מעשה בעז שגרמה לבהלה גדולה בעיירה יהודית ובגלל מעשה זה זכו בני עיירה זו בכינוי שדבק בהם לעולמים "מבקשי מחילה" (ביידיש: מחילה בעטערס)

וזהו סיפור המעשה:

אצל בלן העיירה, רבי נטע, היתה עז שחלבה טעים ומתוק. היו בני ביתו נהנים מן העז השופעת חלב, והילדים מפנקים אותה. אשת הבלן היתה חולבת את העז פעמיים ביום בתוך הדיר שבקרבת ביתם.

ערב אחד אחרי החליבה, פרצה העז מן הדיר החוצה, נעצרה ליד שורות החנויות, והסתכלה בשמיים הבהירים ובאור הכוכבים. לפתע פתאום הרגישה שעמום גדול. כאשר הורידה את ראשה, ראתה את הדלת של בית המדרש פתוחה לרווחה. מבלי לחשוב הרבה נכנסה העז של הבלן פנימה, עלתה על הבמה ונשכבה מתחת לשולחן שעליו פורשים את ספר התורה בזמן הקריאה בו.

כאשר החליטה העז לשוב אל מקום מנוחתה הקבוע בדיר, נפלה עליה טלית אחת, והיא לא יכלה בשום פנים להשתחרר הימנה. הסתבכה העז יותר ויותר, עד שנשארה עטופה בטלית מבלי שתוכל לזוז ממקומה.

בבוקר נכנסו יהודים לבית-הכנסת להתפלל ומה הם רואים? דמות עטופת טלית מתנענעת ליד ארון הקודש. נבהלו היהודים והרימו קול צעקה. נבהלה גם העז, הרימה את רגליה וקפצה דרך החלון ישר אל בית הקברות. כי מקומות הציבור בעיירה היו סמוכים זה לזה כמקובל בכל העיירות הקטנות.

ראו האנשים שעברו ליד בית הקברות עם אור הבוקר, דמות מוזרה העטופה טלית עומדת ומתנענעת ליד האלון הגבוה, בפתח בית הקברות. נמנו וגמרו כי אין זאת אלא אחד המתים, שהיה חוטא גדול בחייו, נפלט מקברו, כי לא מצא בו מנוחה לעצמו.

הזעיקו מיד את הרב ואת אנשי "חברה קדישא". לקח הרב את השופר, קרא לשמש ולטובי העדה, וכולם יחד עלו אתו אל בית העלמין כשספרי תהילים בידיהם. התחילו כל הנאספים לבקש רחמים מאת הקדוש-ברוך-הוא שיחזיר את המת לקברו.

בינתיים ראתה אשת הבלן כי העז שלה נעדרת מן הבית ויצאה לחפשה, בהכריזה בקול רם את כל שמות החיבה בהם כינתה את עיזה. לאחר ששמעה העז את קול הקריאה של אשת הבלן ולאחר שגם החלב ביקש לצאת מעטיניה המלאים, עזבה את מקום המערכה וחזרה לדיר.

כאשר ראתה הבלנית דמות עטופה טלית בדיר, נבהלה מאד ונפלה על הארץ במצב של עילפון וחוסר הכרה.

פרצו הילדים בצעקות לרחוב, והשכנות נכנסו כדי להצילה.

בינתיים הכיר אחד הבנים לפי הקרניים את האורחת שבדיר. הוריד ממנה את הטלית ומיד הכירו כל הנוכחים את הדמות שבגללה קם כל הרעש הזה בעיירה.

מאז היו מכנים את תושבי העיירה שיצאו לבית-הקברות לבקש מחילה מאת העז בשם "מחילה בעטערס" - "מבקשי מחילה".

אצל בלן העיירה היתה עז. יום אחד היא השתחררה, טיילה ובסוף נכנסה לבית המדרש שם רבצה על השולחן עליו קוראים את התורה ולבסוף נפלה עליה טלית. לא יכלה להשתחרר ממנה וקפצה בעד החלון לתוך בית הקברות. באו יהודים רבים, ראו את העז עטופת הטלית וחשבו כי פושע מת ולא יכול למצוא את מנוחתו בקברו. הלכו וקראו לרב. הביאו את ספרי התהילים ובקשו רחמים. בינתיים הרגישה העז בעטינה המלא, קמה ורצה אל דירה.