דף מידען
pajina de informante
|
מסורת |
עיר מגורים |
שם מידען |
tradision |
sivdad de abitasion |
nombre del informante |
24 Esther Kalmy
|
בולגריה |
אזור |
אסתר קלמי |
|
Bulgaria |
Azor |
Esther Kalmy |
|
מפתח |
פתגם |
פרשנות המידענית |
מפתח |
הפתגם |
indise |
refran |
interpretasion del informante |
indise |
El refran |
|
Adova paliko, se aza ermoziko |
לוקחים מקל ומקציעים יהיה יפה. מתאים לכל דבר שמטפלים בו, מסדרים או מלבישים אותו והוא מתיפה. | |||
|
Agua ke no la puedes detener, deshala korrer |
קורה משהו ואתה רוצה להתערב כדי לעצור או לתקן, אבל המתרחש הוא כמו מים שזורמים ואי אפשר לעצור אותם. דוגמא: לאדם יש דפקט ואתה רוצה לעזור לו להפטר ממנו אך הדבר בלתי אפשרי - כמו מים שאין לעצור, ואז מרימים ידים ומרפים מכך. בהזדמנות זו משמיעים את הפתגם הזה. | |||
|
Aguas pasadas, mulinos no muelan |
מה שהיה היה. מים שעברו לא יוכלו להניע את הטחנות. יש כאן עניין פיקנטי, למשל נשבר בבית דבר מה והאם אומרת לילד: הה, אתה שברת! והוא אומר לא, לא אני, מישהו אחר. האם מרביצה לו (חובטת בעכוזו) למרות שלא בו האשם. הפירוש: להעניש מישהו שהוא חף מפשע. | |||
|
Aharva kulo ke no pedo |
פתגם פיקנטי. נשבר משהו בבית והאם גוערת בבן: אתה שברת! והוא מתגונן ואומר: זה לא אני! והאם מרביצה לו למרות שלא בו האשמה. משמיעים על כך את הפתגם. באופן כללי משתמשים בפתגם כאשר מישהו נענש על לא עוול בכפו. | |||
|
A grano, grano incha la gayina el papo |
זה בעניין חסכון: יש רבים שאינם יודעים לחסוך. למשל פה בארץ, מזלזלים בכסף קטן וזורקים. למה? הרי מחר לא תוכל לעלות לאוטובוס אם יחסר לך כסף קטן. אז משמיעים את הפתגם: בחסכון אפשר לאסוף הרבה בצעדים קטנים, כמו התרנגולת הממלאת את הזפק גרגר גרגר. | |||
|
Ajikos i sevoyikas, senyora konsuegra |
שתי נשים מדברות על משהו אחת מהן אינה מדברת לעניין אלא מטמטמת בדיבורים שלא מן העניין (אינה מעוניינת לדבר על הנושא ומקשקשת). השנייה משמיעה את הפתגם כדי למחות על כך שבת שיחתה מתחמקת מן העניין. | |||
|
A la haragana, kuando l'alguja, kuando el dedal |
בחורה צריכה לתפור משהו ואז היא אומרת: אוי אבדה לי המחט ואחר כך: אוי אבד לי האצבעון. מחפשת תירוצים כדי להתחמק מן העבודה. | |||
|
A la haragana, la noche le viene la gana |
אומרים לבחורה: עשי כך וכך והיא מתחמקת ואומרת: יש עוד זמן. כשמגיע הלילה (ואי אפשר כבר לעשות) בא לה החשק. ביטוי להתחמקות של העצלן. | |||
|
Al dezmazalado, le kaya el bokado |
כשלאדם אין מזל אפילו פרוסת הלחם שקרב אל פיו תיפול לו. אומרים את הפתגם כלפי מישהו חסר מזל, כל מה שהוא מנסה לעשות אינו עולה בידו. | |||
|
Al deavlo se vaya, de chiko fin grande |
זוהי קללה. כשמדברים על משפחה כלשהי שאחד מהם טוב מן האחרים אומר השני: מן הגדול ועד הקטן שילכו לעזאזל. כולם אותו דבר. | |||
|
Al harif le vijita la boved? |
חריף הוא אדם חכם מבין הכל ויודע הכל, אבל לפעמים הטפשות פוקדת אותו. אומרים זאת על אדם שהוא חכם ונבון אבל פתאום איננו מבין דבר-מה פשוט ומתפלאים: את זה אינך מבין? | |||
|
A la muerta i a la aogada aza los echos |
מישהו עושה עסק עם חברו אבל הלה רוצה לרמות אותו ולגזול את כספו. עושים את העסק בחשאי ואחר כך מתברר כי אחד הצדדים רימה את חברו. אחר כך נודע הדבר שרומה. כמו שהורגים וחונקים מישהו בסתר. למשל: אבי המנוח היה מלוה כסף לקרוביו מבלי שנודע הדבר (לאימי). כשהיה לחוץ ומבקש מהם לפרוע את חובם היו מתכחשים ואמי היתה מוכיחה אותו בהשמיעה את הפתגם. | |||
|
Al riko, i el gayo le meta guevo |
מישהו עשיר דיו. אבל כשקונה פיס מרוויח שוב אף על פי שאינו זקוק לכך. הפתגם אומר שבשביל העשיר אפילו התרנגול יטיל ביצה. | |||
|
Al sol le diza: "Sale, ke salire" |
הפתגם מדבר על יופייה של אשה. אומרים זאת למשל על אשה כל כך יפה שעולה ביופייה על השמש וכאילו אומרת לה: "צאי, אחרת אני יוצאת". אמי למשל היתה אשה יפה מאוד והיו אומרים עליה: היתה יפה עד שהיתה אומרת לשמש: "צאי, כי (אחרת) אני יוצאת." | |||
|
A la mar, un poko de agua |
לעשיר לתת עוד משהו זה כמו להוסיף טיפה לים. לעשיר יש מספיק ובכל זאת נותנים לו תמיד עוד. כמו הפתגם אל ריקו, אי איל גאייו לי מיטה און גואיב'ו. | |||
|
Al tinyozo un gayo mas |
כמו שני הפתגמים הקודמים (EK015): להוסיף משהו למקום שיש בו הרבה. לאו דווקא עושר כספי. את העשירים מכנים "טינייוזוס". | |||
|
Alvanta el velo, i veras en lo kue t'emborujas |
כשבחורה מתחתנת אחרי החתונה היא מסירה את ההינומה ורואה את המציאות במערומיה. תחילה נראה הכל ורוד אחר כך מגלים את האמת. הפתגם נאמר לא רק בקשר לחתונה אלא לכל עניין (למשל עסק) הנראה תחילה יפה ומבטיח ואחר כך מתגלה כמו שהוא. | |||
|
Amata las kandelas |
נאמר כנגד רואי השחורות. אנשים פסימיים הרואים רק שחורות. בשביל אדם כזה אין אור, אין תקווה, כל הנרות עבורו כבים. | |||
|
Amigos es mas d'ermanos |
עם אחים מתקוטטים לפעמים. החברים לעתים נותנים את הנשמה והם יותר מאחים בדם. הפתגם נאמר כאשר חבר טוב נחלץ לעזרה. | |||
|
A mi vizino le incho el fuzo, a mi me keda el uzo |
פ'וזו הוא גליל הצמר. עושים עבודה כלשהי בשביל מישהו, אבל הנסיון הנרכש תוך כדי העשייה נשאר של העושה | |||
|
A Moshon tomi, a Moshon deshi, a Moshon me lo vo tomar |
למשל בחורה לקחה בחור, אחר כך עזבה אותו, אחר כך עזבה אותו ושוב לקחה אותו. אומרים זאת כנגד כל דבר שמהססים ומתלבטים לגביו ולבסוף חוזרים ולוקחים אותו. למשל כשקונים בד בחנות. מהססים ומתלבטים ולבסוף חוזרים אל הבד הראשון שבחנות. | |||
|
Ande ay bien kerer, no kave mal meter |
כששני אנשים מבינים ואוהבים זה את זה והבריות מרכלים אודותיהם ואומרים דברים רעים, אם שוררת ביניהם אהבת אמת, לא תצליח לשון הרע להכנס ולקלקל. | |||
|
Ande ay franses, no ay fez |
את הפתגם הזה שמעתי מפי שכנתי, ילידת תורכיה. צרפתי מציין תרבות. הפז (=תרבוש) מציין היפוכו של דבר - פשטות ופרימיטיביות כמו של התורכים. במקום שנכנס הצרפתי הוא דוחק את התרבוש. התרבות דוחקת את הפשטות והפרימיטיביות. | |||
|
Ande ay migas, ay amigas |
פרורים מציינים שולחן שרבים מסבים סביבו. שימוש: משפחה שמרבה במסיבות ואורחים יש לה גם הרבה חברים. אבל כשמשתנה המצב והם ממעטים באירוח מתמעטים גם החברים! לא מכירים ולא זוכרים אפילו אם ישבו כל החיים לשולחנם. כמו שאומר פתגם אחר: "נו סיימפרי איל גאייקו קאנטה". | |||
|
Ande eyos van, yo ya torno |
אדם מדבר ורוצה להביע רעיון כלשהו, עוד בטרם הספיק לפתוח את פיו, כבר קלט השני במה מדובר. הוא אומר אז: קלטתי אותך, אין צורך להוסיף. | |||
|
Ande kaya la braza aya se kema |
כאשר קורה אסון במשפחה, מת מישהו, דומה הדבר כאילו נפלה אש ושרפה את המקום. על מי שנפל האסון הוא הסובל כאילו נפלה עליו אש. | |||
|
Ande korrio, egine va korrer |
אדם היה במצב כספי טוב. קרה לו משהו והפסיד הכל. מנחמים אותו ומשמיעים לו את הפתגם. | |||
|
Ande el pie del djidio peza, yerva no kresa |
נאמר כנראה מפני שהיהודים לא היו עובדי אדמה אלא עסקו בעיקר במסחר. כשהיו רואים מקום צחיח ולא מטופח אצל יהודים היו משמיעים את הפתגם. | |||
|
Ande la da, ande la toma |
משמיעים את הפתגם כששניים מדברים ואין קשר בין מה שאחד אומר לבין מה שעונה לו חברו. | |||
|
Ande mi pie, ande mi karkanyal |
כשמישהו שואל על איזה מקום והמקום מרוחק מאוד, עונים בלשון הפתגם (איפה הרגל ואיפה העקב - מרחק גדול בין השניים), עליך ללכת הרבה כדי להגיע לשם. | |||
|
Ande no ay banyo, no ay danyo |
בחו"ל לא היו מים זורמים ואמבטיות כמו כאן בארץ. היו הולכים לבתי מרחץ פעם בכמה זמן. כשמישהו לא התרחץ (בגלל הקור, שמא יהיה חולה) היו אומרים לו: אל תדאג שום דבר לא יקרה ומשמיעים לו את הפתגם. | |||
|
Ande no ay medko, ke no bivas |
תמיד מוטב לגור במקום שיש בו רופא, שאם תזדקק לו יוכל לבוא לעזרתך. |
- | ||
|
Ande no ay madre no ay ni padre |
האב אינו דואג ומאחד את המשפחה כו האם. כשנפטרת האם, מרגישים כאילו אין גם אב. |
- | ||
|
Ande se ateman los buenos dias |
הפתגם מציין מקום רחוק מאוד, כמו פתגם מס' 1528. | |||
|
Ande veyan las esfuegras |
כינוי לניקוי שטחי. אומרים זאת, למשל, על עוזרת בית המנקה באופן שטחי. אחר כך באה בעלת הבית ומוצאת את הלכלוך בכל הפינות הנסתרות. |
- | ||
|
Ansias dubladas |
צרות כפולות. נאמר כשעל מישהו נופלות צרות בזו אחר זו. | |||
|
Ansias tiena, ken a mi me tiena |
למישהו יש ידידה, אך היא אינה "מציאה" גדולה ואין לו אושר גדול איתה. היא אומללה ושקועה בצרות. אומרים עליו שלקח אותה יחד עם הצרות שלה. | |||
|
Aparate Hasday, ke te vo spozar |
נאמר על בחור מעט טיפש. עומד תמיד כמו תם כאילו ניצב לתצוגה. אומרים לו בלעג: תמשיך לעמוד ונחתן אותך. ר' גם פתגם 2036 | |||
|
Apega el dia kon la noche |
למשל, בחורה עובדת בעבודת יד, סריגה או תפירה. יורד החושך וצריך להפסיק עד שידליקו אור. אומרים לה: תנוחי ומשמיעים את הפתגם. | |||
|
Arrankar un pelo del puerko |
נאמר על קמצן גדול. כשמצליחים להוציא ממנו פרוטה, דומה הדבר לתלישת שער מחזיר (שערו קשה מאוד). |
- | ||
|
Arrondjo siete piedras |
מישהו ביקר אצלך וקיבלת את פניו בצורה יפה ועשית לו טוב והוא הולך ואינו רוצה לדעת ממך עוד - משמיעים עליו את הפתגם (לפי אמונה עממית אם רוצים לעזוב מקום ולא לחזור אליו עוד מיידים שבע אבנים לאחור). | |||
|
Aze echos embatakados |
מי שעושה עבודה מהר מהר, בלי להקפיד, בלי תשומת לב אומרים עליו את הפתגם. נאמר למשל על גברים שלוקחים הלוואה במקום אחד מלווים במקום אחר וכו' מבלי לדעת מה מצב החשבון שלהם באמת - הכל אצלם עבודה "מלוכלכת". | |||
|
Aze bueno i echalo a la mar |
כשעושים טובה למישהו לא צריך "למרוח" את הדבר על פניו. צריך לשכוח מכך, כאילו זרקו זאת לים. אבל בשמים הכל כתוב! |
- | ||
|
Aze kualo el haham dize, ma no kualo el haham aze |
הרבנים תמיד אומרים לאדם מה עליו לעשות. יש לשמוע בקולם אך לא לעשות כמעשיהם, כי הם בעצמם אינם נוהגים תמיד לפי הדברים. למשל, אצלנו ביאזור היו מביאים ליום כיפור את הרב הבולגרי של יפו. הוא בא לישון אצלי בדירה, כדי לא לנסוע ביום כיפור, אבל בבוקר לפני שיצא לערוך את תפילת יום כיפור שתה כוס קפה. |
- | ||
|
Aze de una pulga un gameyo |
נאמר על אנשים שאוהבים להגזים. | |||
|
Aze los diez dedos kandelas i ni uno no le arlumbra |
יש אנשים שאתה גומל להם טובות בעשר אצבעות (כמו עשרה נרות) אבל אף נר אינו דולק עבורם - הם אינם רואים כלל את האור של הטוב שעשית למענם. | |||
|
Aze los echos uno en alto, uno en basho |
נאמר כשעושים עבודה בצורה שטחית בלי הקפדה ובלי דיוק. |
- | ||
|
Aze un oyido puerta, uno ventana |
הפתגם הזה מתאים מאוד לחמות. הכלה אף פעם אינה מרוצה מחמותה ומדברת דברי ביקורת. החמות צריכה לעשות אוזן אחת לדלת ואת השניה חלון - כלומר מה שנכנס באוזן אחת יוצא מן האוזן השניה. עליה להתעלם מן הדיבורים כדי שלא יפרצו מריבות בלי סוף (השתים חיות ביחד). |
- | ||
|
Azer buenda, topar malda |
גומלים טובה למישהו ובמקום תודה מקבלים אבנים על הראש. |
- | ||
|
Azer la pasensia del guerko |
החמות, למשל, צריכה לנהוג בסבלנות רבה עם כלתה, לבל תפרוצנה מריבות בלי סוף. אומרים שלשד יש סבלנות גדולה, אבל כשהוא מתחיל להכות - אוי ואבוי! |
- | ||
|
Ashugar i kontado te do, mi ija, el mazal va bushkatelo |
כשבת מתחתנת נותנים לה נדוניה, אבל מזל לא יכולים ההורים לתת. (אלוהים נותן את המזל). הפתגם הוא דברי האם לבתה. |
- | ||
|
Azno batal, provecho para mal |
באטאל = (לדברי האינפורמנטית) גדול , כבד. לפי נחמה ובנבנישתי: מעברית: בטל ממלאכה, בטלן. הם מביאים את הפתגם: " אומברי באטאל איס פארה מאל" מישהו רוצה לעזור לרעהו אבל הוא מספיק טיפש כדי לגרום רע במקום טוב. הוא כמו החמור הטיפש הגדול הזה שתועלתו היא לרעה. (האינפורמנטית) | |||
|
Azno ijo d'un otro! |
שואלים: מי האיש? עונים: טיפש כזה, או נבל בן נבל. עושה דברים בלי שכל. | |||
|
Asentimos i barrimos |
עושים דבר מה והוא לא מצליח. אומרים את הפתגם. הרי אי אפשר לטאטא בישיבה. אותו דבר קרה לנו. ניסינו "לטאטא בישיבה" וברור שנכשלנו. | |||
|
Asombra a la manseves para ke arkojas a la vejes |
בצעירתו צריך האדם לחשוב ולטרוח כדי שיהיה לו בזקנותו. נאמר כנגד זה שבזמן המתאים כאשר אדם יכול, עליו לעשות את הדברים הטובים כדי שיהיה לו בימים הרעים שבהם אי אפשר כבר לעשות אותם. למשל: צעיר אינו רוצה לעבוד. מבזבז את חייו הצעירים. אומרים לו את הפתגם. | |||
|
Asombro el kampo i lo desho por arkojer |
אומרים זאת על אשה שנפטרה צעירה והותירה אחריה ילדים קטנים, לא הספיקה לגדלם ולרוות מההם נחת. זוהי ההזדמנות היחידה שבה משמיעים את הפתגם. | |||
|
Ate al gato por el de sinko |
מדובר על קמצן: הרי אי אפשר לקשור חתול. אבל הקמצן בשביל מטבע פחות ערך (די סינקו = מטבע של מיל או סנטים אחד) מוכן לנסות לקשור חתול. מקמצן כזה לא תוציא מאומה! מדברי האינפורמנטית עולה גם פירוש שונה מעט: להוציא פרוטה מן הקמצן - כמו לקשור את החתול. שניהם דברים | |||
|
A ti te lo digo mi ija, entiendalo mi nuera |
כששתים יושבות והאחת רוצה לומר משהו לא נעים לשנייה, משהו שעלול לעורר סקנדל, היא אומרת זאת לבתה אך מתכוונת בעצם לבת שיחה. כלומר, כאשר מבקשים לומר משהו למישהו בלי לומר זאת בפנים. מי משמיע את הפתגם? צד ג' השומע את השיחה ומבין את הכוונה, יכול לומר זאת לעצמו או | |||
|
Avla a la boved? |
יושבים בחברה ומישהו משמיע שטות. אומרים עליו: "אב'לה אה לה בוב'ידא[ד]" | |||
|
Batido kon pishtimal mojado |
פישטימאל הוא מגבת. נאמר על מישהו עצבני ומשוגע - כאילו היכו אותו במגבת לחה. | |||
|
Apritadiko i enkojidiko, i un paliko en el kuliko. |
זוהי חידה אודות הצימוק. משמיעים אותה לשעשוע. | |||
|
Bendichas manos, ke esto azieron |
כשמישהו עושה דבר מה יפה, אומרים: "ברוכות הידים" | |||
|
Bendichas tripas de madre, ke esto parieron |
אומרים זאת על אדם טוב בכל המובנים: תבורך בטן האם שהרתה וילדה אדם כזה. נאמר כשבח לאדם. | |||
|
Bendicho el Kreador, ke tala ermozura kreo |
כשרואים אשה יפה, אומרים זאת. ניתן לומר זאת גם על הטבע: מראה יפה או נוף יפה. | |||
|
Bet-ahayim de ambre no ay |
בבית הקברות אין קבורים כאלה שמתו מרעב. כלומר: מרעב לא מתים פה תמיד תימצא פרוסת לחם להשביע רעבונו של העני. יכול להאמר גם כנגד עצלנות: "מרעב לא מתים כאן". אם תזיז את עצמך ותעבוד לא תגווע ברעב. | |||
|
Bienes de mi padre tapan mis korkovas |
כל אדם יש בו פגמים, אבל הכסף מכסה ומסתיר זאת. | |||
|
Bienes son d'este mundo |
כל מה שצובר האדם ברכוש וכסף הוא בשביל העולם הזה. צריך לדאוג גם לצד הרוחני - בשביל העולם הבא. | |||
|
Bien guadrado, mal bushkado |
שומרים משהו היטב בפינה כלשהי בבית או בארון. אחר כך מחפשים אותו. מחפשים, מחפשים ולא מוצאים. אחרי זמן, לאחר שמתיאשים, מוצאים אותו פתאום. אז משמיעים את הפתגם שמשמעו: שמרו אותו כראוי, היטב, אבל לא חפשוהו כראוי. | |||
