסב'אלאדירו |
arresvaladero m. | |
|
שהחליק |
אריסב'אלאדו |
arresvalado adj. | |
|
החלקה, גלישה; כשלון חרוץ; מוות |
אריסב'אלאדורה |
arresvaladura f. | |
|
החלקה, גלישה; כשלון מתמשך |
אריסב'אלאמיינטו |
arresvalamiento m. | |
|
מחליק, גולש |
אריסב'אלאנטי |
arresvalante adj. | |
|
החליק, גלש; אכל בבולמוס |
אריסב'אלאר |
arresvalar v. | |
|
החליק; הלך לעולמו, מת |
אריסב'אלארסי |
arresvalarse v. refl. | |
|
מקום חלקלק ומסוכן |
אריסב'אלאטינה |
arresvalatina f. | |
|
החלקה |
אריסב'אלו |
arresvalo m. | |
|
עצר |
אריטאר |
arretar (fr.) v. | |
|
עזב, נטש |
אריטאטאר |
arretatar v. | |
|
החזיר להכרה; רענן |
אריטורנאר |
arretornar v. | |
|
חזר להכרה; לחוש בטוב מחדש |
אריטורנארסי |
arretornarse v. refl. | |
|
פיתל, עיוות, כיווץ |
אריטורסיר |
arretorser v. | |
|
התפתל |
אריטורסירסי |
arretorserse v. refl. | |
|
מפותל |
אריטורסידו |
arretorsido adj. | |
|
צייר דיוקנאות; צלם |
אריטראטאדור |
arretratador m. | |
|
צייר דיוקן, צילם; הטיל מורא,שיתק מפחד |
אריטראטאר |
arretratar v. | |
|
|
אריטואירסיר ר' אריטורסיר |
arretuerser cf. arretorser | |
|
זללן |
אריב'אנאדור |
arrevanador m. | |
|
זלל; בצע (לחם), חתך לנתחים, פרס פרוסות |
אריב'אנאר |
arrevanar v. | |
|
זול, חסכוני |
אריב'אנסאדו |
arrevansado adj. | |
|
חוסך |
אריב'אנסאדור |
arrevansador m. | |
|
חסך |
אריב'אנסאר |
arrevansar v. | |
|
חסכון |
אריב'אנסו |
arrevanso m. | |
|
|
אריב'אנטאר ר' אריב'ינטאר |
arrevantar cf. arreventar | |
|
שניה, הרף עין |
אריב'אטאדה |
arrevatada f. | |
|
חטוף, שדוד, שנטרף; שנבלע; שבושל בחפזון; צעקני (צבע) |
אריב'אטאדו |
arrevatado adj. | |
|
חוטף, תוקף |
אריב'אטאדור |
arrevatador m. | |
|
חטיפה, שוד, אונס; טֶרֶף,טריפה, גֶּזֶל, ביזה |
אריב'אטאדורה |
arrevatadura f. | |
|
חטיפה, שוד, לקיחהבכח, גזל, ביזה |
אריב'אטאמיינטו |
arrevatamiento m. | |
|
חטף, שדד, גזל, לקח בכח; טרף; חטף אות (בדיבור); חטף כמו לחמניות טריות |
אריב'אטאר |
arrevatar v. | |
|
התבשל בחפזון, נחרך לפני שבושל דיו; טרף, זלל בבולמוס |
אריב'אטארסי |
arrevatarse v. refl. | |
|
חטיפה |
אריב'אטימיינטו |
arrevatemiento m. | |
|
מכירה חטופה |
אריב'אטינה |
arrevatina f. | |
|
כהרף עין |
אריב'אטו |
arrevato adv. | |
|
|
אריב'ידאר/סי |
arrevedar/se cf. vedar/se | |
|
נוח להתרכך |
אריב'ינידירו |
arrevenidero adj. | |
|
התרכך |
אריב'ינירסי |
arrevenirse v. refl. | |
|
מת, מפוצץ, מנופץ |
אריב'ינטאדו |
arreventado adj. | |
|
פוצץ, ניפץ; זלל בבולמוס, טָרַף |
אריב'ינטאר |
arreventar v. | |
|
נפטר, מת; התפוצץ, התנפץ, התפרץ; רתח בחוזקה, התפקע, עלה על גדותיו (ברתיחה) |
אריב'ינטארסי |
arreventarse v. refl. | |
|
עלה על גדותיו, גלש |
אריב'ירטיר |
arreverter v. | |
|
עלה על גדותיו, גלש; שפך את ליבו |
אריב'ירטירסי |
arreverterse v. refl. | |
|
מלא עד גדותיו |
אריב'ירטידו |
arrevertido adj. | |
|
מלא מדי, גולש |
אריב'ירטיינדו |
arrevertiendo adj. | |
|
גלישה, עליה על גדות |
אריב'ירטימיינטו |
arrevertimiento m. | |
|
בהיפוך, באופן הפוך |
אריב'יס |
arrevés adv. | |
|
הפך, צד שני |
אריב'יס |
arrevés m. | |
|
הקיא |
אריב'יסאר |
arrevesar v. | |
|
|
אריב'ילייאדור ר' ריב'ילייאדור |
arreveyador cf. reveyador | |
|
|
אריב'יטיר ר' אריב'ירטיר |
arrevitir cf. arreverter | |
|
התקוממות, התמרדות |
אריב'ואילטה |
arrevuelta f. | |
|
ממולא |
אריליינאדו |
arreyenado adj. | |
|
ממולא, תבשיל ירקות ממולאים (באורז, בשר או גבינה) |
אריליינאדו |
arreyenado m. | |
|
למלא ירקות במילויים שונים |
אריליינאר |
arreyenar v. | |
|
נסבל |
ארילייב'אדו |
arreyevado adj. | |
|
סבל, עבר סבל; השלים עם; הכיל |
ארילייב'אר |
arreyevar v. | |
|
|
אריינאדו ר' אריליינאדו |
arreynado cf. arreyenado | |
|
|
אריינאר ר' אריליינאר |
arreynar cf. arreyenar | |
|
עשה במכנסים, ''ברח לו'' |
אריינארסי |
arreynarse v. refl. | |
|
|
אריז ר' אריס |
arrez prep. cf. arrés | |
|
הכפיל, קיפל לשנים |
אריזדובלאר |
arrezdoblar v. | |
|
|
אריזגאטאר ר' אריסגאטאר |
arrezgatar cf. arresgatar | |
|
|
אריזגונייאר ר' אריסקונייאר |
arrezgunyar cf. arreskunyar | |
|
|
אריזגונייארסי ר' אריסקונייארסי |
arrezgunyarse cf. arreskunyarse | |
|
|
אריזייאר/סי ר' אינריזייאר/סי |
arreziar/se v. cf. enreziar/se | |
|
|
אריזיקאר ר' אריזיקאר |
arrezikar cf. arrizikar | |
|
|
אריזיסטאדו ר' אריז'יסטאדו |
arrezistado cf. arrejistado | |
|
|
אריזיסטארסי ר' אריז'יסטארסי |
arrezistarse cf. arrejistarse | |
|
מתוחכם, מעודן |
אריזומידו |
arrezumido adj. | |
|
|
אריזב'אלאדה ר' אריסב'אלאדה |
arrezvalada cf. arresvalada | |
|
|
אריזב'אלאדירה ר' אריסב'אלאדירה |
arrezvaladera cf. arresvaladera | |
|
|
אריזב'אלאר ר' אריסב'אלאר |
arrezvalar cf. arresvalar | |
|
|
אריזב'אלארסי ר' אריסב'אלארסי |
arrezvalarse cf. arresvalarse | |
|
שפך, יצק, הערה, שפך מעל גדות הכלי; גלש, עלה על גדותיו |
אריזב'ארטיר |
arrezvarter v. | |
|
נשפך, עלה על גדותיו |
אריזב'ארטירסי |
arrezvarterse v. refl. | |
|
|
אריביב'ימיינטו ר' אריביב'ימיינטו |
arribivimiento cf. arrebivimiento | |
|
|
אריביב'יר ר' אריביב'יר |
arribivir cf. arrebivir | |
|
מתקן (טעות) |
אריפ'טאדור |
arriftador m. | |
|
העמיד מחדש, זקף; תיקן טעות (דיבור, כתיבה), תיקן את הקורא בתורה |
אריפ'טאר |
arriftar v. | |
|
חזר בו, תיקן טעותו/התנהגותו |
אריפ'טארסי |
arriftarse v. refl. | |
|
מקומט, מצומק |
אריחאדו |
arrihado adj. | |
|
קימט, כיווץ |
אריחאר |
arrihar v. | |
|
צחק, הצטחק |
אריאירסי |
arriirse v. refl. | |
|
שעון, נשען, סמוך, נסמך |
ארימאדו |
arrimado adj. | |
|
השענות; תפיסת מחסה זמני; משענת; משענת כסא |
ארימאדורה |
arrimadura f. | |
|
נשען, נסמך על; השעין, סמך; הניח לזמן מוגבל; נתן מחסה; ערם (ערימה) |
ארימאר |
arrimar v. | |
|
נשען; חסה, מצא מחסה/מקלט זמני; הכין עצמו למנוחה קצרה |
ארימארסי |
arrimarse v. refl. | |
|
|
ארימאטארסי ר' ארימאטארסי |
arrimatarse cf. arrematarse | |
|
חיטט, חיפש |
ארימישקאר |
arrimishkar v. | |
|
משען, משענת, תמך; תמיכה, סיוע; מקלט; תומך |
ארימו |
arrimo m. | |
|
|
ארימפושאדה ר' ארימפושאדה |
arrimpushada cf. arrempushada | |
|
|
ארימפושאר ר' ארימפושאר |
arrimpushar cf. arrempushar | |
|
|
ארימפושארסי ר' ארימפושארסי |
arrimpusharse cf. arrempusharse | |
|
|
ארימפושו ר' רימפושונ |
arimpushón m. cf. rempushon | |
|
פינה, זווית, פאה |
ארינקון |
arrinkón m. | |
|
מצונף, מכונס בתוך עצמו; מבודד, בודד, גלמוד; מרוחק |
ארינקונאדו |
arrinkonado adj. | |
|
הצטנף; התבודד |
ארינקונארסי |
arrinkonarse v. | |
|
|
ארינגראסייאר ר' רינגראסייאר |
arringrasiar v. cf. rengrasiar | |
|
|
אריפינטירסי ר' אריפינטירסי |
arripintirse cf. arrepentirse | |
|
סיכון, סכנה |
ארישקו |
arrishko m. | |
|
סיכן |
אריסקאר |
arriskar v. | |
|
העז, הסתכן, לקח סיכון |
ארירסקארסי |
arrirskarse v. refl. | |
|
'להוציא את העיניים'' - לחסל מישהו |
אריסקופייאר- אריסקופייאר לוס אוז'וס |
arriskupiyar- arriskupiyar los ojos | |
|
למעלה |
אריב'ה |
arriva adv. | |
|
הגעה |
אריב'אדה |
arrivada f. | |
|
משלוח מגיע |
אריב'אז'י |
arrivaje m. | |
|
הגיע; עגן; הצליח; קרה |
אריב'אר |
arrivar v. | |
|
הגעה |
אריב'ו |
arrivo m. | |
|
|
אריזגונייאדו ר' אריסקונייאדו |
arrizgunyado cf. arreskunyado | |
|
|
אריזגונייאדורה ר' אריסקונייאדורה |
arrizgunyadura cf. arreskunyadura | |
|
|
אריזגונייאר ר' אריסקונייאר |
arrizgunyar cf. arreskunyar | |
|
|
אריזגונייארסי ר' אריסקונייארסי |
arrizgunyarse cf. arreskunyarse | |
|
הסתכן, לקח סיכון |
אריזיקאר |
arrizikar v. | |
|
הקפה, תנועה הקפית; חקירה מקיפה |
ארודיאדה |
arrodeada f. | |
|
סחרור מעצבן |
ארודיאדירו |
arrodeadero m. | |
|
מוקף |
ארודיאדו |
arrodeado adj. | |
|
סביבון |
ארודיאדור |
arrodeador m. | |
|
פעולת סיבוב/סחרור (כגון: סביבון) |
ארודיאדורה |
arrodeadura f. | |
|
חיפושים ממושכים (אחר מה שאבד); סחרחורת |
ארודיאמיינטו |
arrodeamiento m. | |
|
סובב, הקיף, סבב, חג, גלגל; תעה, שוטט ללא מטרה; חיפש בכל מקום |
ארודיאר |
arrodear v. | |
|
הסתובב, התגלגל, הסתחרר; הקיף עצמו ב-; חיפש משהו שלא נמצא במקומו; הִתְיַפָּה |
ארודיארסי |
arrodearse v. refl. | |
|
פיתול, התפתלות, סיבוב, הסתובבות, הקפה; מעקף |
ארודיאו |
arrodeo m. | |
|
כריעת ברך |
ארודייאדורה |
arrodiyadura f. | |
|
הבריך, הוריד על הברכיים |
ארודילייאר |
arrodiyar | |
|
כרע ברך |
ארודילייארסי |
arrodiyarse v. refl. | |
|
|
ארודונדוניאר ר' ארידונדיאר |
arrodondonear cf. arredondear | |
|
מעתיר, מפציר, מתחנן |
ארוגאדור |
arrogador adj. | |
|
מתפלל; שתדלן |
ארוגאדור |
arrogador m. | |
|
שחצנות, יהירות, רברבנות, חוצפה |
ארוגאנסה/ארוגאנסייה |
arrogansa/arrogansia f. | |
|
יהיר, שחצן |
ארוגאנטי |
arrogante adj. | |
|
הפציר, התחנן, הפגיע, ביקש, התפלל |
ארוגאר |
arrogar v. | |
|
הופצר (הפצירו בו) |
ארוגארסי |
arrogarse v. refl. | |
|
|
ארוגאטיב'ה ר' רוגאטיב'ה |
arrogativa cf. rogativa | |
|
חידוד; מענה קולע; רמיזה המפנה תשומת לב לפרט מסויים, ידיעהחדשה, סקופ |
ארוז'אדה |
arrojada f. | |
|
מושלך, זרוק; גולה, מגורש, מורחק, מסולק, מוחרם, מנודה; זנוח, דחוי |
ארוז'אדו |
arrojado adj. | |
|
באתלטיקה: מְיַדֶּה, מטיל; שחצן; שתיין (שמסוגל לשתות הרבה בלי להשתכר) |
ארוז'אדור |
arrojador m. | |
|
הטלה, זריקה, השלכה;דחיה |
ארוז'אמיינטו |
arrojamiento m. | |
|
גרש, סילק; הדף, זרק, יידה, השליך, הטיל, דחה; פלט; גרש; שתה בלי להשתכר; פיטר |
ארוז'אר |
arrojar v. | |
|
השליך עצמו; הסתכן; הזדמן (הופיע במקום כלשהו לעתים רחוקות); השליך נפשו מנגד |
ארוז'ארסי |
arrojarse v. refl. | |
|
התזה |
ארוז'אטינה |
arrojatina f. | |
|
הטלה, זריקה, השלכה; מכה, דחיפה |
ארוז'ו |
arrojo m. | |
|
|
ארומפיר ר' רומפיר |
arromper cf. romper | |
|
|
ארומפירסי ר' רומפירסי |
arromperse cf. romperse | |
|
|
ארונג'אדו ר' ארוז'אדו |
arrondjado cf. arrojado | |
|
|
ארונג'אמיינטו ר' ארוז'אמיינטו |
arrondjamiento cf. arrojamiento | |
|
|
ארונג'אר ר' ארוז'אר |
arrondjar cf. arrojar | |
|
|
ארונג'ארסי ר' ארוז'ארסי |
arrondjarse cf. arrojarse | |
|
|
ארונז'ו ר' ארוז'ו |
arronjo cf. arrojo | |
|
|
ארוס ר' ארוז |
arros cf. arroz | |
|
בגנבה, בסתר בחשאי |
ארוב'אדה- אה לה ארוב'אדה |
arrovada- a la arrovada | |
|
גנוב |
ארוב'אדו |
arrovado adj. | |
|
גנב, חטף, הונה, רימה, גזל |
ארוב'אר |
arrovar v. | |
|
גנב, סיפח (השתלט על שטח) |
ארוב'ארסי |
arrovarse v. refl. | |
|
|
ארוב'יס ר' אריב'יס |
arrovés cf. arrevés | |
|
קפץ קפיצת עוז, עשה סלטה |
ארוב'יסארסי |
arrovesarse v. refl. | |
|
הרס, החריב, מוטט |
ארוב'ינאר |
arrovinar v. | |
|
גנבנב (גונב גנבות קטנות) |
ארוב'ון |
arrovón m. | |
|
נחל, פלג, יובל, זרם |
ארוייו |
arroyo m. | |
|
אורז |
ארוז |
arroz m. | |
|
גחמה, קפריזה |
ארוזאדה |
arrozada f. | |
|
שדה אורז |
ארוזאל |
arrozal m. | |
|
תבשיל אורז עשוי טוב ומעוררתיאבון |
ארוזיקו |
arroziko m. | |
|
|
ארודייאדורה ר' ארודילייאדורה |
arrudiadura cf. arrodiyadura | |
|
|
ארודייאר ר' ארודילייאר |
arrudiar cf. arrodiyar | |
|
נתזי נוזל (טיפות הזלפה); השקיה, הזלפה |
ארופ'יאדה |
arrufiada f. | |
|
מזלף השקיה; מזלף התזה (להזלפת בושם/מים); משקה (הגינה) |
ארופ'יאדור |
arrufiador m. | |
|
היזה, הזליף, התיז, ריסס, השקה, שפך |
ארופ'יאר |
arrufiar v. | |
|
התבשם, התיז על עצמו בושם |
ארופ'יארסי |
arrufiarse v. refl. | |
|
קמט |
ארוגה |
arruga f. | |
|
מקומט, מצומק, מעוך |
ארוגאדו |
arrugado adj. | |
|
קימט, כיווץ, מעך |
ארוגאר |
arrugar v. | |
|
התקמט, הצטמק, התמלא קמטים |
ארוגארסי |
arrugarse v. refl. | |
|
|
ארוז'אדו ר' ארוגאדו |
arrujado cf. arrugado | |
|
|
ארוז'ארסי ר' ארוגארסי |
arrujarse cf. arrugarse | |
|
|
ארסאר ר' אלסאר |
