שמש מתפרנס מאזכרת יום השנה של מתיהם של תושבי העיירה. פעם אחת, לקראת שבת, חסר לו כסף לקנות מצרכים והוא פנה לאיש עשיר ואמר לו כי זהו יום הזכרון של אמו, למרות שזה לא היה נכון, אך קיבל תמורת התזכורת נדבה. כעבור שבועות, כששוב היה במצוקה, קיווה שאותו עשיר שכח את דבריו והזכיר לו שוב את יום הזכרון של אמו. תמה העשיר, כי אם היו אומרים לו שזהו יום הזכרון של אביו היה מאמין, הלוא לאדם יכולים להיות כמה אבות, אולם הוא בטוח כי אם יש רק אחת. ובכל זאת נתן לשמש הנזקק את הכסף הדרוש לו לשבת.