תמציות סיפורי העדה

פולין

שם הסיפור	תמצית	מספר	מספר אסע"י
אמצאה של גנבים	גנב הסועד במסעדה מסתיר את כל הכסף מתחת לשולחן. חברו בא ולוקח אותם. כך לא תופסים אותם. בעל המסעדה שואל אותם מה הענין ומציע כסף עבור הפעלת השיטה אצל מתחרהו. אבל היה זה המתחרה בעצמו אשר שלח את הגנב והמציא את השיטה ומשלם לגנבים.		730
מעשה בר' שמואל הסוחר הנגיד	איש עשיר מאבד את ארנקו. כשהוא מוצא אותו הוא בוכה, כי יודע שהגיע לשיא עשרו והוא יכול רק לרדת. אחרי המקרה הוא נעשה עני. חברו העני עולה בינתיים ומגיע לעושר. העשיר הקודם מגיע אל חברו כפושט יד מבלי להכירו. הוא נשלח על ידו לבית המרחץ. שם, כשהוא ערום, הוא צוחק ורוקד כי הוא יודע שעכשיו הוא כבר לא יכול לאבד דבר ועשוי רק לעלות.	מצקר,אלימלך	6369
אליהו הנביא והטבעת	בחור יהודי משרת בחצר המלך קיבל מאליהו הנביא טבעת שתמלא בקשה אחת. בת המלך נעלמה, והבחור שאהב אותה יצא לחפש. פגש שלושה ענקים שכולם היו בטוחים שמבצר הזהב שבו, לדעת הבחור, נמצאת בת המלך לא קיים. הבחור מבקש מן הטבעת שתביא אותו לשם. המקום מוקף חייילים. הטבעת מפילה עליהם תרדמה והבחור מחלץ את בת המלך, מחזיר אותה בשלום לארמון ונושא אותה לאשה.	קופרהנד, שרה	20344
הסנדלר והנעליים	מלך פוגש סנדלר יהודי המבקש רשות לגור בממלכתו, למרות שדברי שריו נגד היהודים, שומע המלך לקולו של אליהו הנביא, הבא מתוכו ומאשר ישיבתו. הסנדלר תופר מגפי-ילדים ונותנם למלכה, מבלי לדעת שהיא עקרה. כשהבין מה עשה התפלל לה והוא העניק בן למלכה, וכשגדל נעל את המגפיים.	קופרהנד, שרה	20362
אם חורגת באה לילדי בעלה לבקש סליחה ביום הכיפורים	אישה שניה של יהודי מופיעה אחרי מותה בליל יום הכיפורים,לבושה בתכריכיה, כדי לבקש מהילדים החורגים שלה סליחה על מעשיה הרעים כלפיהם. אחרי שהילדים סלחו לה היא נעלמת.	קליינבוים, ר' וועלוועל	4579
הלמדן העני	כאשר מתעשר לפתע יהודי למדן ופוגשים אותו ומשתחווים בפניו, הוא מצלצל בארנק כספו ומסביר: בפניו אתם משתחווים.	, שלמהלי החייט	3226
איפה אבד תלמודי?	ללמדן גביר היה כבוד גדול בעיירה, עד שירד מנכסיו. נדחק אז מגבאותו וממקום המזרח. אך כשלקחו מידו גמרא התרגז: הכבוד חלף, הכסף עבר, אך תלמודי, אנה הוא בא?	, שלמהלי החייט	3434
שושלות מגידים מתחתנים	המגיד ממוגליניץ רצה לקשור את ביתו עם בית ריזין בברית נישואין. כאשר שאל אותו ראש בית ריזין, ר' ישראלצי, האם יש לו איזה קשר עם בית ריזין, שיצדיק את רצונו, סיפר לו המגיד, כי זכה לראות את זקן אבי בית ריזין, המגיד מזריץ', כשהוא הופיע אחרי מותו לסבו ולמד אתו בזוהר. - ר' ישאצי הסכים לשידוך.	אביטוב, אברהם יצחק	2701
ר' דודל מטאלנה ור' ישעיה'לה שלועג לו	מתנגד לועג לחסיד שזה צועני שמקבל כסף בעד זה שמרקיד דובים.	אביטוב, אברהם יצחק	2702
אדמו"רים של אנשים עניים מרויחים טוב	אחרי נסיעה נותן רב, שבין חסידיו הרבה עשירים, לעגלון מחצית הסכום שחברו, שרוב עדתו הם עניים, מקציב לאותו עגלון. על שאלת האחרון לסיבת קמצנותו משיב הראשון: לעניים יש יותר עניינים אצל הרב מאשר לעשירים. לכן רב שבין חסידיו הרבה עניים מקבל יותר כסף מאשר חברו שחסידיו הם ברובם עשירים.	אביטוב, אברהם יצחק	2703
מרוב צניעות מפסיד הרב תלמיד	כדי להראות את צניעותו כלפי תלמיד שרצה להמשיך אצלו את לימודיו שהתחיל אצל סבו ואביו, השפיל רב צעיר את ערכו בהשוואה לקודמיו. התלמיד לקח את דבריו כאמת ולא המשיך ללמוד אצל הנכד.	אביטוב, אברהם יצחק	2704
הרשלה מפסיד ארוחתו	הרשלה שותה מי שטיפת כלים במקום מרק. חתולים אוכלים את בשרו.	אביטוב, אברהם יצחק	2706
הרשלה אוכל מקלות לניקוי שיניים במקום אטריות	הרשלה אוכל מקלות לניקוי שיניים במקום אטריות מרוב טפשותו.	אביטוב, אברהם יצחק	2707
הרשלה זוכה לאוכל טוב	סיפורים על ר' הרשלה מרובה שתמיד היה רעב. כאשר בערב שבת ר' הרשלה איחר עם ידידו בבית הכנסת פורצת שריפה והרשלה זוכה לאכול צ'ולנט ופשטידה כמו אף פעם בחייו.	אביטוב, אברהם יצחק	2708
ר' ישראל מרוז'ין וצבי הירש מרימנוב ומוצאם	לעומת ר' ישראל מריזין, המתגאה ביחוסם של רבנים מלומדים, מצביע ר' צבי הירש מרימנוב על מקצועו הקודם כחייט, בו הוא למד לא לקלקל את החדש ולתקן את הישן.	אביטוב, יחזקאל	2980
אמו של ר' ישראל מריזין אשמה שהוא יושב בכלא	ר' ישראל מרוזין היושב בכלא מבקש למסור לאמו שהיא אשמה בכלאו, האם מאשרת את אמת דברי בנה: כאשר נאמר לה שתלד בן, שאמנם יהיה גדול אבל שעליו לסבול הרבה, היא מסכימה באמרה: ובכן מה לא עושים למען ילדים?"	אביטוב, יחזקאל	2981
יש להוסיף לקבצן הקונה לשבת דגים יקרים	אשת ר' חיים מסאנדז מגלה שאיש, המקבל תמיכה מבעלה, קנה לשבת את הדג היקר ביותר בעיר. כאשר טוענת לפני בעלה שיש להפסיק את התמיכה לאיש הזה, עונה לה ר' חיים, שצריך להגדילה מפני שמתברר מקניה זו שהאיש מכבד את השבת.	אביטוב, יחזקאל	2982
ר' חיים מסאנדז נותן את הכסף העומד לרשותו לנדוניה לעני ולא לבנו	ר' חיים מסאנדז נותן את הכסף העומד לרשותו לנדוניה לעני ולא לבנו, שיש לו, בניגוד לעני, האפשרות להשיג את הדרוש בדרכים אחרות.	אביטוב, יחזקאל	2983
יראת שמיים	בבואו לבית מוכסן, רשע ידוע, שבאכסניתו נאלצים להתאכסן ר' יעקב יצחק (היהודי הקדוש) ור' דוד'ל מלולב, מבחין ר' יצחק בבן הפונדקאי כשהוא מרים גרזן נגד אביו וצורח: "לולא יראת שמים והרגתיך". בשמוע במקום נוכחותם על יראת שמים, משוכנע ר' יעקב יצחק שכדאי להתפלל שם בהרחבת דעת.	אביטוב, יחזקאל	2984
אהבת ישראל (הפיכת שוטר לחסיד)	כאשר שוטר יהודי מטעם השלטונות האוסטריים, בא לדרוש בשבת את תעודותיהם של ר' ולבולי מזברש ושל ר' יצחק'ל מרדזוביל בגלל שהותם בעיר שבה נמצאו באופן בלתי חוקי, התנגד ר' יצחק'ל למעשיו כחילול השבת. ר' ולבולי שכנע את חברו שמוטב שהיהודי יקלקל קצת את מעשיו מאשר כפירה במשנה המפורשת שבה כתוב "ועמך כולך צדיקים". השוטר נהפך לחסיד של ר' ולבולי.	אביטוב, יחזקאל	2986
בעל זללני אוכל ריבה כביכול מורעלת	אשה מכריזה על צנצנת רבת דובדבנים כי תוכנה מורעל בכדי לשמרה מפני בעלה הזללני. הבעל אוכל את הריבה במטרה לשים קץ לחייו אחרי שגרם להפסדים בחנות אשתו. עבור מעשהו מכנים אותו "שלום דער געס מטער"	אביטוב, יחזקאל	2987
מעשה המכנסיים	חסיד לוקח מכנסי חברו כדי למשכנם לשתייה ומוצא בהם גלויה מבנו של בעל המכנסיים ובה הבן מבקש לגשת לרבי בענייניו. הרמאי חושב שמא הוא בצרה, ומספר את תוכנה של הגלויה לרבי. כיוון שהרבי שמע כבר את המעשה מבעל המכנסיים, הבין מה קרה והעניש את הרמאי	אביטוב, יחזקאל	2988
מצוות אכילה	ר' יצחק מדרוהוביץ הוזמן לבעש"ט לסעודת שבת והסכים לאכול אצלו בתנאי שתסופקנה לו כל דרישותיו. למרות שבלע את כל האוכל שהוגש לו, טען ר' יצחק שלא שבע. הבעש"ט ענה לו שהכין את האוכל לכל מלאכי השבת, אך לא לשרפים.	אביטוב, יחזקאל	2989
מדוע דופקים הבנים על שכמו של יהודי	איש שיש לו תלונות נגד הבנים של חברו הדופקים על שכמו לא יכול להבין איך לידידו, יהודי כשר, הגיעו ילדים פראים כאלה ומחיסם לאשת היהודי הזה, שהיא, לפי דבריו כנראה מרשעת ("קלאפטע ביידיש - דופקת).	אביטוב, יחזקאל	3237
לא יעבור לפני התיבה	תרגום היתולי ליידיש של המילים העבריות שהן למעשה חלק מהשפה האידית ואין טעם לתרגמן, כדי למנוע, כביכול חילול לשון הקודש.	אביטוב, יחזקאל	3238
הפריץ והחייטים	כל אחד משלושת החייטים אליהם מביא קונה בד באורך מסויים להתקנת חליפה, טוען שאורך הבד איננו מספיק למטרה זאת. אבל אצל כל חייט אורך החתיכה החסרה הוא שונה. חייט רביעי מסדר לקונה את החליפה עם הבד הנכון. הוא מסביר שאורך הבד שלפי דברי עמיתו היה חסר לתפירת החליפה שווה לחתיכה שבכוונת החייט היתה להפריש עבור מכנסיים לבנו ולכן היה משתנה עם גודל מספרם. היות ולו רק בן קטן ויחיד יכול הוא להסתכן בשיירים של הבד המוצא לו.	אבמאן, דוד	4285
סדר ומכות	אשה נשלחה על-ידי בעלה ? עם הארץ ? לראות אצל שכנים איך הם מסדרים את ה"סדר". האשה ראתה שהשכן מכה את אשתו וחשבה שזהו ה"סדר". מרוב מבוכה לא סיפרה לבעלה את שראתה. בעלה מכה אותה על כך. האשה שואלת את בעלה למה שלח אותה למסור לו פרטים על החגיגה בו בזמן שידע בעצמו על מהותה.	אדר, מוטל (מרדכי)	6670
הגנה פקחית במשפט	קומוניסטים תולים דגל אדום על ביתה של אלמנה עניה בפולין, והיא מתגוננת לפני השופט באמצעות משל: כאשר איש סובל מכאבי בטן היכן ילך להתפנות - ליד ביתו או בבית שכנו. השופט מבין שלא היא תלתה את השלט על ביתה ומשחררה.	אהרלה חסיד	1870
ויכוח דת עם סימנים	אנשי הכנסיה מתגרים ביהודים על רקע הרדיפות בספרד ומזמינים אותם להתנצח מולם. נציגה של הקהילה היהודית הוא סבל פשוט שנדרש לענות על חידותיו של ראש הכנסיה הנשאלות בתנועות ידיים. בסוף העימות, מכריז ראש הכנסיה כי היהודי ניצח בעימות. בעוד ראש הכנסיה מפרש את תשובות הסבל באופן רציני ועמוק, כתשובות המבטאות את עיקרי אמונתו, הסבל מסביר לקהילה כי התכוון לתשובות פשוטות מאלה, ומסתבר כי השניים לא הבינו זה את זה.	אהרלה חסיד	1871
הדרך הנכונה של הבעש"ט	הבעש"ט מסביר את דרכו: שניים תעו ביער וחיפשו את הדרך החוצה. התברר להם שהלכו בדרך הלא נכונה. יודע הבעש"ט שהדרך שהלך עד כה אינה הדרך הנכונה.	אונגר, מנשה	2055
נקבים קטנים ונקבים גדולים	סוחר שחש כי מרמים אותו בעניין תשלום האשראי בחנות סיטונאית בורשה, החליט לא לשלם את חובותיו לבעלים. כאשר הגיע הנושה, שמע בסבלנות יתירה את טענותיו ואחר כך סיפר את המעשייה על האברך שבא להתארח אצל הסוחר לשם שידוך. לאחר סעודת השבת עלה לחדרו וחש כי הוא צריך לעשות נקבים קטנים. כיוון שלא ידע היכן בית השימוש נזכר כי ראה תינוק בעריסתו. ניגש אל התינוק, לקחו ממיטתו ועשה בעריסתו נקבים קטנים. כאשר חזר מרוצה למיטתו מצא כי התינוק עשה בה נקבים גדולים. כך, אמר הסוחר לנושהו, היה המצב ביני ובינך: אתה עשית לי נקבים קטנים ואני עשיתי לך נקבים גדולים.	אופיר, דוד [אביו]	13368
יענקל משאיר כל רכושו לבית יתומים	יענקל העני השאיר את כל רכושו אחר מותו לבית יתומים - אלו הם ששת ילדיו.	איזנברג, טובה	3081
הסוחר הפורטוגזי והתוכי	הסוחר הרברבן מציג לראווה את כל רכושו ובייחוד תוכי שיודע לדבר ומרהיב ביופיו. כשברח התוכי, הודיע הסוחר בעיתון שהוא אינו מזדהה עם דעותיו הפוליטיות של התוכי, כדי לא להסגיר את עצמו.	איזנברג, טובה	3082
לאן נחפז הרופא	רופא אף פעם לא בבית. אשתו מתלוננת. באמצע תלונתה מצלצל הטלפון: חבריו מזמינים אותו לבוא לשחק קלפים, רץ מהר כאילו לביקור חולה.	איזנברג, טובה	3136
שליח ציבור מה הוא	בעלי-בתים "משבחים" את החזנים שלהם. שליח ציבור - כי הציבור רוצה לשלחו.	איזנברג, טובה	3220
מדוע הפר הבטחתו הבמאי הפולני ליהודי	המדובר הוא בבמאי אשר מחפש עבור מחזהו החדש יהודי בתלבושת ותספורת ופאות מסורתיות. פוגש באברך אחד ומזמין אותו אליו. האברך שמח כי משכורתו תהיה גדולה, אך הלך תחילה אל הספר ואחר כך קנה חליפה יפה ובצורה זו כבר לא היה נחוץ לבמאי.	איזנברג, טובה	3501
הרבנית שלא הזדהתה עם הרב ביס לשולחן ערוך	כבר לפני פורים התחילה הרבנית לנקות ולנער את הבית לקראת פסח. כאשר הרב ראה אותה בעמלה - לסבן ולשפשף, להבריק ולנגב, טען שכל עבודותיה מיותרות הן כי כבר בשולחן ערוך כתוב כי יש רק לבטל את החמץ. על כך השיבה הרבנית שאילו היתה נוהגת לפי הוראותיו של "שולחן ערוך" היתה כבר מזמן אוכלת חמץ בפסח.	איזנברג, טובה	4073
תשובת הרבי נחמן מברסלב	באחד החגים פגש הרב מברסלב צעירים אשר עישנו סיגריות. ברך אותם בשבת שלום. "הכיצד?" השיב להם הרב כי התבלבל משום שראה אותם מעשנים.	איזנברג, טובה	4074
מעשי לצים	לץ מפריע בצחוקו לנוסעים בדרך, ללומדים תורה ולבסוף גם לסנדלר. הסנדלר חותך את לשונו ולמחרת בבוקר כל "לשונות" המגפיים שהכין הסנדלר חתוכות באותה סכין.	אייזנברג, נתן	531
החסידים ה"מסתננים"	שני חסידים משני מקומות שונים רבים על טיב הרבנים של כל אחד מהם ולא מגיעים לידי הסכם.	אייזנברג, נתן	2057
משפט אלוהים	בעל החושד באישתו מעמיס את כל תכשיטי אישתו על חתולתו: אם תצא - הרי זה סימן כי אישתו בוגדת בו. החתולה בורחת עם כל הטכשיטים ולבעל צער כפול.	אייזנברג, נתן	2071
מים במקום יין	לרב עני רוצים לעזור לחתן את בתו. הולכים לאסוף יין בחביות גדולות. כל איש נותן מים ובחתונה מגישים את המים האלה (כי כל אחד חשב שהוא היחידי שהביא מים).	אייזנברג, נתן	2204
האר"י מוצא ספר של רמב"ם שהוסתר על ידי אנוסים	גילוי ספר "פנינה לרמב"ם" על ידי האר"י בזמן רדתו לאחד מבתי הכנסת התת-קרקעיים בירושלים. יש ארבעה בתי כנסת זה אחר זה, אילו בתי הכנסת של האנוסים בירושלים(?!) הספר תחת מפתן בית הכנסת. [את הסיפור מקדים תיאור ארוך של ארבעת הערים הקדושות: ירושלים, צפת, טבריה, חברון, וכן המנהגים הקשורים אליהן במחזור השנה היהודית]	אייזנברג, נתן	2963
על בעל שביקש לקנות פנינים וקנה קרש	יהודי רצה לקנות מתנה לאשתו - ענק פנינים. בחנות הצורף אמר לו שכל פנינה כמו אפונה. החליט לקנות אפונה. אמרו לו כל אפונה כמו חמאה. החליט לקנות חמאה. שם אמרו לו שהחמאה כמו קרש. קנה קרש.	אייזנשטיין, חנה [אביה]	4562
העכבר והדבורה	עכברה מסרבת לתת אוכל לדבורה בחורף, כי אם זו שרה בקיץ שתלך עכשיו לרקוד.	אייכנר, וולף	7128
תחרות בזמרה בין כנרי ת ועורב והסוס כשופט	כנרית מתווכחת עם עורב מי מהם מיטיב לשיר. הסוס פוסק: העורב. הכנרית בוכה לא משום שהפסידה אלא משום שהסוס הוא בגדר "מבין".	אייכנר, וולף	7129
הסופה שחטפה את המלכה	1. בטיול עם בנה בגינתה, נחטפת מלכה על ידי סופה. איש בעל זקן לבן מבטיח לבן בחלום שימצא את אמו אם ירוץ אחרי כדור הזהב שיקבל ממנו. כשמתעורר מוצא הנער את הכדור לידו. הכדור מתגלגל והנער רץ אחריו אחרי דרך ארוכה נכנסים לארמון, השמור על ידי נמרים, שנמצא על הר גבוה. שם מוצא הנער את אמו. שניהם בורחים כשהכדור לפניהם. הסופה רודפת אחריהם. 2. הנער משליך, בזה אחרי זה, מסרק, תפוח ומטפחת על האדמה. המסרק נהפך ליער והתפוח להר ושניהם מעכבים את הסופה. היא נעצרת סופית בים אליו הפכה המטפחת, והבורחים מגיעים למקום חפצם.	אלבאום, שושנה [אמה]	5992
היא לא תתחמק מידכם	פרוים גרידינגר הליצן היה איש עליז ושמח וצחק אפילו על עוניו. פעם, ביום שישי, אין בביתו מה לאכול. פרוים רץ לחברה קדישא ומבקש מהם כמה זהובים כי אשתו מתה וצריך לקנות בד לתכריכים. הוא מקבל כסף ואשתו קונה בשוק אוכל ומכינה בצק. בינתיים אנשי החברה קדישא באים ורואים את האשה הבריאה ואת בעלה הצוחק בכל פה. מייעץ להם לא לדאוג כי בעוד זמן מה האשה לא תתחמק מידיהם.	אלחנני, טובה	12210
התפוח מספר את האמת	יום אחד נשא לו בן מלך נסיכה יפיפיה שאהבה מאוד, אלא שאימו החורגת רצתה לגרשה מהארמון שמא, לכשתלד, תהפוך היא עצמה למלכה. כשיצא הנסיך למלחמה בקש מאשתו ההרה שלאחר הלידה, תשלח אליו שליח שיודיעו על כך. ואכן, ילדה הנסיכה ילד וילדה יפים כפרחים. המלכה האם שלחה לנסיך הלוחם שליח שמסר כי הנסיכה ילדה תנין ודוב פרא. כששמע זאת הנסיך ציווה שישליכו את הילודים לים, ויכלאו את הנסיכה במגדל. התינוקות הונחו בים בתוך סל, ונמשו על ידי דייג ואישתו, שגידלו אותם בביתם כילדיהם. כשנודע לילדים שהוריהם אינם הדייג ואישתו, החליטו לצאת לעולם הגדול. בדרכם עזר להם תפוח פלאי שהובילם לארמון אביהם. כשראה הנסיך את הילדים , נזכר בנסיכה שכלא במגדל לפני שנים . התפוח, בראותו את המלכה האם צעק וסיפר, שהיא זו שרקחה את כל המזימה. הנסיך החזיר את הנסיכה אליו, והם חיו מאז בעושר ואושר.	אלרט, אברהם	23482
העשיר והעסקן	עשיר מסרב לתרום תרומה בנימוק שיתרום את תרומותיו רק אחרי מותו. העסקן שניסה להתרימו, משווה את העשיר עם חזיר שתועלתו רק אחרי מותו, בו בזמן שהפרה נותנת את חלבה בעודנה בחיים.	אמיתי, חיים	10178
מעשה באפריים גריידינגר	אפרים גריידינגר ציווה על אשתו להתחזות כמתה והחיה אותה על ידי ביצה "מאגית". מכר אותה בסכום גבוה. כאשר מתה הרבנית ו"ביצת- הקסם" לא הצליחה להחיותה כעסו עליו מאוד והחליטו להטביעו. ברגע האחרון נזכרו ששכחו את סידורי הוידוי, סגרו את אפרים בארגז והלכו להביא סידורים. אפרים צעק מן הארגז שבחרו בו למלך והוא מסרב כי אינו יודע קרוא וכתוב. עבר גוי שידע לקרוא ולכתוב והסכים להחליף את אפרים כדי שייבחר כמלך. את האיש הטביעו בנהר סאן. אפרים חזר. בעקבות סיפוריו הטילו את עצמם בני אדם לתוך הנהר, כשאחד קרא לעזרה חשבו שהוא קורא לשאר.	אמענט, גיטלע	7127
נקמתו של פרוים גריינדינגר	סוחרי בהמות עשו יד אחת נגד פרוים גריינדינגר וטענו שפרתו אינה אלא עז ושילמו בהתאם לכך. פרוים הזמין במסעדה ושילם מראש ארוחה דשנה לסוחרים וקבע מראש עם המלצר שיגיש את הארוחה למי שיצביע עליו בכובעו. הסוחרים התרשמו מאוד מכוחו הפלאי של הכובע וקנו אותו בכסף רב. ניסו את כוחו במסעדה, אך למרות שסובבוהו לכל הכיוונים המלצר דרש תשלום משסרבו הובלו לבית הסוהר (קאזה, בפולנית גם בית סוהר וגם עז). פרוים קורא לעבר הסוחרים: רציתם קוזה- יש לכם קוזה.	אנדזל, אלכסנדר	16186
הקמצן	1. בעל חווה עשיר מאד היה קמצן גדול. בגלל קמצנותו סרב לשאת אישה. למען עצמו דאג בעל האחוזה יפה מאד. אהב לאכול מכל טוב ולא ידע רעב. 2. מלך המדינה החליט ללמד אותו לקח. הזמין אותו לסעודה. בסעודה הגישו לאורח את מנתו רק לאחר שהמלך גמר לאכול ולקחו את צלחתו המלאה בעת ובעונה אחת עם צלחתו של המלך. באופן כזה ראה והריח הקמצן את האוכל מבלי שהיה באפשרותו אפילו לטעום ממנו. אחרי הסעודה נתן לו המלך לחזות בהופעות אמנותיות במשך זמן ממושך. הוא הגביר ע"י כך את רעבונו של הקמצן אשר נוסף על כך חיכה לפני הסעודה זמן רב על יד המטבח והריח את התבשיל. 3. לאחר הזמנת המלך הבין הקמצן את משמעותו של רעב. הוא שינה את דרכו, התחתן והצליח בכל מעשיו.	אנשל, ר'	2201
אתה צודק, לא שומעים	כומר מעמיד את שמש כנסייתו, החשוד בעיניו בגניבת פירות מגנו, מול דוכן הכנסיה בכדי להטיף לו מוסר. השמש טוען שאינו מבין את הכומר במקום בו הוא עומד ומציע לו להחליף את מקומותיהם, כדי שהכומר יווכח בעצמו באמיתות דבריו. אחרי ההחלפה מאשים השמש מהדוכן את הכומר בהתעסקות עם אשתו. הכומר מאשר שאי אפשר להבין במקום עומדו את המילים הנאמרות מהדוכן.	אסטמאן, שלמה	3589
חתול נשאר חתול	כדי להוכיח בויכוח דתי שטבע האדם יכול להשתנות, מאלפים המלומדים בספרד חתולים להגיש לשולחן. הרמב"ם משחרר באולם עכברים, והחתולים זורקים את הכלים לרצפה ורודפים אחריהם, וכך הוא מוכיח כי לא ניתן לשנות את טבע החי.	אסטמן, משה	3073
מעשה בשלושה כמרים	שלושה כמרים באים לבית מרזח של יהודי ושותים לשוכרה. בעל בית המרזח רואה שהשעה מאוחרת, נותן להם את המפתח ואומר להם לסגור את בית המרזח בעצמם ולהשאיר לו כסף. למחרת, כאשר הוא בא, הוא מוצאם מתים. מה לעשות? הרי אם יוודע יערך פוגרום. מצא עצה. קרא לגוי ואמר לו כי מצא בבית המרזח כומר מוטל מת ליד ארון המשקאות. הוא ביקש ממשרתו הגוי להטיל את הגופה לנהר והוא כמובן ישלם לו תמורת שרות זה. ההוא זורק את הכומר לנהר אך בעל בית המרזח טוען שהכומר עדיין נמצא אצלו. על המשרת הגוי מוטל עכשיו להטיל את גופת הכומר הפלאי (בעיניו, למעשה זהו כומר אחר). גם הפעם אומר לו היהודי כי עדיין לא ביצע את העבודה והגופה עדיין נמצאת אצלו. הגוי מטיל את הגופה השלישית עמוק בנהר כדי שלא תשוב. כומר העיירה רצה לראות מה סוחב הגוי על גבו זה שלושה ימים. עקב אחריו וכשהגיע לנהר והמשרת ראה את הכומר עומד לפניו הטיל גם אותו למים והטבילו עמוק. אחר שב אל היהודי, הפעם לא היו כמרים נוספים והגוי קיבל פיצוי על עבודתו הקשה - קנקן יין.	אפשטיין, לונדון הלל	12156
הכלה שנחטפה בליל חתונתה	פריץ רוצה בבת רב. הרב מחתן אותה מהר והפריץ מתפרץ לחופה עם חרב שלופה. החתן מכה אותו בראשו וכולם נמלטים. משפחת הרב נאסרת ומלך פולין מושיע אותה. הכלה מתה אחרי שלושה ימים.	ארנסט, שמעון	688
אתרוג, הדר שבהדרים	ר' מרדכי מנסכיז חסך בקושי כסף כדי לקנות בסוכות אתרוג. כשהגיע לשוק, ראה איש עני שסוסו מת, ונתן לו את הכסף. כשחזר לביתו הודה לאלוהים שברך אותו ב"הדר שבהדרים" - בסוס.	ארנסט, שמעון	951
בדיחה על שלום עליכם	בעיר בארה"ב קבלו את פני שלום עליכם. עורך דין אחד לא הוציא את ידיו מכיסיו. שלום עליכם רצה לברך "שהחיינו" - כי בפעם הראשונה זכה לראות עורך דין מחזיק את ידיו בכיסיו הוא.	ארנסט, שמעון	959
כחרס נשבר	בעומדו לפני הסוכה אמר הרבי לתלמידיו: "האדם משול כחרס הנשבר. כיצד אני יכול להיכנס לסוכה? אסור להכניס בה כלי חרס. אולם כתוב גם שלכלי חרס אין תקנה אלא שבירה. ואני שברתי לפני הקב"ה וכעת אני יכול להיכנס לסוכה".	ארנסט, שמעון	1674
עני משיג נדבה בחוכמה	בפני עשיר המסרב לתת לו נדבה טוען איש עני כי נשלח אליו על ידי אדם שלא יהיה לעשיר לפגוש אותו. אחרי קבלת הנדבה מגלה העני שנשלח אליו על ידי הרעב.	ארנסט, שמעון	1998
אין חדש (הרשלה) שלשלת אסונות	הרשלה מאוסטרופולי פוגש בקיוב מכר הרוצה לשמוע חדשות מעירם. הרשלה טוען שאין. אבל בהמשך סיפורו מתברר מהשתלשלות המאורעות שהם בהתחלה בלתי חשובים. בית דודו של המכר עלה באש. בשל הדלקה מתברר שבעל הבית (פושט רגל ידוע) פעם נוספת לא שילם חובותיו. יוצא שהרשלה צדק, שאין חדש באוסטרופול.	ארנסט, שמעון	2327
הקורא של גנרל רוסי	היהודים התלוצצו שבמלחמה הרוסית-יפנית הגנרל קורפטקין התפאר להיות בעל קורא (קוריאה) ובעל תקיעה (טוקיו) אך נכשל כאשר הגיע ל"יעלה".	בבלי, ד"ר אשר	2347
אדם לא חוטא כל השנה כדי לא לצום ביום כיפור	יהודי מזרח-אירופה מתפלא שיקה במשך שנה שלמה לא עושה דברים אסורים רק על מנת שלא יצטרך לצום ביום הכיפורים.	בבלי, ד"ר אשר	2348
ר' יהושע השל נרפא מצחוק	הרב יהושע השל חלה ולא מצאו לו מרפא, עד שהגיעה לביתו אשה זקנה, מרפאה בעשבים. כשספרה לו שהחלה לעסוק ברפואה מאז ששמעה בת קול בבית המדרש מנחה אותה לעשות כן, פרץ הרב בצחוק והמכה בגרונו התרפאה. הוא נזכר ששמע פעם זקנה בוכה ומתלוננת בבית המדרש והתחבא תחת הבמה ומשם קרא לה ללכת לעסוק ברפואה. היא פרשה זאת כדברי בת הקול, עשתה כן והצליחה.	בוסק, מאיר	2142
ר' בריש מציל תינוק בכסף שקיבל ושהוא עצמן זקוק לו	ר' בריש עני מאוד. הוא מקבל כסף בכדי לחתן את בתו, אולם באה אליו אשה עניה ותינוקת חולה והוא נותן להן את הכסף.	בוסק, מאיר	2144
ר' יהושע השל מחפש רגל שניה	אביו של ר' יהושע השל הראה לו בילדותו אווז באחו. האווז עמד על רגל אחת, וכאשר הפחידו אותו הוציא את הרגל השניה. בבית, ניסה הילד להפחיד את האווז המבושל על הצלחת כדי לקבל את הרגל השניה.	בוסק, מאיר	2145
ריב בין ילדים על אוכל	בילדותם, אחותו של ר' יהושע השל - שרה, בקשה מנת בשר נוספת, כי נאמר בכתובים: "לשרה -בן", ו"ביין" ביידיש זו עצם. נתן לה אחיה יהושע סתירה עד שבכתה. כאשר אביו גער בו בשל מעשיו הוא השיב, שכתוב "לשרה בן", בלי דגש, ו"ויין" משמעו ביידיש - בכי.	בוסק, מאיר	2146
ר' יהושע השל הוזמן לחדר	בעודו ילד, ר' יהושע השל אינו מעוניין ללכת לחדר. כשאביו גוער בו הוא אומר, שכשם שהאב הולך לחתונה רק אם מזמינים אותו גם הוא מעוניין שיזמינו אותו. המלמד בא ומזמינו, אך שוב הוא לא רוצה ללכת, כי כשם שהאב לעתים מקבל את ההזמנה ולעתים דוחה אותה כך גם הוא.	בוסק, מאיר	2147
ליהודי נודע רק בעיתון שהוא חי	יהודי מסתכל כל בוקר בעתון אם אין הוא בין הנפטרים. אם לא - עליו לקום וליטול ידיים.	בוק, משה צבי	2449
ויכוח בין כומר ורב	כומר מלגלגל על רב יהודי שלא רצה לאכול בשר לא כשר. הרב מתנקם, אומר לו: מסור שלום לאשתך. אם היית יודע כמה זה טוב, היית מתחתן.	בוק, משה צבי	2551
כל יהודי ממלא את המצוות עד כמה שיכול	כאשר חסיד אחד השמיץ את חברו אצל אדמו"ר ידוע בטענה, שהוא ואשתו לא הלכו אחרי המנהגים המקובלים, השתיק אותו הרב באומרו שאך יהודי אינו יכול למלא את כל המצוות המיועדות לו וכל יהודי רשאי לברכה בהתאם לצו ה' לכהנים לברך את כל בני ישראל.	בוק, משה צבי	2746
יהודי חכם מגן על עצמו בבית דין	יהודי אמר ברכבת לכומר שהציק לו, שהוא יותר גרוע מאשר כלב. כאשר היהודי נדרש לדין עבור העלבון הזה, הצדיק את עצמו בהצביעו על העובדה שבניגוד לכלב לא היו מכניסים את הכומר לתיבת נח בגלל העדר בן-זוגו.	בוק, משה צבי	2747
בעל חלומות, שנמאס על סביבתו	אחד רשם כל חלום שחלם וששמע מאחרים. חיבר מהם ספר ורצה להדפיסו. אך הרב, שממנו ביקש הסכמה, דחה אותו ושלח אותו שילך לישון ולחלום הלאה.	בוק, משה צבי	2864
הרבי מקוצק שיכור ביום כיפור כדי שלא ידונו אותו	הרבי מקוצק וחסידיו היו שיכורים ביום הכיפורים כדי שלא ידונו אותו.	בוק, משה צבי	2865
הרבי מקוצק דורש מהחתן לא ש"ידע ללמוד" אלא שממש ישב וילמד	חסיד עשיר מספר לרבי מקוצק שחתן בתו עם אברך "יודע ללמוד". הרב טוען שזה לא מספיק, צריך לשבת וללמוד ממש.	בוק, משה צבי	2866
לרבי מקוצק לא מספיק שהחסיד למד את הש"ס	לרבי מקוצק לא די בכך שחסיד גמר ללמוד את כל הש"ס - השאלה מה הש"ס לימד אותו?	בוק, משה צבי	2867
רבי נזף בחסידיו המצטופפים סביב הרבנית	רבי נוזף בחסידיו המצטופפים סביב הרבנית לברכה ב"שבת שלום", כי הרי גם היא אשה והפסוק "אל תרבה שיחה עם האשה" חל גם עליה.	בוק, משה צבי	2868
ר' מנדל מקוצק לא חיבר ספרים כי הם רק תרופה לשינה	הרבי מקוצק לא חיבר ספרים, כי הספרים הם תרופה בדוקה להרדם ואין הוא רוצה לישון עם כל בור.	בוק, משה צבי	2869
הבעש"ט והארנדאר	הבעש"ט ז"ל יצא עם שמשו לדרך. בעת ערב הגיעו לעיר. ביקשו ללון אצל יהודי. באו ללון אצל חוכר. כשנכנסו התפלל ההוא תפילת ערבית ובאמצע קרא מספר פעמים "נו, נו" בפנותו אל החלון. לאחר שגמר את תפילתו העיר לו הבעש"ט ז"ל כי אסור לחשוב מחשבות זרות בשעת התפילה. השיב החוכר כי ראה שפרותיו, במקום להכנס לחצר, נכנסו לתוך שדה בו התבואה עדיין ירוקה. הפרות שלו הן, החצר שלו היא והשדה שלו הוא על כן לא חשב מחשבות זרות.	בורנשטיין, נפתלי	3552
בעש"ט והכסף של יהודי עשיר	הבעש"ט רוצה שעשיר שבא אליו עם כסף רב לפדיון יחזור עם רכושו ויביא אליו במקומו, בפעם הבאה, את אמונתו ובטחונו באל ישראל.	בורנשטיין, נפתלי	3553
האומן שחסרה לו הנשימה	אישה הורגת אהובה בגלל כספו אך המשטרה תפסה אותה.	ביהנגהולץ, חיה	3071
אישה הורגת אהובה בגלל כספו	אישה הורגת אהובה בגלל כספו אך המשטרה תפסה אותה.	ביהנגהולץ, חיה	3114
המלך והיהודי	הצאר הרוסי ניקולאי השני סייר בארצו ופגש ביהודי זקן. שאל אותו מדוע הרגו היהודים את ישו. התעניין היהודי מי זה ישו, והצאר הסביר לו כי ישו היה יהודי מנצרת. אז השיב היהודי: "כאשר כלבים שמכירים אחד את השני רבים, אסור לכלבים זרים להתערב" (מובא ביידיש)	בירנשטיין, נפתלי	3451
האלמנה העניה והרבי החולה	אלמנה עניה מבקשת מהרבי עצה כיצד לפרנס את ילדיה. הרבי חולה ושולח אותה להתייעץ עם בנו בן השש. הילד יושב על העץ ומיעץ לה להיות "זאגערקע" - מרפאה עממית באמצעות ברכה או תפילה. היא מברכת חולים והם מבריאים וכך היא מתפרנסת ומתפרסמת. יום אחד חלה אותו רבי בגרון. הוא קרא לרופאים רבים עד שהגיעה גם ה"זאגערקע". לאחר שאמרה לו את תפילתה וספרה לו את עצת בנו צחק הרבי והמכה בגרונו השתחררה.	בירנשטיין, נפתלי	3453
בגלל לילה אחד	אשה מבקשת להתגרש מבעלה היות ודרישותיו כלפיה בתחום המיני הן מופרזות. לבעלה יש נימוק דתי או אחר לשכב עמה בכל ימות השבוע, פרט ליום אחד. והוא חושב שבגלל כך אין הצדקה לתת לאשה גט בגלל יום אחד שהוא חסר ואין לו נימוק לשכב אתה ובכל זאת היא עושה מזה דבר.	בלום, אריה יצחק ראובן	4128
הציץ ולא נפגע	ליהודי שכוחו המיני חדל לפעול מייעץ הרופא לקנות תרופה יקרה, בכדי לרפאותו. אשת היהודי קובעת כי גם התרופה הזאת לא תעזור לו. ואפילו מראה ערוותה שהראתה לו באופן מקיף איננו משפיע עליו.	בלום, אריה יצחק ראובן	4129
גומי לעיסה	משחק מילים: אשה ליטאית מקימה צחוק בחנות בגלל אי הבנה של המוכרת. במקום גומי לעיסה (מסטיק) גומי לאישה (גומי מגן)	בלום, אריה יצחק ראובן	4130
רופא סנדלר	רופא חרץ גורלו של חולה ואמר לו כי ימיו ספורים. כעבור שנה השתומם לפגוש את החולה. החולה סיפר לו שזה עתה חזר מעולם האמת. לכולם יש שם פרנסה בשפע מלבד לרופאים. מכיוון שהרופא הוא ידידו סיפר בגן עדן על ידידו שהוא איננו רופא כי אם סנדלר, כי בגן העדן יש מחסור בסנדלרים.	בלום, אריה יצחק ראובן	4131
בית כנסת בחלם	חלמאים בנו בית כנסת בלי דלת. הרימו כולם יחד את בית הכנסת על מנת שהרב יוכל להיכנס בתוכו. הרב הכניס את ראשו ורגליו נשארו בחוץ. החלמאים השתוממו ולא ידעו לאן נעלם ראשו של הרב. שאלו את הרבנית וזו ענתה שמאז שבונים את בית הכנסת לרב אין ראש.	בלום, אריה יצחק ראובן	4132
אשת הרב שנישאה לעגלון	אלמנת הרב נישאת לעגלון שיש לו יותר מדי כוח גברא. הוא מצטדק, כי עושה הוא זאת לזכר אחיו, דודו וכו' וכו'. האשה מתלוננת על משפחתו הגדולה של בעלה.	בלום, אריה יצחק ראובן	4372
המלמד שנהפך לעגלון	ר' לייזר ליב לימד את התינוקות תורה זמן רב. אולם יום אחד החליף את עבודת הקודש בעבודת חול ונעשה עגלון. לשאלת הקהל מדוע עשה כן, השיב, כי קל לו יותר להרביץ ולצעוק על חיה אחת מאשר על ארבעים. כלומר, קל יותר לעבוד עם סוס אחד מאשר עם 40 תלמידים.	בלום, אריה יצחק ראובן	4373
ישבה על ספסל החלב	אשתו של שמריה היתה שמנה מאוד. כאשר התקרב חג הפסח הכשירה את כל הכלים, שפשפה וניקתה וטיהרה והכשירה את ספסל החלב שעליו הכינה גבינה ושמנת. אחר כך היתה עייפה ורצוצה ושכחה והתישבה על ספסל החלב הכשר. כאשר ראה זאת שמריה נבהל מאוד ורץ לרב. יעץ לו הרב לשפשף את הספסל ולמרק היטב את בשר אחוריה של אשתו.	בלום, אריה יצחק ראובן	4374
שתלך לה ברגל	העגלון היה בריא וחזק בגופו אולם לעומתו היתה סוסתו זקנה וחלשה. פעם נאלצה הסוסה לסחוב עגלה מלאה וגדושה במעלה ההר. במחצית הדרך נחלשה ולא הלכה יותר. האיץ בה העגלון בכל מיני אמצעים, אך לשווא. לבסוף פקעה סבלנותו והוא התיר אותה באומרו "אינך רוצה לנסוע בעלה מן הדין שתלכי ברגל".	בלום, אריה יצחק ראובן	4375