arsar cf. alsar | |
|
אריסטו, אריסטוטלס |
ארסאטו |
Ársato m. | |
|
מצבור נשק, מאגר נשק |
ארסינאל |
arsenal m. | |
|
ארסן |
ארסיניק |
arsenik (fr.) m. | |
|
מידת אורך תורכית (75 ס''מ לקרקע; 2/3 מטר לבד וחבלים) |
ארשין |
arshín (t.) m. | |
|
חוצפן, עז-פנים, חצוף |
ארסיז |
arsiz (t.) adj. | |
|
חוצפה, עזות פנים, ציניות |
ארסיזליק |
arsizlik (t.) m. | |
|
ארכיבישוף |
ארסוביספו |
arsobispo m. | |
|
שָׂבֵעַ |
ארטאדו |
artado adj. | |
|
שובע, שבעה |
ארטאדורה |
artadura f. | |
|
|
ארטאמיינטו ר' ארטורה |
artamiento m. cf. artura | |
|
רקפת |
ארטאנה |
artana f. | |
|
השביע; השביע רצון |
ארטאר |
artar v. | |
|
שבע, אכל לשובע; סיפקאת עצמו |
ארטארסי |
artarse v. refl. | |
|
סיפוק, רוויה |
ארטאסייון |
artasión f. | |
|
אמנות; נכל, הונאה; ערמה |
ארטי |
arte m. | |
|
עורק; עורק תחבורה |
ארטירייה |
arteria f. | |
|
עוֹרְקִי |
ארטיריאל |
arterial adj. | |
|
הסתיידות עורקים |
ארטירייוסקלירוזה |
arterioskleroza f. | |
|
ערמומי, זריז, שנון, פיקח |
ארטירו |
artero adj. | |
|
אומנות |
ארטיזאניריאה |
artezanería f. | |
|
אומן, בעל מלאכה |
ארטיזאנו |
artezano m. | |
|
מלאכותי, מעשה; כוזב, צבוע |
ארטיפ'יסיאל |
artifisial adj. | |
|
באופן מלאכותי |
ארטיפ'יסיאלמינטי |
artifisialmente adv. | |
|
פקחות, שנינות, כשרון; תחבולה, תכסיס; נכל, רמיה; אמצעי |
ארטיפ'יסייו |
artifisio m. | |
|
בערמה, באמנות, בחריצות |
ארטיפ'יסייוזאמינטי |
artifisiozamente adv. | |
|
ערום, ערמומי, חרוץ |
ארטיפ'יסייוזו |
artifisiozo adj. | |
|
לבסוף, בסופו של דבר |
ארטיק |
artik (t.) adv. | |
|
די, מספיק! איני יכול עוד! |
ארטיק! |
artik! (t.) interj. | |
|
עתונאי, בעל טור, כותב מאמרים, פרשן |
ארטיקוליסטה |
artikolista m. | |
|
מאמר; פריט; סחורה; סעיף; פרט; (בדקדוק:) תווית |
ארטיקולו |
artíkolo m. | |
|
ביטא, הגה, הביע |
ארטיקולאר |
artikular v. | |
|
חיתוך דיבור, הטעמה; פרק, מפרק |
ארטיקולאסייון |
artikulasión f. | |
|
ארטילריה, תותחנות |
ארטיליריאה |
artilería f. | |
|
|
ארטיליריסט ר' ארטיליירו |
artilerist (fr.) cf. artiyero | |
|
העלה הצעה במכירה פומבית |
ארטיריאר |
artirear (t.) v. | |
|
קינרס, ארטישוק, חרשף |
ארטישו |
artishó m. | |
|
|
ארטיסט ר' ארטיסטה |
artist (fr.) cf. artista | |
|
שחקן, אמן |
ארטיסטה |
artista n. | |
|
|
ארטיסטו ר' ארטיסטה |
artisto cf. artista | |
|
באופן אמנותי; בצורה מתוחכמת |
ארטיסטיקאמינטי |
artistikamente adv. | |
|
אמנותי; מתוחכם, מעודן |
ארטיסטיקו |
artístiko adj. | |
|
|
ארטילייריאה ר' ארטיליריאה |
artiyería cf. artilería | |
|
תותחן |
ארטיליירו |
artiyero m. | |
|
|
ארטיזאנו ר' ארטיזאנו |
artizano cf. artezano | |
|
שָּׁבֵעַ |
ארטו |
arto adj. | |
|
שגרוני, של דלקת מפרקים |
ארטריטיקו |
artrítiko adj. | |
|
שגרון, דלקת מפרקים |
ארטריטיסמו |
artritismo m. | |
|
שׂובע, רוויה |
ארטורה |
artura f. | |
|
ארור, מקולל; רשע, רמאי,נוכל |
ארור |
arur (ebr.) adj. | |
|
שוד |
ארוב'יס |
aruvés m. | |
|
|
ארב'אנייט/ארב'אניט ר' ארנאוט |
arvanyit/arvanit cf. arnaut | |
|
ערבית, תפילת ערבית, מעריב |
ערבית |
arvid/arvit/arví (ebr.) m. | |
|
עץ, אילן |
ארב'ול |
árvol m. | |
|
|
ארב'ולי/ארב'ולי ר' ארב'ול |
árvole/arvolé cf. árvol | |
|
יִעֵר |
ארב'וליאר |
arvolear v. | |
|
אשל; אשרה |
ארב'ןלידה |
arvoleda f. | |
|
מטע עצים |
ארב'וליר |
arvoler m. | |
|
שפעת עצים; שדרת עצים; בוסתן |
ארב'ולירה |
arvolera f. | |
|
יער, חורשה |
ארב'וליריאה |
arvolería f. | |
|
שדרת עצים |
ארב'ולירו |
arvolero m. | |
|
שיח, עץ רך |
ארב'וליקו |
arvoliko m. | |
|
יערנות, גידול עצים |
ארב'וליקולטורה |
arvolikoltura f. | |
|
שפעת עצים הסוגרת את האופק |
ארב'ולינה |
arvolina f. | |
|
|
ארב'ור ר' ארב'ול |
arvor cf. arvol | |
|
רוח |
אריי |
aryi m. | |
|
עצומה |
ארזואל/ארזוחאל |
arzoal/arzuhal (t.) m. | |
|
המטבע התורכי הקטן ביותר, פרוטה |
אס (אספרו) |
as (aspro) f. | |
|
בחייך ..! |
אסבה! (אסי ביב'ה) |
asba! (así biva) interj. | |
|
עצבני |
אסאבי |
asabi adj. (t.) | |
|
בית מִצְלֶה, מסעדת גריל, דוכן גריל |
אסאדיריאה |
asadería f. | |
|
צלוי, קלוי |
אסאדו |
asado adj. | |
|
צלי |
אסאדו |
asado m. | |
|
מחרשה; מעדר |
אסאדון |
asadón m. | |
|
בעל בית מִצְלֶה, בעל גריל |
אסאדור |
asador m. | |
|
צליה, קליה; מחיר הצליה/קליה; צלי, בשר לצלי |
אסאדורה |
asadura f. | |
|
'דקור מהרבה חיצים'' - זכה לביקורת קטלנית ולועגת |
אסאאיטאדו |
asaetado adj. | |
|
רובה קשת; כינוי למבקר עוקצני וחריף; מזל קשת |
אסאאיטאדור |
asaetador m. | |
|
ירה חץ מקשת; תקף וביקר בצורה עוקצנית טורדנית ולעגנית |
אסאאיטאר/אסאאיטיאר |
asaetar/asaetear v. | |
|
זעפרן, כרכום |
אסאפ'ראן |
asafrán m. | |
|
בעל גון הזעפרן (צהוב-אדמדם); מבושל בזעפרן |
אסאפ'ראנאדו |
asafranado adj. | |
|
תיבל בזעפרן |
אסאפ'ראנאר |
asafranar v. | |
|
סיכן, נתן בסכנה |
אסאקאנאר |
asakanar (ebr.) v. | |
|
|
אסאלמיאר ר' סאלמיאר |
asalmear cf. salmear | |
|
|
אסאלמיאסייון ר' סאלמיאסייון |
asalmeasión cf. salmeasión | |
|
תוקף, תוקפן |
אסאלטאדור |
asaltador m. | |
|
תוקף, מסתער |
אסאלטאנטי |
asaltante adj. | |
|
התקיף, תקף, התנפל, הסתער על; פרץ, שדד |
אסאלטאר |
asaltar v. | |
|
התנפלות, התקפה, הסתערות, מתקפה; פריצה, התפרצות, שוד |
אסאלטו |
asalto m. | |
|
|
אסאלודאר ר' סאלודאר |
asaludar v. cf. saludar | |
|
עצרת, בית נבחרים, מועצה,אסיפה |
אסאמבליה |
asamblea f. | |
|
להכות מישהו מכות נאמנות |
אסאנה בוקאטה - דאר אסאנה בוקאטה |
asaná bukata- dar asaná bukata (t.) | |
|
מעלית |
אסאנסור/אסאנסייור |
asansor/asansior m. | |
|
צלה, קלה |
אסאר |
asar v. | |
|
מִנְיַן לומדים תמורת תשלום (''עשרה בטלנים) |
עשרה בטלנים |
asará batlanim (ebr.) m. | |
|
מפוחד, נפחד, נבהל,מבוהל, נדהם, חרד, אחוז חרדה, נבעת |
אסאראדו |
asarado (ebr.) adj. | |
|
הפחיד, הבהיל, הבעית, החריד, עורר חרדה |
אסאראר |
asarar (ebr.) v. | |
|
נחרד, נבעת, התבעת, נבהל, פחד, היה במצוקה |
אסארארסי |
asararse (ebr.) v. refl. | |
|
חרדה; דאגה, חשש |
אסארו |
asaro (ebr.) m. | |
|
מי שמבטא דאגה וחרדה/נחרד לעתים קרובות על לא דבר |
אסארוזו |
asarozo (ebr.) adj. | |
|
חש חום חזק; איבד ממון רב |
אסארסי |
asarse v. refl. | |
|
הגיע, נגע, מצא במדוייק, הגיעבזמן ובמקום הנכון |
אסארטאר |
asartar v. | |
|
מקרה; הצלחה, מזל טוב |
אסארטו |
asarto m. | |
|
מפקד המשטרה |
אסאס באשי |
asas bashí m. | |
|
נרצח |
אסאסינאדו |
asasinado adj. & m. | |
|
רצח |
אסאסינאר |
asasinar v. | |
|
התאבד, הרג עצמו |
אסאסינארסי |
asasinarse v. refl. | |
|
|
אסאסינאטו ר' אסאסינאדו |
asasinato adj. cf. asasinado | |
|
רצח |
אסאסינאטו |
asasinato m. | |
|
רוצח |
אסאסינו |
asasino (it.) m. | |
|
משכיל, נאור; שיודע דבר מה, ''בעניינים'', מתוּדָע, שהודיעוהו,שתִּדעוהו |
אסאב'ינטאדו |
asaventado adj. | |
|
הודיע, תידע; למד, קנה דעת |
אסאב'ינטאר |
asaventar v. | |
|
התעניין ב-, ביקש מידע אודות; החכים |
אסאב'ינטארסי |
asaventarse v. refl. | |
|
טיפל בשום שכל |
אסאב'ינטיר |
asaventer v. | |
|
|
אסאב'יינטאדו ר' אסאב'ינטאדו |
asavientado cf. asaventado | |
|
|
אסאב'וראר ר' סאב'וריאר |
asavorar cf. savorear | |
|
מתובל |
אסאב'וריאדו |
asavoreado adj. | |
|
|
אסאב'וריאר ר' סאב'וריאר |
asavorear cf. savorear | |
|
|
אסאב'וריאר ר' סאב'וריאר |
asavurear cf. savorear | |
|
התרחץ |
אסיארסי |
asearse v.refl. | |
|
גילה ערנות, עמד על המשמר; השגיח; ארב, טמן מלכודת, טמן פח |
אסיג'אר |
asechar v. | |
|
מצב היכון, על המשמר; השגחה; מארב, פח, מלכודת |
אסיג'ו |
asecho m. | |
|
צמא מאוד |
אסידאדו |
asedado adj. | |
|
הצמיא, מנע שתיית מים |
אסידאר |
asedar v. | |
|
צמא, צמא למים |
אסידיסייארסי |
asedesiarse v. refl. | |
|
נצור, נתון במצור |
אסידיאדו |
asediado (it.) adj. | |
|
הצר, מטיל המצור |
אסידיאדור |
asediador (it.) m. | |
|
צר, הטיל מצור |
אסידיאר |
asediar (it.) v. | |
|
מצור |
אסידייו |
42090 | |
|
רמיה, מרמה, הונאה, כחש;מלכודת, פח |
אסיג'אנסה |
asedjansa f. | |
|
|
אסיג'אר ר' אסיג'אר |
asedjar v. cf. asechar | |
|
|
אסיג'ו ר' אסיג'ו |
asedjo m. cf. asecho | |
|
נרדף; עסוק מאוד, טובע בעבודה |
אסיגידו |
asegido adj. | |
|
רודף |
אסיגידור |
asegidor m. | |
|
מטען עודף, עבודה רבה |
אסיגימיינטו |
asegimiento m. | |
|
רדף, דלק אחרי; הטריד, הציק בליהרף, לחץ מישהו לעבודת יתר |
אסיגיר |
asegir v. | |
|
הטרדה, בריחה מהירה (של נרדף); מתח, מתיחות |
אסיגיטינה |
asegitina f. | |
|
נחפז |
אסיגיידו ר' אסיגידו |
asegiyido cf. asegido | |
|
|
אסיגיידור ר' אסיגידור |
asegiyidor cf. asegidor | |
|
|
אסיגייר ר' אסיגיר |
asegiyir cf. asegir | |
|
רדיפה |
אסיגיו |
asegiyo m. | |
|
לפי, כמו, בדיוק כמו, בו ברגע ש- |
אסיגון |
asegún prep. | |
|
נעזר, מועדף; שנוי, נשנה |
אסיגונדאדו |
asegundado adj. | |
|
סייע, עזר |
אסיגונדאר |
asegundar v. | |
|
שנה, חזר ואמר; אכל שנית |
אסיגונדיאר |
asegundear v. | |
|
בטוח, מובטח, מבוטח |
אסיגוראדו |
asegurado adj. & m. | |
|
סוכן ביטוח |
אסיגוראדור |
asegurador m. | |
|
ביסוס, חיזוק, הבטחה |
אסיגוראמיינטו |
aseguramiento m. | |
|
ביטחה, בטחון עצמי; הבטחה; ''אחריות'' (על מכשיר) |
אסיגוראנסה |
aseguransa f. | |
|
הבטיח, ביסס, חיזק; אישר; נתן אחריות (למכשיר) |
אסיגוראר |
asegurar v. | |
|
ביטוח |
אסיגוראסייון |
asegurasión f. | |
|
חד, שנון, חריף |
אסיקאלאדו |
asekalado adj. | |
|
לוטש |
אסיקאלאדור |
asekalador m. | |
|
ייבש; קרא בהטעמת כל אות (הלומד לקרוא); החל ללמוד (כתה א') |
אסיקאר |
asekar v. | |
|
פח, פח יקוש, מוקש, מלכודת, מארב |
אסילאדה |
aselada f. | |
|
לכוד, ניצוד |
אסילאדאדו |
aseladado adj. | |
|
עומד על המשמר, זהיר,עירני |
אסילאדאדור |
aseladador adj. | |
|
משגיח, צופה |
אסילאדאדור |
aseladador m. | |
|
זהירות, עמידה על המשמר; רמיה, תרמית |
אסילאדאמיינטו |
aseladamiento m. | |
|
צפה, ארב, טמן פח, טמן מלכודת, עקב אחרי, ריגל; רימה, הונה |
אסילאדאר |
aseladar v. | |
|
מפוחד, נבעת |
אסילאדו |
aselado adj. | |
|
הפחיד, הבעית |
אסילאר |
aselar v. | |
|
פחד, נפחד, התיירא, נבעת |
אסילארסי |
aselarse v. refl. | |
|
אלוהים אדירים! |
אסימאיילי |
asemayli! (ebr.) interj. | |
|
זָרוּעַ; מזדקר, נגלה פתאום; בודד, גלמוד באין איש מסביבו |
אסימבראדו |
asembrado adj. | |
|
מִזְרָע, שדה זרוע; זריעה |
אסימבראדו |
asembrado m. | |
|
זורע |
אסימבראדור |
asembrador m. | |
|
זריעה, עונת הזריעה |
אסימבראדורה |
asembradura f. | |
|
זָרַע; פיזר דברים על כל עבר, זרע מהומה |
אסימבראר |
asembrar v. | |
|
הזדקר, הופיע לפתע לפני מישהו |
אסימברארסי |
asembrarse v. refl. | |
|
דומה, מושווה, מוצב לשם השוואה; בר השוואה |
אסימיז'אדו |
asemejado adj. | |
|
דמיון, הדמיה, התדמות, דימוי |
אסימיז'אמיינטו |
asemejamiento m. | |
|
דמיון, קירבה, אנלוגיה |
אסימיז'אנסה |
asemejansa f. | |
|
דומה, זהה |
אסימיז'אנטי |
asemejante adj. | |
|
דמה ל-; השווה; הופיע |
אסימיז'אר |
asemejar v. | |
|
התדמה, נדמה; השווה עצמו ל-, דימה עצמו ל- |
אסימיז'ארסי |
asemejarse v. refl. | |
|
מיוסד, נעוץ ב- (במובן שלילי), מבוסס על |
אסימינטאדו |
asementado adj. | |
|
מי שהרה רעיון שתוצאותיו שליליות |
אסימינטאדור |
asementador m. | |
|
יָסַד, יִסֵּד, בנה, חיזק; הרה רעיון שתוצאותיו שליליות |
אסימינטאר |
asementar v. | |
|
זריעה/יצירת דבר מה שלילי |
אסימינטו |
asemento m. | |
|
מצית (כלי); מדליק הפנסים, כלי להדלקת פנסי רחוב |
אסינדידור |
asendedor (port.) m. | |
|
מדליק |
אסינדידור |
asendedor adj. | |
|
הדליק; בהשאלה: נתן השראה, הלהיב |
אסינדיר |
asender (port.) v. | |
|
נדלק, התלקח; התלהב, קיבל השראה |
אסינדירסי |
asenderse (port.) v. refl. | |
|
דלוק, מודלק |
אסינדידו |
asendido (port.) adj. | |
|
דולק, דלוק |
אסינדיינדו |
asendiendo adj. | |
