יוזל פאנדריק היה ילד פלא. רק נולד ידע כבר לדבר. עודנו תינוק, רצה כבר להתעלות על כל בני האדם. מה עשה? הוא זחל לבית-המקדש וגנב משם את שם המפורש. הוא חתך לו בסכין ברגל והכניס שם את שם המפורש. מיד צמחו לו כנפיים. מאז היה הוא עושה כל מיני ניסים. הוא היה מתעופף באוויר, כמו ציפור ומתערב בין המלאכים. היו המלאכים עולים גבוה, גבוה. היה הוא מתחרה אתם ומנסה לעבור אותם. פעם התחרה והתערב כך בין המלאכים. בא מלאך וטימא אותו על ידי שהטיל עליו מי רגלים. מאז ניטל ממנו כוח הפלאים, כנפיו נתבלו והוא נפל ארצה. יותר כבר לא יכול היה להמריא, אבל את שם המפורש לא החזיר. עד היום לא ידוע איפה הצפינו.

יוזיל פאנדריק נולד ביום הניטל.

ביום הניטל נוהגים יהודים לשחק בקלפים. מדוע? כי כתוב בגמרא: ''המשחק בקוביא פסול לעדות'' וביום הניטל רצו היהודים להיות פסולים לעדות. מדוע? שמא גוי יתפוס יהודי ביום הניטל, שזה יום חינגא שלהם וישאלו: ''תגיד, יהודי, נולד המשיח או לא?'' ואם יעיז היהודי ויגיד ''לא'', יחטוף מכות. מוטב איפוא לשם יתר בטחון להיות באותו היום פסול לעדות ולהגיד ''כן'' בכדי להינצל ממכות.

הערה: סיפר מר טלשיר בן 76 (פולין): ''אי אלה פרטים על כך שמעתי בימי ילדותי.''

יוזל פאנדריך, הנולד ביום הניטל ויודע כבר ביום הולדתו לדבר, גונב בהיותו ילד את השם המפורש מבית המקדש. הוא חתך לו בסכין ברגל והכניס שם את שללו. מיד צמחו לו כנפיים. הוא התחרה עם המלאכים במעוף. אחרי שמלאך הטיל עליו מי רגליים נבלו כנפיו והוא נפל ארצה. את השם המפורש הסתיר במקום סתר.