ערכים ראשיים
Entradas prinsipales
|
תרגום אנגלי |
פירוש |
תעתיק עברי |
ערך |
מפתח |
|
traduksión inglez |
esplikasion |
transkripsión ebrea |
entrada |
indeks |
|
bark |
נבח |
אבאייאר |
abayar v. | |
|
hoopoe(bird) |
דוכיפת |
אבובילייה |
abubiya f. | |
|
|
|
אדאניאר ר' דאלייאניאר |
adanear cf. dayanear | |
|
|
|
אדירייאדיליק ר' אדירייאדיליק |
aderyadilik (t.) cf. aderiadilik | |
|
|
|
אג'ינוייארסיו ר' אינג'ינוייארסי |
adjenoyarse cf. endjenoyarse | |
|
to kneel |
ירד/כרע על ברכיו |
אג'ינוייארסי |
adjinoyarse v. refl. | |
|
adloyada(purim festival) |
עדלידע |
עדלאידע |
adlayada (ebr.) f. | |
|
excavated, hollow |
חפור, חלול |
אפ'וייאדו |
afoyado adj. | |
|
to dig, to mine |
חפר, כרה |
אפ'וייאר |
afoyar v. | |
|
to sink in the ground |
שקע באדמה |
אפ'וייארסי |
afoyarse v. refl. | |
|
|
|
אגאלילייאס ר' אגאייאס |
agaleyas cf. agayas | |
|
to make sheafes |
אילם (אלומות) |
אגאב'ילייאר |
agaviyar v. | |
|
throat inflammation |
דלקת גרון |
אגאייה |
agaya f. | |
|
throat tonsils |
שקדים (בגרון) |
אגאייאס |
agayas f. pl. | |
|
wagon-driver, driver |
עגלון, רכב, נג |
אגוייאט |
agoyat (gr.) m. | |
|
dilute in water, dilute |
מהל במים, דילל |
אגואיאר/אגואילייאר |
aguear/agueyar v. | |
|
to go down on your knees |
ירד על ברכיו |
אז'ינוייארסי |
ajinoyarse v. refl. | |
|
quiet, that was silenced |
שקט, שהושתק |
אקאלייאדו/ליידו |
akayado/ido adj. | |
|
|
|
אקאלייאדורה ר' אקאלייאמיינטו |
akayadura cf. akayamiento | |
|
it doesn't matter, never mind, it's nothing, don't mention it |
לא נורא, אין דבר! |
אקאלייאמאל!/קאלייאמאל! |
akayamal!/kayamal! interj. | |
|
quietening , falling silent |
השקטה, השתתקות, חזרה לשקט |
אקאלייאמיינטו |
akayamiento m. | |
|
to silence, to calm |
השתיק, השקיט, הרגיע |
אקאלייאר |
akayar v. | |
|
to keep silent, to become silent, to be silent |
החריש, השתתק, דמם |
אקאלייארסי |
akayarse v. refl. | |
|
|
|
אקיאה/אס ר' אקילייה/אס |
akea/s cf. akeya/s | |
|
|
|
אקיסטה ר' אקילייה |
akesta cf. akeya | |
|
that one/ those (female) |
ההיא/ההן |
אקילייה/אקילייאס |
akeya /akeyas pron. dem. | |
|
a verb that expresses an undefined action |
פועל המביע פעולה בלתי מוגדרת |
אקילייאר |
akeyar v. | |
|
|
|
אקישיאר ר' ייאקישיאר |
akishear (t.) cf. yakishear | |
|
escorted; chased, haunted, enchanted |
מלווה; רדוף, מכושף |
אקומפאנייאדו |
akompanyado adj. | |
|
escort, companion |
מלווה, בן לוויה |
אקומפאנייאדור/דירה |
akompanyador/dera | |
|
escort; funeral |
ליווי; לווית המת |
אקומפאנייאמיינטו |
akompanyamiento m. | |
|
to escort; to reach the same level, to equalize in achievement |
ליווה; הגיע לאותה רמה, השתווה בהישג |
אקומפאנייאר |
akompanyar v. | |
|
to accompany |
נלווה, התלווה |
אקומפאנייארסי |
akompanyarse v. | |
|
cornea |
קרנית (סוג של שיח) |
אקראנייה |
akranya (gr.) f. | |
|
|
|
אקוג'ייאר ר' קוג'ילייאר |
akuchiar cf. kuchiyar | |
|
to marry one's brother's widow |
ייבם |
אקונייאדאר |
akunyadar v. | |
|
to become brother-in-law |
הפך לגיס, היה לגיס |
אקונייאדיארסי |
akunyadearse v. | |
|
bent, low spirited |
שפוף |
אקורקייאדו |
akurkiyado adj. | |
|
to sit bent |
ישב שפוף |
אקורקייארסי |
akurkiyarse v. refl. | |
|
a lowly and less valuable person |
אדם פחות ושפל ערך |
אלאנייארי |
alanyari (t.) m. | |
|
turkish nickname for a jewish street, jewish toddler or gewish adult |
כינוי תורכי לרחוב יהודי, זאטוט או מבוגר יהודי |
אלאנייארי ג'ידייו |