|
|
אסינדיינטי ר' אסינדיינדו |
asendiente cf. asendiendo | |
|
הדלקה |
אסינדימיינטו |
asendimiento m. | |
|
|
אסינסור ר' אסאנסור |
asensor cf. asansor | |
|
זמן ישיבה; ישיבה; משל, סיפור דמיוני שנועד לרמות או לשעשע |
אסינטאדה |
asentada f. | |
|
עכוז, ישבן |
אסינטאדירה |
asentadera f. | |
|
נטיה לשבת בכל מקום שנמצאים ולא לעמוד |
אסינטאדירו |
asentadero m. | |
|
מקום ישיבה, מושב; נוחותישיבה; בסיס |
אסינטאדיז'ו |
asentadijo m. | |
|
יושב, ישוב, מיושב, עומד יציב במקומו; מסודר במקצועו |
אסינטאדו |
asentado adj. | |
|
|
אסינטאדור ר' אסינטאדירה |
asentador cf. asentadera | |
|
יציבות, אופן הישיבה; ישיבה (הפעולה) |
אסינטאדורה |
asentadura f. | |
|
ייצוב, נעיצה, קביעה, התישבות |
אסינטאמיינטו |
asentamiento | |
|
הושיב, יישב; ארגן; חיבר (שיר, סיפור); הותיר משקע |
אסינטאר |
asentar v. | |
|
ישב, התיישב; התיישב בכל כובד משקלו; שקע בשל כובד משקלו; נפל על הכסא; פשט רגל |
אסינטארסי |
asentarse v. refl. | |
|
מיועד מראש; מיועדל- |
אסינטינסיאדו |
asentensiado adj. | |
|
הרשיע, גזר דין, חייב בדין;העניק |
אסינטינסיאר |
asentensiar v. | |
|
|
אסינטיסיאדו ר' אסיטינסיאדו |
asentesiado cf. asetensiado | |
|
רמיזה |
אסינייאלאמינטו |
asenyalamyento m. | |
|
|
אסינייאלאר ר' סינייאלאר |
asenyalar cf. senyalar | |
|
סימן בעיניו, קרץ, שלח מסר בלימלים; לימד, הורה |
אסינייאר |
asenyar v. | |
|
|
אסינייוראדו ר' אסינייוריאדו |
asenyorado cf. asenyoreado | |
|
שעלה לשלטון, שנעשה אדון |
אסינייוריאדו |
asenyoreado adj. | |
|
פחות, חסר (''שמונה חסר שתים נותן שש''); |
אסירעשרה בטלנים |
aser (ebr.) adv. | |
|
בעוד ש-, בכל זאת, אף על פיכן, למרות ש- |
אסיר קי |
aser ke conj. | |
|
מפוייס, רגוע |
אסירינאדו |
aserenado adj. | |
|
הרגיע, השקיט |
אסירינאר |
aserenar v. | |
|
סֶלֶק עלים, עלי סלק (למרק) |
אסירגה |
aserga f. | |
|
קרוב ל- |
אסירקה |
aserka adv. | |
|
מקורב |
אסירקאדו |
aserkado adj. | |
|
גישה, התקרבות |
אסירקאמיינטו |
aserkamiento m. | |
|
קרב |
אסירקאר |
aserkar v. | |
|
התקרב, ניגש אל, הגיעאל; הראה דמיון כלשהו |
אסירקארסי |
aserkarse v. refl. | |
|
התקרבות, גישה |
אסירקו |
aserko m. | |
|
כד חרס |
אסירו |
asero m. | |
|
|
אסיראר ר' סיראר |
aserrar cf. serrar | |
|
טענה |
אסירסייון |
asersión f. | |
|
אישר, אימת, אישרר, חיזק, בִּסֵּס;הבטיח, טען, הצהיר, קבע, הבהיר |
אסירטאר |
asertar v. | |
|
השתכנע, וידא, בירר כדילדעת בוודאות |
אסירטארסי |
asertarse v. refl. | |
|
אישור, אימות, ביסוס |
אסירטימיינטו |
asertimiento m. | |
|
|
אסיסינאר ר' אסאסינאר |
asesinar cf. asasinar | |
|
|
אסיסינו ר' אסאסינו |
asesino cf. asasino | |
|
מי שנגזר עליו (מן השמים, מיד הגורל) |
אסיטינסיאדו |
asetensiado adj. | |
|
גוזר הדין |
אסיטינסיאדור |
asetensiador m. | |
|
|
אסיטינסיאר ר' אסינטינסיאר |
asetensiar cf. asentensiar | |
|
ייסד, ביסס, קבע |
אסיטיגואר |
asetiguar v. | |
|
אצטילן |
אסיטילין |
asetilen m. | |
|
באופן הגיוני, מובןמאליו |
אסברה |
asevará (ebr.) adv. | |
|
ריפא משגעון; חזר לשפיות |
אסיזאר |
asezar v. | |
|
התמתן, השתפה, חזר לשפיות |
אסיזארסי |
asezarse v.refl. | |
|
תיבל |
אסיזונאר |
asezonar v. | |
|
|
אספ'אלט ר' אספ'אלטו |
asfalt cf. asfalto | |
|
מזופת, מצופה זפת |
אספ'אלטאדו |
asfaltado adj. | |
|
זיפת, ציפה בזפת |
אספ'אלטאר |
asfaltar v. | |
|
זפת, אספלט |
אספ'אלטו |
asfalto m. | |
|
מחנק, חנק, השתנקות |
אספ'יקסיה |
asfiksia f. | |
|
מחניק |
אספ'יקסיאנטי |
asfiksiante adj. | |
|
החניק |
אספ'יקסיאר |
asfiksiar v. | |
|
עירית |
אספ'ודילו |
asfodelo m. | |
|
בן בליעל; מטורף,משוגע |
אסגיניאדו |
asgineado (t.) adj. | |
|
נהג בשגעון, התנהג כמטורף |
אסגיניאר |
asginear (t.) v. | |
|
התנהג בצורה מהמממת |
אסגיניארסי |
asginearse (t.) v. refl. | |
|
התנהגות פרועה; שגעון |
אסגינליק |
asginlik (t.) m. | |
|
בקירוב, בערך, פחות או יותר |
אשה -ייוקארי |
asha-yukari (t.) adv. | |
|
גסות רוח |
אשאליק |
ashalik (t.) m. | |
|
עשירית |
אשאר |
ashar (t.) m. | |
|
אל נכון, כנראה, בפשטות, בבירור |
אשיקירי |
ashekeré (pers.) adv. | |
|
אלוהים ישמור! |
השם ישמרהו |
ashem yishmereu! (ebr.) | |
|
דימה, נתן דוגמא |
אשימפלאר |
ashemplar v. | |
|
אלוהים אדירים! |
אשימשומיר ! |
ashemshumer! (ebr.) interj. | |
|
עצם למשחק |
אשיק |
ashik (t.) m. | |
|
מאוהב |
אשיק |
ashik (t.) adj. | |
|
בגלוי, בפומבי |
אשיקיאר |
ashikiar (pers.) adv. | |
|
עגב, שלח מבטים |
אשיקוב'יאר |
ashikuveyar (t.) v. | |
|
בגלוי, בבהירות, בלי לחמוק |
אשיקייארי |
ashikyaré (pers.) adv. | |
|
ברוש |
אשיפריס |
ashipres m. | |
|
עשיר |
עשיר |
ashir (ebr.) m. | |
|
פסח, דילג על |
אשיריאר |
ashirear (t.) v. | |
|
שובבני, שובב |
אשירי |
ashirí (t.) adj. | |
|
שובבות, שובבונות, לעגנות; פגע רע |
אשירליליק |
ashirlilik (t.) m. | |
|
אשכבה, השכבה,תפילת השכבה |
אשכבה |
ashkavá (ebr.) f. | |
|
אשכנזי |
אשכנזי |
ashkenazí (ebr.) m. & adj. | |
|
לחיי, לכבוד |
אשקינה - ה לה אשקינה |
ashkiná- a la ashkiná (t.) prep. | |
|
הידד! בראבו! (באירוניה) |
אשקולסון/אשקולשון! |
ashkulsún/ashkulshún! (t.) interj. | |
|
עני, אביון, חסר פרוטה;נבל |
אשלאק |
ashlak (t.) adj. | |
|
קפוא, צונן (משקה) |
אשלאמה |
ashlamá (t.) adj. | |
|
חיסון; השתלה, הרכבה; עץ מורכב |
אשלאמה |
ashlamá (t.) f. | |
|
הרכבה; כוויה, צלקת של כוויה |
אשליאדורה |
ashleadura (t.) f. | |
|
דמי כיס, מעות; דמי שתיה |
אשליק |
ashlik (t.) m. | |
|
צמיד, אצעדה (צמיד לרגל) |
אשורקה |
ashorka f. | |
|
|
אשורב'ה ר' אסורב'ה |
ashorva cf. asorva | |
|
הצליף (ביד או בשוט); דירבן |
אשוטיאר |
ashotear v. | |
|
גופרית; צבע גופרית; גפרור |
אשופ'רי |
ashufre m. | |
|
מגופר; גופריתי, בעל גּוֹן גופריתי (נאמר על אדם חיוור שאינו נראה טוב) |
אשופ'ריאדו |
ashufreado adj. | |
|
גיפר, זרע גופרית |
אשופ'ריאר |
ashufrear v. | |
|
קיבל צבע גופרית, החוויר, הצהיבו פניו |
אשופ'ריארסי |
ashufrearse v. refl. | |
|
נדן, נדוניה, מערכת לבוש לכלה |
אשוגאר |
ashugar m. | |
|
|
אשוגואר ר' אשוגאר |
ashuguar cf. ashugar | |
|
|
אשוקאר ר' אשוגאר |
ashukar cf. ashugar | |
|
ט''ו בשבט; עוגת פירות; חיטה מבושלת בחלב וגרגירי רימון ופירות קלויים; תערובת |
אשורי |
ashuré (t.) f. | |
|
|
אשוטיאר ר' אשוטיאר |
ashutear v. cf. ashotear | |
|
מורד, מתקומם, קושר |
אסי |
asi (t.) m. | |
|
(לתינוק:) יכאב לך! |
אסי! |
asi! interj. | |
|
כך, ככה |
אסי |
así adv. | |
|
לקראת, כנגד |
אסייה |
asia prep. | |
|
אסיה |
אסייה |
Asia f. | |
|
בכוונה |
אסיג'ארי |
asicharé (t.) adv. | |
|
חומצה |
אסיד |
asid m. | |
|
|
אסידינטי ר' אינסידינטי |
asidente cf. insidente | |
|
שקדנות, התמדה, חריצות |
אסידואידאד |
asiduidad f. | |
|
חרוץ, מתמיד, שקדן |
אסידוב' |
asiduv (fr.) adj. | |
|
השמאיל, פנה שמאלה |
אסיידריאר |
asiedrear v. | |
|
|
אסיינדה ר' אזיינדה |
asienda f. cf. azienda | |
|
מושב, כסא; בסיס, כן; מקום, משטח ישיבה; קרן; איתנות, יציבות; הסכם; בסיס כלכלי; עכוז; מצב צבירה; מעמד, תפקיד |
אסיינטו |
asiento m. | |
|
הצהרה; בטחון; אישור,אימות |
אסיירטאמיינטו |
asiertamiento m. | |
|
|
אסיירטאר ר' אסירטאר |
asiertar v. cf. asertar | |
|
|
אסיירטארסי ר' אסירטארסי |
asiertarse cf. asertarse | |
|
הצלחה, השג |
אסיירטו |
asierto m. | |
|
נרדף; נחפז, ממהר, פועל בחפזון; עמוס, עמוס לעייפה, עמוס בעבודה |
אסיגידו |
asigido adj. | |
|
רדף, דלק אחרי; עקב אחרי, הלך בעקבות; היה ערני, היה על המשמר; דירבן, דחק; הציק ל-, הטריד |
אסיגיר |
asigir v. | |
|
|
אסיגיליידו ר' אסיגידו |
asigiyido cf. asigido | |
|
רודף |
אסיגיליידור |
asigiyidor m. | |
|
|
אסיגילייר |
asigiyir cf. asigir | |
|
רדיפה, הטרדה |
אסיגו |
asigo m. | |
|
חסידה |
אסיגואינייה |
asiguenya f. | |
|
|
אסיגון ר' אסיגון |
asigún cf. asegún | |
|
מבוטח |
אסיגוראדו |
asigurado m. | |
|
מבטח, סוכן ביטוח |
אסיגוראדור |
asigurador m. | |
|
אבטחה |
אסיגוראמיינטו |
asiguramiento m. | |
|
הבטחה, בטחון, ודאות, בטחון עצמי, עמידות חזקה ומכובדת |
אסיגוראנסה |
asiguransa f. | |
|
ביטח, אישר, הבטיח, נתן אחריות, נתן בטחונות; שרת (נתן שרות ל-) |
אסיגוראר |
asigurar v. | |
|
ביטח את עצמו; השתכנע, וידא לעצמו |
אסיגורארסי |
asigurarse v. refl. | |
|
ביטוח |
אסיגוראסייון |
asigurasión f. | |
|
מהוקצע, מלוטש, מצוחצח, ממורט, מוחלק |
אסיקאלאדו |
asikalado adj. | |
|
מצחצח, מבריק, מלטש |
אסיקאלאדור |
asikalador m. & adj. | |
|
ליטוש, צחצוח, מרוט, מרוק, הברקה |
אסיקאלאדורה |
asikaladura f. | |
|
ליטש, צחצח, מרט, מרק, הבריק |
אסיקאלאר |
asikalar v. | |
|
הסתלק! לך לעזאזל! |
אסיקטיר סינדה! |
asiktir senda! (t.) interj. | |
|
יצא החוצה, הלך לעזאזל |
אסיקטיריארסי |
asiktirearse (t.) v. refl. | |
|
|
אסיל ר' אזילו |
asil cf. azilo | |
|
(תה''ש:) אמיתי, ממשי, מציאותי; אציל; (תה''פ:) באמת, למעשה, לאמיתו של דבר, בעצם |
אסיל |
ásil (t.) adj. & adv. | |
|
|
אסילאר ר' אזילאר |
asilar v. cf. azilar | |
|
ארנק מטבעות |
אסילי |
asilé (t.) m. | |
|
מרד, התקוממות, קשר |
אסיליק |
asilik (t.) m. | |
|
|
אסימינטאר (1) ר' אסימינטאר |
asimentar (1) cf. asementar | |
|
הזריע (זֶרַע) |
אסימינטאר (2) |
asimentar (2) v. | |
|
אסימטריה |
אסימיטריאה |
asimetría f. | |
|
אסימטרי |
אסימיטריקו |
asimetriko adj. | |
|
|
אסימיינטי ר' סימיינטי |
asimiente cf. simiente | |
|
|
אסימיז'ארסי ר' אסימיז'ארסי |
asimijarse cf. asemejarse | |
|
מתבולל |
אסימילאדו |
asimilado adj. & m. | |
|
מבולֵל, מטמיע, תומך בהתבוללות |
אסימילאדור |
asimilador m. | |
|
נוטה לטמיעה והתבוללות |
אסימילאנטי |
asimilante adj. | |
|
הטמיע, בולל |
אסימילאר |
asimilar v. | |
|
נטמע, התבולל; התדמה |
אסימילארסי |
asimilarse v. refl. | |
|
טמיעה, התבוללות; הטמעה; התדמות |
אסימילאסייון |
asimilasión f. | |
|
ניתן להטמעה |
אסימילאב'לי |
asimilavle adj. | |
|
|
אסינה ר' אנסינה |
asina cf. ansina | |
|
גדיש |
אסינה |
asina f. | |
|
בין כה וכה, בכל אופן |
אסינדה |
asindá adv. | |
|
מסומן, מועד לפורענות, ביש מזל; חשוד; נתון תחת השגחה; מצולק |
אסינייאלאדו |
asinyalado adj. | |
|
סימֵן (בסימני הכר), התווהצלקת; חש טינה |
אסינייאלאר |
asinyalar v. | |
|
ציין לעצמו, רשם לעצמו |
אסינייאלארסי |
asinyalarse v. refl. | |
|
מיץ; שמן |
אסיר |
asir (t.) m. | |
|
אָשוּר |
אסיריאה |
Asiría f. | |
|
אשורי |
אסיריאנו |
asiriano adj. & m. | |
|
אשורולוג, חוקר תרבות אשור |
אסירייולוגו |
asiriologo m. | |
|
אשורולוגיה, חקר תרבות אשור |
אסירייולוז'יאה |
asiriolojía f. | |
|
סיוע, תמיכה, סעד, עזרה; מענק; ציבור נוכחים; נוכחות, מפגש |
אסיסטינסייה |
asistensia f. | |
|
נוֹכֵחַ, משקיף; מסייע, אסיסטנט |
אסיסטינטי |
asistente adj. & m. | |
|
|
אסיסטיינטי ר' אסיסטינטי |
asistiente cf. asistente | |
|
נָכַח; סייע, עבד בשיתוף עם |
אסיסטיר |
asistir v. | |
|
וילון, בד וילונות; פרוכת |
אסיטארה |
asitara f. | |
|
מסויים, מיועד |
אסיטיגואדו |
asitiguado adj. | |
|
קביעה, ייעוד |
אסיטיגואמיינטו |
asitiguamiento m. | |
|
יעד, ייעד, קבע |
אסיטיגואר |
asitiguar v. | |
|
ממוקם |
אסיטואדו |
asituado adj. | |
|
אהל, אלווי (סוג של צמח), אסיבר |
אסיב'אר |
asívar m. | |
|
הסכמה (רבנית) |
הסכמה |
askamá (ebr.) f. | |
|
|
אסקאב'ה ר' אשכבה |
askavá cf. ashkava | |
|
נתעב, גורם גועל |
אסקיאדו |
askeado adj. | |
|
גועל, בחילה, שאט נפש;העוית בחילה |
אסקיאמיינטו |
askeamiento m. | |
|
הגעיל, גרם גועל ושאט נפש; נגעל, חש גועל |
אסקיאר |
askear v. | |
|
נגעל, מאס ב-, חש גועל ובחילה, דחה בבוז וזלזול |
אסקיארסי |
askearse v. refl. | |
|
נוטה להפגין מהר דחיה וגועל |
אסקינטו |
askento adj. | |
|
זוהמה דוחה; העוויית גועל |
אסקיאוזידאד |
askeozidad f. | |
|