|
Biva el devdor, biva el arikavdador |
כשמלווים כסף ומבקשים מן הלווה להחזיר ואין לו. הלווה, או מישהו הנוכח בעת המקרה משמיע את הפתגם ומתכוון לומר: "סבלנות, אין לו עכשיו, מחר יהיה." | |||
|
Bueno darsha el haham, ma ken ke lo oya? |
החכם מדבר יפה וטוב, צריך רק לשמוע ולעשות כדבריו. שימוש: מיעצים למישהו איך לנהוג, אך הוא אינו שומע ועושה כרצונו. משמיעים אז את הפתגם, במובן של: לא שמעת בקולי וראה מה קרה. | |||
|
Buen vino, negra bota |
אומרים על בן אדם טוב אבל יש בו גם משהו מנוגד, "כמו הפרה שנותנת חלב ובועטת בדלי". נשמתו של האיש טובה אבל גופו עושה שטויות. | |||
|
Bokado grande engluta, palavra grande no kitas de boka |
מישהו אומר: הו, אני לא אהיה כמוהו. אומרים לו: מוטב שתבלע פרוסה גדולה ואל תוציא מילה גדולה מהפה. כלומר: אל תתפאר כי אינך יודע אם מחר לא תנהג גם אתה כך. | |||
|
Borachon ijo d'un otro |
שיכור בן שיכור. אומרים זאת על שיכור גדול. | |||
|
Chiko de kuerpo, grande d'alfirizi |
אלפ'יריזי = בעל יכולת, ידע אלפ'יריזיאה = חכמה הנרכשת בעקבות התנסויות קשות (נחמה) אצל נחמה מופיע הפתגם: "ג'יקו די בוי, גראנדי די אלפ'יריזיאה" והוא מפרש: עדיין צעיר אך יש לו ניסיון של חיים קשים ומרים. האינפורמנטית מפרשת: כשרואים מישהו קטן שאינו עושה רושם, אבל בעל יכולת גדולה, מלא תוכן, משמעים את הפיתגם | |||
|
Chikos i grandes komo los djidios de la kaye |
בעבודת יד יש מי שאינו קפדן לעשות את התפרים שווים לגמרי, חבירו מעיר לו על כך ואז הוא עונה בפתגם, כלומר, כשם שהיהודים ברחוב נבדלים, יש ביניהם גדולים וקטנים, כך גם במלאכה הזו לא הכל צריך להיות שווה בתכלית הדיוק. | |||
|
D'aksham par la noche |
אקשאם = (תורכית) לילה. מישהו מבטיח לעשות משהו. שואלים אותו מתי? ואינו נותן תשובה ברורה. אומרים לו: "מהלילה עד הלילה תעשה זאת" - כלומר אינך מתכוון לעשות זאת. | |||
|
Da nam de bueno, echate a la mar |
נאם = (תורכית) שם טוב כמו "נומברי" אם מדברים טובות במישהו ויש לו שם טוב, הוא יכול להרשות לעצמו לעשות גם דברים גרועים ועדיין השם הטוב עומד לו. | |||
|
Dale ke le daras, guay ke de si no ay, de su mano no ay |
כמה שנותנים למישהו שאינו טורח ועושה בעצמו, לא יהיה בכך די. למשל, במשפחה התומכת בבן והוא מיזמתו אינו עושה דבר. | |||
|
Dar kon las manos, tomar kon los pieses |
מלווים למישהו כסף, הוא מיזמתו אינו בא להחזיר. יש לרוץ אחריו (ברגלים) כדי להחזיר את החוב. | |||
|
De dizir fuego, la boka no se kema |
כשמישהו אומר דבר מה לא טוב. אומרים לו: "מדוע אתה מדבר כך?" ואז הוא עונה: "מדיבורים לא נשרף הפה". כלומר סך הכל דיברתי. [לאמיתו של דבר, אומרת האינפורמנטית, בדיבורים לא נשרף הפה אבל אפשר לשרוף את נשמתו של מישהו]. | |||
|
De dia en dia, kaza mi tia |
מבטיח שיעשה וייתן, אך אינו אומר מתי. משמיעים את הפתגם: הדודה תתחתן פעם, אך אף אחד אינו יודע מתי | |||
|
De el al Dio, un palmo |
אומרים על מישהו: צדיק גדול וישר ובינו לבין אלהים, מרחק קטנטן. נאמר באירוניה על מישהו שעושה את עצמו למה שאינו באמת. מי שמכיר אותו משמיע אודותיו את הפתגם. | |||
|
De grandeza se kaya a pedasos |
אשה יפה היא חושבת את עצמה. מרוב גאווה כאילו היא מתפוררת לחתיכות. גרנדיזה = גאווה. לאו דווקא מיופי אלא מגאווה. יכולה להיות מכוערת אבל לחשוב עצמה לפרינצזה. | |||
|
De Hanuka kresa el dia kon una saltadura de gayo |
מחנוכה גדל היום בזמן שנדרש לתרנגול לעשות קפיצה (א': כלומר בקפיצה פתאומית). שימוש: בהקשר המידי - כאשר נמצאים בחורף והימים קצרים מאוד משמיעים את הפתגם הזה כביטוי לשינוי המתרחש בחנוכה לקראת המעבר לאביב. | |||
|
De Hanuka kresa el dia, kresa el frio |
בדצמבר ינואר פברואר גדל הקור ובהקשר מידי זה משמיעים את הפתגם. | |||
|
De ladron de kaza no te puedes guadrar |
אם יש שכן או אחד מבני המשפחה שגונב אי אפשר להישמר ממנו. למשל אמא של בעלך (חמותך) מחטטת בכל פינה ומוציאה מה שהיא רוצה ואת מחפשת אחר כך ולא מוצאת - במקרה זה תאמרי: "לאדרון ד'י קאזה" וכו'. | |||
|
De la ekonomia s'emprovesio mi padre |
צריך לחסוך אבל לעשות זאת בשכל, לא חסכון טיפשי. מהרבה חיסכון אבי נעשה עני. הרבה חסכון יכול להביא לעוני. שימוש: אומרים לאדם בזבזן: תחסוך קצת ואז כדי להצדיק את עצמו הוא משמיע את הפתגם: "מרוב חסכון התרושש אבי". | |||
|
Del amigo te viena la piedra mas grande |
כשיש לך אויבים תוכל להישמר מפניהם אבל מחברים לא תוכל להישמר. לפעמים אתה מקבל את האבן הכי גדולה מחברים מפני שהם יודעים הכל עליך: כל הסודות והדברים שבתוך הנשמה שלך ומגיעה שעה רעה שבו אדם כזה לוקח את כל הידוע לו עליך וזורק לך בפנים. מלים ומעשים. רק חבר המכיר אותך לעומק יכול לעולל לך זאת. | |||
|
De la fasha, fin la mortaja/la negra mortaja |
בן אדם שלא ניתן לתיקון בחיים שלו. למשל, שתיין או משחק בקלפים כל החיים עוברים עליו בכך ואז אומרים עליו: "די לה פ'אשה" וכו': מלידתו ועד מותו יישאר כפי שהוא, לא ניתן לתיקון. | |||
|
De la roza sale el 'spino i del 'spino sale la roza |
ממשפחה טובה יוצא פושע או גנב ולהפך מבן אדם מקולקל יכול לצאת ילד טוב. משתמשים בפתגם כאשר נתקלים בתופעה כזו. | |||
|
Del krio i del loko se save todo |
שואלים את הילד והוא מספר כל מה שראה בבית וגם מן המשוגע אפשר להוציא את כל הסודות שבמשפחה. למשל שכנות סקרניות רוצות לדעת מה קורה אצל משפחה כלשהי לוקחים את הילד (חבר של הבן) וחוקרים אותו והוא מספר. אותו דבר אצל מפגר. | |||
|
Del kulo al puso |
המרחק בין העכוז לפרק היד הוא גדול. כוונת הפתגם היא להגיד: אין קשר בין הדברים. | |||
|
De las Frutas kaya la djembre |
ב"פרוטאס" הכוונה לא לפירות אלא לחג ט"ו בשבט המכונה כך. הפתגם מתאר תופעה: החל מט"ו בשבט (הנופל בפברואר) נחלש הקור הקשה. ג'ימברי - הוא הקור כנראה בתורכית. (djembre). | |||
|
De las kashkas a las muezes lo kue le da a 'ntender |
לבעל (במיוחד) ולחברה אין צורך לספר הכל. אלא מה שנוח לך - מן הקליפה ולא מן האגוז עצמו. | |||
|
Del mazal no se puede fuir |
זוהי המציאות, זה איננו פתגם. בכל רגע בחיים נתקלים בכך. קורית תאונת דרכים וכו' והאדם אינו יכול להימלט מגורלו. | |||
|
De lo barato s'emprovesio mi padre |
ראה הפתגם: "די לה איקונומיאה סי אימפרב'יסייו מי פאדרי" (מס' 1587) | |||
|
De los rios fuertes no es d'espantar |
יש אנשים שצועקים ועושים הרבה רעש. מהם לא צריך לפחד. צריך לפחד דווקא מן השקטים כמו שאומרים: "מים שקטים חודרים עמוק". דומה למה שאומרים: "כלב נובח לא נושך". | |||
|
De los tuyos - d'enfrente |
עם אנשים מהמשפחה אין לעשות עסקים. יש להחזיק אותם מרחוק. | |||
|
Del tejado para ariva es suyo |
כשמישהו אומר שהכל שייך לו, זה שלי וזה שלי ויודעים כי בעצם שום דבר לא שייך לו משמיעים את הפתגם (מי שיודע את האמת אומר זאת). | |||
|
De podzo ke bevites agua, no skupas |
כשאדם קיבל דבר מה טוב מחברו, אל לו לומר עליו דברים רעים. הפתגם משמש ביחסים בין הבריות. | |||
|
De rovo, hair no se veya |
חייר - מלה בתורכית: הצלחה. מן הגניבה לא תראה הצלחה. בגניבה אין הצלחה, לא מצליחים. | |||
|
Desha padre i madre, i vate kon el marido |
כשבחורה מתחתנת היא עוזבת את אביה ואמה והולכת עם הבעל. משמיעים פתגם זה לבחורה המתחתנת. | |||
|
De Shavuot se vista el amorero i se deznuda el samarero |
עץ התות מתחיל להוציא עלים בשבועות, כלומר מתחיל האביב. החורף נגמר ואנשים פושטים את הפרוות (סאמארה = פרווה). סאמארירו = זה הלובש פרווה. הפתגם הוא פתגם תקופתי, מושמע כשקרב החורף לקיצו. | |||
|
De su kandela ke no se arlumbra |
בן אדם שאינו אוהב לתת כדי שלא ישתמשו אחרים במה ששייך לו. הפתגם מופנה כלפי אדם שאינו רוצה לעזור או לתת לזולתו. | |||
|
De todas las palavras no se incha una kashka d'alviyana |
הרבה מדברים ושום דבר לא אומרים. כמו בדיפלומטיה. כשמישהו מדבר בלי סוף ומכל דיבוריו אי אפשר למלא אפילו אגוז קטן. | |||
|
De tu boka a los oyidos del Dio |
כשמישהו אומר לחברו אתה יכול לרכוש בית כזה, או להשיג משהו, עונה לו הלה: מהפה שלך לאלהים, כלומר הלוואי ויתגשם מה שאמרת. | |||
|
Dizame ken son tus amigos, te dire ken sos tu |
הפתגם הזה נמצא בכל השפות. מתי משתמשים בפתגם? למשל כאשר מישהו עושה דבר מה לא טוב, אומרים: מי הם חבריו? כמותם נוהג הוא. על פי מעשי החברים אפשר ללמוד על האדם. | |||
|
Dizame, te dizire |
מישהו שואל את חברו שאלה והשני אינו יודע והוא אומר: אמור לי ואומר לך, כלומר: איני יודע. | |||
|
Dientes de kavayo ke tenga, igine no le vo dar or azer esto |
לסוס יש שיניים חזקות. מישהו מדבר ומדבר ולוחץ על חברו לתת לו משהו או לעשות משהו. אומר השני: ילחץ עלי כמה שילחץ, אני לא אתן לו את מבוקשו. גם אם יש לו שיני סוס, לא יקבל ממני דבר. | |||
|
De lo bueno i lo mejor |
כשנותנים למישהו דבר מה טוב אומרים נתתי לו מן הטוב ביותר, מכל הלב. | |||
|
Echa el pelisko i skonda la mano |
מישהו שמעולל משהו בהסתר אבל יודעים ומבינים זאת. משתמשים בפתגם כלפי מישהו שאומר דבר מה רע ברמיזה. | |||
|
Echarse a parir es echarse a la muerta |
כשאשה הולכת ללדת היא ברגל אחת בקבר, בגלל הסיכונים שבלידה. הביטוי משקף אמת מן החיים. רבות מן היולדות מתות בלדתן. | |||
|
Echar una vazia, aferar una yena |
רוצים להוציא ממישהו דבר מה, אמת כלשהי שהוא מסתיר והשני מעוניין בה. מושכים אותו בלשון, כלומר אומרים משהו המגרה אותו לומר יותר. ה"ריקה" היא המילה הריקה שאין לה חשיבות. ה"מלאה" היא המילה שבה מעוניינים. | |||
|
El ambre i el frio trayen in puerta d'enemigo |
בן אדם שקר לו והוא רעב מוכן בעת צרתו ללכת גם אצל אויבו. שימוש: מישהו מספר על אחד שהיה במצוקה והלך לבקש עזרה אצל אויבו. מגיבים ומשמיעים את הפתגם הזה. | |||
|
El apio por ande pasa no embarasa |
אמא היתה משמיעה את הפתגם כשהיתה מגישה כרפס. היא היתה אומרת: איכלו, איכלו, זה אינו מכביד. | |||
|
El arto no kreye al ambierto |
בן אדם שיש לו הכל אינו מבין ללבו של זה החסר כל. רעב - לאו דווקא במובן הפיזי אלא גם במובן הרוחני. למשל, הבעל לא עולה בדעתו להוציא את האשה הכלואה בבית לטייל וליהנות מן האוויר החופשי. | |||
|
El arvoliko s'enderecha kuando es mansevo |
אין אפשרות לתקן פגמים של אדם מבוגר או זקן. יש לחנך את הילד בהיותו צעיר ואז אפשר להביא אותו אל הדרך הישר, כמו העץ שבהיותו צעיר ניתן עדיין לדאוג לכך שיגדל ישר. | |||
|
El ben-adam es de karne i de sangre |
כשאדם יוצא מכליו ואינו שולט בעצמו, צועק ומתנהג לא יפה, כדי לרכך זאת אומרים: אדם הוא בשר ודם. למרות שהאיש הוא טוב ונעים קורה שהוא יוצא מכליו, הוא בסך הכל בשר ודם כמונו. | |||
|
El dia bueno echalo a la tripa |
כשיש הזדמנות לעבור יום טוב, יש לנצל אותה ולא לתת לה לחמוק מן הידיים. |
- | ||
|
El dia bueno se veya de la demanyana |
בן אדם מראה מצעירותו מה יהיה טיבו. מתבוננים בילד ורואים למשל איזה פרא-אדם יהיה, או להפך ומשמיעים את הפתגם. | |||
|
El dia de las siete luvias |
כשיורד גשם כל היום אומרים: "היום יום של שבעה ממטרים". המספר שבע, כמו בתורה, מציין הרבה. | |||
|
El dia ke no se barra vienen djente |
לפעמים בעלת הבית אינה חשה בטוב, או אין לה זמן לסדר את הבית. דוקא אז בא אורח. כשמגיע האורח במפתיע, אומרת בעלת הבית: הו, ומשמיעה את הפתגם. | |||
|
El Dio aharva kon una mano, apeyada kon la otra |
לפעמים נכשל אדם במשהו אך מצליח בדבר אחר; כאילו אלהים היכה אותו מצד אחד ומצד שני נתן לו נחמה. |
- | ||
|
El Dio da la yaga, da i la melizina |
אין מחלה או פצע בלי תרופה מתאימה. (ראה פתגם קודם EK116). | |||
|
El Dio da moldes i maneras |
יש דרכים שונות לאדם להשיג את חפצו: אלהים נותן דרכים אחדות להשיג דברים. שימוש: מישהו משתדל להשיג משהו בדרך מסויימת ואינו מקבל את מה שהוא תכנן. אומרים: טוב, אלהים נותן כל מיני דרכים וצורות. | |||
|
El Dio diza : Ayudate, te ayudare ; guadrate, te guadrare |
לא צריך ללכת עם הפנים לאסון, למקום מסוכן. אלהים לא יושיעך אז. אדם צריך לעזור לעצמו ולשמור על עצמו. | |||
|
El Dio ke guadr(a)[e] el meoyo del ben-adam |
זוהי מעין ברכה: כשבאה על אדם צרה גדולה והוא על סף אבדן שכלו, אבדן עצבים, כמעט משתגע, אומרים: שאלהים ישמור על שכלו לבל ישתגע. בהשמיעה את הפתגם אמרה המידענית: גואדרי ולא גואדרה | |||
|
El Dio ke te guadr(a)[e] de asinyalados |
אסינייאלאדוס הם אנשים מוכים מידי שמים: בעלי מום כלשהו או דפקט. אנשים כאלה הם מרי נפש ויש להשמר מפניהם. הם יכולים לקלל. קללותיהם מסוכנות. | |||
|
El Dio ke te meta la braha |
כשמישהו מתחיל בעסק אך אין בידו הרבה (לא כסף ולא סחורה) מברכים אותו שאלהים יתן את הברכה במעשיו. | |||
|
El Dio ke mos de de su mano l'ancha |
לא צריך לחכות לעזרה של בן אדם, שמישהו ייתן. כשמתאכזבים מן הבריות אומרים את הביטוי הזה: אלהים ייתן לנו ולא בני אדם. | |||
|
El Dio ke no de ni al perro de la kaye |
כשרואים מחלה קשה או סבל נורא של בן אדם אומרים: אפילו לכלב רחוב נזנח אל יתן אלהים סבל כזה. | |||
|
El Dio lo echo i no lo vijito |
אומרים על אדם טיפש, מטומטם. אלהים כאילו לא ביקר אצלו ולא הביא לו שכל במתנה. זרק אותו אל העולם אך לא העניק לו שכל. | |||
|
El Dio ni durma, ni adormesa |
אלהים אינו ישן ואינו מרדים. כשמישהו מעולל רע לחברו אומרים לו: אל תדאג אלהים רואה הכל וידאג לנחמה שלך. | |||
|
El Dio no kera perros gavyentos |
אמרה כנגד הגאוותנים. אלהים אינו אוהב אותם. | |||
|
El Dio tien(a)[e] kargo i de la urmiga d'ensima la tierra |
אדם מיואש וקשה לו. מנחמים אותו ואומרים לו: אלהים דואג לכל, אפילו לנמלה והוא ידאג גם לך. | |||
|
El gameyo no veya su korkova, veya la del enfrente |
אנשים רואים את פגעי הזולת אך לא רואים את פגעי עצמם. | |||
|
El gato 'sta ensima la kasha komo se dize piss |
אדם צריך לבצע פעולה פשוטה, להזיז דבר מה, לסדר, אבל אינו מזיז את עצמו, מחכה שמישהו ירד מן השמים ויעשה זאת במקומו. אומרים במקרה כזה את האמרה. | |||
|
El gato se 'sta lavando la kara - va kaer luvia/va venir djente |
כשרואים את החתול רוחץ את פניו, נוהגים לומר (בחו"ל): זה סימן שעומד לרדת גשם, או שיבוא אורח. | |||
|
El haham no djuzga sin saver de las dos partes |
צריך לשמוע את שני הצדדים. את הפתגם משמיעים במקרה שמישהו מחווה דעה חד צדדית. |
- | ||
|
El haragan da konsejo |
כשמבקשים דבר מה ממישהו והוא מתחיל לתת עצות במקום להיענות לבקשה, אומרים את הפתגם. | |||
|
El kochiyo del djidio apresta para mal (se korto) |
אשה יהודיה מכינה את השבת ונחתכת תוך כדי הכנת הבשר. אזי היא משמיעה את הפתגם לעצמה. | |||
|
El loko fuya del borracho |
השיכור מסוכן עוד יותר מן המשוגע. אפילו המשוגע בורח מפני השיכור. | |||
