וכך היתה פותחת סבתא: "נכדתי היפה החביבה, ברחוב הנהר לפני שנים מספר היה הדבר. ברחוב הזה גרה חנה ביילה. הרי את מכירה אותה. זו שגרה בסוף הרחוב, נו נכדתי, ולה בן אחד. בן אמרתי, על כל שונאי ישראל בן כזה. האלוהים ירחם עליו. כל הימים שוכב על התנור ולא עלינו לא עושה כלום. כבר היה כמעט בן עשרים והמשיך לשכב על התנור. אם נתנה לו לאכול אכל, ואם לא, לא אכל. לא ידעו שלא עלינו מה יעשו בו.

אמר האב: "קום בני הגיע שעתך לפרנס את עצמך."

והאב הביא אותו לסנדלר. עשה כמה ימים אצל הסנדלר וברח. מסרוהו לחייט. אבל גם משם ברח. מסרוהו לנפח אבל גם שם לא נשאר זמן רב. אבוי לאותו אב ואבוי לאותה אם מסכנה.

אמר האב: "אביא אותו לעיר אחרת."

אלא שהבן לא אהב לעבוד והתייעץ האיש עם אשתו ואמרו למסור אותו לזגג שילמד ממנו. הזוג גר בעיר אחרת. להגיע אליה עוברים את היער. הלכו האב והבן בתוך היער שהיה אפל, ועצים צפופים צמודים זה לזה צמחו בו, שבקושי ראו דרכו את השמיים. הלך האב, הלך הבן. הלכו שעות וישבו מעט לנוח.

"לאן פניכם מועדות?"שאל השטן, והשניים לא ידעו כי שטן הוא.

" הולך אני למסור את בני שילמד מקצוע."

"אין לך צורך ללכת עוד, אני זגג ואצלי ילמד בנך."

הביט בו האב ואמר "ואיפה ביתך?"

אמר לו: "הנה." והראה לו השטן בית, כי הרי השטן יכול לברוא, ורק אחיזת עיניים.

וכך ילדתי, ראה האב בית ובו בית מלאכה לזגגות.

"אולם בתנאי אחד אקח את בנך. שלא תבוא הנה לפני תום שנה. וכאשר תגיע, יהיה בנך בעל מלאכה מלומד כמוהו."

שמח האב שבנו ילמד מקצוע ולא יתהלך בטל. ויתקעו כף איש לרעהו ויברכו זה את זה לשלום.

שב האב הביתה. שמח ולבו טוב עליו ולא ידע המסכן שאת בנו מסר בידי השטן, והשטן יעשה בו כרצונו.

והשטן צחק אל הנער ואמר לו: "מהיום והלאה עומד אתה ברשותי ותעשה את מצוותי."

צחק הנער לשטן ואמר: "טוב הדבר בעיני."

ושלחו השטן לרוץ ביער. רץ הנער על פני היער ובא עד מסילת הברזל ויפגוש שודדים בדרך ושמע אותם מדברים ביניהם לאמור: "איפה נוכל לגזול גזל הפעם?"

ויקרא אליהם הנער: "קחו נא אותי עמכם ואראה לכם את הדרך. לכו אל בעל האחוזה, שם ישנם שוורים יפים."

והם לקחו את הנער והלכו לגזול את השוורים. והנער רץ הביתה ומסר את כספו לאימו אשר לקחה אותו ולא אמרה כלום ולא שאלה ולא חקרה מאין לו הכסף הרב. היא בישלה לו מאכלים שאהב, כיבסה את בגדיו ועשתה את רצונו. והבן ישב, אכל לשובע ושב ליער לשטן. שגם הוא רצה את חלקו.

"הב את כספך אם ברצון, ואם באין אתה נותן, ולקחתי בחוזק יד."

וכך היה הנער שליח של השטן, והשטן שמח לאידו של האדם ועונג מיוחד לו למנוע מאדם את חירותו.

והוא מקים מריבה בין בעל ואשתו, במאמץ להכשיל את האדם, ולא ידעה אשתו כי בנה ברשות השטן.

והנער עשה כל שציווה עליו השטן ולא הניד עפעף ולא השמיע קול.

וילדתי, אט אט הביא על הנער סבל וייסורים. והביא את הנער לעמוד בניסיונות שאינו יכול היה לעמוד בהם. והיה הנער עושה את רצונו ואם סרב התנסה בגיהינום. השטן היה שולח אותו שיעשה את רצונו, ורק מעשים רעים לימד את הנער. הרי השטן הוא יסוד כל רע. והנער היה כלי שרת בידי השטן. מה עשה ומה לא עשה, השטן כבל את נפשו ואת גופו, ולא היה קץ לסבלו עד שביקש למות. חלפה שנה והאב בא לבקר את בנו, והנה הוא רואה אותו יושב ומסיק עצים בתנור.

"למה אינך לומד זגגות?" שאל.

לא ידע הבן איך ירמוז לאב כי השטן הוא, והוא בידי השטן. אבל האב הבין מעצמו, ורק בעזרת הצדיק עלה בידו לשחרר את בנו. ותאמיני לי, בלי רצון אלוהים, לא היה מתקיים.

אב מסר את בנו העצל לזגג שילמדו מקצוע. האב לא ידע שהאיש הוא השטן. הבן סבל תחת ידו של השטן. צדיק הצליח לשחררו.