ושוב מעשה שקרה בבית התפילה של הרבי ר' יחזקאל זצ"ל: סיפר לי הסבא ר' יקיר ז"ל: בליל חג השבועות, לאחר סעודה מגיגית המכילה בעיקר מאכלי חלב, גבינה ועוגות גבינה וכדומה וברכת המזון, מתאספים הגברים לבתי התפילה לומר 'תיקון ליל שבועות', עד אור הבוקר, ובהשכמה הולכים למקווה לטהר את הנפש, בכדי לבוא לקבל את התורה בטהרה. והנה ישב הסבא וקרא את התיקון, ובסוף נרדם עד שנשאר לבדו בבית התפילה של הרבי ר' יחזקאל זצ"ל, וכל הנוכחים נסתלקו. פתאום התעורר הסבא ומסתכל לכיוון ארון הקודש, והנה עיניו רואות מלא מתים לבושים בתכריכים מסובבים את הארון והבימה והרב הצדיק מסתכל עליהם, כאילו שמדבר אתם. הסבא נבהל ונעשה חיוור והתחיל לרעוד. אז פנה אליו האדמו?ר: "נו, ר' יקיר, פה, האב ניט קיין מורא (אל תפחד)." הוציא אה מטפחתו ונשב רוח עליו ועל פניו. "אתה יקיר לא ראית שום דבר, זה נדמה לך." ובהרימו את מטפחתו כלפי פניו פתאום כל התמונה נעלמה מפניו ולא נראה שום דבר, לא מתים ולא תכריכים. אולם במוחו ובזיכרונו הדבר הזה נזכר בבל ימי חייו, ובכל לילות חג השבועות, תיקון ליל שבועות, ערך בבית המדרש ולא בבית התפילה של חסידי מודזישמץ, שהאדמו"ר התפלל שם.

המספר מספר סיפור שקרה לסבו: סבו מספר כיצד בליל תיקון חג שבועות נותר לבדו בבית הכנסת של ר' יחזקאלזצ"ל. פתאום ראה ליד ארון הקודש מתים מסתובבים בתכריכים והצדיק מסתכל עליהם. נבהל הסבא אך הצדיק פנה אליו ואמר שלא ראה דבר. מאז ערך תיקון ליל שבועות בבית המדרש ולא בבית הכנסת.