|
El lovo i la o(r)[v]eja, una negra de konseja |
כשמישהו זומם דבר מה רע, הוא דומה לזאב הלוחש על אוזנו של אחר, חורש מזימות. | |||
|
El lovo tiene el piskueso grande porke se aze el echo kon su mano |
הטוב ביותר שיעשה אדם את מעשיו לבדו ולא בעזרת אחרים. ממשילים לכך את הזאב (המידענית אמרה: אריה). כתפיו רחבות והכל מפחדים מפניו מפני שהוא עושה את הכל בידיו ללא עזרה. | |||
|
El mal avlar, bozeya kaza |
כשמדברים רע אפשר להגיע עד לגירושין (הרס הבית). | |||
|
El marido la desho kon maniyas de oro |
אומרים זאת על אשה המתאלמנת מבעל עשיר. | |||
|
El marido es el mas amigo i el mas enemigo |
עובדות החיים: כשהבעל רוצה הוא מלאך. אחר כך מתהפך ומשנה את התנהגותו. אומרים זאת כשרואים בעל המתחיל להתנהג רע אל אשתו. | |||
|
El meoyo aze, el meoyo dezaze |
הצלחתו של אדם תלויה במוח שלו. איתו יצליח ואיתו ייכשל. | |||
|
El meoyo es un kaveyo |
כשאדם מתרגז ויוצא מכליו עליו להחזיק עצמו אפילו אז, שלא יגיע למצב שבו יקרע המוח כמו שער דק. (המוח עדין ושברירי צריך להזהר מלמתוח אותו יתר על המידה). |
- | ||
|
El mez va i viene, korra komo el kavayo |
נאמר כנגד אלה המשלמים שכר דירה חודשי: נדמה להם שהחודש (הזמן) דוהר כמו סוס. | |||
|
El muerto no aze el echo del bivo |
אדם צריך להשלים ולעשות את הנדרש בעודו חי. אחרי המוות כבר לא יוכל לעשות מאומה. | |||
|
El muerto no save nada, todo es para el ojo del bivo |
כשמקימים מצבה למת. רוצים מצבה מפוארת אך אין אמצעים לכך. אומרים: המת אינו זקוק לכך. את המצבה עושים שיראו החיים. | |||
|
El muerto save todo, mi palavra levyana enriva d'el |
על המת מדברים רק טוב, אפילו אם יש צורך לומר מילה לא טובה, שתהיה קלה, כי הוא יודע הכל. | |||
|
El ojo del bivo se incha kon un poko de tierra |
כשמת אדם עוצמים את עיניו. זה מעיד על כך שביקשו והתאוו ולא קיבלו. כל עוד אדם חי הוא רוצה ורוצה ועינו אינה יודעת שבע. כשהוא מת די בקומץ עפר כדי לשים קץ לשאיפותיו הגדולות. אומרים זאת כאשר מישהו אינו יודע גבול לשאיפותיו. יש להסתפק במועט. | |||
|
El ojo en el kamino lo tiene todo |
מישהו שתמיד רוצה לנסוע ולהיות בדרכים. עיניו נשואות אל הדרך. | |||
|
El ojo kere ver bueno |
בן אדם תמיד שואף לראות טוב ויפה. עיניו כאילו מבקשות לראות טוב (יפה). [בכתב היד כותבת המידענית: kera אך בהקלטה היא אומרת: kere]. | |||
|
El papu del padre |
לא אכפת. אמירה מזלזלת. אין שום חשיבות לדברים. | |||
|
El papu del padre ke se echo kon la madre |
זוהי אמרה גסה מעט. משמעות האמרה: הדבר חסר כל חשיבות, יש לו חשיבות כמו לסיפור שהסבא רבא שכב עם האמא! | |||
|
El perro es amigo del ben-adam, el gato es enemigo |
בבית שיש בו תינוק אסור להשאיר חתול מפני שהיו מקרים שבהם חתול חנק תינוק. לכן הוא אויב. הכלב לעומת זאת הוא ידיד אמיתי ונאמן. | |||
|
El peshkado guela de la kavesa |
יוצאת שמועה רעה על מישהו. חוקרים מאין המקור. מוצאים שהמקור גבוה יותר. ואז אומרים: השמועה לא באה מפקיד נמוך אלא מלמעלה מ"ראש הדג". | |||
|
El peshkado grande engluta al chiko |
העשירים בולעים תמיד את הקטנים והמסכנים. הצדק אינו ממלא תפקיד. מי שיש לו כסף גובר על העני והצנוע. | |||
|
El primer mazal no se fuya |
נאמר כנגד בחורה. כשמגיע הבחור הראשון שרוצה בה, עליה להתחתן איתו כי הוא מזלה הראשון. כשדוחים את המזל הראשון אין זה טוב משום שאחר כך הדברים עלולים לא להסתדר. אסור לברוח מן המזל הראשון. | |||
|
El prove i el malato no es aparientado |
אנשים מתרחקים מן העניים ומן החולים. אין מחפשים את חברתם. אין רוצים להיות קרוביהם. אומרים זאת כשרואים עני או חולה שאין לו דואג. | |||
|
El sapatero yeva el sapato roto |
הסנדלר אינו דואג לעצמו. אותם דברים אמורים בכל בעל מלאכה. כשמגיעים הדברים לעצמו אין הוא מקפיד במיוחד. |
- | ||
|
El sol bushka a las ermozas |
יושבת בחורה ומתאוננת: השמש באה לי על הפנים. אומר מי שנמצא בחברתה כמחמאה: השמש מחפשת את היפות. | |||
|
En bueno kontarlo |
מספרים על ארוע שעבר, מחלה או אסון. אומרים את הפתגם במשמעות של "עכשיו כבר טוב". | |||
|
En el kanyo ke los estruyes (los kalsados) |
כשקונה אדם נעלים חדשות אומרים לו: שתזכה לבלות אותן בבוץ. כלומר תזכה לנעול אותן זמן רב עד שיתבלו. | |||
|
Enganyado adetras de lo enganyado |
על העולם הזה. אדם רוצה להשיג עוד ועוד, אך למעשה הכל הבל ומרמה. לכן אומרים: נתעה אחר מרמה. | |||
|
En gueso de marfil ay ke ronyir |
אדם עשיר ירד מנכסיו ונעשה עני. אומרים: אין מה לדאוג, גם בעניותו נותר עוד משהו לגרד. העניות שלו אינה עניות גמורה. | |||
|
En lo kue estamos, bendigamos |
להיות מרוצה מן המצב שבו אנו נמצאים עכשיו. | |||
|
E nos vino el ruso |
אומרים זאת כשמישהו מספר דבר מה ישן נושן כאילו היה חדשה מרעישה. "זה קרא כשבא הרוסי" כלומר, מימי המלחמה של הרוסים בבולגריה. | |||
|
Ermoza komo la luna en kinze |
על אשה יפה אומרים: יפה כמו הלבנה במילואה. | |||
|
Es botezika vieja |
אומרים זאת על שתיינים מובהקים ששותים ושותים בלי להשתכר. | |||
|
Es de los ojikos embasho |
מישהו שנראה תמים אבל מתחת למסווה הזה הוא שד לא קטן. למשל, בענייני נשים: כאילו משפיל עיניו ואינו מסתכל, אבל למעשה... | |||
|
Es chopar los dedos de los piezes |
בלגלוג על משהו שנראה יפה וטעים אבל בעצם אינו כזה. זה טעים ונעים כמו ללקק את אצבעות הרגלים. | |||
|
Es d'el tomar |
מי שאוהב רק לקחת ולקחת. שיתנו לו עוד ועוד אבל הוא בעצמו אינו נותן מאומה. | |||
|
Es de poder |
מי שעשיר הוא גם בעל יכולת. | |||
|
Es de si al Dio |
נאמר על אדם תם ומעט מטומטם: "ממנו לשמים" - לא טוב ולא רע. | |||
|
Es de tener |
יש לו כסף, הוא עשיר. | |||
|
Es komo la vaka, ke da muncha leche, ma da el tepene i la vierte toda |
טיפיני = בעיטה. למשל מישהי רצה, ממהרת לעזור אבל אחר כך מתחילה להתפאר ולומר: עשיתי ועשיתי. היא דומה לפרה הבועטת ושופכת את החלב שנתנה. כשעושים דבר טוב מן הראוי לשתוק. | |||
|
Es loko de atar |
הוא משוגע, שצריך לקשור אותו! | |||
|
Es mashkar fierro in esta yeda |
נאמר על ילדים קטנים. הם שובבים, קשה להחזיק אותם ולרסנם. בשביל האם דומה הדבר ללעיסת ברזל - כל כך קשה עם הקטנים. | |||
|
Es medko de matar sanos |
הוא אינו רופא טוב. אומרים עליו שהוא הורג בריאים. | |||
|
Es pasa de miel |
על בן אדם טוב אומרים: הוא כמו צימוק של דבש. | |||
|
Espejiko de kaye |
נאמר על אשה המסתובבת ברחובות - מתגנדרת מול הראי ויוצאת בלי לדאוג לבית. | |||
|
Es pekado - de pekado se aze pasteles |
כשמישהו רוצה לזרוק דבר מה שבעיני הזולת יש לו ערך, אומר לו הלה: "חבל - איס פיקאדו!" מבשר טחון - פיקאדו, מכינים מאפה. כלומר, עדיין יש שימוש לדבר שאתה מבקש לזרוק. יש כאן כפל משמעות למילה "פיקאדו". | |||
|
Es pelo hairsis |
חאיר=מזל, סיס=לא (תורכית) כלומר "ביש מזל". אומרים על השער הבלונדיני שמזלו רע. לכן כשמבקשים לציין שמישהו פגיעתו רעה, אומרים עליו: אהה, הוא בעל שער ביש מזל (כלומר, בעל שער בלונדיני). אומרים זאת על מי שממהר לכעוס להתרתח ולצאת מכליו ("ג'ינג'י"). | |||
|
Es podzo de konsejas |
אומרים כנגד מי שיכול לספר סיפורים לאין סוף. הוא כמו מעיין של סיפורים. (יש לי שכנה כזאת, אומרת המידענית). |
- | ||
|
Es podzo de ley |
אומרים זאת על אדם מלומד היודע את התורה. | |||
|
Es punto de masapan, avlar i pezar |
כשמדברים עם אדם רגיש יש לשקול את המלים בזהירות רבה, כי הוא עלול להעלב מכל מילה וכהרף עין יתחלף מצב רוחו כמו המרציפן שכהרף עין עובר ממצב דליל למצב מוצק מדי. | |||
|
Este kaldo aryeva d'arros |
העניין הזה מתמשך וצורך הרבה טיפול עד שיסתדר. כמו המרק (המים) הדורש עוד ועוד אורז בשביל שיהיה כהלכה. | |||
|
Es tinyozo ma es venturozo |
כשרוצים לשבח את החתן למרות מגרעותיו אומרים: אמנם יש לו גזזת אבל לעומת זאת הוא בעל מזל משובח. הכלה מתאוננת על כך שלחתן שמיעדים לה יש גזזת, משתיקים אותה ואומרים: אבל יש לו מזל, כלומר הוא ניחן בעושר ונכסים. | |||
|
Es un pedaso de karne kon dos ojos |
אומרים זאת על אדם טיפש: גוש בשר ושתי עיניים. מלבד זאת אין בו כלום. | |||
|
Es un shavar fuerte, no es de spantar |
נאמר כנגד מי שצועק הרבה אבל איננו מסוכן. שאב'אר = ענפים ועלים יבשים המשמיעים קולות נפץ כשהם נשרפים אך אינם גורמים נזק. | |||
|
Falso, ijo d'otro |
מי שכל דבריו דברי שקר אומרים עליו: שקרן בן שקרן. | |||
|
Famiya grande, ansias grandes |
כשגדלים הילדים גדלות הצרות והדאגות. | |||
|
Fyel le korra [korre] por la kara |
יש אנשים הנתונים תמיד בעצבות, אף פעם אינם מחייכים. | |||
|
Fuyo a pie deskalso |
מישהו שלא מוצא בעיניו העניין (עסק, או שיחה שאינה לטעמו) ומסתלק. אומרים עליו שברח יחף. | |||
|
Fuyo, ke nainda sta fuyendo |
כמו הפתגם הקודם (EK186): נאמר על אדם המסתלק בחפזון כשדבר מה אינו לטעמו. | |||
|
Gano la estreya de Djoha |
משמיעים את הפתגם על אדם שעשה עסק ולא הרוויח בו דבר. | |||
|
Godruras dan ermozuras |
זוהי האמת כשהייתי צעירה ושמנה (הייתי יפה) עכשיו אני מתמלאת כתמים וקמטים. אשה מלאה (ולא כמו מקל) יש לה יופי. | |||
|
Guadrate de ojo malo, biviras munchos anyos |
אזהרה: עלינו להישמר מפני מצבים לא נעימים (להבדיל מעין הרע שבפתגם הקודם EK188) ואז נאריך חיים. | |||
|
Guadrate de ora mala, biviras munchos anyos |
נאמר כנגד עני מרוד שיש לו ימים רעים. | |||
|
Guay del ke se va (el ke se muere) |
הנפטר הלך לבית עולמו והמשפחה ממשיכה בחייה. אומרים אזי: ווי להולך. | |||
|
Guay del prove i de su dia malo |
משמיעים את הפתגם כאשר מדברים על אדם עני שיש לו ימים רעים. | |||
|
I al loko le paresa |
כשמישהו מביע תקוות מופרזות (מפנטז) אומר השומע: לשוטה נדמה - נדמה לו שיהיה עשיר וכו' - הכל חלומות. | |||
|
Icho vaziyas, afiro yenas |
כשרוצים להוציא סוד ממישהו מתחילים בדיבורים מסביב. זורקים מילים סתמיות כדי לקבל את המילים המלאות (הרצויות). | |||
|
Ijas paresan a ermanas de padre |
הבנות דומות גם באופי וגם במראה לצד של האב. אחיותיו של הבעל אינן חיות בשלום עם האשה והיא מטיחה לעתים בפני בנותיה: אתן תופסות את הצד של אביכן, אתן כמו אחיותיו. | |||
|
Ijos de mis ijos, dos vezes mi ijos |
נאמר על הנכדים. הסבתא אוהבת מאוד את נכדיה. אהבתה להם היא כפולה. | |||
|
Ijos paresan a ermanos de madre |
זוהי אמת: הבנים דומים במראה ואופי לאם. דברים כאלה נאמרים בעת כעס. כשהאם כועסת על בנה היא משמיעה זאת. אולם לפעמים (כאשר אחי האב הוא אדם מכובד) משתמשים בפתגם באופן חיובי. | |||
|
Ijo pedo, vate tadre, torna presto |
כשמישהו מתרוצץ, עושה רוח, בלי שום תועלת אומרים עליו: "בן נפיחה, יוצא מאוחר וחוזר חיש מהר". | |||
|
I mas godra ke seya la gayina, puede tener de minister de la vizina |
בע"פ השמיעה המידענית נוסח שונה מעט: אי לה מאס גודרה גאיינה, טייני די מיניסטיר די לה ב'יזינה (אפילו המפוטמת שבין התרנגולות נזקקת לעזרת השכנה). נאמר על מי שיש לו הכל וכביכול אינו זקוק לשום עזרה. אפילו הוא דומה לתרנגולת השמנה שיש לה הכל ובכל זאת הולכת לחצר של השכנה | |||
|
In bueno mundiko stamos, ma no mo lo stamos gozando |
אנחנו חיים אמנם בעולם טוב אך אנחנו מכניסים את אפנו בצרות. אומרים למישהו: עזוב את הצרות ותהנה מעט מטוב העולם. אבל לא! אנחנו עוזבים את טוב העולם ומחפשים צרות. | |||
|
In boka serrada, moshka no entra |
כשמישהו נזקק אך אינו פוצה פה לבקש עזרה אומרים לו: לפה סגור אפילו זבוב לא יכנס. מן הראוי לדבר, לפתוח את הפה ולבקש. | |||
|
In kazal sin perros, kamina sin palo |
המידענית משערת כי הכוונה בפתגם: צריך לנהוג בזהירות. אם בטוחים שאין כלב בכפר אפשר לוותר על המקל אבל מוטב להיות זהירים ולאחוז באמצעי זהירות. הערת העורך: איפה נשמע כדבר הזה "כפר בלי כלבים?" אם היה דבר כזה ניתן היה לוותר על המקל. | |||
|
In mano de madrasta ke no kayas |
אומרים זאת כברכה: שלא תיפול לידים של אם חורגת, כלומר שלא תיפול לידים של מישהו רע כמו אם חורגת (או שלא תמצאנה אותך צרות כצרת אם חורגת). | |||
|
In palasio skuro, klarida no entra |
דימוי לנשמה: כשאדם שרוי בעצבות, נשמתו שרויה בחשיכה ושום אור (שמחה) אינו חודר אליה. | |||
|
In pleyto, konfites no se spartan |
כשמתקוטטים אין זורקים סוכריות (כמו בבית הכנסת בעת שמחה) אלא רק מילים רעות והאשמות. שימוש בפתגם: כשמישהו מתלונן ואומר היא אמרה לי כך וכך, זה נכון וזה לא נכון, מנחמים אותו ואומרים: אז מה אם אמרה? בעת מריבה לא זורקים סוכריות. | |||
|
Inriva lisho, lisho, adebasho medra i pisho |
רואים בית מצוחצח ומבריק אבל בפינות ומתחת לשטיח: לכלוך ואבק. נאמר גם כנגד יחסי אנוש: כלפי חוץ מראה מישהו פנים חלקות ומחייכות אך מתחת, מוטב לא לראות. | |||
|
I para la tinya ay imbidio |
שואלים מישהו: מדוע אתה מקנא? אפילו בדבר רע כמו גזזת יש מי שמקנא. | |||
|
Kada boka kere su sopa |
במשפחה לא עשירה, האוכל ניתן בצמצום. כנגד כל הפיות במשפחה צריך להכין ולמדוד את האוכל. (מוסיפים מעט מים לתבשיל כדי שיספיק לכל). | |||
|
Kada dia no kanta el gayiko |
כשאדם נתון במצב טוב עליו לחשוב על יום מחר ולשים מעט בצד, משום שאינו בטוח כי המצב יהיה כל כך טוב גם מחר (לא בכל יום קורא התרנגול). | |||
|
Kada gayo en su gayenero kanta |
כל אחד מרגיש טוב בביתו שלו, כמו התרנגול בין תרנגולותיו. גם אם יתארח אדם אצל מלך לא יחוש כל טוב כמו בביתו. | |||
|
Kada kodrero por su pacha s'enkolga |
כל אדם אחראי למעשיו. כל אדם יקבל את מה שיוצא ממעשיו. [אוכל את התבשיל שבישל לעצמו]. | |||
|
Kada uno por si, i el Dio por todos |
חסר ההסבר. | |||
|
Kada uno yeva mal de su kavesa |
נותנים עצה למישהו, אך הוא אינו שומע. מעדיף לעשות מה שבראש שלו. אומרים לו: לא שמעת בקולי, עכשיו תסבול מהרע שהבאת על עצמך. | |||
|
Kaminando i avlando |
כאשר מישהו מבקש לעשות כמה וכמה דברים, את זה ואת זה ואת זה, אומר לו חברו: בסדר, אנחנו הולכים ומדברים, כלומר לא הכל בבת אחת אלא כמו שהולכים ומתקדמים מעט מעט. | |||
|
Kaminos de lechi i miel, kaminos buenos |
כשמישהו יוצא לדרך מברכים אותו בברכה הזו. | |||
|
Kanta de dolor de korason |
לפעמים מישהי שרה אבל יש לה צרות, קרה לה אסון. מה היא שרה? משמחה? לא. מצרות ומכאוב. | |||
|
Kanta gayiko para bueno |
כשהתרנגול קורא "קוקוריקו" אומרים: "קרא תרנגול לטובה". מעין אמירה למזל טוב. | |||
|
Kara de luna |
על בחורה או אשה יפה היו אומרים: "איס קארה די לונה" - יש לה פני לבנה. לאמי קראו לונה והיא היתה אשה יפה. | |||
|
Kara de pastel |
הפאסטיל הוא מאפה עבה ושמן. אומרים זאת כלפי מי שהוא שמן. | |||
|
Kara de pepino |
אומרים על מישהי שהיא תמיד חמוצה כמו מלפפון. גם על מישהי שהיא לא יפה. | |||
|
Kara de Zingano |