alanyari djidió (t.) | |
|
hallelujah (praise the lord) |
הללויה |
הללויה |
aleluya! (ebr.) interj. | |
|
|
|
אלימונייאר ר' אלימונייאר |
alemunyar cf. alimunyar | |
|
|
|
אלימונייארסי ר' אלימונייארסי |
alemunyarse cf. alimunyarse | |
|
to achieve a goal; to be able to execute |
השיג את המטרה; היה מסוגל לבצע |
אלילייאר |
aleyar v. | |
|
liberation, redemption, release (for a slave) |
גאולה, שחרור (לעֶבֶד) |
אלפ'ורייה/אלפ'וריאה/אלפ'ורילייה |
alforia/alforía/alforiya (port.) f. | |
|
sigh |
אנחה |
אלגואלייה |
alguaya f. | |
|
to shout, to cry out, to sigh, to moan |
זעק, נאנח, התאנח |
אלגואלייאר |
alguayar v. | |
|
|
|
אלחיניאר ר' אלחינייאר |
alhenear cf. alhenyar | |
|
henna (dye), red color |
חינה, כופר (צבע אדום) |
אלחינייה |
alhenya f. | |
|
prostitute, hooker |
זונה, פרוצה |
אלחינייאדה |
alhenyada f. | |
|
henna dyed; pious, pretends to be pious |
צבוע בחינה; חסוד, מעמיד פני חסיד |
אלחינייאדו |
alhenyado adj. | |
|
to color with henna |
צבע בחינה |
אלחינייאר |
alhenyar v. | |
|
to color oneself with henna, to flatter |
הצטבע בחינה, התחנף |
אלחינייארסי |
alhenyarse v. refl. | |
|
wild amimal |
חיית בר, חיית טרף |
אלימאנייה |
alimanya f. | |
|
mourning |
אבל (אבלות) |
אלימונייאדו |
alimunyado adj. | |
|
to cause great grief; to cause mourning (by announcing someone's death) |
גרם צער גדול; גרם אבל (בהודעה על מות מישהו) |
אלימונייאר |
alimunyar v. | |
|
to mourn |
אבֵל, התאבל |
אלימונייארסי |
alimunyarse v. refl. | |
|
burial, funeral; aliyah groop; attic |
אשכבה (בעת קבורה); גרעין עליה; עלית גג |
עליה |
aliyá (ebr.) f. | |
|
family name, nickname |
שם משפחה, כינוי |
אלקונייה |
alkunya (arab.) f. | |
|
small nut |
אגוז קטן, לוז |
אלב'ילייאנה |
alviyana f. | |
|
nut tree |
עץ לוז |
אלב'ילייאנירו/אלב'ילייאנו |
alviyanero/alviyano m. | |
|
urging call of fire-fighters |
קריאת זרוז של כבאים |
אלייאמו ייאליסה! |
alyamo yalesa! interj. | |
|
tomorrow |
מחר |
אמאנייאנה/אמינייאנה |
amanyana/aminyana adv. | |
|
early riser; hard worker, diligent at his work; eager |
משכים-קום; עובד קשה, מתמיד בעבודתו; קנאי, להוט |
אמאנייאניאנטי/אמאנייאנטי |
amanyaneante/amanyeante adj. | |
|
to rise early |
השכים קום |
אמאנייאניאר |
amanyanear v. | |
|
gold pound |
לירה זהב |
אמארילייה |
amariya f. | |
|
yellowish |
צהבהב, שהצהיב |
אמארילייאדו |
amariyado adj. | |
|
to color yellow; to become yellow |
צבע בצהוב; הצהיב (פ''י) |
אמארילייאר |
amariyar v. | |
|
to become yellow |
הצהיב, נעשה צהוב |
אמארילייארסי |
amariyarse v. refl. | |
|
to beat (with hammer) |
הלם (בפטיש) |
אמארטילייאר |
amartiyar v. | |
|
to that person (female) |
להיא |
אנאקילייה |
anakeya pron. demons. | |
|
anchovy |
אנשובי, עפיין |
אנג'ואה/אנג'וייה |
anchua/anchuya f. | |
|
to her/to them |
לה, אליה/להן, אליהן |
אנילייה/אנילייאס |
aneya/aneyas pron. | |
|
to put henna (reddish substance extracted from a plant) |
לשים חינה (חומר אדמדם מופק מצמח) |
אנחינייאר |
anhenyar (arab.) v. | |
|
i wish! may it be! |
הלוואי! לו יהי כן! |
אנילייה! |
aniyá! (t.) interj. | |
|
troubled |
מוטרד |
אנוייאדו |
anuyado (fr.) adj. | |
|
a period in a year, anniversary; yearly salary |
תקופת השנה, יום השנה; משכורת שנתית |
אנייאדה |
anyada f. | |
|
|
|
אנייאדיאר/אנייאדיסיר ר' אנייאדיר |
anyadear/anyadeser v. cf. anyadir | |
|
addition, supplement, appendix |
תוספת, השלמה, נספח |
אנייאדידורה |
anyadidura f. | |
|