האיכר והעז שלו	איכר עני שחיפש אחר העז היחידה שלו שעליה פרנסתו, הגיע לפונדק והתחנן אל בעל הפונדק כי יתן לו לישון בחינם. לבסוף נעתר בעל הפונדק לתחנוניו והציע לו לישון תחת המיטה, אך עליו לשמור על שקט מוחלט למען לא ידעו הישנים על המיטה על קיומו. האיכר זחל מתחת המיטה והנה הוא רואה שמגיע לחדר זוג צעיר בירח הדבש שלו. הזוג נשכב על המיטה, מתחבק, ומתנשק והאיכר שומע את הבעל אומר לאשתו מה יפות עיניך, מהן אני יכול לראות את העולם כולו. כשמוע האיכר את דברי הבעל הגיח לפתע ואמר שאם הוא יכול לראות מעיניה את כל העולם ודאי שהוא מסוגל לראות להיכן נעלמה העז שלו.	בן שמש, שלום	13978
הרשלה והשעון "המת"	להרשלה נולד בן. הוא מלווה משכנו כף לאכילת פשטידה. הוא מחזיר לשכן שתי כפות במקום כף אחת. כעבור שנה מלווה הרשלה שעון מהשכן. אחרי שהוא לא מחזיר לו אותו שואל השכן מה קרה לשעונו והרשלה משיב כי הוא מת. לתמיהתו של השכן אומר הרשלה כי כמו שנולדה כף, כך שעון יכול למות.	בן שמש, שלום	13979
ינטה אשתו של הרשלה עוד תמות	הרשלה ואשתו עניים מרודים ואין ביכולתו לדאוג לצרכי השבת. ינטה ממררת לבעלה את החיים והוא בורח ממנה. מסתובב ברחובות והולך לחברה לגמילות חסדים. הוא טוען שאשתו מתה ואין לו מה לאכול. הם נותנים לו כסף והוא הולך וקונה מצרכים. הוא שב הביתה ולאשתו כבר יש במה להכין את השבת. בינתיים באים פקידי החברה קדישא לביתו של הרשלה לקחת את גופת המתה, ומוצאים אותה חיה וקיימת ומכינה ארוחה. לתדהמתם מסביר הרשלה כי אמנם אשתו עדיין לא מתה, איך אין ספק שהיא עוד תמות.	בן שמש, שלום	13980
אשה רעה מר ממוות	יהודי נפטר, הגיע לעלם האמת ואין לו אפילו מעשה טוב אחד. טען כי הכל בגלל האישה. הקטיגור-מלאך המוות יורד לנסות כוחו נגד המרשעת. התחתן ונולד בן. חייו היו קשים וביאושו חזר ל"מלאכתו" הקודמת. לפני עוזבו אמר לבנו כי יהיה רופא מפורסם אם יראה את אביו למראשות החולה סימן כי ימות, ואם למרגלותיו- יחיה. בן הפריץ חלה והרופא נקרא אליו. אם ירפאו יתן לו הפריץ מחצית רכושו ולא- יצווה להרגו. הרופא מצא את אביו-מלאך המוות למראשות החולה ולא הצליח לשכנעו לעבור משם. פרץ הרופא בצעקה: אבא, אמא באה! -מלאך המוות רח והחולה הבריא.	ברגמן, יעקב	16197
מה למדו הרופא והאסטרולוג?	רופא ואסטרולוג נדדו בעולם כדי לרכוש נסיון בחיים. בערב לנו אצל איכר בכפר. ראו את האיכר אוכל ושותה כמות אדירה של מזון ומים. החליטו שלא ללון אצלו. הלילה היה בהיר אך למרות זאת הזהירם האיכר מפני סערה והאסטרולוג התנגד לדעתו. יצאו, החל לרדת גשם ונאלצו לחזור. בבוקר שוב אכל האיכר ארוחה דשנה ואחר כך הסביר להם כי האוכל הרב אינו מזיק לו מאחר שחום התנור עוזר לו לעכל. על בוא הגשם ידע האיכר לפי התנהגות העגל ברפת. מסקנת החברים: אם התנור הוא רופא והעגל אסטרולוג- הם יכולים לחזור לביתם.	ברגמן, יעקב	16200
נצל את ההזדמנות	בחור ישיבה ישן אצל זוג. האוכל על השולחן והוא רעב אך אין מכבדים אותו. אשת המארח חושקת בו ושולחת את בעלה החוצה. היא מציעה לו לנצל את ההזדמנות והוא ... אוכל לשובע.	ברוט, סנדר	1742
ודע מה שתשיב	המספר רצה להיפטר מנוצרי אדוק שרצה ללחוץ עליו שימיר את דתו ועל כן אמר כי ישו לא היה צאצא לבית דוד, היות ומרים הרתה אותו לפני שיוסף (שהיה צאצא לבית דוד) בא אליה.	ברוך, ישראל	12428
מרק תבשיל זונות	יוסקה המשומד היה רועה זונות. כאשר בא לגהינום מצא שם את כל נשותיו. שמח לראותן אך השמחה לא ארכה כי בא מלאך הכניס את הנשים בדוד ובישל מהן מרק. אחר כך נתנו ליוסקה לשתות את המרק. שתה שלושה דליים וטען כי הבשר הבלתי מבושל היה טעים יותר מן הבשר המבושל.	ברצבורג, בן ציון	3744
שלמה המלך, אשתו סקוצל ויהלום-תאום	אשת שלמה המלך, סקוצל, טוענת נגד הפסוק בקוהלת "ואשה בכל אלה לא מצאתי". שלמה המחפש יהלום-תאום בשביל כתרו, מתחפש לסוחר יהלומים מגיע לחצר המלך ומציע לסקוצל את היהלום למכירה. סקוצל הסבורה כי מציעים לה יהלום-תאום מוכנה לשלם את המחיר בגופה. אז מזדהה המלך. מכאן הביטוי היידי: "סקאצל קומט".	ברקוביץ, משה	2919
התינוק שנחטף לפני ברית המילה	יולדת אחת פחדה כי תבוא מלכת השדים ותחטוף את תינוקה. שמו פתקאות על מיטת היולדת וגם סכין מתחת לכר ראשה, אך האישה חלמה חלומות קשים מאוד שאותם לא רצתה לספר לבעלה. כעבור כמה ימים הלך הבעל לבית המדרש וכשחזר אמרה לו אשתו שאין לה כבר תינוק. הלכו אל אישה זקנה. וזו אמרה כי התינוק נחטף על ידי מלכת השדים.	בת לייבוש, הנטשה	3715
בלילה אסור לשפוך אשפה בחוץ	אישה שלעגה לאמונה כי אסור לשפוך אשפה בחוץ בלילה, עשתה כן ונעלמה מביתה. נמצאה בבית הקברות כשהיא קרובה למות. רוחות ושדים הביאוה שמה.	בת לייבוש, זלאטי	4115
המחרוזת שהשופט הפיקח החזירה לסוחר	חבורת סוחרים מביאה גם מחרוזת למכירה, האציל הרוצה בה מבקש קודם להראותה לאישתו, ואינו חוזר עם המחרוזת. הסוחר פונה לשופט, המזמין את כל אצילי העיר וביניהם גם אותו אציל, ובינתיים שולח נער להגיד לאשת האציל כי האציל מבקש את המחרוזת. בינתיים חוקר השופט את האצילים וכשמגיעה המחרוזת מודה האציל.	גוטליב, חנה	6013
והוא ימשול בה	שלמה המלך מבקש מאלוהים חכמה, וזוכה ביכולת להבין את שפת החיות. אבימלך שרו מתלווה אליו לגן, שומע את צחוקו, ונוכח כי שלמה מבין את שיחת הסוס והשור. לבקשת אבימלך, מלמד אותו שלמה את שפת החיות בסוד. אך אשתו של אבימלך שומעת אותו צוחק נוכח שיחת החיות, ומטרידה אותו שיגלה לה מדוע, עד שנפל למשכב. כששכב, שמע את שיחת הכלב והתרנגול, שהתגאה כי הוא שולט בכל נשותיו. בעקבותיה, הוא קם ממשכבו, הרביץ לאשתו ולמד גם הוא לשלוט בה	גוטמן, רחל	1501
כלב שלמד לרקוד (אליהו מציל)	נסיך אכזרי פולני מצוה על יהודי עני ללמד את כלבו לרקוד. - אם לא יצליח, ימיתוהו. העני מקבל לפי בקשתו סכום כסף הגון לפרנסת משפחתו ושהות שלושה חדשים ללימוד. לפני תום המועד, ערב חג הפסח, מת הנסיך בצייד, כאשר סוסו נבהל ברואו לפניו את אליהו הנביא עם חרב בידו, משליך וממית אותו.	גוטמן, רחל	2832
הציפור וגוזליה	ציפור נודדת מביאה בקושי על גבה את שלושת גוזליה מעל לים כדי להגיע אתם לארצות החמות. בדרך היא שואלת את הגוזלים אם גם הם היו נושאים אותה באותה צורה מעל הים. שניים מהגוזלים עונים בשלילה והאם משליכה אותם הימה. הגוזל השלישי משיב שאמנם לא היה נושא את אמו אלא את גוזליו מעבר לים.	גוטר, מלכה	6823
הבן המאומץ	זוג חשוך אימץ לו תינוק. אחרי שהתינוק גדל והיה לנער נידון אביו המאמץ למוות. סכום גדול הובטח למוציא לפועל של גזר הדין. בהסכמת "אביו" התנדב הבחור לבצע את המשימה הזאת על מנת לקבל את הכסף כי "משפחתו" הדרדרה בינתיים וירדה מנכסיה וגם הוא נעשה עני. כך המית את "אביו" במו ידיו.	גוטר, מלכה	8182
הגוי והלחמניות	אופה תופס גנב לחמניות במאפייתו. ביודעו שהגנב מסתיר את הלחמניות החמות מתחת לבגדיו הוא מחבק אותו חזק כביטוי, כביכול, להערכתו לאיש זה. האיש נכווה קשה על ידי הלחמניות הלוהטות ואינו מעז לבוא שוב למאפייה.	גוטר, מלכה	8184
יקה מוכר פרה	יקה מנהריה אינו מצליח למכור את פרתו הזקנה כי מספר לקונים על מגרעותיה. גליצאי עוזר לו במכירה כשמספר על "מעלותיה". כששומע היקה על המעלות המיוחסות לפרתו חוזר בו מהחלטתו למכרה.	גוטר, מלכה	8188
העני והסעודה	עני ואשתו מחכים לשווא להזמנה מאחיו העשיר של העני לחתונת בתו. בליל הסעודה מעיר השמש את העני ומזמין אותו במקום לחגיגה, להשלמת מניין.	גוטר, מלכה	8192
עלילת שקר בעיר קאצק	הנוצרים מעלילים על היהודים עלילת דם, והרבי מנדלי מקוצק שולח בעלי בתים לבדוק בבית הקברות אם אחד הקברים בחלקת הילדים זז ממקומו. נמצא שהקבר האחרון חולל. הרבי מזמין את המשטרה אליו ביחד עם הגופה, מניח עליה את מטפחתו ומודיע שהילד אמר כי הוא יהודי. בודקים את הגופה ומגלים שהוא נמול, ומשחררים את מנהיגי הקהילה מבית הסוהר.	גוטרמן, פנחס	1615
האשה היפה שהפכה לנחש	משרתת צעירה ויפהפיה נישאת לאדונה העשיר האלמן שלו ילדה מנישואיו הקודמים. האשה היא רעה ואכזרית. כל היום היא יושבת ליד הראי ומחליפה שמלות. היא צועקת על הילדה על שאינה מנקה את חדרה. פעם, כשצעקה על הילדה, אמרה לה הילדה, תוך כדי בכי, שהיא עצמה אינה עושה דבר ורק מסתכלת בראי ומחליפה שמלות. כעסה האשה היפה וכאשר נכנסה בזעם לחדרה והביטה בראי ראתה כי נהפכה לנחש. היא בכתה והתאבדה.	גוטרמן, פנחס	12086
לא באתי לכאן ליהנות	אורח בליל שבת טובל חלה ברוטב דגים. בעלת הבית מאיצה בו שיאכל לחם שחור, "אין הנאה כרוטב דגים ולחם דגן". תשובת האורח: לא באתי לכאן כדי ליהנות.	גולדברג, יעקב	2795
המרק החמוץ	אב זקן היה סמוך על שולחן בנו. פעם עשתה כלתו מרק חמוץ. אמר לה: החמיצה אינה די חמוצה. אמרה לו הרי זה מרק. אמר לה, אם כן, הרי הוא חמוץ.	גולדברג, יעקב	2796
נקבים קטנים ונקבים גדולים	סיטונאי מנצל סוחר, עד שפעם אחת מתנקם בו הסוחר ומספר לו סיפור: בחור ישיבה מתארח אצל חותנו לעתיד לבוא בליל הסדר. בלילה, מרוב החדרים, אינו יודע איפה לעשות "נקבים קטנים". בחדר הסמוך יש עריסת תינוק. מוציא את התינוק, שם אותו במיטתו ועושה צרכיו בעריסה. בינתיים עשה התינוק במיטתו "נקבים גדולים".	גולדברג, יעקב	2797
כל אחד רואה את עצמו	יהודי מטומטם קנה ראי כי חשב שהבבואה המופיעה בראי היא תמונת אביו. הוא שם את הראי בעליית הגג. אשתו צעקה עליו על מה ומי הוא מסתכל כל היום. כאשר עלתה והסתכלה, ראתה את המכשפה שהופיעה לנגד עיניה בראי ורצה אל הרב ואמרה לו שבעלה מסתכל כל היום על מכשפה. הרב לבש את הקופליש, רץ לביתה, עלה לעליית הגג ותמה מי הוא המשוגע הזה.	גולן, נעמי	13580
הפריץ המרומה	פריץ מוותר על תשלום חוב עבור לילה עם אשת היהודי.	גיל, בנימין	118
הרשלה ואשתו	הרשלי מודיע לחברה קדישא שאשתו מתה, למרות שהיא עדיין בחיים. הרשלי רצה להיות בטוח שיתכוננו על כל מקרה שלא יהיה.	גיל, בנימין	119
אין מציאות בעולם	לבחור המרטיב אין מוצאים כלה. בסוף נמצאת אחת במקום רחוק. אולם זו אינה מציאה: היא מלכלכת תחתה	גיל, בנימין	1512
מגיד העתידות	סוחר מצליח המוכר הרבה אך אינו מרוויח, רופא שיש לו חולים רבים אך אינו רואה ברכה בעמלו, ובעל שאשתו אינה מכבדת אותו הולכים יחד אל מגיד העתידות. תמורת כסף רב הוא נותן לכל אחד מהם עצה: 1. לסוחר - לישון בלילה בחנותו. 2. לרופא - לקנות סוסה מיוחסת ויקרה. 3. לבעל - לראות מה עושים בגורן. הסוחר ישן בחנותו וראה את עוזרו גונב מן הקופה. פיטרו והתעשר. הרופא בעל הסוסה המפוארת קיבל שכר גבוה מחוליו כנאה לבעל סוסה יקרה. הבעל ראה כיצד דשים תבואה, קנה שוט, תלהו על הקיר ומאז התחילה אשתו לכבדו.	גרד,מרדכי	5110
לפני מתן תורה	אדם בשם "יהושע השיל שור" שנחשב למין וכופר נתן ספר תורה לבית כנסת כדי שיוכל להגיד בבית דין של מעלה כי "חטא לפני מתן תורה"	גרוזינר, יעקב	765
מצוות קידוש לבנה (הרב בן-ציון הלברשטם = האדמור מבובוב)	האדמו"ר מבובוב, רבי בן-ציון הלברשטם, עבר עם משפחתו ופמלייתו לגור בטשעבין. בפמליא גם ליצן החצר, יואל. בליל קידוש לבנה, אם השמים היו מעוננים והירח והכוכבים מכוסים, היה יואל נושף בשפתיו: פו-פו לעבר העננים וקורא להם להתפזר, לפליאתם הרבה של הילדים ולשמחת ליבם של המבוגר.	גרוס, אלימלך	16730
כשקמים בבוקר	כשקמים בבוקר עם בטן מלאה ומצליחים לעמוד על הרגליים, אין מקום לדאגה ולתלונה.	גרוס, אלימלך	22865
מחותן שניסה לרמות את חתנו	מחותן, הרוצה להיפטר מחובתו בנדוניה לכלה, כותב בתנאים שהוא מתחייב לתת לה מאה, מבלי להוסיף את המילה "רובל". אחר כך הוא טוען שלפיכך יתן מאה קופיקות. בעצת הרב מחזיר החתן למחותן חמישים קופיקות ואומר כי בכך ביטל את האירוסין כי התחייב להחזיר למחותן מחצית סכום הנדוניה כאשר יבטל את השידוך. המחותן נותן את 100 הרובל שהגיעו לחתן. המחותן מנסה להתחמק גם מחובתו לפרנס את הזוג במשך 10 שנים. בהסתמך על אמירה עממית שבחודש תמוז כל יום ארוך כשנה, הוא מודיע, לאחר 10 ימים, שעשה חובתו ועל הזוג לעזוב את ביתו. על זה משיב החתן, בעצת הרב, שאם כך הוא מגרש את אשתו כי במשך 10 שנים לא ילדה לו ילדים. המחותן צריך למלא את חובתו.	גרטלר, יעקב קלמן	10414
מה אינו מוצא חן בעיני הכומר	כומר שואל רב שלוש שאלות: 1. מדוע שמים בערב פסח חמץ בכל חדרי הבית. 2. למה בבית הכנסת יש רעש בעוד שאצל הגויים שרים בשקט. 3. מדוע בלווית מת יש אצל היהודים צעקות בעוד אצל הגויים הכל מסודר ויש תזמורת. תשובות הרב: 1. גם אצל הנוצרים מחביאים חמץ כל שנה ומוצאים אותו בחג המולד. 2. מכיוון שליהודים יש רק אלוהים אחד והם רוצים שהוא ישמע אותם עליהם לצעוק. 3. באמת היהודים בוכים בלוויה בעוד שאצל הגויים שמח.	גרטלר, יעקב קלמן	13031
מי רימה את מי	הצאר ביקר בעיירה וראה בשוק כיצד מוכר צועני ליהודי סוס. קרא לשניהם ושאל מי לדעתם רימה את מי במסחר. היהודי אמר שהוא שרימה את הצועני, אמנם קנה סוס צולע אך הוא יודע שזה נובע מפרזול לא נכון. הצועני אמר כי הוא זה שרימה, כיוון שהיה ער לכך שסוס צולע ביקש לפרזל את הסוס בצורה כזאת שיחשבו שהצליעה נובעת מפירזול לא נכון.	גרטלר, יעקב קלמן	13032
קיסר גרמניה והנפח שהציל את חייו	קיסר גרמניה, שנקלע לשטח אוייב בזמן מלחמת צרפת גרמניה, ניצל על ידי נפח צרפתי שמשנה את זהותו. לאחר שהמלחמה מסתיימת רוצה הקיסר לפצות את הנפח, מזמינו אליו ושואלו מה הוא רוצה. לאחר שביקש הנפח את מבוקשו הוא שואל מה הרגיש הקיסר בזמן שהיה בביתו. הקיסר מצווה להכניסו לבית סוהר ולמחרת להוציאו להורג. למחרת הקיסר מבטל את המאסר והגזרה ואומר לנפח כי כפי שהוא חש שעמדו להוציאו להורג, כך חש גם הקיסר בביתו של הנפח.	גרטלר, יעקב קלמן	13033
הקלע המצטיין	בן מלך שידע לקלוע היטב התפלא מאוד בבואו לבית אכרים בו עמד לוח שבו הכדור תקוע בדיוק אמצע המעגל. האיכר הסביר לו שקודם הוא ירה את הכדור על הלוח ורק אחר כך צייר את המעגל.	גרטלר, יעקב קלמן	13034
גזברו של רוטשילד	וטשילד בחן את גזברו החדש ע"י כך שזרק מטבע נחושת על הריצפה לידו. המטבע נפלה לחור והגזבר הניח את תור המחכים וחיפש בעזרת אור גפרורים את המטבע עד שמצאה. רוטשילד ראה זאת, אם כי לא נראה, וקיבל את האיש לגזבר.	גרינפלד, י.מ.	3510
בן הכפר והחתן	בן כפר משיא את בתו לבן תורה עני, המתפרנס משולחן חותנו ועוסק בתורה. בחג הפסח מברך החתן, בנוסף לברכת "המוציא", גם ברכה על אכילת מצה. חותנו מחקהו בסעודות החג שבהן אין צורך בברכה זאת. כשרואה החותן שאין חתנו מברך על אכילת מצה הוא נותן לכך הסברים שונים, אך לבסוף הוא משוכנע שהתנהגות החתן, בסעודה אחת ברך ולאחר מכן לא, היא רק כדי להכעיסו.	גרינשטיין, צבי	9604
אין לשנות את הטבע	כומר התווכח עם הרמב"ם שיכול לשנות את טבעו של הטבע. לדוגמה חתול שלמדו מנהגי אכילה וישיבה לשולחן. לאחר שהחתול אכל, הוציא הרמב"ם עכבר. החתול קפץ, לכלך הכל ואכל את העכבר.	גריעק, אברהם	6355
מלמד קונה שלוש עצות	מלמד קונה שלוש עצות: 1. ללכת בדרך הארוכה, כשלפניו דרך ארוכה או קצרה. 2. לברוח ממקום בו נמצאת אישה צעירה עם בעל זקן. 3. לא לספר אודות אשתו. התוצאות: 1. לו היה נוסע בדרך הקצרה במקום בארוכה, היו הוא ומלוויו נופלים בידי רוצחים. כמציל הוא מקבל מהניצולים מתנות. לו היה נשאר בפונדק בו היו אישה צעירה ובעלה הזקן, היו דנים אותו כאשם ברצח הבעל שנרצח על ידי מאהבה של האשה וביוזמתה. בריחתו הצילה אותו והביאה לגילוי האשם ולמתן פרס למגלה המעשה. 3. אשתו מגלה לרבים על אודות רצח שמבצעו גילה לה כסוד. הוא יצא זכאי רק מפני שהרצח היה מבויים.	גריפל, פנינה	5751
בחור ישיבה בתאטרון	לבחורי ישיבה לא היה מספיק כסף כדי ללכת ביחד לתאטרון. שלחו נציג אחד שלהם שיבוא ויספר להם מה שראה, וכולם אספו כסף ביניהם למטרה זו. בא חברם וסיפר: מישהו לחץ על כפתור, נכבה האור. לחץ עוד פעם נדלק האור ונפתחה פרוכת. על הבמה התנשקו שניים בחור ובחורה אך הם באו על עונשם: הוא תלה את עצמו והיא טבעה במים. כן יאבדו כל אויבך ה'.	גרם, יהודה	3705
איזו שפה מבין בעל עגלה?	רבי וחסידיו נוסעים מעיירתם אל הרבי שבעיר הגדולה. בדרך מתווכחים על ענייני תורה. בעל העגלה מפריע להם כשהוא מעיר להם על פטפטנותם הרבה. פעמיים פנה הרב אל בעל העגלה בכבוד, וביקשו לשים לב לעבודתו עם הסוסים והעגלה ולהניח להם בוויכוחיהם. כשבפעם השלישית מפריע בעל העגלה, פונה אליו הרבי בלשון גסה ובוטה ומאיים עליו במכות אם לא יחדל להפריע. בעל העגלה כבר לא מפריע אך החסידים מתפלאים על חוסר הסבלנות והלשון הגסה של רבם. הרב מסביר כי לאחר שפעמיים ענה לבעל העגלה בנימוס וזה לא עזר, ראה שבעל העגלה פשוט אינו מבין את שפתו והוא החל לדבר אליו בלשונם של בעלי עגלות, אז הבין העגלון וחדל להפריע.	גת, יהודה	14904
קידוש	בנו של איכר מצליח היה אהוב על כולם . הוא היה הראשון בכפר בכל ענפי הספורט והחקלאות אך לקרוא, להתפלל ולברך לא ידע. מלמד מיוחד הודיע שהוא יוכל ללמד את הבן להגיד קידוש, לקראת ביקור המשפחה אצל הורי הכלה המיועדת לבחור. המלמד מלמד את הבחור את מילות הקידוש כאילו הן שמות שכניו הגויים, ואכן, הבחור מצליח לזכור את המילים לפי הסדר. ביום השישי המיועד, כשהגיע תורו של הבחור לקדש, הוא מתחיל: "יום השישי... השמיים". המלמד מזכיר לו "ויכולו", אך הבחור עונה ש"ויכולו" מת באותו בוקר.	גת, יהודה	14910
הפריץ שרצה לשאת את בת היהודי	פריץ רוצה לשאת את בת היהודי העני הגר בכפרו. הבת ואביה מתנגדים ומגורשים. היהודי מתכוון לעזוב, ומסביר לפריץ שהוא נוסע עם בני ביתו לעיר,כדי להתפלל לכבוד חג "פליטתנו". יהודי אחר מסביר לפריץ כי חג זה הוא אחד מהחגים הלא קבועים של היהודים. ומחר אולי יקיים אותו גם הוא.	דובדבני, ברוך	5200
אשה חכמה	אשה "חכמה" שואלת את בעלה העייף החוזר מדרכו, מה לבשל לו לארוחת צהריים. בשמעה: "אפילו אבנים", היא מכינה לו אותן ומגישה אבנים בקערה.	דיאמנט, יחיאל	3430
השקר צף כשמן על פני המים	יהודי שהיה קונה פרה מדי שבוע מן הגויים ומוכרה לקצב העיירה הואשם על ידי הגוי שלא שילם עבור הפרה אלא גנב אותה. דינו של היהודי היה חמש שנות מאסר. עורך- דין שנכח במשפט עורך מגבית לטובת משפחתו של הנידון. גם הגוי נותן כמה פרוטות. עורך הדין טוען שהכסף מזוייף, הגוי מוחה ואומר שקיבל את הכסף מן היהודי. כך יוצאת האמת לאור והגוי נידון על שקריו.	הופין, משה	15568
הוא "לא יודע" למה כלאו אותו בבית הסוהר	הקיסר פרנץ יוסף עבר את המפקד בבית הסוהר ושאל כל אסיר ואסיר על פשעיו. כולם ענו לו בנאמנות. כשהגיע אל האחרון בשורה טען הלה שאינו יודע למה כלאו אותו. נתן הקיסר חנינה לכל אלה שספרו לו בגילוי לב על פשעיהם. רק האחרון אשר אמר כי אינו יודע על מה הוא כלוא, נשאר כלוא עד עצם היום הזה.	הורוביץ, מני	3407
עשרים שנות מאסר בגלל השלכת מדים מקסרקטין החוצה	הקיסר פרנץ יוזף נהג להתערב בין הבריות מדי פעם כדי לשמוע את דעת הקהל. יום אחד הגיע לבית הסוהר. שם שאל כל אסיר על מה הוא יושב שם. הגיע אל האיש היושב בפינה ושאל גם אותו. ההוא ענה שקיבל 20 שנות מאסר על שזרק מדים מן הקסרקטין החוצה. התפלא הקיסק. "כן", השיב הלה. "קרה ובתוך המדים היה מלובש קצין".	הורוביץ, מניה	3406
הצליח למחצה	הדרשן רצה להשפיע על העשירים שיתנו קמחא דפסחא לעניים. הודיע שהצליח למחצה: העניים מסכימים לקבל.	הלבר שטרן, חיימל	3878
הנערה המושמצת	כומר מנסה לפתות נערה-תלמידה, כשאינו מצליח הוא כותב מכתב לאביה ומשמיצה בחוסר צניעות. האב שולח את בנו לעיר שבה לומדת הבת ומצווה עליו להרוג את אחותו. האח מרחם עליה, בעצתה הוא מביא לאב לב של חיה שהרג, והנערה בורחת. גנרל מוצאה מעולפת בסערה, מביאה לביתו ונושאה לאשה. נולד בן. בדרכה לכוחות הלוחמים של בעלה מנסה רב חובל לפתותה. היא קופצת עם בנה למים. הילד טובע והיא מגיעה לחוף. מחופשת לגבר היא מוצאת עבודה כמזכיר סופר. הגנרל עורך מסיבת ניצחון וה"מזכיר" מספר בה את סיפורו. הגנרל הורג את אבי הנערה, הכומר ורב החובל.	הלפרין, צבי	9999
רוצה לקבל דג שלם	הרשלה אהב לאכול בשבת דג שלם. פעם השיגה אמו רק דג אחד לשבת, דג גדול. חיברה את ראשו וזנבו של הדג ונתנה להרשלה ואת גופו של הדג נתנה לשאר בני המשפחה. למחרת שמעה האם את הרשלה מתפלל שחרית קצת מן ההתחלה וישר לסוף. כשגערה בו על כך הזכיר לה איזה דג נתנה לו אמש.	הניק, שלום	15580
נתן סימנים לדבר	יהודי כפרי הגיע בערב שבת לעיר קרוקי ובידו סכום כסף נכבד, שהפקידו אצל מכר בעיר. ביום ראשון התכחש העירוני לפיקדון. הכפרי ביקש את עזרת הרב שהזמין אליו את העירוני, קיבלו בידידות רבה ושוחח אתו על מה שאכל לסעודת השבת. תוך כדי שלח הרב את שמשו אל אשת העירוני להביא את כספו של הכפרי לבעלה וכהוכחה נתן השמש סימנים של מה אכל בעלה בסעודת השבת. האשה נתנה לשמש את הכסף וזה הוחזר לכפרי.	הניק, שלום	16031
בזכות מי זורחת השמש?	אלכסנדר מוקדון פגש בהודו מלך ששפט את עמו. הוא היה נוכח במשפט בו שפט 2 אנשים שכל אחד מהם טוען שהאוצר שנמצא בשדה שלו הוא. המלך פותר את הבעיה בכך שפוסק שבנו של האחד ובתו של השני יתחתנו. אלכסנדר צוחק ואומר שבארצו היה כורת את ראשי המתדיינים ולוקח את האוצר לעצמו. המלך שואל אותו אם בארצו יש בהמות. אלכסנדר משיב בחיוב. המלך אומר כי בזכות הבהמות זורחת השמש בארצו.	הרמן, יהודה	13495
חכמת המסכן בזויה	אבן עזרא, שהיה עני מרוד, רצה פעם לדעת מדוע אומרים "חכמת העני בזויה". הוא יצא לדרך ונדד. פגש בנווד המחזיק בידו שני שקים, אחד קטן ובתוכו, כך סיפר האיש, אבנים טובות, ובשק השני אבנים פשוטות, למען שיווי משקל. מציע לו אבן עזרא לחלק את האבנים הטובות והפשטות חצי חצי בשני השקים, למען יקל עליו ללכת. האיש אמר שלא חשב על כך ועוד יעשה כן. עלו שניהם אל אוניה ופרצה סערה. הרב חובל ציווה על הנוסעים לזרוק מחצית ממטענם. האיש זרק את מטען האבנים הפשוטות והודה לאלוהים כי לא עשה עדיין כעצתו של אבן עזרא. אבן עזרא חשב בליבו כי עתה הוא מבין את משמעות הפסוק "חכמת עניים בזויה".	הרמן, יהודה	13498
חמש פעמים שלמה	רש"י הלך יום אחד ברגל בבגדים בלויים לבית מדרשו של הרמב"ם. הוא גנב בגד אך האנשים שלא הכירוהו תפסוהו והוא נאלץ לשלם הכל עד פרוטתו האחרונה. לפני שהלך השאיר כתובת על הקיר, שלמה (5 פעמים המלה). בא הרמב"ם והבין תכף כי רש"י היה שם, כיוון שקרא בכתובת את כל מה שקרה לו.	הרמן, יהודה	13499
כיצד מרגיש מלך על הגרדום?	מלך מובל על ידי מלך אוייב שניצח אותו בקרב אל עמוד התלייה. פורצת מהפכה, המלך מודח ושר משחרר את המלך השבוי ומחזירו לארצו בכבוד ויקר. לימים בא השר לבקר את המלך ששיחרר ושואלו כיצד הרגיש תחת עמוד התלייה. בתגובה מצווה המלך להביאו לעמוד התלייה. לא עזרו כל תחנוניו של השר. ברגע האחרון מצווה המלך לשחררו. הוא אומר לו כי מה שחש השר כאשר עמד בפני עמוד התלייה, בדיוק כך חש המלך. להבא אל לו לשאול גדול ממנו מה הוא חש.	הרמן, יהודה	13502
מלך פורץ גדר ואין מוחין בידו	הקיסר פראנץ יוזף קרא פעם לר' יונתן איבשיץ ובקשו להתלוות אליו במרכבתו. לאחר שחזרו ציווה הקיסר להסיעו דרך השער הראשי. אלא שאז חשב שזה לא יפתיע את ר' יונתן, וציווה להסיעו דרך השער האחורי. התחרט משום שחשב שבעצם ר' יונתן מצפה למעשה בלתי שגרתי, רצה להפתיעו ודווקא לכן הסיעו לשער הראשי. כשהגיע לשער הראשי שוב חשב שזה שגרתי מדי וכך חזר לשער האחורי ולשער הראשי מספר פעמים. לבסוף החליט לצוות לבנות לו שער חדש ואז הם נכנסו. ר' יונתן כתב למלך פתק: מלך פורץ גדר ואין מוחין בידו. ללמדך שר' יונתן לא כפה על המלך לנהוג שפי שנהג. זה היה רצונו החופשי של המלך.	הרמן, יהודה	13510
המלך, הרופא ועולם המשוגעים	מלך רוצה למנוע מעצמו מלהשתגע, לאחר שניבאו לו שכל העולם יהיה כזה. הוא קורא לרופאו ומטיל עליו למצוא תרופה. כשהרופא מגיע ואמר שמצא, טען המלך שהם יסבלו מכך אך יסוריהם יהיו שווים. כשכולם יהיו משוגעים הוא והרופא ירביצו בהם דברי חכמה ובינה. כשהעולם יחזור לשפיותו הם יהיו הראשונים לחזור כך.	הרמן, יהודה	13511
פקחותו של עיוור	עיוור ופיקח, מקבצי נדבות, קיבלו קערת קניידלאך. הציע העיוור שכל אחד מהם יאכל אחד וחוזר חלילה וכך עשו. פתאום מכה העיוור את הפיקח בטענה שהוא לוקח לעצמו 3. שאל הפיקח מניין לך, הרי אתה עיוור. ענה העיוור שזה מפני שהוא עצמו לקח 2, אז כיצד יתכן שפיקח שותק?	הרמן, יהודה	13515
שכרה של גניבה	אדם מבקש מרעהו לשאת משא והולך אחריו גונח. לאחר מכן הוא בא בתביעה אל חברו וטוען כי מגיע לו מחצית השכר, תמורת הגניחות. הרב, אליו הולכים השניים כדי להתדיין, מטיל מטבע ואומר לתובע לקחת את הצליל.	הרמן, יהודה	13516
התרנגול שחזר להיות אדם מן היישוב	הרב נחמן מברסלב שרצה להוכיח כי כדי להחזיר אדם בתשובה צריך לרדת אליו, סיפר את הסיפור הבא: אדם משוגע חשב כי הוא תרנגול, נכנס מתחת השולחן ואכל גרגרים. אחרי שהמשפחה פנתה לרופאים ולא יכלו לעזור לו, אמר אדם אחד כי הוא מוכן לעזור. נכנס מתחת השולחן, אמר כי גם הוא תרנגול ואכל גרגירים. לאחר זמן מה שכנע את המשוגע לצאת משם, לשבת בין בני האדם ולאכול ממאכליהם. כך, לאט לאט, למד ה"תרנגול", להיות שוב אדם מן היישוב.	הרמן, יהודה	13517
הלויתן השמור	בחדר למדו התלמידים את הפסוק "זכרונו את הדגה אשר נאכל..." (במדבר יא, ל). אחד התלמידים הקשה על צורת העתיד ("נאכל") ופירש: ש"נאכל" הכוונה לבשר הלוויתן שינתן לצדיקים בעתיד (את הדגה כבר אכלו). אחר כך טען שאפשר היה לוותר על המלה "במצרים", כי בשר הלוויתן ממילא נאכל בחינם. חבריו טענו נגדו שעל ידי כך הוא עלול לפסול את ספר התורה, שהרי ידוע שגם חסרון של אות אחת פוסל ספר תורה.	הרמן, יהודה	13999
פתרונו של חלום יעקב	הרבי מקוצ'ק מסביר כי פתרונו של חלום יעקב על הסולם והמלאכים טמון בחלום עצמו. הסולם שראשו בשמיים קדוש קדושה שמיימית אך רגליו בארץ וזוהי קדושה ארצית. המלאכים העולים ויורדים קדושתם שמיימית. בני האדם הם ארציים אך גם הם צריכים לשמור על קדושתם למרות שהיא ארצית.	הרמן, יהודה	14340
החסידה	החסידה נקראת כך מפני שהיא עושה חסד עם חבריה. מדוע היא עוף טמא? מפני שעושה חסד רק לחברותיה, מי שאינו חבר היא מוכנה לדרוס ולרמוס אותו. משל לביקורת שיש למתנגדים על החסידים.	הרמן, יהודה	14666
מגילת אסתר דפולין (קזימיר הגדול)	קזימיר הגדול מלך פולין התאהב באסתרקה, בתו של חייט יהודי, והיא הייתה לפילגשו. בתקופה זו הוקלו חיי היהודים בממלכה והותקנו תקנות שונות לטובתם. עם מותה של אסתרקה הורע שוב מצב היהודים.	הרמן, יהודה	17168
וידוי ליום כיפור	חסיד תוהה, ביום כיפור, מדוע האנשים מתוודים על חטאים שלא חטאו בהם, וכי מותר לשקר? הרב מסביר: ישראל ערבים זה לזה, ואם גם אחד מהם חטא בחטא מסויים הרי שישראל שותפים לו וצריכים להתוודות.	הרמן, יהודה	19577
הוא מרויח פעם בשנה	שדכן בא לבחור אחד והתעניין כמה הוא מרוויח. אחרי שראה שהוא מרויח טוב, שמח ומצא לו כלה. אולם אחרי החתונה, ראו כולם שהחתן מתבטל, והחותן המוטרד ששאל לפשר הדבר, נענה, כי הוא אמנם מרויח הרבה אך יום אחד בשנה בלבד, בפורים, כאשר הוא מציג את ההצגה "מכירת יוסף".	הרשדופר, אסתר	5214
הרב הצנוע ואשתו המקללת	רב היה רגיל לשמוע את צעקות אשתו בכל עת. לכן היה חסר לו הדבר כאשר פעם אחת לא שמע את קולה בצאתו מן הבית. בכדי להחזיר את המצב לקדמותו, ניגב את ידיו בווילון. התוצאה לא אחרה לבוא.	וולף, רייזל שושנה	3894
דעת ברנרד שאו על התפתחות המוסיקה	כאשר נשאל ברנרד שאו לדעתו על המוסיקה והעמים השונים ביחסם אליה, ענה כי הגרמנים מייצרים אותה, האטלקים שרים אותה, האנגלים שומעים אותה ואילו האמריקאים משלמים עבורה.	וולף, רייזל שושנה	4075
הבה נתערב	פקח מודיע לאשה שבעלה זה מת כך שמנסה לשכנע אותה שהנה בדירתה גרה אלמנתו של פלוני ולא אשתו.	וולף, רייזל שושנה	4076
מדוע היו שני משיחים	רב אחד נסע מעירו לעיר אחרת. נסיעה זו לא היתה נוחה ביותר משום שהעגלון ציווה עליו לרדת כל פעם שהיתה עליה או ירידה חזקה על מנת שהסוס לא יתאמץ יתר על המידה. נוסף על אי נוחיות זו שאל אותו העגלון, בור ועם הארץ, כל מני שאלות. אמנם השיב הרב על כל שאלותיו אך לא בנכונות יתרה. לבסוף, כאשר מקום חפצו כבר נראה מרחוק, שאל העגלון מדוע מחכים לשני משיחים: למשיח בן דוד ולמשיח בן יוסף. השיב הרב כי האחד בא לגאול מן הגלות והשני יבוא לגאול מן העגלונים.	וולף, רייזל שושנה	4077
המלך והליצן	ליצן המלך היה אהוב על אדונו בגלל חכמתו הרבה ותבונתו העמוקה, קמו לו שונאים רבים מבין אנשי החצר אשר הלשינו עליו והמלך נאלץ היה לכלוא אותו בכלא ולהוציא עליו פסק דין מוות. ביום בו היה צריך הליצן למות בא אליו המלך ושאלו באיזה מצורות המוות הוא בוחר. ענה הליצן כי הוא בוחר במוות טבעי.	וולף, רייזל שושנה	4078
הפריץ והרבי	פריץ אחד ורבי היו ידידים עד אשר הגויים הסיתו את הפריץ נגד היהודים. קרא הפריץ את הרב אליו ושאלו האם זה נכון כי היהודים שונאים את הגויים וראיה לכך היא תפילת הבוקר בה אומרים "שלא עשני גוי". ענהו הרב כי היהודים גם אומרים "ברוך שלא עשני אשה" ואין זאת אומרת כי היהודים שונאים נשים.	וולף, רייזל שושנה	4079
הספר ובעל הקרחת	ספר שהיה רגיל לספר סיפורים בשעת העבודה, הקדיש זמן רב על ראשו הקירח של אחד הלקוחות וסיפר בשעת עבודה זו סיפורי אימים, בזמן שבדרך כלל היה מספר סיפורים נעימים. הסביר ללקוחות כי סיפוריו מסמרים את שערותיו המועטות של הלקוח ואז קל לו יותר לספרו.	וולף, רייזל שושנה	7292
אין הוא מוותר על תפילתו	המלאך המשטין קובל על יהודי עגלון המזפת את גלגלי עגלתו ומתפלל. גבריאל הרואהו משבחו לפני הקב"ה על כי עגלון הצריך לזפת עגלתו אינו מוותר על תפילה.	וולפסון, מלכה	9744
נפוליאון מעלה בדרגה	חייל מבקש מנפוליאון הלוואה כסף בשביל אמו ואינו מסתפק בהבטחה שיסדרו לה פנסיה בטענה שדבר זה יקח יותר מדי זמן. במקרה זה עליו יהיה להחזיר את חובו כאשר יהיה סרן. הוא מבקש להעלותו לדרגת סרן מיד - לטובת נפוליאון.	וורצל, אליעזר	910
