אצלנו בעיר היה יהודי אחד ששמו היה ר' הרש המתמיד. הרש המתמיד היה הוא תלמיד חכם שיודע כל החומשי תורה בעל פה. חוץ מזה היה הוא יהודי גבר יפה כמו יוסף הצדיק, בנו של יעקב אבינו, וגם יראת שמים. ר' הרש הוא היה נשוי עם אשתו וילדים. הוא היה סוחר בדים. היה לו חנות גדול עם חנות כל מיני בדים. הוא היה יום יום הולך בבוקר לבית המדרש להתפלל תפילת בוקר, ובערב תפילת ערב. הוא היה מתפלל לפני העמוד בימים הנוראים: ראש השנה ויום כיפור. הוא היה שר יפה וגם לזה, היה הוא גבר יפה עם הדרת פנים כמו איזה צדיק גדול.

לפנות ערב, בזמן הקיץ, הלך הוא כרגיל יום יום, לבית המדרש להתפלל מנחה ומעריב. אחר תפילת מנחה, הלך הוא לבית הכיסא לצרכיו, וחשב אחרי זה לחזור לבית המדרש להתפלל תפילת מעריב. הוא בא לבית הכיסא ונכנס פנימה לבניין שהיה קצת רחוק מהבניין של בית המדרש. כאשר הוא נכנס פנימה, שמע צעקות איומות. כאשר שמע אותן רצה הוא לצאת ולחזור בדרכו וללכת למקום אחר, אבל הרבה גברים ונשים קמו בדרכו ולא נתנו לו לצאת מהבניין הזה.

עבר כל הלילה, ור' הרש המתמיד לא חזר מבית המדרש. בני משפחתו באו הם לחפש אותו בבית המדרש וגם אצל האחים והאחיות ואצל הקרובים שלהם, ולא מצאו אותו בשום מקום. רעש ובהלה קמו בין המשפחה של ר' הרש וגם בכל העיר קמה בהלה. כולם רצו פה ושם לחפש את הרש המתמיד שנאבד פתאום. חיפשו ולא מצאו אותו.

בבוקר חזר ר' הרש המתמיד רצוץ ועייף עם בגדים קרועים ומלוכלכים.

שאלו אותו היכן היה, ולא יכול היה לענות שום מילה. כאשר הביאו רופא, נתן לו הרופא רפואה ואמר שהוא צריך לנוח כמה ימים ואז יוכל הוא לענות מה שהיה.

אחרי כמה ימים כאשר הרש הרגיש טוב, סיפר את הכל. הוא סיפר שאשה, מלכת השדים, תפסה אותו והחזיקה אותו עד השחר. בשחר ברחה היא עם כל המשרתים שלה.

יהודי סוחר שהיה יפה תואר וירא שמיים, נכנס פעם לבית הכסא סמוך לבית המדרש. היה זה לפנות ערב והוא חשב כי לאחר מכן יבוא אל בית המדרש להתפלל "מעריב". אולם כאשר ביקש לצאת מן המקום ההוא קמו הרבה נשים וגברים ולא נתנו לו לזוז. בא הלילה ולא שב האיש אל ביתו. בני ביתו חיפשו אותו בכל מקום ולא יכלו למצוא אותו. רק לפנות בוקר, כאשר שבה אליו רוחו, הוא בא, שבור, רצוץ ועייף. כעבור כמה ימים סיפר כי מלכת השדים תפסה אותו והחזיקה בו עד עלות השחר.