שחש גועל, נגעל בקלות; מזוהם, דוחה |
אסקיאוזו |
askeozo adj. | |
|
|
אסקיר ר' אסקייר |
asker (t.) cf. askier | |
|
צבא |
אסקיריי |
askerié (t.) m. | |
|
צבאי |
אסקיריאי |
askerií (t.) adj. | |
|
|
אסקירליק ר' אסקיירליק |
askerlik cf. askierlik | |
|
דוחה, מעורר גועל, מגעיל,מעורר קבס |
אסקירוזו |
askerozo adj. | |
|
|
אסקילייארסי ר' אסקיארסי |
askeyarse cf. askearse | |
|
|
אסקיינטו ר' אסקינטו |
askiento cf. askento | |
|
חייל, איש צבא, לוחם; צבא; המון בלתי נעים |
אסקייר |
askier m. | |
|
חייל צעיר, טירון |
אסקייריקו |
askieriko (t.) m. | |
|
שרות צבאי, משך השירות הצבאי; עבודת פרך, עבודת כפיה |
אסקיירליק |
askierlik (t.) m. | |
|
צבאי |
אסקיירי |
askieryé (t.) adj. | |
|
כתפיות |
אסקיס |
askís (t.) m. pl. | |
|
|
אסקייוזו ר' אסקוזו |
askiozo cf. askozo | |
|
גועל, בחילה, מיאוס, קבס, גועל נפש, שאט נפש |
אסקו |
asko m. | |
|
|
אסקולסון! ר' אשקולסון |
askolsun! (t.) cf. ashkulsún | |
|
|
אסקוסידאד ר' אסקו |
askosidad f. cf. asko | |
|
מבחיל, מגעיל; בזוי, מאוס |
אסקוזו |
askozo adj. | |
|
|
אסקוג'אר ר' איסקוג'אר |
askuchar v. cf. eskuchar | |
|
האזין (לפעימות הלב), בדק בדיקה רפואית |
אסקולטאר |
askultar v. | |
|
בדיקה על ידי האזנה |
אסקולטאסייון |
askultasión f. | |
|
הצלחה |
הצלחה |
aslahá (ebr.) f. | |
|
בעל מזל, שמביא מזל והצלחה |
הצלחאלי/הצלחאג'י |
aslahalí/aslahachí/aslahadjí (ebr.) adj. & m. | |
|
אריה, לביא, כפיר |
אסלאן |
aslán (t.) m. | |
|
נימוס, אדיבות |
אסלאנליק |
aslanlik (t.) m. | |
|
שרף, איכל, לחך באש; היכה |
אסליאר |
aslear (t.) v. | |
|
נשרף, אוּכַּל; הוכה |
אסליארסי |
aslearse (t.) v. refl. | |
|
|
אסלי ר' אסיל |
aslí (t.) cf. asil | |
|
קצרת, אסטמה |
אסמה |
asma f. | |
|
גפן מודלית, גפן תלויה |
אסמה |
asmá (t.) f. | |
|
אסמאטי, סובל מקצרת |
אסמאטיקו |
asmátiko adj. | |
|
עד הפרוטה האחרונה, לגמרי |
אסו פרוטה אחרונה |
asó perutá aharoná (ebr.) | |
|
כועס, רוגז, מרוגז, זועם |
אסובריב'ייאדו |
asobreviado adj. | |
|
הרגיז, הכעיס |
אסובריב'ייאר |
asobreviar v. | |
|
התרגז, התרתח, התכעס |
אסובריב'ייארסי |
asobreviarse v. refl. | |
|
קרה, ארע, התרחש; הופיע לפתע |
אסודיסיר |
asodeser v. | |
|
מאורע נדיר, התרחשות לא תדירה |
אסודיסימיינטו |
asodesimiento m. | |
|
החריש; גרם חרשות |
אסודריסיר |
asodreser v. | |
|
שיזף |
אסופ'אייפ'ה/ אסופ'אפ'ייה |
asofaifa/asofafia f. | |
|
שיש לו מעט חום; דלקתי, מודלק; סמוק |
אסופ'לאמאדו |
asoflamado adj. | |
|
גרם מעט חום; גירה, הרגיז; גרם (למישהו) להסמיק |
אסופ'לאמאר |
asoflamar v. | |
|
התרגז, נמלא דאגה; הסמיק מבושה |
אסופ'לאמארסי |
asoflamarse v. refl. | |
|
תמיכה, סֶמֶךְ, הגנה, משען |
אסופ'רינסייה |
asofrensia f. | |
|
סמיכה |
אסופ'רימיינטו |
asofrimiento m. | |
|
תָּמַךְ, סָעַד, סָמַךְ |
אסופ'ריר |
asofrir v. | |
|
נשען, נסמך, נתמך |
אסופ'רירסי |
asofrirse v. refl. | |
|
|
אסולאדאר ר' אסולאר |
asoladar cf. asolar | |
|
בודד, מבודד, גלמוד, שומם |
אסולאדו |
asolado adj. | |
|
|
אסולאמבראדו ר' אסולומבראדו |
asolambrado cf. asolombrado | |
|
בדידות, בידוד, שממה |
אסולאמיינטו |
asolamiento m. | |
|
נטוש, שומם, עזוב |
אסולאפאדו |
asolapado adj. | |
|
הֵשם (עשה שממה), הרחיק ממקום מסויים את כל יושביו |
אסולאפאר |
asolapar v. | |
|
הֵשם (הפך לשממה), בודד, הותיר לבד; נטש |
אסולאר |
asolar v. | |
|
התבודד |
אסולארסי |
asolarse v. refl. | |
|
לבד, בבדידות |
אסולאס |
asolas adv. | |
|
מכושף, מוכה רוחות;מוצל (נתון בצל) |
אסולומבראדו |
asolombrado adj. | |
|
נתן צל, כיסה בצילו; נתן מחסה; רדף (ע''י שדים ורוחות); החשיך |
אסולומבראר |
asolombrar v. | |
|
נחבא בצל |
אסולומברארסי |
asolombrarse v. refl. | |
|
משוחרר, מותר; סדוק, פגום, שהתפרק |
אסולטאדו |
asoltado adj. | |
|
מרבה מילים, רברבן |
אסולטאדור |
asoltador m. | |
|
השתחררות |
אסולטאדורה |
asoltadura f. | |
|
פעולת שחרור או הפרדות; פירוד (בני זוג) |
אסולטאמיינטו |
asoltamiento m. | |
|
שחרר; הפיץ, פלט לחות; החזיר; הניע; הפריד |
אסולטאר |
asoltar v. | |
|
השתחרר; התמוסס; נסדק, נפגם; הופיע לפתע; התגרש; נפרד |
אסולטארסי |
asoltarse v. refl. | |
|
|
אסולוטאמינטי ר' אבסולוטאמינטי |
asolutamente (it.) cf. absolutamente | |
|
|
אסולוטו ר' אבסולוטו |
asoluto (it.) cf. absoluto | |
|
הופיע, נגלה, הגיע |
אסומאר |
asomar v. | |
|
הופתע, נדהם, נבהל, נתקף אימה |
אסומברארסי |
asombrarse v. refl. | |
|
פחד, אימה; הפתעה, תדהמה |
אסומברו |
asombro m. | |
|
מרשים, מעורר השתאות, מפחיד |
אסומברוזו |
asombrozo adj. | |
|
נטיה לקינוח מתמיד של האף |
אסונאדירו |
asonadero m. | |
|
נישא, מרומם |
אסונאנסאדו |
asonansado adj. | |
|
הגביה, רומם, נישא; פאר, שיבח |
אסונאנסאר |
asonansar v. | |
|
התפאר, שיבח את עצמו |
אסונאנסארסי |
asonansarse v. refl. | |
|
קינח את האף, קינח את אפו בקול; צילצל, קישקש |
אסונאר |
asonar v. | |
|
קינח את אפו |
אסונארסי |
asonarse v. refl. | |
|
|
אסונייארסי ר' סונייארסי |
asonyarse cf. sonyarse | |
|
נשימה, נשיפה, משב, הבל פה |
אסופלאדה |
asoplada f. | |
|
מניפה, מפוח, מאוורר; שפופרת ממתכת לכיבוי נרות ומנורות נפט (בעבר) |
אסופלאדור |
asoplador m. | |
|
נשיפה, משב |
אסופלאדורה |
asopladura f. | |
|
נשב, נשף, אוורר |
אסופלאר |
asoplar v. | |
|
התאוורר במניפה; גמע במהירות; השתלט בלי זכות |
אסופלארסי |
asoplarse v. refl. | |
|
תואם |
אסורטי |
asortí (fr.) adj. | |
|
תואם, עולה בקנה אחד; קולקציה |
אסורטידו |
asortido adj. & m. | |
|
אוסף, מבחר, מִגוון |
אסורטימינטו |
asortimento (fr.) m. | |
|
תאם, התאים |
אסורטיר |
asortir (fr.) v. | |
|
פרי החוזרר |
אסורב'ה |
asorva f. | |
|
שותף, חבר, חבר בהתאגדות; נלווה |
אסוסייאדו |
asosiado adj. & m. | |
|
חיבר, שיתף, צרף; השתתף, נטלחלק, היה חבר של |
אסוסייאר |
asosiar v. | |
|
השתתף, נעשה שותף,הצטרף |
אסוסייארסי |
asosiarse v. refl. | |
|
התאגדות, איגוד, איחוד; השתתפות, נטילת חלק |
אסוסייאסייון |
asosiasión f. | |
|
הצלפת שוט |
אסוטאדה |
asotada f. | |
|
מצליף; מדכא, מענה; חוליגן |
אסוטאדור |
asotador m. & adj. | |
|
הלקאה, הצלפה |
אסוטאדורה |
asotadura f. | |
|
|
אסוטאמיינטו ר' אסוטאדורה |
asotamiento m. cf. asotadura | |
|
הצליף, הלקה; ביקר בחומרה |
אסוטאר |
asotar v. | |
|
שוט, מגלב, פרגול; הלקאה, הצלפה |
אסוטי |
asote m. | |
|
מוכה, מולקה; מואשם, מבוקר |
אסוטיאדו |
asoteado adj. | |
|
|
אסוטיאר ר' אסוטאר |
asotear cf. asotar | |
|
עודף, יתר, מיותר |
אסוב'ראדו |
asovrado adj. | |
|
|
אסוב'ראר ר' סוב'ראר |
asovrar cf. sovrar | |
|
שנמצא בקשרי משפחה, שייך למשפחה עשירה/גדולה/בעלת מעמד |
אסוב'רינדאדו |
asovrindado adj. | |
|
טיפח יחסי משפחה, קיים קשרי משפחה, התחתן במשפחה גדולה |
אסוב'רינדאר |
asovrindar v. | |
|
קיים יחסי משפחה הדדיים; בא בקשרי משפחה עם (בנישואין) |
אסוב'רינדארסי |
asovrindarse v. refl. | |
|
משכורת, תגמול, תמלוגים |
הספקה |
aspaká (ebr.) f. | |
|
|
אספאן ר' עזפן |
aspán (ebr.) cf. azpán | |
|
אזכרה, טקס אזכרה |
אספיד |
asped (ebr.) m. | |
|
מראה, חזות, בחינה, צורה, הבט, מבט, הופעה, דעה |
אספיקטו |
aspekto m. | |
|
מצוּפֶּה, מקוּוֶּה |
אספיראדו |
asperado adj. | |
|
חיכה, המתין, ציפה; קיווה |
אספיראר |
asperar v. | |
|
ציפה ל-, חש מראש |
אספירארסי |
asperarse v. refl. | |
|
אספירין |
אספירינה |
asperina f. | |
|
|
אספיטו ר' אספיקטו |
aspeto (it.) cf. aspekto | |
|
מכשיר הנשמה, מסכת גז; משאבת יניקה |
אספיראדור |
aspirador m. | |
|
תלמיד שאחרי הסמכה |
אספיראנטי |
aspirante m. | |
|
שאף, שאב, נשם; התאמץ, השתדל; השתוקק, שאף |
אספיראר |
aspirar v. | |
|
שאיפה, אספירציה |
אספיראסייון |
aspirasión f. | |
|
אספירין |
אספירינה |
aspirina f. | |
|
שם יווני למטבע תורכי |
אספרה |
aspra (gr.) f. | |
|
פרוטה, מטבע פחות ערך (אספרו קטן); נדבה |
אספריקו |
aspriko m. | |
|
מחוספס, גס, חד, בעל טעם גס |
אספרו |
aspro adj. | |
|
פרוטה, מטבע שנהג במזרח (''לבן''); נדבה |
אספרו |
aspro (gr.) m. | |
|
הרוס, חרב |
אספור |
aspur adj. | |
|
עד, עד ל- |
אסטה |
asta prep. | |
|
בית חולים, מרפאה |
אסטאני |
astané (t.) f. | |
|
ביטנה, אריג ביטנה |
אסטאר |
astar (t.) m. | |
|
חולשה, תשישות, חוסר כוח |
אסטיניאה |
astenía f. | |
|
חלוש, חסר כוח, תשוש |
אסטיניקו |
asténiko adj. | |
|
אסטרואיד |
אסטירואידי |
asteroide m. | |
|
|
אסטמה ר' אסמה |
astma cf. asma | |
|
|
אסטמאטיקו ר' אסמאטיקו |
astmátiko cf. asmatiko | |
|
|
אסטראגאן ר' אסטראקאן |
astragán cf. astrakán | |
|
פרוות אסטרחן |
אסטראקאן |
astrakán f. | |
|
|
אסטרי ר' אסטרו |
astre cf. astro | |
|
השתוקקות, געגועים, ערגה,התאוות; הזדקקות |
אסטריט |
astret (t.) adj. | |
|
מחסור, הזדקקות, הצטרכות |
אסטריטליק |
astretlik (t.) m. | |
|
|
אסטריב'ידו ר' אטריב'ידו |
astrivido cf. atrevido | |
|
|
אסטריב'ירסי ר' אטריב'ירסי |
astrivirse cf. atrivirse | |
|
כוכב, מזל |
אסטרו |
astro m. | |
|
אסטרולוג, הובר, תוכן, צופהבכוכבים |
אסטרולוגו |
astrólogo m. | |
|
אסטרולוגיה |
אסטרולוז'יאה |
astrolojía f. | |
|
אסטרולוגי |
אסטרולוז'יקו |
astrolójiko adj. | |
|
אסטרונמיה |
אסטרונומיאה |
astronomía f. | |
|
אסטרונומי |
אסטרונומיקו |
astronómiko adj. | |
|
אסטרונום |
אסטרונומו/ אסטרונום |
astrónomo/astronom m. | |
|
ערמומיות, ערמה, שנינות, תחבולנות, פקחות |
אסטוסייה |
astusia f. | |
|
|
אסטוסייוזו ר' אסטוטו |
astusiozo cf. astuto | |
|
ערום, ערמומי; בעל תושיה, תחבולן |
אסטוטו |
astuto adj. | |
|
|
אסודיסיר ר' סודיסיר |
asudeser cf. sudeser | |
|
שקרה, שהתרחש |
אסודיסידו |
asudesido adj. | |
|
|
אסופ'אייפ'ה ר' אסופ'אייפ'ה |
asufaifa cf. asofaifa | |
|
|
אסופ'רי ר' אשופ'רי |
asufre cf. ashufre | |
|
|
אסופ'ריאדו ר' אשופ'ריאדו |
asufreado cf. ashufreado | |
|
מישהו שנושא ומקל את סבל הזולת |
אסופ'רידור |
asufridor m. | |
|
|
אסופ'ריינסה ר' אסופ'רינסייה |
asufriensa cf. asofrensia | |
|
טיגן; עינה |
אסופ'ריאיר |
asufriir v. | |
|
טוגן; התענה; הסתדר לבד, נשען על עצמו בלי לבקש עזרה מאחר |
אסופ'ריאירסי |
asufriirse v. refl. | |
|
סֵבֶל, ענות |
אסופ'ריאיסייון |
asufriisión f. | |
|
|
אסופ'ריר ר' אסופ'ריר |
asufrir v. cf. asofrir | |
|
סוכר |
אסוקה/אסוקאר |
asuka/asúkar m. | |
|
המתיק, שם סוכר ב- |
אסוקאר |
asukar v. | |
|
מגובש, בצורה גבישית (נאמר על סוכר, דבש, ריבה); מסוכר מצדו האחד, מרוח בסוכר |
אסוקאראדו |
asukarado adj. | |
|
|
אסוקאראר ר' אסוקאריאר |
asukarar cf. asukarear | |
|
|
אסוקארארסי ר' אסוקאריארסי |
asukararse cf. asukarearse | |
|
ממותק, מומתק |
אסוקאריאדו |
asukareado adj. | |
|
המתיק, פיזר סוכר על; גיבש |
אסוקאריאר |
asukarear v. | |
|
התגבש, נעשה גבישי |
אסוקאריארסי |
asukarearse v. refl. | |
|
|
אסוקיאר ר' אסוקאריאר |
asukear cf. asukarear | |
|
מוכר סוכר; מִסְכֶּרֶת, כלי סוכר |
אסוקירו |
asukero m. | |
|
|
אסוקיר ר' אסוקאר |
asúkir cf. asúkar | |
|
תרופת סבתא (מתוקה או דומה לסוכר) |
אסוקיטה |
asukita f. | |
|
|
אסוקרי ר' אסוקאר |
asukri cf. asúkar | |
|
סוכריה |
אסוקריטו |
asukrito m. | |
|
סיכם (בחשבון) |
אסומאר |
asumar v. | |
|
|
אסומביר ר' אסוב'יר |
asumbir v. cf. asuvir | |
|
נטל על עצמו |
אסומיר |
asumir v. | |
|
ניגן, פרט על (מונסטיר) |
אסונאר |
asunar v. | |
|
|
אסופלאדור ר' אסופלאדור |
asuplador cf. asoplador | |
|
|
אסופלאר ר' אסופלאר |
asuplar cf. asoplar | |
|
|
אסופלארסי ר' אסופלארסי |
asuplarse cf. asoplarse | |
|
אסור |
אסור |
asur (ebr.) adj. | |
|
איסור |
אסור |
asur (ebr.) m. | |
|
הפחיד, הבעית |
אסוסטאר |
asustar v. | |
|
עליה, טיפוס; מקום תלול, מדרון, שיפוע, דרך תלולה |
אסוב'ידה |
asuvida f. | |
|
עליה, התרוממות, טיפוס |
אסוב'ימיינטו |
asuvimiento m. | |
|
טיפס, עלה; העלה |
אסוב'יר |
asuvir v. | |
|