מניין בא המנהג לנגב את הפה והשפם לאחר האכילה?	יהודי שנקלע בערב שבת לעיירה הרחק מביתו, הפקיד את כספו אצל מלמד. כשבא במוצאי שבת לקחתו בחזרה התכחש לו המלמד. הם הולכים להתדיין אצל הרב דמתא. הרב רואה שאריות של איטריות על שפמו ופיו של המלמד ופוסק לטובת היהודי. הוא שולח שליח אל אשתו של המלמד כדי שיביא את הארנק עם הכסף. מאז קבעו חכמים שלאחר האוכל צריך לנקות את השפם והפנים.	ויזנברג, שמואל לייב	14036
מי מביא יותר תועלת לעולם?	חזיר מתרברב בפני התרנגולת כי ממנו עושים דברים טובים יותר: בשר, שומן ופרווה. ענתה התרנגולת כי היא נותנת רק ביצה אחת ליום, אך עושה זאת בעודה בחיים ואילו הוא, החזיר, נותן את כל הדברים הטובים רק לאחר מותו.	וייזר, יצחק	13278
מלכת השדים והיהודי ירא השמיים	יהודי סוחר שהיה יפה תואר וירא שמיים, נכנס פעם לבית הכסא סמוך לבית המדרש. היה זה לפנות ערב והוא חשב כי לאחר מכן יבוא אל בית המדרש להתפלל "מעריב". אולם כאשר ביקש לצאת מן המקום ההוא קמו הרבה נשים וגברים ולא נתנו לו לזוז. בא הלילה ולא שב האיש אל ביתו. בני ביתו חיפשו אותו בכל מקום ולא יכלו למצוא אותו. רק לפנות בוקר, כאשר שבה אליו רוחו, הוא בא, שבור, רצוץ ועייף. כעבור כמה ימים סיפר כי מלכת השדים תפסה אותו והחזיקה בו עד עלות השחר.	ויינברג, יוסף	3718
קרני הפרות של פרעה	משולח מכר לבנקאי את קרני הפרות של פרעה שהעלו ירוקת מרוב יושן. בשעת נשף גדול לכבוד חתונת הבת מעיר זאטוט, כי הדבר אינו אפשרי, הרי פרעה ראה את הפרות בחלומו.	וייס, מנחם	4889
בעזרת האל שופץ הבית	שני חברים למדו יחד ואחד מהם נשתמד ונעשה כומר. פעם ביקר אצל ידידו היהודי ושכח אצלו צלב משובץ יהלומים. לקראת ביקורו השני של הכומר, כעבור שנים רבות, הוציא היהודי שני יהלומים מן הצלב, ושיפץ בתמורתם את הבית. כאשר שאלו הכומר מנין לך כל הכסף הזה, ענה היהודי כי האל עזר. הבין הכומר את העניין ואמר כי אלוהיו שלו הוא שעזר.	וייס, מנחם	5038
ברומטר בעשרים רובל	המשומד גולדפיין שהגיע מרוסיה לירושלים כמיסיונר אנגלי, היה עוזר ליהודים ולנוצרים. יהודי אחד הציע לו ברומטר תמורת 20 רובל. הוא הביא לו שתי מגבות ומקל והעמיד הכל על הגג של בית פיינגולד. כשרואים שהמגבות רטובות - סימן שהיה גשם בלילה אך אם הן יבשות, היתה רוח.	וייס, מנחם	5039
מים במקום יין בחבית	כל אחד מהחסידים שעליו להביא למסיבה בקבוק יין ולשפכו בתוך חבית גדולה חושב שלא ירגישו כשהוא, כיחידי, ישפוך מים במקום יין לתוך החבית. כתוצאה מזה התמלאה החבית רק במים.	וייס, צבי	2852
נסיעה בקיץ במזחלת	יהודי נגש לקבל עצה מהאדמו"ר מזויצצ'וב כשהוא משתמש בקיץ במזחלת. הסיבה להתנהגותו הבלתי הגיונית היתה שאביו היה נוהג לנסוע בחורף במזחלת כדי לקבל את עצת הרב ובצוואתו הורה לבניו בעת צרה תמיד להתנהג כמוהו.	וייס, צבי	2853
היהודי והפריץ	פריץ רוצה לתת ליהודי כסף תמורת התנצרותו. הוא דורש להאמין ב-3 דברים ואז יתן לו סכום כסף הגון. היהודי מאמין בשותפות עם גוי שהוא מביאו מן הרחוב. השאלות: א) מריה נולדה בתולה (היהודי מאמין זאת) ומתה בתולה (הגוי מאמין). ב) ישו נתן ככר לחם ל-1000 איש (מאמין היהודי) וכולם שבעו ממנו (זה מאמין הגוי). ג) צלבו את ישו (היהודי מאמין) וקם לתחיידה (מאמין הגוי).	וייסמן, אהרון	577
על ר' אייזיק חריף מסלונים	אשתו של ר' אייזיק חריף מסלונים רצתה לקצור פעם מחמאה מבעלה על שהצליחה לשמור על חומו של תבשיל מסויים. לכן היא אמרה לו כאשר האדים שעלו מהקערה הסתירו את פני בעלה: "הרי נעלמנו זה מזה לגמרי". ר' אייזיק הידוע כפזור נפש ענה לה: הלוואי ונזכה לא להתראות שוב כעת חיה בעוד שנה.	וילנסקי, יחיאל	4392
תחרות השקר הגדול	בתחרות בזמן נשף אצל פריץ על "השקר הגדול", שני פריצים מספרים סיפור, ואינם מצליחים. מעירים את היהודי שחכר את בית המרזח של הפריץ ומביאים אותו למשתה. הוא מספר כי ישו היה ממזר ומנצח.	וילנר, אלתר	291
אח עומד תחת החופה עם אחותו	ר' משה שיש לו שלוש בנות, מבקש מאורח פלא בן, אם כי זה טוען כי לא כדאי הדבר. הבן נולד והאב מתרושש. הם ברחו מאימת הפריץ מן הכפר ושכחו את התינוק בן השנתיים שעל צווארו תלוי מדליון. הילד גדל בבית המשרתת. אחרי מותה גדל גלמוד ונע ונד עד שנאסף על ידי רב ואצלו גדל עד שהתמנה בעצמו לרב. משה נקרא על שם הרב מחנכו. לפני החופה מתעלף הרב ששם את הטבעת על אצבעה של הכלה. כשפשטו את בגדיו של החתן הרב, מצא אבי הכלה את המדליון. באותו מקום הייתה נערה אחרת שאהבה את הרב הצעיר ואותה הוא נשא לאישה.	ויניצקי, יוסף	4121
באבוד רשעים רינה	היהודים נצטוו להספיד את הצאר שמת, אך הם שנאוהו. מה לעשות? והנה נמצא לרב העיירה פיתרון. הוא השמיע בפני הציבור, בקול בוכים, את הפסוק "באבוד רשעים רינה".	וינר, אברהם	12429
תרגום מדוייק	תלמידים בחדר תרגמו את המילה גבוה: גיי אין דרערד. וכל זה למה? מעשה שהיה כך היה: באמצע לימוד הפסוק "ושאול משכמו ומעלה גבוה מכל העם" קראה אשתו של המלמד למלמד לבוא לתלות את הכביסה בבויידם. עלה המלמד אך המשיך להסביר ולתרגם את הפסוק. התלמידים, שלא שמעו את תרגום המלה גדול, בקשו מהמלמד שוב ושוב לתרגם אותה. לבסוף התרגז המלמד וצעק "גי אין דרערד!" וקריאתו זו דווקא נקלטה היטב.	וינר, אברהם	13733
הדיבוק והנס מהרבי מראזין	כשכל הרופאים לא יכלו לעזור לבתם שצעקה ובכתה ללא הרף, ניגשו הוריה לצדיק מראזין. הוא ידע מבלי על אופיה של המחלה מיד, מבלי שידברו איתו, וגירש בלי נוכחות הבת את הדיבוק שדבק בה. הבת הבריאה הבראה שלמה.כשכל הרופאים לא יכלו לעזור לבתם שצעקה ובכתה ללא הרף, ניגשו הוריה לצדיק מראזין. הוא ידע מבלי על אופיה של המחלה מיד, מבלי שידברו איתו, וגירש בלי נוכחות הבת את הדיבוק שדבק בה. הבת הבריאה הבראה שלמה.	ולדמן, חיים	3635
מעשה בחזן בור ועם הארץ	חזן אשר לא ידע מה הוא שר היה צריך להתפלל "אל מלא רחמים" על קברו של אדם מכובד שנפטר. תחילה קרא בסידור לנפטר זכר אומרים "לעולמו" לנקבה אומרים "לעולמה". קרא החזן את התפילה בקול ערב ויפה "הזכר שהלך לנקבה".	ולנשיק, אהרון	3742
הפיתוי המסוכן	יהודי וגוי יושבים ברכבת. הגוי מציע ליהודי, תמורת כספו, לקחת את תיקו עם מאה אלף שטרות מזוייפים. בתחילה מסרב היהודי לעיסקה אך הגוי לוחץ עליו ומפתה אותו לעשות כן. הגוי יורד מהרכבת ובידו כספו של היהודי. היהודי פוחד לגעת בכסף המזוייף. כאשר מופיע שוטר ושואל של מי התיק אומר היהודי כי אינו שלו. השוטר לוקח את התיק. כשיורד היהודי מהרכבת קורא בעיתון סנסציה: מנהל בנק שהשאיר את כספו, מאה אלף זלוטים, ברכבת, מצא אותם בחזרה.	וקסלר, בצלאל	13734
רבי, אולי ההפך הוא הנכון?	בכפר נידח חי יהודי חוכר עשיר אך עם הארץ. מפי העובדים אצלו שמע כי יהודים עשירים מחתנים את בנותיהם בדרך כלל עם אברכי משי. משום שהיתה לו בת שהגיעה לפירקה, קם יום אחד ונסע העירה אל ראש הישיבה וביקש חתן עבור בתו. נתן לו ראש הישיבה את אחד הלמדנים הטובים שלו. החוכר "בחן" אותו בזה שנתן לו לשתות י"ש ולאכול כיסנים. אך האברך לגם לגימה אחת בלבד ואכל שלושה כיסנים ועם מיכייליו הרכב לא חפץ להתגושש. אמר החוכר כי האברך הזה אינו טוב בשביל בתו. נסע העירה שנית ולקח את הבחור עמו והחזיר אותו לישיבה. ראש הישיבה נתן לו בחור אחר, למדן יותר גדול כי בטוח היה כי הראשון נבחן בחינה של ממש. לאברך השני קרה אותו הדבר והחוכר העשיר החזיר אותו למקומו. הבחור השני סיפר לראש הישיבה מה קרה לו וראש הישיבה בחר הפעם בחור עם הארץ אך בעל אגרוף. בעל האגרוף "נבחן" כמו היתר ועמד בבחינות. בת החוכר נישאה לו. הגיעה שבת נחמו ולפי המנהג היה צריך לבוא מגיד גדול העירה אשר גם יבחן את בחורי הישיבה. החוכר החליט לנסוע עם משפחתו אך מה יעשה חתנו, עם הארץ? הלך לראש הישיבה ושפך ליבו לפניו. "תפסיק את המגיד תמיד באמצע המילה ותאמר לו רבי אולי ההפך הוא הנכון" אזי תוציא אותו מכליו ולא יבחן אותך". כך עשה חתן החוכר אך הוא הגזים עד שבסוף גורשה כל המשפחה מבית המדרש.	זאמל, משה	3206
סוס במקום אתרוג	ר' מאיר מפרימישלאן חסך בקושי רב כסף כדי לקנות אתרוג. פגש ביהודי עני שסוסו מת. נתן לו את הכסף, וכשהגיע לבית המדרש ביקש מאלוהים לברך על הסוס במקום על האתרוג.	זיידמן, רפאל	1613
איך עליו להתלבש?	בזמן חתונתו מבקש יהודי עירוני מחתנו הישובניק להכניס את חולצתו למכנסיו. ביום הכיפורים, בבית הכנסת, כשהישובניק למד כבר להכניס את חולצתו למכנסיו, אמר העירוני לחתנו כי עתה יש להוציא את החולצה. הישובניק מבולבל ומבקש מחותנו לומר לו אחת ולתמיד כיצד עליו ללבוש את החולצה.	זילברברג גרינברג, זהבה	13045
הוא מסרב להתחלף	מלך רומניה מציע לשרו היהודי להחליף את דתו ואז יעלה את משכורתו. השר קורא לשואב מים על סוס ומציע לו להחליף את הסוס והשר יעלה לו את מחירו. שואב המים טוען שאינו מעוניין כי מקניה שבה מציעים להחליף דבר ולתת תמורתו יותר משוויו יש להיזהר.	זילברברג גרינברג, זהבה	13046
בעלה שם לב אליה	רב מציע לאשה אשר מתלוננת כי בעלה אינו שם לב אליה, לשים את המטפחת כשהזנבות לפנים. היא עושה כך וראה זה פלא, בעלה שם לב אליה.	זילברברג גרינברג, זהבה	13047
מידה כנגד מידה	חלבן מזמין את ידידו השוחט לארוחת צהריים. השוחט חושב לעצמו שבטח יהיו מאכלי חלב, אותם הוא אוהב, וממתין לארוחה בכיליון עיניים. החלבן נותן לו מאכלי בשר והשוחט מתאכזב מרה. עתה מזמין השוחט את החלבן לארוחה ונותן לו מאכלי חלב. החלבן המאוכזב מבין את הרמז.	זילברברג גרינברג, זהבה	13050
סדר פסח	ישובניק אחד שלא ידע הרבה הכין סדר פסח. הוא רצה להכין אותו כהלכתו, ברם לא ידע כיצד. מרוב החיפושים הוא נרדם. בבוקר שלמחרת התפלל לאלוהים באומרו כי רצה מאוד לקיים את סדר פסח אך לא ידע כיצד. הוא ביקש שאלוהים יקבל את סדר פסח כמות שהוא.	זילברברג גרינברג, זהבה	13052
עכשיו טוב לו בביתו		זילברברג גרינברג, זהבה	13053
הקבצן ובעלת הבית	קבצן בא לעקרת בית ומבקש דבר מה לאכול. בעלת הבית אומרת שאין לה מה לתת לו. הוא רואה תפוחי אדמה ומבקש לקלפם. הרשות ניתנת לו. אחר כך הוא מבקש להעמיד את תפוחי האדמה בסיר. בעלת הבית מרשה לו. לאחר מכן הוא מבקש שומן אווזים, פלפל ולאחר חצי שעה ישב העני ולגם מרק חם וריחני.	זילברברג גרינברג, זהבה	13054
שגעון של גביר	גביר מזמין לחתונת בתו את שני קרוביו הקבצנים אך מבקש מהם להחליף את בגדיהם. הם נענים לבקשתו ומחליפים בגדים: האחד לובש את בגדי השני. טוענים שאינם מבינים את שגעונותיו של הגביר, בקשה משונה כזו...	זילברברג גרינברג, זהבה	13055
התחכמות לא הועילה להם	שני חסידים שרצו לבלבל את השטן ביום הכיפורים (כדי למנוע קטרוג השטן על ישראל ביום הזה), החליטו לשחק קלפים. הם ירדו למרתף הבית, הדליקו נר וחשבו לשחק עד שהנר יכבה ואז יעלו לבית להכין עצמם ליום הקדוש. אולם, מעשה שטן, הנר לא כבה וכך שני החסידים שיחקו ושיחקו. כאשר סוף סוף כבה הנר היה זה לאחר יום כיפור. כך סידר השטן את היהודים המתחכמים לו.	זילברברג, אביגדור	13044
מעשה בשלשה אחים	שלושה אחים יוצאים לדרכם בעולם. כאשר הם נפגשים שוב הם נוכחים, כי הגדול השיג אווירון מהיר, לשני יש ראי דרכו נשקף כל העולם, ולצעיר יש תפוח המרפא כל מחלה. באמצעות הראי, מבחינים האחים בבת מלך חולה, באמצעות האווירון הם טסים אליה ובאמצעות התפוח- מרפאים אותה. לעצתו של חכם יהודי, הבן הצעיר זוכה להתחתן איתה, כיוון שהוא היחידי שאיבד את מתנתו תוך כדי שימוש בה.	זליג, ר' חיים	464
מלאכה שמעשירה את בעליה	אברך רווק שאמר שמלאכתו נכבדה ושכרו גבוה (10 לירות) קיבל הצעות שידוכים רבות, ובחר לו בבת גביר. לאחר החתונה לא עבד, כשנשאל אמר: חכו. בפורים עסק במשלוח מנות וקיבל 10 לירות ליום.	חביב, שמחה	11336
היהודים מרמים את האיכר הפולני	יהודי מרמה איכר פולני במכירת חיטה ובמשחקי קלפים.	חביב, שמחה	14354
כיצד התפרסם הנריך אטינגר ונעשה עורך דין מהולל בפולין	קצב יהודי קנה אצל איכר פולני פרה והמוכר תבע אותו לדין בטענה כי הוא גנב את הפרה ממנו. בהסתמך על שבועת המוכר ושכניו מצא בית הדין את הקצב אשם בגניבה. אחרי פסק הדין אסף עו"ד הנאשם תרומות מאת הנאספים באולם עבור אשת הנידון וילדיו. כאשר גם התובע תרם את תרומתו, האשים אותו העו"ד כי הוא נתן כסף מזויף. בשמוע זאת אשת האיכר פרצה בצעקות כי בעלה קיבל כסף זה מאת הקצב. על סמך הכרזה זו ביטל בית המשפט את גזר הדין על הקצב, השופטים מצאו את אשמת האיכר ושכניו שנשבעו שבועת שקר והם נאלצו לשלם פיצויים לקצב.	חיימוביץ, יחיאל	2275
תחרות שירה בין עיט וציפור שיר	חזיר, כבורר, מכריז כי קרקור העיט שווה יותר משירת ציפור שיר. הציפור בוכה , לא בגלל שכפי שהוסכם העיט עקר לה את העין, אלא מפני שהחזיר שפט ביניהם.	חיימוביץ, יחיאל	9674
הכתנת של האיש המאושר	משרתי המלך מחפשים עבור בנו החולה כתונת של איש מאושר, שהלבשתה, לפי דברי קוסם, תביא להבראתו. המשרתים לא מוצאים בכל הממלכה שום מאושר פרט לאיש אחד ההולך בלי כתונת.	חיימוביץ, סרל אסתר (רוכפלד)	4047
לא כל אחד מסוגל לסבול כאבים	לעומת הרעש שהמלכה הקימה בזמן שעליה ללדת, הביא לה המלך את דוגמת האשה, שפגש בצייד, שילדה תחת כיפת השמיים בלי להוציא הגה מפיה וללא עזרה. כתשובה ציוותה המלכה לרתום את הסוס הרכיבה היקר ביותר של המלך לפני עגלת הזבל. כאשר המלך השתומם על מעשיה הצביעה המלכה על ההבדל בינה ובין האשה הפשוטה הרגילה לסבול כאבים. המלך הבין את הרמז.	חיימוביץ, סרל אסתר (רוכפלד)	4048
מה קובע בחיים: מזל או שכל?	שני ידידים התווכחו ביניהם ולא הגיעו להסכמה. מה קובע בחיי אדם: שכל או מזל. החליטו לנסות. נתנו לסנדלר עני מאה לירות. שם אותם הסנדלר בסיר הסובין אך עוד לפני שהספיק להשתמש בהם מכרה אשתו את הסיר וכאשר צעק חמס על כך נלקח לבית המשוגעים. וכך קרה גם בשנית כששם את כספו בתוך כובעו שעף עם הכסף ברוח. התיאשו הרעים ונתנו לו כדור עופרת. רצה הגורל ועבר דיג עני. העניק לו הסנדלר את הכדור כמתנה והלה הבטיח לו כי אם יהרוג דג גדול יביא לסנדלר כתשורה. וכך היה. את הדג סרב הסנדלר למכור . משפתחו אותו על מנת לבשלו מצאו בתוכו יהלום. חשבו לתת את היהלום לבת. ושוב רצה הגורל ועשיר העיר נכנס לבית הסנדלר, ראה את אבן החן, קנה אותה בכסף מלא והסנדלר הפך לאיש עשיר. כך ניצח המזל את השכל.	חיימוביץ, סרל אסתר (רוכפלד)	5384
אהבה כמו מלח	מלך שואל את שלוש בנותיו איך הן אוהבות אותו. הבכירה עונה: כיהלום טוב. השניה: כמחרוזת פנינים. הצעירה: כמלח. המלך נעלב ומצווה להשליך את הבת לבית הסוהר. כשהמלכה מבקרת את בתה, זו מבקשת שתשפיע על המלך לעשות משתה ותצווה על הטבח להכין את האוכל בלי מלח. האורחים טעמו ולא הוסיפו לאכול. כך נוכח המלך באהבתה של בתו ושחרר אותה מבית הסוהר.	חיימוביץ, סרל אסתר (רוכפלד)	5691
כלייזמרים אינם קוראים תווים	יהודי ובניו, המהווים יחד חבורת כלייזמרים, יודעים אמנם לנגן יפה אך אינם קוראים תווים. כאשר הם נדרשים על ידי אחד האצילים, בפניו עליהם לנגן, להביא איתם תווים ולהשתמש בהם בנגינתם, הם מביאים, לפי עצת אם המשפחה, ספרי תפילה לראש השנה. הם טוענים שאלה הם ספרי תווים ושהאותיות העבריות הן תווים יהודיים. החבורה מצליחה במשימתה.	חיימוביץ, סרל אסתר (רוכפלד)	10380
איך להכין סדר?	בכפר יושבות שתי משפחות יהודיות. ראש משפחה אחת בור ועם הארץ, ראש המשפחה השני הוא למדן. כשהגיע חג הפסח לא ידע הבור כיצד להכין את הסדר. הוא שלח את בנו לבלוש אצל משפחת השכן הלמדן ולראות מה הוא עושה. הבן חזר ודיווח לאביו שהלמדן ציווה על השיקסה לעלות על התנור ולשכב שם עד שהסדר יגמר. לאשתו נתן מכות נאמנות ואת כלבו ניסה להביא מאחורי התנור. הבור ניסה לעשות בדיוק את מה שהבן דיווח עליו.	חיימוביץ, סרל אסתר (רוכפלד)	13561
כמה לחמניות לאכול בבוקר?	חותנת נותנת לחתנה, בחור ישיבה הנשוי לבתה היחידה, 3 לחמניות לארוחת הבוקר. מאחר שהוא אינו אוכל לחמניה אחת, מחמת הנימוס, היא נותנת לו 2 לחמניות. מאחר שהוא מוסיף לא לאכול אחת היא נותנת לו רק לחמניה אחת. רואה זאת בחור הישיבה ומתחיל לשיר "איזה נשק, איזה תרבות". חותנתו חושבת שמחמת לימודיו הוא השתגע והולכת לרב. בחור הישיבה מספר מה מעיק עליו. הרב פסק כי יש להכין לבחור עד 7 לחמניות לארוחת הבוקר.	חיימוביץ, סרל אסתר (רוכפלד)	13562
מגרושה ברח מהר	יהודי מבקש מרבו שיעזור לו למצוא שידוך. הרב שולחו אל קרובו בחצר. הוא מוצא את האיש רכוב על מקל ואומר: דיו, דיו! היהודי אומר מה מבוקשו והאיש אומר שאם ינשא לבחורה - זה בסדר, לאלמנה - גם בסדר אך מפני גרושה - יברח. היהודי ניגש לרבי וטען שלא הבין את דברי האיש. הרב אומר לו שהאיש רצה לומר לו רק שמגרושה יברח מהר.	חיימוביץ, סרל אסתר (רוכפלד)	13563
הכומר המרומה	יהודי שמעוניין לקבל עזרה בדרך מכומר, מרמה אותו ומספר לו שבכוונתו להתנצר. הכומר לוקח אותו, וכשמגיעים לעיר, היהודי מגחך עליו ונמלט.	חיימוביץ, צבי משה	140
מצות לפסח	בטחון של מלמד שתהיינה לו מצות לפסח. לפני פסח מתעלף. יהודים רחמנים דואגים לו ומספקים לו גם מצות.	חיימוביץ, צבי משה	248
הסכם	בעל עגלה עשה הסכם עם השטן: במשך כל השנה ישמע בעל העגלה לשטן, אולם בראש השנה השטן ישמע לבעל העגלה. בגלל זה העגלון החוטא יכול לתקוע יפה בשופר.	חיימוביץ, צבי משה	1609
מושביק עורך את ה"סדר"	משפחה חושבת שמעשים שיהודי אחד קושר באופן מקרי עם חגיגת ה"סדר" (שליחת משרתת לא יהודיה, הצבת כלב על רגליו האחוריות), הם חיוניים לטקס הזה, ומנסה לשלב את המעשים הללו בסדר שלה. האשה החושבת שהמכות שהשכן מרביץ לאשתו הן חלק של החגיגה הזאת. היא כועסת על בעלה הנותן לה מכות לפני שנודע לו ממנה שהן שייכות לטקס, על ששלח אותה לשכן למרות שידע את הטקס טרם שלח אותה אליו.	חיימוביץ, צבי משה	4046
המאפה הטוב ביותר (ר' יחיאל האלשטוק)	בכנס רבנים מעלים רבנים שונים חידושי תורה שלמדו מפי אבותיהם. רב צעיר, נכדו של רב מפורסם, המתקשט בנוצות לא לו, שואל את ר' יחיאל האלשטוק מה היה אביו ז"ל אומר, והרב עונה: אבי היה אופה וטען תמיד שהמאפה הטוב ביותר הוא המאפה שהכנת בעצמך ("אז דאס בעסטע געבעקס איז אייגן געבעקס").	חיימוביץ, צבי משה	10938
הלץ והכבשה	ר' נפתלי צ'אפלי היה רוכל בכפרים והיה חוזר לכפרו ביום ה', יום השוק. פעם, בדרכו חזרה לכפרו, נסע בעגלתו של עגלון. באמצע הדרך ראו כבשה עומדת. ר' נפתלי התאמץ מאוד והעלה אותה על העגלה. 3 פעמים היה צריך להעלותה. לפני הכניסה לכפר שוב קפצה הכבשה ולעגה לו בלשון בני אדם על שסידרה אותו. הרב ציווה עליו לבדוק את הציצית והמזוזות כי הכבשה היתה שד.	חלמיש, שמעון	10951
מכתב לאלוהים	יהודי שאין לו כסף לצרכי חג הפסח כותב מכתב לאלוהים ומבקש 100 לירות. פקידי הדואר מוצאים את המכתב, קוראים אותו, אוספים ביניהם 75 לירות ושולחים לעני. העני מודה לה' על ששלח לו את הכסף אך מתלונן על פקידי הדואר שהוציאו מן המעטפה 25 לירות.	חלמיש, שמעון	10953
המצפן של המשוגע	אשר בר מן העיירה גוריי נהג לשוטט בין העיירות. תמיד הלך ברגל ומעולם לא הסכים לנסוע. בדרך, כשהתעייף, היה שוכב לנוח כשרגליו תמיד בכיוון שאליו הוא צריך ללכת. פעם שכב לנוח ובשנתו התהפך. כשהתעורר הלך בכיוון רגליו והגיע לאותה עיירה שעזב זמן קצר קודם לכן. הוא התפלא שהעיירה דומה כל כך לזו שעבר בה קודם. גם כאשר פגש באותם אנשים שפגש קודם לא השתכנע, כי היה בטוח שרגליו אינן מטעות אותו.	חלמיש, שמעון	10954
משוגע מחפש כותנתו במקווה בליל שבת	אשר בר הלך למקווה בליל שבת ואחר כך מיהר לבית הכנסת. באמצע התפילה נזכר ששכח את כותנתו בבית המרחץ ומיהר לשם. במקווה היו אז הנשים. הוא ראה אותן ערומות, נבהל, בחושבו אותן לשדים, וקפץ למים. הנשים נבהלו גם הן ויצאו במרוצה, ערומות, מבית המרחץ.	חלמיש, שמעון	10956
המתים יהללו יה	החזן ר' חיים אלי עבר בערב שבת על-יד בית הכנסת ושמע מתוכו לחשים. פנה לרב של עיירתו (יאנוב על יד לובלין), ר' איטשע מאיר, ואומר לו להכנס ולהתפלל ואחר כך לא להסתכל ימינה ושמאלה ולצאת. החזן עשה כן והלחישות מבית הכנסת פסקו.	חלמיש, שמעון	10957
הסבא איבד את זכרונו שלושה ימים לפני פטירתו	יהודי מהגר מעיירתו לפריז והולך לחבר נעורים שהשתקע בעיר והתעשר בה. החבר עושה עצמו כאילו לא הכירו. היהודי יוצא מן החדר וממלמל כי החבר ימות תוך 3 ימים. המשרת שומע על כך ומספר לאדונו. קוראים ליהודי בחזרה, מכבדים אותו ושני החברים מעלים זכרונות. לפני צאתו נותן המארח ליהודי סכום כסף ושואל לפשר דבריו הראשונים למשרת. היהודי עונה כי 3 ימים לפני מותו סבו לא הכירו כי זכרונו נלקח ממנו. הוא חשב כי כך יקרה גם לחברו שלא הכירו. נוסח ב': קבצן מזדמן לחתונת עשיר שהיה חברו ללימודים. העשיר מתכחש לחברו. החבר עובר בין האורחים בחתונה וממלמל כי תוך שלושה ימים ימות המחותן. המחותן קורא לו בחזרה, מכבדו, נותן לו מתן בסתר ואחר כך שואל לפשר דבריו. תשובת העני: שלושה ימים לפני פטירתו של סבי עליו השלום הוא לא הכיר אותי.	חלמיש, שמעון	10958
סבלנות הרבה ליהודי	חייל רוסי שומע מחברו, חייל יהודי, על ליל הסדר ורוצה להשתתף בו. היהודי מסביר לחייל מה, איך ומתי עושים כל דבר ואומר לו כי צריכה להיות לו סבלנות רבה. שני החברים מגיעים לעיירה על יד המחנה שלהם וכל אחד מוזמן לביתו של יהודי אחר. הרוסי יושב בחוסר סבלנות במשך כל זמן קריאת ההגדה, אוכל מן המרור וכמעט נחנק. כששוב מגישים רק מעט מצה שבתוכה כרוך משהו מר הוא מתרגז ועוזב את הבית. כעבור כמה שעות, כשהיהודי חוזר למחנה, הוא מתנפל עליו בכעס על ש"סידר" אותו. היהודי עונה לו: אמרתי לך שליהודים יש הרבה סבלנות אך לכם, בני חם, אין.	חלמיש, שמעון	10959
הסוד של סיבוב כפרות באשמורת הלילה	בדרכו להיטהר בבית המרחץ, בלילה, לפני סיבוב כפרות, רואה ר' פייבל כי הסנדלר, הרשלה, שיצא לו שם רע בעיירה, מחזיק בידו האחת סידור ובידו השנייה תרנגול לבן. הוא בטוח שהרשלה מסובב כפרות ואם כך הוא בוודאי צדיק נסתר. פייבל מזמין את הסנדלר לסעודה מפסקת ולסעודה במוצאי יום כיפור, כדי לפייסו על שעד כה זלזל בו. אז שאלו לפשר מעשיו. הרשלה מסביר כי עשה כמעשה חד-גדיא. לא יתכן כי קנו גדי ב-2 זוזים, לפי דברי אביו קנוהו במשיכה, וכך גם קנה במשיכה (גנב) את התרנגול וצריך לסובב השכם.	חלמיש, שמעון	10960
האורח לשבת ומחיר היהלום	קבצן מתארח לשבת בביתו של גביר קמצן. בני הבית אוכלים לשובע והאורח מקבל צלחות כמעט ריקות. הוא אוסף את הפירורים מן השולחן לערמה. לשאלת בעל הבית עונה כי היה רוצה לדעת כמה עולה יהלום בגודל הערמה שאסף. בעל הבית עונה שבשבת לא מדברים על כסף אך אז הוא משנה את התנהגותו כלפי האורח: מאכילו לשובע ומארחו עד מוצ"ש. הוא מבקש מהאורח להראות לו את היהלום. האורח עונה כי לעת עתה רצה ללמד לקח את מארחו הקמצן כיצד יש לארח כהלכה.	חלמיש, שמעון	11342
מה פרצת פרץ או ילד מת קם לתחיית המתים	בעיירה גרים זה מול זה שני אנשים בשם פרץ. האחד עשיר, חכם ומוצלח, השני ביש גדא. בנו של פרץ העני מת בערב שבת ואנשי חברא קדישא נקראו אליו במוצ"ש. בנו של פרץ העשיר התפקר, נעשה ציוני, חזר מאוחר בלילה לביתו והתגנב למיטתו. אנשי חברא קדישא מגיעים לפרץ העשיר. זה מבין מיד את טעותם אך בשל כעסו על בנו מצביע על מיטתו. כשהתקרבו אליו הסתובב הבן לתדהמת החברא קדישא ואביו אמר - נעשה נס, הילד קם לתחיה.	חלמיש, שמעון	11343
המלמד שמואל זיינוול חולם על משפחת הבן הרשע	למלמד הרגזן שמואל זיינוול לא היה כסף להוצאות חג הפורים. בלילה חלם כי הגיע למקום תלייתם של המן ובניו, טיפס על עמוד התליה שלהם והוציא מכיסיהם את השעונים, הכסף והתכשיטים ושם בכיסו. בבוקר התעורר ואמר לאשתו שבכיסי מכנסיו יש ממון רב להוצאות החג. אשתו גוערת בו על חלומותיו והוא מגיע למסקנה כי המן היה רשע גם בחייו וגם לאחר מותו - לבוא בחלומותיו ולבלבל אותו.	חלמיש, שמעון	11344
האפיקורס שרצה לסדר את הרבי	אפיקורס שרצה להוכיח שכל ניסיו של הרבי אינם אמת, בא לרבי ואמר לו שאינו מדבר דברי אמת, שאבד לו חוש הטעם וגם חוש הריח. הרבי מזמינו למחרת, מגיש לו קציצה עשויה מצואה ומצווה עליו לאכול. מובן שהאפיקורס דוחה את זה ואומר לו כי נדמה לו שזאת צואה. הרב אומר שהאפיקורס נרפא מ-3 מכותיו בבת אחת: אמר אמת וחזרו אליו חוש הטעם וחוש הריח. עתה, מוסיף הרב, נותר לו רק לשבח את האל.	חלמיש, שמעון	11659
מה זה כרפס	יהודי "ישובניק" רוצה לדעת מה זה כרפס. הוא מתבייש לשאול את הרב, שמא ילעגו לו. הוא מחליט ללכת לשוק ולקנות כרפס. הוא שואל בחור אחד שאלות כאלה שהנ"ל מבין עם מי יש לו עסק. הבחור מביא לו שמן קיק, אומר לו שזה כרפס ושבסדר פסח על אב הסדר לשתות חצי בקבוק ואת כל היתר המסובין יגמרו. הישובניק עשה כך, אולם לאחר ששתו את ה"כרפס" רצו כולם אל מאחורי הרפת ...	חלמיש, שמעון	11661
רצה להראות לו מי הם בעלי הבתים שלו	יהודי בא לרב העיירה בערב שבת ומפקיד את כספו, מפאת שאינו רוצה לחלל שבת. להפקדה יש עדים: "יושבים". לאחר צאת השבת רוצה היהודי לקחת את כספו חזרה אך הרב טוען שלא דובים ולא יער. הוא קורא לשני ה"יושבים" וגם הם טוענים כי לא היה כדבר הזה. היהודי מתכעס. כשהולכים העדים נגש הרב אל המגרה, מוציא את הפקדון ומחזירו ליהודי. לפליאתו אומר הרב כי רק רצה להראות ליהודי מי הם בעלי הבתים בעיירתו.	חלמיש, שמעון	11663
אשמת זוקף כפופים	רב בא לידידו ורצה לדעת כיצד נכשל האיש עם אשת שותפו. האיש סיפר כי בא לבית שותפו בענייני העסק והוא לא היה בבית. אשתו שכבה כמעט עירומה לגמרי במיטה. הוא נכנס עמה בשיחה, ראה את הטפח הגלוי ונתאווה לה. הוא מתאר כיצד התגבר עליו יצרו ופתאום הוא אומר לרבי כי אינו יכול להמשיך את הסיפור בנוכחות מישהו נוסף שהוא זוקף כפופים. הנה ראה כי גם אצל הרב התגבר עליו יצר הרע, ולא הוסיף לספר.	חלמיש, שמעון	12163
הריון אשתו של הרבי	הרבי נסע לבקר את חסידיו והשאיר את אשתו הצעירה בחודשי הריון ראשונים. שמשו של הרבי חושק באשת הרב ומנסה את התחבולה הבאה: בלילה, כשאשת הרב במיטתה, קורא השמש בקול רם, כדי שהאשה תשמע, "ברייתא", תלמודית ובה נאמר, כביכול, שמי שאינו שוכב עם אשתו בחודש שלישי להריון יוולד לו תינוק בלי ראש. התחבולה מצליחה, אשת הרב מבקשת מהשמש כי יעשה לתינוקה ראש. התינוק נולד, במזל טוב, והאב הרב מנשקו בכל גופו. כשהגיע לראשו מונעת ממנו האשה לנשקו וטוענת כי הראש איננו שלו. היא מספרת לו את שקרה והבעל הכועס בא לחדרו של השמש ושואלו היכן כתוב דבר כזה (ביידיש: היכן זה עומד ככה?). השמש עונה כי אצלו זה נעמד ...	חלמיש, שמעון	12164
למה נסגרה תחנת הרכבת?	יהודי צעיר נוסע לארצות הברית על מנת שלא לעבוד בעבודות בזויות. הוא מתעשר ומתחיל לחשוב על נישואין. אך שם הוא מתאכזב, הוא אינו סובל את בנות אמריקה היהודיות שנוהגות להלך על פי צו האופנה, להתאפר וזאת נוסף על הרכילות ששמע עליהן. הוא מחליט לחפש לו כלה בעיירתו שבפולין. הוא נוסע לשם אך גם בנות עיירתו השתנו, גם הן מתחילות להיראות מלאכותיות, כמעט כמו בנות אמריקה. מאוכזב מכך הוא יוצא ברכבת אל העיירות שבסביבה אולי ימצא בת זוג מהדור הישן. והנה לפתע נעמד ליבו: באחת התחנות הוא רואה נערה מפשילה את שמלתה ועושה את צרכיה מבלי להסתיר דבר! הוא אומר לעצמו הנה, זאת הבחורה! היא כל כך נאיבית שאינה מתביישת כלל. לאחר היכרות עמה הוא נושא אותה לאשה וחוזר לאמריקה. לאחר שנתיים אומר הבעל לאשתו: נעשה טיול אל המקום ההיסטורי שבו פגשתי אותך. הוא חוזר לאירופה ולפולין במטרה לחדש את ימיו כקדם אולם כאן מחכה לו הפתעה: המקום שבו פגש את אשתו ברציף סגור ומסוגר. לתדהמתו מספרים לו שאחרי שאיזה משוגע התחתן עם בחורה שפגש כאן כאשר עשתה את צרכיה ונסע עמה לאמריקה, היו באות אלפי נערות מהעיירות הסמוכות, הפשילו שמלותיהן ועשו במקום את צרכיהן בתקווה כי גם הן תזכנה בחתן שיקח אותן לאמריקה. שלא לדבר על החרפה, הרי המקום הסריח. על כן נאלצו לסגור אותו.	חלמיש, שמעון	12165
נודע למה לריבה יש ריח לא נעים	יהודי ישובניק מזמין את המיועד להשתדך עם בתו, למדן עני שכמעט לא היה לו מה לאכול, לבלות עמו את השישי שבת בכפר. בכפר נהוג לאכול הרבה בפרט בסופי שבוע והלמדן ניצל זאת ואכל כיד המלך. בשבת בא למניין והישובניק התגאה בחתנו לעתיד על בקיאותו באותיות. במוצאי שבת, לאחר הבדלה, שוב מילא הלמדן את כרסו. באמצע הלילה נתנה הבטן את סימניה אך הלמדן התעצל לקום וללכת עד הרפת כדי לעשות את צרכיו. והנה, פתאום, הוא רואה צנצנת כחולה על הארון. הוא לא חושב הרבה, מוריד אותה ומוריק לתוכה את בטנו. לאחר מכן הוא מתחרט אך מה לעשות? את הנעשה אין להשיב. הוא חושב על הבושה שמעשה כזה עלול לגרום לו כאשר יוודע הדבר. באישון לילה הוא בורח מבלי להודיע לבעל הבית. לאחר כמה שבועות פוגש הישובניק את הבחור. לאחר שהוא מתחנן לפניו ולוחצו מספר הבחור לישובניק את האמת. הישובניק לוקח אותו הצידה ומזמין אותו להיות עד בוויכוח שפרץ בינו ובין אשתו על הריבה: היא טוענת שעשתה אותה משזיפים וסוכר ואילו הוא משוכנע שלריבה יש טעם של צואה...	חלמיש, שמעון	12166
שביתה בבית המדרש	בחורי ישיבה היו לומדים כל לילה ושלחו שליח להביא להם רקיקים ומטעמים. למדו והתפללו כל הזמן בדבקות עד שהתעייפו והיו משחקים קלפים. שיחק גם בעל הקריאה. לפתע נכנס הגבאי ומיד החלו מעמידים פני לומדים. בליל שבת סיפר הגבאי על עניין הקלפים והלומדים הכחישו זאת. בשבת לא הלך בעל הקריאה לקרוא בתורה ואמר שאם הגבאי ראה אותו משחק קלפים ילך הוא, לו אסור לקרוא בתורה. נגש הגבאי בלית ברירה והכריז שטעות בידו וביקש את סליחתו.	חלמיש, שמעון	12168
השביתה הראשונה בבית המדרש	בימי מלחמת העולם הראשונה חסרו מצרכים, ובהעדר נפט, בערבים, לאחר שהקהל התפזר, היה הגבאי מכבה את העששית. החליטו הבחורים למנוע את הדלקת העששית גם בשישי שבת כמחאה על כך. הורידו את כל העששיות ונעלמו. מיום ראשון ואילך דלקו כל העששיות ערב ערב עד חצות. השביתה הצליחה.	חלמיש, שמעון	12169
