הייתה פעם אישה עניה, ולה בן עצלן גדול, שלא רצה לא לעבוד ולא לעשות שום דבר.

יום אחד פקעה סבלנותה של האם, היא נתנה לבנה פרוטה אחת ואמרה: - הנה לך פרוטה זו. תתחיל איזה עסק, ופרנס את עצמך.

לקח הבחור את הפרוטה, קנה בה גרעיני חיטה, כי חשב לזרוע אותם ולמכור את יבולו. אך טעה. רק זרע את הגרעינים והנה באו ציפורים ואכלו את כולם.

עמד הבחור אובד עצות, כי לא יכול למנוע בעד הציפורים את אכילת הגרעינים.

מלא כעס בעט ברגלו באדמה וצעק: אני רוצה את החיטה שלי! אני רוצה את החיטה שלי!

בעודו קורא, פתאום הופיע לפניו ענק וצעק: - מה אתה רוצה ממני? למה אה מפריע לי?

התלונן הבחור: - אמי נתנה לי פרוטה, שאתפרנס ממנה. קניתי בה זרעי חיטה וזרעתי אותם, באו ציפורים ואכלו לי את הכל. וכיצד אתפרנס עכשיו?

הענק נעלם, וכעבור רגע הופיע שוב ומגש בידו: - הנה לך מגש זה. אם תגיד לו שלוש פעמים "היפתח מגשי", ייתן לך המגש מאכלים מכל טוב. אם תגיד לו שלוש פעמים "היסגר מגשי" יעלם הכל. - סיים הענק את דבריו ונעלם.

לקח הבחור את המגש הלך לביתו ואמר לאימו: - לכי למלך, הזמיני אותו לסעודה אלינו

- אבל בני, המלך לא ישע, יגרש אותי.

- את מוכרחה ללכת. - עמד הבן על שלו. באין ברירה הלכה אחרי שידולים רבים, בלב כבד מפח אל המלך.

באה האישה למלך ואמרה לו: - בני שולח אותי להזמין אותך ואת שריך לסעוד בביתנו.

המלך היה סקרן, לראות את בית האישה ואת בנה והסכים: - טוב, מחר אבוא אני וכל שרי אליך לסעודה.

למחרת הופיע המלך עם כל פמלייתו לבית הקטן. הבחור שם את המגש על השולחן ואמר בלחש: - היפתח מגשי! היפתח מגשי! היפתח מגשי! - והנה הופיעו על המגש המאכלים והמשקאות הטובים ביותר שהמלך והשרים לא חלמו עליהם. הכל אכלו ושתו לשובע. בשעת הסעודה קרא המלך לאחד משריו וציווה עליו: - הבא מהר מן הארמון מגש הדומה בדיוק למגש זה.

השר יצא לארמון כדי למלא את פקודת המלך כאשר גמרו לסעוד, אמר הבחור למגש: - היסגר מגשי! היסגר מגשי! היסגר מגשי! - וכל שאריות הסעודה יחד עם בקבוקי היין והגביעים נעלמו.

בינתיים חזר השר עם מגש הדומה למגש של הבחור. כאשר העמיד הבחור את מגשו באחת הפינות והלך ללוות את המלך, מיהר, חזר והחליף את המגשים.

אחרי שהלכו האורחים אמרה האם: - תן לי משהו לאכול, הגשתי כל הזמן למלך ולא טעמתי דבר.

אמר הבחור: - היפחח מגשי! היפתח מגשי! היפתח מגשי! - אבל כלום לא קרה. הבין הבחור כי המלך החליף את מגשו במגש פשוט. התעצב ביותר ויצא לדרך כדי לנסות את מזלו שנית. הגיע לשדה, דפק ברגלו על האדמה וצעק: - אני רוצה את החיטה שלי!

שוב הופיע הענק ושאל: - למה את מפריע לי? מה אתה שוב רוצה ממני?

סיפר הבחור את כל מה שקרה לו, שגנבו לו את המגש. - ומה אעשה עכשיו? סיים את דבריו.

נתן לו הענק חמור זקן וצולע: - קח את החמור הזה, אין הוא חמור רגיל. כשתגיד לו שלוש פעמים "חמורי, חרבן" הוא במקום לעשות קקה יפיל לירות זהב.

