הסבתא של סבתא סיפרה לה שהסבתא שלה שעסקה בתפירת תכריכים וטיהור המת היתה ערב אחד בדמש'ק בפסח במטבח ובישלה שומן אווזים. פתאום היא שמעה שהדלת נפתחת ובפתח עומדת אשה מתה לבושה בתכריכים וקראה בשמה. "חיה נפתחו לי התפרים. את מוכנה לתפור לי?" היא ענתה לה: "בסדר. בואי לכאן." ותפרה לה את התכריכים, וכאשר היא סיימה לתפור לה, היא נעלמה. הסבתא חזרה למטבח והמשיכה לבשל שומן. פתאום יצאה יד מהארובה. הסבתא שהכינה שומן לא נבהלה, לקחה קצת מהגריבענס (חתיכות עור של אווז) נשפה על השומן שלא יהיה לה חם מדי, ושמה לה ביד. היד נעלמה ובאותו רגע התחיל הסיר לגלוש והסיר התמלא שומן וגלש וגלש. היא התחילה להוציא את כל הסירים של פסח ולמלא אותם בשומן עד שכל הסירים בבית התמלאו ואז פתאום הסיר הפסיק לגלוש. הערה: המספרת הוסיפה שמאז במשפחה יש מסורת מאם לבת לא לתפור בדמש'ק.

אל זקנה שעסקה בטיהור ובתפירת תכריכים הגיעה מתה שהתפרים בתכריכיה נפתחו. היא ביקשה מהזקנה שתתפור אותם וכשסיימה נעלמה המתה. המשיכה הזקנה לטגן את שומן האווזים, הופיעה יד בארובה, לקחה עור אווז, שמה שומן ונעלמה. הסיר החל לגלוש והזקנה מילאה את כל הסירים שהיו לה בשומן. כשנגמרו הסירים הפסיק השומן לגלוש.