רכב, עלה על סוס; העפיל, טיפס, התרומם |
אסוב'ירסי |
asuvirse v. refl. | |
|
עֲלִיּוֹנֶת (נאמר באירוניה על עליה תלולה, רחוב תלול) |
אסוב'יטינה |
asuvitina f. | |
|
מוחנק, חנוק |
אטאבאפ'אדו |
atabafado adj. | |
|
מחניק |
אטאבאפ'אדור/דירה |
atabafador/dera adj. | |
|
חנק, החניק, שינק; עמעם רעש (ע''י כסוי); כִּסָּה בבגדים עד מחנק |
אטאבאפ'אר |
atabafar v. | |
|
נחנק, השתנק |
אטאבאפ'ארסי |
atabafarse v. refl. | |
|
חֶנֶק, חניקה, שינוק; מחנק, קוצר נשימה; חום גבוה |
אטאבאפ'ו |
atabafo m. | |
|
קשר, אגד; שנצים (קישוטים) לסוס |
אטאדירו |
atadero m. | |
|
קשר, אגד, יחס, זיקה; קישורי חבילה; קשירה; |
אטאדיז'ו |
atadijo m. | |
|
קשור, מחובר, מאוגד, צרור; מחוייב; אדוק |
אטאדו |
atado adj. | |
|
צרור |
אטאדו |
atado m. | |
|
רצועה, קישור |
אטאדור |
atador m. | |
|
מְאַחֵר, מושהה, מעוכב; חשוך, שמרן קיצוני |
אטאדראדו |
atadrado adj. | |
|
איחור; שמרנות מוגזמת |
אטאדראמיינטו |
atadramiento m. | |
|
עיכב, השהה |
אטאדראר |
atadrar v. | |
|
התעכב, השתהה |
אטאדרארסי |
atadrarse v. refl. | |
|
העריב (השמש, היום) |
אטאדריסיר |
atadreser v. | |
|
קשר, אגד, חיבור הדוק; קשירה, צורת קשירה; עקידה |
אטאדורה |
atadura f. | |
|
מדוכא, חרד, עשוק; עייף, מוטרד, חולה, חש גועל, שקיבתו מכבידה עליו |
אטאגאנטאדו |
atagantado adj. | |
|
טורדני, מטריד, מטריח |
אטאגאנטאדור/דירה |
atagantador/dera adj. | |
|
מטרד; הרגשת בחילה וגועל |
אטאגאנטאמיינטו |
atagantamiento m. | |
|
הטריד, הטריח, הפריע; ייגע, שעמם; עורר גועל, גרם בחילה |
אטאגאנטאר |
atagantar v. | |
|
נטרד; התייגע, השתעמם; נמלא גועל, נמלא בחילה |
אטאגאנטארסי |
atagantarse v. refl. | |
|
מטרד, טורח; שעמום; גועל, בחילה |
אטאגאנטו |
ataganto m. | |
|
מייגע, מעייף, מלאה; מבחיל, מעורר גועל |
אטאגאנטוזו |
atagantozo adj. | |
|
|
אטאגינטאדו ר' אטאגאנטאדו |
atagentado cf. atagantado | |
|
|
אטאגינטאמיינטו ר' אטאגאנטאמיינטו |
atagentamiento cf. atagantamiento | |
|
|
אטאגינטאר ר' אטאגאנטאר |
atagentar cf. atagantar | |
|
מטרד; תחושת בחילה וגועל מתמידה |
אטאגינטינה |
atagentina f. | |
|
|
אטאגינטו ר' אטאגאנטו |
atagento cf. ataganto | |
|
|
אטאגינטוזו ר' אטאגאנטוזו |
atagentozo cf. atagantozo | |
|
|
אטאחיאדו ר' אטאחסיאדו |
ataheado cf. atahseado | |
|
שהוקצה לפי סידור עבודה; שנגזר בגזירת גורל |
אטאחסיאדו |
atahseado adj. | |
|
סדרן עבודה, מחלק המשימות; מחלק מזון |
אטאחסיאדור |
atahseador m. | |
|
הקצאת משימות/ עבודה; חלוקת מזונות |
אטאחסיאמיינטו |
atahseamiento m. | |
|
חילק משימה, קבע לכל אחד את חלק העבודה שלו, קבע את המכסה; גזר את גורל .. |
אטאחסיאר |
atahsear v. | |
|
התקפה; האשמה |
אטאקה |
ataka f. | |
|
מותקף; שחפן, שחוף, חולה במחלה מדבקת; צמוד לגוף |
אטאקאדו |
atakado adj. | |
|
תוקפן |
אטאקאדור |
atakador m. | |
|
התקפה; הידבקות |
אטאקאדורה |
atakadura f. | |
|
מתוקן, מסודר, ערוך היטב, לבוש היטב |
אטאקאנאדו |
atakanado (ebr.) adj. | |
|
המתקן, המארגן, המסדר |
אטאקאנאדור |
atakanador (ebr.) m. | |
|
תיקן, סידר, ערך, ייפה, טיפח, קישט, ערך בתשומת לב והקפדה, הלביש יפה |
אטאקאנאר |
atakanar (ebr.) v. | |
|
התקשט, התגנדר, סידר הופעתו |
אטאקאנארסי |
atakanarse (ebr.) v. refl. | |
|
|
אטאקאניאר ר' אטאקאנאר |
atakanear cf. atakanar | |
|
(באירוניה:) לְבוש מהודר |
אטאקאניז'ו |
atakanijo (ebr.) m. | |
|
לבוש, לבוש הדור ואפנתי |
אטאקאנו |
atakano (ebr.) m. | |
|
התוקף, המתנפל |
אטאקאנטי |
atakante n. | |
|
התקיף, תקף, התנפל על; נדלק, החל לבעור; הבעיר |
אטאקאר |
atakar v. | |
|
נתקף, נדבק ממחלה, נתקף בולמוס, אובססיה; התלקח, כלה באש; התרגז, כלה מרוב כעס |
אטאקארסי |
atakarse v. refl. | |
|
חשוף להתקפה |
אטאקאב'לי |
atakavle adj. | |
|
התקפה, התנפלות, מתקפה; התקף |
אטאקו/אטאקי |
atako/atake m. | |
|
הועיד, יעד, קצב, הקצה |
אטאקסאר |
ataksar v. | |
|
מגדל שמירה, מצפה |
אטאלאייה |
atalaya f. | |
|
צופה |
אטאלאייאדור |
atalayador m. | |
|
צפה, השקיף, עמד הכן, עמד על המשמר |
אטאלאייאר |
atalayar v. | |
|
קצין ביון, צופה, גשש |
אטאלאליירו |
atalayero m. | |
|
עץ תמר; עמוד |
אטאמאראל |
atamaral (ebr.) m. | |
|
חיבור, הצמדה; חיבה, דבקות |
אטאמיינטו |
atamiento m. | |
|
עוקד |
אטאן |
atán (lad.) adj. | |
|
גם, באותה מידה, ככל ש-, יותר |
אטאן (קי) |
atán (ke) adv. | |
|
טענות |
אטאנוס |
atanós (ebr.) f. pl. | |
|
|
אטאנסייון ר' אטינסייון |
atansión (fr.) cf. atensión | |
|
מקשיב, שם לב, קשוב, ערני, עומד על המשמר |
אטאנטיב'ו |
atantivo (fr.) adj. | |
|
בו בזמן, בו ברגע |
אטאנטו |
atanto adv. | |
|
קשר, חיבר, צרף, אגד, איגד; סגר עיסקה; סמך על, נתן אמון ב- |
אטאר |
atar v. | |
|
התרת נדר; טקס התרת נדר |
התרה |
atará (ebr.) f. | |
|
מעוכב, דחוי, מאוחר |
אטארדאדו |
atardado adj. | |
|
אחור, עיכוב, פיגור, דיחוי; שמרנות קיצונית |
אטארדאמיינטו |
atardamiento m. | |
|
העריב |
אטארדיסיר |
atardeser v. | |
|
עסוק |
אטאריאדו |
atareado adj. | |
|
הכנות לשינה (נאמר בכעס ומרירות) |
אטארקאדיז'ו |
atarkadijo m. | |
|
רבוץ, שוכב בלי רצון |
אטארקאדו |
atarkado adj. | |
|
שכיבה לישון בלי חשק |
אטארקאמיינטו |
atarkamiento m. | |
|
השכיב במיטה נגד רצונו |
אטארקאר |
atarkar v. | |
|
השתרע; שכב בניגוד לרצונו |
אטארקארסי |
atarkarse v. refl. | |
|
התחייב, קשר עצמו, נקשר; נעשה סמיך |
אטארסי |
atarse v. refl. | |
|
נספח (מסחרי, צבאי) |
אטאסי |
atasé (fr.) m. | |
|
ארון מתים |
אטאוד |
ataud m. | |
|
משוגע, מטורף, חסר לו בורג, הראש בעננים; טיפש, שוטה |
אטאב'אנאדו |
atavanado adj. | |
|
השתגע, החל לדבר שטויות |
אטאב'אנארסי |
atavanarse v. refl. | |
|
תורשתיות, אטביזם |
אטאב'יסמו/יזמו |
atavismo/izmo m. | |
|
שוחר סכנות וסיכונים, נועז |
אטיג'י |
atedjí (t.) m. | |
|
|
אטיגאנטאר ר' אטאגאנטאר |
ategantar cf. atagantar | |
|
|
אטיגאנטו ר' אטאגאנטו |
ateganto cf. ataganto | |
|
כפירה, אפיקורסיות, אתיאיזם |
אטיאיסמו |
ateismo m. | |
|
אתיאיסט, כופר |
אטיאיסטו |
ateisto adj. | |
|
בית מלאכה, אולפן, סדנא |
אטיליי |
atelié (fr.) m. | |
|
חסר אונים, אפס כוח (שרוי באפיסת כוחות); הרוס, מושמד, מוכה |
אטימאדו |
atemado adj. | |
|
החלשה, כילוי כוח; כלה, כיליון |
אטימאמיינטו |
atemamiento m. | |
|
מכלה, משמיד |
אטימאנטי |
atemante m. | |
|
התיש, ייגע, הוציא את הנשמה; כילה, השמיד, איבד |
אטימאר |
atemar v. | |
|
נבעת, נחרד, התייגע; כלה, נשמד; התאבד |
אטימארסי |
atemarse v. refl. | |
|
היחלשות, רפיון רוח |
אטימאסייון |
atemasión f. | |
|
קץ, סוף, גבול |
אטימו |
atemo m. | |
|
השכים קום |
אטימפראנאר |
atempranar v. | |
|
הגיע, קרב; חיכה |
אטינדיר |
atender v. | |
|
לסוכך כמו אוהל, להצל |
אטינדיאר |
atendiar v. | |
|
אתונאי |
אטיניו |
ateneo n. & adj. | |
|
אתונאי |
אטיניאנו |
ateniano adj. & m. | |
|
תשומת לב; התחשבות |
אטינסייון |
atensión f. | |
|
התנקשות, פגיעה אלימה, פיגוע; פעולה חתרנית |
אטינטאדו |
atentado m. | |
|
תוקף, מתקיף |
אטינטאדור |
atentador m. | |
|
שם לב, נתן את הדעת; תקף, פעל באופן חתרני |
אטינטאר |
atentar v. | |
|
|
אטינטאט/אטינטאטו ר' אטינטאדו |
atentat/atentato cf. atentado | |
|
בתשומת לב |
אטינטיב'אמינטי |
atentivamente adv. | |
|
קשוב, שם לב, דואג, אדיב |
אטינטיב'ו |
atentivo adj. | |
|
שם לב, קשוב, מקשיב, אדיב |
אטינטו |
atento adj. | |
|
תשומת לב |
אטינטו |
atento m. | |
|
מוחלש, חלוש, מרוכך |
אטינואדו |
atenuado adj. | |
|
החליש, הקל, ריכך |
אטינואר |
atenuar v. | |
|
החלשה, ריכוך |
אטינואסייון |
atenuasión f. | |
|
כופר בעיקר, אתאיסט |
אטיאו |
ateo adj. | |
|
סוג של דגיג ים |
אטירינה |
aterina (t.) f. | |
|
|
אטירקאדו ר' אטארקאדו |
aterkado cf. atarkado | |
|
|
אטירקאר ר' אטארקאר |
aterkar cf. atarkar | |
|
|
אטירקארסי ר' אטארקארסי |
aterkarse v. refl. cf. atarkarse | |
|
שם גבול, הגביל |
אטירמיניאר |
aterminear v. | |
|
|
אטירו ר' אינטירו |
atero adj. cf. entero | |
|
בן שלוש; משולש |
אטירסיאדו |
aterseado adj. | |
|
מחולק לשלושה, משולש |
אטירסיאדו |
atersiado adj. | |
|
חילק לשלושה חלקים, שילש |
אטירסיאר |
atersiar v. | |
|
נלהב, לוהט, זריז, ערני, מהיר הבנה, מהיר פעולה |
אטיש |
atesh (t.) adj. | |
|
אצר |
אטיסוראר |
atesorar v. | |
|
אישור, אימות |
אטיסטאמיינטו |
atestamiento f. | |
|
העיד, הצהיר, נתן עדות |
אטיסטאר |
atestar v. | |
|
אישור, הצהרה, עדות, דעה, הערכה, המלצה |
אטיסטאסייון |
atestasión f. | |
|
העיד, אישר |
אטיסטיגואר |
atestiguar v. | |
|
עתידות |
עתידות |
atidot (ebr.) f. pl. | |
|
|
אטידוד ר' אקטיטוד |
atidud cf. aktitud | |
|
ביישן |
אטימאדו |
atimado adj. | |
|
|
אטינו ר' טינו (2) |
atino cf. tino (2) | |
|
הבחין, הבדיל, הרגיש, שם לב; מצא את מה שגישש אחריו, גילה בעיניו; למד; קבע בדעתו |
אטינאר |
atinar v. | |
|
הבחין |
אטינארסי |
atinarse v. refl. | |
|
מושך, אטרקטיבי, מושך את הלב |
אטיראנטי |
atirante (fr.) adj. | |
|
משך, משך את הלב, פיתה |
אטיראר |
atirar v. | |
|
שליבו נמשך, שנפתה |
אטיראדו |
atirado adj. | |
|
|
אטיטוד ר' אקטיטוד |
atitud cf. aktitud | |
|
|
אטקואינדו ר' אטואינדו |
atkuendo cf. atuendo | |
|
כתמי כפור חום על ירקות |
אטלאן |
atlán m. | |
|
אטלאנטי; האוקיינוס האטלנטי |
אטלאנטיקו |
atlántiko adj. & m. | |
|
אטלס גיאוגרפי |
אטלאס |
atlás m. | |
|
בד אטלס (בד מבהיק, משי) |
אטלאס/אטלאז |
atlas/atlaz m. | |
|
|
אטליאר ר' אטלידיאר |
atlear v. cf. atledear | |
|
דילג, קפץ |
אטלידיאר |
atledear (t.) v. | |
|
|
אטליקטיזמו ר' אטליטיסמו |
atlektizmo cf. atletismo | |
|
|
אטליט ר' אטליטה |
atlet cf. atleta | |
|
אתלט |
אטליטה |
atleta m. & f. | |
|
אתלטי |
אטליטיקו |
atlétiko adj. | |
|
אתלטיקה, משחקים אתלטיים |
אטליטיסמו |
atletismo m. | |
|
אווירה; חלל האוויר, אטמוספירה |
אטמוספ'ירה |
atmósfera f. | |
|
|
אטו ר' אקטו |
ato cf. akto | |
|
אטם; חיתן, השיא |
אטוג'אר |
atochar v. | |
|
נסגר הרמטי |
אטוג'ארסי |
atocharse v. refl. | |
|
פצוע במצח, פגוע ראש |
אטולונדראדו |
atolondrado adj. | |
|
פצע את המצח, פגע בראש |
אטולונדראר |
atolondrar v. | |
|
|
אטולונטראדו ר' אטולונדראדו |
atolontrado cf. atolondrado | |
|
אטומי, גרעיני |
אטומיקו |
atomiko adj. | |
|
אטום |
אטומו |
átomo m. | |
|
נעשה טיפש; בילבל, הדהים |
אטונטאר |
atontar v. | |
|
נהפך לטיפש; התבלבל, נדהם |
אטונטארסי |
atontarse v. refl. | |
|
הטפיש, עשה לטיפש |
אטונטיסיר |
atonteser v. | |
|
נעשה טיפש |
אטונטיסירסי |
atonteserse v. refl. | |
|
מבולבל, מפוזר דעת; שהיה לשוטה |
אטונטיסידו |
atontesido adj. | |
|
בילבול, התבלבלות, היטפשות |
אטונטיסימיינטו |
atontesimiento m. | |
|
שם לשוטה, שיטה; הדהים |
אטורדיר |
atordir v. | |
|
השתטה, נהפך לשוטה; נדהם |
אטורדירסי |
atordirse v. refl. | |
|
הודאה, וידוי; הסכמה שהושגה בקושי; הצהרה; הבטחה |
אטורגאמיינטו |
atorgamiento m. | |
|
הודה, הכיר ב-; התוודה; הצהיר; הבטיח; נעתר |
אטורגאר |
atorgar v. | |
|
התוודה, הצהיר על עצמו |
אטורגארסי |
atorgarse v. | |
|
הודאה |
אטורגו |
atorgo m. | |
|
מעונה; נעצב, מצטער |
אטורמינטאדו |
atormentado adj. | |
|
עינה, הטריד |
אטורמינטאר |
atormentar v. | |
|
התענה, עינה עצמו |
אטורמינטארסי |
atormentarse v. refl. | |
|
חזרה; חזרה לחיים, תחיה |
אטורנאדה |
atornada f. | |
|
חזר, חזר אחורה |
אטורנאר |
atornar v. | |
|
|
אטורסאר ר' אטורסיר |
atorsar cf. atorser | |
|
מעוות בלי יכולת לישרו |
אטורסיאדו |
atorseado adj. | |
|
שטן |
אטורסידור |
atorsedor m. | |
|
עיוות, עיקם, פיתל, בילבל; סחט; העווה, סרר, עשה מעשה נבלה; הדיח |
אטורסיר |
atorser v. | |
|
התעוות |
אטורסירסי |
atorserse v. refl. | |
|
מפותל, מעוות; מושזר |
אטורסידו |
atorsido adj. | |
|
סחטן, מסית, מדיח; שטן |
אטורסידור |
atorsidor m. | |
|
סחיטה, כפיה, פשע, הדחה |