לקח הבחור שלנו את החמור ושמח בליבו. בדרך נכנס לבית-מרחץ כדי להתרחץ. ליד שער בית המרחץ קשר את חמורו ואמר לשומר בית המרחץ: - תשמור על חמורי, אבל אל תגיד לו "חמורי חרבן".

הבחור נכנס לבית המרחץ. השומר מסתכל בחמור וחושב בלבו: הבחור ביקש ממני דבר מוזר ביותר. הוא לא יכול היה לכבוש את סקרנותו ואמר כמה פעמים: - חמורי חרבן, חמורי חרבן. והנה נופלות מטבעות זהב מן האחוריים שלו. שמח השומר, רץ מהר הביתה, לקח את חמורו הזקן והחליפו בחמורו של הבחור. יצא הבחור מבית המרחץ, לקח את החמור והלך הביתה.

בבית אמר לאימו: - החזיקי מנורה תחת זנבו של החמור ותראי מה שיקרה.

פנה לחמור ולחש באוזנו: - חמורי חרבן! חמורי חרבן! חמורי חרבן! אך החמור לא נע ולא זז. הבחור לחש שנית, אבל החמור אינו חושב הרבה אלא עושה את צרכיו ומתיז אותם על פני הבחור ואימו גם יחד.

מלא חימה וכעס חזר הבחור בריצה אל השדה, דופק ברגלו על האדמה וקורא: - אני רוצה את החיטה שלי! אני רוצה את החיטה שלי! אני רוצה את החיטה שלי!

הופיע הענק ומתרגז גם הוא: - מה שוב אתה רוצה ממני? מה שוב אתה מפריע לי? אין לי דבר בשבילך אלא מקל. תאמר לו שלוש פעמים: "תן מכות מקלי, תן מכות מקלי, תן מכות מקלי והוא יכה ללא רחמים. ורק כשתגיד לו "הפסק, מקלי" הוא יפסיק.

בשמחה לקח הבחור את המקל והלך אתו אל בית-המרחץ. לפני שנכנס לבית המרחץ, מסר את המקל לשומר וביקש: - שמור נא לי על מקלי עד שאתרחץ, אבל השמר מלהגיד לו "תן מכות מקלי"!

נכנס הבחור לבית- המרץ והשומר לא יכול היה לכבוש את סקרנותו ואמר מייד: - תן מכות מקלי! תן מכות מקלי! תן מכות מקלי!

והמקל מייד התחיל להכות אותו ללא רחמים, על לחיו, על גבו, על בטנו. צעק השומר וביקש עזרה. הבחור יצא מבית-המרחץ ושאל: - מה קרה?

- עצור את המקל שלך. - התחנן השומר.

- החזר תחילה את חמורי, ואז יפסיק המקל להכותך. - והמקל מכה כל הזמן אחריו.

רק ברגע שמסר את מושכות החמור לידי הבחור, עצר הבחור את המכות, לקח את חמורו ומקלו והלך הביתה.

ושוב ביקש הבחור את אמו: - לכי למלך והזמיני אותו ואת שריו שנית.

ומה תכבד אותו הפעם? הרי אין לך כבר מגש? - תמהה האם.

- אל דאגה, אימא, נכבד אותו גם הפעם.

אחרי שידולים רבים הלכה האם להזמין את המלך. המלך לא יכול היה לכבוש את סקרנותו ולמחרת היום בא עם כל הפמליה שלו אל הבית הקטן.

מייד הוציא הבחור את מקלו ואמר לו שלוש פעמים: - תן מכות מקלי! תן מכות מקלי! תן מכות מקלי!

קפץ המקל והחל להכות בלי רחמים על ימין ועל שמאל את המלך ואת השר שהחליף את המגש. קמה צעקה גדולה: - מה זה? מה אתה עושה אתנו?

- החזירו לי את המגש והמקל יפסיק להכותכם. - ענה הבחור.

רכבו המלך ושרו מהר אל הארמון, וכל הזמן המקל רודף אחריהם ומכה אותם. ורק בשובם עם המגש האמיתי, אמר הבחור שלוש פעמים "הפסק" והמקל הפסיק.

כך החזיר המקל לבחור גם את החמור המפיל מטבעות זהב וגם את המגש המגיש מאכלים בשפע.

עני מקבל מגש (המלך גונב אותו) משד האדמה, חמור עושה מטבעות (שומר בית המרחץ גונב אותו) ומקל מרביץ. מרביץ המקל לשניהם. מחזירים לו את חפציו.