חזרה לדף הראשי של פרויקט אסע"י
תמציות סיפורי המספר
|
ליצי, מרקו |
|
שם הסיפור |
תמצית |
רושם |
מספר אסע"י |
|
האיש שאיבד את אשתו ואת בניו |
איש בוחר בעושר לעת זיקנה. גונבים לו את אשתו, נהר סוחב את בניו. הוא נכנס לפונדק ללון, נשאר שם ומתעשר כשותף בעל הפונדק. נעשה ליועץ המלך ולאחר מותו של זה - למלך. בניו באים ומשרתים כחיילים אצלו. את אשתו חטף קצינו. האם שומעת משיחת בניה כי בניהם הם וכדי להביא את הדבר לפני המלך - השופט, היא מאשימה את הבנים. לפני המלך הכל מתגלה ומכירים זה את זה. |
שנפלד, אלישבע | |
|
חוטב העצים האמיץ |
חוטב עצים הורג 100 זבובים וכותב זאת על גרזנו. שודדים לוקחים אותו לשירותם. הוא מרמה אותם, שכוחו כשל 30 איש (שם סיר על האש בעזרת חיילים עוברי אורח). כשרוצים לראות את גבורתו מוצא תירוצים עד שנותנים לו עושר רב ומשלחים אותו. |
שנפלד, אלישבע | |
|
מגש, חמור ומקל - שלוש מתנות |
עני מקבל מגש (המלך גונב אותו) משד האדמה, חמור עושה מטבעות (שומר בית המרחץ גונב אותו) ומקל מרביץ. מרביץ המקל לשניהם. מחזירים לו את חפציו. |
שנפלד, אלישבע | |
|
הרפתקן שרצו לקברו עם אשתו המתה |
איש מחפש הרפתקאות מגיע לאי. דרך מערה מגיע למדינה שמלכה נותן לו את בתו לאישה. במות אישתו הוא רואה שעושים שני ארונות. הוא נקבר עמה. מצליח להימלט. אניה אוספת אותו ומחזירה אותו לביתו. |
שנפלד, אלישבע | |
|
מעשה במלכה קוסמת |
למלכה קוסמת אהוב כושי. המלך הורגו. המלכה הופכת אותו לכלב בזורקה עליו סיכה. ילדה ברחיצתה את הכלב בסבון מסירה ממנו את הכישוף. כשהמלך חוזר הופכת אותו המלכה ליונה והילדה שוב מחזירה לו את דמותו. בעזרת סיכה הופך המלך את המלכה לחמור ומעביד אותה קשה עד שמתה. |
שנפלד, אלישבע | |
|
מעשה בכיכר לחם |
צוואת אב: להישמר מאיש שאין לו זקן. בעת רעב הולך הבן לטחון קמח ולא מוצא אחר אלא איש מחוסר זקן. הוא טוחן לו קמח ומבקש קמח רק עבור ככר לחם אחד ותוך כדי שיחה עם הבחור לוקח ממנו מחוסר הזקן את כל הקמח. הבחור מציע תחרות בהמצאת שקרים (דבורה ענקית, אבטיח ענק). מספר סיפור גוזמאות, ושהבחור מגיע למילה "בורח" הוא חוטף את כיכר הלחם מאת מחוסר הזקן ובורח ממנו. |
שנפלד, אלישבע | |
|
מזלו הסגור של החייט |
אין לחייט מזל. שלח לו המלך מטבעות זהב בתוך תרנגול צלויה, תרנגול הודי וברוז צלויים, אולם אינו רעב ונותן את העופות (כמובן ביחד עם המטבעות) לשכנו. |
שנפלד, אלישבע | |
|
הציפור שרצתה לשנות את הגורל |
הורים רוצים לחתן את ילדיהם אך באה ציפור וגונבת את הילדה, כדי שלא יקויים הדבר. היא גרה על עץ גבוה. אחרי שנים רבות מגיע הבחור ליער, הוא מוצא את הבחורה ולוקח אותה אל ביתו. הם מכירים זה את זה ומתחתנים. |
שנפלד, אלישבע | |
|
בדחן המלך מתחלק במכותיו |
הבדחן יוצא לחפש מחליף. חכמה ראשונה אצל המארח: ימי החודש (ביצים) וירח מלא (ככר לחם). מבקש מיטה חדשה "שאיש עוד לא הוציא גזים בה". המארח נותן לו קש כדי שהמיטה תישאר "נקייה מגזים". המארח דורש מחצית שכרו של הבדחן. זה מבקש מן המלך מכות וגם המארח מקבל מכות. |