שדיים כמה שרוצים, רובל אצבע משולשת	יהודי עשיר היה מקבל כספים תמורת ריבית מזערית. יום אחד פשטה שמועה כי הוא פשט את הרגל. באו הנושים לדרוש את כספם ודחה אותם יום יום. כינסו אספה והזמינוהו. הופיעה אשתו בבגדים קרועים ובשדיים חשופים. אמרה שאין לבעלה אמצעים לשלם להם את כספם. עלה איש אחד ואמר: עכשיו אני מבין את הסיפור של חז"ל אודות אדם חשוך בנים שאשתו מתה עליו בהיוולד לה בן. התפלל לאל כי כיצד יוכל להאכיל את בנו. צימח לו שדיים. מדוע לא שלח לו הקב"ה שק כסף שישכור לו מינקת? כך גם אשה זו: שדיים - כמה שתרצו, כסף - אצבע משולשת. פירוש רש"י לשדיים (שניים) משה ואהרון. פעם ראה רב דמתא את בנו מכניס את ידיו לשדייה של העוזרת. הסביר הבן כי רצה להושיט יד לברך את האורחים הנכבדים או רצה לדעת מיהו משה ומי אהרון.	חלמיש, שמעון	12170
שני חסידים מפתים את אשת הרב	שני חסידים תכננו כיצד יפתו את אשתו של האדמו"ר. בערב חג, כשהרב בתפילה, עמדו שני החסידים מחוץ לבית. האחד נכנס, עשה את עצמו שהוא זקוק לעזרה, החל מפתה אותה ולבסוף הצליח במשימתו כאשר אמר שישאיר לה סכום כסף למטרת צדקה למען הכפרה. לאחר מכן נכנס החסיד השני ובאותו אופן הצליח גם הוא לפתות אותה. בעלה חזר הביתה והחסיד עדיין מתלבש למעלה. הרב אמר: זה שלמעלה לא ישלם לך עבור שעכבת אותי הרבה זמן. ענתה אשתו: זה שלמעלה כבר שילם אולם מי יודע אם זה שלמטה ישלם.	חלמיש, שמעון	12171
תיקון ליל שבועות בבית הכנסת ר' יחזקאל	המספר מספר סיפור שקרה לסבו: סבו מספר כיצד בליל תיקון חג שבועות נותר לבדו בבית הכנסת של ר' יחזקאלזצ"ל. פתאום ראה ליד ארון הקודש מתים מסתובבים בתכריכים והצדיק מסתכל עליהם. נבהל הסבא אך הצדיק פנה אליו ואמר שלא ראה דבר. מאז ערך תיקון ליל שבועות בבית המדרש ולא בבית הכנסת.	חלמיש, שמעון	12172
תפילת הכורעים של היקה	בתפילת ראש השנה שאל יקה בבית הכנסת מה פשר הכריעה על הרצפה בזמן תפילת "ואנחנו כורעים". ענו לו כי זה בגלל שהיהודים, שלא אכלו מהבוקר, רעבים ולכן לוקחים עמם מעט חלה. למחרת לקח היקה רבע עוף עם חלה שלמה וכשהגיע זמן הכריעה נשכב כשהטלית עליו והחל "להרביץ". כשראו המתפללים כי עבר זמן והוא אינו קם, הלכו לראות מה קרה לו. להפתעתם הוא ענה כי כולם אוכלים רק מעט חלה ואילו הוא הביא רבע עוף.	חלמיש, שמעון	12680
אמן גם אתם	רב לא רצה להעליב את מחותנו העשיר, אך הבור, ושכר עבורו בחור ישיבה כדי שילמדו את התוספת אותה אומרים בראש השנה, אחרי התפילה בבית הכנסת, "לשנה הבאה יכתבו ויחתמו לאלתר ולחיים טובים". הכפרי הבור לא היה מסוגל לזכור אפילו את זה ולכן לימדו הבחור לענות אמן גם אתם. את זה הוא תפס. את דבר שינוי "חומר הלימוד" לא טרח בחור הישיבה לספר לרב. בערב החג, לאחר שלהפתעתו ענה המחותן בהצלחה לתוספת, ניגש אליו הרב לשאול מה נשמע. הלה מספר כי כומר הכפר, שונא ישראל, מת. הרב אמר: כן יאבדו כל אויבך השם, והמחותן עונה :אמן גם אתם.	חלמיש, שמעון	13904
נפשו חשקה לעמוד לפני התיבה	ישובניק עשיר שהיה נותן מתנות לכל מיני בעלי תפקידים בעיירה, רצה פעם שהשמש בבית הכנסת יתן לו "פתיחה" בראש השנה כי הרי יש לו קול נאה, וחוץ מזה נתן לשמש שלמונים. השמש נתן לו לפתוח את הפיוט "אדון עולם". שמח הישובניק והחל לשיר במנגינה שיקוצית עד כי משרתו הגוי הצטרף אליו. שמח האיש והציע למשרתו לבוא עמו לבית הכנסת כדי לשיר. כמובן שאת מנגינת "אדון עולם" השיקוצית ההיא לא קיבלו באי בית הכנסת בראש השנה, הישובניק ומשרתו נאלצו לברוח ממטר החפצים שנזרק עליהם. כעבור זמן מה רצה הישובניק לדעת אם נשכחה הסערה ושלח את משרתו לבית הכנסת. המשרת שמע כי עוסקים ב"תקיעות". לא הבין זאת וחשב כי עוסקים ב"קיאות" (בפולנית: מקל), ובא במהירות להזהיר את אדונו כי יגרשוהו במקל.	חלמיש, שמעון	13906
סיפור על שלושה כמרים ששתו לשוכרה	יהודי בעל בית מרזח ללא רישיון מוצא בבוקר שלושה כמרים מתים, שבלילה הקודם הרשה להם להישאר בבית המרזח שלו בעוד הוא עצמו הלך הביתה לישון. היהודי הנבוך והמפוחד מצא עצה: קרא למשרתו הגוי ואמר לו שמצא כומר אחד מת ועליו לזרקו לנהר. הגוי עושה כן, חוזר לבית המרזח ומוצא עוד כומר מת. היהודי אומר לו שכנראה הכומר שזרק חזר. הגוי זורק גם את הכומר השני לנהר, חוזר, והנה כומר מת במיטה. הגוי מבטיח כי הפעם ישים אבנים כבדות בתוך השק, על מנת שהכומר לא יחזור. בינתיים כומר הכפר, החי בקרב הנהר, רוצה להבין מה מתרחש. הגוי מסיים את מלאכתו, בטוח כי הפעם הצליח, ולפתע, מה רואות עיניו? כומר הולך לקראתו. בלי לחשוב הרבה תפס את הכומר על גבו והטילו ישר לתוך הנהר.	חלמיש, שמעון	13907
הרב רצה להוכיח מי הם בעלי הבתים	יהודי שלא יכול להגיע לעיירתו בשבת, נקלע לעיירה אחרת והפקיד את כספו אצל הרב המקומי, בנוכחות שני בעלי בתים. במוצאי שבת, כאשר בא היהודי אל הרב כדי לקחת חזרה את כספו, התכחש הרב להפקדה וגם בעלי הבתים אמרו שאינם זוכרים את היהודי. שני בעלי הבתים יצאו את החדר והיהודי המיואש התכונן לעזוב, כאשר לפתע הוציא הרב מהמגרה את הארנק עם הכסף והגיש לו אותו. לתמהונו של היהודי אמר הרב כי פשוט רצה להוכיח איזה בעלי בתים יש לו.	חלמיש, שמעון	13908
רצה להוכיח איזה רב דמתא נמצא כאן	יהודי עשיר מזמין את חברו מנוער להתארח בביתו ואומר שישלם לו את הוצאות הדרך, כולל מה שיפסיד בגלל העדרותו. מגיע החבר ויחד הם נזכרים בחוויות שעברו עליהן שנים רבות לפני כן. כשרוצה החבר להיפרד מפציר בו המארח להישאר עוד כמה ימים בהבטיחו כי אל לו לדאוג לפרנסתו. כעבור ימים מספר שוב רוצה החבר לעזוב ושוב מפציר בו החבר להישאר. כשכבר חלפו שבועיים והידיד מחליט לעזוב מגיש לו המארח חשבון על הוצאותיו. האורח נעלב ומתחיל ביניהם ויכוח. המארח מציע שילכו לרב והרב פוסק כי על האורח לשלם. האורח זורק את ארנקו בפניו של המארח, אך הלה צוחק ואומר כי פשוט רצה להראות לו איזה רב נמצא בעיירתו. כמובן שהוא מחזיר לו את הכסף.	חלמיש, שמעון	13909
ההפך הוא הנכון	רופא אדוק מאוד הולך ברגל בשבת לביקור חולים אך דורש את התשלום מיד ביום שבת. אומרים לו שזה עלול להיות פיקוח נפש כי אנשים אדוקים לא יזמינו אותו בגלל חילול שבת. על כך עונה הרופא כי דווקא לו לא היה לוקח כסף זה היה עלול להיות פיקוח נפש, כיוון שאלה שירצו להתחמק מתשלום ידחו את בואו אליהם מימי החול ליום השבת.	חננוביץ, שמואל	13062
רציתי להוכיח לך מיהו הרב שלנו	יהודי מקבל מכתב מחברו מנוער כי יבוא להתארח בביתו בעיר מרוחקת. היהודי מסרב באומרו כי אם יסע יפסיד מפרנסתו. חברו משיב לו כי יחזיר לו את כל ההפסד כיוון שהוא אמיד, רק שיבוא. היהודי בא, חברו מקבלו יפה מאוד. כשרוצה ללכת מפציר בו שישאר, חוזר על הבטחתו כי יחזיר לו הפסדים והיהודי מאריך פעמיים נוספות את שהותו. לבסוף כאשר היהודי רוצה לנסוע חזרה מגיש לו חברו חשבון כמה כסף חייב האורח לשלם בעד האירוח. היהודי נדהם וכועס והמארח מציע לו ללכת לרב ולהתדיין. כך הם עושים והרב פוסק שעל היהודי האורח לשלם. בכעס מוציא היהודי את כספו ורוצה לזרקו בפרצופו של המארח אלא שאז מוציא המארח את כספו שלו ונותן לאורח את מה שהבטיח לו. לתדהמתו של היהודי עונה המארח כי התכוון להראות לאורחו איזה רב יש להם בעיירתם.	טוכמן, אברהם	12161
החסיד שנכשל בתאווה	רבי שואל את ידידו, איש מסחר עשיר, אם יש אמת בשמועות שהעשיר בגד עם אשת שותפו. הסוחר לא הכחיש את הסיפור, להפך, תיאר בפירוט יתר איך אשת השותף היפהפיה פיתתה אותו, חשפה לפניו אבר אחר אבר והוא לא יכול לה. לפתע התבונן וראה את מכנסי הרב מתקשים. אז אמר שעתה גם הרב נוכח בעצמו שהוא לא אשם אלא זאת תאווה של בעל הדבר.	טוכמן, אברהם	13564
חשוב ללמוד תורה, אבל פרנסה חשוב יותר	יהודי מהכפר בערעזע, על יד קולומיה מבקש מן הרבי שישלח לו חתן לבתו. הרב שולח תלמיד חכם והחותן המיועד בוחן אותו בשאלה: מה תעשה אם תצא מבית הכנסת אחרי תפילת ערב שבת ותראה לפניך מטבע זהב. התלמיד חכם נעלב מן השאלה הרי זה שבת! כך מגיב גם המועמד השני. המועמד השלישי עונה כי חבל להניח מטבע זהב. החותן מרוצה מן התשובה, כי בטוח שחתן זה ידאג לפרנסת בתו.	טייטלבוים, יצחק	17024
יוזל פאנדריק	יוזל פאנדריך, הנולד ביום הניטל ויודע כבר ביום הולדתו לדבר, גונב בהיותו ילד את השם המפורש מבית המקדש. הוא חתך לו בסכין ברגל והכניס שם את שללו. מיד צמחו לו כנפיים. הוא התחרה עם המלאכים במעוף. אחרי שמלאך הטיל עליו מי רגליים נבלו כנפיו והוא נפל ארצה. את השם המפורש הסתיר במקום סתר.	טלשיר,	4591
האשה הנשואה שלא ידעה איש	כלה צעירה שנתאלמנה ורצתה להנשא בשנית נאלצת על פי דיני הייבום לחכות לאחיו הצעיר (בן החמש) של בעלה. אולם מאחר ונתאלמנה כשהיא עדיין בתולה הרשה לה בית הדין להנשא לבחיר ליבה.	טנצמן, רחל	7911
הסיסמה לבנק שויצרי	לפני עלותם של הנאצים לשלטון הפקיד יהודי אחד את כספו בשויצריה. בכדי להוציאו היה עליו להגיד סיסמה. את הסיסמה אמר לאשתו. הוא נהרג ואשתו ובתו נסגרו במחנה. הפרידו ביניהן. והנס: כתובת הקעקע שעל ידה של הבת היה בדיוק אותו המספר, הסיסמה בשביל הבנק. בעזרתו קבלה הבת אחרי המלחמה את הכסף.	טשרנוביץ, עמנואל	801
הגנב והשופט ההודי	הודי גנב את היהלום אשר היווה את עינו של בודהה. הפסל עמד במרכז העיר וכשגמר את מלאכתו להוציא את ה"עין" וכבר הכניס את היהלום לכיסו, עברו שני משרתים אשר תפסהו בקלקלתו. הביאו אותו לפני השופט. אולם טען העני כי לא גנב את היהלום כי אם בודהה נתן לו אותו כי הכיר בעוניו. שלח אותו השופט הביתה לכמה ימים כדי לעיין בספריו. כאשר שב העני לשופט הודיעו הלה כי חמש מאות שנה קודם לכן היה מקרה דומה על כן הוא נותן לו ללכת חופשי אך מזהירו כי דבר כזה קורה רק אחת לחמש מאות שנה.	יהודאי, יהודה	4080
שתיים אוחזות בסדין	שתי שכנות כיבסו את כביסתן ביום אחד ותלוה על החבל. כאשר הורידו את הכביסה נשאר בסוף סדין אחד תלוי על החבל. התלקח ריב ביניהם בנוגע לבעלות על הסדין. לבסוף הלכו לרב. הרב ביקש להשאיר את הסדין ליומיים אצלו. בינתיים כיבסה הרבנית את הסדין שנית וקיפלה אותו. כאשר שבו שתי הנשים קרא הרב קודם לאחת מהן להיכנס. הראה לה את הסדין ושאלה אם הוא שלה. בדקה האשה ובדקה, אך בסוף אמרה כי אינו שלה. האישה השניה נכנסה ומבלי לבדוק טענה כי הסדין שלה. פסק הרב שהסדין שייך לאישה הראשונה משום שזו בדקה אך לא הכירתו.	יהודאי, יהודה	4469
מדוע גידלו זקנים האחים הסקוטים	היו שבעה אחים סקוטים, ששה מהם נפרדו מאחיהם הצעיר. כעבור שנים רבות בא האח לבקרם ומצא אותם עם זקנים. הם הסבירו לו שמכשירי הגילוח נשארו אצלו.	יהודאי, יחיאל	3978
נחלץ מנדרו	יהודי, שאשתו חלתה, נדר למכור את פרתו ולתרום את מחירה. כשאשתו הבריאה לא יכול היה למכור את פרתו ולהשאיר ללא מקור פרנסה ופחד לא לקיים את הנדר. קנה תרנגול ברובל ומכר אותו ב-20 רובל ואת הפרה ברובל אחד. הסכים למכרם רק יחד. מישהו קנה את שניהם. את הרובל שקיבל תמורת הפרה תרם.	יודקובסקי, רוחמה	7644
הרב החכם	רבי יונתן אינו מרגיש בכומר שהולך לצידו. הכומר מברכו. לשאלתו לאן הוא הולך משיב הרב שאינו יודע. הכומר מצווה על החיילים לאסור את הרב בשל חוצפתו. למחרת, במשפט, טוען השופט שהרב העליב את הכומר משום שלא ידע לאן הוא הולך. תשובת הרב: יצאתי מביתי לבית הכנסת והגעתי לבית הסוהר. המושל שחררו והטיל על הכומר קנס.	יונאי, נחום	11450
מים שאל חלב נתנה	מדוע נרדם סיסרא כששתה רק חלב? סיפור חסידי מספר כי סיסרא ידע את תורת הסוד ובגימטריה מים זה 90, כלומר יין עם 90%. יעל נתנה לו חלב שבגימטריה זה 40, כלומר יין 40%. ערבבה יין ביין ולזה סיסרא לא היה רגיל ולכן ישן כמו תינוק.	יונאי, נחום	13279
הקמצן מקבל את מפתחות עושרו מידי אשמדאי	יהודי עשיר אך קמצן אוהב לעשות מצווה אחת: למהול רכים נולדים. פעם הוא מוזמן לעריכת ברית מילה. הוא נוסע הרחק הרחק ומוצא עצמו ליד ארמון מפואר. ניגש היהודי לברך את היולדת אך זו אומרת לו, לאחר שציוותה להוציא את כל האנשים מחדרה, שבעלה הוא אשמדאי והיא מזהירה אותו לא לאכול דבר מהכיבוד שיוצע לו. לאחר הברית, כשהבעל אשמדאי רואה כי המוהל אינו אוכל דבר, הוא מבין כי אשתו גילתה לו מי הוא. הוא מזמין אותו להיכנס לחדר שעל קירותיו תלויים מפתחות. אשמדאי מעניק לו את מפתח עושרו. מאותו יום המוהל הוא אדון לרכושו.	יונאי, נחום	14101
בעל העגלה בליל הסדר	בעל עגלה אינו יודע כיצד עורכים את הסדר. שולח את אשתו להציץ אצל השכנים. רואה שולחן ערוך והבעל שוכב במיטה עם כאב בטן. אשתו שמה לו תחבושת חרדל על הבטן. זה שורף לו והוא צועק. האשה מספרת לבעלה והם עושים אותו הדבר.	יעקובוביץ, אברהם	12188
הצלה בעזרת המדליות	אבי המספרת, חיים, היה חייל בצבא הרוסי במשך 25 שנה. כשהשתחרר קיבל מדליות. פעם שמע כומר מסית את האיכרים בכפר נגד היהודים. חיכה לכומר אחרי התפילה והיכה אותו. הגויים החליטו לערוך פוגרום. חיים ראה את האיכרים עולים על היהודים. נכנס לחדרו, לבש את המדים והמדליות וכך יצא לקראתם. כשראו אותו במדי הצבא הרוסי ברחו והיהודים ניצלו.	יעקובוביץ, אלקה	12189
המלך האיכר	יהודי שהפריץ גירש אותו מן הארנדה שלו, נשאל על ידי המלך לתחומי הבנתו. עונה שהוא מבין באבנים, סוסים ובני אדם. לפני אירוסיו קנה המלך יהלום כדי לשבצו במתנה שיתן לבת זוגו. היהודי בדק את היהלום ומצא בו זכוכית. כשכר נותן לו המלך פרוטה. לפני תחרות סוסים קובע היהודי כי הרוכב על הסוס שעליו צריך המלך לרכב ימות כי הסוס הוא סוס פרא. העבד הרוכב רכיבת נסיון נהרג. כשכר מקבל היהודי פרוטה נוספת. המלך רוצה לדעת מיהו הוא עצמו. אחרי שקיבל הבטחה שלא יאונה לו כל רע, משיב היהודי שהמלך הוא בן איכרים, כי המלך שניצל מבושה וממוות משלם שכר פרוטה כאיכר קמצן. אם המלך מודה שכאשר ילדה בת נוספת, אחרי בנות רבות, החליפה את התינוקת עם תינוקה של בת איכרים שעבדה בארמון.	יעקובוביץ, חנה	12207
האלמנה האוהבת	בעל מצווה לפני מותו כי ישרפו את גופתו. אשתו ממלאת את הבקשה ובתום הטקס מקבלת קופסה יפה ובה האפר. היא מניחה אותה במקום מרכזי בבית. לימים בא אליה מאהב. ערב אחד היה הכל קר וקפוא בחוץ. מחשש שמא יחליק אהובה על המדרגות המכוסות כפור, פיזרה עליהן את האפר של בעלה האהוב.	יעקובוביץ, חנה	12965
חלומו של בן בעל העגלה	בעיירה בפולין חי בעל עגלה מטופל בילדים. בשכנותו גר שוחט ולו בת יפהפיה. בן בעל העגלה חשק בבת השוחט. הוא החליט להמתין, היגר לארה"ב ושם חסך סנט לסנט עד שנהיה עשיר. השנים התקדמו, הוא הזקן אבל עדיין חלם על הנערה היפה. השוחט ובני משפחתו עלו ארצה. סוף סוף התפנה האיש מעסקיו והגיע ארצה. מצא את בת השוחט אלא שהיא כבר לא היתה נערה יפה אלא אשה זקנה. האיש הציץ בה ועזב את דירתה. זה היה סוף חלומו.	יעקובוביץ, חנה	12969
מי רוצה למות ראשון?	זוג זקנים נאהבים החליטו לא להיפרד גם אחרי מותם. הוא טוען שרצונו למות ראשון וכך טוענת גם היא. לקראת יום כיפור קנו תרנגולת ותרנגול לכפרות והללו הסתובבו בחדריהם. בלילה הסתבך התרנגול במפה הלבנה שעל השולחן. הזקן התעורר וחשב שהגיע מלאך המוות. הבעל האוהב הצביע על מיטת אשתו ואמר: הנה היא, קח אותה.	יעקובוביץ, חנה	12973
פסח מופר	הקמח למצוות מצות נפל לתוך המים ונפסל. זהו סימן רע. ואכן, בשנה זו פרסה מלחמת רוסיה-יפן.	כהן, דוד [פולין]	3197
הזקן החצוי של בעל הטחנה	בעל טחנת הקמח שמע שכל תפילה בת שתי מילים הנאמרת בליל שבועות, שעה שנפתחים השמיים, מתקבלת. הוא שאל לתפילה מתאימה וקצרה וענו לו "כל טוב!". האיש שינן את שתי המילים האלו אך בבוא השעה אמר "קולטון" (קן חצוי) ומאז הוא בעל זקן כזה.	כהן, דוד [פולין]	3198
מעשה במלמד שרצה להכיר חכמת רבינו	בריב בין פונדקאי ומלמד נודד שנשאר לפי בקשת הפונדקאי אצלו כמה ימים ללמד את בנו, על שכר טרחתו של המלמד בצד אחד ודמי איחסון בצד שני, מביא הפונדקאי את המלמד לרב העיר לישב את הסכסוך כדי שהמלמד יוכיח את חכמת הרב.	כהן, קלמן	3608
מצא תמונת אביו הנפטר ומתייחד עם בבואתו יום יום	ר' זיסל מסתכל בחנות בראי, רואה את בבואתו וחושב שזו תמונת אביו. קונה את הראי בכסף רב ומחביאו בעליית הגג, שם מתייחד עמה מידי יום. אשתו החשדנית מחטטת בעלייה בהעדר בעלה, מגלה את הראי, רואה את בבואתה וגוערת בבעלה שבגלל מפלצת כזו שבעלייה הוא מזניח את לימודיו, עסקיו וביתו.	כץ, לייבל	11341
איפה הגרגרת?	לקראת בואו של אורח מקבלת אשה זללנית מבעלה גרוגרת, ריאה וכבד לבישול. בשעת הבישול אכלה את הכל. כאשר ראתה את הבעל והאורח מתקרבים נעשה לה רע. מה עשתה? ביקשה מבעלה להשחיז את הסכין וגילתה לאורח "סוד" - בעלה הוא חולה רוח השוחט את אורחיו. היא ייעצה לו להימלט והוא עשה כן. היא "גילתה" לבעל כי האורח חטף את הגורגרת. המארח החל לרוץ אחרי הנמלט, סכין בידו ובפיו הצעקה: איפה הגורגרת? כך לא נודע לבעל שאשתו אכלה את הגורגרת בעצמה.	כץ, לייבל	12157
שני רעים	שני ידידים, עניים מרודים, יתומים, מעיירה נידחת בפולין, קיבלו מכות מרב ה"חדר", יותר מאשר האחרים, העשירים. גם בישיבה היו יחד. אכלו רק כשנזדמן להם לאכול אצל אנשים נדיבים. הבחורים נישאו לבנות גבירים. האחד נהיה לדיין, השני, מזלו לא שפר עליו והוא נאלץ למצוא פרנסות שונות כסועד חולים. הוא ידע שכשחולה היה מכירו סימן שיחיה. כשחולה אינו מכירו - סימן שימות. יום אחד הוא פגש את ידידו מנוער, הדיין. הוא הכירו אך הדיין לא הכיר אותו. ניגש סועד החולים אל הדיין ואמר כי נסיונו מלמדו שכשהאדם אינו מכירו - סימן שימות. הכירו לפתע הדיין והם התחבקו.	כרמלי, דוד	12117
יושב על גמילות חסדים	בשעת מלחמה כאשר לשלום עליכם לא היה כסף, ביקש גמילות חסדים. הוא אמר שהוא יושב על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים.	לא ידוע	958
חזיר - מבין	צפור בעלת קול נאה הגיעה ליער. כל החיות משבחות אותה, גם החזיר. תמהה הציפור: מניין מבין החזיר?	לא ידוע	3512
מעשה בשלמה המלך וענק זהב	בשעת סעודה אצל שלמה המלך נגנב מאחד הנסיכים צמיד זהב. שלמה מבקש את כל הנוכחים לשים יד קמוצה לתוך חבית חול ולהוציאה פתוחה. ואכן, אחרי שכל האנשים שמו את ידיהם בתוך החבית, נמצא בחול הענק. איש לא ידע (גם לא שלמה) מי היה הגנב.	לא ידוע	3576
מעשה בשלמה המלך וענק זהב	בשעת סעודה אצל שלמה המלך נגנב מאחד הנסיכים צמיד זהב. שלמה מבקש את כל הנוכחים לשים יד קמוצה לתוך חבית חול ולהוציאה פתוחה. ואכן, אחרי שכל האנשים שמו את ידיהם בתוך החבית, נמצא בחול הענק. איש לא ידע (גם לא שלמה) מי היה הגנב.	לא ידוע	3662
אודסה זו עיר	למדן הבא מעיירה קטנה לכרך (אודיסה), רואה שם רק את בתי הכנסת ואת בתי המדרש וקובע שהם אופייניים לעיר הזאת. לעומת זאת רואה העגלון הבא גם הוא מהעיירה, רק את בתי השעשועים וקובע שהם עיקר העיר.	לא ידוע	4054
הטעות שהצילה את העשיר	שני רוכלים, אחד עני ואחד עשיר נסעו בעגלותיהם באותם דרכים וכשהגיעו לפרשת דרכים דרכיהם נפרדו. שודדים החליטו לשדוד את הרוכל העשיר לפנות ערב כשהתנפלו על הרוכל והרגוהו נוכחו לדעת שהרגו בטעות את הרוכל העני. הם ברחו על נפשם והעשיר חזר שמח וטוב לב לביתו.	לוואי, פסיה	3823
המשרת אשר צחק אחרון	באכסניה שבפרשת דרכים שירת נער עליז וחייכני. הסוחרים שנזדמנו לאכסניה לעגו לנער ואף קינאו בעליצותו. אחד הסוחרים החליט להתגרות בו ובלילה לחש לו בשנתו מספר מסויים שיזכה בהגרלה. הנער נסע למחרת העירה והשיג אותו מספר ש"חלם" עליו בלילה. לאחר זמן התברר לסוחרים שהוא זכה בסכום גדול בהגרלה, התעשר ועזב את האכסניה.	לוואי, פסיה	3825
הצוואה ובקשת האשה	הורים עשירים הגיעו לזקנה והחליטו להשאיר צוואה לבניהם. הם לא ידעו באיזו צורה לחלק את רכושם, והחליטו לנסות להיווכח מי מארבעת ילדיהם ראוי לירושה גדולה. האשה העמידה פני חולה ונסעו לנסות את הבנים. השלושה הראשונים סירבו לארח את האם לזמן מה ואילו לבת הצעירה כלל לא נסעו ביודעם שהיא החביבה עליהם מכל ילדיהם. האשה ביקשה מבעלה לא לכתוב צוואה ולא למות לפניה על מנת לא להפקירה לעת זקנה לחסדי בניה.	לוואי, פסיה	3827
הקמצנית	אישה אלמנה וגלמודה, בעלת חנות מכולת וכלי מטבח החליטה לקמץ בהוצאותיה על מנת לחסוך לעת זקנתה ואכלה מעט מאוד. את חסכונותיה הסתירה באחד הסירים שעל אצטבת חנותה. פעם מכרה סיר לאשה נוצריה, והתברר שהסיר הוא אותו סיר שבתוכו הסתירה את כספה. דבר זה גרם לצחוק ולעג מצד כל מכריה.	לוואי, פסיה	3828
הבלתי מאמין	איש מתפאר בפני חברו כי אינו מפחד ללכת בלילה לבית הקברות. איננו מאמין שהמתים יוצאים מקבריהם. הוא מתערב עם חברו כי יתקע יתד בלילה בבית הקברות. שניהם הולכים לשם. החבר נשאר בחוץ והאיש נכנס לבית הקברות. הוא תוקע את היתד ופתאום נדמה לו כי מעילו נתפס ונמשך יותר ויותר לתוך האדמה. הוא מת מרוב פחד. לא ידע כי נתפס מעילו על-ידי היתד שבעצמו תקע. סיפור 9093	לוואי, פסיה	5093
הטבק מת	יהודי אחד הרוויח את לחמו בהברחת טבק. בדרך כלל נהגו פקידי הממשלה לעצום עיניהם לעסקים אלה, אולם פעם החליטו בכל זאת לערוך חיפוש בביתו של יהודי זה. הרגיש היהודי בכוונתם. סידר מן הטבק שהיה בביתו בובה בצורת אדם על הרצפה, כיסה אותה בסדין לבן והעמיד שני נרות לרגליו. לאשתו אמר להעלם בתוך המחסן. כאשר הגיעו השוטרים בכה היהודי וצעק ביחד עם ילדיו על "מות אשתו". כאשר ראו השוטרים אבל זה התביישו ופנו לאחור.	לוואי, פסיה	5094
הפרת תנאי האירוסין	אישה נשארה עקרה מפני שהסתירה מפני בעלה כי התארסה עם אדם אחר לפני קשרה הנוכחי. לפי עצת הרב מחפשת האשה את חתנה הקודם בכדי לבקש ממנו סליחה. היא מוצאת אותו והוא מצווה עליה למסור סכום כסף לאשה מסוימת. מתברר שהאשה הזאת היא אחותו של החתן לשעבר, שמת לפני כמה שנים. האשה נרפאה מעקרותה. סוגה וזיקת הסוגה לסיפור אגדת קודש	לוואי, פסיה	5421
הקעסט שניים-עשר הקליפה שלושה!	אברך משי מתנה את תנאיו לנישואין עם בתו של ישובניק: 1. הוא ומשפחתו ישבו סמוכים על שולחנו במשך 12 שנה (קעסט). 2. שיקיים מצוות "איזהו עשיר" ויבנה לו בית כיסא סמוך לשולחנו. הישובניק מסכים והחתונה נערכה. לאחר 3 שנים אומר החותן לאברך שמעתה הוא חייב לדאוג לפרנסתו. האברך עוזב את אשתו וילדיו ובורח. לאחר כמה שבועות תופס הישובניק את האברך בשוק של העיירה. הוא מחזיק בזקנו ומכריח אותו להתדיין בפני הרב. באים לרב, הישובניק טוען: הוא ברח ועזב את אשתו וילדיו. האברך טוען: הוא לא עמד בתנאים ונאלצתי לחפש לי פרנסה. פסק הרב מה שפסק והאברך חזר לבית חותנו, לאחר שזה הבטיח להזינו עוד 9 נשים במקום לומר 9 שנים. לאחר כמה שבועות מקבל הרב מהישובניק חבילה ובה שלוש עשרה עוגות גבינה, בקבוק יין ופתק בו נכתב: "רבי, אני שולח לך לאה פקודי". הרב לא הבין את פשר הדברים והישובניק שבא אליו מסביר שאם שרה זה 10 אז רבקה זה 11 רחל 12 ולאה 13 ופיקודי בתרגום זה עוגות גבינה.	לוין, איצ'ה לייב	12160
מעשה שקרה בחלם בשבועות (מעשה במלמד תינוקות בעיר חלם)	מעשה בבעל מלמד ובאישה בעיר חלם שרבו בשבועות ונסגרו בארגז שבו היו צריכים לחסוך כסף. הכל חשבו כי שדים בארגז ורק אחרי שהוא נפתח נתברר העניין.	לוין, נחום	303
ברכת מזון - אין	בצבא הרוסי עושה גוי עצמו יהודי כדי לזכות באירוח בבית יהודי בשבת. הכל מצליח עד שעליו לברך ברכת המזון ואת זאת אינו יודע לעשות.	ליברמן, צבי	3221
מראה פניו של פסח	פרויים גריידינגער הולך לביתו של קמצן העיירה, מיכל שרה'ס, כדי לקבל לצרכי החג, כשבעל הבית לא בבית אלא רק בתו התמימה. הוא הציג עצמו כ"פסח" וקיבל ממנה שק מלא מהמצרכים שהוכנו לחג. כשהסתלק נזכרה הבת שלא ראתה את פניו של פסח. רצה אחריו, ביקשה לראות את פניו והוא שילשל לפניה את מכנסיו ("יישקני במקום שבני ישראל חנו"). כשחזרו ההורים סיפרה הבת מה קרה. שאלו ההורים מה מראהו של הגנב? ענתה להם: פניו עגולים ואפו ארוך.	ליברמן, צבי	15264
סגולה לאשה המקשה ללדת	אשה מקשה ללדת. שמש הרב, שאליו עומד בעלה לפנות לעזרה, מייעץ לו להגיד לפני אשתו "יזכור". הילד יוצא. הסיבה: מנהג שבתפילת "יזכור" בבית הכנסת על כל הילדים לצאת	ליברמן, רוזה	4008
המתים בבית המדרש קראו לקריאה בתורה	יהודי הולך השכם בבוקר לטחנת הרוח ושק חיטה על גבו. רק בלילה מגיע תורו לטחון את החיטה לקמח. בדרכו חזרה הביתה עובר את בית המדרש שממנו יוצאים המתים וקוראים לו לעלות ולקרוא בתורה. רק בבוקר מצאו אותו בני משפחתו.	ליכטבוים,הירש	3725
החתן שנפגע בליל החתונה	באמצע החתונה יצא החתן ולא חזר עוד לטקס החתונה. הלכו וחפשו אותו אך לא מצאוהו. הלכו לצדיק והוא יעץ להם לחפש אותו במרחץ. שם מצאו אותו כמעט ללא רוח חיים. לאחר כמה זמן, כששב לאיתנו, סיפר כי יצא לרגע לעשות צרכיו ובאו שדים ורוחות ותפשו אותו.	ליכטבוים,הירש	3726
גם מלאך המוות מפחד מאשה רעה	איש אחד התאבד בגלל שסבל מאשתו הרעה. השטן רוצה לשלחו לגיהנום. הסניגור מציע לשטן להתחתן עם אשה זו ולנסות לחיות עמה. יורד השטן אליה, לארץ, נישא לה ונולד להם ילד. האשה באמת רעה. רעה עד כדי כך שאין הוא יכול לסבול אותה ומתעתד לשוב לעולם הבא. לפני כן הוא נותן לבנו עצה: לנסוע לעיר אחרת ולהיות רופא. הוא יכנס לחדרו של החולה, והיה אם הוא מוצא את אביו למרגלות החולה החולה יבריא. אם הוא מוצא את אביו למראשותיו של החולה החולה ימות. כך היה. הבן הצליח כרופא ושמו יצא עד לחצר המלכות, שם חלתה בת המלך ושום רופא לא יכול היה לעזור לה. אביה קרא לרופא והבטיח לו שאם ירפא את בתו אזי ישאנה לאשה. הבן בא אל החולה והנה אביו מופיע למראשותיה של הנערה. הבן מתחנן לפני אביו כי יזוז אך האב טוען שזו חובתו לקחת את בת המלך. כשהאב עומד על כך מאיים הבן שאם לא יזוז מהמיטה הוא יקרא לאמא. מלאך המוות ברח.	לנדמן, דן	14104
ערוב תבשילין של עם הארץ	יהודי, עם הארץ אך עשיר, רוצה להקפיד על מצווה קלה כחמורה. שמע על מצוות עירוב תבשילין בערב שבת ובחול המועד, אך לא ידע מה זה בדיוק. אשתו נחלצה לעזרתו. היא נכנסה לבית הרבנית, שכנתה, והסתכלה על מעשיה. היא ראתה אותה מכינה חזרת ושאלה אותה לשם מה זה. הרבנית השיבה כי זה נחוץ לבעלה הרב. האשה הסיקה מכך כי חזרת היא עירוב תבשילין וכי מורחים זאת על הגוף. כשמרחה אשת העשיר את החזרת על גוף בעלה צרב לו מאוד והיא נאלצה לשוב אל הרבנית ולשאול כמה זמן צריך להחזיק אותו. הרבנית השיבה: עד מוצאי החג. כך ה"מצווה" צרבה את העשיר שבוע ימים.	לנדמן, דן	14106
שלוש בקשותיו של נפוליון	כשנסוג נפוליון מרוסיה נכנס צבאו לעיירה קטנה ונפוליון נכנס לביתו של חייט יהודי עני. הוא ביקש להתחבא שם. היהודי פחד שמא יבואו הקוזקים לחפש חיילים צרפתיים אך באין ברירה החביא אותו בין הסמרטוטים בעליית הגג. ובאמת, הקוזקים באים ומתחילים לחפש. הם מחפשים ולא מוצאים דבר. כשמתכוננים לצאת תוקע הקצין את חרבו בערמת הסמרטוטים, אך למזלו של היהודי המפוחד הם אינם מוצאים כלום ומסתלקים. לאחר שהכל חלף עבר מודה נפוליון ליהודי, מתוודה לפניו שהוא הקיסר ומבטיח לו שימלא עבורו שלוש משאלות. היהודי מבקש כי גגו יתוקן וכי ירחיק את החייט שכנו, מתחרהו. שתי הבקשות מתמלאות מייד. על היהודי מוטל כעת לבקש את המשאלה השלישית. הוא מבקש מהקיסר שיאמר לו מה היתה הרגשתו כאשר הקצין תקע את חרבו בסמרטוטים קרוב לגופו. על כך מתרעם הקיסר ומצווה להוציא את החייט להורג. החייט נפרד מאשתו וכאשר הוא מוצא אל הקיר והחיילים מתכוננים לירות בו, מופיע פרש ובידו מכתב מנפוליון המצווה לא לירות באיש ולשלחו לחופשי. זאת היתה הדרך היחידה בה יכול היה למלא את בקשתו השלישית: על ידי העמדת החייט באותו מצב בו היה נתון הקיסר קודם לכן.	לנדמן, דן	14108
החתן הוא דג מלוח	יהודי מבקש לבחון חתן מיועד, ומבקש את קרובו הפיקח לבחון אותו על ידי שיחה. האיש קובע כי החתן הוא דג מלוח ומסביר כי אפשר לאכול אותו מכל הצדדים, סימן שהחתן מוכשר לכל. השידוך יוצא לפועל.	לנדסמן, איזיק	4448
העילוי מסרזיק	תלמיד ישיבה מתקשה בשאלה. נשאר לבדו. בת הרב (החוזה מלובלין) זורקת לו מהגג פתק שעליו כתוב הפתרון. הרב מסביר לו את הפתרון והוא מבטיח להתחתן עם בתו. כאשר הוא רואה את פניה של בת הרב הוא מתעלף. הצעיר מתחתן עם הנערה ובורח מיד אחרי ליל החתונה. בת הרב יולדת ואחיה הקטן מגלה לבנה כי אין לו אב. הנער קם והולך לחפש את אביו. בדרך הוא חולם היכן אביו וכן חולם שמתחת עץ מסויים ימצא בקבוק ובו רפואה לאמו. פעמיים חולם הוא את אותו החלום עצמו (מופיע בו מלאך בדמות זקן). בא הנער לעירו של אביו ושם לומד בישיבה. מחפש אותו ומוצא את אביו בין הלומדים. פניו של האב חוורו כשעומד נוכח בנו. הנער מספר את החלום. הם מחפשים את הבקבוק. האם מתרפאה ובעלה חוזר אליה.	לקס, משה	1338
הכלב והזאבים	איכר עשיר שם כלב זאב לשמירת עדרו ומנע בכך מן הזאבים לטרוף את הצאן. אחד מצעירי הזאבים התנדב לשכנע את הכלב לתת להם לטרוף את הצאן. לאחר שהכלב השתכנע הוא טורף מן הצאן עם הזאב הצעיר ומביאים טרף גם לשאר הזאבים. הראשונים לטרוף היו הזאבים המבוגרים והכלב נאלץ לחכות בצד, כי אמנם בין בני האדם הוא היה כלב זאב, אבל בין הזאבים הוא בסך הכל כלב.	לקס, משה	9352
האלמנה העניה והרב	אלמנה בוכה על קבר בעלה שחסרים לה אלף רובל להשיא את בתה. הרב שומע את בכיה ומנסה לאסוף בין חסידיו את הסכום הדרוש. מצליח לאסוף רק חצי. שולח את הכסף ביד שמשו אל האלמנה, תוך הסבר כי הבעל שלח לה את הכסף ובקרוב ישלים את הסכום. האשה מתמרמרת כי בעלה שלח את הכסף בידי "כלי קודש" הידועים כרמאים.	לקס, משה	11340
ויכוח הבעש"ט והנוצרים	באחד הויכוחים הפומביים בין הנצרות והיהדות טענו הכמרים שהבעש"ט מפיץ שקרים, באומרו שאין יהודי אמיתי שמשתמד או נוצרי אמיתי שמתגייר. הנה בת הרב בעיר הסמוכה השתמדה לקתולית אדוקה. אמר להם הבעש"ט לגשת לאחד הכמרים ולשאלו לפשר הגומי העוטף את אחת מאצבעותיו. סיפר שעבר ליד המקווה ואנס את הרבנית למרות כל נסיונותיה להתנגד. לבסוף היא נשכה את אצבעו והיה צריך לקטוע אותה. נוכחו הכמרים בצדקת הבעש"ט.	לקס, משה	11657