אטורסימיינטו |
atorsimiento m. | |
|
מודאג, מבועת, נפחד, הלום פחד; משתומם, מבולבל |
אטורב'אדו |
atorvado adj. | |
|
טורדני, מטריד, מטריח, טרדן |
אטורב'אדור/דירה |
atorvador/dera n. & adj. | |
|
בעתה; בלבול |
אטורב'אמיינטו |
atorvamiento m. | |
|
מפחיד, מבעית |
אטורב'אנטי |
atorvante adj. | |
|
הבעית, הפחיד; בילבל; עכר |
אטורב'אר |
atorvar v. | |
|
נבעת, חרד, דאג |
אטורב'ארסי |
atorvarse v. refl. | |
|
|
אטורב'אסייון ר' אטורב'אמיינטו |
atorvasión cf. atorvamiento | |
|
הפרעה, טירדה, אי נוחות, מבוכה |
אטורב'ו |
atorvo m. | |
|
מבולבל, הלום, תועה |
אטראבולאדו |
atrabulado adj. | |
|
איבד את ראשו, התבלבל, איבד דרכו |
אטראבולארסי |
atrabularse v. refl. | |
|
מושך, מושך את הלב, קוסם, נעים, אטרקטיבי |
אטראינטי |
atraente adj. | |
|
משך; הקסים, משך את הלב; הביא, החזיר, קרב ל-, גרם למישהו להקשיב |
אטראיר |
atraer v. | |
|
|
אטראז'י ר' אטראזי |
atraje cf. atraze | |
|
משיכה; מחזה, הצגה, שעשועים, אטרקציה |
אטראקסייון |
atraksión f. | |
|
מושך, אטרקטיבי |
אטראקטיב'ו |
atraktivo adj. | |
|
|
אטראמוז ר' טראמוז |
atramuz cf. tramuz | |
|
הבריח, סגר דלת/חלון במוט סגירה |
אטראנקאר |
atrankar v. | |
|
תפס, אחז, לפת; שרש, עקר משורש |
אטראפאר |
atrapar v. | |
|
אחורה, מאחורי; מלפני (זמן), אחרי |
אטראס |
atrás adv. | |
|
הבטחות שוא! |
אטראסדאן! |
atrasdán! interj. | |
|
בסתר, בחשאי, מבלי שירגישו, מאחורי הקלעים |
אטראסמאנו |
atrasmano adv. | |
|
בודד, משתמט מחברה |
אטראב'אדו |
atravado adj. | |
|
מתח, משך |
אטראב'אר |
atravar v. | |
|
השתמט מחברה, משך ידיו מ- |
אטראב'ארסי |
atravarse v. refl. | |
|
(בנימה שלילית:) שכב לישון, רבץ לישון |
אטראב'יסאר |
atravesar v. | |
|
נתקע, ננעץ |
אטראב'יסיר |
atraveser v. | |
|
מפגר, מפגר אחר האופנה, מפגר (בזמן), נחשל; מושהה, דחוי |
אטראזאדו |
atrazado adj. | |
|
פיגור, דעות והתנהגות שאבד עליהם כלח, בורות |
אטראזאמיינטו |
atrazamiento m. | |
|
גורם לפיגור, עוצר בעד הקידמה |
אטראזאנטי |
atrazante adj. | |
|
נסוג, פיגר, צעד אחורה, שקע, ירד; עיכב, השהה, דחה; הסיג אחורה |
אטראזאר |
atrazar v. | |
|
התעכב, נותר מאחור, אחר; נסוג, הלך אחורה |
אטראזארסי |
atrazarse v. refl. | |
|
קישוט, תכשיט; בגד; אופן ההתלבשות, סגנון הלבוש, אופי הלבוש; פריט לבוש, סוג לבוש |
אטראזי |
atraze m. | |
|
יתרת החוב, יתרת העבודה; פיגור בהשלמת עבודה, פיגור בתשלום |
אטראזו |
atrazo m. | |
|
מכשיר, כלי |
אטריפ'יסייון |
atrefisión f. | |
|
קלע צמות |
אטרינסאר |
atrensar v. | |
|
טיפס, העפיל, עלה |
אטריפארסי |
atreparse v. refl. | |
|
|
אטריב'ידו ר' אטריב'ידו |
atrevido cf. atrivido | |
|
מיוחס ל-, מוקדש ל-, מיועד ל- |
אטריבואידו |
atribuido adj. | |
|
ייחס ל-, שייך; העניק; יעד |
אטריבואיר |
atribuir v. | |
|
ייחס לעצמו |
אטריבואירסי |
atribuirse v. refl. | |
|
משוגע, מטורף |
אטריבולאדו |
atribulado (port.) adj. | |
|
יצא ;מדעתו, השתגע |
אטריבולארסי |
atribularse (port.) v. refl. | |
|
שגעון, טירוף |
אטריבולאסייון |
atribulasión (port.) f. | |
|
ייעוד, מינוי, הקצבה; ייחוס; הענקה |
אטריבוסייון |
atribusión f. | |
|
תכונה, מאפיין, סימן הכר, אפיון |
אטריבוטו |
atributo m. | |
|
מבואה |
אטרייו |
atrio m. | |
|
רימה, הונה |
אטרישיר |
atrisher (fr.) v. | |
|
עצוב, מצר, מצטער, נעגם, עגום |
אטריסטאדו |
atristado (fr.) adj. | |
|
מצער, מעציב, מדאיב מייאש |
אטריסטאנטי |
atristante (fr.) adj. | |
|
העציב, ציער |
אטריסטאר |
atristar v. | |
|
הצטער, נעצב, התעצב אל לבו, נעגם |
אטריסטארסי |
atristarse v. refl. | |
|
|
אטריב'ייאר ר' אטריב'יר |
atriviar cf. atrivir | |
|
חצוף, חוצפן, חסר בושת; נועז, אמיץ, נחוש, מסכן הכל, החלטי |
אטריב'ידו |
atrivido adj. | |
|
העזה, אומץ לב; עזות פנים |
אטריב'ימיינטו |
atrivimiento f. | |
|
העז |
אטריב'יר |
atrivir v. | |
|
העז, נאזר עוז; התחצף; הסתכן; החליט, קיבל החלטה; סמך על, בטח ב- |
אטריב'ירסי |
atrivirse v. refl. | |
|
מעשה אומץ, מעשה העזה; כניסה לסכנה; החלטיות |
אטריב'יסייון |
atrivisión f. | |
|
אכזרי, איום |
אטרוג'י |
atroche (it.) adj. | |
|
התנוונות, דלדול, אטרופיה |
אטרופ'ייה |
atrofia f. | |
|
|
אטרוגאר ר' אטורגאר |
atrogar cf. atorgar | |
|
הרעים |
אטרונאר |
atronar v. | |
|
מעשה אכזריות, מעשה זוועה |
אטרוסידאד |
atrosidad f. | |
|
אכזרי, לא אנושי, חייתי |
אטרוז/אטרוס |
atroz/atrós adj. | |
|
הפך סוער |
אטרואינאר |
atruenar v. | |
|
|
אטרון/אטרונו ר' אוטרונו |
atrún/atruno cf. otruno | |
|
לכל |
אטו |
atú (fr.) adv. | |
|
מבולבל, מוכה אלם, נדהם, שאיבד את עשתונותיו, מעורפל, מטושטש; קל דעת, פזיז |
אטודרידו |
atudrido adj. | |
|
קלות דעת, פזיזות |
אטודרימיינטו |
atudrimiento m. | |
|
המם, הדהים; התאווה לישון |
אטודריר |
atudrir v. | |
|
רצון עז לישון, התאוות לשינה |
אטודריסייון |
atudrisión f. | |
|
שתוק! בלום את פיך! |
אטודריסייון! |
atudrisión! f. | |
|
הכנות מוקדמות, התלבשות והתפרכסות |
אטואינדיריאו |
atuenderío m. | |
|
כלי, כלי מטבח; מי שמהססים להטיל עליו אחריות; סיר לילה |
אטואינדו |
atuendo m. | |
|
מעופש |
אטופ'אדו |
atufado adj. | |
|
עיפש |
אטופ'אר |
atufar v. | |
|
נעשה מעופש, קיבל ריח עיפוש; מעלה ריח של פחם שלא אוכל |
אטופ'ארסי |
atufarse v. refl. | |
|
מבולבל, מנומנם, רדום |
אטופידו |
atupido adj. | |
|
התנמנם, שקע בשינה בהשפעת חום וקדחת |
אטופירסי |
atupirse v. refl. | |
|
|
אטורמינטאר ר' אטורמינטאר |
aturmentar cf. atormentar | |
|
|
אטורב'אדו ר' אטורב'אדו |
aturvado cf. atorvado | |
|
|
אטורב'אר ר' אטורב'אר |
aturvar cf. atorvar | |
|
|
אטורב'ו ר' אטורב'ו |
aturvo cf. atorvo | |
|
החלטי, אמיץ, נועז |
אאודאס |
audás adj. | |
|
נועז |
אאודאסייוזו |
audasiozo adj. | |
|
|
אאודינסה ר' אאודינסייה |
audensa cf. audensia | |
|
קהל, ציבור |
אאודינסייה |
audensia f. | |
|
|
אאודיינסה ר' אאודינסייה |
audiensa cf. audensia | |
|
אולם, אודיטוריום |
אאודיטורייו |
auditorio m. | |
|
|
אאופ'לאדו ר' אונפ'לאדו |
auflado cf. unflado | |
|
|
אאופ'לאר ר' אונפ'לאר |
auflar cf. unflar | |
|
איחל; התנבא |
אאוגוראר |
augurar v. | |
|
איחל לעצמו |
אאוגורארסי |
augurarse v. refl. | |
|
איחול, ברכה; נבואה |
אאוגורייו |
augurio m. | |
|
מלכותי, מלא הוד |
אאוגוסטו |
augusto adj. | |
|
בכה, נאנח, התאנח; נהם, שאג |
אאולאר |
aular (t.) v. | |
|
שאגה, נהמה; מהומה |
אאולאמיינטו |
aulamiento (t.) | |
|
בכי, אנחה; שאגה, נהמה |
אאולאסייון |
aulasión (t.) f. | |
|
מעושן, מעלה עשן |
אאומאדו |
aumado adj. | |
|
עישן, מילא עשן, פייח |
אאומאר |
aumar v. | |
|
|
אאומארסי ר' סאאומאר |
aumarse cf. saumar | |
|
מוסף |
אאומינטאדו |
aumentado adj. | |
|
הגדיל, הוסיף, הרבה; עלה (מחיר), התייקר; העלה מחיר |
אאומינטאר |
aumentar v. | |
|
גידול, תוספת, עליה ב-; התייקרות, עליית מחיר |
אאומינטו |
aumento m. | |
|
הומוריסטן, בדרן |
אאומוריסטיקאנו |
aumoristikano m. | |
|
עדיין, עוד, אפילו |
אאון |
aún adv. | |
|
למרות, בלי להתחשב ב- |
אאון |
aún conj. | |
|
מאוחד; מאחד, מייחד; בהסכמה עם |
אאונאדו |
aunado adj. | |
|
איחוד, התאחדות; איחוד, האחדה; אחדות, אחידות; תמימות דעים, אחדות דעות, פה אחד |
אאונאמיינטו |
aunamiento m. | |
|
ביחד, פה אחד |
אאונאמינטי |
aunamente adv. | |
|
איחד, מיזג; ייחד; עשה לאחיד; קיבץ יחד |
אאונאר/אאוניאר |
aunar/aunear v. | |
|
התאחה, התאחד |
אאונארסי |
aunarse v. refl. | |
|
|
אאוניאר ר' אאונאר |
aunear cf. aunar | |
|
|
אאונפ'לאר ר' ונפ'לאר |
aunflar cf. unflar | |
|
|
אאונפ'לארסי ר' ונפ'לארסי |
aunflarse cf. unflarse | |
|
מאוחד, מלוכד, מחובר |
אאונידו |
aunido adj. | |
|
|
אאונקי ר' אאון קי |
aunke cf. aún ke | |
|
דפנה |
אאוריל |
aurel m. | |
|
מעוֹנֵן |
אאורירו |
aurero m. | |
|
|
אאוסינסיה ר' אבסינסיא |
ausensia cf. absensia | |
|
אוסטריה |
אאוסטיאה/אאוסטריאה |
Austía/Austría f. | |
|
אוסטרי |
אאוסטיאקו/אאוסטריאקו |
austíako/austriako adj. & m. | |
|
מקורי, אמיתי, אוטנטי |
אאוטינטיקו |
auténtiko adj. | |
|
מכונית, אוטומוביל, אוטו |
אאוטו |
autó m. | |
|
אוטוביוגרפיה |
אאוטוביוגראפ'יאה |
autobiografía f. | |
|
אוטוביוגרפי |
אאוטוביוגראפ'יקו |
autobiográfiko adj. | |
|
הגדרה עצמית |
אאוטודיטירמינאסייון |
autodeterminasión f. | |
|
אוטוגרף, כתב יד המחבר |
אאוטוגראפ'ו |
autógrafo m. | |
|
אוטומאט |
אאוטומאט |
automat m. | |
|
באופן אוטומטי |
אאוטומאטיקאמינטי |
automátikamente adv. | |
|
אוטומטי |
אאוטומאטיקו |
automátiko adj. | |
|
|
אאוטומנו ר' אוטונייו |
automno cf. otonyo | |
|
מכונית, אוטומוביל, אוטו |
אאוטומוביל |
automobil m. | |
|
אוטונומיה, שלטון עצמי |
אאוטונומיאה |
autonomía f. | |
|
אוטונומי, עצמאי |
אאוטונומו |
autónomo adj. | |
|
|
אאוטונייו ר' אוטונייו |
autonyo cf. otonyo | |
|
נתיחה לאחר המוות, אוטופסיה |
אאוטופסיאה |
autopsía f. | |
|
מחבר, סופר |
אאוטור |
autor m. | |
|
רשות; סמכות, אוטוריטה |
אאוטורידאד |
autoridad f. | |
|
רשויות מקומיות |
אאוטורידאד לוקאליס |
autoridad lokales | |
|
סמכותי; בעל השפעה; בעל כוח, עריץ |
אאוטוריטאריו |
autoritario adj. | |
|
מוסמך |
אאוטוריזאדו |
autorizado adj. | |
|
הסמיך |
אאוטוריזאר |
autorizar v. | |
|
הסמכה; סמכות |
אאוטוריזאסייון |
autorizasión f. | |
|
|
אאוטונייו ר' אוטונייו |
autunyo cf. otonyo | |
|
הריע, הרים קולו בשמחה |
אאוב'לאר |
auvlar v. | |
|
תרועה |
אאוב'לאסייון |
auvlasión f. | |
|
מורגל, רגיל |
אאוזאדו |
auzado adj. | |
|
הרגיל |
אאוזאר |
auzar v. | |
|
התרגל |
אאוזארסי |
auzarse v. refl. | |
|
אב; נשיא, יו''ר |
אב |
av (ebr.) m. | |
|
אב (החודש) |
אב |
av (ebr.) m. | |
|
שעועית, פול; פריחה מגרדת |
אב'ה |
ava f. | |
|
לאט, בנחת, בשקט, במתינות |
אב'אגאר |
avagar adv. | |
|
איטיות |
אב'אגאריזה |
avagareza f. | |
|
|
אב'אגאריינטו ר' אב'אגארוזו |
avagariento cf. avagarozo | |
|
אטי |
אב'אגאריקו |
avagariko adj. | |
|
לאט, בנחת, בשקט, מתון |
אב'אגאריקו |
avagariko adv. | |
|
בוא נראה אותך עושה זאת! ... |
אב'אגאריקו |
avagariko! interj. | |
|
|
אב'אגארוזאמינטי ר' אב'אגאריקו |
avagarozamente cf. avagariko | |
|
איטי, חסר תנועה, לא פעיל, נרפה, עצלן |
אב'אגארוזו |
avagarozo adj. | |
|
גז תאורה, גז טבעי |
אב'אגאזי |
avagazi (t.) m. | |
|
הכנסה, רווח |
אב'איט |
avait (t.) m. | |
|
אבל |
אבל |
aval (ebr.) conj. | |
|
הקיף, גידר |
אב'אלייאדיאר |
avaliadear v. | |
|
הקיף עצמו בגדר, התבצר |
אב'אלייאדיארסי |
avaliadearse v. refl. | |
|
מודגש, מובלט |
אב'אלייאדו |
avaliado adj. | |
|
הבליט, הדגיש |
אב'אלייאר |
avaliar v. | |
|
מוערך, מובלט, מודגש |
אב'אלוראדו |
avalorado adj. | |
|
העריך, הציג בהבלטת ערכו |
אב'אלוראר |
avalorar v. | |
|
הבנה, משמעות |
הבנה |
avaná (ebr.) f. | |
|
|
אב'אנאדו ר' אטאב'אנאדו |
avanado cf. atavanado | |
|
שוטה, פתי |
אב'אנאק |
avanak (t.) m. | |
|
שגעון |
אב'אנאמיינטו |
avanamiento m. | |
|
השתגע |
אב'אנארסי |
avanarse v. refl. | |
|
אוונגרד |
אב'אנגארד |
avangard (fr.) m. | |
|
מתקדם; שנחסך, שחסכוהו |
אב'אנסאדו |
avansado adj. | |
|
חסכון; חסכונות |
אב'אנסאדו |
avansado m. | |
|
חסכן; חוסך |
אב'אנסאדור/דירה |
avansador/dera adj. | |
|
בצורה מתקדמת, בצורה משופרת; באופן חסכוני |
אב'אנסאז'אמינטי |
avansajamente adv. | |
|
התקדמות; חסכון |
אב'אנסאמיינטו |
avansamiento m. | |
|
התקדם, קידם; השתפר; חסך |
אב'אנסאר |
avansar v. | |
|
חסך |
אב'אנסארסי |
avansarse v. refl. | |
|
באירוניה: חסכנות, חסכון |
אב'אנסיז'ו |
avansijo m. | |
|
קדימה, דמי קדימה; התקדמות, קדימות, עדיפות; הצלחה; הדבקה, האצה |
אב'אנסו |
avanso m. | |
|
נצלן |
אב'אנטאג'י |
avantadjí m. & adj. | |
|
מועדף |
אב'אנטאז'אדו |
avantajado adj. | |
|
באירוניה: לחסוך |
אב'אנטאז'אר |
avantajar (port.) v. | |
|