שנפלד, אלישבע | |
|
הגנב הפקח שנשארה לו גנבתו |
ליהודי אין סבלנות למלא את כדי הביי במים והוא מוכר אותם. למחרת הוא בא אל אשת הביי, מספר ששדדו את הביי וקיבל בגדים בשבילו. הביי מודיע כי הדברים ישארו לגנב אם יצליח עוד פעם בגנבה. היהודי מוצא את הביי אצל הרב וסוסיו עם משרתו בחצר. הוא שולח את המשרת לביי (המשרת מתקוטט עם הרבי). הגנב בורח עם הסוסים. |
שנפלד, אלישבע | |
|
המרשעת |
בעל זורק את אשתו הממררת את חייו לבור. מהבור יוצא נחש שאינו יכול לחיות עם האישה. תמורת הצלתו עושה הנחש את האיש ל"רופא" המרפא את מלכת אנגליה וצרפת (הנחש נכנס לקורבן כדי שהאיש יוכל להוציא אותו מתוכן). הוזמן ה"רופא" גם לשולטנית מטורקיה שחלתה באותה המחלה עצמה. כשאין הנחש רוצה לצאת מתוך הגוף קורא האיש כי אשתו כבר מחכה בחוץ. הנחש בורח במהירות. |
שנפלד, אלישבע | |
|
הגמל הלומד קרוא וכתוב |
יהודי לוקח על עצמו את המשימה ללמד גמל לקרוא ולכתוב בסמכו על כך שאחד משלושת הגורמים השותפים לפעולה זו (המלך, הגמל או היהודי עצמו) ימות במשך השנים העומדות לרשותו של היהודי ללמד את הגמל. |
שנפלד, אלישבע | |
|
ירושת האחים |
ירושת האב לשלושת בניו: תרנגול, מגל וחתול. הבן הגדול מביא את התרנגול לכפר שאינו מכיר שעון. השני מביא את המגל לכפר בו קוצרים את התבואה במספריים. השלישי מביא את החתול למנזר. הנזירים מפחדים מפני החתול ושורפים את כל המנזר. |
שנפלד, אלישבע | |
|
מלכה אכזרית וכלתה |
הגבירה כותבת לבנה המלך שאשתו ילדה כלבים. היא מחליפה את תשובת המלך ועל הוזיר להרוג את המלכה. הוא מסתיר אותה עם ילדיה בביתו. כשהמלך חוזר מפחד הוזיר ומביא את המלכה לתוך יער. היא מוצאת מקלט אצל צייד. המלך הולך לחפש אותה ביחד עם הוזיר. הם מגיעים לביתו של הצייד. המלכה מארחת אותם כשהיא מכירה את בעלה אך הוא אינו מכיר אותה. בשעה שהוא ישן היא אומרת לילדה להרים את ידו של אביו וכך הוא מכיר אותה. הם חוזרים ביחד לארמון והגבירה באה על ענשה. |
שנפלד, אלישבע | |
|
המלכה החכמה |
המלכה פודה את המלך משבי בחכמה. היא מתחפשת כזמר נודד, מגיע לחצרו של המלך האויב, מתחבבת עליו ומקבלת כמתנה את בעלה. |
שנפלד, אלישבע | |
|
המטבעות נהפכו לדבש והאדם לקוף |
ביי מפקיד כדים מלאי מטבעות בידי חנווני יהודי. המטבעות מכוסים דבש. לפני פסח היה החנווני זקוק לדבש. הוא שם לב שמתחת לדבש יש מטבעות והוא מחליף אותן. כשהביי חוזר הוא מוצא רק דבש. הוא לא אומר דבר אלא מזמין את בן החנווני אליו ומסתירו. כעבור זמן מה מודיע הביי לחנווני כי בנו נהפך לקוף (בינתיים הוא אילף קוף כדי להוכיח את דבריו לחנווני). היהודי תובע את הביי למשפט בפני שופט ובסוף החנווני מחזיר את המטבעות ותמורתם מקבל את בנו בריא ושלם. |
שנפלד, אלישבע | |
|
שטרות הכסף שנהפכו לניר |
