יום אחד קרא המלך לכל הפילוסופים שבארץ. הגיעו לחצרו חמישים, אחד מכל עיר. הודיע להם המלך: "יש לי גמל ואני אוהבו מאוד. הייתי רוצה שאחד מכם ילמד אותו לקרוא, לכתוב ולדבר."

איש לא רצה לקבל עליו את התפקיד של מורה הגמל. הכל פחדו שיכרתו ראשיהם מעליהם אם לא יצליחו בדבר.

"מה אמר המלך?" שאל פילוסוף יהודי אחד, שאחר מעט ולא שמע את הודעת השליט. סיפרו לו.

אז קם הפילוסוף היהודי והכריז: "אדוני המלך, הריני מוכן ומזומן לקבל על עצמי ללמד את הגמל החביב לקרוא, לכתוב ולדבר, בשפת אנוש. אבל אני צריך לאכסן אותו במשך שלוש שנים בביתי כדי שדבר זה יצליח.

הסכים המלך ונתן לאיש היהודי שק מלא כסף. לקח היהודי את הכסף ואת הגמל והלך לביתו.

למחרת בא אליו אחד הפילוסופים ושאל אותו: "כיצד היה לך האומץ לקבל על עצמך ללמד את הגמל דבר שהוא בלתי אפשרי?"

"יש לי שלוש שנים זמן." ענה היהודי, "ובמשך שלוש שנים אלו יכולים לקרות שלושה דברים אלה: או שאני אמות, או שהמלך ימות, או שהגמל ימות."

יהודי לוקח על עצמו את המשימה ללמד גמל לקרוא ולכתוב בסמכו על כך שאחד משלושת הגורמים השותפים לפעולה זו (המלך, הגמל או היהודי עצמו) ימות במשך השנים העומדות לרשותו של היהודי ללמד את הגמל.