הרמב"ם והרופא הזקן	הרמב"ם שהתייתם מאביו היה שובב וזילזל במוריו. סבו גרשו והוא נדד עד מצרים תוך שהוא מתפרנס בדוחק. הגיע לביתו של רופא זקן שפחד מעוזרים שמא ילמדו את סוד מקצועו. הרמב"ם משים עצמו אילם, מתקבל לעבודות שונות ופחותות חשיבות אך לומד את סוד מקצוע הרפואה, בהסתר, במשך 3 שנים. פעם, כשהרופא ניתח שייך בראשו, פתח הרמב"ם לראשונה את פיו לפני הרופא, והזהירו לבל ישתמש בשיטה בה עמד להשתמש אלא באחרת. מני אז היה הרמב"ם ידידו ועוזרו של הרופא הזקן. כשמת הרופא ירש הרמב"ם את המרפאה עד שהתפרסם והיה לרופא המלך.	לקס, משה	12155
סוחר הסוסים וסוחר הבהמות	סוחר סוסים שנחשב לאדם לא הגון, ביקש הלוואה של 200 רובל מן הגביר ואף קיבלה. כשעבר זמן הפרעון הכחיש סוחר הסוסים את ההלוואה ואף נשבע על כך אצל הרב. סוחר הסוסים רץ אחרי הגביר שיצא שבור מאצל הרב והחזיר לו את הכסף, בתוספת ריבית, באומרו: עשיתי כך כי רציתי להראות לך שגם סוחר סוסים יכול להיות אדם הגון.	לקס, משה	14722
האתרוג והרב	לאחר מות רב העיירה רצו פרנסיה להציע את המשרה לר' שלמה, גביר, מוסמך לרבנות ובעל אשכולות. אולם האיש סירב ולא עזרו כל נסיונות השיכנוע, כולל של אשתו. היה זה בחג סוכות, הגביר קנה אתרוג ללא פגם ואמר לאשתו שתשווה את האתרוג הזה עם האתרוג של בית הכנסת, אתרוג שנפגם מרוב נגיעותיו של הקהל. הוא הוסיף ואמר שאם יסכים למינוי לרבנות גורלו יהיה דומה לגורל האתרוג בבית הכנסת, הוא ישאר בלי תואר והדר. לעומת זאת עתה הוא דומה לאתרוג הפרטי שלו: יפה והכל מכבדים אותו.	לרר, פייבל שרגא	13738
פת לחם תאכל	בחור ישיבה, "אוכל יום", התלונן בפני הרב על מארחו הקמצן. הרב הזמין את המארח יחד עם בחור הישיבה. המארח קצת מתבייש וטוען שזו דרכה של תורה, מצטט את הפסוק "פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תשן אם אתה עושה כן אשריך וטוב לך". רק את טובתו של הבחור הוא מבקש. ענה לו הבחור כי כתוב בתורה: "חוקה אחת לכם" וזה מחייב גם אותך.	לרר, פייבל שרגא	13740
כותונת האדם המאושר	בתו של מלך חלתה ומצבה הורע מיום ליום. הרופאים אינם יודעים כיצד לרפא את מחלתה והמלך מכריז כי מי שירפא את בתו יבוא על שכרו. מופיע אדם הטוען כי אם ילבישו את בת המלך בכותונת האדם המאושר היא תתרפא. שליחיו של המלך יוצאים לחפש אדם מאושר ולבקש ממנו את הכותונת. כל אדם שהם פוגשים, הנראה להם תחילה מאושר, לאחר שחוקרים אותו מתברר כי אינו מאושר כל כך. בדרכם חזרה מוצאים אדם השר בשדה ולאחר כמה שאלות מתברר להם כי הוא מאושר באמת. מלאי שמחה הם מבקשים ממנו את הכותונת אך האיש עונה להם שאין לו. הם שבים לארמון במפח נפש.	מאיר שץ, רעיה	13285
לץ נשאר לץ	בחודש אלול פקדה אלמנתו של הרשלה את קברו של בעלה. נפלה על קברו, בכתה וסיפרה לו על צרותיה. תוך כדי השתפכות נתפס צעיפה ונקרע. האשה נאנחה ואמרה שגם לאחר מותו ממשיך הרשלה בתעלוליו.	מאיר שץ, רעיה	13286
הכל בגלל העז	אצל בלן העיירה היתה עז. יום אחד היא השתחררה, טיילה ובסוף נכנסה לבית המדרש שם רבצה על השולחן עליו קוראים את התורה ולבסוף נפלה עליה טלית. לא יכלה להשתחרר ממנה וקפצה בעד החלון לתוך בית הקברות. באו יהודים רבים, ראו את העז עטופת הטלית וחשבו כי פושע מת ולא יכול למצוא את מנוחתו בקברו. הלכו וקראו לרב. הביאו את ספרי התהילים ובקשו רחמים. בינתיים הרגישה העז בעטינה המלא, קמה ורצה אל דירה.	מאירוביץ, מרדכי	3525
התרופה הנפלאה שרשם הרמב"ם לרש"י	רש"י שכופר ביכולתו של הרמב"ם להבחין בכל מחלה במבט הראשון בלי בדיקה, נאלץ להכיר בכשרונו כאשר המלומד שולח אותו בלי בדיקה לבית מרקחתו כדי לגבות משם סכום כסף כי לא היה חולה אלא עני.	מונט, מלך	2939
האח העשיר והאח העני	אח עשיר שכל מעשיו מצליחים נותן לאחיו העני "חמישייה" מדי יום. אשתו השנייה מציעה לו להעסיק את האח העני במשכורת חודשית כממונה על המשק. העשיר מסכים והעני עובר לאחוזתו. פעם נשלח לחלקת שדה רחוקה ושם פגש את ביש מזלו בצורת אווז. זה מייעץ לו למכור את כל אשר לו, לקנות סוס ועגלה ולצאת למרחקים שם מחכה לו אושרו. אסור לו לחזור אחורנית אם ייזכר בדרך כי שכח משהו. עשה כן אך בדרך הפצירה אשתו שיחזור לקחת כד כדי להשקות את הילדים. עשה כן והביש מזל שוב דבק בו עד שמילא את הכד באבנים והטילו לביצה. הגיע ללינסק ונעשה שואב מים. פעם קנה דגים ובאחד מהם מצאה אשתו אבן יקרה. האיש השתמש בה כמנורה כי היתה מאירה. הרוזן שעבר שם רצה להדליק סיגריה וגילה את האבן. קנה אותה אחרי דין ודברים תמורת אחוזת זלאטין. המזל האיר לו פנים והיה עשיר גדול. יום אחד בא אחיו לבקרו ונדהם למצאו עשיר ממנו. אחרי שנודע לו על קורותיו, יצא לחפש בביצה את הכד כדי להחזירו לאחיו. נדבק בו ביש המזל ולא עזבו יותר. ביתו נשרף והוא ירד מנכסיו.	מוריץ ,מנדל	7334
כלה מגרשת חתנה מן הבית	אב אלמן מגדל את בנו ומסרב להתחתן שנית כדי שלא תהיה לו אם חורגת. הבן מתחתן והכלה לא מסתדרת עם האב, והבן מחליט לשלוח אותו למושב זקנים. עם העדרו של הבן לרגל עסקיו הוא גם שוכח לשלם עבור אביו את אחזקתו במושב הזקנים והאב נשלח חזרה הביתה. הכלה אינה נותנת לו להיכנס, והוא חי מושפל בחדר המדרגות. כאשר הבן חוזר, הוא נותן לכלה גט וחוזר לחיות עם אביו.	מושקוביץ, מרדכי	2113
תאבונו של כפרי	גוי, שאחרי שלוש ארוחות דשנות עוד היה רעב, קנה כמה כעכים. כאשר שבע עכשיו התרגז על עצמו למה לא התחיל עם הכעכים שהשביעוהו מיד.	מושקוביץ, מרדכי	3853
הגנב הפיקח	גנב גונב גביע יקר בשעת משתה. המלך עורך חיפוש . הגנב שם את הגביע בכיסו של הכומר, כי אצלו אין מחפשים. אחר כך מחזיר לעצמו את הגביע. המלך מפזר מטבעות על הרצפה. הגנב מרח את סולייתו בזפת והמטבעות נדבקו. עשו חור ליד הזהב והגנב נפל לתוך מרתף. כאשר נפל התחיל לצעוק וכל הרוקדים באו ונפלו למרתף. לא ידע המלך מיהו הגנב. יחד עם שותף גונבים מאוצר המלך. המלך מכין חבית זפת והשותף נופל לתוכה. הגנב כורת את ראשו כדי שלא יזהוהו. את הגופה בלי הראש מציגים לראווה. הגנב מחופש לשואב מים מערים על שומר הגופה, גונבה וקוברה. המלך מכריז כי ישיא את בתו לגנב. הוא מתגלה ונדרש להוכיח את עצמו על ידי מעשה נוסף. מסביב לאוצר פוזרה אבקה המורידה סוליות, ועל הגנב לגנוב את האוצר מבלי שיוודע מהו. מרדים בשיקוי את הנוכחים. מורח את כל סוליות הנעליים באבקה וכל הסוליות נופלות. המלך משיא את בתו לגנב.	מייזנר, שמואל הרש	7246
רש"י לא יצא מדעתו	רש"י היה עילוי מנעוריו ולמרות זאת הוא חי חיי עוני. פעם עשיר אחד השיא את בתו והזמין את רש"י. רש"י הגיע בבגדיו הצנועים וכמו כל העניים, הוא לא הורשה להיכנס. הוא החליף את בגדיו בבגדים מפוארים והפעם הושיבו אותו במקום מכובד. בזמן הסעודה, הוא שפך את האוכל על בגדיו. בסיום הארוחה קם והסביר את סיבת מעשיו: הוא לא משוגע, אבל כיוון שבבית הזה מכבדים בגדים יותר מאשר אנשים, הוא נתן להם לאכול.	מילר, איזיק	3072
נעלי משה והגבאים	הקראים טוענים שדתם עתיקה יותר. ר' אריה לייב מייטס בא לויכוח עם הקראים לפני מלך פולין סטניסלב אוגוסט. אינו רוצה להשאיר את נעליו בחוץ שמא יגנבו אותן הקראים כשם שגנבו את נעלי משה במעמד הסנה הבוער. הקראים מכחישים שהיו במעמד זה. מוציא ר' לייב המסקנה - אין דתם עתיקה מן היהודית התלמודית.	מימון,	1281
בגלל האשה החטאית, היתה מגיפה לילדים	מגפה שפרצה בקהילה יהודית ושבעקבותיה מתו ילדים רבים נפסקה רק אחרי שגילו באותה הקהילה אשה שחטאה. הטילו עליה צום, טהרה והתבודדות במשך שנה.	מלמד, ר' שייאלי ישעיה	5109
המכשף הירושלמי (בן עשרת השבטים)	מכשף דורש ממלך שיצא נגדו מכשף יהודי. היהודים שולחים את רבי מאיר מעבר לסמבטיון (בשאלת חלום הורה להם זקן לעשות כן). מאיר מגרש את אישתו כי לא יוכל לחזור. לפי הגורל בא משבט דן איש נמוך קומה וחיגר. בקפיצת דרך הגיע לירושלים. דו-קרב בין שני המכשפים: המכשף מגדל בין רגע חיטה מגרעינים. היהודי ממציא תרנגולים שאוכלים את כל החיטה והשיבולים. המכשף ממציא מוט ברזל כבד (שלושים איש בקושי יכולים להזיזו), מטלטלו ותוקע אותו עמוק באדמה. היהודי זורק אותו שמימה ומשם אין המכשף יכול להחזירו. המכשף טוחן אבני רחיים לאפר והיהודי מחזיר אפר לאבנים וזורק אותם שמימה. היהודי ממציא אילן, מכופף את צמרתו ומבקש מאת המכשף להחזיק בה. הלה עושה כן, היהודי עוזב את הצמרת והעץ מעיף את המכשף שמימה בין שתי אבני הרחיים אשר טוחנות אותו. יהודי זה משבט דן נושא את אשתו של ר' מאיר לאישה, כי ר' מאיר אינו יכול עוד לעבור את הסמבטיון משום שמעבר זה כבר לא היה בבחינת פיקוח נפש.	נוי, פרופ' דב	462
בתו היפהפייה של שר בישראל	רוצים להשיא את בתו הצעירה והיפהפיה של ר' שאול ואהל למלך פולין שנתאלמן. האב משיא אותה מיד לרב הזקן של בריסק שנתאלמן.	נוי, פרופ' דב	607
רבי שאול ואהל - מלך פולין	שאול ואהל (קצנאלנבויגן) נבחר ללילה אחד מלך פולין בגלל הלוואה כסף שאביו (רב בפדובה שבאיטליה) נתן לנסיך ראדזיוויל.	נוי, פרופ' דב	608
כיצד הופסקה המתת הזקנים	לפני מתן תורה היו מובילים את הזקנים ליער בכדי שהחיות יטרפו אותם. נער אחד החזיר את המריצה, בה הוביל את סבו, מן היער. לשאלת אביו מדוע לא השאיר אותה, השיב, כי עוד מעט יצטרך אותה בשבילו. אז הוחלט כי המנהג הוא אכזרי ולא הוציאו עוד את הזקנים ליער.	נוי, פרופ' דב	1000
ויכוח דתי	בויכוח דתי בין יהודים וקראים על אמת דתם לפני מלך פולין הופיע בא-כוח היהודי כשנעליו תחת בית שחיו. הוא הסביר שהוא חלץ את נעליו כדי לחלק כבוד לנאספים. על השאלה מדוע לא השאיר אותן בחוץ, השיב כי פחד שמא הקראים יגנבו אותן כמו שעשו זאת בזמן מתן תורה. כאשר נציג הקראים הוציא מהערתו את המסקנה שהיהודים הם שקרנים, היות ובמעמד סיני טרם נוסדה כת הקראים. השיב היהודי כי בזה הוכח מפי הראים עצמם שהם לא היו במעמד סיני ושהדת היהודית היא הדת המקורית.	נוי, פרופ' דב	1996
אורח בליל שבת	בעל בית מזמין אורח לליל שבת. האורח חוזר בשבת ואחר כך הוא בא מדי יום. מחליטים להיפטר ממנו על ידי המלחת המרק ובקשה כי יביע את דעתו. האורח עונה: מכיוון שעלי להישאר אצלכם עוד הרבה זמן, לא אתערב בעניניכם.	נוי, פרופ' דב	2000
עשרה ימים כעשר שנים	עשרה ימים אחרי החופה קובע אבי הכלה כי עשר שנות הכלכלה שהובטחו לחתנו, תמו, כי יום שקול כנגד שנה. החתן רוצה לגרש את אשתו כי עברו עשר שנים והיא לא ילדה לו. החותן חוזר בו.	נוי, פרופ' דב	5909
כומר קתולי ובנות	כומר קתולי אחד רואה אצל חברו שתי בנות. הוא מקנא בו ומבקש ממנו "אחד משני הספרים אשר ראה אצלו". וזה עונה: "אני קורא את הראשון ואילו בשני לא התחלתי עוד לקרוא ואינני יכול לשלחם אליך."	נוימן, יוסף [פולין]	1743
משה מאנדברקה	משה מאדנברקה נקרא בשם זה, כי ביקש מאשתו לאכול מאנדבורציניק (פשטידת תפוחי אדמה) ושלחה אותו לקנות תפוחי אדמה. בדרך שמע זקן מנגן. קנה את ניגונו בשלושה גרייצר והלך לקנות בשאר את תפוחי האדמה. בכל פעם שהלך לשוק שכח את הניגון וחשק "לקנותו" (ללמוד אותו), עד שאזל כספו. ניגן את הלחן ללא הפסק עד שהגיע לביתו ואשתו צעקה עליו: משה מאנדברקה! הכסף! מאז נדבק לו השם הנ"ל.	ניימאן, זונדיל	7811
הציפור וגוזליה	ציפור צריכה להעביר את שלושת גוזליה אחד אחד מעבר לים. באמצע הדרך היא אומרת לכל אחד מהם שאזלו כוחותיה ושעל הגוזל, היות והוא גדול מספיק, לגמור את הדרך בכוחות עצמו. שני הגוזלים המבוגרים מבקשים את אמם לשאת אותם עד סוף הדרך ומבטיחים לה שכאשר יהיו גדולים יטפלו בה בצורה דומה. האם מפילה אותם לים כשקרנים. הגוזל הצעיר אינו מבטיח לאמו שיעזור לה בעת זקנתה אלא אומר לה שהיא יכולה להיות בטוחה שיעשה לילדיו מה שהיא עשתה אתו כעת. האם לוקחת את הגוזל הצעיר עד סוף הדרך אבל אחר כך מתה מרוב מאמץ.	נימצ'ינסקי, יעקב	10371
אם אחת או שתיים	שמש מתפרנס מאזכרת יום השנה של מתיהם של תושבי העיירה. פעם אחת, לקראת שבת, חסר לו כסף לקנות מצרכים והוא פנה לאיש עשיר ואמר לו כי זהו יום הזכרון של אמו, למרות שזה לא היה נכון, אך קיבל תמורת התזכורת נדבה. כעבור שבועות, כששוב היה במצוקה, קיווה שאותו עשיר שכח את דבריו והזכיר לו שוב את יום הזכרון של אמו. תמה העשיר, כי אם היו אומרים לו שזהו יום הזכרון של אביו היה מאמין, הלוא לאדם יכולים להיות כמה אבות, אולם הוא בטוח כי אם יש רק אחת. ובכל זאת נתן לשמש הנזקק את הכסף הדרוש לו לשבת.	נסנבום, יהודה	1520
התרופה -ריצה	שני יהודים נפגשים. לאחד אין רשיון שהייה בעיר הגדולה, וכשהתקרב שוטר, מבקש מזה שאין לו רשיון לעשות עצמו בורח כדי שהוא יוכל להסתלק. השוטר רודף אחרי היהודי וכשנתפס מתברר שיש לו רשיון. מסביר סיבת ריצתו: יש לו מחלה שהתרופה לה: ריצה. כשראה את השוטר רץ אחריו, חשב כי גם הוא חולה באותה המחלה.	סדומי, איזיק	18127
האשה עם העין הרעה	אשה הרה גרה בבית עם אשה בעלת עין הרע. בנוכחותה תינוק שאוכל מקיא, תינוק הולך נופל, תינוק ישן מתעורר. יצאה האשה מביתה, שמעה את שכנתה אומרת לבעלת הבית: "איזו חלודה יפה" ושאלה את שכנתה אם האשה בהריון. האשה קבלה כאבים עזים ברגלה וחזרה לביתה. בעלה מצא אותה בוכיה. בעלת הבית ששמעה את הבכי הבינה שזה באשמת האשה בעלת העין רעה. לקחה פוזמק, גיהצה אותו עד שנשרף, נתנה לאשה ההרה להריח והכאב נעלם.	סובר, טובה	11395
הסבתא שעסקה בתפירת תכריכים וטיהור המת	אל זקנה שעסקה בטיהור ובתפירת תכריכים הגיעה מתה שהתפרים בתכריכיה נפתחו. היא ביקשה מהזקנה שתתפור אותם וכשסיימה נעלמה המתה. המשיכה הזקנה לטגן את שומן האווזים, הופיעה יד בארובה, לקחה עור אווז, שמה שומן ונעלמה. הסיר החל לגלוש והזקנה מילאה את כל הסירים שהיו לה בשומן. כשנגמרו הסירים הפסיק השומן לגלוש.	סובר, טובה	11396
במקום מלקות ... נשיקות	לגנרל בת יפה. הגיעה לפרקה, רצה לחתן רותה אך היא לא רצתה אלא להכנס למנזר. נאלץ להשלים עם רצונה. נכנסה למנזר קרוב לארמון המלך. יום אחד הכריז המלך כי רצונו לקשט את ארמונו בציורים. הוא מזמין אליו ציירים אך תמונה אשר לא תמצא חן בעיניו - יוצרה יומת. אף צייר לא רצה לקבל על עצמו לקשט את הארמון. הגיעה השמועה גם אל צייר יהודי בפריס. בא אל המלך והציע את שרותו. התחיל לצייר והתמונות מצאו חן בעיני השליט. יום אחד ראה הצייר נזירה יפה מאוד עוברת ליד החלון של החדר בו עבד. התקרב אליה והם התאהבו זה בזו. הנזירה הצעירה נכנסה להריון. הגנרל רצה להציל את בתו ושאל אותה מי עיבר אותה. היא השיבה, על פי עצת הצייר, שרוח הקודש גרם להריונה. החוק היה שהיתה צריכה לקבל על עברה זו 40 מלקות בברזל מלובן עד שתצא נשמתה. הצייר צייר על חלק אחד של ישבנה את דיוקנו של ישו הנוצרי ועל החלק השני את דיוקנה של האם הקדושה. התמונות היו טבעיות מאוד. כאשר הכומר הראשון בקש להלקות אותה נבהל מן התמונות והברזל המלובן נשמט מידיו ובמקום להלקות אותה נשק שתי התמונות. כך קרה גם ליתר 39 והכמרים וכך ניצלה הבחורה.	סטרדינר, פישל	3409
איך משולח אחד הערים על העיירה	היות והוא מוותר על שכרו מצליח משולח נודד להשיג רשות לדרוש דרשה, למרות שקיים איסור על דרשת זרים בעיירה. בדרשתו לנשי המקום משכנע אותן המשולח לסרב לשרת את בעליהן כעקרות בית. בעליהן נאלצים להבטיח למשולח סכום כדי שהוא ישפיע עליהן לחזור למלא את חובותיהן.	סטרדינר, פישל	3411
סימן של שבת	יהודי בודד בכפר אינו יודע מתי שבת. שכנו האוקראיני מבשל בכל יום ששי לביבות וזהו הסימן ליהודי. פעם משנה האיכר את תפריטו ודבר זה מבלבל את היהודי.	סידר, יוסף	601
המת הגרוע	הרב לא רצה להספיד מת כי לא מצא בו שום מעלה טובה. לא יכלו לקבור אותו עד אשר איש אחד נזכר כי המת היה טוב מאביו.	סידר, יוסף	602
אינו יודע לשחק קלפים	איש מפסיד בקלפים כי אינו יודע לשחק ובכל זאת משחק. האישה מתלוננת על בעלה שאינו יודע לשחק.	סידר, יוסף	698
אריות בלי לשונות	מהנדס מוכשר בנה גשר תלוי על פני נהר סוער. בטקס חנוכת הגשר משבחים אותו הכל. רק שוטה העיר טוען כי לפסלי האריות שבקצות הגשר אין לשונות בפיותיהם. מרוב עוגמת נפש קופץ לנהר. לעיתים נשמע בלילב קולו של המהנדס המזהיר בני אדם: אין דבר מושלם בעולם, ואף שוטה יכול לחוות דעה ולהיות צודק.	סידר, יוסף	3207
למה העולם כל כך ממהר?	הרב מבלץ, שבעת זקנתו גמרו את בניין הרכבת בסביבתו, לא התלהב מההמצאה הזאת. הוא רצה לדעת למה חסידיו, שנסעו ברכבת, מיהרו כל כך והביע את דעתו שיספיקו עוד יספיקו לעשות דברים רעים.	סידר, יוסף	3587
אחרי חמש עשרה שנה יכבד את המתפללים ... במשקה	עשיר מבקש לדחות את הכבוד שחבריו דורשים ממנו עקב השידוך המוצלח של בתו, ב-15 שנה, מפני שרק אז יתברר אם באמת הצליח.	סידר, יוסף	3588
אילו היה לי אב עשיר	לאחד מעשירי בוריסלב שהיה גם ראש העיר ושמו משה איציק קורנהאבר היה בן בזבזן. הוא שילם לבעל העגלה שהוביל אותו משך זמן מה קצר מבית הנתיבות שני כתרים. פעם הוביל בעל העגלה את ראש העיר בעצמו, וזה נתן לו רק עשר אגורות באותה דרך עצמה. כששמע את תלונות בעל העגלה ואת הסיפור על בזבזנותו של בנו ענה "אילו היה לי אב עשיר, הייתי גם אני מנדב לך שני כתרים".	סידר, יוסף	4449
איך הרמב"ם לומד רפואה	רמב"ם הצעיר מרפא חולה בהוציאו ממוחו תולעת בעזרת עלה כרוב טרי ומייסד בזה את שמו כרופא מפורסם.	סידר, מני	2940
שכבי באדמה	אשה טרחנית מבקשת מן הרבי עצה בדבר המקום שבו צריכה ללכת. מסרבת לכל הצעות הרבי (בביתה, בבית אמה, בבית חמותה וכ'). עד שהרבי קובע: תשכבי באדמה!	סידר, מני	3879
אינו רוצה להוציא דיבה על אישה זרה	בעל, המבקש לקבל גט, מסרב לדבר רע על אשתו כל עוד הנישואין אתה קיימים. אחרי שקיבל את הגט הוא לא רוצה להוציא דבה על אישה זרה.	סידר, מני	4053
עם פועלים שחורים עומדים על המקח	כשאיש התחיל לבנות בית לא עמד על מחיר המגרש או על שכר עבודה של המבצעים המקצועיים. אבל בסוף הבנייה הוריד את שכר הפועלים הבלתי מקצועיים שהצטרכו לחפור את בור היסוד של הבית, כאשר כספו אזל.	סידר, מרדכי	2854
משפט הפונדקאית בפני דוד ושלמה	שלושה גברים הפקידו כספם בידי פונדקאית בתנאי שתחזירו רק בנוכחות שלושתם. השלושה חזרו ובאו אליה והזמינו אוכל. אחד מהם ניגש אליה וביקש את הכסף. היא ניגשה אל שני האחרים ושאלה אם לתת. השניים שחשבו על האוכל ענו בחיוב. היא נתנה לשלישי את הכסף והוא הסתלק. השניים תבעו מהפונדקאית את כל הכסף, ובמשפט לפני דוד קבע דוד שהצדק עם התובעים. שלמה בן דוד ששמע את הדבר ערך את המשפט מחדש וקבע שאכן חייבת האשה לשלם את כל הכסף למפקידים אך רק אם יופיעו לפניה שלושתם. ועד שיופיע השלישי לא תשלם.	סיוון, אברהם	8398
העץ שספג דמעות	אם מייעצת לבתה לספר את כל צרותיה לעץ ביער. הבת עושה לפי עצת אמה. העץ נרקב מרוב הדמעות שהבת שפכה לפניו.	סקובין, מרים	6638
מדוע נוהגים לאכול דברי חלב בשבועות	מרד נשים נגד הפסוק "והוא ימשול בה". הגברים מתגוננים ומאיימים שיקחו נשים רבות. כיוון שהנשים לא הכינו מצרכים (בשר) לחג השבועות כאות מחאה, הכינו מהר אוכל לאות הכנעה - דברי חלב שהכנתם אינה דורשת זמן רב.	ערמון, חיים דב	388
הסדר שהופסק ע"י ריקוד הסבא הקדוש	רב מביא את נכדו לליל הסדר. הילד נרדם למרות שסבו עושה את הכול כדי למנוע את שנתו. במקום להמשיך בסדר פורץ הרב בריקוד סוער ומפציר בו את ה' לגאול את בני ישראל לאלתר כל עוד שהם ערים ולא לחכות לתשובה מפני שהם עומדים להירדם כאותו ילד. הרב נשבע בזקנו ובפאותיו באוחזו בהם כי אין לחכות לתשובה. ר' ישראל מבוזין מצדיק את המעשה של הרב ונשבע בזקנו ובפאותיו שאם ה' יגאל את עמו הם יחזרו בתשובה.	ערמון, חיים דב	1787
טיפש שאינו יודע מה זה ראי	איכר חושב ש"אדם" שרואה בראי הוא אויבו, ושובר את הראי.	פדרמן, משה	2787
משחק הגורל	צעירה יהודיה העובדת כמתנדבת בבית- חולים בפולין נפצעת בעת הפצצה. חייל חובש אותה בצעיפו. הצעירה שומרת את הצעיף שעליו ראשי תיבות שם מצילה האלמוני. אחרי המלחמה נישאה. בשעת סידורים בבית מוצא הבעל את הצעיף ומתברר שהיה שייך לו.	פולונסקה, יאנקה	15755
כיצד מנצחים בויכוח?	בעת ויכוח ביקש יהודי מכומר לתרגם לגרמנית את הפסוק: "איש בער לא ידע וכסיל לא יבין זאת". הקהל חשב כי הכומר אינו מבין דבר והרגו.	פייגנבוים, אלימלך	14022
אכול אדוני אכול	מתוך נימוס נהג סטודנט, שבא כמלמד לביתו של עשיר, להשאיר בסוף הסעודה קצת מזון בצלחתו, למרות שהיה רעב. אם המשפחה שנעלבה על שהמלמד לא גמר הכל, הגישה לו בארוחה הבאה צלחת ריקה. המלמד עשה את עצמו אוכל. בסוף הוגש לו מרק והפעם סיים ולא הותיר דבר.	פיירשטיין, יצחק	11451
תולדות היריד בלשקוביץ (מריה הקדושה)	בכפר נידח בשם לשקוביץ סבל יהודי בשם ר' יושה מפרנסה דלה. יום אחד בזמן תפילת הנוצרים בכנסייה חזה ר' יושה בפניה של מריה הקדושה נשקפים אליו ממי הבאר. הכל חזו בנס והידיעה אודותיו פשטה והביאה לכפר המונים. היריד הגדול שהתקיים בכפר גדל והבטיח את פרנסתו של ר'יושה. לאחר שהיגר לארה"ב הודה ר' יושה שזייף את הנס באמצעות תמונה כדי להבטיח את פרנסתו.	פיירשטיין, יצחק	15268
ערמתו של מבריח	יהודים-פולנים שנתקעו במלמת העולם השנייה ברוסיה, חוזרים לפולין אך חייבים לעבור בדיקת מכס קפדנית. יהודי שברשותו היו "ירוקים" רבים, הסב את תשומת ליבו של פקיד-המכס לאשה שהחביאה משהו בשערותיה וכך הצלייח להבריח את כספו. בשערות- האשה הוחבא דבר של מה-בכך. מעבר לגבול גמל המבריח לאשה על עגמת הנפש שנגרמה לה.	פינדק, שלמה	16681
יהודי חי מהרוח	בביקורו של מונטפיורי אצל הצאר הרוסי, הוא עונה על שאלתו ממה היהודים חיים שהם חיים מהרוח. הצאר נותן את כל האוויר לרשות יהודי עני. היהודי מסתמך על הזכות ואוסר על כל בעלי טחנות הרוח ברוסיה להפעיל את טחנותיהם מבלי לשלם לו מס עבור השימוש ברוח. היהודי מתעשר. הוא מופיע לפני הצאר שלוקח ממנו את הזכות וגובה בעצמו את המס.	פיפע, (פז) עווזר	7328
פרויים גריינגער ובעל הבית הקמצן	פרויים גריידינגער מחליט להעניש קמצן אשר כמנהגו כלפי כל העניים סרב לתת לו נדבה. לשם כך ניגש פרויים בהעדר הקמצן לאשתו, מציג את עצמו בשם "שבת שירה". טוען שבא מהעולם הבא בו פגש את הורי האשה והבחין שהם חיים שם בחוסר כל. האשה נותנת לפרויים חבילה גדולה מכל טוב עבורם ופרויים מסתלק איתה. הקמצן רוצה לתפוס את פרויים ונוסע אחריו. כשפרויים מבחין בו הוא מתפשט לגמרי ומחבק עץ. פרויים מסביר לקמצן שבלי התנהגותו יתהפך העולם ומבקש את הקמצן להחליפו על מנת לאפשר לו להביא את הורי אשתו מהעולם הבא כהוכחה שלא שיקר. הקמצן מתפשט ומחבק את העץ ופרויים מסתלק. הקמצן מודה בפני אשתו שפרויים רימה גם אותו.	פיפע, (פז) עווזר	7332
אפרים גריינינגער והרשלי אוסטרופולי ביום הכיפורים בלינסק	אפרים גריידינגער מודיע בלינסק על יום כיפורים ומתפלל מוסף. בשעת התפילה נכנס הרשלי מאוסטרופולי. אפרים שר בניגון יום כיפור שיר שבו מבטיח מחצית הסכום להרשלי.	פיפע, אלעזר הערש	7245
ההבדל הוא: זוג סוסים, עגלה וליל נסיעה	רב מחבר התקשה בבעיה ונסע לגאון מוילנה. בדרך הוא מתעכב אצל רב מקומי. הוא אינו יודע לפתור את הבעיה. הגאון ר' אליהו הגאון מוילנה פותרה מייד. בדרך בחזרה יודע גם הרב המקומי את הפתרון. המחבר קובע כי ההבדל בין הרב והגאון הוא בזוג סוסים, עגלה ונסיעה לוילנה.	פיפע, שמואל זיינוויל	3661
מלכת שבא	ילדים שיחקו ליד נהר ונתפתו על ידי קול שהבטיח דברים יפים. ראו גוי מעשן מקטרת ארוכה. כשהתקרבו תפסה אותם מלכת שבא ומשכתם למים.	פיפע,שמואל זיינוויל	7248
האוצר	עשיר ביער רואה שני אנשים ליד מדורה ממלאים שקיהם בזהב. אומרים לו שהזהב לא נועד בשבילו והוא ויתר עליו, אך ביקש להחליף לו שני זהובים. את הזהובים החדשים חילק לשמונה חלקים שווים, זרק אותם על האדמה ומי שירים אותם, לו שייך האוצר ביער. נער עני אחד הרים את החלקים. העשיר נתן לו את בתו לאשה. פעם נסעו ליער, נתגלתה המדורה, האנשים לא הפריעו לצעיר לגרוף את הכסף והוא נעשה לעשיר ביותר בעירו.	פיפע,שמואל זיינוויל	7335
השד בצורת אייל	גוי הנוסע בעגלה רואה בדרך אייל בודד. הגוי לוקח אותו על עגלתו לביתו. בהגיעו לשם קופץ האייל ואומר: "אבה - ה, הכל זאת מוכרח היית להביאני הביתה!". חושבים שהאייל היה שד.	פיפע,שמואל זיינוויל	7339
חוה'לה במנזר	כאשר אבא הולך עם בנו לבית הכנסת ואמא עם אחת משתי הבנות לטחנה, נשארה חוה'לה יחידה. נותנת לפריץ את מקטרתו ונלקחת על ידו למנזר. האמא מחפשת אותה ושואלת (בשיר) את הנקלעים בדרכה איפה בתה. האווזים, הנשים והתרנגולות אינם יודעים. רק תרנגולי ההודו מגלים את מקום המנזר וההורים חוטפים אותה משם.	פיפע,שמואל זיינוויל	7341
מעשיר אופה	אופה שנרדם אחרי שסידר את הבצק והתעורר רק מאוחר למחרת בבוקר, מצא את תופיניו מוכנים. הדבר חזר אחר כך כל לילה והאופה וקוני סחורתו התעשרו. פעם הסתכלו האופה ואשתו דרך חור המנעול של המאפייה וראו איש קטן לבוש בלויים שהכין את התופין. בלילה השני שם לו הזוג בגדים חדשים במקום עבודתו. האיש השאיר אותם במקום, נעלם ולא חזר.	פיפע,שמואל זיינוויל	7344
השד בצורת כבשה	ר' בער מדובצק מוצא בדרכו כבשה. הוא לוקח אותה איתו על כתפיו. בדרך נעשתה הכבשה כבדה יותר ויותר. בקרבת עירו של ר' בער קופצת הכבשה מכתפו והופכת לבן אדם המוחא כפיים וצוחק. האנשים אומרים שזה היה לץ.	פיפע,שמואל זיינוויל	7347
שדים בדרך	חסיד נשוי ואב לילדים פוגש בדרכו בשדה. היא מאיימת עליו להרגו אם לא ישא אותה לאישה. לבסוף נותנת השדה לחסיד שהות של שנה ועם סיומה עליו למסור את החלטתו הסופית. לפני תום השנה ניגש החסיד לרב, גם השדה מופיעה. הרב מדליק לפניהם מקטרת ומודיע לשדה שכל עוד בוערת המקטרת אין לה שליטה על החסיד. השדה נעלמת. לפני מותו מוסר הרב את המקטרת הבוערת ליורשיו ומצווה עליהם לדאוג שלא יכבוה על מנת לשמור על החסיד וילדיו מפני השדה.	פיפע,שמואל זיינוויל	7348
השדים והאשה בהריון	פעם סחבו השדים אשה הרה, ששפכה את הסיר במוצאי שבת. למחרת מצאוה תחת הגשר כשהילד בחוץ. האשה לא ידעה דבר על כל מה שקרה לה.	פיפע,שמואל זיינוויל	7349
הסוס שאבד והשדים	איש יוצא לחפש סוס שנאבד לו וקורא אותו בשמו. עונים לו שדים בקול הסוס. כשהעגלון הולך אחרי הקול, הוא מאבד את דרכו.	פיקר, רחל [אביה]	6093
קריאה לעליה לתורה בחצות	בחצות הלילה קורה לפעמים שעוברי בית הכנסת נקראים להכנס בכדי לעלות לתורה. על האנשים האלה להמשיך בדרכם ולא להסתובב פן ימותו.	פיקר, רחל [אביה]	6094
שדים מבקרים סנדלר	סנדלר רואה, בזמן עבודתו בלילה, שמישהו מוציא לו לשון. הוא רוצה לחתוך את הלשון אבל אינו מצליח. בבוקר הוא מגלה שכל חודי הנעליים חתוכים.	פיקר, רחל [אביה]	6095
שקי קמח	עגלון מוצא בדרך, בזמן נסיעתו, שקי קמח. הוא שם אותם על עגלתו ובהמשך הדרך הוא שומע צחוק. כשהעגלון מסתובב בסוף הנסיעה, הוא מגלה שהשקים נעלמו. המעשה היה כנראה פעולה של שדים.	פיקר, רחל [אביה]	6096
מעשה בארגז עצמות	בן סוחר לא יוצלח מבזבז כסף על פדיון ארגז עצמות של יהודי שלא שילם חוב לפריץ והושם לבור. בלילה מייעץ יהודי זקן (שלוש פעמים) לאביו - לשלוח את הבן לעיר כשותף עם היהודי הראשון שיפגוש אותו בבוקר. יהודי זה מתגבר בעורמה על שודדים וזוכה בזהב רב. משיג לשותפו בת של יהודי שחתניה היו מתים בליל הכלולות. אחרי החופה רוצה לחתוך את הבת כדי לחלק גם אותה (עם כל הרכוש) והנחש יוצא מקרבה. בסוף מגלה השותף כי הוא המת הפדוי.	פישביין, דוד	422
בת הקיסר ובן הסנדלר	בתו היחידה של קיסר מתאהבת בבן סנדלר. שלחה לו זוג נעליים לתיקון והייתה נכנסת לבית המלאכה של הסנדלר ומשוחחת אתו. הקיסר אירס את בתו לבן מלך ובת המלך הזמינה את הסנדלר לנשף בהכרח וכשהציגו את הכלה היא קמה והציגה את החתן, את הסנדלר. הקיסר כעס וצווה שמי שיביא את המתנה היפה ביותר הוא יהיה החתן. דאג הסנדלר והיה בטוח שבן המלך ישלח מתנה יפה יותר ממנו. בלילה הביאה לו בת הקיסר שק מלא מטבעות זהב והסנדלר השאיר את הזהב לבני הבית. בעצמו הלך וסגר את עצמו בתוך אניה כדי למות. אביו הופיע בחלומו ואמר לו כי עליו לרפא מלך חולה כאשר תגיע האניה לעיר. הוא נכנס לארמון המלך החולה והמלך הבריא.שאל אותו המלך מה מבוקשו. הסנדלר סיפר לו את קורותיו והמלך שבץ את האניה בזהב. אניה זו מצאה חן בעיני הקיסר ובת הקיסר התחתנה אתו.	פישביין, דוד	673
הזמיר והאביב	זמיר הישן כל החורף מחכה לאביב. את בשורת האביב מביא לו חזיר. הזמיר אינו רוצה באביב שהחזיר הוא מבשרו.	פישמן, איציק	7896
מהיושר נודף ריח רע	החלמאים רצו לקנות יושר. מה עשו? עשו מגבית, אספו כסף ובחרו שליחים שיקנו למענם את היושר. נדדו השליחים מעיירה לעיירה ולא מצאו את מבוקשם. לבסוף מצאו יהודי שהיה מוכן למסור להם את ה"מצרך". נתן להם חבית תמורת כל כספם והשביע אותם לא לפתוח אותה עד שובם לחלם. כשחזרו התקבצו כל החלמאים ושמחו מאוד. כשפתחו את החבית והתברר להם שנודף ממנה ריח רע קראו: היושר מסריח!	פלג, שלמה	14114
מה שכואב לי ביותר (חזיר כמבין על שירה)	החזיר הוא שופט המבין ליופי שיר הזמיר והעורב (ולפי דעתו העורב הוא הזמר הטוב יותר).	פלדשטיין, ישראל	350
בלבול המיטות	שני רעים באים לכפר בערב והגביר מארח אותם אולם הוא שולח אותם לישון מבלי לתת להם לאכול. אחד קם והולך לכיוון המטבח שממנו נודף ריח טוב. השני נתן לו קצה של חוט ובעצמו החזיק את הפקעת בידו כדי שחברו ימצא את דרכו חזרה. מתוך לצון קשר את החוט למיטתה של בת הגביר. החבר נכנס למיטתה, החבר השני ישן עם אשת המארח והעוזרת ישנה עם בעל הבית במקום אישתו. מספר אסע''י 1745	פליבק, יוסף	1741
הצאר הזקן והפיקח	1. צאר שואל איכר ששערות זקנו הן שחורות בעוד ששערות ראשו לבנות לפשר הדבר. תשובת האיכר היא ששערות ראשו הן בעשרים שנה יותר זקנות משערות זקנו. 2. האיכר מבטיח לצאר לא לגלות את התשובות שנתן לאף אחד בטרם ראה את פני הצאר לפחות 20 פעם. האיכר עובר על הבטחתו כאשר אחד מפמלייתו של הצאר נותן לו, לפי דרישתו, עשרים מטבעות שעל כל אחת מהן דיוקנו של הצאר. לפני הצאר טוען האיכר שבראותו את המטבעות ראה את הצאר עצמו 20 פעם. 3. במשחק בו על המשתתף לסטור לשכנו, על האיכר לסטור לצאר. במקום לפגוע במצביאו מחזיר האיכר את הסטירה לשכן שהרביץ בו מקודם. הנימוק: כששאל מקודם את הצאר מה יעשה אותו האיש שהגיע לפרשת דרכים ואינו יודע מה לאן לפנות, ענה הצאר שעל האיש הזה לחזור מאין שבא. 4. על איום הצאר לכלוא אותו בגלל חכמתו משיב באיכר שבמקרה כזה יהיה לצאר שם של שליט על טפשים. הצאר חדל מכוונתו.	פלץ, נחום	6036