מישהו שאין לו בושה ורק מבקש ומבקש כמו הצוענים. | |||
|
Kara tuerta, ventura derecha |
על אשה (בדרך כלל) שאינה יפה אך התמזל מזלה. מצאה בעל הגון ועשיר. | |||
|
Karas vemos, korasones no savemos |
על יחסי אנוש: רואים אנשים נחמדים מדברים דברים יפים ומתוקים בפנים מחייכות, אבל מה יש בליבם באמת, איננו יודעים. | |||
|
Kav(a)[e]yiko d'alegria |
נאמר על מי שאוהב לצאת ולטייל. הערת העורך: אולי גלגול של הביטוי: קאב'י די אליגרייה - קפה של שמחה (להבדיל מן הקפה שמגישים בבית האבל). | |||
|
Kavesa de lenyo |
אומרים על מישהו שאינו תופס את מה שאומרים לו. יש לו ראש של עץ. קשה. | |||
|
Kavesas ki lavi, tinyozas mi salieron |
חופפים למישהו ראש ויוצא שהראש מוכה גזזת. אומרים זאת כאשר משקיעים עבודה רבה בלי הצלחה. חבל על העבודה המושקעת! | |||
|
Ke age darshar, ke sega en Tesha beav |
לדוגמא: מישהו חייב כסף ואינו משלם. הוא מבטיח: אני אשלם היום, מחר. אז אומרים: שישלם, אפילו בתשעה באב. בתשעה באב אין נותנים דרשות, אבל אם הוא כבר רוצה לשלם שישלם אפילו בתשעה באב. | |||
|
Ke fadas se le fadaron |
כשנולד תינוק באים שלשה מלאכים ומאחלים לו איחולים. כשקורה דבר מה רע למישהו אומרים: איזה מין איחולים איחלו לו בלידתו. כלומר באיזה מזל רע נולד? | |||
|
Ke hodesh, ke rosh hodesh |
מישהו מדבר שלא לעניין. אומר לו חברו: מה הקשר? מה עניין חודש וראש חודש לכאן? | |||
|
Ken avla bueno, bueno ke tenga |
זוהי ברכה: מי שמדבר טוב יזכה לטוב. | |||
|
Ke no tengas el ojo en el d'enfrente |
אל תתן עינך במישהו אחר. מוטב לא לקנא באחר. | |||
|
Ke no traye el Dio a kayer in manos de kriyos |
ההורים אומרים זאת: שלא יביאנו אלהים להיות תלויים בילדינו. כשההורים נותנים לילדים זה טוב. ההפך הוא המר ביותר שיכול לקרות לאדם. | |||
|
Ke se sta kemando? La barva de tu konyado |
מרגישים ריח של שריפה. למישהו נדמה משהו. כשאלה דברים מדומים אומרים לו: שום דבר. נשרף זקנו של גיסך. | |||
|
Ke se unda adebasho la tierra |
כששומעים על דבר מה רע (אסון) שקרה למישהו אומרים: שייתקע עמוק לאדמה, שלא נשמע עוד דברים כאלה. | |||
|
Ke 'stas aziendo? Pishando i batiendo |
כששכנה סקרנית תוחבת את אפה ורוצה לדעת מה עושה שכנתה. היא עונה לה (בגסות): משתינה ולשה. | |||
|
Ke te des de pieses i de manos |
כשמתקוטטים אומר אחד הצדדים אני עשית בשבילך ונתתי לך את זה ואת זה. מקלל הצד השני: שתתן לעצמך בידיים וברגלים (כלומר מכות). | |||
|
Ke tengas el mazal de la feya |
לבחורה יפה אין מזל כמו לכעורה. לכן מאחלים ליפה את מזלה של הכעורה. | |||
|
Ke te rias kon el guerko |
קללה: כשמדברים דברים רציניים ומישהו צוחק, אומרים לו מה אתה צוחק? ומקללים שתצחק עם השטן, עם מלאך המוות. | |||
|
Ke te keda orejal en la oreja |
כשמישהו עושה משהו ונכשל, נופל בפח, מנחמים אותו: שיהיה לך כעגיל באוזן, שתזכור זאת תמיד ותלמד לקח. | |||
|
Ke tura el pie i la mano |
שאלהים ישמור את ידינו ורגלינו. כל עוד אדם ניצב על רגליו יש ביכולתו לפעול ולחיות. זהו איחול טוב: שאלהים ישמור את רגלינו וידינו (עד אחרית ימינו). | |||
|
Ke venga el Mashiah, ma no in muestros dias |
ימות משיח הם סוף העולם ויהיו ימים קשים ורעים לכן מוטב שיבוא אבל לא בימינו שלנו. | |||
|
Ken bien se kera, in poko luguar se tiena |
כשבאים אורחים והבית קטן אך בעלת הבית אוהבת אורחים ומקבלת אותם יפה, משמיעים את הפתגם. משמעו: במקום שיש אהבה, יספיק גם מקום מועט. הערה: בהקלטה אומרת המידענית | |||
|
Ken bushka al padre, topa a la madre |
כשמחפשים דבר מה ומוצאים דבר מה אחר. | |||
|
Ken de l'alma sale, a l'alma toka |
נאמר בקשר לבן או לבת: מה שיוצא מן הנשמה, כלומר, ילד שמביאים אותו לעולם, גם נוגע לנשמה - הוא קרוב ודואג. | |||
|
Ken de otro aspera, se despera |
עלינו לסמוך על עצמנו, כי לחכות לעזרת אחרים אפשר כל החיים. | |||
|
Ken en el sielo skupa, en la kara le kaya |
כשמדברים במשפחה רעות על אחד מבני המשפחה, דומה הדבר למי שיורק בשמים (השמים מקום מקודש) - דבר שלא יעשה. הבושה ראויה לזה שדיבר כך בתוך המשפחה. | |||
|
Ken en el Dio kreya, nunka s'enganya (o se despera) |
צריך לסמוך על אלהים ולעולם לא נתאכזב. נקבל את מה שאנחנו מבקשים. | |||
|
Ken es tu enemigo? El de tu ofisio |
מי מדבר רע עלי? בעל אותו מקצוע, המתחרה. במקום שיש קרבה (מקצוע, חנויות סמוכות וכו') יש דברי רע. למשל, בעל חנות המדבר באזני הלקוח רעות על בעל החנות הסמוכה המתחרה בו. כך גם אצל רופא הולכים אל רופא והוא פוסל את כל התרופות שנתן הרופא הקודם. | |||
|
Ken fue el padre, ke no seya (i) el ijo |
כשרואים אדם לא טוב, אומרים: "נו, הבן הוא כזה, אבל מי היה האב?" אותו הדבר. בדומה לפתגם: "לה פירה נו קאיי לישוס דיל פיראסו" - האגס אינו נופל רחוק מן העץ (עץ האגס). בהקלטה אומרת המידענית: קי נו סיאה אי איל איז'ו, כלומר: שלא יהיה כך גם הבן? | |||
|
Ken in kresianos kreya, kon eyos ke se muera |
מי שמאמין בגויים ימות ביניהם. אין אמונה בגוי. כשהיו הגויים זקוקים לנו במסחר היו היהודים נסבלים, אחר כך בא היטלר ומה היה גורלנו? | |||
|
Ken izo uno, izo munchos |
למשל, קנית דבר מה ודמה לך כי הוא אחד ויחיד, אין עוד כדוגמתו, אומרים לך: יש עוד מן הדוגמה הזאת (בגדים למשל) ומשמיעים את הפתגם. | |||
|
Ken kefi aze lo topa |
מי שעושה טוב, ימצא טוב, מי שעושה רע יקבל רע. כפי - כמו (כנראה מעברית) . | |||
|
Ken kera servida, kera derendida |
למישהי יש עוזרת, אבל עבודתה לא מוצאת לגמרי חן בעיניה, אין לה ברירה אלא להעלים עין, אחרת תבריח את העוזרת ותשאר בלי עזרה. דירינדידה - מלשון: 'דאר פאסאר' לתת לעבור, להעלים עין. | |||
|
Ken koma i pensa, dos vezes meta meza |
מי שחושב על יום מחר משאיר משהו למחר, כדי שיוכל לערוך שולחן גם מחר. הפתגם מתריע כנגד התנהגות שבה גומרים הכל בלי לחשוב מה יקרה למחרת. | |||
|
Ken lo guela, la naris le kaya |
אומרים זאת על אדם רע: מי שמריח אותו נושר אפו. אין להתקרב אל אדם כזה. מי שיש לו עסק אתו ומתקרב אליו אפילו מרחק הרחה יינזק. | |||
|
Ken lo suyo kita al merkado, ken avla alto, ken avla basho |
מי שמספר את ענייניו הפרטיים לאנשים בשוק, אחדים ידברו גבוה (כלומר יצדיקו אותו) ואחרים ידברו נמוך (כלומר יגנו אותו). במילים אחרות: אל תוציא ענייני משפחה ועניינים אינטימיים לרשות הציבור. | |||
|
Ken mal avla, mal ke tenga |
כמו פתגם 1775 | |||
|
Ken mal avla, ke s'arpyenta |
דומה לפתגם 1775: מי שמדבר רע שיתבייש ויתחרט. | |||
|
Ken mal pensa para si se lo pensa |
פתגם ידוע בהרבה שפות: החושב רע על אחרים יבוא הרע עליו. | |||
|
Ken manda platikos, arsiva platikos |
מי ששולח מתנות מקבל מתנות, מי שאינו שולח לא יקבל. הערת העורך: פלאטיקוס מופיע במסורת הספרדית במובן של משלוח מנות (לפורים). | |||
|
Ken mas tiene, mas kere |
ככל שיש לאדם, כך הוא רוצה עוד. | |||
|
Ken no kere konsuegrar demanda muncha ashuguar |
כשבחורה מתחתנת עליה להביא נדוניה. כשבחור אינו מעוניין בבחורה הוא מסרב בעדינות על ידי זה שהוא מבקש נדוניה מופרזת. משתמשים בפתגם גם בנסיבות אחרות. מי שאינו מעוניין בעסק מעלה דרישות מופרזות. | |||
|
Ken nada no save, nada no tiene |
מישהו שאינו יודע דבר, גם לא יינזק. מי שאינו יודע על קיומן של מחלות. | |||
|
Ken negro se nasio, nunka s'enderecho |
האדם אינו משתנה. כפי שנולד כך יישאר. | |||
|
Ken no da kon Israel, peka kon Ismael |
מי שאינו נותן בטוב יאלץ לפגוש צרות. ישמעאל במובן של צרות. לדוגמא מי שאינו מוכן לשלם את חובו, יסתבך במשפטים וצרות. העורך: ואולי הכוונה: מי שאינו רוצה בחברת אחיו היהודים ימצא עצמו בחברה רעה של נוכרים. | |||
|
Ke no kayas en manos de medko i de avokato |
במובן של ברכה: שלא תזדקק לעזרתו של רופא (כלומר תהיה בריא) ולא לעזרת עורך דין (כלומר לא תסתבך בצרות ותגרות). |
- | ||
|
Ken no tiene a la ermoza, beza a la mukoza |
למי שאין המובחר ביותר, מסתפק במשהו פחות טוב. | |||
|
Ken no tiene dientes, tiene djindjivres |
ג'ינג'יב'ריס - חניכיים. מי שאין לו שניים לעשות רע, יעשה זאת גם עם החניכיים. | |||
|
Ken no tiene ke azer, kita los ojos de la mujer |
כשלבעל אין מה לעשות, במקום למצוא תעסוקה מתחיל לריב עם אשתו, מוציא את נשמתה ומשגע אותה. | |||
|
Ken no tiene krios, tiene una dolor, ken tiene, tiene munchas |
כשאין ילדים יש מכאוב אחד: הרצון לזכות בילד. כשבאים הילדים מתווספים מכאובים רבים, אינך יודע מה יצא מכל אחד וכל אחד מהם מביא את הכאבים שלו. | |||
|
Ken no tiene meoyo, ke tenga pachas |
דוגמא: משהו נעלם ומתרוצצים בלי סוף לחפש אותו. מי שלא היה לו שכל לזכור איפה הניח זאת, יפעיל את הרגלים. | |||
|
Ken no tuvo i tiene, no save komo se lo detiene |
מי שהיה עני ושיחק לו המזל והתעשר פתאום, אינו יודע יותר כבר איך להתנהג. הוא מתנפח, מתפאר בעשרו. אינו יודע איך להחזיק ולנהל את העושר הזה. | |||
|
Ken padre i madre mira, el Dio l'alarga la vida i la salu |
פרשנות המידען זוהי לשון ברכה. בזכות כיבוד הורים. | |||
|
Ken pario ke mesha, ken kresio ke tesha |
נאמר כנגד אשה צעירה שהביאה ילדים ולא מתחשק לה לטפל בהם (שהחמות תטפל...) אומרים לה (או עליה) מי שהביא ילדים שיעבוד ויטפל בהם. | |||
|
Ken s'alvanta de manyana, se l'espierta el mazal |
בחורות אוהבות להאריך לישון. מעירים את הבחורה ואומרים לה קומי, קומי ויבוא מזלך (הבחור). | |||
|
Ken se kaza kon amor, biva kon dolor |
להתחתן צריך בשכל, בלי ללכת שבי אחרי הרגש כי (המידענית מצטטת פתגם אחר:) איל אמור איס סייגו - האהבה עוורת. מי שאינו נוהג כך יסבול. | |||
|
Ken se komio el kezo? Los ratones |
כשמישהו גורם נזק ומאשימים קבוצה שלמה. לדוגמא, יהודי עושה רע ומאשימים את כל היהודים. מי אכל את הגבינה? העכברים (כולם) ולא עכבר מסוים. הפתגם מדבר נגד עשיית הכללות. | |||
|
Ken solo djugo, nunka s'enganyo |
כשיש שותפים יש סכנה לצאת מרומה. משחושש להיות מרומה שישחק עם עצמו. את עצמו לא ירמה. אומרים זאת כנגד מי שעשה שותפות וניזוק ממנה. אמרים לו: למה לך שותפויות. עבוד לבד ולא תרומה. | |||
|
Ken t'aharvo? Tu boka |
המלצה לא להרבות בדיבורים. פיו של אדם מכה אותו ועושה לו רע. | |||
|
Ken te dio pachas, te dio mieles |
נאמר כנגד הגברים. גבר שיש לו אשה במיטה, מקבל ממנה את כל ה"דבש" ואינו מתעניין עוד באחרים, לא באימו ולא במישהו אחר. האשה נותנת לו הכל. ה"פאג'אס" (שוקיים) במשמעות: אישה. הפתגם יכול להיות בפיה של החמות המתלוננת על כך שהאשה לקחה לה את הבעל, מעניקה לו את הדבש וגם לא מתעניינת בה. | |||
|
Ken te kera bien te aza yorar ; ken te kera bien , te aza reir |
לפעמים אומרים לאדם דברים מכאיבים (הגורמים לו לבכות) אך זה לטובתו. לעומת זאת יש כאלה האומרים תמיד דברים משעשעים (הגורמים לאדם לצחוק), אך אלה אינם הידידים האמיתיים. | |||
|
Ken tiena ambre, venga i koma |
נאמר כנגד מי שביתו פתוח תמיד לאורחים ואלה "מתנחלים" אצלו ומנצלים אותו. | |||
|
Ken tiena buen vizino, ambeza buen doktrino |
מי שיש לו חבר טוב או שכן טוב שילמד ממנו את הטוב. | |||
|
Ken tiena grandeza, se kaya de kavesa |
כשאדם נעשה עשיר יש לו גאווה ואינו יודע להחזיק עצמו עד שיפול בסופו של דבר. מדובר כנגד מישהו שהיה ריק מלכתחילה וזכה לעושר. עם העושר באה הגאווה ובעקבותיה תבוא הנפילה. | |||
|
Ken tiena muncho asafran, echa i a las koles |
אין צורך להגזים בתבלינים. הכרוב הוא בעצמו צהוב ואין צורך להוסיף לו זעפרן להצהיבו. נאמר נגד הגזמות. | |||
|
Ke steiga en kaza, pan no demanda |
כשמחליטים להשאיר דבר מה שאין בו צורך בבית ולא לזרוק אותו: אומרים: "שיישאר בבית, הרי אינו אוכל לחם, אינו מפריע. למה לזרוק אותו?" קי סטייגה - (צורה יוצאת דופן, המידענית מפרשת:) שיישאר. | |||
|
Ke te se arompa el vazo |
כשילד שובר משהו בבית, האם מברכת אותו: שתזכה לשבור כוס בחופתך. | |||
|
Keto la kavesa del sako |
משרתת או עוזרת הבית אמורה להיות שקטה ולא להתערב ולהשמיע קולה בענייני בני הבית. קורה שהיא שוכחת את מקומה, מקבלת בטחון עצמי ומעזה לחוות דעתה. אז אומרים: הוציאה ראשה מן השק. | |||
|
Kita fama buena, echate a la mar |
משמעות זהה לפתגם: "קיטה פ'אמה בואינה, פישאטי אין לה קאמה". | |||
|
Kita fama buena, pishate en la kama |
אם חושבים עליך שאתה אדם טוב תוכל לעשות דברים רעים (לגנוב) ולא תנזק. העיקר, הרושם שעושה אדם. | |||
|
Kita la para de la piedra |
אומרים על מישהו היודע לעבוד היטב ולהרוויח, אפילו אם צריך להוציא את הפרוטה מן האבן. (אינו עצלן). | |||
|
Kitar i no meter, el dip se tiena de ver |
מישהו חסך כסף בצד ומתחיל להשתמש בו בלי להכניס. בסופו של דבר יכלה את כל חסכונותיו ויראה את הסוף. | |||
|
Kita todo kulevras de la boka |
נאמר על מי שמדבר רק רע. | |||
|
Kita todo perlas de la boka |
נאמר על מי שאומר רק דברים טובים. | |||
|
Kito la kavesa d'en algodones i la metio en punchones |
מי שרוצה לחיות כמו עשיר, לוקח הלוואות בריבית גבוהה. קודם היו חייו שקטים ונעימים, ראשו היה על צמר גפן. מרגע שנכנס לחובות, מפסיד את מה שהיה לו והכניס ראשו לצרות. | |||
|
Kuando ay dar sos bueno |
כשההורים למשל נותנים, הם בחזקת טובים. מרגע שחדלו לתת (אין להם) חדלו להיות טובים. | |||
|
Kuando da el padre al ijo, ariya el padre, ariya el ijo ; kuando da el ijo al padre, yora el ijo, yora el padre |
אלו הן עובדות החיים. | |||
|
Kuando el Dio 'sta kontigo, no t'espantes de tu enemigo |
אם אלוהים עוזר לאדם אין לו מה לפחד מאויביו. | |||
|
Kuando ija ay de kazar, el Dio tiena de mandar |
כשמחתנים בת כרוך הדבר בהרבה הוצאות. אם יש אמונה באלוהים הוא ישלח את הדרוש. | |||
|
Kuando kaya luvia, kaya para todos |
למשל, למישהו יש חנות ולידו נפתחת חנות לאותה סחורה והוא דואג, מה יהיה לפרנסתו. משמיעים לו את הפתגם: יהיו קונים גם בשבילך וגם בשבילו. רחוב נווה שאנן בתל אביב, למשל, כולו חנויות נעליים וכל הסוחרים חיים טוב. | |||
|
Kuando lo vere, me lo kreere |
כאשר מספרים למישהו דבר בלתי סביר, הוא מגיב ואומר: רק כאשר אראה במו עיני, אוכל להאמין. | |||
|
Kuando los kriyos son chikos es mashkar fierro |
הפתגם מדבר על הקושי הרב בגידול ילדים כשהם קטנים. | |||
|
Kuando muncho skuresa es para amaneser |
לעתים המצב במשפחה מאוד קשה, הכל שחור. כדי לנחם ולהרים את המורל משמיעים את הפתגם: אל תדאג, דווקא כאשר החשיכה היא הגדולה ביותר, מגיע האור. | |||
|
Kuando no se bare viene djente |
כשאדם אינו מוכן למשהו והדבר נופל עליו באופן פתאומי, משמיעים את הפתגם. | |||
|
Kuando s'enrikesa el ijo del ombre se la aza la kaza chika, la mojer feya |
הפתגם מתאר מצב אנושי: אדם מתעשר, פתאום הבית כבר קטן בעיניו ואשתו אינה יפה באיניו והוא מבקש לו אחת צעירה. זוהי הדגנרציה באופיו של אדם הבאה בעקבות ההתעשרות. | |||