to add, to join together |
הוסיף, חיבר |
אנייאדיר/אנייאדיר |
anyadir/anyader v. | |
|
|
תוספת |
אנייאדורה |
anyadura f. | |
|
panther, leopard, cheetah |
ברדלס, נמר, פנתר |
אנייאמירי/אנייאמיר |
anyamiri/anyamer m. | |
|
audience, public, crowd, gathering, assembly |
קהל, ציבור, המון, התקהלות, אסיפה |
אפאנייאדיזו |
apanyadizo m. | |
|
trapped, caught, held |
לכוד, תפוס, מוחזק |
אפאנייאדו |
apanyado adj. | |
|
holding ,grasp,capture; assembly; bringing in; correction, repairment |
תפיסה, אחיזה, לכידה; אסיפה, התכנסות; הכנסה; תיקון; המאסף |
אפאנייאמיינטו |
apanyamiento m. | |
|
capture, to grasp, to hold , to catch; snatch; assemble, collect; to repair |
תפס, אחז, החזיק, לפת; חטף;כינס, אסף; תיקן |
אפאנייאר |
apanyar v. | |
|
to be caught; to hold on to-; to fall into a trap (metaphorical); to expose a secret, to reveal the truth, to be gathered |
נתפס; נאחז ב-, דבקב-; נפל בפח; הוציא המרצע מן השק, נאסף |
אפאנייארסי |
apanyarse v. refl. | |
|
to couple, to arrange in pairs or couples |
זיווג, סידר בזוגות |
אפאריאר/אפארילייאר |
aparear/apariyar v. | |
|
to suit, to match, to couple, to arrange in pairs |
התאים, תאם, זיווג, סידר בזוגות |
אפארילייאר |
apariyar v. | |
|
|
|
אפוג'ארסי ר' אפוייארסי |
apodjarse cf. apoyarse | |
|
|
|
אפוראלייה ר' אפוריי |
aporaya cf. aporey | |
|
to hurt, to damage |
פגע, הזיק |
אפורטילייאר |
aportiyar v. | |
|
to lean, to support; to assist, to support a- |
השעין, תמך, סמך; סייע, תמך ב- |
אפוייאר |
apoyar v. | |
|
to be leaned on, to be supported by |
נשען, נסמך, נתמך |
אפוייארסי |
apoyarse v. refl. | |
|
|
|
אפרינייאר ר' פרינייאר |
aprenyar cf. prenyar | |
|
to take a handful |
חפן בכפו |
אפונייאדיאר |
apunyadear v. | |
|
|
|
אפונייאר/אפונייאר ר' פונייאר |
apunyar/apunyear cf. punyear | |
|
spider; spider web; in lending; unfounded enterprise, negligible means, non-fitting tool, obsession |
עכביש; רשת קורי עכביש; בהשאלה: מיזם חסר יסוד, אמצעי זניח, כלי בלתי מתאים, קיבעון (אובססיה) |
אראנייה |
aranya f. | |
|
long life, ripe old age |
אריכות ימים, שיבהטובה |
אריכות ימים |
arihut yamim (ebr.) | |
|
|
|
אראייארסי ר' אראב'ייארסי |
arrayarse cf. arraviarse | |
|
white lead |
עופרת לבנה |
אראייארטי |
arrayarte m. | |
|
to be softened (told about food) |
התרכך, נעשה רך (נאמר על מזון) |
אריפאפילייארסי |
arrepapeyarse v. refl. | |
|
to comb oneself |
הסתרק |
אריפינייארסי |
arrepenyarse v. refl. | |
|
scratched; refined |
שרוט; מעודן |
אריסקונייאדו |
arreskunyado adj. | |
|
scratch |
שריטה |
אריסקונייאדורה |
arreskunyadura | |
|
to scratch |
שרט, גרד |
אריסקונייאר |
arreskunyar v. | |
|
to be scratched |
נשרט |
אריסקונייארסי |
arreskunyarse v. refl. | |
|
|
|
אריב'ילייאדור ר' ריב'ילייאדור |
arreveyador cf. reveyador | |
|
|
|
אריזגונייאר ר' אריסקונייאר |
arrezgunyar cf. arreskunyar | |
|
|
|
אריזגונייארסי ר' אריסקונייארסי |
arrezgunyarse cf. arreskunyarse | |
|
"to take out someone's eyes'' - to eliminate someone |
'להוציא את העיניים'' - לחסל מישהו |
אריסקופייאר- אריסקופייאר לוס אוז'וס |
arriskupiyar- arriskupiyar los ojos | |
|
|
|
אריזגונייאדו ר' אריסקונייאדו |
arrizgunyado cf. arreskunyado | |
|
|
|
אריזגונייאדורה ר' אריסקונייאדורה |
arrizgunyadura cf. arreskunyadura | |
|
|
|
אריזגונייאר ר' אריסקונייאר |
arrizgunyar cf. arreskunyar | |
|
|
|
אריזגונייארסי ר' אריסקונייארסי |
arrizgunyarse cf. arreskunyarse | |
|
kneeling |