העדיף, נטה חסד ל-, נתן זכות יתר, העניק יתרון |
אב'אנטאז'אר |
avantajar v. | |
|
|
אב'אנטאז ר' אב'אנטאז'י |
avantaj (fr.) cf. avantaje | |
|
יתרון, עדיפות, קדימות, זכות קדימה; ''זכות'' בחשבון בנק |
אב'אנטאז'י |
avantaje m. | |
|
באופן ריווחי |
אב'אנטאז'וזאמינטי |
avantajozamente adv. | |
|
בעל יתרונות; מועיל, יעיל, ריווחי |
אב'אנטאז'וזו |
avantajozo adj. | |
|
הילל, שיבח |
אב'אנטאר |
avantar v. | |
|
השתבח, התפאר |
אב'אנטארסי |
avantarse v. refl. | |
|
לפני כן; ימי קדם |
אב'אנטי |
avante prep. & adv. | |
|
קדימה! |
אב'אנטי! |
avanti! (it.) interj. | |
|
קלקול, פגם; נזק ימי (לספינה או למשאה) |
אב'אריאה/ אב'ארייה |
avaría/avária f. | |
|
מקולקל, פגום |
אב'ארייאדו |
avariado adj. | |
|
קלקל, פגם |
אב'ארייאר |
avariar v. | |
|
התקלקל, נפגם |
אב'ארייארסי |
avariarse v. refl. | |
|
קמצנות, צייקנות |
אב'אריסייה |
avarisia f. | |
|
קמצן, צייקן, כילי |
אב'ארו |
avaro adj. | |
|
במקרה, בצורה לא מתוכננת, באופן מקרי |
אב'אייה |
avayá (t.) adv. | |
|
|
אב'אלייאדיאר ר' אינב'אלייאדיאר |
avayadear cf. envayadear | |
|
מלל, תפר את שפת הבגד |
אב'איינאר |
avaynar v. | |
|
הבדלה (מוצ''ש) |
הבדלה |
avdalá/avdelá (ebr.) f. | |
|
צַיָּד |
אב'ג'י |
avdjí (t.) m. | |
|
צַיִד |
אב'ג'יליק |
avdjilik (t.) m. | |
|
עוף; כינוי לאדם חסר יוזמה, כבד ומסורבל |
אב'י |
ave f. | |
|
|
אב'יאנו ר' אב'ייאנה |
aveano cf. aviana | |
|
ברר, חקר כדי לרדת לחקר האמת, וידא |
אב'ידראדיאר |
avedradear v. | |
|
|
אב'ידרידיאר ר' אב'ידראדיאר |
avedredear cf. avedradear | |
|
אָבֵל; אבלות, שבעת ימי אבל |
אבל |
avel (ebr.) m. | |
|
אבל, ימי האבל; אבלות, משך האבל |
אבלות |
avelut (ebr.) | |
|
שיבולת שועל |
אב'ינה |
avena f. | |
|
|
אב'ינינאר ר' אינב'ינינאר |
avenenar v. cf. envenenar | |
|
שדרה, שדרות |
אב'ינידה |
avenida f. | |
|
השלמה, התפשרות, פיוס, התפייסות |
אב'ינימיינטו |
avenimiento m. | |
|
עתיד; חזות, סיכוי |
אב'יניר |
avenir (fr.) m. | |
|
סידר, ארגן; קרב; פעל להשגת הסכמה |
אב'יניר |
avenir v. | |
|
הסכימו זה עם זה, הסתדרו ביניהם, הגיעו להסכמה |
אב'ינירסי |
avenirse v. refl. | |
|
נעים, מסביר פנים, אדיב, נֹח לבריות, פייסני |
אב'יניב'לי |
avenivle adj. | |
|
מִזְרֶה |
אב'ינטאדירה |
aventadera f. | |
|
נפנוף מתמשך ומעצבן |
אב'ינטאדירו |
aventadero m. | |
|
מניפה |
אב'ינטאדור |
aventador m. | |
|
השבת אוויר במניפה/במפוח |
אב'ינטאדורה |
aventadura f. | |
|
התעלה על |
אב'ינטאז'ארסי |
aventajarse v. | |
|
הפיח, השיב רוח (במניפה או כלי אחר); זרה |
אב'ינטאר |
aventar v. | |
|
התאוורר במניפה |
אב'ינטארסי |
aventarse v. refl. | |
|
הרפתקה |
אב'ינטורה |
aventura f. | |
|
נועז, שנוטל סיכונים; עני, אומלל; מאושר, ממוזל, בעל מזל |
אב'ינטוראדו |
aventurado adj. | |
|
עתיד; גורל; אושר, סיפוק, ברכה |
אב'ינטוראנסה |
aventuransa f. | |
|
אישר (חשב למאושר) |
אב'ינטוראר |
aventurar v. | |
|
הסתכן, העז |
אב'ינטורארסי |
aventurarse v. refl. | |
|
הרפתקן; חמום מוח; נוכל, ספסר |
אב'ינטורירו |
aventurero adj. | |
|
|
אב'ינטוריירו ר' אב'ינטורירו |
aventuriero cf. aventurero | |
|
אוויר, רוח; אווירה, אטמוספירה; אקלים, מזג אוויר, סבר פנים |
אב'יר |
aver (ebr.) m. | |
|
רכוש, נכסים, הון; מו''מ עסקי |
אב'יר |
aver m. | |
|
היה (יש), היה לו, הכיל, היה ל-, התקיים, קרה |
אב'יר |
aver v. | |
|
עבירה, חטא |
עבירה |
averá (ebr.) f. | |
|
מאומת, מאושר |
אב'ירדאדיאדו |
averdadeado adj. | |
|
אימת, אישר נכונות, בירר נכונות |
אב'ירדאדיאר |
averdadear v. | |
|
באלכסון |
אב'ירי |
averé adv. | |
|
בבושת פנים |
אב'ירגואינסאדאמינטי |
averguensadamente adv. | |
|
בוש, נכלם, מבוייש |
אב'ירגואינסאדו |
averguensado adj. | |
|
מבייש, פוגע בכבוד, משפיל, מעליב, מבזה |
אב'ירגואינסאנטי |
averguensante adj. | |
|
בִּיֵּשׁ, השפיל, פגע בכבוד, העליב, ביזה |
אב'ירגואינסאר |
averguensar v. | |
|
התבייש, בוש בחברה, גילה חוסר בטחון עצמי |
אב'ירגואינסארסי |
averguensarse v. refl. | |
|
ביישן |
אב'ירגואינסוזו |
averguensozo adj. | |
|
חֵקֶר האמת, חיפוש האמת, חקירה |
אב'יריגואמיינטו |
averiguamiento m. | |
|
אימת, חקר, ברר, ניתח |
אב'יריגואר |
averiguar v. | |
|
מאוורר, בעל כיווני אוויר טובים; נעים, משעשע, נחמד, קל מזג, שובב |
אב'ירלי/ליאה |
averlí/ía adj. | |
|
שנאה |
אב'ירסייון |
aversión f. | |
|
שנוא, בלתי רצוי, אנטיפתי |
אב'ירסיז |
aversiz adj. | |
|
הודיע; הזהיר |
אב'ירטיר |
avertir v. | |
|
יען, בת יענה |
אב'יסטרוז |
avestruz m. | |
|
|
אב'ירטורה ר' אב'יירטורה |
avertura cf. aviertura | |
|
הודעה, אזהרה |
אב'ירטיסימיינטו |
avertisimiento (fr.) m. | |
|
|
אב'ילייאנה ר' אב'ייאנה |
aveyana cf. aviana | |
|
|
אב'יזינדאדיאר ר' אב'יזינדאר |
avezindadear cf. avezindar | |
|
גבל ב-, היה בשכנות עם; בילה בחברת השכנים |
אב'יזינדאר |
avezindar v. | |
|
בילה בחברת השכנים, חי בקשר טוב עם שכניו |
אב'יזינדארסי |
avezindarse v. refl. | |
|
|
אב'יזינדיאר ר' אב'יזינדאר |
avezindear v. cf. avezindar | |
|
רוטב על בסיס ביצה ולימון |
אב'גולימונו |
avgolémono (gr.) | |
|
|
אב'גוסטו ר' אגוסטו |
avgosto cf. agosto | |
|
|
אב'גומיטאר ר' גומיטאר |
avgumitar v. cf. gomitar | |
|
|
אב'גוסט ר' אגוסטו |
avgust cf. agosto | |
|
|
אב'י ר' אב'י |
avi cf. ave | |
|
טייס |
אב'ייאדור |
aviador m. | |
|
אילסר, אגוז קטן |
אב'ייאנה |
aviana f. | |
|
חיל אוויר; אוויראות, תעופה |
אב'ייאסייון |
aviasión f. | |
|
|
אב'ייאטור ר' אב'ייאדור |
aviator cf. aviador | |
|
זקן מאוד, ישן נושן |
אב'ייז'ינטאדו |
aviejentado adj. | |
|
|
אב'ייז'ינטאר ר' אינב'ייז'יסיר |
aviejentar v. cf. enviejeser | |
|
|
אב'יירדו ר' אב'יירטו |
avierdo cf. avierto | |
|
(אשה) קלת דעת, בלתי צנועה, חסרת מעצורים |
אב'יירטה |
avierta adj. | |
|
בפומבי |
אב'יירטאמינטי |
aviertamente adv. | |
|
פתוח, חשוף, פרוץ; מפולפל, גס, בלתי צנוע, נהנתני; ישר, נוהג בפתיחות, נבון, בהיר, זריז, פעיל |
אב'יירטו |
avierto adj. | |
|
פתיחה, חנוכת מקום; פתח; פירצה; קסם; חכמה, בינה; מפתח, אינדקס |
אב'יירטורה |
aviertura f. | |
|
פתח צר, סדק, בקיע, חריץ |
אב'יירטוריקה |
avierturika f. | |
|
שעועית לבנה |
אב'יקאס |
avikas f. pl. | |
|
ביזה |
אב'ילאר |
avilar v. | |
|
הרשיע, נעשה רע/מרושע |
אב'ילארסי |
avilarse v. refl. | |
|
אבינו |
אבינו |
avinu (ebr.) m. | |
|
אווירון, מטוס |
אב'ייון |
avión m. | |
|
זיבל את האדמה; השחית דרך |
אב'יסייאר |
avisiar v. | |
|
|
אב'יסמו ר' אביסמו |
avismo cf. abismo | |
|
צרעה |
אב'יספה |
avispa f. | |
|
דבור, צרעה |
אב'יספון |
avispón m. | |
|
מיד, בו בזמן |
אב'יסטה |
avista adv. | |
|
חש, הרגיש, הבחין, ראה |
אב'יסטאר |
avistar v. | |
|
ניחש |
אב'יסטארסי |
avistarse v. refl. | |
|
|
אב'יטאס ר' אב'ה |
avitas cf. ava | |
|
אינסטינקט, חוש טבעי |
אב'יטו |
ávito m. | |
|
|
אב'ילייאר ר' אב'ילאר |
aviyar cf. avilar | |
|
מתודע, שהודיעוהו, שתִדעוהו; משכיל, נאור, יודע ספר |
אב'יזאדו |
avizado adj. | |
|
הודיע, פירסם, מסר הודעה, הכריז, תידע; הזהיר |
אב'יזאר |
avizar v. | |
|
פורסם, תודע, הוזהר |
אב'יזארסי |
avizarse v. refl. | |
|
קרב, התקרב; התיידד, קשר קשרים חברתיים |
אב'יזינארסי |
avizinarse v. refl. | |
|
|
אב'יזינדארסי ר' אב'יזינדארסי |
avizindarse cf. avezindarse | |
|
הודעה, מודעה, בשורה, ידיעה; דעה; עצה |
אב'יזו |
avizo m. | |
|
דיבור, דבר; נאום, הרצאה, דרשה, שיחה (ברדיו, בציבור), כושר דיבור |
אב'לה |
avla f. | |
|
עוולה, עוול, חטא |
עוולה |
avlá (ebr.) f. | |
|
פטפטנות, דברנות, פיטפוט, דיבורי סרק, להג, שטף דיבור; רכילות, דברי רכיל, לעז, לשון הרע; דמדום, בלבול מתוך חום |
אב'לאדירו |
avladero m. | |
|
הנאמר, המדובר |
אב'לאדו |
avlado m. | |
|
מרצה; דברן; מליץ יושר |
אב'לאדור/דירה |
avlador/dera m. | |
|
דובר/ת (שפה) |
אב'לאנטי |
avlante n. | |
|
דיבר, הירצה, שוחח, החל בשיחה |
אב'לאר |
avlar v. | |
|
דובר |
אב'לארסי |
avlarse v. refl. | |
|
פיטפוט, להג, מילמול, פטפטנות; דברי הבל; רכילות, דברי רכיל, לעז, לשון הרע |
אב'לאסטינה |
avlastina f. | |
|
פטפטן, להגן |
אב'לאסטון/נה |
avlastón/a adj. | |
|
|
אב'לאטינה ר' אב'לאסטינה |
avlatina cf. avlastina | |
|
|
אב'ליסטון/נה ר' אב'לאסטון/נה |
avlistón/a cf. avlastón/a | |
|
|
אב'ליסטאן ר' אב'לאסטון |
avlistán cf. avlastón | |
|
אבות העולם |
אבות העולם |
avod aaolam (ebr.) m. pl. | |
|
עבודת ה', טקס דתי, תפילה; עבודה, משימה; סדר ''העבודה'' (יו''כ) |
עבודה |
avoda (ebr.) f. | |
|
עבודה זרה |
עבודה זרה |
avodazara (ebr.) f. | |
|
|
אב'וקה ר' אב'וקאטו |
avoká (fr.) cf. avokato | |
|
|
אב'וקאדו ר' אב'וקאטו |
avokado cf. avokato | |
|
ערך דין (נאמר בצורה שלילית) |
אב'וקאטיאר |
avokatear v. | |
|
עורכות דין, עריכת דין; ראיות משפטיות; פלפולים משפטיים |
אב'וקאטיריאה |
avokatería f. | |
|
עורך דין, פרקליט, סניגור; מייצג מישהו (נאמר באופן שלילי) |
אב'וקאטו |
avokato m. | |
|
עוון, פשע, חטא |
עוון |
avón (ebr.) m. | |
|
הפילה |
אב'ורטאר |
avortar v. | |
|
הפלה |
אב'ורטו |
avorto m. | |
|
אבות |
אבות |
avot (ebr.) m. pl. | |
|
''ואברהם סיב'' - הפרשיה הנקראת עברית-ארמית אחרי עליית חתן לתורה |
אברהם סיב |
avram siv (ebr.) | |
|
כינוי חיבה לאברהם |
אב'ראמאג'י/אב'ראמוג'ו |
Avramachi/Avramucho | |
|
שזיף קטן ירוק וחמוץ |
אב'ראמילה |
avramila f. | |
|
הלו! |
אב'רי ! |
avré! interj. | |
|
|
אב'ריגואינסאדו ר' אב'ירגואינסאדו |
avreguensado adj. cf. averguensado | |
|
|
אב'ריגואינסאנטי ר' אב'ירגואינסאנטי |
avreguensante cf. averguensante | |
|
|
אב'ריגואינסאר ר' אב'ירגואינסאר |
avreguensar v. cf. averguensar | |
|
דלקת מפרקים, ארטריטיס |
אב'רי קורה |
avri kura | |
|
פתיחה, חנוכה |
אב'רידה |
avrida f. | |
|
נטיה לפתוח בלי הרף דלתות וחלונות |
אב'רידירו |
avridero m. | |
|
פותחן |
אב'רידור |
avridor m. | |
|
פתיחה, גילוי |
אב'רידורה |
avridura f. | |
|
|
אב'ריגאדו ר' אבריגאדו |
avrigado cf. abrigado | |
|
|
אב'ריגאר ר' אבריגאר |
avrigar cf. abrigar | |
|
|
אב'ריגארסי ר' אבריגארסי |
avrigarse cf. abrigarse | |
|
|
אב'ריגו ר' אבריגו |
avrigo cf. abrigo m. | |
|
אפריל |
אב'ריל |
avril m. | |
|
פתח, פקח, חלץ פקק, נתן סם משלשל |
אב'ריר |
avrir v. | |
|
נפתח; הנץ; פתח עצמו, התוודה, גילה ליבו; קרע, פרם; התגבר על ביישנותו |
אב'רירסי |
avrirse v. refl. | |
|
|
אב'רונגואינסאר ר' אב'ירגואינסאר |
avrunguensar v. cf. averguensar | |
|
בטחון; תקווה; ביטוח |
הבטחה |
avtahá (ebr.) f. | |
|
אופטימי, שאינו מאבד אף פעם תקווה |
הבטחאלי |
avtahalí (ebr.) adj. | |
|
|
אב'טור ר' אוטור |
avtor cf. autor | |
|
|
אב'טוריטיט ר' אוטורידאד |
avtoritet cf. autoridad | |
|
סב/סבא, סבתא |
אב'ואילו/ה |
avuelo/a n. | |
|
אבות |
אב'ואילוס |
avuelos m. pl. | |
|
|
אב'וב'ילייו ר' אבובילייה |
avuviyo cf. abubiya | |
|
|
איי ר' אליי |
ay adv. cf ayi | |
|
|
איי ר' אב'יר |
ay v. cf. aver | |
|
איי! (קריאת כאב) |
איי! |
ay! interj. | |
|
קריאת דרבון לעורר את הילד; קריאת התפארות בפי ילדים - לעורר קנאתו של מישהו |
אלייה! |
aya! interj. | |
|
שם, שמה |
אלייה |
ayá adv. | |
|
|
אלייה! ר' אילאלייה |
ayá! interj. cf. elaya | |
|
מציאת משהו שהלך לאיבוד |
אלייאדיזו/אלייאדיז'ו |
ayadizo/ayadijo m. | |
|
מציאה, גילוי, המצאה; תירוץ, אמתלה |
אלייאדו/אלייאדה |
ayado/ayada m. | |
|
פעולת מציאה |
אלייאדורה |
ayadura f. | |
|
חבר, עמית, ידיד |
אלייאקטאש |
ayaktash (t.) m. | |
|
החלקה, שייוף; התגברות על בושה, פתיחות |
אלייאנאמיינטו |
ayanamiento m. | |
|
החליק, שייף, שיטח, יישר |
אלייאנאר |
ayanar v. | |
|
נעשה חלק, שוייף; נעשה פתוח, טבעי בהתנהגותו |
אלייאנארסי |
ayanarse v. refl. | |
|
מידה לזהב וכסף (קראט), מידת הטוהר; רמה, מידה |
אלייאר |
ayar (t.) m. | |
|
מצא |
אלייאר |
ayar v. | |
|