|
Kuando se vista el amorero, se desvista el samarero |
אמורירו הוא עץ התות. באביב הוא מתחיל להצמיח עלים. האוויר מתחמם ואנשים פושטים את הפרוות (סמארירו = פרווה). | |||
|
Kuanto keres bulisa, yevalo a kaza |
נאמר על אדם הקונה ומשלם ואינו יודע מה הוא משלם. אומר למוכרת: "כמה את רוצה? הנה הכסף. תביאי את הסחורה הביתה". משלם כמה שמבקשים ולא מתעניין בכלל אם הסחורה שווה משהו. כשמגיע הביתה, מתחילה האשה לצעוק: "איזה זבל הבאת?" ומשמיעה את הפתגם. | |||
|
Kuanto mas 'sta la pera en el peraso, su buen mazal 'sta asperando |
נאמר אודות בחורה שלא התחתנה בעודה צעירונת. עברו שנים והיא עוד בבית והאם דואגת. מנחמים אותה ואומרים לה לא לדאוג. כמו האגס על העץ הממתין להבשלתו כך מזלה של הבחורה ממתין לזמן הראוי. | |||
|
Kochiyiko kayo, martiyiko se rompio |
הבעל אוכל את נשמתה של אשתו, או שכן מתנכל למישהו ומוצא תמיד סיבה להתקוטט - כאילו נפל סכין קטן ויוצא שנשבר פטיש גדול - העניין מתנפח. | |||
|
Komer pan i sal, ma kon salud |
מוטב לאכול לחם ומלח ובלבד שנהיה בריאים. | |||
|
Komer por no morir |
נאמר על מי שאין לו מה לאכול והוא אוכל מעט, כדי לא למות. | |||
|
Kon buena djente lo digo, uno yevaron, uno trosheron |
כשעושים תרופה עממית לחולה אומרים תוך כדי כך את הפתגם. זהו לחש המלווה את המעשה. כאילו הנשמות הטובות לקחו איש חולה והחזירו איש בריא. | |||
|
Kon bueno kontarlo / Kon bien kontarlo |
כשמישהו עובר מחלה או דבר מה רע, ומספר על כך, הוא מוסיף את הפתגם. | |||
|
Kon el (eya) es kon el punto i la vezne |
ב'יזני = מאזניים (משקל). נאמר על מישהי שהיא רגישה מאוד וכל דבר פוגע בה. פשוט מפחיד לדבר איתה. צריך לשקול במאזניים כל מילה שאומרים לה. | |||
|
Kon parientes d'enfrente |
מקרובים כדאי להתרחק (לשמור מרחק). | |||
|
Kon parientes ke no tengas dar i aver |
עם קרובים לא כדאי לעשות עסקים, לא לקחת ולא לתת. | |||
|
Kon sus piedras en su kavesa |
קרה למישהו דבר מה לא טוב, אך הוא גרם זאת לעצמו. אומרים לו: אתה הבאת על עצמך את הצרה הזו. | |||
|
Kontentate kon la parte ke te dio el Dio |
הסתפק במה שיש (במה שאלוהים נתן לך). | |||
|
Kon vida i salud todo se aze |
אנשים רוצים להשיג עוד ועוד. אבל העיקר הוא, שנהיה חיים ובריאים - אם זה יתקיים, הכל יבוא. | |||
|
Korason de kresiano |
נאמר על אדם אכזר. | |||
|
Korason, 'spejo de otro |
כששני אנשים נאמנים זה לזה, חושבים זה על זה, אומרים עליהם את הפתגם. | |||
|
Korre kuando no te korre |
אדם מנסה להשיג משהו. משתדל בכל כוחו אך אינו מצליח. אומרים לו: רוץ כאשר הדבר אינו "רץ" אצלך. | |||
|
Kriyos chikos, ansias chikas ; kriyos grandes, ansias grandes |
ר' ההסבר לפתגם 1698. | |||
|
Kumicha de kavesal, aze muncho mal |
קומיג'ה די קאב'יסאל הוא כינוי לאשה המפטפטת ומטרידה בלי הרף. שוכבת במיטה וממלאת את אזניו של הבעל בתלונות על בני המשפחה או בדרישות שונות: היא רוצה מכונית, היא רוצה משהו אחר ואינה נותנת לו מנוחה. | |||
|
La ansia (i la solalda) abata el leon |
הבדידות היא דבר נורא והיא מכה אפילו את האריה. | |||
|
La boka aza, la boka desaza |
כשאדם מדבר טוב הוא יכול לבנות ולסדר דברים. כשהוא מדבר רע הוא הורס. | |||
|
La boka le va komo el kulo de la patika |
יש אנשים (בעיקר נשים) המדברים בלי סוף ומניעים את השפתים. מדמים את הפה של אדם כזה לאחורי הברווז המתנועעים כל הזמן. | |||
|
La butika traya kaza i la kaza no traya butika |
קודם צריך שתהיה חנות, עבודה מכניסה, ואז אפשר לרכוש בית ולא להפך, כמו שעושים אנשים רבים. אם יש לך בית ואין לך עבודה, מה תאכל? את קירות הבית? | |||
|
La esperansa del Dio no se kita |
התקווה לעזרה מאלוהים אף פעם לא תנטוש את האדם. | |||
|
L'afero de la koda (Lo kojio por la kola) |
מישהו הבטוח שיקבל מה שהוא רוצה מהזולת, אומרים עליו את הפתגם.: הדבר כבר בידו. | |||
|
La gana ke tengo de bailar, tienes tu de lavorar |
נאמר על העצלן. | |||
|
La ija es amiga de la madre |
נאמר על יחסי אם-בת: הבת היא חברה של האם. אומרים את הפתגם כאשר נולדת בת (ניחומים לאם). | |||
|
La kara le 'sta de siete alegrias |
יש אנשים שפניהם תמיד כעוסות וחמוצות. אומרים עליהם את הפתגם באירוניה. | |||
|
La kaza es un podzo |
הבית הוא כמו בור, ככל שתשקיע בו יש צורך בעוד ועוד השקעות. | |||
|
La kaza i la lana, in la mano ke lada |
הן הבית והן הצמר תלויים בידיים המחזיקות אותם ומטפלות בהם. | |||
|
L'akoleyas por la puerta, entra por la ventana |
נאמר כלפי אנשים חוצפנים: את מגרשת אותה מן הדלת, והיא ברוב חוצפה תכנס מן החלון. | |||
|
La komio komo el pan blanko |
ר' פתגם 2024. | |||
|
La kondja s'amurcha, ma la vertu keda |
כשמביאים פרחים למישהו, הפרחים לא יחזיקו מעמד זמן רב, אבל המחשבה הטובה הקשורה לכך נשארת זמן רב אצל המקבל. נאמר כנגד מעשים טובים של אדם המשאירים אחריהם זכרון טוב. | |||
|
La limpieza es media rikeza, ken la tiene es entera |
כשבעלת בית מחזיקה את הבית נקי ומסודר זה כמו חצי עושר, אך מי שהנקיון אצלה הוא תכונה תמידית - זהו עושר שלם. | |||
|
L'alma yeva mas de la piedra ; la piedra patlea, l'alma no |
כשאדם סובל, הנשמה סובלת יותר מהאבן. האבן הסופגת מכות מתפוצצת בסוף, הנשמה לא. | |||
|
La luenga no tiene gueso, ma rompe guesos |
נאמר על הרכילות ולשון הרע והנזק שהיא יכולה לגרום. | |||
|
La luenga no tiena guesos, se le arezvala |
יש אנשים שאצלם מרוב פטפוט "מחליקה" הלשון - יוצאים דברים שלא התכוונו אליהם. | |||
|
La mano pezo no tiene |
כשאדם מרים ידו להכות, הוא יכול לגרום נכות למוכה. לכן, כשאב מרים ידו להכות את בנו אומרת האם את הפתגם: חשוב לפני שאתה מכה ואיפה אתה מכה. הכה בישבן, לא בראש ולא בפנים. | |||
|
La mansana ermoza se la koma el guzano |
מדובר על בחורה יפה שנופלת בידי בעל רע. | |||
|
La mentira sale komo l'azeyte enriva del agua |
השקר מתגלה בסופו של דבר. | |||
|
La mojer aze, la mojer desaze |
אם האשה טובה, היא בונה ועושה ואפילו אם בעלה אינו עשיר, היא מצליחה להסתדר עם מה שיש. אבל אם האשה אינה טובה, אפילו אם תתחתן עם עשיר, היא תהרוס אותו. | |||
|
La mojer onorada, en la punta de la montanya |
אם האשה הגונה ושומרת על כבודה, אפילו אם תהיה על פסגת הר לא יקרה לה דבר. | |||
|
La mojer tiene el kaveyo largo i el meoyo kurto |
פתגם בגנות האשה. | |||
|
La negregura, al pareser se le veya |
חסר ההסבר. | |||
|
La para kita loko al ben-adam |
מי שיש לו הרבה כסף משתגע מדאגה לכספו. | |||
|
La pera no kaya leshos del peraso |
הילדים דומים להורים. | |||
|
Las bragas no se save atar, kazar se kera |
נאמר באירוניה על מי שהוא קטן אך מבקש כאילו היה גדול. |
- | ||
|
Las oras buenas |
כשמישהו מפחד אומרים לו: לאס אוראס בואינאס. | |||
|
Las paras van ande las paras |
העשיר מחפש את העשיר כדי להשתדך בו. לא ייקח עני גם אם הוא חכם. |
- | ||
|
La una mano lave la otra, las dos laven la kara |
אם מישהו עושה טובה לחבר, הלה מחזיר לו פי שניים. לכן כדאי לגמול טוב. (ומעירה האינפורמנטית: ולעתים זה לא כדאי!). | |||
|
Le kayo la kavesera |
נאמר על מי שנותרה אלמנה. |
- | ||
|
'l es el ojo de la kara |
אומרים על מישהו שהוא "עין בפנים" (בעברית: אור עיני). למשל, אם אוהבת את ילדיה אך אחד מהם הוא אור עיניה. אותו היא אוהבת במיוחד. | |||
|
Leshos de vista, leshos de korason |
נאמר על האהבה. כשנפרדים נשכחת האהבה מן הלב. | |||
|
Le 'sta akesheyando komo la moshka en la leche |
מישהי מתגנדרת בצורה מוגזמת: כובע עם פרחים וכו' וחושבת כמה זה יפה. אומרים עליה (מאחורי גבה): זה מתאים לה כמו שמתאים הזבוב בחלב. | |||
|
Le 'sta komiendo las karnes |
מישהו מחפש לריב עם אחר ומתחיל לזרוק הערות השני אינו מעוניין לריב ואומר עליו: מגרד לו הבשר. מתחשק לו לריב. | |||
|
Le 'sta koriendo piedra i pidrisko |
כשעל מישהו נופלים דברים רעים בזה אחר זה (מחלות, מכות כלכליות), דומה הדבר לברד היורד עליו מן השמים. | |||
|
Le vijito la boveda |
נאמר על מישהו שפתאום אינו מבין מה שאומרים לו. אומרים עליו שהטפשות התארחה אצלו לפתע. | |||
|
Lo barato es karo, i lo karo es barato |
כשרוצים לקנות משהו בזול, מתברר שאין לו ערך וצריך לזרוק אותו. לעומת זאת, כשקונים למשל שמלה יקרה, אפשר ללבוש וללבוש אותה וליהנות ממנה זמן רב. | |||
|
Lo bueno i lo negro se veya al pareser |
רואים על פניו של אדם אם טוב לו או רע לו. | |||
|
Lo bueno ke le salga, lo malo ke le keda |
זוהי קללה: מישהו אומר על פלוני כי הוא אדם טוב ובעצם איננו טוב בכלל. עונים לאומר באירוניה: כן הוא בן אדם טוב. הלוואי שיצא לו הטוב ויישאר לו הרע. | |||
|
Lo bueno se kera para la vejes |
כשאדם צעיר הוא יכול לסבול את קשיי החיים, אבל בשביל הזקנה, עדיף שיהיה לו טוב. | |||
|
Lo das enbasho salta komo el karpus |
נאמר על טיפשים: בן אדם טיפש הוא כמו אבטיח שזורקים אותו על הרצפה והוא מתנפץ. | |||
|
Lo echo al sako |
כשמצליחים לרמות מישהו, אומרים: הנה הטילו אותו לתוך השק (רימו אותו). | |||
|
Lo echo detras de la oreja |
כשמבקשים ממישהו לעשות דבר-מה והוא שוכח מכך, או אינו שם לב, אומרים עליו: זרק את הדבר מאחורי האוזן. | |||
|
Lo kue aze la mano derecha, la siedra ke no sepa/veyga |
כשנותנים נדבה או עושים טובה למישהו, יד שמאל אינה צריכה לדעת מה שעשתה יד ימין. | |||
|
Lo kue pensa el amigo, ke se vaya al enemigo |
החבר תמיד יחשוב וידאג איזה רע יכול לקרות לידידו. שהמחשבות האלה יחולו על האויב! | |||
|
Lo kue se aza a la boda, no se aza toda la ora |
בשביל החתונה תופרים בגדים חדשים, מוציאים הרבה כסף. דברים כאלה לא עושים כל יום. נאמר כאשר יש הזדמנות שבה מבזבזים מעט כסף ומנצלים אותה גם לקניית דברים אחרים. | |||
|
Lo kue yeva el ijo del ombre, l'alma lo save |
מה שאדם סובל יודעת רק הנשמה. | |||
|
Lo komido por lo servido |
אומרים על פרנסתו של מישהו המצויה בדוחק. מה שהוא מרוויח נאכל ולא נשאר דבר לחסוך. | |||
|
Lo metio kon la mano |
נאמר על מי שבטוח במשהו. |
- | ||
|
Los dedos de la mano no son todos los mezmos |
כשרוצים לומר שאין אדם זה דומה לזה, או שדבר זה אינו זהה לגמרי לדבר ההוא, אומרים: גם אצבעות היד אינן זהות זו לזו. | |||
|
Los dias de la semana kayeron en un sako |
מי שעובד בשבתות וחגים. אומרים לו: כבר אין ימים אחרים בשבוע שאתה צריך לעבוד בשבת? | |||
|
Los dias korren komo el kavayo |
הימים חולפים מהר מהר. | |||
|
Los echos no s'eskapan |
כשמישהי עסוקה בעבודה בלי הפסקה, אומרים לה: תנוחי קצת. העבודה לעולם אינה נגמרת. | |||
|
Los kueros, kitan kueros, i metan kueros |
נאמר בקשר למסחר בעורות. יש שקונים עורות עזים או כבשים ומוכרים אותם. לעתים המחירים גבוהים ולעתים אין ביקוש והסוחר מפסיד את כל הונו, כלומר עורו נפשט מעליו. | |||
|
Los maridos ke veyan en el chukal |
ג'וקאל הוא סיר לילה. דומה לפתגם 1930. | |||
|
Los maridos ke veyan kagar i no komer |
יש בעלים המתייחסים אל נשותיהם כאל שפחות. עינם צרה בכך שהיא אוכלת. עליהם נאמר: שיראו את האשה הולכת לבית השימוש אך לא יראוה אוכלת. לי היה בעל כזה. | |||
|
Los panyos dan onores |
בן אדם לבוש יפה מוסיף לעצמו הדרת כבוד. | |||
|
Los poyos ambezan a las gayinas |
נאמר אודות הילדים המלמדים הרבה פעמים את הוריהם. | |||
|
Madre ke no seyga |
האם דואגת תמיד ואומרים לה: אל תהיי כמו אמא, מלאת דאגות. | |||
|
Madres haraganas kitan ijas asil |
אסיל = שאוהבת לעבוד. אם האם עצלנית, עושות הבנותת את העבודות בבית ונעשות חרוצות. | |||
|
Maldision de padre se ankalsa, maldision de madre no, porke los pechos bendisan |
קללות האב מתקיימות, אך לא כן קללות האם, כי השדים שינק מהם הילד מברכים אותו. | |||
|
Marido sin paras, ke si echa siniza a la kavesa |
איזה צורך יש בגבר/בעל בלי כסף? מי שרוצה להיות בעל חייב להיות מסוגל לפרנס את האשה. אחרת, שישים אפר על ראשו. | |||
|
Marido no es kamiza de deznudar |
צריך לפקוח עיניים לפני שלוקחים בעל, מפני שלא מדובר בחולצה שאותה אפשר להחליף (כלומר להתגרש כשמתחשק). ובכל זאת, רבים פונים לרבנות. | |||
|
Mazal de perros |
מי שמשחק לו מזלו אומרים עליו: יש לו מזל של כלב. | |||
|
Mazal no se merka kon paras |
המזל אינו נקנה בכסף. | |||
|
Mazal tapado |
המזל מכוסה. על גבר שאינו מצליח לעבוד ולהשתכר אומרים: מזל טאפאדו. כל מה שהוא נוגע בו אינו עולה יפה. | |||
|
Mas deznudo kayi de la tripa de mi madre |
כשמישהו מפסיד הכל במסחר ועליו להתחיל מחדש, הוא אומר: חזרתי להיות עירום כביום הוולדי. הדבר נאמר מתוך גישה אופטימית: צריך להתחיל מחדש והכל יחזור למקומו. | |||
|
Mas vale bien de leshos ke mal de serka |
מישהו מבני המשפחה, בן או בת, הולכים רחוק, למשל, למדינה אחרת. הדבר קשה להורים אך הם אומרים: מוטב שיהיה להם טוב במרחקים מאשר רע פה קרוב. | |||
|
Mas vale kayido ke non pudrido |
נאמר על השער. כשהשער נושר אומרים: מוטב שיינשור מאשר ירקב באדמה (אחרי המוות). | |||
|
Mas vale un pasharo en la mano ke sien abolando |
מוטב שיהיה פחות אבל יהיה ביד, מאשר מחשבות ודמיונות על דברים גדולים שנוכל להשיג, שהם כמו ציפורים פורחות באוויר. |
- | ||
|
Mas vale solo ke mal akompanyado |
להיות לבד זה רע. אך מוטב להיות לבד מאשר להיות בחברה רעה. | |||
|
Meoyo kon paras no se merka |
אם מישהו טיפש, לא יוכל להפטר מטפשותו ולקנות חכמה בכסף. | |||
|
Meta dos piezes en un sapato i la ventura va bushkala |
חייב אדם ללכת לחפש את המזל, אפילו אם צריך לשם כך לשים את שתי הרגליים בנעל אחת. | |||
|
Meter enriva d'un muerto, un bivo |
לשים על דבר מה שאינו שווה דבר מה טוב. אם רצונך לבנות עליך לעשות זאת על יסודות חזקים, אחרת מה שבנית לא יחזיק מעמד. על כך משמיעים את הפתגם. | |||
|
Meter sefer n'el kal |
לעשות מצווה, לעשות דבר מה טוב, זה כמו להכניס ספר תורה לבית כנסת. | |||
|
Metida, korona de kavesa |
מדברים על מישהי שמעריכים אותה מאוד: מקבלים אותה כמו כתר לראש. (למשל כלה). | |||
|
Mi padre fue roska, yo muri al ambre |
אומרים זאת על מי שבא ממשפחה טובה ועשירה אך הוא עצמו עני וגווע ברעב. מה עוזר לו שמשפחתו היתה עשירה? | |||
|
Mi palavra leviana ensima d'el |
אומרים שעל המת מדברים רק טובות אם אין דבר טוב לומר עליו אין מדברים כלל. | |||
|
Mirada i velada komo la reina |
כשמדברים על מי שמטופלת היטב ואוהבים אותה, משמיעים את הפתגם. | |||
|
Mira a la madre, toma a la ija |
כשבחור הולך לבחור לו בחורה, אומרים לו: הסתכל על האם וקח את הבת. כלומר, אם האם טובה גם הבת תהיה כמוה. | |||