כריעת ברך |
ארודייאדורה |
arrodiyadura f. | |
|
to cause kneeling, to lower on the knees |
הבריך, הוריד על הברכיים |
ארודילייאר |
arrodiyar | |
|
to kneel |
כרע ברך |
ארודילייארסי |
arrodiyarse v. refl. | |
|
|
|
ארודייאדורה ר' ארודילייאדורה |
arrudiadura cf. arrodiyadura | |
|
|
|
ארודייאר ר' ארודילייאר |
arrudiar cf. arrodiyar | |
|
allusion |
רמיזה |
אסינייאלאמינטו |
asenyalamyento m. | |
|
|
|
אסינייאלאר ר' סינייאלאר |
asenyalar cf. senyalar | |
|
to mark with his eyes, to wink, to send a message without words; to teach, to instruct |
סימן בעיניו, קרץ, שלח מסר בלימלים; לימד, הורה |
אסינייאר |
asenyar v. | |
|
to make love, to lust; to glance |
עגב, שלח מבטים |
אשיקוב'יאר |
ashikuveyar (t.) v. | |
|
openly, clearly, without slipping away |
בגלוי, בבהירות, בלי לחמוק |
אשיקייארי |
ashikyaré (pers.) adv. | |
|
stork |
חסידה |
אסיגואינייה |
asiguenya f. | |
|
marked, prone to disaster, unlucky; suspect; Under supervision; scarred |
מסומן, מועד לפורענות, ביש מזל; חשוד; נתון תחת השגחה; מצולק |
אסינייאלאדו |
asinyalado adj. | |
|
to mark (in hallmarks), to outline a scar; to feel resentment |
סימֵן (בסימני הכר), התווהצלקת; חש טינה |
אסינייאלאר |
asinyalar v. | |
|
to note for himself, to write for himself |
ציין לעצמו, רשם לעצמו |
אסינייאלארסי |
asinyalarse v. refl. | |
|
|
|
אסקילייארסי ר' אסקיארסי |
askeyarse cf. askearse | |
|
|
|
אסונייארסי ר' סונייארסי |
asonyarse cf. sonyarse | |
|
guard tower, watch-tower |
מגדל שמירה, מצפה |
אטאלאייה |
atalaya f. | |
|
scout, observer |
צופה |
אטאלאייאדור |
atalayador m. | |
|
o watch, to observe, to stand ready, stand guard |
צפה, השקיף, עמד הכן, עמד על המשמר |
אטאלאייאר |
atalayar v. | |
|
incidentally, in an unplanned way, accidentally |
במקרה, בצורה לא מתוכננת, באופן מקרי |
אב'אייה |
avayá (t.) adv. | |
|
|
|
אב'אלייאדיאר ר' אינב'אלייאדיאר |
avayadear cf. envayadear | |
|
|
|
אב'ילייאנה ר' אב'ייאנה |
aveyana cf. aviana | |
|
|
|
אב'ילייאר ר' אב'ילאר |
aviyar cf. avilar | |
|
|
|
אב'וב'ילייו ר' אבובילייה |
avuviyo cf. abubiya | |
|
call to arouse a child; call of boasting by children - arousing the envy of someone |
קריאת דרבון לעורר את הילד; קריאת התפארות בפי ילדים - לעורר קנאתו של מישהו |
אלייה! |
aya! interj. | |
|
there |
שם, שמה |
אלייה |
ayá adv. | |
|
|
|
אלייה! ר' אילאלייה |
ayá! interj. cf. elaya | |
|
finding something lost |
מציאת משהו שהלך לאיבוד |
אלייאדיזו/אלייאדיז'ו |
ayadizo/ayadijo m. | |
|
finding, discovery, invention; excuse |
מציאה, גילוי, המצאה; תירוץ, אמתלה |
אלייאדו/אלייאדה |
ayado/ayada m. | |
|
act of finding |
פעולת מציאה |
אלייאדורה |
ayadura f. | |
|
friend, colleague |
חבר, עמית, ידיד |
אלייאקטאש |
ayaktash (t.) m. | |
|
smoothing, sanding; overcoming shame, openness |
החלקה, שייוף; התגברות על בושה, פתיחות |
אלייאנאמיינטו |
ayanamiento m. | |
|
to smooth, to sand, to flatten, to straighten |
החליק, שייף, שיטח, יישר |
אלייאנאר |
ayanar v. | |
|
to become smooth, to be polished; to becomes open/natural in his behavior |
נעשה חלק, שוייף; נעשה פתוח, טבעי בהתנהגותו |
אלייאנארסי |
ayanarse v. refl. | |
|
measure of gold and silver (carat), degree of purity; level, measure |
מידה לזהב וכסף (קראט), מידת הטוהר; רמה, מידה |
אלייאר |
ayar (t.) m. | |
|
to fund |
מצא |
אלייאר |
ayar v. | |
|
to be found |
נמצא |
אלייארסי |
ayarse v. refl. | |
|
May (Iyar) |
חודש מאי (אייר) |