נמצא |
אלייארסי |
ayarse v. refl. | |
|
חודש מאי (אייר) |
אלייארו |
ayaru m. | |
|
קור יבש, אוויר בהיר וקר |
אלייאז |
ayaz (t.) m. | |
|
|
איידאדו ר' אאידאדו |
aydado cf. aedado adj. | |
|
ייאללה! קריאת זרוז |
איידי!/איידיס! |
ayde!/aydes! (t.) interj. | |
|
דרבון, מכת דחיפה (לבהמה) |
איידיאדה |
aydeada f. | |
|
מדורבן, שדרבנוהו |
איידיאדו |
aydeado adj. | |
|
נוגש, מדרבן (נאמר לגבי בהמה. לגבי אדם - הנימה שלילית) |
איידיאדור |
aydeador m. | |
|
קדימה! |
איידי! |
ayde! (t.) interj. | |
|
זרז, דירבן, נגש, לחץ לעבוד; רכב, נהג |
איידיאר |
aydear (t.) v. | |
|
שודד, לסטים |
איידוק |
ayduk (serb.-cro.) m. | |
|
|
איידוריאר ר' אויידוריאר |
aydurear (t.) cf. uydurear | |
|
הגעה |
אלייגאדה |
ayegada f. | |
|
שהגיע, מבקר |
אלייגאדו |
ayegado adj. | |
|
התקרבות |
אלייגאמיינטו |
ayegamiento m. | |
|
הגיע, התקרב; הגיע להשג, השיג, הצליח; הקריב קרבן; זכה לראות |
אלייגאר |
ayegar v. | |
|
התקרב, בא עד, הצטרף |
אלייגארסי |
ayegarse v. refl. | |
|
קרבן |
אלייגאסייון |
ayegasión f. | |
|
|
אליילי ר' אג'ילי |
ayelé cf. adjilé | |
|
|
אליינטרו ר' אדיינטרו |
ayentro cf. adientro | |
|
אתמול, ביום אחר שעבר |
אלייר |
ayer adv. | |
|
שם, שמה |
אליי/אאי |
ayí/aí adv. | |
|
|
אלייפ'סייאנו ר' אאיסייאנו |
ayifsiano m. cf. aisiano | |
|
|
אלייפ'טו ר' אאיפ'טו |
Ayifto cf. Aífto | |
|
האות עי''ן |
עין |
ayin (ebr.) m. | |
|
|
אליינה ר' אאינה |
ayina cf. aina adv. | |
|
|
אליינדה ר' אאינדה |
ayinda cf. ainda | |
|
|
אליינדאמאס ר' אאינדאמאס |
ayindamas cf. aindamas | |
|
|
אלייסייאנו ר' אאיסייאנו |
ayisiano cf. aisiano | |
|
היתכן? |
היתכן בעולם ? |
ayiteken baolam? (ebr.) | |
|
עדיין, עד אשר, עד ש-, לא לפני |
איילה |
ayla (t.) adv. | |
|
בטל, פנוי; מובטל; לא תפוס |
איילאק |
aylak (t.) | |
|
בטלן, נווד |
איילאז |
aylaz (t.) m. | |
|
בטלנות, בטלה, עצלות |
איילאזליק |
aylazlik (t.) m. | |
|
תשלום חודשי |
אייליק |
aylik (t.) m. | |
|
חסרת חלב (=מזדקנת) |
איימאנה |
aymana (t.) f. | |
|
רמאי, נוכל |
איינאג'י |
aynadjí (t.) adj. | |
|
עין הרע, עין רעה; השפעת עין הרע |
עין הרע |
aynará (ebr.) | |
|
כלומר, דהיינו; כמעט |
היינו |
aynó (ebr.) adv. | |
|
היום |
היום |
ayom (ebr.) adv. | |
|
חובצה |
אייראן |
ayrán (t.) m. | |
|
שעועית ירוקה |
איישי |
ayshe (t.) | |
|
חוקן; עזרה, סיוע, תמיכה, סעד |
אייודה |
ayuda f. | |
|
סייע, עוזר, תומך |
אייודאדור/דירה |
ayudador/dera n. | |
|
עוזר, סייע |
אייודאנטי |
ayudante m. | |
|
עזר, סייע, תמך, סעד, הושיט יד |
אייודאר, אלייודאר |
ayudar v. | |
|
נעזר |
אייודארסי |
ayudarse v. refl. | |
|
תמיכה, סיוע, סעד, עזר; מענק |
אייודו |
ayudo m. | |
|
צם, התענה, ישב בתענית |
אייונאר |
ayunar v. | |
|
תענית, צום |
אייונו |
ayuno m. | |
|
עיריה |
אייונטאמיינטו |
ayuntamiento m. | |
|
מעט, בכמות מועטה |
אז |
az (t.) adv. | |
|
ידית (של ספל או סירּ); גרזן |
אזה |
aza f. | |
|
פרח תפוז |
אזאר |
azar m. | |
|
מקרה; הימור, מזל, סיכוי |
אזאר |
azar (fr.) m. | |
|
עזרה, עזרת נשים, יציע |
עזרה |
azará (ebr.) f. | |
|
סיכן, לקח סיכון |
אזארדאר |
azardar (fr.) v. | |
|
מקרה; מזל, סיכוי |
אזארדו |
azardo (fr.) m. | |
|
מסוכן, מפוקפק |
אזארדוזו |
azardozo (fr.) adj. | |
|
חופשי, בלתי מרוסן |
אזאט |
azat (t.) adj. & adv. | |
|
|
אזאטונה ר' אזייטונה |
azatuna cf. azeituna | |
|
יוצר, אדם יצירתי; מי שעושה/ מבצע/גורם |
אזידור |
azedor m. | |
|
שמן שנשפך, כתם שמן; שמן לתיבול |
אזייטאדה |
azeitada f. | |
|
משומן |
אזייטאדו |
azeitado adj. | |
|
משיחה בשמן, שימון |
אזייטאדורה |
azeitadura f. | |
|
שימן, משח בשמן |
אזייטאר |
azeitar v. | |
|
שמן |
אזייטי |
azeite m. | |
|
חנות לממכר שמן |
אזייטיריאה |
azeitería f. | |
|
מצבור שמן |
אזייטיריאו |
azeiterío m. | |
|
מוכר שמן, שמן |
אזייטירו |
azeitero m. | |
|
משומן |
אזייטוזו |
azeitozo adj. | |
|
זית (הפרי) |
אזייטונה |
azeituna f. | |
|
עץ זית |
אזייטונאל |
azeitunal m. | |
|
עץ זית; מוכר זיתים |
אזייטונירו |
azeitunero m. | |
|
עשה, יצר; עזר, סייע, הושיט עזרה |
אזיר |
azer v. | |
|
פלדי, עשוי מפלדה |
אזיראדו |
azerado adj. | |
|
פלדה |
אזירו |
azero m. | |
|
נעשה, הפך ל-, היה ל-; העמיד פנים, עשה עצמו; הבשיל, השלים בישולו; מת |
אזירסי |
azerse v. refl. | |
|
יחידה סמלית לקניית ''מצוות'' בביהכ''נ |
אזיס |
azes m. pl. | |
|
|
אזיטי ר' אזייטי |
azete cf. azeite | |
|
|
אזיטי ר' אזייטי |
azeti cf. azeite | |
|
|
אזיטונה ר' אזייטונה |
azetuna cf. azeituna | |
|
|
אזיטונאל ר' אזייטונאל |
azetunal cf. azeitunal | |
|
זועם, רותח מכעס, אחוז תזזית; רשלני, רפוי; בן בליעל; מטורף |
אזגין |
azgín (t.) adj. | |
|
חוסר דרך ארץ, העדר נימוסים |
אזגינליק |
azginlik (t.) m. | |
|
אסייתי |
אזיאטיקו |
aziátiko adj. | |
|
רכוש, הון, עושר, נכסים, נחלה |
אזיינדה |
azienda f. | |
|
עתיר נכסים, עשיר |
אזיינדאדו |
aziendado adj. | |
|
העשיר, העניק רווחה ועושר |
אזיינדאר |
aziendar v. | |
|
נתן מחסה, נתן מקלט |
אזיקאר |
azikar v. | |
|
|
אזיל ר' אזילו |
azil cf. azilo | |
|
מקלט; בית מחסה; גן ילדים |
אזילו |
azilo m. | |
|
מוכן, ערוך מראש, שניתן להשתמש בו ללא מאמץ |
אזיר |
azir (t.) adj. | |
|
סוחר של קונפקציה (בגדים מוכנים) |
אזירג'י |
azirdjí (t.) m. | |
|
אזכרת נשמות |
אזכרה |
azkará/eskará (ebr.) f. | |
|
הצלחה, שגשוג, שפע, אושר, מזל |
הצלחה |
azlahá (ebr.) f. | |
|
בר מזל, מצליח |
אזלאחאג'י |
azlahadjí (ebr.) adj. | |
|
שופע, נתון בשפע, ממוזל |
אזלאחאלי/יאה |
azlahalí/ía (ebr.) adj. | |
|
שוטט ללא מטרה; דיבר בלי לומר דבר |
אזלאניאר |
azlanear v. | |
|
פומית, מחזיק סיגריה |
אזליק |
azlik (t.) m. | |
|
בריכה, מאגר מים עומדים |
אזמאק |
azmak (t.) m. | |
|
שלא תפח, אפוי בלי שמרים, שלא נאפה כראוי |
אזמו |
azmo adj. | |
|
אתון |
אזנה |
azna f. | |
|
פלט שטויות, אמר דברי טפשות; התנהג כשוטה, נהג בחמוריות |
אזניאר |
aznear v. | |
|
השתטה, נהג כשוטה, נהג בטפשות |
אזניארסי |
aznearse v. refl. | |
|
חמוריות, סכלות, התנהגות מטופשת |
אזנידאד |
aznedad f. | |
|
|
אזנינקו ר' אזניסקו |
aznenko m. cf. aznesko | |
|
קבוצת חמורים; טפשות, דברי הבל |
אזניריאה |
aznería f. | |
|
שפעת חמורים |
אזניריאו |
aznerío m. | |
|
חמר, נוהג חמורים; איש גס |
אזנירו |
aznero m. | |
|
שפת חמורים, שפה גסה והמונית |
אזניסקו |
aznesko m. | |
|
|
אזנידאד ר' אזנידאד |
aznidad cf. aznedad | |
|
עַיִר, חמור קטן |
אזניקו |
azniko m. | |
|
|
אזניריאה ר' אזניריאה |
azniría cf. aznería | |
|
חמור |
אזנו |
azno m. | |
|
טפשי! מטופש! |
אזנוג'ו! |
aznucho! interj. | |
|
קלף ''אס''; פלצור, לאסו |
אזו |
azo m. | |
|
כספית; אדם חלקלק וחמקמק ככספית |
אזוגרי |
azogre m. | |
|
|
אזוטה ר' אסוטי |
azota cf. asote | |
|
|
אזוטאר ר' אסוטאר |
azotar v. cf. asotar | |
|
עז פנים, ציני, חוצפן, מחוצף, גס, וולגרי, חסר בושה |
עזפן |
azpán (ebr.) m. | |
|
התחצף, החציף פנים |
אזפאניארסי |
azpanearse (ebr.) v. refl. | |
|
חוצפן, עז פנים, חצוף, מחוצף, גס |
עז פנים |
azpanim (ebr.) adj. | |
|
עזות פנים, חוצפה, חציפות, ציניות, גסות, וולגריות |
עזפנות |
azpanut (ebr.) | |
|
כחול, כחול עז, תכול, אינדיגו |
אזול |
azul adj. | |
|
כחלחל, מוכחל |
אזולאדו |
azulado adj. | |
|
הכחיל |
אזולאר |
azular v. | |
|
הכחיל; צבע בצבע הנוטה לכחול |
אזוליאר |
azulear v. | |
|
|
אזור ר' אזול |
azur cf. azul | |
|
עזות פנים, חוצפה |
עזות פנים |
azut panim (ebr.) f. | |
|
בא בימים, זקן, ישיש |
בא בימים |
ba bayamim (ebr.) adj. | |
|
בעל חלומות; פותר חלומות |
בעל החלומות |
baal (a)halomot (ebr.) m. | |
|
בעל (אליל) |
בעל |
Baal (ebr.) | |
|
בעל הדבר, הנוגע בדבר, המתדיין (בבימ''ש) |
בעל הדבר |
baal adavar/baladavar (ebr.) m. | |
|
אופטימיסט, מקווה תמיד לטוב, רואה ורוד |
בעל הבטחה |
baal aftahá (ebr.) n. | |
|
בעל נס |
בעל הנס |
baal anes (ebr.) m. | |
|
בעל דין |
בעל דין |
baal din (ebr.) m. | |
|
בעל חיים |
בעל חיים/בעל חי |
baal hayim/baal hay (ebr.) m. | |
|
בעל מום, נכה |
בעל מום |
baal mum (ebr.) m. | |
|
בעל תשובה, חוזר בתשובה |
בעל תשובה |
baal teshuvá (ebr.) m. | |
|
בעל צדקה |
בעל צדקה |
baal tsedaká (ebr.) m. | |
|
בעלי בתים, חברי הקהילה |
בעלי בתים |
baalé batim (ebr.) m. pl. | |
|
"בעוונות!" |
בעוונו(ת)! |
baavonó! (ebr.) interj. | |
|
'בעוונותינו הרבים!'' - קריאת השלמה עם הרעה |
בעוונות הרבים |
baavonot arabim (ebr.) | |
|
מטפחת ראש |
באבה |
baba (t.) f. | |
|
אבא; אווז; אדם המדבר בלי הפסקה בלי לומר מאומה; געגוע; שוטה, פתי |
באבה |
babá f. | |
|
אדם קודר/עגום/ ''מצוברח'' |
באבה מיראקלי |
babá meraklí (t.) m. | |
|
חסון |
באבאג'קו |
babachko adj. | |
|
נראה טוב למרות גילו; מלא חיים; ''חברמן''; איש גדול וחסון |
באבאג'אן |
babadján (t.) m. | |
|
אדם מבוגר בן המעמד הנמוך |
באבאליק |
babalik (t.) m. | |
|
יקירי! קריאת התפעלות |
באבאם! |
babam! (t.) interj. | |
|
|
באבארוטו ר' באמבאראטו |
babaruto cf. bambarato | |
|
רוח רפאים, פנטום |
באבאאו |
babáu (it.) | |
|
חסון, יציב, חזק ; אמיץ |
באבאייט |
babayit (t.) adj. | |
|
אומץ, עזות; |
באבאייטליק |
babayitlik (t.) f. | |
|
שחף |
באביקה |
babeka f. | |
|
תם, שוטה |
באבייקו |
babieko adj. | |
|
חלזון, חשופית |
באביליקונייה |
babilikonya (t.) f. | |
|
בבל |
באבילונה |
Babilona | |
|
בבלי |
באבילונייאנו/באבילוניקו |
babiloniano/babilóniko adj. | |
|
איכרה מקדונית קשישה |
באבו |
babo f. | |
|
אווז, ברווז |
באבון |
babón m. | |
|
סוג של שזיף גדול; גידול במצח/בראש/ביד |
באבוטה |
babota f. | |
|
אבא (בעגת תינוקות); בעל הסמכות |
באבו |
babu (it.) m. | |
|
מכשפה, דמות מפחידה (לילדים) |
באבולה |
babula f. | |
|
אדם שעיר ומכוער |
באבושקו |
babushko m. | |
|
שלושה קלפים בעלי אותו ערך (במשחק קלפים); שלישיית אנשים בעלי דמיון או תכונה משותפת |
באג'יקון |
bachikón m. | |
|
סוג של משחק קלפים |
באג'קה |
bachka f. | |
|
משלמי כופר שירות |
באדאלאט |
badalat (t.) m. pl. | |
|
סיוד; מברשת סיידים; החלקה |
באדאנה/באדאנה |
bádana/badaná (t.) f. | |
|
סייד, טייח |
באדאנאג'י |
badanadjí (t.) m. | |
|
סייד, טייח (מרח טיח) |
באדאנאר |
badanar (t.) v. | |
|
בידה נייד |
באדילה/באדיללה |
badela/badella f. | |
|
שקד |
באדים |
badem (t.) m. | |
|
טיפש, מטופש, מטומטם |
באדינו |
badeno adj. | |
|
הוגיע, הטריח, הטריד |
באדיריאר |
baderear v. | |
|
|
באדייאב'ה ר' בידאב'ה |
badiavá (t.) cf. bedavá | |
|
צבת, מלקחיים |
באדיז'ה |
badija f. | |
|
יעה, מחתה |
באדיל |
badil m. | |
|
במהירות, מהר |
באדיר - אה באדיר |
badir (t.)- a badir adv. | |
|
|
באדילייה ר' באדיז'ה |
badiya cf. badija | |
|
ארובה; צוהר לאוורור |
באג'ה |
badjá (t.) f. | |
|
גיס (משמש רק לגבי מי שנישאו לשתי אחיות) |
באג'אנאק |
badjanak (t.) m. | |
|
בדוק |
באדקאדו |
badkado (ebr.) adj. | |
|
בדיקת חמץ, ביעור חמץ |
באדקאמיינטו |
badkamiento (ebr.) m. | |
|
בדק היטב, בלש מישש וחיפש; בדק בהמה כדי לקבוע כשרות; עשה בדיקת חמץ; מישש את הגוף (הטריד מינית) |
באדקאר |
badkar (ebr.) v. | |
|
הד, בת קול; גילוי שמיימי |
בדקול (בת קול) |
badkol (ebr.) m. | |
|
בדוק |
בדוק |
baduk (ebr.) adj. | |
|
|
באפ'י ר' בופ'י |
bafe cf. bofe | |
|
חמימות, רכות (של בית, משפחה) |
באפ'יקו |
bafiko (port.) m. | |
|
|
באפ'יר- אה באפ'יר ר' אבאפ'יר |
bafir- a bafir cf. abafir adv. | |
|
נשימה, הבל פה, אד,הבל; ריאה |
באפ'ו |
bafo (port.) m. | |
|
אד גדול; חום, חום גבוה(של הגוף) |
באפ'ור |
bafor (port.) m. | |
|
משב, רוח תזזית, נחשול, סופה; גל חום הנושא עימו ריח רע |
באפ'וראדה |
baforada (port.) f. | |
|
טבילה (נוצרית), הטבלה |
באפ'טיז/באפ'טיזמו |
baftiz/baftizmo m. | |
|
שהוטבל |
באפ'טיזאדו |
baftizado adj. |