|
Mis kriyos kazados, mis ansias dubladas |
כשהילדים קטנים הדאגות קטנות. כשהם גדלים, גדלות הדאגות. | |||
|
Mochacha por las orejas |
כשבחורה מתעסקת עם בחורים. התחתנה ולא היתה בתולה. אומרים עליה: "סאלייו מוג'אג'ה פור לאס אוריז'אס" עור הבתולין חיה אצלה באזניים ולא במקום הנכון ... | |||
|
Muerete te kerere bien |
כל עוד אדם חי לא מתנהגים אליו יפה. כשהוא חולה והולך למות מגלים אליו פתאום אהבה. | |||
|
Muerta dulsi no ay |
אין מוות מתוק. | |||
|
Mojeres munchas, madre es una vez |
הבן מוכן לזרוק את האשה, אבל לשמור את אימו, כי אם יש רק אחת. | |||
|
Moshe morio, Elokim kedo |
כשמשהו הולך לאיבוד או לא מצליח לא צריך לאבד את התקווה. אלוהים ישלח את מה שצריך. | |||
|
Muncho la 'sta mirando, le va ketar la stampa |
כשרואים בחור נועץ מבטו בבחורה משמיעים עליו את הפתגם. | |||
|
Ojo vaziyo tiene |
נאמר על אדם שרוצה ורוצה בלי גבול ומידה. | |||
|
Ojos i manos te dio el Dio |
מישהו אומר: אני לא יכול לעשות את זה. אומרים לו: למה לא? אלוהים נתן לך עיניים וידיים. | |||
|
Oras esminguadas! |
כשמישהו נתקל פתאום באבן, שובר רגל או נפצע אומרים עליו: אוי! אוראס איסמינגואדאס! (במילון: דיזמינגואדאס), כלומר שעות פחותות, במובן של: שעה רעה. | |||
|
Oro toka, lodo se li aza |
בן אדם חסר מזל. כל דבר שהוא מתחיל בו לא הולך לו. | |||
|
Oydeyadon komo kapak i tendjere |
מתאימים זה לזה כמו סיר ומכסה. נאמר על בעל ואשה המשלימים זה את זה. | |||
|
Oy no ay, amanyana va venir/aver |
לצאת עם תקווה. היום לא הרוויח/לא מכר. מחר יצליח יותר. | |||
|
Oy no tengo ke azer; 'sto s'en puerta en puerta, porke mi suegra 'sta muerta |
נאמר על נשים האוהבות לבלות זמנן במקום לעבוד. עוברות מדלת אל דלת, משכנה לשכנה, מפטפטות ומרכלות. אומרים על נשים כאלה: החמות מתה, אין מי שישגיח והכלה חופשיה לעשות כרצונה. | |||
|
Oy por ti, amanyana por mi |
היום אני עוזר לך, מחר תעזור אתה לי. | |||
|
Padre i madre es fin un karar |
אבא ואמא מצויים עד זמן מסויים. | |||
|
Padre i madre es una vez |
זוג הורים יש רק אחד. זה דבר ידוע. | |||
|
Paga lo kue deves, saves lo kue tienes |
שלם מה שאתה חייב ותדע מה נשאר בידך. | |||
|
Palavra buena de marido, unfla por l'oyido |
כשהבעל הוא טוב ומדבר יפה עם אשתו, היא משמינה, כאילו ניפח אותה דרך האוזן בדברים הטובים שהשמיע לה. | |||
|
Palavra dulse avre puertas de fierro |
מצוי בכל השפות: כשמדברים יפה נפתחות הדלתות, אך אם מדברים בכעס ובעלבונות נסגרות הדלתות. |
- | ||
|
Paliko salio de Gan-Eden |
צריך לתת לפעמים כמה מכות במקל. מי שאינו מבין במילים צריך ללמדו באמצעות המקל. | |||
|
Palo tuerto nunka s'enderecha |
ר' הסבר לפתגם 1618. | |||
|
Panderiko muevo, tres dias a la pader |
דבר חדש מחזיק שלושה ימים ואחר כך חדל להיות חדש. | |||
|
Pan i sal komer ma kon salud, kon kontentes, kon alegria |
כמו פתגם 1827 אלא שכאן מדובר על שלושה דברים: בריאות, שביעות רצון ושמחה. |
- | ||
|
Pan kortado se koma kon savor |
כשעושים הסכם כלשהו יש צורך שהכל יהיה ברור. כמו שחותכים פרוסת לחם ואוכלים אותה לתאבון. | |||
|
Para echos del Dio no ay ni kavo, ni karar |
למעשי האלוהים אין סוף ואין די. | |||
|
Para el marido, la muerta de la mojer es una dada en el kovdo |
כשגבר מתאלמן כואב לו הדבר מאוד, כמו שמקבלים מכה במרפק. הכאב גדול אך חולף מהר. הנה כבר בפתח נצבת האשה החדשה... | |||
|
Para ke se azan lodos, para ke pizan todos |
בוץ מציין דיבורים רעים או מעשים רעים. כאשר מושמעים דיבורים רעים נאספים הכל כדי לדרוך - להוסיף משלהם. | |||
|
Para kuando keres lo bueno? Para la manseves o para la vejes |
כמו פתגם 1914. | |||
|
Para lo bueno prima poder, para lo malo pasensia |
כדי שיהיה טוב יש צורך לדעת איך לעשות שיהיה טוב. בשביל הדברים הרעים יש צורך בסבלנות עד שיחלפו. |
- | ||
|
Parame madre kon mazal i echame a la mar |
מאחלים לאם שתלד ילד עם מזל. ליותר מזה הוא אינו זקוק. | |||
|
Para nada, kaldo de avas |
מישהו חייב לחברו ואינו משלם. נותן לו דבר מה קטן על החשבון. בעל החוב מתפשר גם על המעט הזה ואומר: במקום כלום מוטב כבר לקבל מרק שעועית. | |||
|
Pasa punto, pasa mundo |
כשאדם כועס הוא צועק ומקלל ועושה בושות. תן לזמן לעבור והוא יוציא את כל הכעס ויירגע. | |||
|
Pasatelo por la barva |
את "הסיפתח", הפדיון הראשון של היום בעסק, נוהגים להעביר על פני הסנטר, כסימן למזל טוב. הסבר אחר: מדברים על מישהו ויודעים שאינו ראוי לשבחים. מישהו מדבר בשבחו, ואז זה שמכיר אותו היטב אומר כביכול: קח אותו לעצמך (כמו הסיפתח). |
- | ||
|
Pasensia, piojo ke la noche es larga |
דבר מה שנמשך ונמשך בלי סוף, אומרים: סבלנות! הלילה עוד ארוך (יש זמן לכינים. כל הלילה לפניהן). | |||
|
Pashariko de montanyas |
נאמר על גבר המסתובב בחוץ ואינו נמצא אף פעם בבית. הוא כמו ציפור-הרים. | |||
|
Patron en bolsa ajena |
מישהו שמייעץ לחברו: תקנה את זה. תשקיע פה. מנין הוא יודע מה יש לשני? האם הוא נמצא בתוך הארנק שלו? | |||
|
Pensar i avlar |
צריך לחשוב לפני שמדברים. | |||
|
Perro ke grita no modre |
יש אנשים הצועקים וצועקים אך הכל עובר ולא נגרם נזק. הם אינם רעים. | |||
|
Perro ke seya, de soy ke seya |
כשם שבוחרים כלב גזעי, כך יש לקחת גם בחורה - מבית טוב וממשפחה טובה. | |||
|
Perro selozo |
נאמר על קנאי. הכלבים הם קנאים גדולים. אתה מלטף אחד, מיד בא השני ומבקש ליטוף. | |||
|
Piedra arondjada no se torna atras |
כשאדם אומר דבר מה, משמיע עלבון כלפי חברו, למשל. הנזק כבר נגרם ואינו ניתן לתיקון.. |
- | ||
|
Pisha d'en alto |
מישהו שאין לו אמצעים אבל מעמיד פני רוטשילד. אומרים עליו: "משתין מלמעלה". עמוד במקום הראוי לך ולא במקום שאינו שלך. | |||
|
Pisho de bivdas |
כשהקפה אינו יוצא יפה, אינו סמיך וחזק מספיק, או כשהמרק יוצא תפל, אומרים עליו שהוא כמו שתן של אלמנה. | |||
|
Pleito d'ermanas, ahenya de manos |
היו נוהגים לשים חינה כל שבוע (לקראת שבת) כששתי אחיות רבות, זהו דבר שגרתי ונורמלי - כמו החינה שנוהגים לשים כל שבוע. | |||
|
Por el muerto se avla solo bueno |
כמו פתגם 1654. | |||
|
Prime dar de pasadas |
מישהו מבקש להתקוטט, צריך להתעלם ממנו. לעשות סיבוב ולעבור עליו. | |||
|
Prime darles leche de madre i ija |
שני אנשים במשפחה (בעל ואשה או אם וביתה) רבים ביניהם. אומרים: צריך לתת להם לשתות חלב של אם ובתה. בעבר היו מקרים רבים שאם ובתה ילדו באותו הזמן. לוקחים חלב מהאם ומהבת ומשקים את הרבים ומשכינים ביניהם שלום. | |||
|
Pudri, i no se pudri |
מישהו שאוכל את הנשמה של מישהו אחר. הוא רוצה שהלה יירקב אך הוא אינו נרקב. למשל בעל לאשתו. | |||
|
Piojo, piojo, sale de mi, vate ande mi vizina |
נאמר על מישהו המנדנד בלי הרף עד שאי אפשר לסבול אותו עוד. אומרים לו: לך אל השכנה. | |||
|
Riza a la boveda |
יש בחורות הצוחקות על כל דבר. מדברים על מה שמדברים והן צוחקות. זה מראה על טפשות. | |||
|
Riza de dolor de korason |
לפעמים צוחקים למרות שהלב כואב, בשביל לכסות ולא להראות כלפי חוץ את ההרגשה הפנימית. | |||
|
Riza sin ansya |
יש מי שצוחק צחוק מכל הלב, צחוק בלי דאגה. | |||
|
Salta komo el gayo montes |
כשמדברים עם מישהו והוא קופץ מבלי לשמוע עד הסוף מה שאומרים לו, מדמים אותו לתרנגול קופץ. |
- | ||
|
Salud es una chika palavrika |
אומרים למישהו "תהיה בריא" - סך הכל מלה קטנה, אך למעשה זה עניין גדול, גדול מאוד ומסובך. אנשים נוטים לפעמים לזלזל בבריאות. אינם משגיחים על עצמם. אומרים לאדם כזה: הבריאות היא מלה קטנה אבל מה אתה עושה לעצמך? | |||
|
Salud no se venda ni se merka |
פתגם המבטא את המציאות. | |||
|
Salio de kaza entre las dos luzes |
אומרים על מי שמשכים מאוד קום, לעבודה או למטרה אחרת, כשסביב עוד חושך, בין לילה ליום. | |||
|
Save la roza en ke kara apoza |
כשבחורה יפה לובשת שמלה ההולמת אותה אומרים עליה את הפתגם. כאילו השמלה היא הורד היודע לאיזה פנים להצמד. | |||
|
Se aza del bovo i del loko |
נאמר על מישהו המעמיד פני טיפש שאינו מבין דבר ולמעשה מנסה להסתיר את פרצופו האמיתי. | |||
|
Se azieron una nochadas/noches d'un anyo |
כשלא מצליחים לישון הלילות נראים כמתמשכים כמו שנים. | |||
|
Se aparo komo la novia |
אנשים, בדרך כלל גברים, עומדים ומדברים ואחד עומד כמו פסל, לא זז ולא מוציא מילה מהפה. אומרים עליו את הפתגם. | |||
|
Se arkojeron dos kulos desnudos |
נאמר על שני עניים הנישאים זה לזה. אין להם דבר (לא כמו היום, כשההורים קונים הכל לילדיהם, בית וריהוט, ומצטמצמים בעצמם כדי לתת זאת לילדיהם הנישאים). | |||
|
Se avrio komo la flor de la kalavasa |
נאמר על בחורה שמקטנותה מתנהגת כמו אשה מנוסה, מתפתחת ומוציאה פרח גדול כמו הדלעת. נאמר בנימה שלילית, על בחורה שהיא קלת דעת ופשוטה. | |||
|
Se durma el mazal |
נאמר אודות בחורה האוהבת לישון הרבה. אומרים לה: מה את ישנה, הזיזי את עצמך, אחרת גם מזלך יישן! | |||
|
Se dio al daul de yorar |
מישהו מתנפח מרוב בכי. אומרים עליו שהתנפח כמו תוף מרוב בכי. | |||
|
Se fuyo a pie deskalso |
מישהו הרוצה מאוד לברוח ממשהו או ממישהו עושה זאת אפילו בלי נעליים. | |||
|
Se kudreyo komo el perro |
כלב אוהב כל כך את בעליו שהוא מקבל את פניו בשמחה וקפיצות. כשרואים מישהו מתרגש, שמח ומקים רעש אומרים עליו את הפתגם. | |||
|
Se la komieron komo el pan blanko |
נאמר כלפי בעל שאינו נוהג יפה באשתו. הוא "אוכל" אותה (מכלה אותה) כמו שאוכלים לחם לבן. |
- | ||
|
Se lo komio entre kulos i fruskos |
מישהו עושה משהו לא תקין בלי שיראו ובלי שידעו, כמו מי שאוכל בסתר. | |||
|
Se 'spandio komo el piojo en la tinya |
את מקבלת בביתך אורח שאין לו איפה לגור, והוא מתפשט ומתרחב וכבר נעשה בעל בית. אומרים שהוא מתפשט בביתך ובנשמתך כמו כינים (נתת לו את האצבע והוא לוקח את כל היד). | |||
|
Se torno kon los mokos enkolgando |
שולחים מישהו לאיזו משימה והוא אינו מצליח וחוזר בלי לעשות דבר. אומרים עליו את הפתגם. | |||
|
Serra tu puerta, alava tu vizina |
גם מאחורי דלת סגורה תהללי את שכנתך. תהיי זהירה ותקדימי רפואה למכה. כך תשמרי על יחסים טובים איתה. | |||
|
Ser, rikos de salud |
זוהי ברכה: שנהיה בריאים (עשירים בבריאות). | |||
|
Serro la puerta despues del kavayo fuyido |
מדובר על מצב שבו הזהירות באה אחרי שמשהו כבר קרה (הסוס ברח). | |||
|
'Skojo todo peras mundadas |
נאמר על מישהו שבוחר לו את הדברים המובחרים ביותר. (בוחר לו אגסים מקולפים, שלא יצטרך אפילו לטרוח לקלף אותם). | |||
|
Skorido por la nariz |
אומרים זאת, למשל, על ילד הדומה לאביו כמו שתי טיפות מים (כאילו יצא מתוך האף שלו). | |||
|
Sol de dolor de korason |
נאמר כשיוצא יום גשום ומעונן שלא רואים כמעט שמש, כשכבר יוצאת השמש היא חיוורת עד כאב לב. | |||
|
Solo, ken no se nasio, no se muere |
אין מנוס מפני המוות. אומרים זאת כמילות נחמה: רק מי שלא נולד לא ימות. | |||
|
Sorver ke seya, bavas ke seya |
כשמישהו הולך לקנות דבר מה, שיפקח היטב עיניים ולא יקנה מכל הבא ליד. שלא יהיה כמו אחד הגומע בלי לשים לב אפילו אם זה ריר. | |||
|
'Spandete Hasday, ke te vo 'spozar |
נאמר באירוניה על מי שעומד כאילו היה שטיח המוצג לראווה. אומרים לו: תפרוש את עצמך ותציג מה שיש לך כי הולכים לשדך אותך ... | |||
|
'Spandete fin ande la kolcha se 'stira |
אדם היוצא לקניות ורוצה לקנות כל דבר אך אין לו די כסף. עליו לעשות חשבון מה באפשרותו לקנות, ולקנות לפי אמצעיו. | |||
|
'Spantate de los ojikos d'enbasho |
יש אנשים בעלי חזות צנועה ושקטה (המבט מושפל לארץ) שמתחת אליה מסתתר דבר מה לא טוב. מזהירים מפני אנשים כאלה. | |||
|
'Sta aharvada del filek |
נאמר על מי שהוכתה בידי הגורל, והיא שבורה. | |||
|
'Sta asperando kon ojos de papel |
כשאדם מחכה בקוצר רוח למישהו אומרים עליו את הפתגם הזה. העיניים התעייפו כבר מרוב ציפיה והן כמו נייר. | |||
|
'Sta de la puerta a la ventana |
פתגם זה כמו פתגם 2040 מדבר על המתנה. כשמחכים למישהו מתרוצצים בין הדלת לחלון בציפיה לבואו. | |||
|
'Sta dormiendo ensima la mula |
נאמר על מישהו שאינו מבין. על גבול הטפשות והנאיביות. אינו יודע מה קורה סביבו. | |||
|
'Sta el guevo a la punta |
נאמר על מישהו שממהר מאוד. הוא דומה לתרנגולת שעומדת כל רגע להטיל ביצה. | |||
|
'Sta kada kara una mansana |
נאמר על אשה יפה מאוד. לחייה כמו שני תפוחים. | |||
|
'Stamos en un korason |
נאמר כאשר יש כאילו טלפטיה בין שני אנשים ושניהם חושבים אותו דבר באותו רגע. | |||
|
'Sta muncha kayades, va naser una ija sfriyada |
משמיעים את הפתגם כאשר בחברה משתרר פתאום שקט ואיש אינו אומר מילה. אומרים: זה סימן שתוולד בת בלתי רצויה. | |||
|
'Sta muy kudus |
"קודוס" הוא כלב מוכה כלבת. אומרים זאת על אדם שקרה לו אסון, או שנפרד מאדם אהוב, או שמת עליו אדם אהוב - והוא בוכה בלי הרף. | |||
|
'Stan komo el perro i el gato |
מדובר על שני אנשים (למשל, בעל ואשה) המתקוטטים בלי הרף. | |||
|
'Stan unas nochadas, en bien empleyadas |
כשעובר לילה ללא שינה, אומרים: כל כך ארוכים הלילות - שנמכור אותם בטוב (שיהיה לנו לטובה). | |||
|
'Sta una kara de pepino |
על אדם כועס אומרים שפניו כמו מלפפון. | |||
|
'Sta un friyo ke la piedra patleya |
כששורר קור חזק מאוד אומרים: כל כך קר עד שהאבן מתפוצצת. | |||
|
'Sta un panar amariyo |
כשמישהו חולני ופניו צהובים אומרים עליו שהוא כמו מורסה (פרונקל - פאנאר =פאנאריז) צהובה. | |||
|
'Sta un perro kudus |
נאמר על בחורה זולה, חסרת בושה, המתנהגת שלא כראוי, מפלרטטת עם בחורים וכו'. אומרים עליה שהיא כמו "כלב מוכה כלבת". | |||
|
'Sta un ratoniko embutido |
נאמר על אשה קטנטונת ושמנמנה - כמו עכברון מפוטם. | |||
|
Suegra ni de barro buena |
נדיר מאוד שמדברים טובות בחמות (החותנת). אחד למליון אולי. לכן אומר הפתגם שגם כשהיא פסל של חמר, אין החמות טובה. | |||
|
Su ermozura es, la leche i la sangre |
נאמר על אשה שהיא כה יפה כמו חלב בדם (תערובת של לובן ואדמימות). | |||
|
Su ermozura es una en el mundo |
נאמר על אשה שהיא כה יפה עד שיופיה הוא אחד בעולם, אין כדוגמתו. | |||
|
Sus lagrimas no van a kayer en basho |
כשקורה למישהו דבר רע או מישהו עושה לו רע, והוא בוכה, אומרים לו: מן השמים ירימו את דמעותיך וזה שגרם לך צער יקבל כגמולו מלמעלה. | |||
|
Siempre no kanta el gayiko |
כשלאדם הולך הכל בחיים או בעסק, עליו להיות זהיר, מפני שלא תמיד ישחק לו המזל. כל עוד הוא מצליח עליו לחסוך ולשמור בשביל העתיד. | |||
|
Taksan d'abasho, taksan d'ariva |
למה שאנו אומרים עלי אדמות, עדים השמים. אם אנו מאחלים טוב בשמים שומעים ומקיימים. אותו הדבר כשאנו מקללים ומדברים רע, המלאכים מלמעלה שולחים את הרע. | |||