אלייארו |
ayaru m. | |
|
dry cold, clear and cold air |
קור יבש, אוויר בהיר וקר |
אלייאז |
ayaz (t.) m. | |
|
old, aged |
בא בימים, זקן, ישיש |
בא בימים |
ba bayamim (ebr.) adj. | |
|
snail |
חלזון, חשופית |
באביליקונייה |
babilikonya (t.) f. | |
|
|
|
באדילייה ר' באדיז'ה |
badiya cf. badija | |
|
to sing bakashot (religious piyyutim) |
אמר בקשות |
באקאסילייאר |
bakaseyar (ebr.) v. | |
|
the landlady, the housewife; a good, frugal and tidy housewife; the mother of the family |
בעלת הבית, עקרת הבית; עקרת בית טובה, חסכנית ומסודרת; אם המשפחה |
באלאבאייה |
balabaya (ebr.) f. | |
|
okra; a nickname for a soft and apathetic person; a nickname for a big lie |
במיה; כנוי לאדם רך ואפטי; כינוי לשקר גדול |
באמייה |
bamya (t.) f. | |
|
a liar, fabricator |
שקרן, בדאי |
באמייאג'י |
bamyadjí (t.) m. | |
|
|
|
באמייון ר' באמייה |
bamyón (t.) cf. bamya | |
|
bather; bath attendant |
מתרחץ; בלן |
באנייאדור/דירה |
banyador/dera n. | |
|
dipping |
טבילה, הטבלה |
באנייאמיינטו |
banyamiento f. | |
|
to bathe, to dip; to get wet, to sweat |
רחץ, טבל; נרטב, הזיע |
באנייאר |
banyar v. | |
|
to take a bath |
התרחץ |
באנייארסי |
banyarse v. refl. | |
|
red beans |
שעועית אדומה |
בארבונייה |
barbunya | |
|
a mindless person who does everything upside down |
אדם חסר דעת העושה הכל הפוך |
בר נתן- מוראלייה די בר נתן |
Barnatan- muraya de Bar Natán | |
|
Blessed be the True Judge! |
ברוך דיין האמת |
ברוך דיין האמת! |
baruh dayán aemed! (ebr.) | |
|
really, totally |
ממש, לגמרי |
באסבאייה |
basbayá (t.) adv. | |
|
firstborn (male only); big sister's husband |
בכור (רק לזכר); בעלה של האחות הגדולה |
באסטייה |
bastyá m. | |
|
|
|
באסייה ר' באסטייה |
basyá cf. bastyá | |
|
turbid mood |
מצב רוח עכור |
באטאייה |
bataya f. | |
|
What a ..! |
איזה ..! |
באטאייה! |
bataya! interj. | |
|
|
|
באטאייאר ר' באטיאר |
batayar cf. batear | |
|
|
|
באב'ילייאר ר' באב'יאר |
baveyar cf. bavear | |
|
enough, too much |
די, מספיק, יותר מדי |
באייה |
bayá (t.) adv. | |
|
simple, common |
פשוט, המוני |
באייאגי |
bayagí (t.) adj. | |
|
choked with heat and fatigue, unconscious |
חנוק מחום ועייפות, מעולף |
באייאליאדו |
bayaleado (t.) adj. | |
|
to faint from heat, from lack of breathable air |
התעלף מחום, מחוסר אוויר לנשימה |
באייאליאר |
bayalear (t.) v. | |
|
to suffocate, to faint |
נחנק, התעלף |
באייאליארסי |
bayalearse (t.) v. refl. | |
|
old fashioned, outdated, out of date; outdated (said about not fresh food: bread, meat, cheese) |
ישן נושן, מיושן, לא בתוקף; שעבר זמנו (נאמר על מזון לא טרי: לחם, בשר, גבינה) |
באייאט |
bayat (t.) adj. | |
|
|
|
באזבאייה ר' באייה |
bazbaya cf. baya | |
|
contemptible |
בזוי/בזויה |
בזוי/בזויה |
bazuy/bezuya (ebr.) m./f. | |
|
I swear that! |
בחיי! |
בחיי! |
behayay!/be-hayay! (ebr.) interj. | |
|
debt arrears, arrears of taxes |
אחור בפריעת חוב, בתשלום מסים |
ביקאחייה |
bekahyá (t.) f. | |
|
(in a mocking way :) a woman, a landlady |
(בצורה לעגנית:) אשה, בעלת בית |
בינבאייה |
benbaya (ebr.) f. | |
|
"Benjamin", the youngest son |
'בנימין'', הבן הצעיר |
בנימין |
benyamín (ebr.) m. | |
|
|
|
ביריקייאט ר' ביריקיט |
berekyat (t.) cf. bereket | |
|
with no worries - like after drinking wine |
כטוב הלב ביין, בחוסר דאגה - כמו אחר שתיית יין |
בתוך היין |
betoh ayayim (ebr.) adv. | |
|
beautiful |
יָפָה/יָפֶה |
בילייה/בילייו |
beya/beyo adj. | |
|