החכמה האמיתית	היו שני אחים עשיר ועני. לעני היתה בת שהתייתמה מאמה. חמל העשיר על בת אחיו ונתן לה עגלה רזה למשחק. העגלה היתה לפרה גאה שהמליטה עגלה בעלת פרסות זהב. חמד אותה העשיר ובא אל השופט לתבוע את העגלה. השופט חד לאחים שלוש חידות ומי שיענה תשובות חכמות יותר יזכה בעגלה. בתו של העני היתה חכמה מאוד והעני נצח. השופט התפלא על חכמתה וניסה אותה בנסיונות שונים בהם עמדה בהצלחה ולבסוף נשא אותה השופט לאישה.	פלץ, נחום	6097
שלוש עצות של תרנגול	תרנגול שבוי מבטיח ללמד אדם שלוש חכמות אם ישחרר אותו. האדם מסכים. העצות הן: 1. אל תאמין בדברים שאין להאמין בהם. 2. אל תתחרט על מה שעשית בעבר. 3. אל תנסה לעשות דבר שלמעלה מיכולתך. האדם משחרר את התרנגול וזה צוחק על הפתי ששיחרר אותו למרות שבגרונו טמון אוצר יהלומים. האדם קפץ לתפוס אץ התרנגול, נפל מן העץ ונחבל. התרנגול צוחק ממנו על שעבר על שלוש העצות: האמין לדבר בלתי אפשרי, התחרט על מעשהו וניסה לרדוף אחרי הציפור.	פלר, ירחמיאל	7663
השועל והזרזיר	השועל ראה את הזרזיר ורצה לטרוף אותו. התחיל לצעוק שהמשיח בא. שמע הזרזיר והתקרב קצת. שאל אותו השועל מדוע אינו מתקרב יותר, ענה שהוא מפחד. אמר לו השועל כי ימות המשיח הגיעו ועכשיו תתקיים הנבואה "וגר זאב עם כבש" ואין לו יותר מה לפחד. עוד הוא מדבר והזרזיר חושב, בא כלב והתחיל לנבוח. שמע זאת השועל וברח. כששאל אותו הזרזיר למה הוא ברח, ענה: "מה לעשות שהכלבים לא אבו לשמוע על ביאת המשיח".	פלר, ירחמיאל	7942
המחט עם הנקב בקצה	זינגר, ממציא מכונת התפירה, לא הצליח בהמצאתו לפתור את בעיית המחט, עד שנראתה לו פעם בחלום המחט בצורתה הנוכחית כשהקוף סמוך לחוד. הוא העביר את חלומו למציאות והצלחת המצאתו היתה מובטחת.	פנסטרהייד, אלתר	4052
היהודים האכר והעגל	כעשרה אנשים נתנו לאיכר פולני, כל אחד לחוד, ערבון עבור העגל שפרתו עתידה להמליט. כשהמליטה הפרה באו היהודים לקבל את העגל. האיכר שהיה במצב מביך שחררו ואמר שמי שילכוד אותו יקבלו. היהודים משכוהו, קרעוהו לגזרים והגישו משפט נגד האיכר. עורך דין יעץ לאיכר לצעוק פעמים אחדות "אין עגל". האיכר עשה כך ושוחרר כבלתי שפוי בדעתו. ביקש עורך הדין שכר עבור עצתו. האיכר ענה לו: אין משפט, נגמר המשפט. כך עזב האיכר את העורך דין מבלי ששילם לו ואת היהודים מבלי שימסור להם את העגל.	פסקה, נחום	11566
היהודי שרצה לנסות את אשתו	יהודי רוצה לבחון את מידת אהבתה של אשתו, שכן כל פעם שאינו חש בטוב היא אומרת שהיא מעדיפה שה' יעניש אותה כדי שיטב לו, והיא אף מוכנה למות במקומו. הוא פונה אל שותפו ומבקש את עזרתו. בלילה מפזר היהודי גרגירי אפונה ושולח אל חברם תרנגול הודו שעל ראשו נר דולק. הבעל צועק שהוא עומד למות ומלאך המוות בא ליטול את נשמתו. האשה אומרת שלא תעזבנו אך כשהתרנגול מתקרב למיטתה היא אומרת: אדוני מלאך המוות, טעות בכתובת, הוא שוכב במיטה השניה.	פסקה, נחום	11567
במים נתנו ובמים לקחו	יהודי עני ומטופל בילדים מהגר מטרנסילבניה לארה"ב. מייעצים לו לעסוק במכירת חלב אך פרנסתו היתה זעומה. יעצו לו להוסיף מים לחלב ואחר כך החל להוסיף חלב למים. הפסיקו לקנות אצלו והחליט לשוב לביתו. קמה סערה והמים סחפו את כספו. הצעיר בכה ואמר: ממים באו ולשם חזרו.	פערל, ר' אריה	6813
קצתי בחיי	כשהבעל עמד באמצע תפילת שמונה עשר והאשה עמדה והכינה ארוחת צהריים התגנב חתול וחטף את הבשר. הבעל רצה לרמוז לאשתו על המתרחש ואמר: קץ כל בשר (קץ ביידיש חתול). האשה הבינה ונתנה לחתול מכות נאמנות. עתה רצה לרמוז האיש כי גם החתול רוצה לחיות וכי לא תכה אותו חזק כל כך, אז אמר קצתי בחיי.	פרבר, שלמה	13288
כי האדם עץ השדה	כאשר נערה איבדה את בתוליה באסון או באונס היו הולכים לרב ובהמלצת שני עדים היה הרב נותן מכתב כי הנערה "מוכת עץ". גביר שבתו איבדה את בתוליה, לאו דווקא באסון, רץ לרב ובהמלצת שני עדים, שכפי הנראה שוחדו על ידו, רצה לקבל מכתב כזה. הרב נאלץ לכתוב את המכתב המבוקש, אך הוסיף מתחת לחתימתו את הפסוק: "כי האדם עץ השדה".	פרבר, שלמה	13745
נקמת המגיד	מגיד דורש דרשה שלא מוצאת חן בעיני ראשי הקהל והם החליטו לא לשלם לו. המגיד החליט להתנקם בהם: למחרת הוא קורא לכל נשות העיירה וממריד אותן נגד הגברים, טוען שיחוסן מגיע עד מרים הנביאה, מרים עם התוף. בערב באו הגברים הביתה והנשים היו מרות וממורמרות: לא מבשלות, לא מעלות אש. הגברים הסתובבו בעיירה נבוכים עד שהתבררה להם הסיבה. הם פנו מיד למגיד והציעו לו תשלום תמורת זה שידבר אל ליבן של הנשים. למחרת שוב אסף המגיד את הנשים והפעם דרש לפניהן שאמנם יחוסן של הנשים הוא ממרים עם התוף אך יחוסם של הגברים הוא ממשה עם המקל. כך חזרו הנשים לציית לבעליהן והמגיד קיבל את משכורתו.	פרבר, שלמה	14116
תשובת העורך	העורך דוד פרישמן מחזיר חשבון מפני שאינו מתאים לדרישות הכתיבה (כתוב בשני עמודי הדף).	פריד,	770
לא כדאי לקלקל שנה שלמה	בטלן שישב כל היום עם יוניו הוזמן פעם, בערב חג פסח, לעבוד אצל חייט. למרות שהחייט רצה לשלם לו מחיר כפול ומשולש לא רצה הבטלן לשמוע על העבודה. למה לו בחודש אחד לקלקל שנה עגולה?	פרידמן, טוביה	13757
מגדל העיר חלם או פרנסה בטוחה	זליג וחיים היו שניהם ילידי העיר חלם. מזלו של חיים שיחק לו והוא עלה לגדולה ונבחר לראש הקהל בעיר. לעומתו זליג נאלץ לנדוד מעיר לעיר כדי לחפש די למחייתו. לימים שמעה אשתו של זליג כי ראש הקהל בעיר מולדתו של בעלה הוא חברו הטוב חיים. היא דיברה על ליבו כי יחזור לעיר מולדתו וחברו וודאי ימצא לו פרנסה. הם חזרו לחלם. ראש הקהל, בעצת מנהל החשבונות הגליצאי, הציע לזליג להיות שומר בראש המגדל שבנה במיוחד במבואות העיר. תפקידו יהיה לתקוע בחצוצרה ולהזעיק את אנשי העיר כאשר יבוא המשיח. המשכורת עבור העבודה הזו היתה דלה. אחרי תקופה מסויימת, בלחץ אשתו, שוב פנה זליג לראש הקהל בבקשה שיעלה את משכורתו. בהסתמך על המצב בקופה יעץ לו מנהל החשבונות לא להיעתר לבקשה. הנימוק: אמנם המשכורת נמוכה, אבל היא מובטחת לו עד סוף ימי חייו...	פרידמן, טוביה	14120
הישמר מג'ינג'ים	לפני מותו מצווה אב לבנו שלא יתחתן עם בתו של ג'ינג'י. הבן שוכח את מצוות אביו ומתחתן עם בתו של ג'ינג'י. החותן מתחייב לכלכל אותו במשך 10 שנים אולם כעבור 10 ימים כבר מגרש אותו מביתו בטענה כי כבר עברו 10 שנים (כל יום נחשב אצלו לשנה). ג'ינג'י אחר מייעץ לבעל הצעיר כי יאיים על חותנו לגרש את אשתו (בתו של הג'ינג'י) כי לא ילדה לו ילד במשך 10 שנים.	פרלמן, אהרון	1765
לא לפי כבוד הרב	הרב והרבנית הלכו לישון כי היו עייפים אחרי מלאכתם: היא אחרי עבודת הבית המפרכת שלפני כניסת השבת והוא אחרי לימוד גמרא. פתאום התעוררה הרבנית באמצע הלילה כי שמעה דפיקות. דפיקות אלה לא פסקו עד אשר נכנסו גנבים לבית הרב. הרבנית לא העירה את הרב מיד כי לא רצתה להפריע לשנתו. בסוף, כאשר כבר כמעט לא היה בבית כלום, העירה אותו וביקשה ממנו שידבר עם הגנבים כדי שישאירו את שללם. אולם הרב השיב כי לא נאה לו לדבר עם גנבים.	פרלמן, חנה	4081
הקיסר פרנץ יוזף והיהודי	יהודי הציל את הקיסר פרנץ יוזף. בין המשאלות שהיהודי מביע לקיסר הוא רוצה לדעת איך הרגיש הקיסר ברגע המסוכן. הקיסר הכועס מביים פסק-דין מוות ליהודי וברגע האחרון עוצר את הוצאתו לפועל. עתה יודע היהודי כיצד הרגיש הקיסר.	פרנקל,	1258
ה"פטם"	יהודי כפרי עשיר ועם הארץ התחתן בעני תלמיד חכם. ערב סוכות הלך הכפרי לקנות אתרוג בעל פיטם. מסרו למשרתו וציווה עליו לשמור על הפיטם במיוחד. פחד המשרת לאבד את הפיטם, הורידו מן האתרוג והכניסו לכיס מעילו. מסר אותו בנפרד למחותן של הכפרי.	פרנקל, חיים	4965
נעלי רוטשילד	איזה נעלים נועל רוטשילד? - מזהב. ובגשם עם ערדלים ובהם חור... שיראו את הזהב.	צדקוני, יעקב [פולין]	418
חידושי הטכניקה	איכר ערבי מכניס חידושים טכנולוגיים לביתו בעקבות ביקור בעיר חיפה: תולה נברשת על התקרה, מרכיב שלטר וברז לקיר ומזמין את כל הכפר לראות את הפלא- שאינו פועל.	צדקוני, יעקב [פולין]	530
נשרף	קבצנים יהודים מבקשים נדבות בטענה ש"נשרפו". על כך מקבלים אישור מרב קהילתם. כל פעם מבקשים מ"נשרף" אחד אשור הוא טוען שהשרפה היתה כל כך גדולה ? שאף האישור נשרף.	צדקוני, יעקב [פולין]	563
שיחה על טלפון וטלגרף	השועל בורח מפני שתופסים גמלים (הסבר לפתגם: עד שאוכיח מי אני יספיקו לעבד את עורי)	צדקוני, יעקב [פולין]	587
רופא פקח	רופא מקבל עבור ביקור ראשון יותר. אחד נכנס ואומר שבא אליו "שוב". הרופא מתנקם: "השתמש הלאה באותה התרופה".	צדקוני, יעקב [פולין]	685
נגנב מבריסטול	מסעדת "בריסטול" חורטת על כל סכו"ם שלה את הכתובת "נגנב מבריסטול" כדי להפסיק את הגנבות. הלקוחות נעלבים ועוזבים. מוחקים את הכתובת והכלים נגנבים כמו מקודם.	צדקוני, יעקב [פולין]	731
נפוליאון והחייל היהודי	נפוליאון רואה שחייל הפסיד את חרבו במשחק קלפים. קורא למסדר וקורא ליהודי להרוג את חברו כי חסר לו כפתור. היהודי מתפלל בקול רם: "כדי שלא אעבור על פקודת המלך וגם לא אהרוג אדם, תהפוך את חרבי למקל או צוארו של חברי לשיש". ה"חרב", כמובן - מקל.	צדקוני, יעקב [פולין]	911
שדים בדרכים	עוברת חתולה שחורה בדרך ולעגלון היהודי קורים כל מיני אסונות: נשבר גלגל העגלה, מכשפות עולות על העגלה ובדרך חזרה אל ביתו שוב נוסעות איתו המכשפות.	צוקר, יצחק	5057
שדים בטחנת הקמח	טחנת הקמח שהיתה סמוכה לעיר לובלין הופעלה על ידי מי הנהר שלידו עמדה. למרות השרשראות שנקשרו על ידי הטוחן לרחיים הונעה הטחנה כל לילה על ידי שדים ורוחות.	צוקרמן, שלמה	4357
בכוחו של יהודי להציל משרפה	רוכל יהודי נרטב כולו כאשר נכנס בשעת גשם שוטף, רעמים וברקים, לאחד הכפרים הסמוכים ללובלין. רץ לקראתו גוי וביקשו להכנס אל ביתו כדי להציל את משפחתו ואת משקו הנתונים בסכנת שריפה על ידי הברקים. היהודי נענה לגוי והלה לקח את כל התמונות הקדושות והאיקונין שהיו בביתו וטמן אותם במחסן. כמו כל הגויים האמין גם הוא שרק יהודי ואלוהיו מסוגלים למנוע שרפה בשעת סערה.	צוקרמן, שלמה	4358
הוא רוצה להיות לוי	יהודי בניו-יורק אשר מזמן שכח את יהדותו, נזכר לעת זקנתו שאביו נקרא בביה"כ לתורה וקראו לו בשם "תואר" לוי. הוא ניגש לרב וביקש שיקראו גם לו בשם זה, ועבור זה יתרום 10000 דולר. הרב סירב, כי אין יקראו סתם יהודי לוי. אם כך היהודי אינו מוכן לתרום. תוך כדי שיחה הבין הרב שהוא באמת לוי והציע לו עבור הסכום הנ"ל לקרוא לו לוי וגם לבניו יעשה כן והכל בא על מקומו בשלום.	צוריאל, עזריאל	19948
מטה פלאים של שלמה המלך	1. המטה אינו פלאי רק יפה ויקר. שלמה משתמש בו כבכל מקל. אישיותו של שלמה היא הפלאית. 2. שלמה מבקש למות. נשען על המקל ובמשך ימים רבים נשאר במצב זה עד אשר שולח אשמדאי תולעת לכרסם את המקל. כובד גופו של המלך שלמה שובר את המקל.	צורף, אפרים	400
מה שגדולים אינם יכולים קטנים על אחת כמה וכמה	חייטים גדולים מסרבים לתפור בגד לירח לחורף וללילות הקרים, כי הוא משנה את גודלו. קטנים רוצים לקחת את המשימה לידם ועושים את עצמם לצחוק.	צורף, אפרים	509
שני ציירים	מלך בונה לו ארמון ומזמין שני ציירים לקשטו. האחד, משתלם בלימודיו ומצייר להפליא את הכתלים שנתנו לו. השני יושב בחיבוק ידיים ולבסוף מורח את הכתלים שלו בצבע עד שהבריקו כמו ראי, ושקפו את הציורים של חברו. האנשים שבקרו באולם לא שמו לב איזה הוא הציור המקורי ואיזה השיקוף שלו, ומבקרי האמנות שבקרו מיד אמרו מהי עבודת האמנות ומהי אחיזת העיניים.	צורף, אפרים	510
העליה על המגדל	מלך בונה מגדל ורק הוא יודע כיצד לעלות עליו ולרדת ממנו. הוא מבטיח את בתו למי שעולה מלבדו. אף אחד אינו מצליח. לבסוף הוא מעלה אחד אך אינו אומר לו כיצד לרדת והלה נשאר למעלה.	צורף, אפרים	512
יופיה של אילת השחר	ר' שמעון בן חלפתא מתפעל מיופיה של אילת השחר ומזריחת השמש.	צורף, אפרים	588
האם יש לנמלים מלך	ר' שמעון בן חלפתא בודק אם יש לנמלים מלך ומגיע למסקנה שאין.	צורף, אפרים	589
לוויתן חוזר בתשובה	לוויתן אינו מזיק ליורדי ים כשהם נוחתים עליו כעל אי.	צורף, אפרים	596
"מוצא הביטוי "עס טאגט אין פינטשעף"	יהודי אינו מבין את פירוש המלים "בנשף בערב יום". הוא חושב שפירוש המילה "בנשף" הוא "פינצ'ף". מכאן הניב הנפוץ ביידיש: "בפינצ'ף כבר עולה השחר".	ציון, נחמה [נחמת]	712
ישתה כל מי הים אם יסתמו הנהרות	בן עשיר מתערב בשכרותו כי הוא ישתה את כל מי הים. כערבון נותן טבעת יקרת ערך. ביום המיועד דורש לסתום את כל הנהרות	ציון, נחמה [סבתא מנדלבוים]	1965
פר ממליט עגל	איכר אחד טוען שפרו המליט את העגל מפרתו של השכן. השופט מצדיק אותו. כל זה קורה בשוק. בדרך הביתה פוגשת נסיכה את בעל הפרה ומייעצת לו שידוג דגים באדמה לעיני השופט. השופט מבין והצדק הוחזר.	ציון, נחמה [סבתא מנדלבוים]	1994
מה זאת מראה	יענקל בא בפעם הראשונה לוורשא ורואה את עצמו במראה. בחושבו כי זו תמונת אביו הוא קונה את המראה ומברך אותה ערב-ערב בעליית ביתו. אשתו מרגלת אחריו ורואה אישה מכוערת במראה. היא מתנפלת על בעלה ומאשימה אותו כי יש לו אישה אחרת.	ציון, נחמה [סבתא מנדלבוים]	2006
קברני לובלין מקבלים שכר חודשי	קברני לובלין מקבלים משכורת עבור קבורתו של כל מת, והם נוהגים למנות בפרהסיה את רווחיהם - לשמוח ביום שאין בו מתים ולהיעצב ביום עם הרבה מתים. פרנסי העיר אובדי עצות על הזלזול בכבודם של המתים, עד שהם מחליטים לשלם לקברנים שכר חודשי.	ציון, נחמה [סבתא מנדלבוים]	2137
יצחק העגלון והרב ערב כפרות	עם הארץ הרגיל לתת כסף לרב על מנת שימלא עבורו את מצוות ישראל, מוסר את תרומתו לכפרה לא רק עבור בני משפחתו, אלא גם עבור המשרתת הנוצרית שלו.	ציון, נחמה [סבתא מנדלבוים]	3423
אהרון שניידר, החייט, מציל יהודים.	אהרון שניידר, החייט, היה ממונה בזמן מלחמת העולם הראשונה על חלוקת חיילים לבתיהם של יהודים בעיר אמאשינוב על יד וארשה. בחול המועד סוכות הואשמו 3 יהודים בעיר בריגול ודינם יצא למוות. ביום הושענא רבה הגיע לעיר גדוד של חיילים ואהרון החייט חילקם למשפחות. את המפקד שיכן בביתו. המפקד ביקש מן החייט שיתפור לו חליפה. רבי צבי מנחם קאליש הורה לחייט לתפור למרות החג בתקווה שהמפקד יחון את שלושת היהודים (כי פניית עורך הדין נוח פרילוצקי לשלטונות לא עזרה). המפקד החדש חנן את היהודים וגדולתו של אהרון החייט עלתה.	צימבליסטה, יצחק	15393
הרבי מפשיסחא והעשיר	הרבי מפשיסחא מתארח אצל עשיר משכיל הטוען שאינו זקוק לרב כי הוא פותר את שאלותיו בעזרת שולחן ערוך. השניים הולכים לתאטרון והעשיר משבח את השחקן הראשי שבגלל ביצועו המחזה היה מוצלח. הרבי עונה כי לא השולחן ערוך, אלא הביצוע שלו בחיים הוא העיקר, וזה ניתן ללמוד רק מן הרבי.	צימבליסטה, יצחק	15396
הרוכל והזאב	רוכל עני שאין לו כסף לצרכי ברית המלה של בכורו חולם כי הראשון שיפגוש בדרכו הוא יהיה הסנדק ויעזור לו. בבוקר נקלע לדרכו זאב, מוכן להיות הסנדק ונותן לו אבנים טובות לכיסוי הוצאות הברית. ביום הברית התיישב הזאב בין הקרואים אך האנשים סרבו לשבת בשולחן אחד אתו והמארח בקש מן הזאב להסתלק. למחרת פגש את הזאב ביער, הזאב כעס על האיש שהזמינו ואחר כך גירשו וטרף אותו.	צפרירי, אהרון	16266
סבתא ושלושת נכדיה	סבתא הלכה ליער להביא עצים. זאב התדפק על דלת הבית ומציג עצמו כסבתא. הנכדים מזהים את הקול הגס, אינם פותחים והזאב מסתלק. לאחר ששתה הרבה חלב חזר. הפעם פותחים לו והוא טורף את כל השלושה. נותנת לו דייסה, חותכת בטנו והילדים יוצאים בשלום.	צפרירי, דבורה	16267
מכירת החלק בעולם הבא	עשיר מוכר את חלקו בעולם הבא ב-10 שקלים. אשתו מתה והוא מתחרט. מצליח לשכנע את העני לבטל את החוזה ונותן לו תמורת הביטול אלף שקלים.	קולר,יצחק	11439
יהודי גונב מאיכרה	יהודי זריז שם לב היכן הסתירה איכרה את כספה וגונב אותו מתוך חולצתה.	קופל,(סבתא)	3134
מעשה בדיבוק נורא	אירית וסבתה יושבות ומביטות באח הבוערת. הסבתא מזהירה את נכדתה לבל תכניס את ידה לאפר המצטבר של האח כי שם שוכן דיבוק. היא מספרת לה כי הדיבוק כבר נכנס בבתה של מוכרת בשוק. הילדה צעקה והתעוותה כמה ימים. לקחו אותה לרבי. כל החסידים ישבו בחדר והרבי צעק לדיבוק שיצא. לפתע נשמע קול, היה זה הדיבוק שהתנה את יציאתו בכך שיצא דרך הגרון. הרבי הבין שכוונת הדיבוק לחנוק את הנערה והתעקש על כך שיצא דרך היד. לאחר משא ומתן מיגע ראו החסידים רוח יוצאת מידה של הנערה ואצה לעבר החלון. הדיבוק נכנע בתנאי שהרב יתפלל למענו. הנערה היתה שוב שקטה וביקשה סליחה על מה שעוללה. הוריה לא ידעו כיצד להודות לרב. הרב רק ביקש מהיושבים שילכו הביתה כי הגיעה שעת התפילה. מקץ זמן מה זכתה נערה זו לחופה. סבתה של אירית טוענת שכל זה קרה בגלל שהנערה הכניסה את היד לתוך האפר. פעם כשישבה אירית לבד, הכניסה את ידה לתוך האפר. דבר לא אירע.	קופרהנד, שרה	13799
בעל האחוזה (אליהו הנביא)	בעל אחוזה אוהב את בתו היחידה. פעם ברוגז אמר שאינו אוהב אותה עוד, הוא התחרט מיד על דבריו אבל הבת נעלמה. האב מוכן להשיא את בתו למי שיחזירה הביתה. בחור עני שאהב אותה בסתר יוצא לחפשה. דמות עטופת טלית אומרת לו שהיא נמצאת במבצר בראש הר, ויש לספר לה על צערו של אביה. הבחור מגיע למבצר, נתפש ע"י החיילים. מותר לו להביע 3 משאלות. מבקש מזון, מקונן על עוניו ושר על האב שאיבד את בתו. הבת שומעת, מצווה לשחרר את הבחור וחוזרת אתו לאביה. האב אינו רוצה להשיאה לעני, אך אליהו הנביא מזכיר לו את הבטחתו. הזוג מתחתן.	קופרהנד, שרה	20346
בת טובה	אב מכריח את בתו להנשא למרות רצונה, כי השדכן השאיר בידו כסף רב. לאחר זמן מה נעלמה הכלה ומצאו את גופתה על גדת הוויסלה.	קופרהנד, שרה	20347
בת המלך והתפוח	למלך בת יחידה ולה ציפור שלימדה אותה לדבר. כשהציפור שרה, בת המלך שרה אתה והמלך וחצרו שמחים. הציפור ביקשה ממשרת שיצא למרחקים שיביא לה בן זוג והשמחה רבתה עוד יותר. בת המלך חלתה ואיש לא יכול לרפאה. הלך לבוש שחורים ולו אבנט לבן נתן לה להריח מן התפוח והיא קמה על רגליה. המלך מוכן למלא כל בקשה שלו. הוא מבקש שיתייחסו יפה אל בני עמו היהודים, ונעלם. המלך מקל על המסים והגזירות, בזכות אליהו הנביא.	קופרהנד, שרה	20348
הגירוש (אליהו הנביא)	קמצנים מסרבים להשיא את בתם לבחור עני שאהב. כדי להיפטר ממנו שלחו את העגלון שיעליל עליו לפני המלך. העגלון מספר למלך שהבחור רוצה למלוך במקומו. אוסרים אותו, אך גם בכלא שומר על חוקי היהדות. אליהו הנביא נותן לו תפוח, שימלא משאלה אחת ונעלם. בת המלך חולה ואיש אינו יכול לרפאה. הצעיר נותן לה להריח מן התפוח, היא מבריאה. בשכרו מבקש הבחור שיגרשו את הקמצנים. המלך נותן לו מתנות, הקמצנים מגורשים והבחור נושא את בתם לאישה.	קופרהנד, שרה	20349
דבורה ומשה	שכנים תוקעים כף כי ישיאו את בנם ובתם זה לזו. אחד השכנים מתעשר, עוזב את השכונה ושוכח את ההבטחה. משדך את בתו לבן עשיר. בליל החתונה הכלה חולה. קבצן (אליהו הנביא) מזהיר שאם לא ישיאו אותה מייד למי שהיא מיועדת לו, בן העני, הבת תמות. מביאים את הבחור העני, בת העשיר מחלימה מייד ונישאת לבחור המיועד לה.	קופרהנד, שרה	20350
הזבוב	זבוב חי באושר עם משפחתו. הזדקן ואשתו מתה, הוא לא רצה למות. התכסה לשנת חורף, התעורר וראה זבובים צעירים שלא רצו בו ביניהם. - כל דבר בעיתו. אדם אינו צריך לדרוש יותר ממה שהוקצב לו.	קופרהנד, שרה	20351
כפוית טובה	משה הנגר התאהב בבת עניים, קנה לה בגדים וביקש שתצא אתו בערב. הסכימה אך יצאה עם אחר. כשהתגלה הדבר לקח הנגר, בעצת חברו, מספריים כדי לגזור לה את השמלה בזמן פגישתה עם מאהבה. ידו החליקה והמספריים נתקעו בגבה. המאהב ברח ומשה הביא אותה לבית החולים. כשהחלימה נישאה למשה ונשבעה לשמור לו אמונים.	קופרהנד, שרה	20358
לבך אל ימהר להוציא דבר	סנדלר נחטף על ידי הקוזאקים. אשתו לא ידעה מה עלה בגורלו ונשארה עם בנם הקטן. מדי לילה השכיבה אותו וסיפרה לו על אהבתה. כעבור שנים הצליח הסנדלר לברוח מן השבי, שמע מאחורי דלת ביתו את דברי האהבה של אשתו חשב ששכחה אותו ורצה להרגה עם מאהב. הציץ פנימה וראה כי דיברה אל בנם. המשפחה מתאחדת.	קופרהנד, שרה	20359
לילית	בן רב עילוי עומד להינשא. הכל מחכים לשובו מבית הכנסת והוא לא הגיע. באביב, כשהקרח נמס, מצאו אותו הכובסות מת על שפת הנהר. אומרים כי לילית קינאה בכלה היפה ושלחה את השטן להרוג את החתן.	קופרהנד, שרה	20360
מוטיל	מוטיל, בן הרצען, הוזמן לתחרות שחייה בורשה והגיע בכל התחרויות למקום ראשון. התאהב בבת ראש העיר ורשה ואף התארח בבית הוריה, אך הם סרבו לשידוך. בחוזרו לעיירה שחה בנהר ונעלם בוויסלה.	קופרהנד, שרה	20361
שיינה היפה (שטן)	לרב בת יפה וחכמה שעוררה את קנאתו של השטן. הוא שלח בחור נוצרי יפה לחזר אחריה. הבחור ניצר אותה ולקחה לאשה. הוריה שמעו על כך והתאבלו על בתם. הבת התחרטה, חזרה לבית הוריה ומצאה אותו נעול כי הוריה מתו מצער. הבת הלכה על גדות הויסלה, דמות אדם קראה לה מתוך המים והיא טבעה.	קופרהנד, שרה	20364
שני בעלי-מלאכה (שטן)	בעלי מלאכה שכנים הבטיחו את בניהם זה לזו. אבי הבן התעשר וניסה להפריד בין הבן והבת שאהבו זה את זו. אבי הבן גרש את הבת והבן חלה בצרעת. לא יכלו לרפאו והרב הצדיק הודיע לאב, שאם לא ישיא את בנו מייד למיועדת לו משמים הבן ימות. הבת הסכימה להיכנס לחופה עם המצורע והוא החלים.	קופרהנד, שרה	20366
מתים וגלגוליהם מתרחצים במרחץ המקווה	בעל בית מרחץ, שנכנס בחודש אלול בלילה למקווה, רואה שם מתים וביניהם מכרים שלו, שמטהרים את עצמם כמו החיים. בנסיונו לברוח הוא מתעלף. כשמתעורר, מספר על מה שראה.	קליינבוים, ר' וועלוועל	4582
היין הטרף	לסוחר יין ניתן כסף על ידי איש אשר פחד משודדים. הסוחר מסתיר את הכסף בתוך חבית יין ואינו רוצה להחזירו. הרב מכריח אותו להחזיר את הכסף על ידי שהוא מאיים עליו כי יכריז על היין כטרף.	קליקה, איתן [אביו]	427
הרשלי מוכר יין	הרשליי "מוכר" יין: את הגרוש הוא נותן לאשתו עבור כוס יין - והיא לו עבור כוס יין. הרב מצדיק אותם: לא מסרו בלי כסף, כפי שהתחייבו.	קמין, שלמה	844
תלמיד חכם בסתר	עני בא למגיד מקוזיניץ ומדבר אתו בסתר. תלמידי הרבי היו סקרנים ואחד הקשיב לשיחה. התברר כי העני למדן גדול והמגיד כבר אינו יכול ללמדו. שלח אותו המגיד לאיש במקום פלוני ושם האיש הוא סשקה. הלך העני לאותו המקום ומצא את סשקה מסתובב ברחובות כמו ארחי-פרחי אך כאשר העני מביא לו את המלצת המגיד מלמד סשקה את העני.	קנובליביץ, חיים	1516
נשמות תועות	בעוברם בשדה פתוח, שומעים אנשים קריאות להצלה מבית בודד. כשנכנסים רואים זקנה השורפת את גופה של צעירה באמצעות בגדים שהיא מרתיחה ומלבישה לה. כשעוברים פעם שניה את השדה הבית לא נמצא. משערים ששתי הנשים היו אם ובתה מהעולם התחתון בו הצטרכה האם להעניש את בתה שבגלל חינוכה הרע לא הלכה בדרכי הצניעות.	קנובליביץ, חיים	5114
חצר הרבי מבלז (יששכר בר) פשט את הרגל	בחצרו הגדולה של הרבי מבלז היו הוצאות גדולות אך בעלי החוב היססו מלפנות אל הרב לתשלום החובות. "כלכלני החצר" טענו שאין להם ורצו לשלם 10% מן החוב אך הנושים רצו הכל ולא קיבלו כלום, כי איש לא רצה להתעמת עם הרבי רב ההשפעה.	קנר, אשר	18187
הפולני המאמין בראש היהודי ונעזר בו	המספר שרת כסניטר בצבא הפולני. שופט גוי, שגם הוא שרת כחייל בפלוגה ביקש עצתו של אשר בעל "הראש היהודי", כיצד להתחמק ממסע של 60 יום. בעצתו התחלה השופט ואשר העיד כי אכן הוא חולה ושוחרר מן המסע. הסניטר והשופט בילו בנעימים ואשר אף קיבל שכר על טרחתו.	קנר, אשר	18188
מעשה שדים	סיפרו שבעיירה טיקוצ'ין מסתובבים שדים. סבתה של אם המספרת הלכה בלילה לבית הכנסת לאמירת סליחות. לא היה שם איש חוץ מהשמש. היא ביקשה ממנו לתת לה נר. השמש הוציא מארון הקודש נר באורך כמה מטרים והיא הבינה שזה שד. בדרך הביתה פגשה עוד שד. הוא הראה לה לשון ארוכה. בבית פחדה להעיר את בעלה כי חשבה שאולי גם הוא שד.	קסלמן, אידה	11707
קללת הרב	בחזרה של תאטרון חובבים בעיירה, שהתקיימה באולם מכבי האש ביום שבת, מוציא בחור את המספרת (שהיתה אז בת 17) על זרועותיו. חסיד רואה זאת, חושב שפרצה שריפה ומזעיק את אנשי העיירה. הטעות מתבררת והרב כועס ומחרים את כל משתתפי ההצגה. לנוכח התמרמרות אנשי העיירה מסיר הרב את החרם אך אומר כי הם לא ישבעו נחת מן ההצגה. אחת השחקניות, שכחצי שנה לפני כן איבדה בת שנולדה לה מחוץ לנישואין (הבחור לא רצה לשאתה), ביקשה מן המספרת, שמכרה כרטיסים להצגה, לא למכור כרטיסים לבחור. בטעות היא כן מכרה לו 2 כרטיסים. השחקנית מגיעה לאולם כשבידה קופסה עם חומצה. בטעות נשפכה החומצה על השחקנים ולא על הבחור. השחקנים נלקחים לבית החולים והקהל התפזר. קללת הרב התקיימה.	קסלמן, אידה	11709
נשמת התלוי	בחור יהודי התאבד בתלייה בחדרו. אבי המספרת היה היחיד שהצליח להורידו מן החבל. כעבור זמן עבר האב בדרכו, בלילה, ליד בית הקברות שמחוץ לו קבור המתאבד. הוא ראה אותו צועד לקראתו. האב כמעט מת מפחד אך באותו רגע הגיע אליהם קולות ניגוני חתונה מן הכפר. המתאבד פנה והלך לו והאב הגיע בשארית כוחותיו אל בית השמחה ושם התעלף.	קסלמן, אידה	12229
אח עני הולך לעזאזל	כמה שבועות לפני פסח שולח עשיר את אחיו העני לעזאזל, כאשר מבקש ממנו תמיכה לחג. בדרכו פוגש העני בשלושה דברים מוזרים. א) ביער-עד גרות שלוש נערות הטוות חוטי צמר, משי וזהב. הן גורשו לשם מפני שסרבו להתנצר ולאפשר ע"י כך למושל להתחתן אתן וברצונן להגאל. ב) בעץ שאומר לו שלא פורח מפני שהמעיין לרגליו סתום. ג) באיש הצמוד בשרשרת לסירה שמעבירה אנשים לגדה השניה של הנהר. בעזרת זקנה, שבנה, מכשף, מגלה לה את סוד הנערות, העץ והאסיר, מצליח העני לגאול אותם. א) על הנערות לנקות סביב ביתן כדי להביא את גואליהן. ב) את מעין העץ סותם אוצר שצריך להוציאו. ג) לאסיר נחוץ מחליף. העני מוציא את האוצר ומתעשר. אחיו המקנא בעושרו הושם בדרכו לאוצר במקום האסיר, והנערות נגאלו ע"י שלושה בחורים מכפרו של העני, אחרי שניקו סביב ביתן.	קפלן, משה	2512
אבא מדבר מתוך הקבר	פונדקאית יהודיה קמצנית לא נותנת יותר מכוס יין לעוזר, גוי דובר יידיש, כפי שעשה אביה כל עוד היה בחיים. כנקמה מתחבא הגוי מאחרי קברו של אביה בערב יום הכיפורים, וכשהבת באה להשתטח על הקבר ולבכות על צרותיה הרבות, נשמע לפתע "קול אביה", הכועס עליה על שמונעת מן המשרת הנאמן את כוס היין. הבת נשבעת שמעתה תיתן לו אפילו כוס וחצי.	קרושניץ, מרדכי הלל	13384
איך עורכים סדר?	ישובניק, שאינו יודע כיצד לערוך את סדר פסח, שולח את אשתו ליהודי שני על מנת שתצפה דרך החלון ותראה כיצד עורכים את הסדר. כאשר היא מגיעה לקצהו השני של הכפר היא רואה דרך החלון שהבעל מכה את אשתו. היא נבהלת ואינה רוצה לספר זאת לבעלה. כאשר לחץ עליה והיא לא דיברה התרגז הבעל והחל מכה אותה. אז יללה האשה וביקשה לדעת מדוע שלחה כל כך רחוק אם בעצם ידע איך עורכים את הסדר.	קרושניץ, מרדכי הלל	13386
הבת שאהבה את אמה	כשהבעל הישובניק נעדר מהבית מתה אשתו, והבנות, שנותרו בבית, בוכות ומונות את מעלותיה: כיצד היתה עושה מטעמים מתפוחי אדמה. כשנכנס השכן הגוי בכתה אחת הבנות על צווארו ואמרה שאילו היתה מאבדת 10 קופיקות לא היתה בוכה כל כך.	קרושניץ, מרדכי הלל	13388
הגוי מבקש מחיר גבוה תמורת סל ביצים	מוכר ביצים גוי עמד בשוק וביקש תמורת סחורתו מחיר גבוה. מובן שהיהודים לא קנו אצלו, אך הוא נשאר בעקשותו גם לאחר שכל הסוחרים עזבו. והנה ניגש לץ יהודי, קונה אצלו את כל הביצים ואומר לו להחזיקן בידיו כדי שיביא סל. כמובן שהלץ לא חוזר ואז, כדי להיפטר מהמשא, הוא מוכר את הביצים בזיל הזול.	קרושניץ, מרדכי הלל	13389
היהודי שהערים על הגויים	בחורף מנצלים הגויים את המצב ומוכרים ליהודים עצים להסקה במחיר גבוה מאוד. יהודי אחד אומר לגויים שהוא רוצה לקנות את כל הסחורה ולחלקה לאחר מכן. מתאספים הגויים ואוספים את כל העצים שיש להם. היהודי בושש לבוא. הם מבינים כי הוא מתח אותם ומתכוננים לפזר את הסחורה, אך לא יודעים מה שייך למי ומתחילים לריב. היהודי, שהסתתר כדי לראות מה קורה, הולך לאנשי העיירה ואומר להם כי עכשיו הזמן לקנות את העצים כי כעת המוכרים הם לא יעמדו על המקח.	קרושניץ, מרדכי הלל	13390
הישובניק בתפילת יום הכיפורים	ישובניק עשיר בשם חיים ומשרתי השייגץ מיכלקה התאכסנו בערב יום הכיפורים בעיירה אליה הגיעו. כיוון שחיים איחר לקום שלח את משרתו הגוי לבית הכנסת לראות באיזה תפילה הם עומדים. הגוי, ששמע את החזן אומר את התפילה הנפתחת המילים "מכלכל חיים", בא במרוצה לאדונו וצעק אליו שימהר מפני שקוראים בשמותיהם "מיכלקה וחיים" כדי שיבואו מיד לבית הכנסת.	קרושניץ, מרדכי הלל	13391
הישובניק וחתנו הלמדן	ישובניק עשיר, שרצה להשיא את בתו, בא לראש הישיבה עם משרתו הבריון הגוי. ראש הישיבה המציא לו למדן אך חלשלוש. הישובניק רמז לגוי וזה הכניס לו אגרוף עד שהבחור נפל על הארץ והתפתל. אז נתן לו ראש הישיבה בחור שעבד אצלו, חסון אך בור ועם הארץ. לאחר שעבר את "מבחן" הגוי בהצלחה, הסכים הישובניק כי ישא את בתו בתנאי שילמד תורה. הוא גם הזמינו לסעוד על שולחנו למשך 5 שנים (קעסט). הבחור נהנה מנוחיות עושרו של הישובניק. כיוון שלא ידע קרוא וכתוב עשה את עצמו לומד מספר כלשהו. לפתע התהלך מוטרד וכאשר הישובניק שאלו מדוע אינו לומד השיב כי דבר מה מטריד אותו. הישובניק ביקש לראות מה מטריד את חתנו. כששאלו השיב כי מטרידה אותו תמונה שראה בספר בו הוא לומד: מדוע האיש לובש כפפות יחד עם חולצה קצרת שרוולים? תלמיד חכם המתארח בבית משיב כי במקום יש קיץ ולכן האיש לובש חולצה קצרת שרוולים אך כיוון שרוצה להוציא סרפד מגינתו הוא עוטה כפפות. תשובתו נשאה חן בעיני החתן.	קרושניץ, מרדכי הלל	13392