יהודי מקבל מספריים פלאיים מטורקי. כאשר חותכים בהם נייר נהפך הנייר לכסף אולם כעבור חודש חוזר כסף זה להיות נייר. מספריים אלה ניתנו ליהודי על ידי טורקי שנהנה מחכמת היהודי בשעת גשם. כן נותן לו הטורקי שלוש משערותיו כדי שיוכל לקרוא לו היהודי בשעת סכנה. היהודי מרמה את כל העיר בכספו המזוייף. כעבור חודש בא שר המשטרה לעצרו. הוא נותן לו סיר לילה הפוך ככתר ומטאטא הפוך כמקטרת. בדרך חוזרים הדברים לצורתם המקורית. לסגנו של שר המשטרה נותן מכתב הנהפך לצורתו המקורית כאשר הפקיד חוזר אל משרדו, לדלעת. בא גדוד שוטרים שלם. בעזרת הטורקי הצליח היהודי לבינתיים להפוך את עצמו, את ילדיו את אשתו ואת רהיטיו לכלבים. השוטרים תופסים את הכלבים והמשפחה מצליחה להמלט. |
שנפלד, אלישבע | |
|
הציפור הגונבת תפוחים |
שלושה אחים יוצאים כדי לחפש את הציפור הגונבת תפוחים מגן אביהם, המלך. בהצטלבות בא כלב. הצעיר מטפל בו ולוקח אותו איתו. האחים נפרדים. הכלב מוביל את הצעיר לשדה. לפני שהוא נעלם הוא נותן לו שלוש שערות שעל ידי שרפתן הבחור יכול לקרוא אותו לעזרה. השדה עוזרת לו להגיע לסוס פלאי ומראה לו את הדרך לציפור הגנבת, שהיא בעצם בחורה שאותה אפשר לרכוש רק באהבה. הצעיר מגיע למקום שבו נמצאים רק פסלי שיש, שהם האנשים שביקשו לרכוש את הבחורה היושבת על עץ, אולם מחמת התנהגותם הבלתי נכונה היא הפכה אותם לאבנים. הוא שר לה שיר אהבה ורוכש את ליבה. הם מגיעים להצטלבות ונפגשים עם יתר האחים. הם מעוורים אותו ובורחים. בא הכלב להצילו (תרופה לעיניו - דם ציפורים). הוא חוזר והבחורה מכירה אותו. האחים באים על עונשם. |
שנפלד, אלישבע | |
|
מעשים מוזרים של החכם |
סוחר חכם עושה לכאורה מעשים מוזרים: שוחט עזתה היחידה של אשה עניה. חונק תינוק שרק נימול ומגלה אוצר בחצרו של אדם עשיר. לשאלתו של מלווהו הוא מסביר כי שחט את העז ככפרה על עוונותיה של האשה, חנק את התינוק משום שנועד ליפול בשדה הקרב בגיל 18 (אז האם כבר לא היתה מסוגלת ללדת עוד ילד) והעשיר שבחצרו גילה את האוצר ימות בראותו את הכסף הרב ולא יוכל לקחת אותו לקבר. פתגם: מה הייתי מה אהיה ומה יהיה על כולנו. |
שנפלד, אלישבע | |
|
גזירה על הזקנים |
יניצ'רים צוו להרוג את כל הזקנים. בן אחד הסתיר את אביו. לא הסכים המלך לגזירה זו וציווה על אנשי העיר לאכול מרק מתוך סיר שקוטרו שבעה מטרים באמצעות כפות שאורכן שבעה מטרים. איש לא הצליח להכניס לפיו אף כף מרק אחת והסיר נותר מלא. הבחור התייעץ בסתר עם אביו והלה נתן לו עצה להאכיל את האיש מולו. כולם חיקו אותו והסיר התרוקן. כך הוכחה חוכמתם של הזקנים והגזירה בוטלה. |
שנפלד, אלישבע | |
|
מחיר הביצים המבושלות |
סוחר אוכל באכסניה ביצים מבושלות ובא לשלם עבורן כעבור חצי שנה. עבור הביצים המבושלות מחשב בעל המס כאילו יצאו מהם אפרוחים ןמאלה גדלו תרנגולות מטילות ביצים. עורך הדין מציע לנאשם בחוב זה לזרוע חיטה מבושלת ולהוכי לבעל המס על ידי כך שאין מתבקעות אפרוחים מביצים מבושלות. |