individual prayer (not in the minyan) |
תפילת יחיד (לא במנין) |
ביחיד |
beyahid (ebr.) prep. | |
|
|
|
בילייאטה ר' ביאטה |
beyata cf. beata | |
|
welcomes to all who are present |
ברוך הנמצא |
ביינאייאדו |
bienayado adj. | |
|
kind, sympathetic, generous, welcoming |
אדיב, אוהד, נדיב, מסביר פנים |
ביינב'ילייאנטי/יינטי |
bienveyante/yente (fr.) adj. | |
|
|
|
ביגינילייאר ר' ביגיניאר |
bigeniyar (t.) cf. begenear | |
|
quince jam |
ריבת חבושים |
בימברילייאדה |
bimbriyada m. | |
|
|
|
בירלאנטי ר' ברילייאנטי |
birlante cf. briyante | |
|
|
|
ביטרילייאר/ביטרילייאר ר' ביטיריאר |
bitreyar/bitriyar (t.) cf. biterear | |
|
Wallachia, Romania |
ולאכיה, רומניה |
בלאחייה |
Blahiya f. | |
|
|
|
בלאנקילייאר ר' בלאנקיאר |
blankeyar cf. blankear | |
|
|
|
בליקילייאר/סי ר' ביקליאר/סי |
blikeyar/se (t.) cf. beklear/se | |
|
|
|
בליקילייאנדור ר' ביקליאדור |
blikiyandor (t.) cf. bekleador | |
|
|
|
בוקילייאדה ר' בוקיאדה |
bokeyada cf. bokeada | |
|
a small ball |
כדור קטן |
בולילייה |
boliya f. | |
|
|
|
בוסטילייה ר' פוסטילייה |
bostiya cf. postiya/postilia | |
|
bottle |
בקבוק |
בוטילייה |
boteya f. | |
|
color; makeup; sadness, suffering, grief, sorrow |
צבע; איפור; עצב, סבל, יגון, צער |
בוייה/בוייה |
boyá/boya (t.) | |
|
|
|
בוייאדאר ר' בוייאדיאר |
boyadar (t.) cf. boyadear | |
|
painted, whitewashed |
צבוע, מסוייד |
בוייאדיאדו |
boyadeado (t.) adj. | |
|
painter, whitewasher |
צבע, סייד |
בוייאדיאדור |
boyadeador (t.) m. | |
|
painting, whitewashing |
צביעה, סיוד |
בוייאדיאדורה |
boyadeadura (t.) f. | |
|
to paint, to whitewash, to cover with paint; to stain; to change his mind; cause suffering |
צבע, סייד, כיסה בצבע; הכתים; שינה דעה; גרם סבל |
בוייאדיאר |
boyadear (t.) v. | |
|
to deceive |
לרמות |
בוייאדיאר לוס וז'וס |
boyadear (t.) los ojos | |
|
to put on make-up; To change his mind |
התאפר, הצטבע, התפרכס; החליף דעתו, החליף עורו |
בוייאדיארסי |
boyadearse (t.) v. refl. | |
|
to paint, to whitewash |
צבע, סייד |
בוייאג'י |
boyadjí (t.) m. | |
|
painted, varied |
צבוע, מגוון |
בוייאלי |
boyalí (t.) adj. | |
|
|
|
בוזילייאר ר' בוזדיאר |
bozeyar (t.) cf. bozdear | |
|
|
|
ברילאנטי ר' ברילייאנטי |
brilante cf. briyante | |
|
|
|
ברילייאנטי ר' ברילייאנטי |
briliante cf. briyante | |
|
|
|
ברילייאר ר' ברילייאר |
briliar cf. briyar | |
|
glowing, shining |
זוהר, מבהיק, מבריק |
ברילייאנדו |
briyando adj. | |
|
shining, shiny, sparkling |
מזהיר, מבהיק, מבריק, נוצץ, מתנוצץ |
ברילייאנטי |
briyante adj. | |
|
diamond (processed), brilliance, glow, brightness |
יהלום (מעובד); זהר, ברק, זיו, נוגה |
ברילייאנטי |
briyante m. | |
|
|
|
ברילייאנטינה ר' ברילאנטין |
briyantina cf. brilantín | |
|
to glow, to shine, to sparkle; to be financially successful, to live in well-being, to shine out of wealth/satisfaction/well-being (even in irony); to match |
זהר, הבהיק, הבריק, התנוצץ, נצץ; הצליח כלכלית, חי ברווחה, זרח מעושר/סיפוק/רווחה (גם באירוניה); תאם |
ברילייאר |
briyar v. | |
|
a word used in the proclamation of a chestnut peddler |
מלה המשמשת בהכרזת רוכל ערמונים (להלן) |
ברוייה ברוייה |
bruya bruya | |
|
|
|
בואה ר' בוייה/בוייה |
buá (t.) cf. boya/boyá | |
|
|
|
בוקטינילייאר ר' בוקטיאר |
buktiniyar (t.) cf. buktear | |
|
|
|
בולאנאייאר ר' בולאנדיריאר |
bulanayar (t.) cf. bulanderear | |
|
|
|
בוייה ר' בוייה/בוייה |
buyá (t.) cf. boya/boyá | |
|
|
|
בוייאדיאר ר' בוייאדיאר |
