פעם היה כורת עצים עני אשר הלך כל יום מרחק שבעה קילומטר מן העיר אל היער כדי לכרות עצים ולמסרם בעיר. - יום סתיו אחד בהיותו ביער נרדם מרוב עייפות. ברגלו היה לו פצע גדול. פתאום התעורר משנתו כי המוני זבובים התנפלו על פצעו ומצצו מדמו. מלא כעס על הזבובים הזללניים הרים את ידו והכה מכה חזקה על פצעו על מנת לגרש את הזבובים, והנה הרג מאה זבובים בבת אחת. וידו הייתה מלאה דם הזבובים. בדם זה כתב על ידית גרזנו "הרגתי מאה נפש בבת אחת". לאחר המעשה הזה שכב שנית ונרדם.

בעוד הוא ישן עוברים שלושים ואחד שודדים. כאשר הם רואים את הכתובת על ידית הגרזן מסכימים ביניהם כי את האיש הזה צריכים להזמין באדיבות להצטרף לחבורתם כי הוא יכול להביא להם תועלת רבה בעסקיהם.

מעירים אותו בזהירות ומבקשים ממנו שילך עימהם להיות אצלם שומר הבית בזמן העדרם מן המערה בה נמצאים אוצרותיהם.

"ניתן לך משכורת הגונה" אמרו לו "אין לך לעשות דבר אצלנו כי אם תשמור על אוצרותינו" .

האיש הסכים וכך נעשה שומר אוצרות הגנבים.

לאחר שבועות מספר אמרו הגנבים זה לזה: " האיש אינו עושה דבר. מנין לנו לדעת שהוא באמת כה חזק?" "הבה ניתן לו תפקיד בו יוכיח את עצמו".

הוחלט שיבשל את המרק למחרת. בישלו את המרק כל יום בתוך סיר ענקי בעל שלושים ידיות כי על מנת לשים אותו על האש ולהוריד אותו, כל שלושים הגנבים היו צריכים לאחוז בו. כה גדול וכבד היה הסיר. ובכן עזבו הגנבים את האיש מבלי לעזור לו להרים את הסיר. האיש חשב בליבו מה יעשה. בעוד הוא עומד ומסתכל בסיר עבר גדוד חיילים על פתח המערה. הוא יוצא החוצה ומבקש מאת הקצין שיתן לו שלושים חיילים לעזרה ומבטיח לשלם להם שכר הגון בעד העבודה שיעשו בשבילו. הסכים הקצין. החיילים נכנסו לתוך המערה הרימו את הסיר על האש והבטיחו לבוא גם למחרת בבוקר כדי להוריד אותו.

האיש מצדו הבטיח להם לשלם להם את שכרם לאחר שיגמרו את העבודה הזאת. וכך היה. החיילים באו שנית הורידו את הסיר מן האש והאיש נתן לכל אחד מהם כשכרם החודשי בצבא.

כאשר חזרו הגנבים התפלאו למראה עיניהם. המרק היה מוכן לאכילה והסיר עמד במקומו הקבוע. לאחר איזה זמן שוב החלו לפקפק בכוחותיו אמרו: "לא ראינו בעינינו איך האיש שם את הסיר על האש. הבה נשלח אותו אל הבאר עם הכד להביא לנו מים."

הכד היה גדול וכבד. היו לו שלושים ידיות כי שלושים איש היו נחוצים להרימו ולשאתו כשהוא מלא מים.

כאשר שמע כורת העצים את דרישתם התפרץ ואמר: "אביא לכם את כל הבאר שלא יהיה צורך להביא מים כל יום."

כאשר שמעו הגנבים את דבריו אלה ויתרו על דרישתם כי פחדו שבעתיד הקרוב לא יהיו להם מים בכלל אם הוא יביא את כל הבאר.

יום אחד החליטו הגנבים להישאר במערתם ולעסוק בענייני הספורט. בראשית החלו להיאבק זה עם זה לפי תור מסוים. כאשר הגיע תורו של כורת-העצים הסתכל ההוא כה וכה. שאלו אותו: "מדוע אינך מתחיל בהיאבקות?"

השיב להם: "להגיד לכם את האמת, אינני יודע אם להיאבק עם אחד מכם או לא. אם אני אוחז בידו הרי אשבור אותה ואם אני אוחז ברגלו הרי אשבור אותה. בסוף לא יישאר לי במה לאחוז."

אמרו הגנבים: "מוטב שלא יאבק עמנו."

לאחר ההאבקות החליטו לזרוק בכדור שמשקלו מאה קילו. כאשר הגיע תורו של כורת העצים לזרוק את הכדור הסתכל כה וכה, למעשה הרי לא היה מסוגל להרימו אפילו חמישה סנטים.

שאלו אותו הגנבים: "מה אתה מסתכל? מדוע אינך זורק את הכדור?"

ענה להם: "אם אזרוק את הכדור לצפון הרי אחריב את כל העיר, הנמצאת בכוון זה ולא יהיה לכם מה לגנוב משם. ואם אזרוק לכוון דרום הרי אחריב את כל הכפר הנמצא בכוון זה ושוב לא יישאר לכם דבר לגנוב שם. אותו הדבר לכוון אותם הישובים הנמצאים במערב ובמזרח."

הגנבים ותרו על זריקת הכדור שלו ואף התחננו לפניו שיעזוב את מערתם. נתנו לו סוס ושני שקים מלאים כסף וזהב כך שהאיש התעשר וחי חיים טובים עד סוף ימיו.

חוטב עצים הורג 100 זבובים וכותב זאת על גרזנו. שודדים לוקחים אותו לשירותם. הוא מרמה אותם, שכוחו כשל 30 איש (שם סיר על האש בעזרת חיילים עוברי אורח). כשרוצים לראות את גבורתו מוצא תירוצים עד שנותנים לו עושר רב ומשלחים אותו.