|
Tanto grita el ladron, fin kuando se fuya el patron |
האשם מדבר כל כך הרבה ומבלבל את המוח עד שבעל הבית שגרמו לו נזק משתתק והולך לו. זוהי שיטה של אנשים רעים המרמים וגונבים ומבלבלים את האדם הטוב והנאיבי. | |||
|
Tanto va el kantariko al podzo, fin ke se rompa |
נאמר למשל על גנב: גונב וגונב מבלי להתפס, אך בסופו של דבר הוא נתפס (נשבר הכד). | |||
|
Tener rikezas de salud |
אומרים: לזה יש עושר, ההוא עשיר. עונים: לא כל כך חשוב העושר לבדו, העיקר שיבוא עם בריאות. | |||
|
Te nombrimos ! Ke te nombran kon bueno o kon salud |
שתי נשים נפגשות. אומרת אחת לחברתה: אה! דברנו עליך לא מזמן עם איזה חברה. והיא מוסיפה את הפתגם: הזכרנו אותך, שיזכירו אותך לטובה! | |||
|
Te 'stan komiendo los oyidos |
מגרדות לך האזניים - סימן שמישהו מדבר עליך/מזכיר אותך עכשיו. | |||
|
Te troko el soy |
אומר זאת בדרך כלל האב לבתו כשהיא מרגיזה אותו: נחליף לך את המשפחה, כלומר נחתן אותך. נאמר מתוך כעס, אך זוהי בעצם ברכה. | |||
|
Te vo mandar por la komadre |
נאמר למישהו ששולחים אותו באיזו שליחות והוא "שוכח" לחזור. אומרים לו באירוניה: נשלח אותך להביא את המיילדת. | |||
|
Todo es para el ojo del bivo |
מדברים אודות מישהו שנפטר: איזה לוויה גדולה היתה לו, איזה מצבה מפוארת עשו לו. עונים: הכל בשביל עיניהם של החיים, אך למת מה זה משנה? | |||
|
Todo komo todo, i esto komo todo |
כשמישהו עושה דבר מה רע וגם לפני כן לא התנהג כראוי, אומרים עליו את הפתגם, כלומר, שום דבר לא השתנה אצלו. הכל אותו הדבר. | |||
|
Todo kon hen i kon grasia |
אסור להפריז בשום דבר. הכל צריך להיות במידה ובחן. | |||
|
Todo lo kue aze el Dio, todo es para bueno |
הערת העורך: זהו תרגום של פתגם ארמי מן המקורות (כל דעביד רחמנא - לטבא עביד") | |||
|
Todo lo ke briya no es oro |
יש אנשים החיים בפאר רב אבל הם מלאים חובות והחיים המבריקים שלהם רקובים מבפנים. | |||
|
Todo 'sta el ojo en el kamino |
נאמר על מי שאינו יכול לשבת בשקט במקום אחד. תמיד מתרוצץ ממקום למקום. רוצה לצאת לדרך. | |||
|
Todo 'sta disho, me disho |
במשפחה או בין ידידים מתנהלים דיבורים: הוא אמר לי כך, לא, היא אמרה לי כך וכן הלאה. משמיעים על כך את הפתגם: הכל רכילות חסרת משמעות. | |||
|
Todo su ganado para Ham Merkado |
נאמר על בזבזן. כל מה שהוא מרוויח הוא נותן ל"אדון שוק" (מירקאדו כאן במשמעות כפולה: שם של אדם ושוק). | |||
|
Todos los ke van a la gerra no kayen |
משמיעים את הפתגם כאשר מישהו מפחד להתחיל לעשות משהו (להתחיל עבודה חדשה) מפני שהוא יודע שאחרים לפניו לא הצליחו. עונים לו: לא כל ההולכים למלחמה נהרגים. העובדה שאחרים נכשלו אינה סיבה מספקת לא לנסות. | |||
|
Todos s'aferran kon la pader basha |
אף אחד אינו מתנפל על אדם חזק. מתנפלים, ובלי צדק, על אדם חלש, למשל אשה בודדה שאין לה הגנה, זקנה או חולה, יתום או אלמנה. קל מאוד להיות גיבור כלפי אנשים חלשים. | |||
|
Toma i demanda |
נותנים למישהו משהו והוא אומר: זה מעט. אומרים לו: קח עכשיו ואחר כך תבקש עוד. אם תתלונן מההתחלה, תשאר בלי כלום. | |||
|
Tomar los kaminos en las manos |
לפעמים לאדם נמאס מהכל והוא משתוקק לברוח מהצרות. להרחיק לכת ולהתרחק מצרותיו. | |||
|
Tu boka ke kome miel |
כשמגישים למישהו מאכל טוב אומרים לו את הפתגם ומאחלים לו: שתזכה שפיך יאכל דבש. | |||
|
Tiene boka de pinyon |
מישהו שמקלל בלי הרף ומוציא מלים מכוערות מפיו אומרים עליו שיש לו פה רע. | |||
|
Tiene kulo puntudo |
נאמר על אדם שאינו יכול לשבת במנוחה במקום אחד. קם והולך וחוזר ושוב קם. | |||
|
Tiene manos de oro |
נאמר על אדם מוכשר במלאכת יד. | |||
|
Tiene manos largas |
נאמר על גנב: יש לו ידים ארוכות המגיעות לכל מקום וגונבות. | |||
|
Tiena meoyo de graja |
נאמר על טיפש (יש לו מוח של עורב). | |||
|
Tiene ojo burakado |
יש אנשים שאומרים עליהם שיש להם עין רעה - גורמים לעין רעה לאחרים. | |||
|
Tiene pachas largas |
נאמר על מי שהולך במהירות. | |||
|
Tiene pachas de guma |
נאמר על בני העיר הבולגרית פלובדיב (פיליפופולי או פיליבי). העיר בנויה על שבע גבעות ולכן התושבים עולים ויורדים בלי הרף. לכן אומרים עליהם שיש להם רגלי גומי. | |||
|
Tiene padre padrasto, madre madrasta, i ninguno de korason |
נאמר על מי שאין לו אדם שידאג לו, יחשוב עליו או יעזור לו. אמנם יש לו הורים אמתיים אך הוא בעולם כמו בן חורג. | |||
|
Tiene punchones en el komo-se-yama |
יש לו קוצים בישבן. אינו יכול לשבת במקום אחד. חייב לזוז כל הזמן. | |||
|
Tiene puso roto |
פוסו=פולסו=פרק היד. נאמר על מי שמשחק בקלפים או בקוביה ומפסיד. כאילו פרק היד שלו שבור: זורק וזורק ואינו מצליח. | |||
|
Tiene tino de gato |
נאמר על אדם השוכח. יש לו זכרון של חתול. | |||
|
Tiene tripas buenas |
נאמר על אדם האוכל הכל. כל מה שנותנים לו אוכל בלי טענות. | |||
|
Una fila de karne, una de kezo |
נאמר על אשה שהולכת מוזנחת לא אכפת לה איך היא נראית כמו מאפה שבו עלה של גבינה ועליו עלה של בשר. | |||
|
Una luvia kayo, ke s'avrieron los sielos |
נאמר כאשר יורד גשם חזק מאוד (בעברית: נפתחו ארובות השמים). | |||
|
Una madre krese dies, un padre- ni uno |
זוהי האמת. האם יכולה לגדל לבדה אפילו עשרה ילדים. לא כן הבעל. הוא ימצא לו אהובה חדשה וישכח מהחיים שלו. | |||
|
Una madre i un vantal tapan muncho mal |
האם מנסה לכסות על החסרונות של הבן או הבת כמו שסינור מכסה על מה שמתחת אליו. | |||
|
Una madre pario un kolevro, igine s'abolto por el |
אמא היא אמא, אפילו אם הביאה לעולם נחש, היא תדאג לו ותטפל בו. | |||
|
Una paja detiene un mulino |
לפעמים דבר פעוט גורם לבעיות עצומות - כמו קש הנתקע ועוצר את הטחנה. | |||
|
Unas paren, otras beven los kaldos |
משמיעים את הפתגם כאשר אשה מביאה ילדים לעולם ומתה והילדים גדלים. מגיעות השמחות, חתונות ונכדים והיא אינה זוכה לכך. האב מתחתן עם מישהי אחרת והיא זו שזוכה לשמחות ולכבוד מן הילדים האלה. (כשאשה יולדת משקים אותה במרק עוף - וכאן, מישהי אחרת, לא היולדת מקבלת את מרק העוף). ניתן להכליל ולהחיל את הפתגם גם למצבים אחרים שבהן אין אדם נהנה מן הפירות של מה שזרע. | |||
|
Un bulto de chimineya |
נאמר על אשה מלוכלכת כמו ערימת זבל. | |||
|
Un bulto de mursa |
(מורסה = כיעור, דבר מה בלתי נעים ומעורר גועל). נאמר על אדם שהוא תמיד עצוב או כעוס, שרואים על פניו שמשהו לוחץ לו על הנשמה. | |||
|
Un dia mantiene un anyo i un anyo no mantiene un dia |
לעתים,יום אחד מכניס הכנסה המאפשרת להתקיים שנה שלמה, ולעתים, עבודה של שנה שלמה אינה מספיקה אפילו לקיום של יום אחד. | |||
|
Uno yevaron, uno trosheron |
נאמר בקשר לאדם חולה שנותנים לו טיפול והטיפול מצליח. כאילו לקחו איש חולה והחזירו איש בריא. | |||
|
Un pedaso de karne kon dos ojos |
אומרים זאת על טיפש גדול. | |||
|
Un punto oy, uno amanyana |
נאמר על מי שעובד לאט לאט, כאילו יש לו כל הזמן שבעולם. | |||
|
Un raton ke kaya, se skalavra |
(סי'סקאלאב'רה = הראש נשבר) נאמר על בית עניים שאין בו דבר לאכול. גם עכבר שייכנס לשם ישבור את הראש היכן ימצא אוכל. | |||
|
Vamos sakodir el arvoliko |
למשל, באים הילדים אל ההורים ומבקשים כסף, ואין להם. אומרים ההורים באירוניה: ננענע את העץ ויתחיל ליפול כסף. | |||
|
Va venir tiempo, ke las karas se van azer komo los dipes de los tendjeres |
כשיבוא המשיח ישחירו הפנים כמו תחתית הסיר. מחכים לבוא המשיח, אבל ימי המשיח יהיו מלווים בצרות גדולות. | |||
|
Vejes, no me la alaves |
אין דברים טובים שאפשר לומר על הזקנה. | |||
|
Vende el sol, merka la kandela |
כשבחורה עושה עבודת יד, אך כל היום מתרוצצת ומבזבזת את הזמן, בלילה היא נזכרת להתחיל לעבוד לאור הנר. משמיעים עליה את הפתגם: במשך היום כשיש שמש ואור היא אינה עושה את עבודתה. מתי היא נזכרת? כשמגיע הלילה. | |||
|
Ver a la bula de baldes |
(בולה היא גברת) לראות בחינם את הגברת בעירומה. נאמר כאשר מישהי מתגלית לעיניים חשופה. | |||
|
Vezino bueno, i en beit-ha-hayim |
גם בבית העלמין צריך שיהיו לנקבר שכנים טובים. זה, הרי, מקומן של הנשמות. משמיעים את הפתגם כאשר מישהו סובל משכן רע. אומרים אז: גם בבית הקברות צריך שכן טוב. | |||
|
Vezino, para el dia malo |
השכן הוא האדם הקרוב ביותר והוא יכול לעזור בעת צרה. | |||
|
Vidas de perros |
לאדם הסובל מחיים רעים אומרים שהוא חי חיי כלב. | |||
|
Vites al azno, ni preto, ni blanko |
שני אנשים נמצאים בריב ומתקוטטים ביניהם, ואת יודעת על כך, אך לא מתערבת ועושה עצמך כאילו אינך יודעת דבר. | |||
|
Vinieron chuliko i chubaniko |
(ג'וליקו=קטנטן; ג'ובאניקו=רועה[בהקטנה]). משמיעים את הפתגם כשיש שמחה (חתונה וכו') ומזמינים אורחים וחלק מהם גוררים ומביאים איתם חבורה שלמה: שכנים וילדים מבלי שהוזמנו. | |||
|
Ya greto el grajon, va venir invierno |
בחו"ל, כאשר העורב משמיע קולו זה סימן לשלג. | |||
|
Yirme por estos mundos endelantre |
למישהו נמאס ממשהו, הוא עייף ואינו יכול לסבול עוד. הוא אומר: אברח מן המצב הזה ואלך לשוטט בעולם. | |||
|
Yo do poko, de los sielos - muncho |
נאמר על מתן צדקה. מישהו השרוי בצרה נותן צדקה ומקווה שמן השמים יתנו לו בזכות זאת רווחה מצרתו. | |||
|
Yora el sielo, yora la tierra |
לעתים כשאדם צדיק וגדול נפטר, יורד גשם. אומרים עליו שגם השמים מבכים את מותו. | |||
|
Ya me komio la miga i el meoyo |
כשמישהו "מנדנד" בלי הרף, מבקש ומבקש וכשלא מקבל מיד, ממשיך לבלבל את המוח, אומרים עליו את הפתגם. | |||
|
Ya keto el velo |
כשאדם מאבד את הבושה, מבקש ודורש בלי בושה, אומרים עליו שהסיר את הצעיף - הבושה עזבה אותו. | |||
|
Ya mi se azieron los ojos pasharikos |
אומר זאת מי שמחכה בקוצר רוח. | |||
|
Nainda no salio de la kashka del guevo |
כשילדים מתחילים לדבר אל ההורים כאילו הם יודעים יותר מהם, אומרים ההורים את הפתגם. הרי הם עוד קטנים ולא צברו נסיון חיים וכבר באים ללמד אותנו?? | |||
|
Nasido de noche de viernes |
מי שהוא ערמומי ומרושע אומרים עליו שנולד בליל שישי. | |||
|
Ni ajo dulse, ni krisiano bueno |
בגנות הנוצרים. | |||
|
Ni el grande kon su grandeza, ni el riko kon su rikeza |
לא צריך להיות בעל גאווה (אני גדול! אני עשיר!) אינך יודע מתי תיפול. | |||
|
Ni mierkoles sin sol, ni novia sin amor |
ביום רביעי היו עושים כביסה. מסתכלים בשמים ואומרים אוי! מעונן. אומרת השכנה: אין יום רביעי בלי שמש, כמו שאין כלה בלי אהבה. תמיד יהיה מעט שמש ביום רביעי? זה דבר בדוק! | |||
|
No avlas boka, ke lo gostas |
מישהו אומר: לי לא יקרה! אומרים לו אין לדבר כך כי הדברים מסתובבים בצורה כזו בחיים, שהפה "יטעם את מה שהוציא" ("אל תפתח פה לשטן"). | |||
|
No ay fuego sin flamas |
לכל דבר יש סיבה. להבות אינן עולות סתם. | |||
|
No ay ken se duele mas de la ke pare |
אין מי שידאג יותר מזו שיולדת, כלומר מן האם. | |||
|
No ay madre mas de la ke pare |
אף אחת אינה יכולה להיות אמא לילד. רק זו שילדה אותו. | |||
|
No ay mas grande rikeza de la salud |
זוהי חכמת חיים. אין עושר רב יותר מן הבריאות. | |||
|
No ay ni tinta ni papel lo kue yevo |
מישהו שסבל הרבה ומספר מעט מן הסבל שעבר עליו, אומרים: אין נייר ואין דיו מספיק כדי לכתוב את כל מה שעבר עליו. | |||
|
No ay savio mas del ke lo pasa |
אין חכם כבעל הנסיון. זה שעבר את הדברים יודע טוב מכולם. | |||
|
No digas d'este podso no bevo agua, si no ke t'aogas |
למשל, בחור אומר: אני במשפחה הזו לא אתחתן. אינך יודע איך יתגלגלו הדברים. פתאום תמצא את עצמך טובע. אל תצהיר הצהרות מוחלטות. | |||
|
No es d'echar a por aya |
מדברים על מישהו ומוסיפים: הוא אינו ראוי שיזרקו אותו לזבל. בכל זאת יש בו משהו טוב. | |||
|
No keto dientes nainda |
נאמר על מישהו שגדל כבר, אך מתנהג עדיין כמו ילד, כאילו לא התפתח מספיק. | |||
|
No l'arrogas ke se le alvanta el gajo |
מתחילים להפציר במישהו. כשמרבים להפציר ולבקש, עולה גאוותו והוא מרים את האף. משום כך אין להפציר יותר מדי. | |||
|
No le kanta el gayiko |
לא תמיד הולך לו לאדם. לא תמיד הוא מצליח. | |||
|
No m'enkolgas aki, enkolgame mas par aya |
מדובר למשל בענייני כספים. אמצעיו של אחד הצדדים אינם מספיקים. הוא אינו יכול להיענות לדרישות. הוא אומר: בשביל זה אין לי, אבל בשביל משהו קטן יותר אולי. ומשמיע את הפתגם. | |||
|
No me yoras prove, yorame sola |
להיות עני הוא מצב קשה, אך להיות בודד - עוד יותר קשה. אם לבכות על מישהו , בכה על הבודד ולא על העני. | |||
|
No piza urmigas |
מישהו שאינו טוב כל כך, אך מראה עצמו כאילו הוא נזהר אפילו מלדרוך על נמלה. המעשים שלו מראים שהוא דורך על נשמות של בני אדם. | |||
|
No se le apura muncho |
אומרים זאת על מישהי שהיא טפשה מעט. אינה "מטגנת" עד הסוף את דיבוריה. לפעמים מסוגלת לפלוט מפיה דיבורים לא יפים בגלל שאינה חושבת עד הסוף. אם היתה חושבת, לא היתה אומרת זאת. | |||
|
No te aza propia por salud |
קורה למשל במשפחה. האם מבקשת מהילדים שיעזרו בבית והם משתמטים ובורחים. האם משמיעה את הפתגם: אפילו אם תבקש משהו בשביל בריאותה לא ייענו לה. | |||
|
No te lo digo, no te lo maldigo, guay in ke ora te lo digo |
אומרים שיש שעות טובות, שבהן, מה שאומר אדם מתקיים. יש שעות לא טובות, שחס וחלילה אדם פולט בהן משהו לא טוב, אפילו בלי כוונה, הדבר מתקיים. למשל, מישהי מייעצת לשכנתה בעניינים שבינו לבינה ואומרת הדברים יכולים להגיע לידי גירושין והדבר יתממש בניגוד לרצונה. | |||
|
No tengo ni ija de kazar, ni mojer de mantener |
נאמר על גבר החי ברחבות ומבזבז בלי חשבון. אומרים לו: תצטמצם מעט. חשוב על המחר! והוא עונה בפתגם. אין לי שום התחייבויות. | |||
|
No s'entienda ni la entrada ni la salida |
אנשים מדברים בלי סוף, אבל אתה אינך מבין איפה ההתחלה ואיפה הסוף? הכל אוויר. משמיעים את הפתגם. | |||
|
No kon ken nasites, sino kon ken bevites |
אומרים זאת לבחורה. היא אומרת: בבית הורי היה כך וכך. עונים לה: לא חשוב איך היה בבית הוריך. חשוב עם מי את חיה עכשיו. | |||
|
No le da antender de las kashkas a las muezes |
למשל, בין בעל לאשה. האשה אינה יודעת דבר מן העניינים של בעלה. הוא אינו מכניס אותה לתוך העניינים שלו. היא יודעת רק על הקליפות, אך שום דבר על האגוזים שבפנים. יכול להתאים גם ליחסים עם שכנים או בני משפחה. | |||
|
Ni al riko ke des, ni al prove ke aprometas |
לעשיר אין צורך לתת - יש לו מספיק משל עצמו. לעני אין צורך להבטיח אלא לתת. | |||
|
Se avrio komo la kondja |
להבדיל מפתגם 2019 נאמר הדבר במובן חיובי, על בחורה שנעשית יפה ונפתחת כמו פרח. | |||
|
Se echan dos, se avantan tres |
כשבחור ובחורה שוכבים, הם עושים ילד וקמים שלושה. במקרה הזה אומרים את הפתגם. | |||
|