buyadear (t.) cf. boyadear | |
|
|
|
בוייאג'י ר' בוייאג'י |
buyadjí (t.) cf. boyadjí | |
|
|
|
בוייאריאר ר' בוייאדיאר |
buyarear (t.) cf. boyadear | |
|
to slot, to notch, to make a small cut with a sharp tool |
חרץ, עשה חתך קטן בכלי חד |
ג'אחילייאר |
chaheyar v. | |
|
scar, wound |
צלקת, פצע |
ג'אלילייאב'ה |
chaliyava (t.?) f. | |
|
cicada; grasshopper |
ציקדה; חגב |
ג'יג'יגאייה |
chichigaya f. | |
|
to shout, to cry, to cry cry of fracture |
צעק, זעק, זעק זעקת שבר |
ג'ילייאר |
chiyar v. | |
|
noisy |
צעקני |
ג'ילייארון |
chiyarón m. & adj. | |
|
to stumble |
מעד |
ג'ורלאדילייארסי |
churladeyarse (it.) v. refl. | |
|
a corrupt woman |
אשה מושחתת, משרכת דרכיה |
דאנייאדה |
danyada f. | |
|
damaged; corrupt; haunted, enchanted; sullen, angry, grumpy |
פגוע, ניזוק, נפגע, מקולקל; מושחת; שנכנס בו דיבוק, מכושף; זועף, זועם, רגזן |
דאנייאדו |
danyado adj. | |
|
who brings evil, makes trouble; Ghost, sabotage angel; anger, angry mood |
שמביא רעות, עושה צרות; רוח רפאים, מלאך חבלה; כעס, מצב רוח זועם |
דאנייאדור |
danyador m. | |
|
anger that erupts at every opportunity, with or without a reason |
כעס הפורץ בכל הזדמנות, עם או בלי סיבה |
דאנייאדוריקו |
danyadoriko m. | |
|
to harm, to sabotage, to cause damage to, to harm; Scare, intimidate |
הזיק, חיבל, גרם נזק ל- , פגע ב-; הפחיד, הטיל אימה |
דאנייאר |
danyar v. | |
|
to be spoiled, to be corrupted; to harm himself, to sabotage himself; to be scared, to panic; to become irritable, hostile, offensive and insulting |
התקלקל, נשחת; הזיק לעצמו, חבל בעצמו; נבעת, נכנס לפניקה; נהפך לרגזן, עויין, פוגע ומעליב |
דאנייארסי |
danyarse v. refl. | |
|
support, backrest |
תמיכה, משען, משענת |
דאייאק |
dayak (t.) m. | |
|
judge |
דיין, שופט |
דיין |
dayán (ebr.) m. | |
|
|
|
דאייאנאק ר' דאייאק |
dayanak (t.) cf. dayak | |
|
to persevere, to prolong; to suffer; to support |
החזיק מעמד, האריך; סבל; תמך, סעד |
דאייאניאר |
dayanear (t.) v. | |
|
to be supported by, to rely on |
נתמך ב-, נסמך על |
דאייאניארסי |
dayanearse (t.) v. refl. | |
|
that lasts, stable, long-lasting |
שמחזיק מעמד, יציב, מאריך ימים |
דאייאניקלי/דאייאנאקלי |
dayaniklí/dayanaklí (t.) adj. | |
|
slaughterhouse, abattoir |
משחטה, בית מטבחיים |
דיגוייאדירו/דיגוייאדירה |
degoyadero/degoyadera m./f. | |
|
slaughtered, slaughtered by a slaughterer |
שחוט, שנשחט בידי שוחט, טבוח |
דיגוייאדו |
degoyado adj. | |
|
slaughterer; ''slaughter at the price'' - sells at a high price; butcher |
שוחט; ''שוחט במחיר'' - יקרן גדול; קצב |
דיגוייאדור |
degoyador m. | |
|
shochat's salary |
משכורתו של שוחט |
דיגוייאדורה |
degoyadura f. | |
|
to slaughter; "to slaughter at a price" - to sell at a high price |
שחט, טבח; ''שחט במחיר'' - מכר ביוקר רב |
דיגוייאר |
degoyar v. | |
|
an excuse/trick to delay something |
תירוץ/תחבולה כדי לעכב דבר מה |
דחיה/דחיות |
dehiyá/yot (ebr.) f. | |
|
to hesitate, to pause, to waste time |
היסס, השהה, בזבז זמן |
דיחילייאר |
dehiyar (ebr.) v. | |
|
to linger, to walk slowly, to walk idle, to let time be wasted, to do everything slowly |
השתהה, התמהמה, הלך לאט, הלך בטל, נתן לזמן להתבזבז, עשה הכל באיטיות |
דיחילייארסי |
dehiyarse (ebr.) v. refl. | |
|
in the morning, early in the morning; morning; tomorrow morning |
בבוקר, מוקדם בבוקר; בוקר; מחר בבוקר |
דימאנייאנה |
demanyana adv. | |
|
duration of the morning |
משך הבוקר |
דימאנייאנאדה |
demanyanada f. | |