מחבר בלי ראש	ראש ישיבה בחר לבתו הטפשה של ישובניק עשיר, חתן שהתאים לה: את הטיפש ולא יוצלח שבין בחורי הישיבה. החתן ישב בבית חותנו וכתב פירוש לתורה. באחד הימים יצא הבחור להשגיח על המלח שזרעו הישובניקים (כדי להרוויח מכיוון שלממשלה היה מונופול על המלח), והנה נטרף על ידי זאבים ולא נותרה אלא גופתו ללא הראש. אשתו נותרה עגונה מכיוון שאי אפשר היה לזהותו. לאחר זמן בא בחור ישיבה וראה את כתב היד של הפירוש לתורה שכתב הבעל הנעדר. הוא קבע כי הגופה השסועה שנמצאה היא של הבעל כי אין לו ראש.	קרושניץ, מרדכי הלל	13394
ניקור בשר במקום מענה לשון	לץ נותן לאשה שבאה לבכות על קבר אביה לפני יום כיפור את הספר "ניקור הבשר" במקום הספר "מענה הלשון". היא קוראת בו בקול רם: "לוקחים את החלק האחורי של הבשר וחוטבים את זה בגרזן חד וחותכים לחתיכות. לוקחים את הסכין ומוציאים ממנו כל גיד ..." לפתע, בבכיה, היא אומרת: "אוי אבא, אבא, ככה עושים לך".	קרושניץ, מרדכי הלל	13395
נקמת היהודי בגוי הרוצח	גוי רוצח כל יהודי המגיע לעיירה ובבית המשפט האנטישמי משחררים אותו בכל פעם מחדש. פחד נופל על היהודים. אחד היהודים מחליט לטמון לגוי פח. הוא בא אליו ורוצה כביכול לקנות מסחורתו. הוא מביא את הגוי עד לבור (שהגוי אינו יודע על קיומו), מניח שם קצת תבן שקנה מהגוי, ומצווה עליו לדרוך על התבן. הגוי נופל פנימה וטובע. היהודים נשמו לרווחה.	קרושניץ, מרדכי הלל	13396
עס, צמח	בן של ישובניק בשם צמח מתעורר בוקר יום כיפור והולך לבית הכנסת להצטרף להוריו. עם הכנסו לבית הכנסת החל החזן קורא את התפילה "את הצמח" (ביידיש מבטאים: "עס צמח"). כששמע בן הישובניק את דברי החזן מיד יצא בחיפזון למלון והרביץ שם ארוחה כדת וכדין.	קרושניץ, מרדכי הלל	13397
תרנגולת שהשתגעה	לץ קבצן, שיום אחד נותר ללא פירור, הלך לבקש נדבה אצל גדול גבירי העיירה, קמצן ללא תקנה. הבטיח לו שאם יתן לו מכספו יראה לו משהו שלא ראה מימיו: תרנגולת שהשתגעה. הגביר, שסקרנותו גברה על קמצנותו, נתן לקבצן כסף והקבצן לקחו אל ביתו. הוא הראה לו תרנגולת מסתובבת ואמר כי היא משוגעת אם היא חושבת למצוא פה משהו. הגביר צחק ונתן לו עוד כמה רובלים.	קרושניץ, מרדכי הלל	13399
אהבת אם ונקמת הגורל	בחורה רוצה להינשא רק בתנאי שהבחור יוציא לאמו עין אחת ויביא זאת אליה. הבן אינו יודע מה לעשות אך האם, בראותה את אומללותו של בנה, נותנת לו את עינה. הבחורה מתחתנת עם הבן, אך דורשת את העין השניה ומאיימת בגירושין. הבן בא בלילה ועוקר לאמו את העין. עיוורת היא נודדת ממקום למקום ומגיעה למגורי הבן. היא שומעת את כלתה ומאהבה מדברים ביניהם על כך שכשיגיע בעלה ירצחו אותו. בינתיים מגיע הבן, רוצה להיכנס לביתו, מבחין באמו ותמה מה היא עושה שם. האם מפצירה בבנה שלא יחזור הביתה אלא כעבור זמן מה. בינתיים, כשהבן הולך, נכנסת האם פנימה ומקבלת מכה. היא מתה מיד. האשה ומאהבה מבחינים בטעות ורוצים לנקות את הדם. בינתיים מגיע הבן, תופס אותם באמצע המעשה ומבין מה קורה. הוא מזעיק את המשטרה. שניהם נידונו לתליה.	קרושניץ, מרדכי הלל	13811
האהבה היא נצחית	זוג זקנים מדבר על המוות. האשה טוענת שהיא רוצה למות קודם כיוון שאינה רוצה לחיות ללא הבעל, איך תוכל לחיות בלעדיו? תוך כדי כך היא שואלת את בעלה כיצד נראה המוות. הוא משיב ללא היסוס שהמוות נראה כמו תרנגול לבן. בלילה, כשאשתו ישנה, רוצה הבעל לנסותה ומבריח ליד מיטתה תרנגול לבן. היא מתעוררת ואומרת לתרנגול שאולי יבקר קודם בצד השני.	קרושניץ, מרדכי הלל	13812
אם צריך אז צריך!	רב היה צריך לנסוע מתחנת הרכבת לעיירה, לקח עגלה ונסע. מכיוון שמזג האוויר היה גשום וסוער, באמצע הדרך דרש העגלון מחיר כפול ואם לא שילך כבוד הרב ברגל! ראה הרב כי כך הם פני הדברים, הוריד מעילו, שינס מותניו ואיים על העגלון בשפה גסה. ראה העגלון כי כך הם פני הדברים ונסוג מדרישתו. כשהגיעו לעיירה תמה העגלון כיצד זה רב ישתמש באיום בכוח ובשפה כל כך גסה. ענה לו הרב כי כמו שמנגנים כך שרים.	קרושניץ, מרדכי הלל	13813
לץ העיירה וגופת המת	לץ העיירה מבטיח לאביו של ילד יהודי שמת להביאו לקבורה בעיירה הסמוכה. הלץ, שמתעצל לסחוב את הגופה על גבו עד העיירה, פוגש עגלונים וטוען שהשק מכיל דברי מתיקה. העגלונים מעלים את השק על עגלתם, בתקווה כי בדרך תהיה להם סעודה טובה. הלץ ממשיך בדרכו לעיירה משוחרר מן המשא. כשהעגלונים פותחים את השק ומגלים, לאכזבתם, את הגופה, הם מחליטים להכות את הלץ לכשיזדמן להם. הלץ יודע על כך ומתכונן. כשהוא מגיע לפונדק ורואה שם את העגלונים הוא מוסר את אדרתו למשרתת הגויה כשזו ישנה ומתכסה באדרת מתנפלים עליה שני העגלונים ומפליאים בה מכותיהם.	קרושניץ, מרדכי הלל	13822
לץ העיירה והפונדק	לץ העיירה נכנס לפונדק ורצה לאכול. בעל הפונדק אמר שאין מה. הלץ ראה שמתבשל תבשיל. פתח את הקדרה, אכל את התבשיל, שפך מעט איטריות על זקנו של אדם שישן ליד המטבח ואחר כך זרק לתוך הסיר את תחתוניו המלוכלכים (בעל הבית אמר לו שבסיר יש כביסה). בבוקר, כשאשת הפונדקאי התעוררה, היא השתוממה לראות את הקדרה ריקה ובתוכה תחתונים מלוכלכים. הלץ אמר כי האיש עם הזקן הוא שעולל זאת והראיה: האיטריות שעל זקנו.	קרושניץ, מרדכי הלל	13823
מארישה סמובר	יהודי בעיירה קם בשבת ממנוחת צהריים והיה צמא. בשבת אסור אפילו לבקש ממשרתת גויה להכין תה אלא אם כן היא מכינה לעצמה. והנה מצא היהודי דרך. הוא ממלמל לעצמו: אם אני אומר מארישה, הכיני את הסמובר, אסור לי, כי היום שבת. אמר זאת כך שהגיעו הדברים לאוזנה של מארישה. היא שמעה ומיד הכינה מיחם מלא מים.	קרושניץ, מרדכי הלל	13824
מניין האמרה: אשה רעה מרה ממוות?	האמרה: "אשה רעה רעה ממוות" מקורה באירוע הבא: מלאך המוות שוטט "רואה ואינו נראה" בארץ. התאהב נואשות בבחורה יפה והציע לה נישואין (קודם לבש צורת אנוש). לאחר שנישאו חש המלאך כי לפניו אשה רעה מאוד, מכשפה. נולד לו בן והוא כיוונו ללימודי רפואה. לאחר שהבן סיים את לימודיו קרא לו אביו ואמר שברצונו לעזור לו. כיצד? בכל פעם שהבן יקרא לחולה, אם יראה את האב למראשותיו של החולה, לא חשוב איזה תרופה יתן לו, החולה ימות. אם יראה את אביו מסתובב בחדר או שכלל לא יראה אותו, לא משנה מה יתן לחולה - רעל חזק או מעט מים, החולה יחיה. הבן מאמץ את עצת אביו ונעשה רופא מפורסם. פעם אחת חלתה חברתו של הבן. הוא הוזמן אליה ואבוי, מה הוא רואה? אביו למראשות המיטה. לפתע מצא הבן הנואש עצה: אמר לאביו שאמו באה. מלאך המוות ברח מהמקום ולא ראו אותו יותר בסביבה.	קרושניץ, מרדכי הלל	13826
המתגרדים	שני יהודים קבצנים הגיעו מפולין לפריס והמשיכו שם את מקצועם. יהודי פריס אינם רואים זאת בעין יפה והם רוצים לשלחם חזרה לפולין. הקבצנים מסכימים בתנאי שיפגשו קודם עם רוטשילד. רוטשילד מצדו מתנה גם הוא תנאי: שבזמן הראיון לא יתגרדו. בעת שהם ישובים לצדו של רוטשילד רוצים הקבצנים להתגרד. מה עושה הראשון? מספר לרוטשילד על אביו החייט, כיצד תפר כתפיות, בטנות, שרוולים ומכנסיים. תוך כדי שהוא מדבר הוא מכניס את ידיו במקומות הללו ומתגרד. ידידו רואה את ה"פתרון" ומתקנא בו. מוצא לבסוף פתרון משלו: הוא מספר לרוטשילד כיצד אביו הסנדלר לא תפר בטנות וכתפיות, ובינתיים, תוך כדי דיבור, מתגרד גם הוא.	קרושניץ, מרדכי הלל	13827
שני יהודים ואייל	שני יהודים מצאו בדרך אייל קשור. הם התאמצו על מנת להעלותו על עגלתם. לאחר מכן החלו לריב מה לעשות עם המציאה. כשהגיעו סמוך לעיירה שמעו מאחוריהם, על עגלתם, קול אדם האומר כי האייל שלו. כשהסתובבו ראו תרנגול שחור יושב שם. נבהלו, השליכו את האייל ונכנסו לבית הכנסת לומר ברכת הגומל על הצלתם משד.	קרושניץ, מרדכי הלל	13832
אבני יסוד הבניינים בעיר חלם	את האבנים ליסודות הבתים היו החלמאים מביאים מראש ההר, כשהם נושאים אותן על הגב. אורח מראה להם שאפשר לגלגל את האבנים מההר מבלי להתאמץ. החלמאים שמחו על העצה, לקחו על גבם את כל האבנים שכבר הורידו, העלו אותם למעלה וגלגלו שוב למטה.	קרושניץ, מרדכי הלל	14230
בית המרחץ בחלם	בזמן בניית בית המרחץ החדש בחלם (לאחר שכל העיר נשרפה בדלקה) פרץ ויכוח אם לשים על הרצפה קרשים מהוקצעים או בלתי מהוקצעים. לבסוף הוחלט להניח את הקרשים כשהצד המהוקצע שלהם כלפי מטה.	קרושניץ, מרדכי הלל	14231
הדליקה החתולית בחלם	העיר חלם סבלה ממכת עכברים. חלמאי קנה חתול ומלווה אותו תמורת תשלום לבתי העיר. במשך הזמן גרם החתול לנזקים בבתים ורצו להיפטר ממנו. זרקוהו מגג בניין גבוה והחתול נפל על רגליו. זרקוהו מן הגג יחד עם השמש - השמש נהרג והחתול ברח. הכניסוהו לבית, נעלו את הבית היטב והציתו אותו. הבית נשרף עם החתול שבתוכו ועם כל שאר בתי העיירה.	קרושניץ, מרדכי הלל	14232
ההר על יד חלם	כדי שכשהמשיח יבוא להודיע על הגאולה הוא יראה את חלם, ולא יפסח עליה, מחליטים החלמאים להזיז מן הדרך את ההר המסתיר את העיר. כולם דוחפים את ההר, מתחממים ומסירים את הבגדים. צוענים גונבים את הבגדים. החלמאים מסתובבים, ומשאינם רואים את בגדיהם מסיקים כי כבר דחפו את ההר רחוק מאוד.	קרושניץ, מרדכי הלל	14233
חכמי חלם ומקור הדאגות	חכמי חלם ממנים איש מיוחד שהוא יהיה "הדאגן של העיירה". נותנים לו בית, משכורת ועצים להסקה כדי שהוא ישחרר אותם מדאגותיהם (מצרכים לחורף, לפסח, דאגה לנדוניה וכו'). מסתבר כי המינוי לא שחרר אותם מדאגותיהם והם קוראים לאיש לדין תורה בפני הרב על שאינו ממלא את תפקידו. האיש מסביר כי פשוט אינו מסוגל לדאוג כשיש לו כל מה שחסר לו. מפטרים אותו.	קרושניץ, מרדכי הלל	14234
חלמאים קונים יושר	חלמאים שולחים משלחת לקנות יושר בשביל חלם. בכל מקום שמגיעים אליו נענים בשלילה. פונדקאי ערמומי מוכר להם חבית מלאה "יושר" (צואה). כל חלם מתאספת לפתיחת חבילת היושר. הרב פותח את החבית ומכריז כי היושר הזה מסריח.	קרושניץ, מרדכי הלל	14237
החצוצרה המכבה שריפות בחלם	חלמאי לוקח את דמי הנדוניה שלו כדי לסחור בווארשה. הוא קונה חצוצרה לכיבוי שריפות. כשפורצת בחלם דליקה הוא נעמד בכיכר השוק ותוקע בחצוצרה. הכל עומדים סביבו לראות כיצד תכבה החצוצרה את האש ואינם מנסים בעצמם לכבותה. השריפה נגמרת לבסוף אך העיירה נשרפה.	קרושניץ, מרדכי הלל	14238
הירח של חלם נגנב	הירח של חלם נגנב ומשלחת של העיר יוצאת לקנות ירח אחר. הם מגיעים לפונדק בליל ירח, הפונדקאי מוכר להם חבית מים שבה משתקף הירח. בהגיעם לעירם פותחים את החבית ומגלים כי הירח שוב נגנב.	קרושניץ, מרדכי הלל	14239
מסחר זה מסחר	יהודי חושש שיאחר להגיע הביתה לפני בוא השבת. הוא מבקש מהגוי, איוון, להסיעו בעגלתו תמורת שכר של 2 רובל. איוון מסרב. הוא גם מסרב להצעה של 4 רובל. היהודי מציע לקנות מן הגוי אבן גדולה המונחת בחצרו, תמורת רובל וחצי. הגוי מסכים מיד ואף מסיע את האבן (ואת היהודי) לביתו של היהודי תמורת אותו רובל וחצי. היהודי שואל אותו מדוע לא הסכים להסעה פשוטה ב-4 רובל. תשובתו של איוון: זה מסחר, אתם היהודים עשירים ממסחר וגם אני רוצה להיות כמותכם ולהתעשר.	קרושניץ, מרדכי הלל	14254
הקרדינל ה"סגפן"	תלמיד ישיבה התנצר והגיע לדרגת קרדינל. חברו היהודי בא לבקרו והקרדינל מראה לו את הכנסיה ובמיוחד צלב יקר שקיבל במתנה מן האפיפיור. כן מראה לו הקרדינל את חדרו הפרטי שהיה בו רק דרגש צר ושמיכה דקה - אות לחיי הסגפנות שלו. למחרת התברר שהצלב היקר חסר. הקרדינל שולח מכתב לחברו היהודי ומבקשו להחזיר את הצלב ואם מצבו קשה כל כך הוא מוכן לעזור לו בכסף. תשובת היהודי: הצלב נמצא על הדרגש מתחת לשמיכה. אם אמנם היית ישן עליו היית מוצאו מיד.	קרושניץ, מרדכי הלל	14274
שאלות של כומר לרב יהודי (מריה, ישו)	כומר שואל רב יהודי שלוש שאלות והרב משיב עליהן: א. מדוע בלוויה יהודית בוכים וצועקים ובלוויה נוצרית שקט ויש מוסיקת אבל? התשובה: באמת לוויה נוצרית נעימה יותר והרב היה מעדיף להשתתף בה מאשר בלווית יהודי. ב. מדוע יהודים מתפללים בקול וצועקים ונוצרים מתפללים בשקט? התשובה: האלוהים של היהודים זקן יותר וכבד שמיעה. ג. מדוע בנות יהודיות מתחתנות צעירות כל כך? התשובה: למדו מן הנסיון. פעם היתה בת שלא נישאה צעירה ועד היום היהודים סובלים מן העניין - מריה אם ישו.	קרושניץ, מרדכי הלל	14276
חלם - רופא חלמאי	רופא מודיע לסנדלר בעיר חלם כי קרוב קיצו. הסנדלר מבקש לאכול כרוב כבוש. אוכל הרבה ונרפא. מסקנת הרופא: כרוב כבוש מציל ממוות. הרופא מצווה כרוב כבוש לחייט חולה. החייט אוכל ומת. מסקנת הרופא: כרוב כבוש הוא תרופה טובה רק לסנדלרים.	קרושניץ, מרדכי הלל	14516
הסוס ה"חוטא"	גנבים גונבים את סוסו של עגלון. אחד מהם רותם עצמו לעגלה ומסביר לעגלון המופתע כי הוא חוטא ובעוונותיו נהפך לסוס. עתה, משסבל בעבודה קשה ובאוכל הקצוב שנתן לו העגלון, הוא נדר שלא לחטוא עוד. אלוהים סלח לו והחזירו לדמות אדם. העגלון משחרר אותו ונוסע לשוק לקנות סוס חדש. בשוק הוא מזהה את סוסו, ניגש אליו וגוער בו על שכל כך מהר הפר את נדרו וחטא.	קרושניץ, מרדכי הלל	14541
חצי הגוף המשותק	איש שמודיעים לו כי חצי גופו עומד להיות משותק, שואל איזה צד, ואחר כך מעביר את אבר המין לצד השני שישאר שלם.	קרן צבי, צבי	4388
ברכת מזון איננו יודע	בצבא גוי מתחפש ליהודי כדי לזכות באירוח שבת במשפחה יהודית. אך כשאינו יודע ברכת המזון מתגלה רמאותו.	קרן, אברהם	3223
בגלגול	בעל עגלה אחד נחשב לצדיק, אחד מל"ו. באחת מנסיעותיו עבר בפונדק ומשרצה להמשיך ראה כי לעגלתו רתום בן אדם ולא סוס. לשאלתו ענה לו האדם שבגלגולו הקודם חטא ולכן נענש כסוס, אולם בשרתו את אותו צדיק כיפר על עוונו. האמין לו ושחררו. הלך לשוק לקנות לו סוס אחר, ראה שם את סוסו עומד למכירה ולחש באוזנו: שוב חטאת?	קרן, אברהם	11823
החכמנית	בעיירה חייתה אישה יהודיה שהיתה לה חנות. היא היתה ידועה בכינוי "מנדרושקע" (החכמנית). היא עצמה לא סלדה מן הכינוי אלא שהילדים החלו להציק לה משום מה. כשעברה ברחוב הילדים צעקו אחריה "מנדרושקע, מנדרושקע". פעם עצרה האשה ואמרה לילדים שכל פעם שיצעקו את כינויה היא תיתן להם סוכריה. הילדים הסכימו בהתלהבות וכל פעם שצעקו מנדרושקע קיבלו סוכריה. כך היה כמה ימים, עד שיום אחד אמרה שאין לה יותר סוכריות. "אז לא נקרא לך מנדרושקע" אמרו הילדים המאוכזבים בכעס. כך פסקו הילדים לכנותה בכינויה, לשביעות רצונה של אותה אשה.	קרן, אברהם	14131
כשקוראים מוכרחים ללכת...	פריץ נהג לטייל ביערות ולהאזין לשיחת העצים והציפורים ואף הגיע להבנת הלחשושים. פעם שמע אותם מלחשים כי הפריץ חולה. מיהר לרופא וזה ריפאו. פעם אחרת שמע כי בקיץ החם עומד היער להשרף. הקים הפריץ משמרות כבאים ביער וכל שריפה כובתה לפני שהספיקה להתפשט. כעבור שנים שמע הפריץ כי היער לוחש שהפריץ ימות בקרוב. מיהר לרכב על סוסו לביתו. בדרך נתקל הסוס באבן והפריץ נפל ומת. זה שאמרו הבריות: מהמוות לא תימלט כאשר בא יומך.	קרן, אברהם	17040
בלי קונקורנציה	בוינה היה בית כנסת שיהודים עשירים התפללו בו בחגים ובימים הנוראים. יהודי עשיר הגיע לבית הכנסת בכרכרתו והודה לאלוהים על שהרוויח 50 אלף גולדן. הוא ביקש אותו הדבר לשנה הבאה. יהודי גליצאי התפלל שאלוהים יתן לו לפחות 100 גולדן לפרנסתו. העשיר רגז, נתן לעני 100 גולדן ואמר שלא יעשה קונקונציה על ידי כך שמבקש מאלוהים סכום כל כך קטן.	קרן, אלחנן	11170
האיכר שיצרו גבר עליו	איכר מכר דבש ליהודי ותמורת כל ליטר שקנה היה היהודי מניח מטבע. לא יכול היה האיכר להתגבר על יצרו ושם את המטבעות בכיסו. כך היתה ליהודי שהות לרמות את הגוי והאיכר יצא בשן ועין.	קרן, אלחנן	12452
יהודי, הסר את הכובע	בימי המהפכה הצילו יהודים כמה מן הפרצים. כאשר הגיעו האיכרים הביתה וחיפשו את הפריץ, היהודי החביא את הפריץ. כשחלפה הסכנה והיהודי רצה לומר לפריץ לצאת מהמחבוא אמר לו: יהודי, הסר את הכובע.	קרן, אלחנן	13289
תרופה נגד בעל החלומות	בנו של רב העיירה, שלא היה ידוע כחכם גדול, הגיע פעם לבית הכנסת עם קולפאק מכוסה נוצות שירש מאביו. לתמיהת האנשים סיפר כי לא ישן כבר כמה לילות מכיוון ש"בעל החלומות" בא אליו. כדי ש"בעל החלומות" לא יטרידו חשב להערים עליו על ידי כך שיניח את הקולפאק על רגליו והוא עצמו יתכסה.	קרן, ברוך	13764
כשזה יגדל יהיה גרוע ממנו	איכר זקן ועייף נשען על צלב עץ. הצלב נשבר והוא נפל. כאשר גסס והובא אליו כומר לא רצה לראות את הצלב, כיוון שהצלב אחראי למצבו העגום.	קרן, מאיר	13291
דין האלמנה הפונדקאית עם אלוהים	אחר מות בעלה, העסק של קריינדיל האלמנה מדרדר. היא מחליטה לתבוע את הקב"ה, ותוך כדי שתייה היא מוכיחה לו כי יינה טוב. מצב רוחה של קריינדיל משתפר מהשתייה, אך בדרכה חזרה לפונדק היא נופלת מהמדרגות ומתפכחת, וכועסת שוב על אלוהים כי החליט לטלטלה.	קרן, פאיה	216
שני חברים (אלוהים של מי עזר לך?)	יהודי וגוי חברים בילדותם. כשמתבגרים היהודי תייר עני, הגוי כומר עשיר. הכומר מבקר את היהודי, "שוכח" אצלו צלב יקר. היהודי חותכו לחתיכות ומוכרו. ובכן עזר לו אלוהים של מי?	קרן, פאיה	3222
המלווה בריבית קצוצה	אביגדור העשיר היה מלווה בריבית קצוצה ומעולם לא נתן נדבה לעניים. כשמת, דרשו חברא קדישא מבניו סכום גדול, ואלה, כמו אביהם, לא רצו לשלם. פנו הבנים לראש העיר הגוי שהיה מיודד עם אביהם. וזה, פנה לרב כדי לברר את העניין. הרב ענה לו, כי מלווים בריבית לא יקומו מקבריהם בתחיית המתים ולכן מחיר קברם, שנועד לשרתם לצמיתות, יקר יותר. ראש העיר הבין ולא התערב.	קרנץ, ישראל	10886
מתן בסתר	גביר נדיב שהרבה לתת צדקה הסתבך בחובות וירד מנכסיו. כדי להצילו, החליטו אנשי העיירה לאסוף עבורו בסתר כסף. כאשר הגיע הרב לבית גביר עשיר, נשאל עבור מי הכסף ולא הסכים לגלות. אותו גביר אמר לו בתגובה, כי אם הוא מיטיב לשמור סוד טוב כל כך, הוא יכול לגלות לו שגם מצבו הכספי רע מאוד.	קרנץ, ישראל	10887
הסנדלר הישר	סנדלר עני שחלה והרגיש כי סופו קרב, ביקש לקרוא לגביר העיירה. הוא התחנן לפניו כי יסכים לקחת ממנו את מחצית חובו, אך יעשה לו קבלה כי שילם לו את כל החוב. הוא יניח את הקבלה למראשותיו ויעלה לפני בית דין של מעלה. הגביר מילא את בקשתו.	קרנץ, ישראל	13985
בין אנשים חרשים	אישה שאלה חרש על עדרה שהתרחק מביתה. למרות שהחרש חשב שהיא שאלתהו שאלה אחרת ונתן לה לפי הבנתו הוא סימן מסוים, מצאה האישה את עדרה לפי הסימן. כאשר רצתה, כאות תודה עבור שירותו, לתת מתנה עז פצועה חשב החרש שבכוונתה להאשימו בגרימת הפצע בבהמה. כתוצאה מאי הבנה נוספת נותן החרש לאישה סטירת לחי והאישה מביאתהו למשפט. השופט, שגם הוא חרש, מצווה על הנאשם להתנהג בסבלנות כלפי אשתו ועל האישה, לא להתרוצץ ולשמור על משק ביתה.	ראוור, יעקב	2482
לשון הדבר היפה והמכוער ביותר בעולם	מלך שולח את בנו להביא את הדבר היפה ביותר בעולם. הבן מביא לשון חיה. האב לא מרוצה. שולחו להביא את הדבר המכוער ביותר. שוב מביא לשון. ושוב האב אינו מרוצה.	ראוור, יעקב	2794
בין אנשים חרשים	אישה שאלה חרש על עדרה שהתרחק מביתה. למרות שהחרש חשב שהיא שאלתהו שאלה אחרת ונתן לה לפי הבנתו הוא סימן מסוים, מצאה האישה את עדרה לפי הסימן. כאשר רצתה, כאות תודה עבור שירותו, לתת מתנה עז פצועה חשב החרש שבכוונתה להאשימו בגרימת הפצע בבהמה. כתוצאה מאי הבנה נוספת נותן החרש לאישה סטירת לחי והאישה מביאתהו למשפט. השופט, שגם הוא חרש, מצווה על הנאשם להתנהג בסבלנות כלפי אשתו ועל האישה, לא להתרוצץ ולשמור על משק ביתה.	ראוור, יעקב	2842
הביצה והחלומות התלויים בה	חשבון דמיוני של בעל משפחה עני על סמך ביצה שאשתו קבלה כנדבה. כוונתו של הבעל להדגיר את הביצה שהאפרוח יטיל כאשר יהיה תנגולת, לסדר לול ובצורה כזאת להתעשר עד שיהיה באפשרותו להחליף את אשתו הזקנה הנוכחית בצעירה. בשמוע זאת שוברת אשתו בכעס את הביצה והורסת את חלומו.	ראוור, יעקב	2843
העגלון החכם בוחן את שלושת בניו	עגלון רוצה למסור את עגלתו וסוסתו בירושה לאחד הבנים. שואל: כיצד הייתם נוהגים, אילו נכנסה העגלה לבוץ. הבכור: מוסיף שני סוסים; השני: פורק את המשא; השלישי: הייתי נזהר כדי לא להכנס לבוץ. הצעיר זוכה בירושה.	ראוור, יעקב	2844
הגביע של החוזה מלובלין	ר' נפתלי מרופשיץ רוצה לברך על הגביע של החוזה מלובלין, קונה את כל הבצל וכן הבגדים מגוי ומחופש מציע לחסידים ואחר כך לרבי עצמו את הבצל.אצל החוזה היה מאכל הבצל בליל בשבת חשוב ביותר והם רצו לזכות במצווה זו. אחרי מקח וממכר מוכר ה"גוי" את הבצל לרבי תמורת שתייה מן הגביע הקדוש.	ראוור, יעקב	3435
הבא מן המים יחזור אל המים	יהודי חלבן התעשר מפני שהיה מוהל את חלבו במים. בדרך לאמריקה באה רוח סערה והעיפה את כל כספו. מנחם אותו יהודי אחר: הכסף בא מן המים ושב אל המים.	ראם, אסתר	3316
הרצפט של הינוקא	עגלון יהודי בא לינוקא מסטולין בחול המועד פסח כדי לבקש רצפט נגד כאבי ראש התוקפים אותו בנסיעותיו. הרבי רושם לו רצפט. בחול המועד סוכות מופיע העגלון שנית ומבקש שוב תרופה. על עצת הינוקא שיחדש את הרצפט הישן אצל הרוקח משיב העגלון כי את פתק הרצפט הראשון לא מסר חס ושלום לרוקח, אלא תפרו בתוך ביטנת כובעו ומשחבשו הוטב לו מייד. רוח סערה חטפה ממנו את כובעו ומאז הוא שוב חש ברע.	רבינוביץ, יעקב [פולין]	7912
עורמתו של עורך הדין היהודי	מוישה, קצב יהודי, משלם לאיכר גוי מראש עבור שישה שוורים. הם חותמים את העיסקה בתקיעת כף. כשבא הקצב לקחת את שווריו מכחיש הגוי את כל העניין. במשפט פוסק השופט לטובת הגוי ומושיב את מוישה בכלא. עורך הדין מבקש לערוך מגבית בין באי המשפט לטובת אשתו וילדיו של מוישה, לזמן שישב בכלא. כל אחד תורם, גם הגוי תורם. עורך הדין מאשים את הגוי כי כספו מזוייף. הגוי טוען שקיבלו מהיהודי. אם כך אכן היתה עיסקה, הגוי מושם בכלא והיהודי יוצא זכאי.	רבינוביץ, ניסן	17237
פיקחותו של בעל העגלה	בהסתת כומר (גלח) מזמין מלך אוהב יהודים את הרב לוויכוח עם הכומר. במקום הרב מופיע עגלון המעלעל בספר התורה ביידיש ושואל את הכומר אם הוא יודע מה זה "איך וייס נישט". הכומר מתרגם מילולית לרוסית: איני יודע, והמלך מצווה מייד להרגו.	רבינוביץ, ניסן	19045
טובים זאבים מגזלנים	שני יהודים תעו בדרך וחששו מגזלנים. כשנרדמו עבר עדר זאבים. שמחו היהודים שהיו אלה זאבים ולא גזלנים.	רבך, ברל	2848
קיים את הבטחתו	איש השיא את ילדיו ונכדיו ; הציע לאשתו להתגרש כדי לשאתה שנית - עילה לשמחה וחגיגה. האשה הסכימה, אך האיש החליט לשאת נערה צעירה וענייה. בליל הכלולות ספרה אשתו הראשונה של החתן הזקן את צרותיה לכלה הצעירה, והיא הסכימה לתת לה את מלבושיה וצעיפה. רק בזמן הייחוד הרגיש האיש כי נשא שנית את אישתו הראשונה. הוא לא איבד עשתונותיו ואמר "הנה קיימתי את הבטחתי, נשאתיך שנית לאשה".	רבך, ברל	2968
מעשייה בלי סוף על סוס ששקע בבוץ	קיסר מכריז על תחרות לסיפור מעשיות בלי סוף. באו מספרי מעשיות וסיפרו מעשיות שארכו חודשים, אבל תמיד היה להם סוף. יהודי אחד סיפר על סוס ששקע בבוץ, הוציא רגליו הקדמיות שקעו האחוריות, הוציא האחוריות שקעו הקדמיות, וחוזר חלילה. היהודי זכה בפרס.	רבך, ברל	2969
הנס (לא היה זה אלא חלום)	יהודי עובר בדרכו מן היריד הביתה ביער. לפניו - זאב, מאחוריו - דב, מימינו - יער בוער, משמאלו - נהר עמוק. מתפלל לאלוהים וקורה נס -הוא מתעורר.	רבך, ברל	3230
הקיסר (נפוליאון) היקר	פונדקאי יהודי מבקש סכום גבוה בעד ספל תה לנאפוליאון. מסביר: "הקיסר הוא יקר".	רבך, ברל	3317
האפיקורוס	אפיקורוס חוזר לפני מותו בתשובה. קורא לרב, כדי לומר אתו וידוי. ומסביר: "אולי בכל זאת יש גיהינום וגן עדן".	רבך, ברל	3433
מעשה שקרה לפני המלחמה של 1939	כאשר פרופסור לבוטניקה מוצא דמיון בין צמח מסוים ובין היהודים בגלל הצורה העקומה של הצמח ותפוצתו הבלתי רצויה בכל רחבי התבל, מעיר לו סטודנט יהודי, שעליו להוסיף שהצמח הזה מצויד עוקצים ושיש להזהר מלנגוע בו.	רבך, ברל	3508
לביבות חנוכה בבית כנסת של החייטים	החייטים התקנאו בסעודת החנוכה אצל הגבירים והחליטו לאסוף כסף כדי לערוך סעודה כזאת בשנה הבאה. בתוך הקיר בנו קופת ברזל וכל אחד ישלשל מטבע מדי פעם. אך כל חייט חשב: מספיק שאחרים ישימו את הכסף. בסופו של דבר לא היה להם כסף לערוך את הסעודה.	רבך, ברל	3509
אדם שאינו יכול לחיות בלי צרות	עם עני מסכן התעסקה כל העיירה. כשחדלו צרותיו עזב את העיירה ויצא ליער. את יציאתו נימק: התרגלתי לצרות, לצחוק, לאבנים. אולי יתעסקו איתי החיות כי איני יכול לחיות בלי צרות.	רבך, ברל	3660
הדאגה לכפר בידי חמור	השר טראוטמאנסדורף העליב בחצר הקיסר את משה נמדלסון ולא רצה לבקש סליחה. סיפר משה מנדלסון סיפור על תושבי כפר שיצאו לשדה, נעלו את בתיהם ותלו את המפתחות על חמור. ומה הקשר? על חמור מעמיסים את כל הכפר (זהו פירוש שמו של השר בגרמנית).	רבך, ברל	4087
נמלים עצלניות	נמלים חרוצות הכינו בקייץ לחמן לחורף. בחורף ביקשו מהן נמלים עצלניות ששרו בקייץ אוכל, אך אלה גרשו אותן, כי רק מי שהכין בערב שבת יש לו בשבת.	רבך, ברל	7533
כדי לתת "צדקה" יש צורך בלב טוב	אשה קמצנית מסרבת לתת צדקה ובוכה עם זאת. מסבירה: היא בוכה על לבה הרע. ידיה רוצות לתת נדבה, אך לבה אינו מרשה להן.	רבק, אסתר [אשתו של ברל רבק]	3431
הקבצן הפיקח	קבצן רוצה לאכול אבנים לוהטות זאת הוא מבקש אצל בעלת בית קמצנית. מבקש להוסיף להן איטריות ואורז כדי שלאבנים יהיה טעם. בסוף אוכל רק את האיטריות והאורז.	רבק, אסתר [אשתו של ברל רבק]	3432
ההתחלה הראשונה	יהודי בלי פרנסה הקים בית מרזח במקום נידח שלא עברו בו קונים. אשתו נתנה לו מטבע נחושת וקנתה כוסית יי"ש - "התחלה ראשונה". באותה מטבע עצמה מכרה לבעלה אח"כ כוסית שנייה, וכן הלאה. כך גמרו את החבית, וחסל בית מרזח.	רבק, אסתר [אשתו של ברל רבק]	3511
סוחר טוב	בן כסיל מוכר פרה תמורת נעימות חליל.	רבק, יעקב יוסף	3229
איש פיקח ואיש חוסך	שוחט נסע בעגלה בכפרים כדי לשחוט עופות. פעם שכח לתת לסוס את האוכל שלו. החליט כי כך יוכל להרוויח את מנת הסוס, לא יתן לו לאכול. כאשר מת הסוס הצטער השוחט: דווקא כאשר נגמל הסוס מן האוכל הוא עשה לי דבר כזה.	רבק, יעקב יוסף	4301
האמן העני	אמן חלה, ולא היתה לו פרוטה בכיס; ביקש אצל בעל בית מרזח שטר של 10 גולדנים בנייר לשלושה ימים. כעבור שלושה ימים החזיר את הנייר וביקש את בעל בית המרזח שלא יוציא את המטבע אלא ישמור עליה. אחרי שהבריא והתחיל לעבוד בא האמן למלווה נתן לו מטבעות במקום הנייר, וגילה לו את הסוד: שטר-הכסף היה מזוייף, צוייר על ידי האמן הצייר.	רבק, מנדל	3515
עליה לתורה במנין של מתים	בכמה מקומות נוהגים המתים להתאסף בלילה לתפילה בציבור ולקרוא לאנשים חיים לעלות לתורה. כאשר קרה הדבר הזה לאיש מן העיר קולבושה נתן לו הרבי את מקלו וטליתו. האיש עלה לתורה מבלי להביט אחורנית, אם כי המתים צבטו אותו מכל צד, ויצא החוצה מבלי שנגרם לו כל נזק.	רובין, ד''ר ש.	1492
מעשה בילדה ענייה	לאשה שתי ילדות - עשירה וענייה. נותנת לענייה קצת לחם יבש ושולחת אותה ללקט תותי שדה. בדרך פוגשת בבאר, עץ תפוח וסבתא זקנה ומיטיבה איתם. הגיעה לבית ושם קיבלה תמורת הלחם שבידה תות שדה. בדרך בחזרה קיבלה תותי שדה נוספים מכל אלה שהיטיבה איתם. מעץ התפוח קיבלה מרכבה. כשחזרה חשבה האם החורגת: אם זו הענייה קיבלה כל כך הרבה, בתי העשירה תקבל יותר. נתנה לה לחם שלם. בדרך סירבה הבת העשירה להיטיב עם כם מי שנקלעו לה בדרך, ובהגיעה לבית לא קיבלה שום דבר. בשובה בכתה הרבה. פעם ניגשה האם לארגז של בתה החורגת ואז הכישה נחש שיצא משם.	רובינפלד, הירש	7125
הרמב"ם מבייש נזיר	הרמב"ם הוכיח לוזיר מלכו, שכסיל (במקרה הנדון בנו של הנזיר) יכול אולי לקנות לו עבור כסף דעת, אבל בשום אופן לא לרכוש לו שכל (אחרי שנות לימוד רבות חושב הבן שבידו הסגורה של רמב"ם דבר עגול וחלול - אבני ריחיים).	רוכפלד, בינה אסתר	2698
מנקה גנב	גנב יהודי נתפס בצאתו מן הכנסייה שממנה גנב יהלומים מן הפסל הקדוש. הוא מספר לשופט, כי נכנס לכנסייה כדי לשפוך לבו בפני האם הקדושה והיא פתחה את פיה ונתנה לו את היהלומים במתנה. האב הקדוש ברומא נשאל והוא פוסק כי הדבר יתכן פעם במאה שנה. זיכו את הגנב, אך הזהירוהו כי הפסל מדבר רק פעם במאה שנים.	רוכפלד, בינה אסתר	3190
כל מה שאדם עושה לעצמו עושה	יהודיה, שבעלה שנפטר עבד אצל הרוזנת יצקובסקי, נאלצת, מחוסר אמצעים, לבקש נדבות מהרוזנת. הרוזנת לא נותנת אותן בלב מלא ולכן היהודיה במקום להודות לה, אומרת לה "כל מה שאדם עושה, לעצמו עושה". גם בפעם השניה, כשהרוזנת נותנת לה עוגה אחת, חוזרת היהודיה על המילים הקודמות. בדרך לביתה נותנת היהודיה את העוגה מרוב רחמים לאיש רעב שתעה בדרך. האיש, בן אחיה של הרוזנת, מת מהעוגה שהיתה מורעלת. בשמעה את המקרה מצדיקה הרוזנת את דברי היהודיה.	רוכפלד, בינה אסתר	3562
המוסיקה הטובה ביותר	מלך הזמין אליו אורחים בדעה שצהלת אורחיו עקב הגשת האוכל הטוב היא המוסיקה הטובה בעולם.	רוכפלד, בינה אסתר	3563
מספר ימים כמספר שנים	אב מייעץ לבנו לא להתחבר עם ג'ינג'ים, ואם ג'ינג'י מרמה אותו, לפנות לג'ינג'י אחר לעצה. עם הזמן, נישא הבן לג'ינג'ית שאביה ג'ינג'י. לאחר שהאב מבטיח לכלכלו במשך עשר שנים, הוא חוזר בו בטענה ששנים נקראות בתנ"ך גם ימים, ולכן הוא פטור מכלכלתו של החתן. החתן מתייעץ עם ג'ינג'י אחר, ומאיים על חותנו כי יגרש את בתו כי היא לא ילדה לו ילדים כעבור עשר "שנים" (של החותן).	רוכפלד, סרל	144
הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל	המלך שאינו יכול להירדם רואה את שרו מכניס חבילה לבית יהודי. הוא מצווה לברר מה יש בחבילה והשר מביא ילד קטן שחוט. הוא מבין שהייתה עלילת דם ומצווה להעניש את השר.	רוכפלד, סרל	339
הרמב"ם מרפא עיוור	רופאים מוסלמים רוצים להוכיח שאפשר להחזיר את מאור העניים לסומא מלידה. מביאים עד שכאילו נותח על ידם. הרמב"ם מפר את מזימתם על ידי כך ששואל את העד ששאלות הנוגעות לצבעים (כי סומא מלידה אינו מבדיל בין צבעים).	רוכפלד, סרל	538