Se kresa el azno, la samara se le aze chika |
בדרך כלל משתמשים בכינוי חמור כלפי אנשים טפשים. כשהטיפש גדל הכל נראה לו קטן. זה לא מתאים לו וההוא לא מתאים לו | |||
|
Se kresan los kriyos, se kresan las ansias |
ר' פתגם 1840 | |||
|
Seremos buenos amigos ma no tokaremos la aldukera |
שלידידותנו לא תהיה נגיעה לכיס, לענייני כספים. | |||
|
Seremos kontentes kon lo kue tenemos |
נסתפק במה שיש לנו. | |||
|
Si el emprestamiento era bueno, el rey aiva dar su mujer emprestado |
החכמה העממית אומרת שלא צריך להלוות. הלוואה אינה דבר טוב ומועיל. ברוב המקרים יוצאים מכך ברוגז. במקום להגיד תודה רבה, או שלא מחזירים או שאומרים מלים לא יפות. | |||
|
Si el mal no era mio, yo me riiva de mi vizino |
אדם צוחק תמיד על מה שקורה לשכן, אך כשהרע בא אליו זה כואב לו והוא אינו צוחק. | |||
|
Sinko puntos d'alegria, sien anyos de mala vida |
נאמר על פושעים: אם מישהו עשה דבר מה רע, גנב למשל, יש לו שמחה קצרה אבל אחר כך מחכות לו הרבה שנים של סבל, בית סוהר ועונשים. | |||
|
Sta prenyada, sta l'alma yena |
אשה הרה, בקושי זזה. אומרים עליה: היא הרה - יש לה נשמה מלאה, כי היא נושאת בתוכה ילד. | |||
|
Te amostrare de kual palo se aze la kuchara |
מישהו אומר לחברו דבר מה שאינו מתאים לאמת או למה שיודע השני. הלה אומר לו: אני אראה לך מהי האמת! | |||
|
Todos los dedos de la mano no son lo mezmo |
אומרים זאת בעקבות הכללות והוצאת דיבה על ציבור שלם (יהודים, ערבים וכו'): לא כל האנשים רעים . | |||
|
Todos son la fiel del guerko |
אומרים, למשל על בני משפחה מסויימת: זה אדם רע, ההוא עשה רע. עונים: כולם אותו דבר, כולם רעים. | |||
|
Un bueno i un negro no peleyan |
בעל ואשה,למשל, או חמות וכלה, אם אחד מהם שקט ובעל מזג טוב, לא יתקוטטו ביניהם. אבל אם שני הצדדים הם כמו תרנגולים, תפרוץ המריבה. | |||
|
Un amigo entre la djente vale mas de paras en la kupa |
אדם עשיר עם הרבה כסף, שהוא בודד ובלי ידידים - מה יועיל לו כספו? מוטב שיהיה לאדם חבר אמיתי והוא יוכל לעזור ולהועיל לו יותר מכל הון. | |||
|
Un loko kita sien |
מישהו אומר : בוא נלך למקום ההוא, יש שם הזדמנות לעסוק עסק גדול. רבים מאמינים לו ורצים לשם, אף על פי שאין שם דבר. על זה אומרים שמשוגע אחד מוציא ויוצר עוד הרבה משוגעים כמוהו. | |||
|
Un mudo i un tartamudo no se dan a entender |
אילם ומגמגם לא יוכלו להבין זה את זה. נאמר כששניים מדברים, אך כל אחד שרוי בעולם שלו ואין סיכוי להידברות ביניהם. | |||
|
Un poko de agua al podzo |
נאמר כאשר מוסיפים על משהו שיש ממנו הרבה - התוספת אינה ניכרת. יש שם מספיק, בשביל מה להוסיף עוד? | |||
|
Un vezino vale mas de un ermano/pariente |
משמעות הפתגם כפשוטו. אין מה להסביר. | |||
|
Viejos en kaza, apretos vienen en kaza |
הפתגם - כמשמעו. הזיקנה מלווה תמיד בצרות. | |||
|
Ya va venir el Turkito por la fez |
מישהו מבקש מחברו טובה והוא מסרב לו. אומר האיש: יבוא זמן שהוא יזדקק לטובה ממני (כאילו השאיר את התרבוש אצלו ויבוא לבקשו בחזרה) ולא יקבל. | |||
|
Abasha eskalon i toma mujer, asuva eskalon i toma kompanyon |
צריך שיהיה הגבר מעט מעל האשה, לא במובן הפיזי אלא במוצא המשפחתי, בהשכלה וכו'. שני חלקי הפתגם מקבילים. החלק הראשון מכוון לגבר (לקחת אשה ממעמד נמוך יותר) והחלק השני מכוון לאשה (לקחת בעל ממעמד גבוה מעט יותר). | |||
|
A la mar va, agua no topa |
שולחים מישהו להביא דבר מה שנמצא וקל לראותו והוא מחפש ואינו רואה - משמיעים עליו את הפתגם. | |||
|
Al benadam la palavra, azno el palo |
אל בן אדם צריך לדבר והוא יבין, אבל את החמור צריך להכות מעט כדי שיבין מה רוצים ממנו. למשל, האם מכה את בנה כשאינו מתנהג יפה. אומרים לה: מדוע להכות? צריך לדבר אליו ולקחת אותו בטובות. | |||
|
Al enemigo konsideralo komo amigo |
גם אם את יודעת שמישהו הינו אוייב שלך, מוטב להתייחס אליו כמו אל חבר. כי בעקבות זאת הוא עשוי להיטיב את יחסו. אך אם על רע עונים ברע, הוא נהיה עוד יותר רע. | |||
|
Antes de avlar pensa lo kue digas |
לא למהר לדבר. לפני שמוציאים מילה מהפה, להקדים מחשבה לדיבור. | |||
|
Antes ke te la kortan, kortala tu |
נאמר על המילה (הדיבור): לפני שיחתוך אותך ויסתום לך האחר את הפה, מהר אתה לסתום לו את הפה. | |||
|
Antes ke t'espozas, mira lo kue 'skojas |
לפני שמתארשים יש לבדוק היטב איזה בן זוג בוחרים. | |||
|
Abata la tierra, abata el korason |
כשמישהו נפטר הקרובים דואגים ומטפלים באבלים. כשעובר הזמן, הולך הכאב ונרגע, כמו העפר ששופכים על הקבר והוא הולך ושוקע. | |||
|
Bueno viene de mano del bueno i malo viene de mano del malo |
אדם טוב עושה טוב, מאדם רע בא הרע. כאשר מישהו עושה טובה לחברו אומרים עליו: הוא אדם טוב ומשמיעים את הפתגם. | |||
|
Das en el baro guay del baro, das en el vidrio guay del vidrio |
בשביל אמא כל הילדים שווים. כאשר מתעורר ויכוח ביניהם, אם תצדד באחד מן הילדים כאילו שברה את הקרמיקה, אם תצדד בשני, כאילו שברה את הזכוכית. עליה לנקוט בעמדה נטרלית. | |||
|
Djudio bueno no ay |
נאמר בלעג. היהודים חכמים ויודעים לעשות קומבינציות. את הטוב שבלב צריך לחפש. נאמר כששומעים על יהודי שעולל רע. | |||
|
Djustos pagan por pekadores |
פעמים רבות זה שצודק משלם עבור זה שעשה את הפשע. | |||
|
Dos vezes pensa, una vez korta |
כשצריך לומר את המילה הסופית, אומרים לאדם: חשוב פעמיים ואחר כך תחתוך (תאמר את המילה האחרונה). | |||
|
Dos mujeres i una oka azen bazar |
נאמר על נשים המרעישות בדיבוריהן: שתי נשים עם כל הרעש והפטפוטים שלהן הן כבר כמו שוק. | |||
|
El amor es dulse ma kon pan |
שני אנשים אוהבים זה את זה אהבה רבה אך הם ערומים מכל ואין להם מה לאכול. אהבה כזו לא תוכל להחזיק מעמד ויכולה להפוך לשנאה. | |||
|
El benadam arriva asta onde puede ma no asta ande kiere |
כשאדם מעוניין במשהו הוא עושה את כל המאמצים ומגיע עד מקום מסויים. אך יש גבול למה שיוכל להשיג. | |||
|
El Dio ke mos guarde de medkus i de indivinas |
זוהי ברכה: שאלוהים ישמור אותך מרופאים ומגידי עתידות. | |||
|
El Dio veya los korasones |
בן אדם יכול לדבר יפה ולהראות עצמו טוב, אך את מה שיש לו בלב רק אלוהים יודע. | |||
|
El guevo del gayo |
אומרים זאת למי שמשמיע שטויות חסרות הגיון (כאילו סיפר על תרנגול שהטיל ביצה). | |||
|
El ijo es komo lo ambezas, el marido komo lo uzas |
את הילדים אפשר ללמד ולחנך. כמו שתחנך אותם, ככה יצאו. אבל את הבעל צריך להרגיל לאט לאט, עד שיתנהג כמו שרוצה האשה. נאמר כעצה למי שהתחתנה או לאשה צעירה. | |||
|
El djugar maytap es kontajiozo |
כשמתחילים לעשות צחוק ממישהו, מצטרפים האנשים מסביב וכל אחד מוסיף את שלו - כמו מחלה מדבקת. | |||
|
El kuento de kaza no sale para la piatsa |
בבית עושים חשבון: את זה ואת זה אקנה. כשמגיעים לשוק הכל משתנה ולא יוצא החשבון כמו שחשבה האשה בבית. אף פעם מה שמתכנן אדם אינו יוצא כמו שחשב. | |||
|
El loko da, el meoyudo toma |
תמונה מהחיים: השוטה ותרן ונותן, בא החכם ולוקח. נאמר כאשר מישהו מקבל דבר מה שאינו מגיע לו. במקום להגיד: לא. זה לא מגיע לי, הוא מנצל את תמימותו של הנותן ולוקח. | |||
|
El loko lu gasta, el savio se lo koma |
למשל, זוג ההולך להתחתן. אין להם הרבה כסף אך הם רוצים סלון לבית. להזמין הרבה אנשים, לעשות חתונה מפוארת - ויכנסו לחובות בשביל כל "התיאטרון" הזה. האורחים הם החכמים הנהנים על חשבון הזוג הזה. מביאים מתנה קטנה שלא תכסה אפילו פרוסת לחם שיאכלו שם. | |||
|
El mal para uno es konsuelo para otro es ansia |
אדם מרגיש אשמה. היה צריך לעשות דבר מה ולא עשה אותו. והנה בא עליו רע והוא מקבל זאת ומנחם את עצמו. בשביל אחרים הרע הבא עליהם מעורר בהם דאגות. | |||
|
El nasido kon mancha nunka se adova |
נאמר במובן מוסרי ולא פיזי. מי שנולד עם כתם מוסרי לא יוכל לתקן זאת. | |||
|
El ke da es komendador |
כשמישהו מעניק משהו הוא מרגיש שהוא בעל בית של המקבל. הוא יכול לתת פקודות ולדרוש. לכן, אנשים רבים אומרים: אני מוותר. אסתדר לבד. | |||
|
El prove veye todo preto |
העני הוא פסימי מטיבו. אין לו תקווה לראות טוב. הכל צבוע אצלו באפור ושחור. | |||
|
El sapatero yeva el sapato roto |
פתגם ידוע: הסנדלר הולך יחף. | |||
|
El sodro oya para mal |
כשמדברים רע על מישהו ששמיעתו לקויה, את זה הוא בכל זאת שומע. למשל, זקן במשפחה. חושבים שאינו שומע ומדברים על כוונה להכניסו למושב זקנים, הוא קופץ ואומר: אני לא רוצה. | |||
|
El uzo es segunda natura |
ההרגל הוא אופיו השני של אדם. מדברים על מישהו ואומרים הוא רגיל להתנהג כך וכך אך לא נולד עם זה. עונים בפתגם. | |||
|
En la kaza del kumardji l'alegria no tura muncho tiempo |
קומארג'י הוא קלפן. לפעמים הקלפן מרוויח. אך מחר יפסיד את מכנסיו, כך שהשמחה אינה מחזיקה הרבה זמן אצלו. | |||
|
Enriva lisho lisho, adebasho medra i pisho |
העיניים רואות מה שמבהיק וחלק, אך מעט יותר לעומק - אלוהים ישמור! נאמר על אנשים שכלפי חוץ נראה אצלם הכל יפה, אך מתחת לפני השטח יש דברים רעים. | |||
|
Este ombre es derecho, los derechos stan aya adebasho |
כשאומרים על מישהו שהוא ישר והגון, אין לסמוך כל כך על אמירה זו. עונים ואומרים: ישרים הם המתים (משחק מלים: המתים מושכבים ישרים בקברם) | |||
|
En tu boka miel, en mi kaza bien i alegria |
כשהכלב מיילל בלילה, משמיעים את הפתגם, שלא תהיה היללה לקללה אלא לברכה ולשמחה. | |||
|
Para ke no kayas en pekado |
לבל תבוא לידי חטא. | |||
|
Guadra las paras para dia malo |
אדם חייב להחזיק בצד כסף לימים קשים. בבולגרית אומרים: כסף לבן בשביל ימים שחורים. | |||
|
Gudruras dan ermozuras |
נאמר בשבח המשמנים אצל האשה. | |||
|
Guadrate de djudio riko, de grego buracho i de turko prove |
אלה הם הדברים שמייחסים לבני האומות האלה. יש להזהר מפני יהודי עשיר, מפני יווני שיכור (כשהם משתכרים הם מתחילים לשבר צלחות והם מסוכנים) ומפני תורכי עני (אולי מפני שהוא הולך לגנוב). | |||
|
Ganate nombre bueno, echate al rovo |
אם קנית לך שם טוב תוכל לעשות מה שאתה רוצה, אפילו לגנוב (איש לא יאמין שאדם כמוך מסוגל לעשות זאת). | |||
|
A hazinura larga, muerta segura |
מעובדות החיים: מחלה מתמשכת סופה מוות. | |||
|
I grandes i chikos komo los djudios de la kaye |
למשל, מישהו מייצר דברים אחדים אך הם אינם יוצאים זהים (הוא אינו מדייק). באים אליו בטענות. הוא מצטדק ועונה בלשון הפתגם. | |||
|
I prove i gaviento |
בן אדם עני צריך להתכופף מעט, לבקש עזרה. אך לא. יש לו גאווה. אז שיגווע מרעב! - אומרים זאת כאשר נתקלים באדם כזה. | |||
|
Ke no te konfias ni a tu kamiza |
זוהי עצה לאדם: לא לסמוך על מישהו אחר (אפילו לא על הכותונת שלו) אלא על עצמו בלבד. | |||
|
Ke estega en kaza, pan no demanda |
יש אנשים הזורקים כל דבר, וכשצריכים לא מוצאים והולכים לחפש אצל השכנים. אז אומרים: למה לזרוק? שיישאר בבית הוא אינו מבקש לחם. | |||
|
Kada uno trave la kuedra para onde el |
כל אחד דואג לעצמו ולא לזולת (מושך את החבל אליו). | |||
|
Ken aprometa toma responsabilita |
אם מבטיחים צריך לקיים. לא הכל נוהגים כך! | |||
|
Ken dize no, dize ya |
נאמר כאשר מישהו עומד על שלו ואומר כל הזמן לא. אומר הצד השני: אמור פעם אחת כן! (ייה = כן בגרמנית). | |||
|
Ken en el Dio s'arima nunka s'enganya |
ביטוי של אמונה: מי שבוטח באלוהים לעולם לא ירומה. | |||
|
Ken engluta amargo, no eskupa dulse |
בן אדם שידע הרבה מרירות בחייו, הדברים שיאמר ויוציא מליבו יהיו גם הם מרים. | |||
|
Ken korra detras de lo muncho, piedre lo poko |
נאמר למשל אודות משחקים בקלפים: הרווחת? הסתפק במה שיש. אחרת, תפסיד גם את המעט שהיה לך. | |||
|
Kayades senyora, ke la salud es para ti |
יכול להאמר על גברת כלשהי, החמות למשל, המדברת ומדברת ומתעצבנת. אומרים לה: שקט, שקט, כי מדובר בבריאותך (שלא תחלי מרוב כעס). | |||
|
Komo es el arvole, es i el fruto |
כמו ההורים - כך יצאו הילדים (האמת, שלא תמיד קורה הדבר הזה!) | |||
|
Komio el ratonado |
אומרים על מי ששוכח. מזכירים לו שאמר כך וכך והוא מכחיש. אומרים עליו: הוא אכל מה שהעכברים אכלו(כלומר שכח). | |||
|
Kon sestos no mandan de los sielos |
אלוהים אינו שולח לאדם סלים של ירקות ופירות ושאר צרכים. הוא מעניק לאדם את היכולת והכישורים לדאוג לעצמו. | |||
|
Kuando las manos no tokan, las paredes lo echan |
לפעמים מחביאים דבר מה בבית ואחר כך לא מוצאים אותו. אומרים: אם ידיים לא נגעו בו, כלומר אם מישהו לא גנב אותו, הוא יימצא בסופו של דבר. | |||
|
Kuanto mas alto me veyo, mas alto kero ser |
כמה שיש לאדם הוא רוצה יותר. הוא נמצא בפסגה אך רוצה להגביה יותר. יכול להאמר בנוגע לכבוד וגם בנוגע לכסף ורכוש. | |||
|
Kuando el riko s'emprovesa es komo el prove s'enrikesa |
כאשר העשיר מפסיד את כספו, המעט שנשאר לו הוא כמו מה שיש לעני שהתעשר. | |||
|
Kuando el gato no sta, los ratones baylan |
כשאין אף אחד בבית (אין בעל בית), הגנבים חוגגים ורוקדים. עושים תוהו ובוהו בבית. | |||
|
La barka es grande, la rikeza es grande |
כשמעמיסים אניה, אם האניה גדולה יהיה גם המטען הנכנס לתוכה גדול. כשמביאים כלי קיבול גדול, שואלים: מדוע כל כך גדול? מפני שצריך להכניס לתוכו הרבה דברים. | |||
|
La mejor mentira es dezir la verdad |
כשמישהו מנסה לשקר, אומרים לו: למה לשקר ולסובב את הדברים? אמור ישר את האמת. היא טובה מכל שקר. | |||
|
La piedra patlea, l'alma no |
מי שסובל הרבה, ממחלות ודברים אחרים, הכל נמצא וסגור בנשמה שלו, והיא אינה מתפוצצת. אם תכי עוד ועוד באבן היא תתפוצץ, אך הנשמה סופגת מכות ואינה מתפוצצת. | |||
|
Lo kue arresombras, esto arrekojes |
מה ששותלים זה מה שקוטפים. נאמר למשל על גידול הילדים. | |||
|
Lo kue pensas para el amigo, pensalo i para el enemigo |
לא צריך לאחל רע לשונא שלנו. מה שאנו מאחלים לחבר, יש לאחל לשונא. הדבר הזה יהפוך את ליבו. לא להשיב על רע ברע. זוהי עצה. אם כל העולם היה נוהג לפיה היו החיים טובים ונעימים. | |||
|
Lo vo mandar por la komadre |
שולחים מישהו לעשות שליחות כלשהי והוא שוכח לחזור..אומרים עליו באירוניה: אותו נשלח להביא את המיילדת. | |||
|
Palavra dulse avre puertas de fierro |
פתגם המופיע בכל השפות. מוטב תמיד לדבר במלים טובות ומתוקות. מלים כאלה פותחות אפילו דלתות של ברזל. | |||
|
Para lo bueno prima poder, para lo malo prima pasensia |
בשביל לעשות טוב די ביכולת, אך בשביל לעשות רע צריך סבלנות כדי לחשוב ולתכנן. יותר קשה לעולל רע. לא כדאי לעשות רע כי זוהי עבודת פרך.. | |||
|
Se le durma el mazal |
מי שאוהב לישון בלי סוף, אם זו בחורה אומרים לה: גם מזלך נרדם. אם תמשיכי לישון לא יימצא החתן. אם זה גבר הישן בלי סוף, לא יהיה לו מזל למצוא עבודה. |