|
very early in the morning |
מוקדם מאוד בבוקר |
דימאנייאניקה |
demanyanika adv. | |
|
|
|
דינייאר ר' אינדינייאר |
denyar cf. endenyar | |
|
|
|
דינייארסי ר' אינדינייארסי |
denyarse cf. endenyarse | |
|
crowds, "sea of people" |
המון, קהל, ''ים של אנשים'' |
דירייה |
deryá (t.) m. | |
|
lustful |
פרוץ הולל, תאוותן |
דירייאדי |
deryadé (t.) m. & adj. | |
|
debauchery, lust |
פריצות, הוללות, תאוותנות |
דירייאדיליק |
deryadelik (t.) m. | |
|
extremely spacious place (in the negative sense: difficult to heat, furnish, etc.) |
מקום מרווח ביותר (במובן השלילי: קשה לחממו, לרהט אותו וכו') |
דירייאן |
deryán (t.) m. | |
|
despised; feels contempt |
מבוזה, מזולזל; רוחש בוז |
דיסדינייאדו |
desdenyado adj. | |
|
the contemptuous, the arrogant |
המזלזל, הבז, יהיר |
דיסדינייאדור |
desdenyador m. | |
|
to despise |
זילזל ב-, בז ל- |
דיסדינייאר |
desdenyar v. | |
|
to express disgust, to express contempt |
ביטא גועל, הביע בוז |
דיסדינייארסי |
desdenyarse v. refl. | |
|
worthless, unworthy of attention |
חסר ערך, אינו ראוי לתשומת לב |
דיסדינייאב'לי |
desdenyavle adj. | |
|
to clean chimney/pipe; to clean thoroughly |
ניקה ארובה/צינור; ניקה באופן יסודי |
דיספ'ולינאר/דיספ'ולינייאר |
desfolinar/desfolinyar v. | |
|
thoroughly cleaned |
שנוקה באופן יסודי |
דיספ'ולינייאדו |
desfolinyado adj. | |
|
without pillowcase (pillow, blanket) |
ללא ציפה (כר, שמיכה) |
דיספ'רונייאדו |
desfronyado adj. | |
|
to take the pillow out of the pillowcase |
הוציא את הכר מן הציפה |
דיספ'רונייאר |
desfronyar v. | |
|
|
|
דיספ'ולינייאדו ר' דיספ'ולינייאדו |
desfulinyado cf. desfolinyado | |
|
to clean his eyes from the sleeping webs |
ניקה את עיניו מקורי השינה |
דיסגרינייאר |
desgrenyar v. | |
|
to bathe and refresh after sleep |
להתרחץ ולהתרענן אחר שינה |
דיסגרינייארסי |
desgrenyarse v. refl. | |
|
|
|
דיסחאמיג'ילייאר ר' דיסחאג'אר |
des.hamicheyar cf. des.hachar | |
|
to draw, to decorate |
צייר, עיטר |
דיסינייאר |
desinyar (fr.) v. | |
|
from which the seal has been removed |
שהוסר ממנו החותם |
דיסילייאדו |
desiyado adj. | |
|
to remove the seal |
הסיר את החותם |
דיסילייאר |
desiyar v. | |
|
to miss |
התגעגע |
דיסקארינייאר |
deskarinyar v. | |
|
bareheaded; disheveled |
גלוי ראש; פרוע שער |
דיסקאב'ינייאדו |
deskavenyado adj. | |
|
to make bareheaded |
גילה את ראש |
דיסקאב'ינייאר |
deskavenyar v. | |
|
to become bareheaded; to quarrel |
גילה את ראשו; התכתש, רב במהלומות ידים |
דיסקאב'ינייארסי |
deskavenyarse v. refl. | |
|
bareheaded |
גלוי ראש |
דיסקאב'ינייאדו |
deskavinyado adj. | |
|
to displace the obsession, release someone from the obsession |
עקר את הקבעון, שחרר מישהו מקבעון |
דיסמאראנייאר |
desmaranyar v. | |
|
|
|
דיסמאייאדו ר' דיזמאייאדו |
desmayado cf. dezmayado | |
|
|
|
דיסמאייאר ר' דיזמאייאר |
desmayar cf. dezmayar | |
|
|
|
דיסמאייארסי ר' דיזמאייארסי |
desmayarse cf. dezmayarse | |
|
|
|
דיסמיאוייאדו ר' דיזמיאוייאדו |
desmeoyado cf. dezmeoyado | |
|
|
|
דיסמיאוייארסי ר' דיזמיאוייארסי |
desmeoyarse cf. dezmeoyarse | |
|
|
|
דיסמיאוייאמיינטו ר' דיזמיאוייאמיינטו |
desmeoyamiento cf. dezmeoyamiento | |
|
released from mortgage/pledge /collateral; released from commitment/queue /interview |
משוחרר ממשכנתא/משכון/ערבון/עבוט; משוחרר מהתחייבות/תור/ראיון |
דיספינייאדו |
despenyado adj. | |
|
to repay mortgage/surety |
פרע משכנתא/ערבון/עבוט |
דיספינייאר |
despenyar v. |