שנפלד, אלישבע | |
|
אישה לשני בעלים גנבים |
לאישה שני בעלים גנבים שאינם יודעים זה על זה. האישה רוצה להישאר אצל הגנב הזריז יותר. הגנב ה"יומי" גונב ביצים והגנב ה"לילי" נכנס לאוצר המלך, מונה את הכסף ועושה רעש. בא המלך עם פמלייתו והגנב מוכיח שהמלך אינו יודע כמה כסף יש לו באוצרו - משמע, שהוא המלך. מכתירים אותו וכולאים את המלך בבית-הסוהר. הגנב ה"יומי" נהיה וזיר. האישה נשארת אצל הגנב ה"לילי" כי הצליח יותר. |
שנפלד, אלישבע | |
|
זרעי חמורים |
טיפש זורע זרעים שיצמחו מהם חמורים. ביום יריד מלא שדהו חמורים. טוען שהם שלו. בדרך למשפט מפשיט במרמה את בעל החמורים, נכנס כעשיר לקאדי וזוכה במשפט. |
שנפלד, אלישבע | |
|
החייל שנעשה קצין וקצין משטרה |
מלך מחופש משדל חייל לגנוב בלילה. החייל שומע בלילה שיחת קושרים על המלך ומספר על כך לחברו (המלך המחופש). נתפסים הקושרים והחייל עולה לדרגת גנרל. אחות המלך מתאהבת בו אך הוא דוחה אותה. היא מעלילה עליו וכתוצאה מכך מגרשים אותו. הולך למלך שכן ואצל זה הוא עולה מהר בדרגה ונותן עצות כיצד להילחם באויב. צבאו מנצח. הוא נעשה קצין משטרה. משחרר את כל הגנבים ומשאיר רק חדר אחד עבור אסירים בכלא. שיטתו: כאשר מובא לפניו גנב הוא הורג את זה היושב בחדר, כדי שיישאר תמיד עם גנב אחד. הגנבות בעיר נפסקות. המלך מפחד שכבודו של קצין המשטרה יעלה בעיני העם יותר מכבודו הוא. המלך הורג את שומרו ומאשים את קצין המשטרה כי אינו שומר טוב. משרתת מגלה את הרוצח. הקצין מכין פסל של המלך (הוא אינו יכול לאסור את השליט). הוא מראה את ה"אסיר" למלך (שם את הפסל בכלא). הקצין נעשה סגן המלך. |
שנפלד, אלישבע | |
|
מעשה בסבל טיפש |
סבל קיבל במתנה כסף משני עשירים שרצו לנסותו, לבדוק אם גם כשיהיה לו כסף יאכל את לחמו בתיאבון. הסבל איבד את תיאבונו. לוקחים ממנו את הכסף, נותנים לו מכה בראש והוא מתעוור. הוא הולך ומקבץ נדבות ואוגר מחדש. הוא אינו נוגע בכספו אלא חי מנדבות לחם. יום אחד נגנב כספו. אחרי שנים רבות נותן לו מישהו לחמניה והיא נתקעת בגרונו. הוא מאשים את האיש שנתן לו את הלחמניה בגניבת כספו. מתברר שהדבר הוא כן. נתקעה הלחמניה בגרונו של הסבל, כי דבר שנקנה בכספו הוא אינו יכול לבלוע. |
שנפלד, אלישבע | |
|
שלוש שאלות |
שני שרים למלך. שר יהודי ושר מוסלמי. המוסלמי מקנא בעמיתו היהודי בשל חכמתו וגורם לכך כי המלך יבחון אותו. המלך מעמיד לו 3 שאלות : 1. היכן מרכז העולם. 2. מה קודם לאחד. 3. מה ערכו. משיב בנו של השר היהודי: 1. כסא המלך. 2. אפס. 3. פחות מפרוטה, כי הצלב עם דמותו של ישו עלה פרוטה. |
שנפלד, אלישבע | |
|
מזלו של מגיד העתידות |