משאלות שלושת החיילים	מלך פולין מחופש בבגדים אזרחיים מקשיב למשאלותיהם של שלושה מחייליו: 1. לא גייסו אותו לפי החוק כי הוא בן יחיד ועליו לפרנס את הוריו. 2. ביקש כל ימי חייו להיות בגרדיה של המלך אך לא היה מספיק כסף בידו כדי לשחד את פקידי לשכת הגיוס. 3. התאהב במלכה. למחרת שלושתם מוזמנים אצל המלך. המלך משחרר את הראשון מן השירות בצבא, מעביר את השני לגרדיה שלו ובפני השלישי מביא את המלכה. זו מראה לו 3 כוסות שונות ובתוך כל אחת מהן יין מאותו המין. דבר זה מסביר לו כי כל הנשים שוות והקליפה החיצונית אינה אומרת ולא כלום.	רוכפלד, סרל	1339
מעשה בשלושה חתנים	עלמה נפטרת משלושה מאהבים שאינם רצויים לה, על ידי שליחתם, אחד אחרי השני לבית הקברות לביצוע מעשה נועז. כפי שהבחורה צפתה מראש מפחיד שם אחד את רעהו וכולם בורחים במבוכה. העלמה מתחתנת עם בחיר לבה.	רוכפלד, סרל	3481
סוחר המראות היהודי והאיכר הפולני	איכר פולני תמים מסתכל במראה ורואה בה את פני אביו. הסוחר היהודי מוכרה לו במחיר גבוה. בבית מחביא את המראה ומסתכל בה בסתר. אשתו בולשת אחריו ומסתכלת בדמות אשה יפה. בוכה על בגידת בעלה. אם האשה מסתכלת גם היא ומנחמת את בתה שהאשה היא זקנה כמוה.	רוכפלד, סרל	7944
אב שמסר בנו לשטן (שילמד זגגות)	אב מסר את בנו העצל לזגג שילמדו מקצוע. האב לא ידע שהאיש הוא השטן. הבן סבל תחת ידו של השטן. צדיק הצליח לשחררו.	רומנו, אירית	24324
הגביר, בתו ובן החייט	בתו של גביר ובן החייט העני התאהבו. הגביר התנגד לשידוך, שילם לשני גברתנים שיהרגו את בן החייט. הם ריחמו עליו ושילחוהו ביער. אליהו הנביא נותן לו ענף סגולה מרפא. הבן מרפא את בת המלך, הרוצה להשיא לו את בתו. בן החייט מספר למלך על בת הגביר והמלך מחתן אותם. הגביר מתרושש.	רומנו, אירית	24325
בעל פונדק וסוחר סוסים	סוחר סוסים ופונדקאי, אבותיהם של בן ובן שנולדו באותו יום, הבטיחו אותם זה לזו. סוחר הסוסים שהתעשר רצה להשיא את בתו לחתן עשיר. הבת והבן נטרפה דעתם ומתו. אבותיהם מתחרטים, קוברים אותם זה ליד זו ופרחים השתרגו משני הקברים והתחברו.	רומנו, אירית	24326
הטבעת	צעיר מסתורי נותן לבת עניים צעירה טבעת יקרה ונעלם. ולמרות הפצרות הוריה סירבה הבת להיפרד מהטבעת וכן סירבה להיענות למחזרים. כעבור זמן רב הגיע הצעיר המסתורי ונושא אותה לאישה.	רומנו, אירית	24331
הנווד	נווד ממהר לשוב לביתו לפני שאהובתו תינשא באותו ערב לאחר. אליהו הנביא נותן לנווד תרופה שתרפא את בת המלך. הוא מספיק לרפא את בת המלך ולהגיע לאהובתו. אליהו הנביא משיא אותם.	רומנו, אירית	24333
הבן העצלן שנעשה ליצן בקרקס	בן יחיד ועצלן עוזב את בית הוריו. בדרכו פוגש איש קטן בעל זקן לבן שהוא אליהו הנביא. זה מלמדו דברי ליצנות, להצחיק את הבריות. הבן מצטרף לקרקס, מרפא בת מלך על ידי צחוק ומקבל כסף רב. הוא ממהר לבת סנדלר ונותן לאביה כסף לחתן את בתו לבחיר לבה בחתונה מפוארת. חוזר לביתו, מתפייס עם הוריו ומצטרף לקרקס כי זה גורלו.	רומנו, אירית	24334
המלך בוחר את יורשו	בעצת יועצו החכם, בחר המלך שלושה מועמדים מקרב עמו, שיירשו אותו וישאו את בתו לאישה. שם לפני כל אחד מהם תפוח. היועץ הודיע למלך ששני המועמדים שאכלו חלק מן התפוח שלפניהם, טיפשים. זה שלא נגע בו חכם, מתאפק ושקול. המלך השיא לו את בתו.	רומנו, אירית	24338
אליהו הנביא נלחם בשטן בדרך	שטן מושך תלמיד חכם למעמקים. התלמיד מתפלל ואליהו הנביא מצילו.	רומנו, אירית	24339
הכלה הלא רצויה	דינה, בתו של אברהם, מיועדת לבנו של זליג. אבל הורי החתן רוצים כלה עשירה כך שתפרנס את בנם שימשיך ללמוד תורה. הורי החתן אינם מסכימים לשידוך עם המשפחה הענייה של דינה ומבטלים את ההסכם. הורי דינה מוצאים קופסה מלאת כסף וזהב, שהובאה לפניהם בעזרת אליהו הנביא והשידוך מתקיים.	רומנו, אירית	24340
החתן הוא ברווז	הורי הכלה מזמינים את המועמד להיות החתן עם "מבין" מקרובי המשפחה. הוא קובע כי החתן הוא ברווז; הוא יודע משהו על הכל, ולא יותר ממשהו. השידוך לא יצא לפועל.	רות, יעקב	4450
איני יודע (רשי)	כומר מומר מבטיח לפרנסי העיירה, בפולין, שאם ישאלוהו שאלה שלא ידע לענות עליה ידאג שלא יהיו פוגרומים. עגלון שואל: איך אומרים בלשון בקודש "איך וייס נישט" והכומר משיב "איני יודע" וכך ניצחו היהודים. העגלון מסביר כי קרא בתורה וראה "איך וייס נישט" עיין בפירוש רש"י וראה שכתוב שם "איני יודע". אם רש"י אינו יודע ברור שגם הגוי לא ידע.	רחמן, חיים	19955
הסוסים מועטים	בויכוח בין יהודי וגוי קובע הגוי כי הסוסים מועטים מפני ש ... אותם גונבים.	רייס, יצחק	4377
לכן אני יהודי	בתקופת הפוגרומים התנקם חייל יהודי בצבא הצאר בגרף פוטוצקי (פולני) שהיה בעל זקן. כשתלשו ההלרצ'יקים הפולניים את זקנם של היהודים ברכבת, תלש הוא את זקנו של הגוי.	רייציס, מ'	4086
ספור על יוסף ז'ופ	יוסף מקבץ נדבות ועושה עצמו אילם. כאשר מקבל כסף הוא הולך לשתות. שמש בית הכנסת מתפלא אך יוסף עונה שהמטבע החזיר לו את הדיבור.	רינגל, פייביש	297
עצתו של הרב	רבי מייעץ כיצד להפריע לעכברים באכילת המצות. הם יודעים כי אכלו "שולחן ערוך".	רכטמן, אברהם	561
שאלה ותשובה	בחורה מתפרצת לחדר הרב שיושב בויכוח מלומד. היא שואלת מה לבשל לצהרים. הרב עונה בלי היסוס: מרק. השערתו היא שהיא משרתת שבעלת הבית אמרה לה "שאלי את הרב". והוא חילץ אותה מצרה.	רכטמן, אברהם	684
בת היהודי שידעה את התשובות לפריץ	הפריץ קרא ליהודי, אוקראיני ופולני לענות על שאלותיו: 1. מה הדבר השמן ביותר. 2. מה הדבר הבהיר והמהיר ביותר. 3. מה הדבר המתוק ביותר. האוקראיני והפולני ענו תשובות שלא סיפקו את הפריץ (1. חזיר 2. סוס הפריץ 3. דבש) ולכן כרת את ראשם. ליהודי היתה בת מפגרת והיא לימדה אותו לענות: 1. אדמה 2. עין 3. שינה. המלך היה מרוצה וביקש לדעת מי למדו לענות כך. כשאמר שזו בתו דרש שתבוא אליו לבושה וערומה, רכובה והולכת, תתן מתנה ולא מתנה. הבת לבשה שמלה מיוטה, רכבה על עז שרגליה על האדמה ונתנה למלך יונה שפרחה מידיו. רצה המלך לנשאה אך כיוון שלא הסכימה להתנצר נתן לאביה פרס כספי.	רפופורט, ישעיהו	7945
שלמה המלך מייעץ לאיכר זקן	שלמה המלך רואה איכר זקן ועייף העובד קשה. הוא מסביר לו, שצריך ללמוד מן הנמלה לא רק לעבוד, כי אם גם לנוח בחורף. האיכר לא בסדר כי לא הקים "דור ממשיכים" - ילדים שיתפסו את מקומו.	רקובר, שמואל	2693
כוחו של הרגל	קבצנית שלפתע נהיתה עשירה לא יכלה להפטר מהרגלה לקבץ נדבות. את התחליף מוצאת בכך שמפזרת לחם על אדן החלון, צועקת ובוכה בתחנונים כי אין לה מה לאכול, ובעצמה אוספת את הפירורים. כך היתה משחקת את המשחק כל יום.	שוהם שץ, אורה	13778
ההערמה על מלאך המוות	מלאך המוות בא לקחת את נשמתו של ר' דוד'ל. ר' דוד'ל ביקש ארכה כדי להחזיר את חובותיו לנושיו כפי שנהג תמיד. ר' דוד'ל הבין שזו דרך טובה להארכת החיים וחזר ולווה חוב אחר חוב, עוד טרם סיים לסלק את החוב הקודם. כך הגיע ר' דוד'ל לשיבה טובה.	שוהם שץ, אורה	14126
היורש שרכש אבן יקרה	יהודי יורש את ידידו העשיר בתנאי שיקנה אבן יפה למצבתו. אחרי שנה שואלים את היהודי מה קרה עם האבן, והוא אומר שאמנם קנה אבן, אך מצביע על היהלום שבאצבעו.	שוורצבאום, חיים	955
כושים מספרים על יהודים	ארבעה חברים (יהודי, איטלקי, לבן וכושי) מחליטים ביניהם כי הראשון ביניהם שימות יקבל מהאחרים 5 דולר, דמי מעבר הירדן. האיטלקי מת ראשון, והם מחליטים להכניס את הכסף לארונו. הלבן והכושי מכניסים ראשונים, וכשמגיע תור היהודי הוא כותב צ'ק על 15 דולר, ולוקח "עודף" - את עשרת הדולרים שכבר הוכנסו לארון הקבורה.	שוורצבאום, חיים	956
הכוונה האמיתית	עני, עם הארץ, הוא היחידי הראוי לתקוע בשופר בראש השנה.	שוורצבאום, חיים	1641
כיצד מבלבלים	כילד נתפס ר' השיל מקרקו ע"י אביו כשהוא אוכל בראש השנה לפני התקיעות. הוא מסביר כי רצה לבלבל את השטן על מנת שהלה יחשוב כי כבר תקעו.	שוורצבאום, חיים	1642
יתקע איוואן בשופר	ר' לוי יצחק מברדיצ'ב פעם לא יכול היה להוציא קול מהשופר. איים על אלוהים כי ייתן זאת לגוי לעשות.	שוורצבאום, חיים	1643
קרן ורווחים	רב פעם התפלל: "הרם קרן ישראל עמך! אנא הוצא נא את 'הקרן' מן הגלות ואל תחכה לרווחים. במידה ותחכה יותר מדי עלול אתה לאבד גם את הקרן".	שוורצבאום, חיים	1644
למי נשמע השטן?	אם יהודי נשמע לשטן בכל השנה, נשמע לו השטן בראש השנה (ואפיקורוס מצליח לתקוע בשופר והיהודי הקבוע, שומר המצוות - לא הצליח).	שוורצבאום, חיים	1645
הנס של עקדת יצחק	מרדכי רקובר אמר: "כאשר עם ישראל תובע כעת כל כך הרבה מאלוהים בזכות אברהם אבינו שהיה מוכן לשחוט את בנו, מה היה אלוהים עושה בעמו אילו אברהם באמת היה מבצע את כוונתו" (לא היה מצליח אף פעם לצאת זכאי עם עם קשה עורף זה).	שוורצבאום, חיים	1646
קושיה חמורה	שמחים בתורה בסוכות ולא בשבועות - עת ניתנה התורה - כי לא היה משה בטוח אם העם יקבל את התורה יפה על עצמו. המשל: אבי הכלה שאינו שמח ביום כלולותיה של בתו אלא רק לאחר זמן כאשר רואים שהזיווג עלה יפה.	שוורצבאום, חיים	1647
תודה לאל שנתן לנו את התורה	עם הארץ שמח יותר ביום שמחת תורה מאשר תלמידי חכמים כי ה' נתן את התורה דווקא לנו: אילו ניתנה לנו על ידי הקיסר - היינו מוכרחים לקיים אותה, אילו נתן אותה לגויים היו הם כופים אותה עלינו אך עם היהודים אפשר להסתדר.	שוורצבאום, חיים	1648
השמחה האמיתית	מכיוון שאדם נוצר מעפר וחוזר אליו - אין על מה להצטער. וכאשר בשמחת תורה אפשר לשתות - הרי זו שמחה אמיתית.	שוורצבאום, חיים	1649
האושפיזים אשמים	בסוכות חזר חסיד לביתו כאשר הוא שיכור כלוט. מסביר לאשתו ששתה לחיים עם 7 "אורחים" המבקרים כל יהודי בסוכות.	שוורצבאום, חיים	1650
הצדיק ר' נפתלי מרופשיץ מתרץ קושיה	אין מטילין על עבריין שני עונשים בבת אחת: "כשיהודי החייב לצאת מדירתו הנוחה ולשבת בסוכה הבלתי נוחה - הרי זה עונש אחד. ואין זה מן היושר להטיל עליו עוד עונש שיצטרך לשבת יחד עם אשתו".	שוורצבאום, חיים	1651
דין סוכה כדין תורה	איש אינו רוצה לשלם שכר סוכה כשם שאינו רגיל לשלם שכר דירה לבעל הבית.	שוורצבאום, חיים	1652
יום כפורים	בספר הזוהר נאמר כי יום הכפורים דומה ליום פורים. העם הפשוט מסביר את העניין: "בפורים יהודים מתחפשים כגויים אולם ביום כפור 'מתחפשים' גויים כיהודים ומבקרים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות...".	שוורצבאום, חיים	1654
מדוע שכח לברך ברכת מזון	יהודי בא לבקש סליחה אצל הרב עבור שלושה עוונות: 1) לא ברך ברכת המזון. 2) לא ברך המוציא לחם מן הארץ. 3) אכל מאכלים לא כשרים. 4) כי אכל ביום כיפור.	שוורצבאום, חיים	1655
אין קץ ואין גבול	ר' יצחק מאיר מגור נהג לומר: "לולא סודרו הפסוקים 'על חטא' לפי סדר אלף-בית לא ידענו היכן להעצר כי הרי אין קץ ואין גבול לחטאותינו".	שוורצבאום, חיים	1656
המגיד מקוז'ניץ טוען נגד הקב"ה	המגיד טוען כלפי ה' שהוא חולה וחלש ובכל זאת עומד כל היום בבית הכנסת ביום הכפורים. האם לא יכול לאמר מילה אחת בלבד: "סלחתי"?	שוורצבאום, חיים	1657
בנים-מכה	יהודי כפרי קורא מההגדה: "דם, צפרדע, בנים", ומסביר לחתנו, שגם הבנים הם אחת מעשר המכות.	שוורצבאום, חיים	1980
הרבנים ב"חד גדיא"	יהודי כפרי קורא את ההגדה ומגיע ל"חד גדיא" ובוכה על צערם של הצדיקים - ר' שונרא, ר' כלבא, ר' חוטרא- שהוכנסו לפזמון ללא רחמים.	שוורצבאום, חיים	1981
הפחד בפני העולם הבא	כפרי בוכה בשעת קריאת ההגדה כי הוא מבין את המילה "תם" כרמז לעולם הבא ממנו הוא מפחד.	שוורצבאום, חיים	1982
החזיר בהגדה	כפרי מבין את המילים "דבר אחר" מהגדת פסח כרמז לחזיר, אותו אכל הרשע.	שוורצבאום, חיים	1983
ה"פארע" המניע את הרכבת	כאשר חזר יהודי מעיירה קטנה מנסיעתו הראשונה ברכבת נשאל ע"י חבריו, מה מניע את הרכבת. הוא השיב: "קיטור" (ביידיש: "פארע"). קרא יהודי אחר בהתפעלות: "ה' בגדולתו הטיל על פרעה ("פארע" ביידיש) לסחוב את הרכבת משום שגרם צרות ליהודים".	שוורצבאום, חיים	1985
העגלון וחג מתן תורה	בית דין רבני פסק שעגלון אשר לא הגיע למקום תעודתו בזמן הנקוב מראש, הפסיד על פי חוקי התורה את שכרו. העגלון טוען שהיות והתורה ניתנה בחג השבועות, כלומר בקיץ, אינה יכולה לדון בדברים הקורים בחורף בשעת גשם שוטף.	שוורצבאום, חיים	1987
מאכלי חלב לחג השבועות	הסבר למנהג חג שבועות, לאכול רק מאכלי חלב: אחרי מתן תורה לא רצו בני ישראל להתחיל מיד בדיני כשרות הקשורים באכילת בשר...	שוורצבאום, חיים	2188
סוס במקום אתרוג (ר' מרדכיל מנסכזי)	ר' מרדכ'יל מנסכזי הרוויח את לחמו וחסך במשך כל השנה כדי שיוכל לקנות אתרוג לסוכות. כאשר נסע כדי לרכשו פגש ביהודי עני שזה מכבר מת לו סוס המקור היחיד לפרנסתו. הרב מסר לו את הכסף שחסך לאתרוג ואמר לחסידיו שהפעם במקום אתרוג יש לברך בסוס.	שוורצבאום, חיים	2325
עונש למפר הוראות צדיק	ר' לייב ור' אהרון, שני חסידי הרבי משפולי, היו חברים. ר' לייב היה עשיר והיו לו ארבעה בנים ואילו ר' אהרון היה עני והיו לו ארבע בנות. יום אחד שלח ר' אהרון פתק לרב כי אין לו פרנסה ואין ביכולתו לתת נדוניה לבנותיו, והרב נחמו. כאשר ר' לייב נכנס לרב, הורה לו הרב להשיא את בניו לבנותיו של ר' אהרון. ר' לייב התחמק וביקש להתייעץ עם אשתו, וזו התנגדה לשידוך בכל תוקף.ר' לייב השיב לרב בשלילה בשם שלום בית. אשתו של ר' לייב התרחצה כמנהגה בנחל ונסחפה בזרם הרחק מביתה. כשיצאה מן המים נכנסה ליער וישבה שם ימים רבים עירומה עד שמצאוה ציידים. את מקומה בביתה תפסה לילית מחופשת, שבילתה את ימיה בעלית הגג והטרידה את מנוחתם של אנשי הבית. בינתיים ירד ר' לייב מנכסיו, וגם נודע לו מה היה גורלה האמיתי של אשתו. הרבי יעץ לו לעזוב את הכפר כדי להיפטר מן הלילית. הוא עשה כן ואשתו חזרה אליו. לאור הדברים הסכים ר' לייב להשיא את בניו לבנותיו של ר' אהרון שבינתיים התעשר, ור' אהרון לא דחה אותו כפי שהוא עשה כשהיה במצבו. הרבי הוכיח את ר' לייב ולזוג החדש נולד בן עילוי.	שולדרגאמיין, יצחק	4710
קאקרים אינם טסים	כשהתחילו בני האדם לטוס באווירונים, שאל משה את שלמה איך נוהגים האנשים לעשות את צרכיהם בזמן הטיסה. ענה שלמה "קאקרים אינם טסים".	שולזינגר, אשר	4451
התייר ומלוויו	מלווהו של תייר מספר לאחר שהאחרון התאונן כי ליהודים כאן טוב ואין צורך בתרומות: אברך גמר לאכול ליד שולחן חתנו. הגיע פסח ולא היה מה לאכול בבית. הלך האברך ולווה 10 לירות כדי לקנות אווז. אשתו התלוננה שמצות קודמות לאווז. הלך האברך לבית כנסת ובקש מן הגבאי שיאסוף כסף בשביל מצות. אספו כסף. ראו השכנים שיש על שולחנו של האברך אווז. מסרו את הדבר לגבאי. הצטדק האברך ואמר: "הרי לא יכולתי לבקש כסף עבור אווז".	שורצשטיין, נתן	1283
הוא רק היום פתח את המרפאה שלו	ביפן נהוג שהרופאים שמים בחלון הראווה הנמצא על יד המרפאה שלהם נר לזכרו של כל מת שנפטר הודות לטיפולם. נכנס זוג שאין לו אמון ברופאים. בחלון בוערים כמה נרות. הם נכנסים למרפאה ששם יש מעט נרות - מתברר שהרופא שאליו נכנסו הגיע למרפאתו מאוחר והוא פתח אותה רק ביום בואם ובזמן שהם ביקרו אצלו.	שטאל,	4289
עצתו של רבי	יהודי שכר חנות של גוי בעצת רבו והעסק הלך טוב. הגוי רצה את חנותו בחזרה אך הרב יעץ ליהודי שלא להחזיר אותה. הגוי משחק בקלפים ומפסיד את כל רכושו. וכך היהודי נשאר בחנות.	שטיין, משה	188
חסיד ובקיא מופלג? (הרב אהרון ואלקין והינוקא, משה'לי מסטולין)	הינוקא, ר' משה'לי מסטולין ביקר בפינסק את הרב אהרון ואלקין ולאחר שהתברר לו כי משכורתו אינה משולמת לו כסדרה נתן לו כסף מכיסו. בשעה שדנו בשאלות ותשובות שפירסם הרב נתן לו הינוקא כמה מראי מקום ברמב"ם לפתרון השאלות. משהלך, תהה הרב המתנגד, כיצד ייתכן כי רב חסיד יהיה גם בקיא מופלג.	שטילרמן, אהרון	15403
ספסר התורה של האדמו"ר ר' אהרון (מקרלין)	האדמו"ר ר' אהרון מסטולין כתב ספר תורה שנשאר בסטולין. לאחר מותו, רבים החסידים, שני בניו- יורשיו- ר' משה'לה ור' אשרקה, מי יקרא בספר הקדוש בחג השבועות. כדי למנוע מריבה וחילול השם מודיע ר' משה'לה כי כל הספרים שבארון הם קדושים.	שטילרמן, אהרון	15968
אלינקע השומר תופס גנב	הבעל-בית של אלינקע השומר, משה לוריא, מסתובב בלילה בחוץ ונתפס על ידי אלינקע החובט בו קשות (משה לוריא שמח ששעון הזהב שבכיסו לא ניזוק). אלינקע מסביר כי בלילה אין בעלי-בית או פריצים. מי שמסתובב בלילה הוא גנב. בבוקר נקרא אלינקע למשרד, אשתו חוששת שיפטרוהו, אך במקום זה קיבל רובל כסף מבריק במתנה.	שטילרמן, אהרון	17530
ר משה לוריא והעני	ר' משה לוריא השאיר את ענייני הצדקה לאשתו. אך לעיתים בכל זאת התערב. פעם הגיע עני למטבח. האישה שלחה אותו לחצר לחטוב עצים. כפיס עץ שבר את חלון המטבח והגברת שלחה אותו להביא זגג על חשבונו. כערבון לקחה ממנו את כובעו. העני פגש בחצר את משה לוריא, ומששמע את המעשה, נתן לוריא לעני כסף עבור חטיבת העצים ועבור כובע חדש, שילחו ונכנס לחדרו. האישה באה לספר לו את מעשה העני, שברח מבלי להביא את הזגג והשאיר את כובעו. לוריא צחק ואמר שעכשיו עליה לחפש עני אחר כדי לתת לו את הכובע.	שטילרמן, אהרון	17535
שתי שאלות מוזרות	חסיד כפרי מבקש מרבו, בעיר מזריטש, חתן לבתו היחידה, היפה והמלומדת. הרבי ממליץ על תלמיד חכם חריף ויתום, שנשא בשבת דרשה מרשימה. בדרכם מן העיר לבית החסיד בכפר ראו איכר קוצר והת"ח שאל אם השיבולים כבר נאכלו. ראו לוויה והת"ח תהה אם זו לוויה ישנה או חדשה. החסיד תמה על טיפשותו של הת"ח אך זה הסביר, כי תהה אם השיבולים עדיין של האיכר או שנמכרו לכיסוי חובות. כן תמה אם זו לוויה של עני, החשוב כמת עוד בחייו, או של עשיר שחי בנעימים וזה עתה מת. החסיד מרוצה מהשידוך.	שטרסמיינסטר,אברהם	18233
השד שבארובה	נער גוי, בן לאחד הכפריים, לומד סנדלרות אצל סנדלר יהודי בעיירה בלז'ץ ליד לובלין. הוא נעלם כעבור זמן מה ובמקום נוצרת אווירה של ערב עלילת-דם. הוא נמצא באחד המקומות המרוחקים וכשהוחזר ונשאל לפשר הבריחה הצטדק והטיל את האשמה על ה"שד שבארובה", שיצא והרגיז אותו. מפקד המשטרה שחרר את הנער כי הבין את ערמתו, וליהודים היתה אורה ושמחה.	שיינגורטן, סבתא	5409
האשה בעלת פני-פרה	בחור ישיבה מתקשה בלימודיו ומוצא פתק ובו פתרון הבעיה. הרב מסביר כי בתו ששלחה את הפתק, יש לה פני פרה והיא למדנית. הבחור מתחתן אותה, נולד להם בן. הבחור עוזב את אשתו ובורח. כשגדל הבן נודע לו מי הוריו. הוא לוקח את אימו לחפש את אביו. בלילה על ידי נחל הוא חולם שמי הנחל ירפאו את אימו ואכן זה מה שקורה. הם מוצאים את האב לפי הטלית שהשאיר מאחוריו והמשפחה מתאחדת.	שיינפרבר, הינדה	18131
הגוי שניסה לסדר יהודי	גוי מוכר פרה לפונדקאי יהודי ואחר כך מאשימו בגניבת הפרה. במשפט יצא דינו של היהודי להישלח לבית הסוהר ברוסיה. עורך הדין של היהודי מבקש תרומות מן הנוכחים במשפט, כדי לתמוך באשת הפונדקאי שתישאר לבד עם הילדים. גם הגוי תורם. עורך הדין טוען כי כספו של הגוי מזוייף. הגוי אומר, שקיבלו מן היהודי ובכך מודה שקיבל תשלום עבור פרתו. הגוי נענש.	שיינפרבר, הינדה	18136
הילד שנחטף והובא לרוסיה	ילד בן 13 נחטף לצבא. גדל אצל איכר רוסי שלא היו לו ילדים והסכים לאכול רק בכלים מיוחדים שלו, תפוחי-אדמה וחלב ישר מעטין הפרה. לפני שגוייס לצבא בגיל 18, קבר את התפילין שלו בקרבת הבית. כשגמר את שרותו והיה מבוגר ובעל זקן, הוציא את התפילין והלך לחפש את הוריו האמיתיים. מגיע לבית של זוג זקנים, ביקש מחסה מן הקור. בבוקר ראו המארחים כי הוא עומד במקומו בלי לזוז, כשהתקרבו ראו את שקית התפילין ואת שם בנם. מצא את הוריו.	שיינפרבר, הינדה	18140
עיסקה בשקל: מכירת עולם הבא	עני צריך להשיא את בתו. בעצות הרבי מחפש עיסקה בשקל האחד שיש לו. בן של סוחר עשיר מוכר לו "בצחוק" את העולם הבא שלו בשקל, ונותן לו אישור בכתב. הסוחר רודף אחרי העני כדי לרכוש ממנו בחזרה את העולם-הבא של בנו. בעצת הרבי מממן הסוחר את הוצאות החתונה של בת העני ורוכש בחזרה את העולם הבא של בנו.	שיינפרבר, הינדה	18154
צרור המפתחות של הקמצן	מוהל נקרא למול ילד והיולדת מזהירה אותו לא לאכול ולא לקחת כלום מן הבית הזה כי זה בית-שדים. הם נותנים לו צרור מפתחותיו של עשיר קמצן. אם ישכנע את הקמצן לתת לו כסף, הרי יהיה זה שכרו תמורת המילה והקמצן יינצל בזה שיתחיל לתת צדקה.	שיינפרבר, הינדה	18158
אם אתה מרוגז, תשאיר את זה למחר	אדם שוהה באמריקה 20 שנה לעסקים והשאיר בבית אשה ותינוק. בדרכו חזרה קונה עצה בכסף רב: אם אתה מרוגז, תשאיר את זה למחר. מגיע בערב לביתו ושומע את אישתו משוחחת באהבה עם גבר. מתרגז, נזכר בעצה ומחליט להרוג אותה למחרת. בבוקר מתברר לו ששוחחה עם בנם.	שיינפרבר, הינדה	18167
השר היהודי והסטירה למלך	שרי-המלך הגויים חיפשו תחבולה להיפטר מסגנו היהודי. התיישבו במעגל, כשהיהודי משמאלו של המלך והחלו לספר סיפורים ולתת סטירת לחי ליושב מימין. כשהגיע תורו של היהודי סיפר על סבו, שעגלתו שקעה בבוץ וכדי לחלצה, רתם את הסוסים מאחוריה, וכך הוא גם נותן סטירה לאחור, לשר היושב לידו ולא למלך.	שיינפרבר, הינדה	18170
בעל עגלה עורך סדר	בעל עגלה יהודי עם הארץ. בנו קורא בהגדה בפסח אך גם הוא לא היה תלמיד חכם וכשהגיע ל"דיינו", מילה המודפסת בהגדה בקו אנכי מלמעלה למטה, הוא קרא ריינו ריינו וכו' (ר' במקום ד'). קונדסים שעקבו אחרי הסדר שמעו את הריינו ואז נעשה שמח מתחת לחלון. כך חזר הדבר מדי שנה עד שהאיש קשר כלב ליד חלונו והקונדסים הפסיקו לפקוד אותו.	שיניצקי, בנימין	12191
יש גבר במנזר	רב פיקח מתווכח עם כומר בענייני דת. הכומר : מחתנים ילדות בלי לשאול לרצונן, העיקר שלא ישארו בתולות. במנזר מקדישות הבתולות את אהבתן לישו. הרב מטייל ביער עם תלמידיו על יד מנזר. קיבל אבן בראש והבין שגבר זרק אותה. הודיע לאבי המנזר שיש גבר במנזר. האב לא האמין. קראו לרופא שיבדוק את הנזירות ומצא שכולן בהריון, כלומר במנזר ביקרו גברים.	שיניצקי, הניה	12202
מעשה בלץ ובסנדלר	סנדלר לא פחד משדים, רוחות ולצים. בלילה כאשר היה עייף מאוד הופיע לפניו לץ שהוציא לשון. הסנדלר חתך לו בסכינו את הלשון. כך כמה פעמים הוציא הלץ את לשונו והסנדלר חתך לו אותה בכל פעם. כשהתעורר הסנדלר ראה כי לכל זוגות הנעליים שאצלו נחתכו הקצוות.	שיניצקי, הניה	12204
בגדי הקמצנית והשדים	אשה קמצנית קנתה בגדים יפים רבים אבל חבל היה לה ללבוש אותם. הקרובים העניים ביקשו להשאיל להם איזה בגד לחתונה אבל היא תמיד סירבה. פעם כשניגשה לאוורר את הבגדים ראתה עליהם כתמים רבים של מאכלים ומשקאות. התפלאה. בלילה, בחלום, הופיעה אמה ואמרה לה שכיוון שהיא אינה לובשת את הבגדים ומסרבת לעשות צדקה באים השדים בלילה, לובשים את בגדיה ומתהוללים איתם.	שיניצקי, הניה	12962
היא שומעת שלושה עשר צלצולים	שני בחורים מתאהבים באותה צעירה. כדי להחליט את מי לבחור, תולה הצעירה את החלטתה במספר צלצולי הכנסיה בצהרים. אם יצלצל 12 פעמים תבחר בבחור הראשון, אם 13 פעמים תבחר בשני. היות והיא מעדיפה את השני היא שומעת 13 צלצולים.	שליט, דבורה	3586
ברית אברהם אבינו הצילה יהודי כפרי	נערה נוצריה מאשימה יהודי חוכר, עשיר וירא שמיים כי התעלל בה. הוא יורד מנכסיו והכל בזים לו. בעת המשפט דן אותו לחובה אך עו"ד הרמן ליברמן, דרש למול את הבן-הממזר. הבחורה מבקשת מהכומר לא להרשות למול את בנו הוא.	שלית, אהרון	2850
מי שופכין ותקלתם	באוסטילה שבווילנה לא היה ביוב ושפכו את מי הביוב דרך החלון לאחר שהכריזו שלוש פעמים: היזהרו מפני השופכין. אזהרה זו היתה מכוונת לשדים. פעם שכחה אישה להכריז ופגעה בשד ששערותיו נשרו ממי הרותחין. קילל אותה שכל בניה יוולדו קרחים, וכך היה.	שלכטר, ניסן	6520
יהודי מרמה שומר גן הקיסר	יהודי מרמה שומר גן הקיסר במכתב (השומר אינו יודע לקרוא). המכתב כביכול רשיון ליהודי שיוכל להנות מגנו של הקיסר.	שלמה, אהרון	378
היתה טעות	לפני ליל החתונה של בתה אם משתמשת בטעות בדיו ירוקה, במקום בדיו אדומה, כדי לחפות על העובדה שבתה אינה בתולה. אצל הפרופסור שאליו הביאו את הדבר לבדיקה מחליפים את הרוק של הכלה ושל החתן. הפרופסור קובע רק שבעניין הנדון נפלה טעות.	שם טוב, זאב	10545
הוא מחקה את הרבי בעישון המקטרת	בחור צעיר שאומרים לו "לעשות כמו הרבי" זאת אומרת ללמוד, רואה במקרה את הרב בזמן שהוא מעשן מקטרת . הוא קונה לו מקטרת ועושה "כמו הרב".	שמש, ר' איצק	2855
ענוותנותו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב	לפני דרשתו מפאר ר' לוי יצחק בהתבודדותו את עצמו בכל מיני שבחים. אחד החסידים מטה אוזן ושומע. שואל אחרי הדרשה לפשר הדבר. ר' לוי יצחק מסביר. הוא יודע כי שבחי הגזמה אלה שקר הם. כך גם נהירת הקהל לדרשתו.	שמש, ר' איצק	3204
משל ומשל בשתח בנות נשואות ובספרי תורה	משל: שתי בנות הסבו עם אביהן לסדר. אחת עשירה ועצובה (בעלה אינו אוהב אותה), אחת עניה ושמחה. הנמשל: תורה עם פרוכת ענייה בבית כנסת שמחה, כי רוקדים אתה בשמחת תורה ומקיימים את הכתוב בה; תורה עם פרוכת עשירה בטמפל - עצובה.	שפירא, מאיר	2847
הדובים הלבנים	הקיסר ניקולאי הראשון וחבורתו ביקשו לגרש את היהודים מרוסיה. בהתחשב עם אומות אחרות לא רצו לנקוט באמצעים דרסטיים לכן הציעה המלכה כי היהודים יביאו לגן החיות של מוסקבה 12 דובים לבנים וימלאו שק בדיבורים. אם לא יעמדו במשימה אפשר יהיה לגרש אותם. חתנו של ראש הקהילה, עורך דין ממולח, קיבל על עצמו להציל את הקהילה היהודית. הוא נסע לגרינלנד ושם קנה 14 דובים לבנים שהיו מיועדים לקרקס. מאחר וניקולאי רצה להיות בטוח שלא יגיעו לעיר הבירה 12 דובים, ניסה לסכל את הקניה ושלח את ראש שריו מחופש על מנת לקנות מעורך הדין אחד הדובים. עורך הדין שחש במזימה מכר לו דוב אחד במחיר 14 הדובים גם יחד. המחיר המופרז ששילם ראש השרים עבור הדוב האחד גרם לצאר ולמלכה לחשוב כי שיטה בהם. המלכה יצאה בעצמה, מחופשת לסוחרת, על מנת לקנות דוב נוסף מעורך הדין. היהודי הסכים למכור לה את הדוב בתנאי אחד בלבד: שתנשק לו בעכוזו. המלכה , לאחר לבטים רבים, הסכימה בלית ברירה לתנאי המשפיל. כל זאת על מנת לסכל את מילוי המשימה שהעמידו בפני היהודים. משחזר עורך הדין למוסקבה, נספרו הדובים ואכן התברר כי הצליח להביא 12 דובים לבנים. את השק שהיה עליו למלא בדיבורים עד אשר תגיד המלכה שהשק מלא- "מילא" עורך הדין בסיפור קורותיו במכירת הדובים לראש השרים ולמלכה. כאשר הגיע לתיאור התנאי שהציב בפני המלכה - היא צעקה "די!" והכריזה כי השק מלא. הקהילה היהודית ניצלה.	שפס, שרה	4417
רכבת, זכר או נקבה?	הרבי מבעלז שילם אלף זלוטי לשלטונות בעבור הרכבת המובילה אליו מדי חודש אלפי חסידים. החליטו להעלות המחיר פי עשר. הרבי הודיע לחסידיו כי רכבת "באן" היא נקבה ואסור לנסוע. העיר הפסידה כסף. ויתרו על ההעלאה והרבי הודיע לחסידיו כי ניתן לכנות רכבת גם פייפער (צפצפן) וזה זכר ומותר לנסוע.	שפריצר, משה	18106
כאשר תגמור את הדרשה, סגור את בית הכנסת	דרשן דרש דרשה משעממת בבית הכנסת. כל המתפללים עזבו, נשארו רק השמש והדרשן. השמש ביקש את הדרשן לקחת את המפתח וכאשר יסיים שיסגור אחריו את בית הכנסת.	שרייבר, אשר	4446
הזקנים והאנקור	לזוג זקנים אין ילדים. לזקן יש אנקור שאהבו כבנו. בהעדר הזקן, כורתת אשתו את לשונו של האנקור ומגרשת אותו. הזקן הולך ליער לחפשו. האנקור פוגשו, כשהוא לבוש בגדים יפים, מזמינו לביתו ונותן לו לבחור בין סל גדול וכבד לבין סל קטן. הזקן בוחר בסל הקטן וכשמגיע הביתה מתברר שיש בו כסף ופנינים. הזקנה כועסת על שלא בחר בסל הגדול, הולכת לאנקור, מקבלת סל גדול ומוצאת בו חרקים וזוחלים. מבוהלת הגיעה לביתה והבטיחה שתהיה אשה טובה.	שרף, חיים	16699
הפרחחים ושומרת המטע	כדי להפחיד את שומרת המטע, התעטפו בחורי הישיב בסדינים לבנים, השומרת חשבה שאלה מתים וברחה. הבחורים אספו פרי כאוות נפשם.	שתיל, שלמה	16268
רש"י בהתגלותו	רש"י נדד מעיר לעיר כעני, עסק בפירושיו ולא הזדהה. פעם אחת הגיע לבית הפרנס לסעודת מצווה, והיה נוכח בויכוח בין תלמידי חכמים על "כוונתו של רש"י", והחליט להתגלות באומרו כי כל כוונתו של רש"י היתה לשבור את רעבונו.	תודר, שמעון	1612
גניבת המצנפת	בבית כנסת נעלמה מצנפתו היקרה מאד של עשיר מרוסיה. הרב המקומי מחפש ופונה אל ראש הגנבים בעיר. זה עונה: "אם החסידים שלי לקחו אותה תימצא המצנפת ותוחזר לבעליה אבל אם החסידים של הרבי העלימוה, ספק גדול אם היא תוחזר ויש להתייאש מן המציאה".	תודר, שמעון	1694
ברכת ר' מנדלי מנמירוב בראש השנה של הגויים	ר' מנדלי מנמירוב ברך בראש השנה הכללי משום שבאותו יום אפשר לקבל חתימה טובה לעם ישראל. כאשר רואה האל את מעשי ההוללות של הגויים באותו יום הוא זוכר את בני בריתו. לאחר שהוא שופט את הגויים על מעשיהם הוא יושב על כסא הרחמים ודן את ישראל לטובה. גם השטן בזמן הזה אינו יכול לקטרג על ישראל והקב"ה שופט את הרשעים למיתה ואת עם ישראל לחיים.	תודר, שמעון	1773
תורה בליל "ניטל"	כדי לא ללמוד בחג המולד הרבי מקורנה חד חידות לחסידיו, כי מנהג הוא בבית כל ישראל לא לעסוק באותו יום למען שלא תהיה עליה לנשמתו של "אותו איש". החסידים מתפעלים מפתרונותיו של הרבי (דברי חידודים על שני מנקי ארובות שאחד מהם יצא נקי והשני שחור. במקרה הראשון: הנקי הולך להתרחץ והשחור - לא. במקרה השני: שניהם מתרחצים ובמקרה השלישי - שניהם אינם מתרחצים).	תודר, שמעון	1790
הגיונו של משוגע	עני טיפש (שואב מים) נותן את כספו לשמירה לאיש אחד. במקום לקחת ריבית הוא משלם עבור ה"שמירה".	תודר, שמעון	1850
חתונת טפש עם בחור	מראים לטיפש מישהו ואומרים לו כי זו כלתו. אחרי החופה מתברר כי חיתנו אותו עם בחור.	תודר, שמעון	1851
ר' ישראל מרוזין ושמשו	השמש של ר' ישראל מרוזין מלווה את הרב בליל ראש השנה בשובו מבית הכנסת. הוא מבחין בפניו בצערו על המאבק המתנהל בבין דין של מעלה על גורל האנשים. כדי לעזור לו מבקש השמש מהרבי עוד 9 יהודים למנין שעל ידי כך יוכלו להביס את השטן ולהביא את הגאולה. על שאלת הרב, מה על יתר היהודים, מעיד השמש שהם יכולים להיות אפילו בדרגתו של הרבי. בתשובה זו נרגע הרבי כי ידע שאפשר לסמוך על חסידיו.	תודר, שמעון	2207