הכסף שבעלה מרוויח אינו מספיק לאישה והיא שולחת אותו להיות מגיד עתידות. המלכה איבדה את תכשיטיה בבית המרחץ ובאה אליו. עליה רק בורנוס אשר נפתח מלפנים. אומר לה כי הוא רואה רק חור ושערות. נזכרה כי שמה אותם בחור של הקיר. נגנב בן המלך ונותנים לו שלושים יום שהות למצוא אותו. כל יום סופר אגוזים. עוברים הגנבים וחושבים שהכוונה אליהם. מוסרים את בן המלך. נגנבת הטבעת של המלך ע"י איש בשם "דיינו". בשעת קריאת ההגדה הוא כאילו שומע את שמו ואף נשמע כאילו נאמר שהוא עומד על יד הקיר (דיינו). מוסר את הטבעת. מגיד העתידות מגרש זבוב מפניו על יד חלון המסגד שבו מתפלל המלך. המלך חושב שהוא קורא לו, יוצא אליו והמסגד נופל על המתפללים. המגיד נעשה ליועצו של המלך ולידידו. |
שנפלד, אלישבע | |
|
המאמין אינו מפסיד |
יתום שומע בת קול: -לך לים ותבקש 100 כדים מלאים זהב. הוא באמת הולך, וכשבעל הבית רואה זאת, זורק אותו מביתו. הוא עולה על אוניה. מגיע לעיר אחרת, נעשה תלמיד חכם ומתחתן עם בת רבו וקונה בית שבו יש שדים. מתברר שהשדים שמרו בשבילו את 100 כדי הזהב. |
שנפלד, אלישבע | |
|
אוי לו לאדם שאין לו מזל |
למושל אחד אין מזל. הנתינים מתמרדים. המלך נותן לו לרעות את צאנו במשך 10 שנים אולם העדר הולך וקטן. רק בשנה ה-11 העדר הולך וגדל. אז מחזיר אותו המלך למקום כהונתו ומסביר לו כי מזלו חזר אליו. |
שנפלד, אלישבע | |
|
מדוע על דגל טורקיה חצי סהר |
פעם היה על דגל טורקיה ירח שלם, אולם עם כל תבוסה הורידו ממנו מעט עד שנשאר רק חצי ירח. |
יזון, הדה | |
|
האדם שרצה לדעת מה זה פחד |
אישתו של אדם נבהלה והוא לא ידע מה קרה לה. 1) הוא שומר בבית הקברות. באה יד מיסתורית ולוקחת ממנו את האוכל. הוא קושר את היד והיא נעלמת. 2) לן בבית מרחץ עם שדים. הוא מכה אותם והם נעלמים. 3) מלך מזמין אותו ומלמד אותו: בארוחה נותנים לכולם צלחות מכוסות. המלך מצלצל בפעמון ועל כולם היה לפתוח את המכנסיים. מצלחת האיש בורחת יונה והוא נבהל. |
יזון, הדה | |
|
רמדאן ובירם |
יהודי אחד היה אהוב על המלך ותמיד ביקש ממנו כסף וכל פעם לתכלית אחרת (סבתא מתה, אמא מתה וכו'). נמאס הדבר למלך ואמר לו כי יתן לו כסף רק כאשר יהיה רמדאן ובירם. הביא היהודי בפני המלך שני אנשים: אחד בשם רמדן והשני בשם בירם. צחק המלך ונתן לו כסף. |
יזון, הדה | |
|
יהודי עוזר לחוטב עצים |
יהודי "עוזר" לחוטב עצים באנחות (החוטב עובד והיהודי נאנח). לאחר מכן דורש היהודי תשלום בעבור ה"עזרה". הלכו לקאדי . הקאדי מצלצל בכסף ושואל את היהודי אם שמע. ענה היהודי בחיוב והשופט אומר לו כי זהו שכרו. |
יזון, הדה | |
|
שלוש שאלות המלך |
שר יהודי צריך לענות על 3 שאלות: מרכז העולם, מה לפני אחד, כמה אני שווה. בן השר עונה: מרכז העולם פה, לפני אחד אין כלום (סוטר למלך), כלום - כי הצלב שווה מיל. |
יזון, הדה | |
|
יש לו חכמה אך אין לו כסף |
עיר הולך ברחובות העיר ומכריז כי יש לו חכמה אך אין לו כסף. עשיר נותן לו כסף. הוא הלך לשפת הים ושורף שם קש. באים דגים ופולטים פנינים אשר נדבקות באפר ואין הדגים יכולים להחזיר אותן. מנפים את האפר והפנינים נשארות בידי אדם. |
יזון, הדה |